אחרי ההצלחה הגדולה של הסינגל השלישי "המיתר השמיני" שיצא בימי ספירת העומר כסינגל ווקאלי מקורי ועם תחילת ימי בין-המצרים, פרויקט "מעומקא דליבא" משיקים גרסה ווקאלית ל"רבות מחשבות" – הסינגל השני בביצוע יוסף נטיב [שגם חתום על הלחן] שהפך ללהיט אהוב.
הגרסה המוזיקלית של "המיתר השמיני" תצא בע"ה בחודש אלול.
שר המשפטים יריב לוין, נאם אמש (א) בהפגנת הענק של הימין, בה נטלו חלק רבבות בני אדם בדרישה לקדם את החקיקה המשפטית.
לוין שנאלץ לשהות בכנסת, בשל החשש מפני תרגיל של האופוזיציה שיביך את הממשלה, נאם בכנס בהודעה מוקלטת שאותה נשא היישר מהכנסת.
לוין הודה לכל המשתתפים שהגיעו "מכל רחבי הארץ, באמונה גדולה, כדי לומר בקול ברור וצלול – העם דורש רפורמה משפטית!"
אנו עומדים בפני הכרעה מהחשובות שידעה המדינה. האם נהיה דמוקרטיה או שנהפוך למדינה הנשלטת על ידי קבוצת קצינים בהובלתו של אהוד ברק. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו!" אמר שר המשפטים שנמצא בעין הסערה.
לוין התייחס גם לקריאות הסרבנות ואמר: "יש לי הערכה עצומה לכל משרתי כוחות הביטחון בעבר ובהווה. אני אוהב את כולם. אני קשוב להם, ולכל אחת ואחד מאזרחי ישראל. הזכות שנפלה בחלקנו לקחת חלק בהגנה על מדינת ישראל, אינה שמה אף אחד מאיתנו מעל העם או במקום העם. הסרבנות היא חציית קו אדום. הכניעה לסרבנות היא באמת סוף הדמוקרטיה.
כולנו, כאן בכנסת, ברחובות תל אביב ובכל רחבי הארץ, נמשיך לעמוד איתן על משמר הדמוקרטיה. על משמר מעמדן של הכנסת ושל הממשלה. על משמר הכרעת הבוחר. העברת החוק – תהיה העדות החזקה והברורה ביותר לכך".
שר המשפטים קרא "לאלה המתנגדים לרפורמה – אנו מכבדים אתכם, וגם החוק שמגיע היום לאישור עבר שינויים בשל ההתחשבות בעמדותיכם. אבל אנו מצפים שגם אתם תכבדו אותנו. שגם אתם תבינו את הכאב שלנו, אחרי עשרות שנים של הדרה ממערכת המשפט ושל רמיסת זכויותיהם של ציבורים שלמים. אנחנו לא נסכים יותר להיות נרמסים.
ידנו מושטת להבנות. והבנות פירושן גם נכונות של האופוזיציה לעשות ויתורים. פירושן שהמצב בו רק קבוצה אחת מחזיקה בעמדות המפתח במערכת המשפט, לא יימשך עוד".
כבר שבועות שמדינת ישראל בוערת, טייסים מאיימים לסרב פקודה, רופאים מסרבים לטפל בחולים, תחנות רכבת נחסמות, והכל סביב מילה אחת: "סבירות". הניסיון של הקואליציה להעביר את הצעת החוק שתצמצם את עילת הסבירות הפך לדגל האדום שמרכז סביבו את כל פעילי המחאה מצד אחד, ומנגד נראה שהקואליציה נחושה להמשיך ולקדם את ההצעה (נכון לשעת כתיבת השורות).
כרגיל, נראה כי רוב המפגינים והמוחים, כלל אינם יודעים מהי עילת הסבירות, מה תוכן הצעת החוק שמקדמת הקואליציה, ועל מה בעצם הם מוחים. כך למשל שמענו לאחרונה את ההסתדרות הרפואית מזהירה כי צמצום עילת הסבירות יפגע ביכולת להעניק טיפול רפואי לחולים, וקצינים בכירים שטוענים כי הצמצום יפגע בחיילי צה"ל במקרה של תביעות בהאג. כדי להבין עד כמה מדובר בטענות מופרכות, כדאי לההבין מהי בכלל "עילת הסבירות", ומה מבקשת הקואליציה לצמצם.
"עילת הסבירות" היא עילה משפטית שמדינת ישראל ירשה מהמשפט האנגלי, ושלפיה בית המשפט יוכל להתערב בהחלטה של רשות ציבורית כאשר ההחלטה מופרכת ופגומה כל כך, עד "שלא ייתכן שרשות סבירה כלשהי הייתה מקבלת החלטה שכזו אי פעם". כלומר מדובר על מקרים נדירים ביותר, בהם נפל פגם חמור בהליך קבלת ההחלטות שהוביל להחלטה שאינה מתקבלת על הדעת כלל. עד כאן הכל בסדר.
אלא שבתחילת שנות ה-80, ובפרט בפסק דין בעניין "דפי זהב", החל בית המשפט העליון בראשות השופט אהרון ברק לשנות את העילה. במקום להשתמש בעילת הסבירות רק במקרים הנדירים בהם ההליך נפגם, והתקבלה החלטה חריגה כפי שתואר, קבע ברק כי ישנו "מתחם סבירות", כלומר תחום מסוים של החלטות שיכולה הרשות (או הממשלה) לקבל, וכל חריגה מהמתחם הזה, גם אם נעשתה לפי החוק ובסמכות, תאפשר לבית המשפט לפסול את ההחלטה.
המשמעות היא למעשה שבית המשפט מחליף את הממשלה בקבלת ההחלטות. מעכשיו לא פוסלים רק החלטות חריגות ביותר, שנפגמו תהליכית, אלא כל החלטה שלדעת בית המשפט אינה בתחום הסבירות. מי שזיהה את הבעיה ומתח את הביקורת הזו לא היה איש ימין גדול, אלא שופט בית המשפט העליון משה לנדוי, שכתב כך: "הסכנה העיקרית שאני רואה היא, ש.. בדרך זו נגיע עד מהרה לבחינה עניינית של ההחלטה מחדש כאילו מקיים בית המשפט דיון חוזר בנכונות ההחלטה… לדעתי, די לנו בנוסחאות [המקובלות], ואין להוסיף עליהן נוסחה חדשה…נוסחה העלולה לערב את בית המשפט בבדיקת תבונתה ויעילותה של ההחלטה המינהלית"
ואכן, "נבואתו" של לנדוי התגשמה, ובית המשפט התחיל להשתמש בעילת הסבירות החדשה כדי להחליף את שיקול דעת הממשלה בשיקול דעתו שלו. כך למשל קבע בית המשפט כי "לא סביר" למנוע כניסת משפחות מעזה לישראל לצורך השתתפות בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי, כי ישנה חובה על שר החינוך להעניק את פרס ישראל לפרופ' התומך בחרם על ישראל, וכי אסור לגרש לעזה משפחות של מחבלים שביצעו פיגועי טרור – הכל בשם "מתחם הסבירות".
כאמור, הביקורת על השימוש שעושה בית המשפט בעילת הסבירות לא הגיעה משורות הימין הפוליטי בלבד. שופט בית המשפט העליון נעם סולברג הקדיש מאמר מפורט על הצורך לצמצם את עילת הסבירות, ושר המשפטים בממשלת לפיד, גדעון סער, הבטיח במצע הבחירות שלו לחוקק הצעת חוק זהה לזו המוגשת כיום.
ראינו אם כן שמדובר בעילה שמשמשת את בית המשפט לתקיפת החלטות מנהליות בלבד, ובמקרים בהם אין "בעיות" חוקיות אחרות – כמו ניגוד עניינים, היעדר סמכות וכו'. בהצעת החוק שנמצאת כעת על הפרק מבקשת הממשלה למנוע את השימוש בעילת הסבירות בתחום מצומצם מאוד, רק בנוגע להחלטות של הממשלה עצמה או של אחד השרים.
ניתן כמובן להבחין מיד כי אין כל קשר לטיפולים רפואיים (ראיתם פעם שר בממשלה מטפל בחולים?), ובטח שלא בפעולות צבאיות, שמטופלות בדין המשמעתי או הפלילי. כל מה שמשתנה הוא שהחלטות שקיבלה הממשלה עצמה, או החלט של שר ספציפי, שנעשתה לפי חוק ובסמכות, לא תיפסל בגלל היעדר סבירות.
למעשה, הבעיה עם הצעת החוק הפוכה לחלוטין מזו שבגללה מפגינים המפגינים. מדובר בשינוי קל מידי, שלא יביא לתוצאה הרצויה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, הודה בכך בעצמו בריאיון מצולם לאחרונה – לבית המשפט לא תהיה שום בעיה "להמציא" מילה חדשה, כפי שעשה עם הסבירות, ולהתחיל להשתמש בה, לצד העילות הקיימות האחרות.
אז האם בעקבות צמצום עילת הסבירות יפגע הטיפול בחולים? לא. האם כעת יוכל נתניהו למנות את בנו לתפקיד מנכ"ל משרד רוה"מ? גם לא. כפי שאמרנו, ניגוד עניינים, היעדר סמכות, היעדר חוקיות, מידתיות וכו', כולם ממשיכות לחול ולשמש את בית המשפט.
תיקון עילת הסבירות צריך להיות יריית הפתיחה, שתוביל את הקואליציה להשלמת החלקים החשובים יותר ברפורמה, כגון תיקון שיטת מינוי השופטים הפגומה שלנו. כשלעצמה היא חסרת משמעות.
הכותב הינו עורך דין ויועץ משפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה
ביוני 2019, סולומן טקה ז"ל, צעיר ישראלי בן לקהילת יוצאי אתיופיה נורה בידי קצין משטרה ונהרג.
תקראו לזה הקש ששבר את גב הגמל או איך שלא תבחרו, לאחר עשרות שנים בהן הממסד הישראלי מתייחס אליהם כאל אוכלוסייה שקטה שחיה בשולי החברה, בני הקהילה הרגישו שהוגדשה הסאה ויוצאים למאבק ציבורי.
צעירי העדה החליטו ובצדק כי הם לא מקבלים יותר את הנחת העבודה שאפשר לעצור אזרח לתשאול סתם כך, רק בגלל צבע עורו, וכי אפשר להפלות אותו לרעה בקבלה למוסדות לימוד ובהסללה למקצועות מאוד מסויימים, רק כי הוא לא נולד בצבע הנכון.
כן, זו היתה מחאה רועשת שלוותה גם בחסימות כבישים, אבל משום מה, ב-2019, התקשורת פחות התחברה אל המפגינים ויותר התמקדה בסיבלם של הנהגים שנתקעו בכבישים החסומים.
התמקדות שכמעט ואיננה קיימת בחצי השנה האחרונה מאז נקלעה ישראל אל מערבולת מחאת הפריווילגים. במחאת האתיופים מ-2019, התקשורת העדיפה להתעלם מסיפורם של מובילי המחאה והציבור אותו הם מייצגים. באותם זמנים כולם עסקו במיסגור המחאה כמחאה אלימה, שלא לומר המממ כן, אנרכיסטית.
אף אחד לא טרח למשל לספר על תופעת שיטור היתר כנגד בני הקהילה. רוב הציבור הישראלי איננו נתקל בתופעות בהן נתקל הצעיר האתיופי ולכן כלל אינם מעלים בדעתם שצעירים ישראלים רבים נעצרים ומוגשים נגדם כתבי אישום מחוסרי כל בסיס משפטי, רק בגלל צבע עורם. כשלא מספרים לציבור את הסיפור המלא, קל מאוד לתייג את המפגינים כאלימים וכמי שמייצרים אנרכיה.
היום ב-2023, הכל מתנהל אחרת כשיש תקשורת שמשמשת כמשרד הסברה של אנשי המחאה ובכל אולפן ובכל שעה שתפתחו, תוכלו למצוא נציג, פרשן, ראש ממשלה או רמטכ"ל בדימוס, שמסביר מדוע היום כל הצעדים כולם, לרבות סיכון שלומה ובטחונה של המדינה והאומה, הינם מוצדקים ומחוייבי המציאות.
היום ב-2023, יש אפילו יועצים משפטיים, שופטים בדימוס ובהווה שמנפיקים הסברים מנומקים ואפילו חוות דעת משפטיות המצדיקות אנרכיה, סרבנות, ופגיעה אנושה בסדר הציבורי, על סף ואולי כבר מעבר להפיכה שלטונית.
אני הקטנה רק שואלת, איפה הייתם כולכם אז במחאת האתיופים של 2019? איפה הייתה התקשורת שהיום כל כך חשוב לה להציג להסביר ולדברר את דבר המוחים? איפה היו המשפטנים שכל כך דואגים לזכות הציבור למחות? איפה?!
הכותבת הינה חברת כנסת ממפלגת הליכוד
ראש המוסד לשעבר יוסי כהן קרא היום (ראשון) לעצור את החקיקה, "למען ביטחון המדינה ומול האיום האיראני", כדבריו.
בריאיון ל"המהדורה המרכזית" של חדשות 12, אמר כהן כי הוא מתנגד למכתב המילואימניקים, שהודיעו שלא יתייצבו, וגם מדבר על היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן.
"אמש החלטתי שהגיע הזמן לצאת בקול קורא. לעצור את מה שאנחנו רואים כרגע. לתת הזדמנות שוב לכל אחד מן הצדדים באשר דעתו הנחרצת תהיה לקחת פסק זמן ממה שנדמה לי קורליס דו-צדדי, להתנגשות רכבות, לעצור ולחשב מסלול מחדש, או לחשוב איך נכנסים למסלול מחדש יחדיו", אמר כהן לחדשות 12.
כהן הוסיף ואמר כי "יש כאלה הטוענים שהדבר הזה לא יכול להיעצר, כי אסור לעצור אותו. זהו הרס הדמוקרטיה. יש את הצד השני שאומר: הפוך הוא. זה הרס הדמוקרטיה, החקיקה עצמה. אני חושב שאם לוקחים בחשבון את כל הדעות כולן נדמה לי שעוצמת ההתנגשות כבר קשה מדי. אם יש צד אחד צודק ואין כנראה צד אחד שצודק תמיד בכל, אני חושב שמדינת ישראל לא רק רשאית או זכאית, היא חייבת להגיע לפשרה בנושא הזה".
בנוסף אמר ראש המוסד לשעבר: "ברמה האישית, הכי אישית, מדינת ישראל זה הדבר שהכי מעניין אותי לצד משפחתי, חברי וידידיי בכל הדברים האחרים שהם חשובים ברמה הערכית. הערב אני בתחושה, וככה עברתי גם את הלילה המאוד מורכב הזה, של הנה, אנחנו באמת במסלול התנגשות שעלולים לדעתי מצד מתנגדי הרפורמה ואולי גם מהצד האחר לחצות קווים אדומים שלא נחצו עד כה. על מנת שהכאבים האלה לא ייחצו ועל מנת שאנחנו נוכל להמשיך ולחיות כאן במדינה סוברנית, מדינה דמוקרטית ויהודית, ואני לא יכול להפריד בין הדברים ולהגיד מה יותר חשוב ממה, הכול בעיניי חשוב כמסלול אחד. אני חושב שהגיעה השעה ולא יקרה כלום אם נעצור, נחשוב, נדבר יחד וננסה אולי להגיע לאיזשהן הסכמות".
כהן שנרדף על ידי השמאל בשל העובדה שנתניהו סימן אותו כיורשו בתפקיד, מחבק את השמאל ולאחר המאמר שפרסם בידיעות אחרונות ביום ראשון, הוסיף והתראיין גם לחדשות 12. לדבריו הוא "חושש שאם לא אומר את עמדתי הערב או אמש המצב של מדינת ישראל עלול חס וחלילה להידרדר. החשש הלאומי גובר על החשש הפרטי. יש בדיון הזה משום אולי כל ההיסטוריה המבצעית שחוויתי. אתה לא באמת שם את עצמך בחזית הפיזית. אתה לא שם את האינטרס האישי כאינטרס קובע וכאינטרס מכונן. שמתי את האינטרס הלאומי כאינטרס המכונן. חבריי, קולגות שלי מארגוני הביטחון, כל אלה שאומרים אנחנו שם כדי להגן עליכם, אזרחי מדינת ישראל, עד כדי תשלום מחיר אישי – זה האירוע המכונן. מדינת ישראל נמצאת לפני האינטרס האישי שלנו וכך אני חש היום".
פורום העסקים המאגד 150 חברות ועסקים ברחבי הארץ, הודיע על שביתת מחאה שתתקיים מחר (ב) זאת על רקע חקיקת צמצום עילת הסבירות המתוכננת. ההחלטה התקבלה בתום דיון ארוך של ראשי הפורום, כאשר חלק מראשיו סברו שאין לצאת למחאה בעת הזו.
בהודעה שפורסמה מטעם הפורום נכתב: "מחר בבוקר לא תיפתח הפעילות של החברות שבפורום. הפורום קורא לחברות ועסקים נוספים להצטרף לצעד החירום שננקט, בלית ברירה, על מנת להביא לעצירת החקיקה החד צדדית וכניסה להידברות.
חייבים להגיע להסכמות שימנעו את הפגיעה הדרמטית בכלכלה ואת השסע שקורע את החברה, מפרק את צבא העם ומסכן את הבטחון והעתיד של כולנו. הפורום קורא לראש הממשלה למלא את חובתו, להבין את גודל האסון שעלול להתרחש בימי בין המצרים שלפני תשעה באב, לעצור מיידית את החקיקה ולהיכנס להידברות."
גם ברשת 'ביג מרכזי קניות', שהובילו לא מכבר שביתה שהסתיימה בלא כלום, פרסמו הודעה על הצטרפות לשביתה ובה נאמר: "עובדי ביג ושוכרים יקרים, הריני להודיע בזאת על השתתפות מרכזי ביג בשביתה במשק שתתקיים מחר כפי שהודיע פורום העסקים של ראשי החברות הגדולות. מרכזי ביג ישארו מחר סגורים והחנויות לא יפתחו".
קבוצת עזריאלי מודיעה אף היא על השבתת מרכזי המסחר והמשרדים מחר בכל רחבי הארץ. כך גם רשת שופרסל המיועדת למגזר הכללי, אך רשתות השיווק למגזר החרדי (כדוגמת יש חסד, יש בשכונה ומותגים נוספים) יישארו פתוחות.
מנגד, ברשת רמי לוי אמרו לאיש התקשורת ינון מגל כי סניפי הרשת יישארו פתוחים גם במרכזי ביג וגם בעזריאלי ובמקומות נוספים.
בתוך כך, מבנק דיסקונט נמסר כי "העובדים יוכלו להיעדר מחר לטובת השתתפות במחאה", אולם ציינו כי "ההיעדרות תהיה על חשבון מכסת ימי החופשה של העובדים ובכפוף לאישור מנהל, על מנת שלא ייפגע השירות ללקוחותינו".
במקביל, נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, ד״ר רון תומר, התייחס מוקדם יותר לאיומי ההסתדרות בשביתה ואמר כי ״שביתה היא לא הדרך ואנו מתנגדים לשביתה בלתי חוקית ולכל מהלך שרק מעמיק את הפילוג, מוריד את הסכסוך והאש למקומות העבודה ומרחיק אותנו מפתרון ורגיעה. המגזר העסקי הוא מיקרוקוסמוס של החברה בישראל ותפקידנו לגשר על פערים ולייצר הסכמה, לא ניקח חלק בהעמקת המחלוקת אלא נפעל ללא לאות לקירוב הצדדים לתיקונים, ככל שנדרשים, באחריות ובהסכמה.
שביתה בעת הנוכחית רק תלבה את האש ותעמיק את הפילוג בעם, תוך חלחול למקומות העבודה ופגיעה קשה באחדות ובמרקם החברתי שקיימים בם ועליהם אנו מנסים לשמור״.
גל החום הכבד, שנמשך מזה כשבוע, צפוי להימשך גם מחר (שני). מזג האוויר יהיה שרבי בהרים ובפנים הארץ, והביל במישור החוף, ישררו עומסי חום כבדים עד קיצוניים ברוב אזורי הארץ.
ביום שלישי גל החום הכבד יגיע לשיאו. יהיה שרבי בהרים ובפנים הארץ, והביל במישור החוף, ישררו עומסי חום כבדים עד קיצוניים ברוב אזורי הארץ.
יום רביעי גל החום הכבד יימשך. יהיה שרבי בהרים ובפנים הארץ, והביל במישור החוף, ישררו עומסי חום כבדים עד קיצוניים ברוב אזורי הארץ.
בתוך כך, ברשות הטבע והגנים מעדכנים כי עד יום ראשון 30.7 ישררו עומסי חום כבדים עד קיצוניים וחל איסור מוחלט להדליק אש בשמורות טבע וגנים לאומיים. ניתן לטייל באתרים בהם משך הטיול קצר, המסלול מוצל וקיימים בהם מקומות להתרעננות ומי שתייה. כמו כן בשל התנאים תיתכן סגירת מסלולי טיול.
מחאת הטייסים שהודיעו כי יסרבו פקודה והחשיפות על כך שטייסים סירבו להפציץ בשעת מלחמה במלחמת לבנון השניה, מציפות עוד עדויות וסיפורים.
בקול היהודי מתפרסם מקרה נוסף בו טייס מסוק קרב סירב להפציץ מחבלים שתקפו חיילים שהיו מוצבים בקבר יוסף בשכם באינתיפאדה השנייה.
האירוע התרחש לאחר הפקרתו למוות של לוחם מג"ב מדחת יוסף. בין נפילתו לבין נטישת קבר יוסף, התנהלו מספר ימי לחימה בשכם כאשר מחבלים תוקפים שוב ושוב את הכח הצבאי המצומצם שנותר במתחם הקבר.
אזרחים תושבי השומרון שהאזינו לקשר הצבאי סיפרו לקול היהודי על המקרה, שמעוגן גם במאמר בכתב העת הצבאי מערכות.
"היתה עוד התקפת מחבלים על מתחם קבר יוסף, כאשר מסוק קרב של צה"ל היה כל העת באוויר", סיפר לקול היהודי נריה אופן מיצהר. "מח"ט הגזרה או קצין אחר דרש מהמסק"ר לירות לעבר המחבלים שתקפו את הקבר בכדי להגן על החיילים שהיו תחת אש. בתחילה הטייס טען שהוא לא רואה טוב כי יש עשן צמיגים, אבל כאשר הקצין נתן לו שוב ושוב את ההוראה לירות הוא הודיע לבסוף שהוא לא מוכן לירות מחשש שיפגעו "בלתי מעורבים"".
הדברים קיבלו אישור מעוד מספר תושבים שהאזינו באותו הזמן לקשר הצבאי. בנוסף מאשר את האירוע גם סא"ל במיל' ד"ר עפר דרורי במאמר שפרסם בכתב העת הצבאי מערכות בשנת 2008.
דרורי מתייחס למלחמת לבנון הראשונה שם סירבו טייסים להפציץ. "לפני כמה שנים רואיינו שלושה טייסים לעיתון הארץ בנוגע להתנהגותם בעת מלחמת לבנון הראשונה. אחד הטייסים אמר כי סירב להפציץ עיר משום שהוא אדריכל "הבונה ערים" ולא הורס אותן. טייס אחר אמר כי החטיא בכוונה בהפצצת מטרות בצור שאליהן כיוונו אותו כוחות מהקרקע שהיו זקוקים לחילוץ לאחר שנקלעו למצוקה קשה".
"לדעתי", כותב דרורי, "הפרשה הזאת של שלושת טייסי חיל האוויר במלחמת לבנון הראשונה לא טופלה כראוי, אף שהם הודו מעל דפי העיתון בהתנהגותם. כך קרה שבשנת 2000 במהלך אירועי הדמים ליד קבר יוסף, היה סירוב נוסף של טייס לירות על המון שסיכן את חייהם של החיילים שהיו בקבר יוסף. לא ידוע לי אם הפרשה הזאת טופלה כנדרש, אבל גם אם טופלה ולא פורסמה, יש בכך משום פגם העלול להשפיע על העתיד".
ביום שישי נערכה שמחת הברית לנין הראשונים לציון הגר"י יוסף והגרש"מ עמאר נכד הגר"ע יוסף ראש ישיבת אוהל יוסף.
פרט מעניין הוא בנוגע לגביע שבו השתמשו בברכות. מדובר בגביע עתיק שהוענק למרן הגר"ע יוסף זצ"ל באחד מביקוריו בגולה לחיזוק היהדות.
צילום: יעקב כהן
יושב ראש 'יש עתיד' וראש האופוזיציה יאיר לפיד, נפגש הערב עם נשיא המדינה יצחק הרצוג וקיבל את הצעת הפשרה שהוצגה בפניו, זאת לאחר שמוקדם יותר שוחח לפיד עם ראש השב"כ וקיבל ממנו "עדכון על תמונת המצב והאיומים הביטחוניים בזירות השונות".
בהודעה רשמית שהפיצה לשכתו, אמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "נפגשתי הערב עם נשיא המדינה עם חזרתו ארצה. אנחנו שותפים לדאגה למול המצב במדינה ומבינים כי חובה עלינו לעשות כל מאמץ להביא בשורה של הסכמה לאזרחי ישראל".
לדברי לפיד, "העקרונות שהוצגו לי על ידי הנשיא תואמים את העקרונות שעומדים לנגד עינינו: שמירה על שומרי הסף, עצירת הקרע בעם ועילת סבירות שלא פוגעת בדמוקרטיה שלנו".
יו"ר יש עתיד הוסיף ואמר: "בלי עוצמתה ומחוייבותה של המחאה זה לא היה קורה. בלי מאות אלפי האנשים שיצאו לרחובות החקיקה הייתה נמשכת באין מפריע. אעשה ככל שביכולתי כדי להביא הסכמה רחבה למען ישראל דמוקרטית וחזקה".
על אף המחמאות שחילק לראשי המחאה, האנרכיסטים מסרבים לשמוע על כך. "מדובר במגש הכסף של הדיקטטורה שלפיד והרצוג מביאים לנתניהו. יש רק פתרון אחד: גניזת החקיקה וגיבוש הסכמה רחבה.
אנו שבים ומדגישים כי פשרות חלקיות שבסופן ישראל הופכת לדיקטטורה בשיטת הסלמי, רעות יותר מהכרעה וכל זמן שאיום הדיקטטורה לא יוסר, המשבר הביטחוני והכלכלי לא יפתרו והקרע בעם ילך ויחריף." אמרו.
כ-300,000 מתומכי הרפורמה המשפטית השתתפו הערב (ראשון) בעצרת ענק בצומת קפלן בת"א, בקריאה להשלים את חקיקת הרפורמה המשפטית. העצרת נערכה במקביל לדיונים שמתקיימים במליאת הכנסת להעברת החוק לצמצום עילת הסבירות בקריאה שניה ושלישית. בעצרת השתתפו שרים, ראשי ארגוני הימין ואישי ציבור שונים. בעצרת שודרו נאומים של שר המשפטים יריב לוין ויו"ר וועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן מהכנסת, שלא יכלו להגיע לתל אביב בשל הדיונים במליאה.
ח"כ אביחי בוארון, מראשי יוזמת 'תקומה 2023': "אחים יקרים, אנחנו אמיצים, אנחנו נחושים, אנחנו מאמינים ואנחנו יוצאים הלילה יוצאים לדרך חדשה. לדרך של תיקון היסטורי. אנחנו יוצאים לדרך שבאה לתקן מהפכה משפטית שהתחילה לפני שלושים שנה על ידי אהרון ברק ובמהלך מתחוכם גנב את הכוח מהעם, ונתן אותו לחבורה של משפטניים. הלילה הזה אנחנו אומרים לא עוד. הלילה ישראל יוצאת לדרך של תיקון ואנחנו לא נעצור".
"אנחנו התחלנו בעילת הסבירות, ואנחנו ממשיכים לוועדה למינוי שופטים. אנחנו לא נחכה 18 חודשים, ועד המושב הבא נמשיך עם הוועדה למינוי שופטים. אז נמשיך עם חוק יסוד השפיטה כי יש כנסת בישראל ויש עם בישראל. לא ניתן לכם לגנוב את הדמוקרטיה. אנחנו לא מוכנים שקבוצת קצינים תהפוך את מדינת ישראל לרפובליקה של בננות. לא ניתן להם לסחוט אותנו באיומים, לא ניתן להם לדרוש פרוטקשין. אבל שלא יבלבלו אתכם, מדובר בבודדים", דברי בוארון.
שר החינוך, השר יואב קיש: "לא באתי לפה רק כשר החינוך, באתי לפה כסגן אלוף במיל', טייס קרב שעד גיל 51 עשה מילואים פעילים בטייסת. מהבמה הזאת אני רוצה לקרוא לחבריי טייסי הקרב: הסרבנות היא כרסום הדמוקרטיה. אל תקרעו את החבל. לא מדובר כאן בחורבן הבית, אין שום סיבה להשתמש בנשק יום הדין. זה לא הזמן לסרבנות. מחר נעביר את החקיקה, מכיוון שאם נכנע לסרבנות ולאימות אף ממשלה בעתיד לא תוכל לתפקד. אן לא נעביר את החוק זה יהיה סופה של הדמוקרטיה בישראל. אנחנו נחושים להעביר את השינוי ואת המדיניות שנבחרנו לממש".
"כאשר יועמ"שית מאשרת מדורות באיילון וחסימת כבישים זו לא דמוקרטיה. שמכניסים את צה"ל למגרש הפוליטי זאת לא דמוקרטיה. צמצום עילת הסבירות תחזק את הדמוקרטיה ותביא לחיזוק בין הרשויות. הימין מאמין בדמוקרטיה ויודע לכבד את בחירת הרוב, גם היא לא לטובתנו. ישראל הייתה ותהיה דמוקרטיה חזקה, גם אחרי החקיקה שנעביר מחר. נשמור כולנו על מדינה יהודית דמוקרטית. נמשיך להושיט יד להסכמות ולבנות גשרים כי אחים אנחנו ואין לנו ארץ אחרת", דברי השר קיש.
שר המשפטים, השר יריב לוין, נאם מהכנסת ואמר: "אני נמצא כאן בכנסת כדי להשלים את המלאכה החשובה להעביר את החוק בקריאה שניה ושלישית, אבל ליבי אתכם. תודה רבה לכל אחד ואחת מכם שהגעתם מכל רחבי הארץ באמונה גדולה כדי לומר בקול ברור וצלול 'העם דורש רפורמה משפטית'. התמיכה שלכם, החיזוק שלכם מחזקת אותי ואת חבריי מהכנסת. אנו עומדים לפני ההכרעה אחת מהחשובות שיודעות המדינה. האם נהיה דמוקרטיה או שנובל על ידי חבורת קצינים. יש לי הערכה לכל אנשי הביטחון, אני קשוב להם, אבל הסרבנות היא קו אדום. הסרבנות באמת תביא לקץ הדמוקרטיה".
יו"ר וועדת חוקה שמחה רוטמן נאם אף הוא מהכנסת ואמר: "אני מצטער שאני לא נמצא אתכם. אני נמצא בכנסת כדי להעביר את החוק לצמצום עילת הסבירות בדיוק כמו שהבטחנו. כל מי שנמצא בקהל יודע שישראל חייבת להיות מדינה יהודית והדרך היחידה שהיא תהיה גם יהודית וגם דמוקרטית, זה שבית המשפט העליון ינהג לפי החוק ולא לקבוע את המדיניות. היום בעז"ה 64 אצבעות יורמו בכנסת בעד הדמוקרטיה של מדינת ישראל. מי שרוצה לקבוע איך מדינת ישראל בלי לנצח בבחירות הוא זה שרוצה דיקטטורה. כולנו רוצים מדינה יהודית ודמוקרטית, זה מה שהצבענו וזה מה שנקבל".
יו"ר מיזם 'תקומה 2023' ברל'ה קרומבי: "אנחנו נמצאים בימי בין המצרים, ימי האבל הלאומיים. אנחנו רוצים אחדות ואנחנו לא מוכנים להתפשר עליה. אבל אחדות היא לא כניעה לסחטנות, לבריונות. אחדות לא יכולה להתקיים כשקבוצה מחליטה שלה רק יש זכות למשול. אנחנו מכבדים את הטייסים, אבל בדמוקרטיה קולו של טייס לא שווה יותר מקולו של גולנציק. אנחנו מכבדים את הייטקיסטים, אבל גם לנו יש הייטקיסטים. אחדות אמיתית היא שעם לא יכול להתקיים בלי אחד מחלקיו ואין אף אחד שהוא מעל אחר. אנחנו הציבור שנשבע כאן בתל אביב 'רק לא מלחמת אחים'. יש לנו כבוד לכל חלקי העם, פיוס שמגיע מתוך כבוד לבחירת הרוב ולממשלה הנבחרת. פיוס שמכיר בכך ש64 מנדטים בחרו בתיקון מערכת המשפט. פיוס שמכיר המי שהפסיד את הבחירות, אתם לא אויבים שלנו – אחים אנחנו, גם בשעה הזאת של חוסר הסכמה".
שר התפוצות השר עמיחי שיקלי: "כמ"פ בסדיר וכמ"פ במילואים השבועה לצה"ל היא החוזה היחידי שאני מכיר. אלו שמבקשים לנצל את תפקידם הצבאי, יוקרתי כלל שיהיה, מועלים באימון שניתן בהם. הם פוגעים בחוסנו של צה"ל, האנשים האלה פוגעים בכושר ההרתעה של מדינת ישראל. קשה לחשוב על פרקטיקה יותר קשה מסרבנות. אני אומר לכל אחד מהסרבנים, ולרמטכ"לים לשעבר שמעודדים, לכנסת ישראל ולממשלת ישראל אין רשות לקבל איומים ופרוטקשיין מכל קבוצת לחץ. המשמעות של קבלת תכתיבים כאלה היא אחת – משטר של חונטה צבאית. לא יקום ולא יהיה. חופש הביטוי אינו היתר להמרדה".
תא"ל אמיר אביבי נשא דברים ואמר: "אני רוצה שתדעו, הרוב המכריע של הצבא שומר על עם ישראל. הטייסים שומרים עלינו, צה"ל נמצא בכשירות ושומר עלינו בכל רגע נתון. יש קומץ קטן של קצינים שמנסים להמריד. אנחנו לא יכולים לקבל דבר כזה. אנחנו ממצאים פה מול הקריה. שלושים שנה שרתתי בצבא, בין היתר כראש לשכת הרמטכ"ל. כדטי שכל הקצינים האלה שפועלים נגד צה"ל ישמע מה אומר ערכי צה"ל ויחזור בעצמו. לפני כמה ימים היו פה אנשים אחרים שהם נגד רפורמה, היום אנחנו פה בעד הרפורמה, אבל יש דבר אחד שאסור שיפריד בניינו – ביטחון מדינת ישראל".
בת חן סריג מגורשת מגוש קטיף נאמה אף היא בעצרת ואמרה: "בת 18 הייתי שגורשתי מביתי. שנה וחצי נאבקנו על הבית שלנו שלא יפנו אותנו. כמובן שניסינו גם במישור המשפטי לבטל את רוע הגזרה אבל בכל הדרך רמסו אותנו. גם שניצחנו במשאל המשפטי, פסלו אותו. עשו הכל בשביל שניכשל במאבק שלנו. למרות התסכול המטורף ידענו שלא נגיע למלחת אחים. שילמנו את המחיר ומפה אנחנו קוראים לכם חברי כנסת יקרים שתעבירו את הרפורמה שמה שקרה לנו לא יוכל לקרות יותר. אחינו שמתנגדים לרפורמה, מותר להתנגד לרפורמה אבל לא להיגרר למלחמת אחים".
בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין שוהה בבית החולים שיבא בתל השומר לאחר שעבר בלילה השתלת קוצב לב, הערב נחשפים פרטים חדשים על הלילה הדרמטי של ראש הממשלה.
על פי הדיווח בחדשות 13, בניגוד לדבריו של ראש הממשלה נתניהו, מכשיר הניטור לא ציפצף – אלא הופעל על-ידו כשחש סחרחורת.
במשך 12 שניות סבל ראש הממשלה מהפרעת קצב, ולפי רופאיו הוא היה בסכנת חיים והובהל לבית החולים בדחיפות, לאחר שחש ברע.
כזכור, במהלך השבוע שעבר פונה נתניהו לטיפול רפואי לאחר שטען להתייבשות בשל שהייה ממושכת בשמש ללא מים, אלא שכבר אז היו מי שפקפקו בדיווח.
אמש, הובהל נתניהו פעם נוספת לבית החולים ובגופו הושתל קוצב לב. הליך שהסתיים בהצלחה.
הבוקר סיפרו רופאיו של נתניהו כי "אתמול המנטר התריע והראה שיש חסם חולף של מערכת הלב, והוא הובא בדחיפות להשתלה של קוצב". לדבריהם, "ההפרעה הייתה מספר שניות בלבד, אולם אם ההפרעה לא הייתה חולפת וקצב הלב לא היה מתאושש היינו מגיעים לקצב לב איטי עד כדי אובדן הכרה וחלילה דום לב".
לבקשת מערכת הביטחון, ובאישור שר הביטחון, שוחח הערב (א') יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ עם הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי.
בשיחה שיקף הלוי את תמונת המצב בצה"ל, לאחריה אמר יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: "תמונת המצב הביטחונית מדאיגה מאד ומחייבת תשומת לב והכרעות ביטחוניות אסטרטגיות במגוון זירות פעולה".
גנץ הוסיף וציין כי "על ראש הממשלה לכנס דיון קבינט מדיני-ביטחוני, להבנת משמעויות החקיקה על צה"ל, טרם העברת החקיקה. הדבר נכון גם לגבי הצורך לכנס את ועדת החוץ והביטחון".
בנוגע לשיחה הערב, אמר גנץ כי "השיחה הערב הדגישה בפניי עוד יותר את הצורך להימנע ממהלכים חד צדדיים. הצעתי נתיב אחראי ליציאה מהמשבר וכך אמשיך לפעול עד הרגע האחרון בכדי שכך יקרה".
עם זאת, גנץ הוסיף וגינה את הקריאות נגד שירות בצה"ל: "אני מבקש לחזק ולהעריך את כל המפקדים וכל חיילי צה"ל, בחובה, בקבע ובמילואים ששומרים על ביטחוננו, וקורא גם הערב, למשרתים ולמתנדבים הפטריוטים והנאמנים, שכאבם ורצונם לשמור על המדינה גדול וחשוב, להמשיך לתרום לביטחון ישראל. גם אם חלילה החקיקה תעבור – נבטל אותה ונתקן, במוקדם או במאוחר", התחייב.
שרת התחבורה מירי רגב נאמה הערב (א) בהפגנת הימין, בה נוטלים חלק מאות אלפי משתתפים ותקפה את הסרבנות בצה"ל.
בראשית דבריה התייחסה השרה לשינויים במערכת המשפט. "אני מכירה את היכולות של האליטה לנסות לפגוע בכל תיקון. ניסו להשתיק אותנו, לעגו לנו. הם ניסו למנוע את זה במילים יפות, מכובסות, בדיוק כמו שהם מנסים לעשות היום. הם עוסקים בלשמור על מוקדי הכוח שלהם, ואנחנו מתעסקים בתיקון. הפער בניינו עוסק במילה אחת – גיוון. גיוון במערכת המשפט, בתרבות, בתקשורת".
רגב, שהייתה דוברת צה"ל בתקופת ההתנתקות, התייחסה כאמור לתופעת הסרבנות ואמרה: "כשאני שומעת את בוגי וחלוץ מעודדים סרבנות, ובראשם אהוד ברק, קוראים למרי אזרחי – למה הוא לא עצור?! הם פועלים לפגוע בצבא, הם פוגעים בערכי צה"ל, הם עוזבים את האלונקה. הם לא מתביישים לפגוע בביטחון המדינה. מי שמסרב פקודה – מקומו בכלא. כולם חיילים של עם ישראל ואף אחד הוא לא מעל החוק".
בסוף דבריה אמרה: "אנחנו כאן אומרים חד וחלק: המדינה שייכת לכולנו. המדינה היא של כולם, והצבא הוא צבא העם. מחר נצביע בכנסת על צמצום עילת הסבירות כדי להבטיח את חיזוק הדמוקרטיה, וזאת רק תחילת הרפורמה כי נדרשת רפורמה מלאה לתקן את מערכת המשפט".
עם זאת הוסיפה וציינה: "אני בעד שיחות, בעד הסכמות, אבל לא למריחת זמן. לא ניתן לזה יד. נבחרנו למשול, נבחרנו להביא את הרפורמה, העם הביא לנו את המנדט וכך נעשה".
