הקרב על חוק הגיוס מניב הטבות לחיילים: שר הביטחון יואב גלנט וצה"ל דורשים מהאוצר הטבות למשרתים בחוק יוקרת השירות במסגרת חוק הגיוס.
בין ההטבות שדורש גלנט – תוספת של 2 מיליארד בשנת 2022, 3 מיליארד בשנת 2023, 10 מיליארד בכללי עד 2027 (סוף התרש)
גלנט דורש הטבות בדיור: קרן למימון דיור לחיילים שתצבור לפי חודשי שירות ומילואים
כן דורש מימון מלא ללימודים ללוחמים, חלקי לאחר, הטבות בפיסכמוטרי, מכינה אקדמית, מלגות קיום לסטודנטים, הגדלת מענקי שחרור והעלאת שכר. את הדיווח מביא, הכתב אמיר אטינגר, בישראל היום.
באוצר מתנגדים להיקף הסכומים ובממשלה אומרים שזה לא ריאלי. ההיגיון של משרד הביטחון אומר שהמדינה תקבל את הכסף הזה ממיסים בשל יציאה מוקדמת של משרתים לעבודה מקיצור השירות והורדת גיל הפטור לחרדים.
רב חטיבת הצנחנים הרב סרן איתמר סיאני ולוחמי פלוגת ח״ץ – חרדים צנחנים מגדוד 202 הגיעו לביתו של מייסד גדוד 202 תא״ל במיל׳ אפרים חירם, יחדיו עמדו דקה דומייה במרפסת ביתו שברמת השרון.
לאחר הצפירה פיחוטקה סיפר את סיפורו האישי כילד שורד שואה על אדמת פולין.
רב חטיבת הצנחנים ערך תפילת יזכור ותפילת א-ל מלא רחמים ואמירת קדיש לזכרם של ששת המיליון.
אפריים חירם נולד בפולין בשנת 1934 ושרד כילד את השואה. בשנת 1946 עלה לישראל. היה למייסד גדוד 202 וכמג״ד הראשון של הגדוד השתתף בפעולות תגמול, וביניהם מבצע צוק סלע בג'נין, מבצע יהלום בקלקיליה ומבצע אלפא.
הרב דוד מילגרום, שלוחו ואיש אמונו של מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל, מראשית שנות הקמת הקהילה התורנית בירוחם, עמל בימים אלו על הרחבת ההתיישבות החרדית בעיר הדרומית, בעידוד רכישת מאגר דירות הקיים בתוככי הקריה התורנית בירוחם וסביבותיה במחירים השווים לכל נפש, תוך כדי יצירת מקומות עבודה עבור נשות האברכים הבאים להתגורר במקום.
כשנכנס לביתו של ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין לקבל את עצתו בענין הרחבת גבולות הקדושה בעיר, הורה לו הגרי"ג להקים תחילה את הישיבה הגדולה בקריית הישיבה שבירוחם, בבחינת 'את יהודה שלח לפניו להורות'.
בהכוונתם של הגאונים רבי דוד כהן ורבי שרגא שטיינמן, הוחלט להעמיד בראשותה של הישיבה מרביצי תורה מפורסמים, וכך נתבקש הגאון הנודע רבי חיים קוק, בעל מוניטין רב בהרבצת תורה ויראה שכבר איתמחי בהעמדת תלמידים גדולי תורה, לעמוד בראשות הישיבה, כשלצידו ישמשו בראשות הישיבה הרבנים הגאונים רבי אלחנן פיליפס ורבי מרדכי יוסף קונשטט.
בכנס היסוד שנערך בביתו של ראש הישיבה הגאון רבי לנדו, במעמד רב רושם לכבודה של תורה, פיארו בהשתתפותם מרנן ורבנן ראשי הישיבות וחברי מועצת גדולי התורה, הגאון רבי אברהם יצחק קוק ראש ישיבת מאור התלמוד, הגאון רבי ברוך ויסבקר ראש ישיבת בית מתתיהו, הגאון רבי שרגא שטיינמן ראש ישיבות ארחות תורה. כמו כן כיבדו את המעמד הגאון רבי ברוך דב דיסקין ראש ישיבת אורחות תורה. והגאון רבי אלעזר דוד אפשטיין מראשי ישיבת תורת בתפארתה.
ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין שיגר למעמד מכתב נרגש בו הוא מביע את שמחתו על הרחבת גבולות הקדושה בעיר ירוחם על ידי הקמת מקום תורה שישפיע טובה על כל העיר.
ראש ישיבת חברון הגאון רבי דוד כהן שלח מכתב מיוחד בו הוא יוצא מגדרו, וכתב כי יום בשורה הוא כאשר אנו זוכים לראות בהקמתה של הישיבה החדשה בירוחם, בראשות ידיד נפשי הגאון המופלא מגדולי מרביצי התורה רבי חיים הכהן קוק, אשר איתמחי גברא בהעמדת תלמידים מפוארים הבנויים היטב בדרכי הלימוד וההבנה, ואנשים של צורה שיראתם קודמת לחכמתם. וברוך ה' כבר עכשיו יש ציבור חשוב של בני עליה המצטרפים לישיבה עם הרבה חשק ורצון לעלות ולהתעלות במעלות התורה במקום המנותק מהמולת הכרך והוא מסוגל מאוד לשקיעות מוחלטת בעמל התורה.
הגר"ד כהן הוסיף, כי בהקמת ישיבה בירוחם יש גם משמעות גדולה שהוא מקום שיש שיש בו הרבה שטחים שאפשר להעמיד שם קהילה גדולה של אברכים, ולמצא פתרון למצוקת הדיור של עולם התורה, שכן אפשר לרכוש דירות במחיר זול ולהעמיד קהילה לתפארה, ואין דרך להעמיד קהילה של אברכים אלא על ידי 'יהודה שלח לפניו' להעמיד בית תלמוד לעמלי תורה, ישיבה שתהיה למגדל אור כל העיר והקהילה המצטרפת לישיבה, ובוודאי הוא זכות גדולה להיות חלק מבנין מקום תורה זה. בברכה לר' דוד מילגרום, המוסר את נפשו למען הקהילה והישיבה, ובמציאת פתרון למצוקת הדיור של עולם התורה, שיצליח ה' דרכו בכל מפעליו.
הגאון רבי אברהם יצחק קוק ראש ישיבת מאור התלמוד, נשא דברים נרגשים בחשיבות הקמת מקום תורה זה ובגדלותו של רה"י הגר"ח קוק שידיו רב לו בהעמדת תלמידים הגונים תלמידי חכמים מפוארים כבר עשרות בשנים, במסירות והשקעה אין קץ, ובודאי שגם הישיבה הגדולה שבראשותו תזכה לגדל תלמידי חכמים ברי מעלה מיוחדים.
הגאון רבי ברוך ויסבקר שטרח להגיע למעמד מתוך הערכתו לראשי הישיבה, הדגיש בדבריו את גודל המעמד הנשגב ואת שמחתו על הקמת הישיבה הנכבדה, שעולם הישיבות נצרך להקמתה ולייחודיותה, ואיך שבהקמתו של מקום תורה גדול זה מגן על הארץ כולה.
לאחריו נשאו דברים הגאון רבי ברוך דב דיסקין וראשי הישיבה כשהגר"ד לנדו נעל את הכינוס, בהתרגשות גדולה, כשאמר, כי הדבר הנעלה הזה לא צריך סייעתא, ופשיטא מעצמו, רק ה' יעזור לנו. יסוד ישיבות וכוללים זה הבסיס של הכל. כל כולל אברכים, כל ישיבה מרבה עוד ועוד אור תורה בינינו. כל התפתחות של התורה בארץ הקודש ובכל העולם. וזה הדבר שמוטב לעשות, להרבות יותר ויותר. אני אומר דברים פשוטים. ה' יעזור שהכל יתנהל בטוב, ויהא סייעתא דשמיא בכל מעשיכם, ותהא שכינה שרויה במעשי ידיכם.
הגר"ד הוסיף ובירך את התלמידים המייסדים את הישיבה בירוחם: הצלחה רבה לכל התלמידים, שילמדו טוב ויצליחו, ולמלמדים אותם יהא נחת.
הישיבה החדשה היא בשורה לעולם התורה בכלל, ולעולם התורה בדרום הארץ בפרט, כאשר הגאון רבי חיים קוק ראש ומייסד ישיבות תורת רפאל, יעמוד בראש ישיבת ה'קיבוץ' שנפתחת בראשית זמן הקיץ הבעל"ט, כאשר עשרות מטובי עולם הישיבות יבואו להיות ה'מייסדים' של הישיבה החדשה, ביניהם תלמידים מובהקים של הגאון רבי חיים עוד מ'תורת', אשר קשורים בליבם ובנפשם לרבם הגדול במשך השנים, ועתה מצטרפים יחד עם קבוצה נכבדה מטובי עולם הישיבות להקמת הישיבה הגדולה בירוחם. הגאון רבי חיים קוק אמור להעתיק את מושבו לירוחם, ולשהות בישיבה במשך כל השבוע, ולהשפיע מאור תורתו ויראתו על כל הדרום וירוחם בפרט, מה שאמור לסייע גם להרחבת הקהילה התורנית בס"ד.
הישיבה התחילה בתנופת רישום חזקה ועל הרישום ממונים: הרב דוב קליין והרב יעקב רוטנברג
במעונו של הגר"ד: נוסדה הישיבה הגדולה בעיר ירוחם 2במעונו של הגר"ד: נוסדה הישיבה הגדולה בעיר ירוחם 3במעונו של הגר"ד: נוסדה הישיבה הגדולה בעיר ירוחם 4במעונו של הגר"ד: נוסדה הישיבה הגדולה בעיר ירוחם 5במעונו של הגר"ד: נוסדה הישיבה הגדולה בעיר ירוחם 6במעונו של הגר"ד: נוסדה הישיבה הגדולה בעיר ירוחם 7במעונו של הגר"ד: נוסדה הישיבה הגדולה בעיר ירוחם 8במעונו של הגר"ד: נוסדה הישיבה הגדולה בעיר ירוחם 9במעונו של הגר"ד: נוסדה הישיבה הגדולה בעיר ירוחם 10במעונו של הגר"ד: נוסדה הישיבה הגדולה בעיר ירוחם 11
לאחר הסערה סביב מתווה התגמול תמורת פטור לחרדים – בצה"ל משנים פאזה ומגבשים עמדות: בצה"ל אומרים כי הצבא רואה בשימור צבא העם כערך עליון, בלי קשר לחוק הגיוס, המדינה צריכה לתעדף את החיילים המצויינים בשכר גבוה יותר. במקביל, צה"ל מנסה לגייס חרדים רבים לשורותיו והתנגד לפטור מלא משירות לאוכלוסייה החרדית ולכן חובה לוודא שגיל הפטור המוצע יאפשר את גיוס החרדים.
בצבא הדגישו שגיוס חובה לכולם, שהוא הבסיס של צבא העם, הוא מקור העוצמה של צה"ל. עוד ציינו בצה"ל שאינם מוותרים על גיוס חרדים, וממשיכים לשלוח את צווי הגיוס גם אליהם בגיל 18.
בצה"ל חושפים בין היתר את מודל השירות החדש בצה"ל, גיוס החובה יעמוד על 32 חודשים עם קיצור על פי החלטת הצבא, כך שהממוצע יעמוד על 28.5 חודשים.
לגבי גיוס החרדים, בצה"ל הסבירו שהם ממשיכים לפתח מסלולים ייחודיים על מנת לאפשר את גיוסם.
עד היום, גברים משרתים בצבא 32 חודשים (שנתיים ו-8 חודשים) באופן גורף, בשכר רציף וקבוע. לפי המודל החדש, יקוצר השירות של "ג'ובניקים" ל-24 חודשים, ולוחמים ולוחמות ימשיכו לשרת 32 חודשים, כשב-8 החודשים האחרונים יינתן להם שכר מוגדל. לוחמים ביחידות התנדבותיות ישרתו 36 חודשים בשכר מוגדל. נשים שאינן לוחמות ימשיכו לשרת 24 חודשים.
לפי מתווה החדש גיל הפטור לחרדים יירד מ-26 ל-23, כשסמוטריץ' שואף להוריד אותו אפילו ל-21. עוד במסגרת ההצעה יוגדל משמעותית שכר הלוחמים והלוחמות – לכ-6,000 ש"ח בחודש וישופר סל ההטבות למשתחררים.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, יו״ר הסוכנות היהודית האלוף (במיל׳) דורון אלמוג, יו"ר עמיגור, חברת הבת של הסוכנות היהודית, מר משה עשירי וניצול השואה נתן גולדמן הניחו היום (יום ג׳) יום השואה, זרים לזכר נרצחי השואה בבית גיל הזהב ״שקד״ בכפר סבא.
השר גולדקנופף, יו"ר הסוכנות היהודית ויו"ר עמיגור הדליקו נרות זיכרון לזכר הנרצחים. לאחר מכן, השתתפו בטקס לזכר נרצחי השואה יחד עם דיירי בית גיל הזהב "שקד" של עמיגור, חברת הבת של הסוכנות היהודית, באנדרטה לזכרו של אלכסנדר (סאשה) פצ'רסקי שהיה קצין בצבא האדום ומנהיג המרד במחנה ההשמדה סוביבור. השר קרא פרקי תהילים ואמר קדיש לזכר ששת מליוני הקדושים שנהרגו על קידוש השם, יחד עם יו"ר הסוכנות היהודית ויו"ר עמיגור.
לאחר הטקס ביקרו השר, יו"ר הסוכנות ויו"ר עמיגור בביתם של ניצולי השואה, נתן וג'ולייט גולדמן. נתן שיתף את הנוכחים בסיפורו האישי.
נתן, שגדל באנטוורפן שבבלגיה הצליח להימלט ממחנה הריכוז בו שהתה אימו, בסיוע שכנה גויה, שהצליחה לשכנע את הנאצים כי זהו בנה, וכך הצליח להשאר בחיים. במהלך המלחמה הסתתר גודלמן במנזר בלג.
לאחר המלחמה הצליח גולדמן להתאחד עם סבו וסבתו, ונישא לג'וליט. השניים הקימו בישראל משפחה ופועלים למען זיכרון השואה.
שר הבינוי והשיכון והשר במשרד רה"מ הרב יצחק גולדקנופף: "סיפורו של גולדמן הנו סיפור העם היהודי. גם לאחר שנרדף ומשפחתו נרצחה, הגיע גולדמן לישראל ובנה משפחה ובית. עלינו כחברה להתאחד ולזכור את עברנו. מחובתנו כחברה לשמור על הקשישים ולדאוג כי יחיו בכבוד הראוי להם".
יו"ר הסוכנות היהודית האלוף (במיל') דורון אלמוג: "סיפורם המרגש של ניצולי השואה – נתן וג׳ולייט גולדמן, הוא סיפור מלא בהשראה, אהבה ואמונה. אהבת אדם שהעניקה לנתן כוחות עצומים לשרוד את מוראות המלחמה ואהבה הגדולה בינו לג׳ולייט, שיחד הקימו משפחה לתפארת – היא הניצחון האמיתי. תמונות ילדיהם ונכדיהם שתלויות על הקיר הן התזכורת לנצחון הרוח, לניצחון העם היהודי על גרמניה הנאצית. אני מודה לשר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת יצחק גולדקנופף על הביקור, למשה עשירי יו״ר עמיגור ולארז שני מנכ״ל עמיגור על המפגש המרגש והעשייה המבורכת".
יו"ר עמיגור, משה עשירי: "אנו מודים לשר גולדקנופף וליו"ר הסוכנות היהודית האלוף (במיל') דורון אלמוג אשר כיבדו את הדיירים ואותנו בנוכחותם. המפגש עם הדיירים וקריאת הקדיש לזכר הנרצחים, יחד עם הקריאה לאחדות בעם ריגשה את כולנו. עמיגור רואה זכות וחובה מוסרית להמשיך ולדאוג לרווחת ניצולי השואה ב- 55 בתי גיל הזהב שהחברה מנהלת ברחבי הארץ. בעזרת ממשלת ישראל והסוכנות היהודית נמשיך לבנות פתרונות דיור נוספים למתן מענה וקורת גג לקשישים הזקוקים לכך".
לאחר שטייס חיל האוויר הודיע בכריזה לנוסעי המטוס על הקשר בין השואה למחאה נגד הרפורמה, השדרן בועז גולן קרע בשידור חי בערוץ 14 את כרטיס Fly Card, והצהיר: "לא אטוס באל-על עד לפיטורי הקברניט".
השדרן יעקב ברדוגו הגיב על כך ב׳גלי ישראל׳: "אל-על מחויבת לפטר את הקברניט דורון גינצבורג, שלא ימרחו אותנו. הטייס הזה פגע קודם כל בקהל הלקוחות שלהם. הוא אמר את זה באנגלית כדי שיוכלו לצטט את דבריו ברשתות האמריקאיות. מוציא את דיבת ישראל רעה, עולב שבעלובים"
יו"ר ש"ס אריה פרסם ציוץ שגרר תגובות נזעמות בו שיבח חבר הכנסת ארז מלול שפרסם על יוזמה שלו להקל על ניצולי שואה ברכישת קבר. לאחר תגובות רבות שקראו לש"ס לדאוג לניצולים בחייהם ולא במותם. הציוץ של דרעי נמחק מהטוויטר.
דרעי פרסם ציוץ חדש וכתב: "ח״כ ארז מלול הוא אמנם חבר כנסת חדש אבל חרוץ ומועיל כמו שאר חבריו. אני מברך אותך ארז על קידום הצעות חוק חברתיות המעידות על רגישות חברתית גבוהה".
אחד הגולשים הגיב לדרעי וכתב: "מברך על היוזמה אך עד להנחה לחלקת הקבר לשארית הפליטה מהתופת תנו להם דיור ראוי וקצבאות לחיות בכבוד את שארית הזמן שנותר להם בחייהם כך ראוי כך מגיע וזה להבדיל מהיוזמה העוסקת רק בקברים, בהחלט יעיד על רגישות חברתית".
יו"ר מועצת בתי העלמין בירושלים צוריאל פורת שיבח את מלול וכתב: 'הצעת החוק של ח"כ ארז מלול, היא חובתינו המוסרית עבור ניצולי השואה המתגוררים בירושלים. מצוקת הקבורה בירושלים הביאה למצב שבו ניצולי השואה מתקשים לרכוש לעצמם חלקת קבר. הצעת החוק הזאת תאפשר להם לעשות זאת ולזכות למנוחת עולמים בכבוד בירושלים עיר הקודש'.
ועדת האיתור שבמשרד ראש הממשלה החליטה למנות את פרופ' ירון פלוס לתפקיד ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחודשים האחרונים דיווח מיכאל שמש כי נתניהו דרש למנות ראש למ"ס שיעוות את הנתונים ויציג אותם לציבור כפי שמתאים לממשלה אלא שנתניהו נסוג בו בשל הפרסומים של הכתב החרדי שהתהדר בהישג.
לאחר הליך סדור ועדת האיתור שבמשרד ראש הממשלה החליטה אמש (ב') פה אחד למנות את פרופ' ירון פלוס לתפקיד ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, מנהלת המרכז הרפואי אסף הרופא ד"ר אסנת לב ציון, נציג הציבור בוועדה ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל פרופ' אביה ספיבק, מרכזת ועדת האיתור מנציבות שירות המדינה טל מזרחי והיועצת המשפטית של משרד רה"מ שלומית ברנע כמשקיפה.
פרופ' פלוס נבחר מתוך 13 מועמדים.
פרופ' ירון פלוס (55), בעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים BSc באונ' בן גוריון, תואר שני במדעים MSc במחלקת גיאו-אינפורמציה, אונ' Twente, הולנד ודוקטורט (PhD), בנושא "שיטות חדשות בסטטיסטיקה מרחבית במערכות מידע גיאוגרפי", מאונ' אוהיו, ארה"ב. במשך מספר שנים כיהן פרופ' פלוס כחבר הוראה בכיר נלווה בטכניון, ביחידה לגיא-אינפורמציה, הנדסה אזרחית וסביבתית, וכן כפרופ' חבר, יועץ ומנהל פרויקטים של מחקר באוניברסיטת פאריס במישיגן.
בשנים האחרונות כיהן פרופ' פלוס כחבר וראש המסלול למדידות גיאו-אינפורמציה במחלקה להנדסה אזרחית באונ' אריאל בשומרון, ובשנתיים האחרונות שימש כמנהל חממה טכנולוגית VISINT LABS וכיועץ במערכות מידע לרשות מקרקעי ישראל. קודם לכן ניהל פרופ' פלוס את חטיבת המחקר והפיתוח והיה המדען הראשי של המרכז למיפוי ישראל.
אחרי מרד הטייסים שהלך ופרח בשל הרפורמה המשפטית, פלוגה בגדוד 51 של חטיבת גולני פתחו באירוע נפקדות, השאירו את הנשקים ביחידה ועזבו אותה במחאה על הדחת מפקדם והחלפתו במ״פ מהצנחנים.
הסיבה להחלפת המ״פ, כך לדברי המפקדים – חוסר שביעות רצון מתפקודו וחוסר התאמה לתפקיד.
מפקד אוגדה 36, תא״ל דדו בר כליפא, שחטיבת גולני נמצאת תחת פיקודו – מעורב אישית באירוע.
למדו מהטייסים: חיילי גולני נטשו את הנשקים 12צילום לפי סעיף 27 א'
הרב הראשי לישראל לשעבר ישראל מאיר לאו, ניצול מחנה הריכוז בוכנוולד, שוחח עם ניסים משעל וגיא פלג ב-103fm על שחרורו מהמחנה בגיל 8 ועל המאורעות הקשים שחווה.
הרב ישראל מאיר לאו, נשאר אופטימי למרות שמספר הניצולים הולך ומתמעט: "תמיד יש מי שמזכיר לנו את נושא השואה, אם לא בהתגלמותה, אבל בעיקרון של שנאת ישראל".
הוא שיתף בסיפור שחרורו ממחנה הריכוז בוכנוולד, כילד בגיל 8. "התורה הנאצית נלחמה נגד היהדות, הם רצו להשמיד מאיתנו כל זכר יהודי. הם רצו למחוק את הזכר של היהדות מקרב האנושות. אני יודע דבר אחד, וזה מדריך אותי, אם יום אחד לא טלית ולא סידור ולא חומש, אני כמו משחק לידיהם של צוררינו. המשך המורשת היהודית זה ניצחון לא פחות מהנכדים והנינים שלנו. הנאציזם נלחם ביהדות כמו שנלחם ביהודים, ואני משתדל לשמור על הגחלת – זה מדריך אותי כל יום".
הרב לאו סיפר כי ניצל הודות לחייל בצבא האמריקני. "היה זה הרב הצבאי, הרב שכטר, הוא הקיף את הערימה של הגופות וראה ילד חי ועיניים חיות. הוא הבין שזה ילד יהודי, תפס אותי בזרועותיו, התחיל לבכות ושאל ביידיש 'מי אתה? מאיפה אתה? בן כמה אתה'? אמרתי לו 'מה זה חשוב? אני יותר זקן ממך'. הוא חשב שאני לא נורמלי, ושאל 'למה אתה חושב שאתה יותר זקן ממני'? – 'כי אתה מחויך אליי ובוכה כמו ילד קטן, אני כבר הרבה זמן לא צוחק ולא בוכה, אז תגיד אתה מי יותר מבוגר'".
הרב לאו מציין את הישרדותו לזכות אחיו הגדול: "הוא היה אבא שלי, אמא שלי, המגן שלי, המאבטח שלי והכל בשבילי. הוא התשובה העיקרית לכך שניצלתי".
גיא פלג תהה כיצד שמר על אמונתו נוכח הזוועות להן היה עד. על כך השיב הרב לאו: "באוזניי מהדהדות הקריאות של האימהות שנדחסו לקרונות המשא, ואנחנו נשארנו על הרציף, והזעקות היו 'זכור שאתה יהודי', לילדות ביקשו 'תזכרי להדליק נרות שבת', אני זוכר את זה מגיל 7 וחצי כפי שזה היה אתמול. הצוואות של האימהות שנלקחו למוות, הן לא דיברו על נקמה, הן רצו להבטיח שאם תישארו בחיים תזכרו את הזהות היהודית שלכם ותפעלו לפיה". עוד אמר הרב: "את דרכי הבורא אני לא מבין ולא אבין. יש לנו ידיים, רגליים, עיניים, אוזניים, זה מובן מאליו, זה מגיע לנו. כשמגיעה תקופה נוראה, פתאום אין אלוקים? איפה הוא היה כשנוצרתי? על זה אני לא שואל למה?"
לסיום, הרב סיפר כיצד חזה באביו מוכה על ידי הנאצים, וזאת מכיוון שלא נענה לדרישתם לגלח את הזקן: "אבא היה רבה של העיר והוא קיבל מכה איומה מאלת גומי בגבו. הוא לא היה מוכן לזה, כמעט התמוטט, לעיניי כולם אבל התאפק, שמר שעל שיווי המשקל. הוא נשאר עם הזקן כי הסביר לאמא שזה יפיל את המורל של היהודים. הדבר הזה שאני זוכר כילד, אז הייתי בן 5 וחצי, זה הזיכרון הראשון שלי בחיים שמכים את אבא שלך, רב העיר, מנהיג הקהילה, והוא לא יכול לענות ולהגיב ובקושי עומד על רגליו. את התמונה הזאת שמדכאה אותי עד היום, אני לא אשכח אף פעם".
