חודש: יוני 2023

אחרי כל ההסתה התקשורתית – משרד החינוך העביר היום (חמישי) את תקציבי הישיבות והכוללים, אלא שראשי כוללים זועמים שוחחו הבוקר עם כתב 'המחדש' וסיפרו כי ההפרש בין מה שקיבלו בממשלת בנט לממשלת נתניהו עומד על 139 שקל.

המלגה שנכנסה הבוקר לכל אברך היא – 819 שקלים + תוספת 779 רטרו שסוכם עם האוצר מתחילת הקמת הממשלה ולא 1600 כפי שפורסם בתקשורת.

ראשי כוללים אומרים כי "אצל בנט קיבלו 640 שקלים, וכי כל התוספת שניתנה כעת זה 139 שקלים. ועל זה! עשו את כל ההסתה התקשורתית."

בלשכות של גפני ושר החינוך ביטון מש"ס מבטיחים שבחודשים הבאים ייכנס כל חודש כ- 1170 לכל אברך, אלא שראשי הכוללים מודאגים וחוששים כי "האוצר משחק איתם".

בשורה לעיר בית שמש. בהנחיית שר הבריאות משה ארבל, יוסיף משרד הבריאות עשרה תקנים של אחיות, אשר יאפשרו את פתיחתן של תחנות טיפת חלב בטווח הזמן המיידי ושל תחנה נוספת בחודשים הקרובים.

ההחלטה האמורה התקבלה על רקע הצמיחה באוכלוסיית העיר בית שמש והצורך והרצון להנגיש ולספק שירותי בריאות איכותיים לכל אם ולכל ילד בתחנות טיפות החלב. לאחרונה התקיימו פגישות עבודה בין הגורמים השונים במשרד הבריאות ועיריית בית שמש, ובסיומן סוכם על פתיחת שתי תחנות טיפות חלב חדשות בבית שמש ועל תגבור תקני אחיות.

התחנה הראשונה צפויה להיפתח כבר בחודש יולי ותחנה נוספת בחודש אוגוסט. משרד הבריאות יפעל לפתוח תחנות טיפות חלב נוספות, במטרה לטייב את המענה הבריאותי לתושבי העיר.

שר הבריאות משה ארבל מסר: "מטרת העל שלנו במשרד היא להוביל לצמצום פערים בשירותי הבריאות בקהילה בין המרכז לפריפריה החברתית. העיר בית שמש מתרחבת והצורך בשירותים רפואיים הולך וגדל בהתאם. אנחנו ערים לכך ודואגים להגדיל את ההיצע. לאחרונה חנכנו מרכז רפואי בבית שמש וכעת אנו מוודאים שתושבי השכונות החדשות בעיר ייהנו ממערכת בריאות זמינה, נגישה ובאיכות מיטבית".

מליאת הכנסת אישרה אמש (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי של ח"כ אליהו רביבו. בהצעה תמכו 41 חברי כנסת, אל מול 10 מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכנסת.

מוצע להרחיב את סמכותו של קצין ממונה לקבוע תנאים לשחרור בערבות של עצורים, וזאת באמצעות הארכת תקופות הזמן לקביעת תנאים שונים ובהם: איסור הכניסה לאזור גאוגרפי, ליישוב או למקום בארץ; קיום קשר או פגישה; חובת שהייה באזור גאוגרפי וחובת שהייה במקום מגורים.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הפשיעה בישראל הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה. אנו רואים בכל שבוע את תוצאות סכסוכי הדמים בין משפחות הפשע בארץ בכלל ובערים המעורבות בפרט. מקרי רצח, תקיפה, ירי, התפרצויות והפרת הסדר הציבורי הם מנת חלקן היומי של הנגב, הערים המעורבות והחברה הערבית. אל מול פשיעה זו, עושה משטרת ישראל ככל שביכולתה כדי להרתיע עבריינים, להביא לדין את הפושעים ולהילחם בכל החזיתות על מנת להביא שקט לאזרחי ישראל. הצעת חוק זו נועדה לצייד את משטרת ישראל ומערכת אכיפת החוק בכלים חזקים יותר במלחמתם מול הפשיעה.

לפיכך, מוצע לתקן את חוק סדר הדין הפלילי ולהחמיר את תנאי השחרור בערבות אשר קצין ממונה רשאי להטיל על עצורים. מוצע להגדיל את המספר המרבי של ימים שבו ניתן לאסור את הכניסה לאזור גאוגרפי, לישוב או למקום בארץ מ-15 ימים ל-90 ימים; על קיום קשר או פגישה מ-30 ימים ל-90 ימים; על חובת שהייה באזור גאוגרפי, ישוב או מקום בארץ מ-15 ימים ל-30 ימים ועל חובת שהייה במקום מגורים מ-5 ימים ל-15 ימים".

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, דנה אמש (רביעי) בהצעות תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לשנים 2023-2024. הצעת התקציב שהעמידה ועדת הבחירות לשנת 2023 עומדת על כ-66 מיליון ש"ח ובשנת 2024 עומדת הצעת התקציב על כ-80 מיליון ₪. זאת לעומת 45 מיליון ₪ תקציב שוטף ב-2022.

חברי הוועדה תהו במהלך הדיון על הקפיצה הגדולה בתקצוב בין השנים, ובוועדת הבחירות הסבירו כי הגידול נובע בעיקר ממערכת מחשוב חדשה, לאחר שמערכת המחשוב הקיימת הינה משנת 2001. כך הציגו בוועדה כי לשם הקמת המערכת מתוקצבים 6.4 מיליון ש"ח בשנת 2023, ו-22.8 מיליון ₪ בשנת 2024.

חברי הכנסת ינון אזולאי, חנוך מלביצקי ואלי רביבו, הציגו סעיפים נוספים בהם נמצא גידול בתקציב, ובוועדות הבחירות הסבירו זאת בשינויים רבים שהוכנסו, בגידול משמעותי בוועדה ובצרכיה, בגידול במספר הקלפיות והציוד הנדרש להן, בתוספות רכיבים טכנולוגים המצריכים תחזוקה משמעותי ועובדים נוספים, בגידול במספר מערכות המחשוב, במספר הקלפיות ועוד. עוד הוסיפו כי נשיאות ועדת הבחירות המרכזית, ומליאת ועדת הבחירות המרכזית דנו בתקציב ואישרו אותו.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני העיר על הדברים: "הגידול ב-10 השנים האחרונות הוא פי 8. אני משבח את העבודה שלכם, השאלה האם הכסף שאנחנו מתבקשים לאשר, בעוד יוקר המחייה עולה, הולם את הצרכים. העלנו את התקציב פעם אחר פעם, יותר מהאופן היחסי לגידול בתקציב המדינה. זה גידול דרמטי, אין גידול כזה באף תקציב".

עדס השיבה לדברים: "מרבית הגידול שאתם מדברים עליו אינו לתקציב שוטף, אלא למערכת מחשוב חיונית שחייבת להחליף בהקדם, זה תקציב שפרוס על 4-5 שנים, לאחר מכן הוא לא יהיה קיים. לצד כך, הבסיס של התקציב אם הולכים אחורה היה מעוות, כי ועדת הבחירות לא הוכרה כגוף עם פעילות ענפה. לדוגמא היה לנו איש מחשוב בחצי משרה, היום יש לנו אגף טכנולוגיות שברור לכולם חשיבותו, עם 7 משרות וגם זה לא מספיק. הבסיס היה מאוד קטן מלכתחילה, במהלך השנים חל גידול של נפח הפעילות, עם השנים נגיע לאיזון ואז הגידול יהיה מדוד יותר. העמסנו גם את הנושא של המצלמות ומפקחי בחירות, אלה נושאים חשובים, חשוב לנו שגם הבחירות הבאות יתקיימו בצורה נאותה, ראינו מה קרה אתמול בבחירות ללשכת עורכי הדין".

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי התכנסה אמש (ד') לדיון בנושא משבר הגרעון במוסד לביטוח לאומי. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי בשנת 2027 התשלומים של המוסד לביטוח לאומי צפויים להיות גבוהים מהתקבולים ובשנת 2044 קרן המוסד לביטוח לאומי צפויה להתרוקן לחלוטין.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי אמר בשיבה: "אני מקיים ישיבת מעקב לא בשביל שיהיו דיונים שיישארו על המדף. במשבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי לא נעשה דבר. המצב הוא קטסטרופלי. אנחנו נמצאים לפני חדלות פירעון. הממשלה לא ביצעה איתנות פיננסית – דבר שישפיע רבות על המוסד לביטוח לאומי. הקופה תתרוקן ותהיה התפרקות ונזק לביטו"ל. אין תכנית ממשלתית נוכחית ולא עתידית. לאוצר אין תשובה מה יהיה ב2024 – זה כסף של כל אחד שמשלם מדי חודש בחודשו לקופת ביטוח לאומי.

בשנת 2044 הקרן צפויה להתרוקן. בדיון הקודם הוטלו משימות על משרדי הממשלה לעשות שיעורי בית. המועצה הלאומית לכלכלה שהיא אחראית וצריכה להוביל את הנושא, דנה בעבר בנושא הזה ולא קרה כלום אתמול עודכנו שלא יבוא נציג לדיון כי לא התקדמו בשלושה חודשים האלו וכלום לא נעשה. אינני מתכוון להרפות מהנושא החשוב הזה ואשתמש בכל הכלים של הוועדה העומדים לרשותי. יתקיים שוב דיון מעקב בעוד שלושה חודשים ויחויב לבוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון – באם שוב יתחמק הרי שאוציא כנגדו צו הבאה שבמסכות הוועדה לביקורת המדינה".

ח"כ ולדימיר בליאק אמר בדיון כי סיפור זה מזכיר את היערכות מדינת ישראל לרעידת אדמה, "רק ההבדל בין השניים – שבמשבר הביטוח לאומי אנחנו נדע מתי זה יקרה בדיוק. אסור לעזוב את הנושא לרגע".

אחרי ההתפרעויות בגולן אמש בגלל הטורבינות, הבוקר (חמישי) החברה קיבלה הנחייה להקפיא את העבודות, ובן גביר זעם והורה לחדשן. בהמשך הוא ייפגש יחד עם המפכ"ל עם מנהיגי העדה הדרוזית בג'וליס, כדי לנסות להגיע להבנות. 

בחברת אנרג'יקס שאחראית על העבודות, איימו: אם לא יימשך הפרויקט נתבע את המדינה במיליארד ש"ח. בדיון פנימי במשטרה תמך המפכ"ל שבתאי בעצירת העבודות עד לסוף חג הקורבן בשבוע הבא.

וכמובן, השר בן גביר לעומתו התנגד וטען כי זה "פרס לזורקי האבנים והמתפרעים".

אלפי מפגינים דרוזים התעמתו אתמול משעות הבוקר עם שוטרים בצפון הגולן, עקב התנגדות התושבים להקמת חוות טורבינות רוח במקום – שלטענתם נבנית על שטחים המשמשים אותם לחקלאות

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר התכנסה אמש (ד') לדיון מהיר ביוזמתו של ח"כ עידן רול בנושא עלייה במקרי האנטישמיות בקרב יהודי התפוצות בנוכחותו מר ויליאם דארוף, מנכ"ל ועידת הנשיאים.

לפי נתוני משרד התפוצות חלה עלייה של 48% בהיקף האירועים האנטישמיים האלימים בעולם. ברבעון הראשון של 2023, חלה עלייה של 22% בהיקף כלל האירועים האנטישמיים ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2022.

ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אמר בדיון: "כשאנו מדברים על אנטישמיות אי אפשר שלא להתייחס לכוונות הממשלה לשנות את חוק השבות שמשפיעות באופן ניכר על היחס שלנו עם יהודי התפוצות. ישנן אמירות, כמו של ח״כ שמחה רוטמן שטען כי חוק השבות לא נוגע ליהודי ארה״ב אלא ליהודי בריה״מ לשעבר. זה לצערי מתכתב עם מסרים אנטישמיים שאנו שומעים".

"כמו כן, לפני מספר ימים עלה לרשתות החברתיות סרטון של ארגון חותם שעולה ממנו ניחוח אנטישמי – הסרטון הזה ראוי לכל גינוי ואני מצפה משר העלייה והקליטה ושר התפוצות לגנות את הסרטון הזה ולפעול להורדתו מהרשתות החברתיות. מטרת הדיון היום היא לקדם את הציונות כערך מוגן בקמפוסים בארה"ב. סטודנטים יהודים סובלים מאנטישמיות בקמפוסים בארה"ב ונאלצים להסיר סימנים מזהים של יהדות. אנטי ציונות ואנטי ישראליות הם הגילויים השכיחים ביותר של שנאה בארה"ב. המאבק באנטישמיות הוא מאבק אסטרטגי, הוא לא נעצר ומשתנה ומתחלף כל הזמן. לכל בני העם היהודי יש תעודת ביטוח בכיס שקוראים לה מדינת ישראל כל בן ליהודי או נכד ליהודי יכול להגיע לישראל בכל רגע נתון. הוויכוחים שלנו כאן מספקים הרבה פעמים דלק לאנטישמיות מוגברת ברחבי העולם".

הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל המשיכה אמש (רביעי) לדון בהצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני) של חה"כ צביקה פוגל והצעה דומה של ח"כ שרן מרים השכל להכנה לקריאה ראשונה.

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, יוזם החוק אמר כי בדיון הקודם בהצעת החוק היו לא מעט אנשים שהביעו את חששם מהדרך שבה ניתן לפרש את החוק. בין היתר, פגיעה בשיקול דעתם של הרופאים והקושי בהגדרת טיפול כמשפר חיים. במטרה לתת מענה ראוי גובשו שלוש הצעות: גביית תשלום קבוע בגין שירותים רפואיים, גביית תשלום עבור טיפול רפואי שניתן וקיזוז עלויות הטיפול מהכספים המוקפאים של הרשות הפלשתינית.

עו"ד גיל שפירא, הסניגור הציבורי, טען כי יש חשש מיצירת שתי מערכות נפרדות לאסירים כשמדובר בטיפולים רפואיים ומדובר במדרון חלקלק והציב סימן שאלה על שתי האפשרויות הראשונות. הוא ציין כי הם מעוררים קשיים בין היתר: חשש לזליגה גם לאסירים אחרים בעתיד, התניית טיפול רפואי בתשלום או תשלום חודשי היכולים ליצור תופעות שליליות כניצול אסירים חלשים והתפתחות סחר של שוק שחור בכלא.

סג"ד כנרת צימרמן, יועמ"ש בשב"ס, ציינה כי בכל הסדר שמתגבש שב"ס יעמוד על כך שהטיפול הרפואי לא יותנה ויעמוד ביחס ישיר לתשלום. "האופציה של גביית תשלום פר טיפול לא אפשרי בהיבט הפרקטי מבחינת חישוב כל טיפול שניתן לאסיר. אפשר לקבוע הסדר כללי בתשלום חודשי או קיזוז אם יקבע בחוק. לגבי פר טיפול זה יותר מורכב".

עו"ד שי סומך, ממשרד המשפטים, אמר כי למשרד אין עמדה לגבי ההצעות מבחינת קוצר הזמן וכי המשרד יבחן אותם בדרג גבוהה יותר. הוא ציין כי הצעת החוק מעוררת שאלות אתיות ומשפטיות כבדות מבחינת המדינה כלפי אנשים שנמצאים תחת חסותה.

הפרקליטות הודיעה אמש (רביעי) ליועצי רה"מ יונתן אוריך, עופר גולן וישראל איינהורן כי נשקלת העמדתם לדין כפוף לשימוע בגין הטרדת עד המדינה בתיק 4000 שלמה פילבר. על ששלחו ניידת עם רמקול מול ביתו.

פילבר עצמו העיד כי לא חש מוטרד, אולם סעיף העבירה לדעת הפרקליטות אינו נבחן סובייקטיבית אלא אובייקטיבית, מה היה המעשה ואם נועד להטריד. ההחלטה על שימוע בעבירה של "נסיבות מחמירות" – על ביצוע לכאורה משותף של העבירה. מדובר בהחלטה שמתקבלת לא פחות מארבע שנים אחרי האירוע במסגרתו הושמעו קריאות מחוץ לביתו של פילבר.

על פי החשד, באוגוסט 2019, במסגרת תפקידיהם במטה הבחירות של מפלגת הליכוד, השלושה תכננו להטריד לכאורה את פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, ופעלו לשלוח ניידת עם רמקול מול ביתו, שבו הושמעה ההקלטה הבאה: "מומו תהיה גבר צא תגיד את האמת, מומו פילבר מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך מומו? השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד. מומו תשמע בעצמך מה אתה אמרת לפני שהמשטרה לחצה עליך". סרטון של האירוע אף הופץ ברשתות החברתיות.