חודש: יולי 2023

השר ניר ברקת התייחס היום (שישי) לפרסום על מאות אנשי צוות אוויר שחתמו על מכתבי סרבנות באם החקיקה תעבור. ברקת אמר: ״מי שבוחר בסרבנות ומוכן להפקיר את ביטחון מדינת ישראל – לא ראוי ללבוש את מדי צה״ל. דורות של יהודים חלמו להקים מדינה עצמאית לעם היהודי, עם כוח מגן שימנע שואה נוספת. כקצין בצנחנים שנפצע בקרבות, איבד חברים לנשק וכמי שאיבד בני משפחה בשואה – אלה שמסרבים לשרת מפקירים את ביטחון מדינת העם היהודי מול אויבינו! לשרת את מדינת ישראל ולהבטיח את ביטחונה זו זכות".

עוד אמר: "שום ויכוח פוליטי לא יכול להצדיק מעשה לא מוסרי כזה. מותר למחות, מותר לא להסכים פוליטית – אסור להפקיר את ביטחון ישראל״.

לפני כשבועיים הגיעה לתחנת הרכבת הקלה בגבעת התחמושת מחבלת תושבת פסגת זאב בשנות ה-50 לחייה, כשבתיקה סכין מטבח. בשלב מסוים התעורר חשדו של מאבטח הרכבת שהבחין כי המחבלת מתנהגת באופן מחשיד ברציף. בשל כך, ביקש המאבטח לבדוק את המחבלת ובשלב זה היא שלפה את הסכין והחלה מתקדמת לעברו. המאבטח ביצע ירי אזהרה באוויר, ללא הואיל כשהסכין בידה של המחבלת. אז ביצע המאבטח ירי בודד לכיוון פלג גוף תחתון ובכך מנע את המשך הסכנה ללא נפגעים מסביבם.

כוחות משטרה רבים הגיעו במהירות רבה למקום וגורמי רפואה העניקו לה טיפול רפואי שלאחריו היא פונתה באורח בינוני (עפ"י גורמי רפואה) להמשך טיפול בבי"ח. הסכין באמצעותה ניסתה המחבלת לדקור, נתפסה על ידי השוטרים. מפכ״ל המשטרה וסממ״ז ירושלים הגיעו לזירה וקיימו הערכת מצב, והחקירה הוטלה על היחידה המרכזית של מחוז ירושלים.

מיד לאחר המקרה, במשטרה שבחו את תפקודו וערנותו של מאבטח הרכבת הקלה, שמנע את מימוש הפיגוע ופגיעה בחיי אדם.

מהחקירה בימ״ר ירושלים עלה כי המחבלת רצתה למות כשאהידית ולצורך כך הגיעה לבצע פיגוע דקירה של איש כוחות בטחון/אבטחה. בסיום החקירה גובשה נגד המחבלת תשתית ראייתית לביצוע מעשה טרור.

מעצרה של החשודה הוארך מעת לעת. עם סיום החקירה במשטרה וגיבוש תשתית ראייתית נגדה לניסיון ביצוע מעשה טרור, הוגשה נגדה בימים האחרונים הצהרת תובע לקראת כתב אישום שצפוי בימים הקרובים ע״י הפרקליטות. כמו כן מעצרה הוארך שוב עד לתאריך 23.7.

רוב הציבור הישראלי חלוק בדעתו לגבי האופן שבו פעלה המשטרה כלפי ההפגנות והמחאות בימים האחרונים. בתשובה על השאלה: מה דעתך על האופן שבו פועלת משטרת ישראל לפיזור ההפגנות והמחאות בימים האחרונים, התשובות היו: 33% אמרו שהמשטרה מפעילה פחות כוח מהנדרש, לעומת 29%, שטענו כי מופעל יותר כוח מהנדרש. 28% נוספים סבורים שמופעל כח בהתאם לנדרש.

מהפילוח של התשובות עולה כי השוויון מתקבל על רקע עמדות קוטביות של שני הצדדים הפוליטיים. בעוד 56% ממצביעי האופוזיציה חושבים כי המשטרה מפעילה יותר מדי כוח, 57% ממצביעי הקואליציה אומרים שהמשטרה מפעילה פחות כוח מהדרש.

בתשובה על שאלה נוספת, איזה נזק, אם בכלל, תגרום חקיקת הרפורמה המשפטית ליחסים בין ישראל לארה"ב, התשובות היו: 35% – נזק גדול מאוד (68% ממצביעי מפלגות האופוזיציה, לעומת 7% בלבד ממצביעי מפלגות הקואליציה). 18% סברו שנגרם נזק מסוים ליחסים (23% ממצביעי מפלגות האופוזיציה, לעומת 15% ממצביעי מפלגות הקואליציה). 8% סבורים שנגרם נזק קטן (3% ממצביעי מפלגות האופוזיציה, לעומת 12% ממצביעי מפלגות הקואליציה). 26% אמרו שלא ייגרם נזק בכלל (2% ממצביעי מפלגות האופוזיציה, לעומת 51% ממצביעי מפלגות הקואליציה).

ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר הגיע ל"שישי בבוקר" בחדשות 12, והתייחס להתבטאות ראש הממשלה, התגובה לביקורת שעורכי הדין חוששים לאבד כוח ומתייחס לצעדים הצפויים במידה והחוק יעבור. "הודענו אתמול בכנס שנעתור לבג"ץ נגד החקיקה במידה ותעבור בעילת חוסר חוקיות. זה לא נושא טריוויאלי, ועל אף שביטול חוקי יסוד אינו דבר של מה בכך מדובר ברגע דרמטי. החקיקה הזו תרסק את מבנה המשטר הישראלי ושאף אחד לא יספר סיפורים".

ראש הממשלה עומד מול המדינה ואומר שמה שאתם אומרים לא נכון.
"אני מביע את עמדת אנשי המקצוע. צריך להבין, במדינה שבה משטר פרלמנטרי וממשלה ששולטת בכנסת, הרשות השופטת חייבת להיות עצמאית.  הדבר היחיד שיציל מהשתלטות דיקטטורית של השלטון זה מערכת המשפט".

אז ראש הממשלה משקר?
"אני לא אומר שהוא משקר אבל טועה. הכיוון של הכנסת בעניין הזה הוא טעות היסטורית מרה וקשה שתרסק את הדמוקרטיה. אנחנו נפעל נגד החוק הזה".

איזה סיכוי יש לעתירה?
"בבית המשפט אנחנו לא יודעים מה התוצאה. זה קרב קשה כי מעמידים את בית המשפט בסיטואציה בלתי אפשרית. החוק הזה יפגע בדמוקרטיה, הוא לא חוקתי, ולכנסת אין את הסמכות החוקית והמוסרית לחוקק אותו במעמד חד צדדי".

מה תגיד למי שיטען שאתה עושה את זה כדי למנוע הוצאת כוח מהידיים שלכם?
"אנחנו עושים את זה כדי למנוע את המשך ההתפרקות. הם מדברים על צעדים נוספים, חריפים יותר כמו השתלטות על הוועדה למינוי שופטים, ריסוק כל שומרי הסף. יש כאן גם מתן לגיטימציה גם להתקפות מיזוגניות ופראיות על נשים. רוצים לרסק את האיזונים והבלמים".

אתם, עורכי הדין, מוחים?
"אני נמצא במחאה נגד החקיקה ולא נגד השרים. זו עמדת לשכת עורכי הדין, ואנחנו מקיימים הפגנות, עצרות חירום ונפעל בבית המשפט".

לאחר כמה שבועות שבהם מפלגת הליכוד הובילה בסקרים, המחנה הממלכתי שוב מתחזקת – הפעם בשלושה מנדטים ל־29 – ועוקפת את הליכוד, שנשארת ללא שינוי מהשבוע שעבר – 28 מנדטים. כך עולה מסקר "מעריב" שנערך על ידי מכון "לזר מחקרים", בראשות ד"ר מנחם לזר. עם זאת, מצב הגושים נשאר גם השבוע ללא שינוי – 66 מנדטים לאופוזיציה, לעומת 54 לקואליציה.

נראה שהחרפת המשבר – המחאות והפסקת ההתנדבות למילואים מחד, וחקיקת צמצום עילת הסבירות מאידך – לצד קריאתו של ח"כ בני גנץ לעצירה ולהידברות גם במחיר ויתורים מסוימים לממשלה, מוצאות אוזן קשבת בציבור.

בתשובה על השאלה: אילו היו מתקיימות היום בחירות חדשות לכנסת, למי היית מצביע/ה? התשובות היו: המחנה הממלכתי – 29 מנדטים (26 בסקר הקודם), הליכוד – 28 (28), יש עתיד – 17 (18), ש"ס – 9 (9), יהדות התורה – 7 (7), חד"ש־תע"ל – 5 (6), עוצמה יהודית – 5 (5), מרצ – 5 (5), הציונות הדתית – 5 (5), ישראל ביתנו – 5 (6), רע"ם – 5 (5). מפלגת העבודה (2.5%) ובל"ד (2.1%) ממשיכות להיות מתחת לאחוז החסימה.

לבקשת רבני הציונות הדתית, ח"כ שמחה רוטמן ישנה את הצעת חוק בחירת רבני ערים ויצמצם את כוחה של ש"ס בהליך הבחירה. הצעת החוק המעודכנת תסייע במינוי רבנים ספרדים בני הציונות הדתית, כך פרסם שלנזיגר בישראל היום.

בשבועות האחרונים מקודמת בוועדת חוקה הצעת החוק שמטרתה להסדיר לראשונה את שיטת מינוי רבני הערים והשכונות בישראל. מאחורי הקלעים, במקביל לדיונים בוועדה, התקיימו דיונים רבים בין זקני רבני הציונות הדתית לבין נציגי המפלגה.

על פי הנוסח המעודכן, מועצת הרבנות הראשית תבחר מספר נציגים לגוף הבוחר, בשונה מהצעת החוק המקורית שביקשה שכל חברי המועצה יקחו בה חלק.

בנוסף, הטמיע רוטמן בתוך החוק הצעת חוק שאותה הגיש יו״ר מפלגתו, השר בצלאל סמוטריץ’, בעת שהיה חבר כנסת. הצעת החוק של שר האוצר היא מנגנון מינוי אוטומטי לבחירת רב עיר, מה שמונע את האפשרות לעצור את מינוי הרבנים באופן מלאכותי

ג'ון קירבי, דובר המועצה לביטחון לאומי בממשלת ארצות הברית, התראיין אמש (חמישי) לחדשות 13 בנוגע ל"קרב הגרסאות" בין הבית הלבן ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, הטוענת כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ביקש להגיע להסכמות נרחבות בדבר הרפורמה, ולאו דווקא לבטלה לחלוטין.

קירבי אמר בריאיון: "מאחר שביידן מאמין בישראל ובחוזקה של הדמוקרטיה שלה, חשוב שמנהיגיה ישאפו להשיג את ההסכמה הרחבה ביותר לפני שיתקבלו החלטות משמעותיות כל כך. לשאלת חדשות 13, בנוגע לאמיתותם של הציטוטים המיוחסים לביידן במאמרו של תומאס פרידמן ב'ניו יורק טיימס', קירבי ענה כי "הוא שיקף בדיוק לא רק את החששות של הנשיא, אלא גם את המסר הכללי של הנשיא".

בנוסף, קירבי נשאל לפרטים על הפגישה המיועדת בין ביידן לנתניהו, שהאחרון טוען כי תתקיים בבית הלבן. על כך ענה – "אנחנו עובדים על הפרטים. ברור ששני המנהיגים ייפגשו עד סוף השנה". בנוסף, לשאלה "מה תעשה ארצות הברית במידה וישראל תמשיך עם המהפכה המשפטית", ענה קירבי כי "אני לא רוצה לשער השערות, אך הקשר שלנו עם ישראל הוא בלתי מעורער. המחויבות שלנו לבטחון ישראל לא תשתנה".

בתקופה הראשונה להגעתו של הרה"ג רבי מנחם בן ציון זקס זצ"ל לארה"ב [חתנו של הגרצ"פ פראנק זצ"ל,] כיהן כרב בשיקגו, נקלע לעיר קטנה בדרום. התגוררו שם כשלוש מאות משפחות מאוחדות בקהילה אורתודוכסית אחת. כאשר הגיע לשם מצא את העיר כמרקחה כולם קוצפים וזועמים, שמים ללעג ולקלס את כל אשר בתואר "רב" יכונה. על מה ולמה?

לאחר שהלך הרב המקומי לעולמו, פרסמה הקהילה הנידחת מודעת "דרוש רב אורתודוכסי, מוסמך להוראה, בעל כושר מנהיגות ודרשנות" וכו' בעיתון ניו יורקי רב תפוצה. ויהי היום ומניו יורק הגיע מועמד מתאים, צעיר ובעל הדרת פנים, פה מפיק מרגליות ומצויד בכתבי סמיכה ראויים. שמחו על המציאה הגדולה שהזדמנה לקהילה הקטנה ופה אחד מיהרו לסגור עמו חוזה ארוך טווח. משפחתו של הרב החדש המשיכה להתגורר בניו יורק, וסוכם שעד לסוף שנת הלימודים ימשיכו ילדיו ללמוד בניו יורק- אך עם פרוץ החופש הגדול תתאחד המשפחה כולה והקהילה תזכה גם לרבנית. בינתיים התגורר הרב במלון מקומי, וסעד על שולחנו של שמש בית הכנסת. הוא מילא במסירות רבה את כל התפקידים הרבניים ולקהילה באה הרווחה. בליל פורים המתינו להגעת הרב בבית הכנסת אך זה בושש מלבוא. התקשרו לחדרו במלון ואין מענה.

התקשרו לקבלה והשתוממו לשמוע "מה? לא ידעתם שהוא ארז את כל חפציו ונסע ?! הוא הרי הלך לבקר את המשפחה שלו!" נוכח ההתרחשות המוזרה החל אחד להרהר מה יעלה בגורל הכסף שהלווה לרב. הוא לחש אודות כך לשכנו שהגיב שגם ממנו לווה הרב כסף ! חלפו דקות ספורות עד שהרחש-בחש הקיף את כל המתפללים מסתבר שכמעט מכולם לווה הרב כסף בסוד כדי לממן את הדירה שהוא עומד לקנות!… – – – והילד איננו! הוגשה תלונה אצל השריף המקומי, שמיהר לעדכן את חבריו העיתונאים וליהודים כבר לא היתה אורה ושמחה וששון ויקר. מה שברור שאל התואר "רב" הוצמד מעתה התואר "גנב" וכל בני הקהילה מילאו פיהם חרון וקצף נגד "הרבנים הגנבים" בהכללה..

הרב זקס רק הגיע למקום ומשבי הרוח הרעים היכו בפניו בעוצמה… התחנן בפני הפרזידנט שייתן לו לנאום בפני כל חברי הקהילה. הלה הזהיר אותו שהוא עלול להיתקל בתגובות פוגעות, אך הוא הגיב 'באף על פי כן'! ידועה לי השערורייה המבוזה שהתרחשה במקומכם-פתח ואמר- אך יש לי אליכם בקשה אחת: במקום לצעוק "רב גנב!" צעקו נא מעתה "גנב רב!"

ואסביר את עצמי: כאשר נזקקתם לבחור רב, לא חקרתם ולא דרשתם היטב אודות עברו של "התכשיט". לא התאמצתם לברר את הסמיכות בהן התהדר, אמיתיות או שמא מזויפות. התרשמתם מהדרת פניו של היצור, מחלקלקות לשונו של הברנש, ונפלתם בפח. לקחתם גנב והכתרתם אותו לרב! כעת, נוכח העובדה שהפכתם גנב לרב אתם מתיימרים להפוך את כל הרבנים לגנבים ? הכיצד תוסיפו אשמה על אשמה להוציא שם רע על כלל הרבנים ? הלקח שעליכם ללמוד מהפרשה הוא שרבנים לא מחפשים באמצעות מדור "דרושים" בעיתונות, כי אם בתוככי הישיבות הקדושות פונים לאחת מהישיבות המפורסמות במדינה, מציגים מה נדרש עבור הקהילה, וראשי הישיבה כבר יכוונו אתכם לאחד מטובי בוגריהם
. הוא אשר אמר משה רבינו- המשיך הרב זקס ודרש פסוקָ בפרשת השבוע " דברים פרק א
" הָב֣וּ לָ֠כֶם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם"
[פ' יג] לא מספיק אנשים " חֲכָמִ֧ים" לא די ב" נְבֹנִ֛ים " צריך גם " וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם "שאותם חכמים, שאותם נבונים גם יהיו ידועים בחזקת כשרותם !
ארבעים שנה משה ובני ישראל ביחד ומשה רבינו רואה ושומע ומתאפק ולא מוכיח אותם אלא לפני מותו ומדוע ?
" ומה ראה משה רבינו ע"ה שלא הוכיחן אלא סמוך למיתתו, אלא לפי שאדם צריך לשמור עצמו שלא להוכיח את חבירו אלא או סמוך למיתתו, או קרוב ליפרש ממנו, כדי שלא יהיה בלבו של חבירו שום איבה עליו, כי כן מצינו ביעקב שלא הוכיח לראובן ושמעון ולוי אלא סמוך למיתתו, וכן משה רבינו ע"ה לא הוכיחן אלא סמוך למיתתו:" [מדרש אגדה דברים פרק א סימן ב]

אמירת תוכחה היא אחד הדברים הקשים, ולא בכדי לא הוכיח משה רבנו את ישראל כל ארבעים שנה שהיו במדבר. אדם בטוח תמיד שהוא צודק קשה מאוד לעמוד ולחשוב מה אולי ממני למד,
אנו רואים את הילד אחד מבני הבית ומיד …. שופכים אש נכון לפעמים אנו נחרדים לראות אנשים עושים מעשים מסויימים, אבל לפני שמוכיחים אותם קשות, מומלץ לחשוב אולי אני גרמתי לבן להתנהג כך , לפעמים שאתה מדבר איתם ולנסות להבין מה הביאם למעשים כאלו. לפעמים התוצאות מפתיעות ובלתי צפויות לחלוטין .
הוכח תוכיח – אך לא תישא עליו חטא !
גדולי רבותינו שמרו מאד על קיום מצוות "הוכח תוכיח", אולם בד בבד שמרו על כבודם של מקבלי התוכחה, ודאגו שגם אחרים לא ישפילו אותם. ולא תישא עליו חטא ….
פרשתנו מחולקת לשנים, מצד אחד מורכבת מתוכחה גלויה ורחמים נסתרים. משה רבנו עומד ומוכיח את עם ישראל נחרצות על תהלוכותיהם לאורך ארבעים השנים בהן הם שהו במדבר. הוא הולך ומונה את כל אותם מקומות בהם הם הכעיסו את ה'.

מנגד, מאמצעה של הפרשה הוא מונה את כל אותם מלכים שהביס ה' מפניהם כדי לפנות את הדרך לישראל עם קרובו ההולכים וקרבים אל הארץ המובטחת. צורת התוכחה ורצף האירועים המוזכרים בפרשה מעלים על נס שוב ושוב את הנהגתו הרחומה של הקב"ה עם בניו חביביו. הוא סולח לכל משוגותיהם ומרפא לכל מכאוביהם. הנהגת כרחם אב על בנים נשזרת לאורך כל הדרך ומבטאת את הקשר הייחודי של הבורא עם העם הנבחר.

לא בכדי פרשה זו נקראת לפני היום המר והנמהר בו אנו מתאבלים יחד עם השכינה הקדושה על גלות הדעת בה אנו מצויים זה אלפיים שנה. יש בה בפרשה הזו ובהבנה היוצאת ממנה את הדרך לשקם ולבנות את ההריסות. את האפשרות לצאת מאותה גלות נוראה ולחזור אל שולחן האבא שמצפה בכל יום לבניו אהוביו שישובו. אם ננהג אף אנו כבנים לאביהם נזכה שאף בימינו תהיה ההנהגה סלחנית ומתפייסת כבדור המדבר. למעשה דברים אלו שנויים במחלוקת במסכת קידושין דף ל"ו. התנאים נחלקים שם בצורת הנהגתו של הקב"ה בזמן שישראל חוטאים. 'דתניא, בנים אתם לה' אלוקיכם. בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרויים בנים. דברי ר' יהודה. רבי מאיר אומר, בין כך ובין כך אתם קרויים בנים שנאמר בנים סכלים המה וכו"… ובמקום אחר מביאה הגמרא את דבריו של רבי יהודה רק בנוסח מעט שונה. 'בזמן שישראל עושים רצונו של מקום נקראים בנים, אין עושים רצונו של מקום אין נקראים בנים'. ומבואר שעשיית רצונו של מקום היא זו המגדירה אותנו כבנים לה'. מהו אותו רצון ומהי עומק כוונת הגמרא?

בביקורי במושב נופש בצפון הארץ באחת השנים נתקלתי במראה מעניין. שהיתי באותו מושב ימים מספר עם כמה מבני המשפחה, דבר שכמובן הצריך ביקור מידי בוקר בצרכנייה המקומית. משעשע היה לראות את ההבדלים בין הסופרמרקט העירוני התוסס והענק בעיר בה אני מתגורר לבין הצרכנייה המקומית.
לא כל כך הבנתי מה גורם לו לחנווני הנחמד לתזז בין המטלות ולעשות יותר ממה שמוטל עליו, בהבנה שלי אם אתה מקבל משכורת על דבר מסויים אותו אתה אמור לעשות למה לך לקחת על עצמך עול אותו אתה לא חייב לשאת ?! בסופרמרקט העירוני לא תמצא אף פעם מוכר שיקום לנקות את השמן שהתנפץ ונשפך… לא תמצא עובד שמחפש לקחת אחריות של אחרים בשביל זה יש את מי שתפקידו לנקות.

וכ'ו תמיהותיי נפתרו כשבעל הצרכנייה נכנס פתאום והמוכר ממקומו קרא לו: "אבא, סידרתי את החמוצים במקום, אין צורך ַ לטרוח. גם את הניירות של הסָפק למחר שמתי במגירה בניילונית כדי שתוכל לתת לו אותם מיד". הבנתי הכל! החנווני הוא בנו של בעל העסק, הוא לא פקיד שמקבל משכורת והולך. העסק המשפחתי זורם לו בעצמות. זה איכפת לו. זוהי הנהגה של 'בנים'. להבדיל מעבדים או בשמם העכשווי 'פקידים', בנים הם עושי רצונו של בעל העסק. תפקידם אמנם מוגדר אבל יש להם אינטרס שהכל ידפוק ויצליח. עולמינו הענק על גלקסיותיו יצוריו ורבבות בעלי החיים שלו הם עסק שצריך לתפקד. הניהול הופקד בידינו, ישראל עם קרובו. השאלה היא אם אנחנו מנהלים שמקבלים משכורת בעולם הבא או בנים העושים את רצונו של מקום גם מעבר לתפקיד המוגדר אותו הציבה בפנינו ההשגחה העליונה. רצונו של מקום מתבטא לא רק בעשיה של מה שחייבים ואין ברירה.

עשיית רצונו מתבטאת דווקא איפה שאנו שוקדים על לפנים משורת הדין. זהו ההסבר ב"לא נחתם דינה של ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה". כשמתבוננים בתוכחתו של משה לבני ישראל מול נפלאותיו וחסדיו של בורא העולם שהנחה אותם והלך לפניהם, נוכחים לדעת שההנהגה היא של אבא לבנים. הפרשה הזו שפותחת את 'שבוע שחל בו' החורבן הנורא מלמדת אותנו גם את צידו השני של המטבע. אם ננהג גם אנו כבנים העוסקים בעשיית רצונו של אבינו נזכה בוודאי לחזות עין בעין בהנהגה הרחומה הזו בגלוי בקרוב בימינו. אמן.

מי שנחשף בבוקרו של יום שלישי האחרון לרשימה המפורטת של מוקדי המחאה הצפויים והמתוכננים, לבטח חשב לתומו שהמדינה הולכת להיות משותקת. לא היה מקום בארץ, מצפונה ועד דרומה, שנשכח. ברשימה הארוכה, שנראתה מושקעת ומרשימה, צוינו מוקדי ההפגנות והמחאות שתוכננו לאורך היום, עם פירוט שעות מדויקות של השיבושים הצפויים. נראה היה כי מובילי המחאה שמו להם למטרה להגיע לכל הצמתים המרכזיים ולגלות בהם נוכחות רבה.

כותרות התקשורת (גם אצלנו) היו בהתאם: "משיבוש לשיתוק". העורכים הלכו שבי אחר המארגנים ונטו להאמין שלאחר ימי השיבוש הקודמים, עומדת המדינה להיות משותקת כליל.  אולם בעוד שאנו כתבנו על הצפוי בנימת ביקורת ותיארנו את המשבשים בתואר הראוי להם: "אנרכיסטים", נטו כלי התקשורת הכללים לכתוב עליהם באהדה ובתמיכה.

נתב"ג נותר אמנם הפעם מחוץ לתמונה אבל המארגנים החליטו לרדת לפסים ולחסום את הרכבות והרציפים. עד מהרה החלו להגיע תמונות מרחבי הארץ, מהן עלה שרוב המקומות שצוינו ברשימה לא היו מאוישים כלל. במקומות שכן אוישו, נראו מעט מפגינים אנרכיסטים, שניסו לחסות את הכבישים, לא תמיד בהצלחה.

שוב התברר עד כמה מעורבים משרדי הפרסום והיחסי ציבור בפעולות המחאה. הרשימה הייתה דמיוניות לצרכי יח"צ בלבד. אנשים רבים שהאמינו למובילי המחאה העדיפו להישאר בבית, לקחת יום חופש או לעבוד מרחוק. אלו שבכל זאת יצאו מהבתים והפעילו את תכנת הניווט ווייז, חשבו שהמכשיר משובש עקב הזמן הקצר שנדרש להם על מנת להגיע ליעדם.

התקשורת מצידה סיקרה את המחאה בשידורים חיים, עם צוותי פרשנים ואולפנים פתוחים, משל מדובר באירוע גדול במיוחד. השדרנים שנשלחו למוקדים, ראו את המציאות מקרוב והבינו כיצד יום השיתוק הופך מול עיניהם ליום של ניתוק מהמציאות.

ראשי המחאה שנוכחו לראות כיצד השיבוש והשיתוק שתכננו לאורך היום, נכשלו בגדול, הגבירו את ההפגנות בלילה והחלו להתעמת מול השוטרים בככר קפלן, זו שראש עיריית ת"א, רון חודלאי, מתעקש לקרוא לה "ככר הדמוקרטיה" אף שבפועל היא "כיכר האנרכיה".

מי שבכל זאת חשו בשיבושים, היו עובדי בית הדין הרבני בתל אביב ובחיפה. המפגינים האנרכיסטים סגרו להם את שיבר המים, חסמו את הכניסות והיציאות, הפריעו ברעש רב למהלך הדיונים וריססו גרפיטי על קיר המבנה. קשה למצוא את הקשר בין ההפגנות נגד צמצום עילת הסבירות לבתי הדין הרבניים. המחאה מסתבר איבדה את שפיותה וחשפה את שנאתה לכל דבר שקשור לדת.   

שתיקה ריקה
שני מעגלים: שובר השוויון שיכול להעביר את מתנגדי "ההפיכה" לצד השני 

ניתן לאפיין את פני המחאה בשני מעגלים. המעגל הראשון הוא קיצוני במיוחד, עליו נמנים אנשי הגרעין הקשה, שקמה ברסלר ודומיה, בוגרי ההפגנות בבלפור, אנשי "קריים מיניסטר", "הדגלים השחורים" וכל שונאי נתניהו באשר הם. מעגל זה הנחשב למיעוט שולי וזניח ביותר, יתמיד בעמדותיו נגד נתניהו, יהיה מה שיהיה.   

המעגל השני והגדול, מונה בין השאר אנשים שאינם אלימים, אינם אנרכיסטים וברובם אפילו  טובים במהותם. אנשים אלו הולכו שולל על ידי אנשי המעגל הראשון, כאילו המדינה עומדת להפוך עוד רגע מדמוקרטיה לדיקטטורה. חוסר ההסברה של תומכי הרפורמה, עומדת להם לרועץ בדיוק בנקודה הזו. אם הייתה הסברה נאותה בתחילת המערכה, המעגל השני היה קטן בהרבה. מי שניצלו זאת והשתלטו עליו, הם אנשי המעגל הראשון הקיצוניים, שמוליכים אותו שולל באמצעות כזבים וסילופים על עילת הסבירות.

המעגל השני הזה אמור בהמשך להתפכח כאשר ייווכח לראות שעילת הסבירות עוברת (ביום ראשון או שני הקרובים), ומדינת ישראל תקום למחרת, בדיוק כפי שהייתה. מסע ההפחדות אמור אט אט להתפוגג. החוק יעבור, הדמוקרטיה לא תיפגע והדיקטטורה הדמיונית תישאר רק במוחם הקודח של אנשי המעגל הראשון.  

בינתיים עד שזה יקרה, קשה עד בלתי אפשרי לשכנע צד כזה או אחר בצדקת העמדה של הצד השני. תומכי הרפורמה לא יכולים לשכנע את מתנגדיה ולהפך. כולם מתבצרים בעמדותיהם ושום דבר לא מזיז איש מצד לצד.

שובר השוויון והדבר היחיד שמשכנע, אלו פעולות המחאה האלימות של האנרכיסטים, חסימות  הכבישים, מכתבי הסרבנות של הטייסים והאמירות הפטרוניות: "אנחנו דואגים לכם, לעתידכם ולילדיכם". זה מה שמשכנע גם את מתנגדי הרפורמה (מהמעגל השני) לעבור צד ולא להימנות על הצד האנרכיסטי, הפטרוניסטי והסרבן. כך אמרו אנשים שנחסמו בנתב"ג וכך אומרים אנשים שנחסמים בכבישים, או שנחשפים למכתבי הסרבנות הנעשים בעידוד התקשורת. 

אנשי המעגל השני יכולים גם להביט יחד עם הציבור כולו על יאיר לפיד, ולהבין את כברת הדרך הצבועה שעשה. בתקופת הממשלה הקודמת האשים לפיד את האופוזיציה דאז בראשות נתניהו, כי היא אינה מהווה אופוזיציה לממשלה אלא למדינה. לא חלף אלא זמן מועט והכל התהפך.

לפיד נמצא היום לצדם של האנרכיסטים, חוסמי הכבישים והסרבנים, שקוראים בגלוי לפגוע בביטחון, ביחסי החוץ של ישראל ובכלכלתה. לפיד מפגין עמם כתף אל כתף בקפלן, ובשונה מגנץ ואיזנקוט שיודעים לגנות את הסרבנות הוא (לפיד) שותק. שתיק וניחא ליה. 

הסתייגויות אוויליות
ללא ריכוך: החוק יעבור ביום שני, ההצעה של גנץ נדחתה, והאופוזיציה נדרשת לחשבון נפש

אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון תחל ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית על צמצום עילת הסבירות ביום שני הקרוב. הדיון עצמו יחל ביום ראשון וימשך 26 שעות. האופוזיציה תבצע פיליבסטר ובקואליציה צריכים להצטייד בסבלנות רבה ובעיקר בספרי קריאה במליאה כדי להעביר את הזמן. החכי"ם החרדים יגיעו  עם ספרי לימוד, חלקם יוכלו להשלים בנחת את הדף היומי, ואולי גם להתקדם כמה דפים קדימה.

האופוזיציה הכינה הסתייגויות רבות והצפי הוא שהח"כים יידרשו להרים את ידם ולהצביע 140 פעם. קודם לכן, השבוע, נדרשה ועדת החוקה לעסוק ביותר מ-27 אלף הסתייגויות שהוגשו על ידי האופוזיציה. כפי שכתבנו השבוע, ב'יש עתיד' העסיקו פעילים לכתוב רשימות של הסתייגויות הזויות. להלן חלקם.

דרישה לכלול בעילת ההסתברות את הדברים הבאים: לקדם את מעמד הליצנים בישראל. לקדם אוטונומיה תרבותית לחזירי הבר. לבטל את האחד באפריל. להביא להפצת פופקורן. למנות מלצר לשר המשקאות. לנרמל תופעה של גידול שפם על המצח. לחדד עפרונות בצבעי אפור ושחור. לטפח זן חדש של צפרדעים ירוקות. להכריז על פ"ת כעיר לא אמיתית. לאסור על אזרחים לחצות את הכביש.  ללמד קרוא וכתוב בעלי חיים. ללמד את שר האוצר אנגלית. למנות כלב לראש ממשלה ועוד הצעות הזויות, שרק מעידות על הרמה של מי שכתבו אותם. 

ההסתייגויות כמובן נדחו וכאמור ביום שני יצביעו על החוק ללא כל ריכוך. זאת למרות שעד הרגע האחרון השבוע נמשכו הניסיונות להגיע להסכמות, להדברות ולפשרה. לפי שעה אין הסכמות. גם הרעיון של גנץ: "הסכמה בעד הסכמה", קרי הסכמתו לקבל את חוק צמצום עילת הסבירות תמורת הסכמה לא להעביר את שאר חוקי הרפורמה אלא בהסכמה מליאה, נדחתה על יד הליכוד, שהבין היטב את המוקש. 

גנץ למעשה ביקש התחייבות פומבית מנתניהו במעמד הנשיא, שבתמורה למו"מ על הסבירות, יהיו שאר רכיבי הרפורמה בהסכמה. במילים אחרות: לא יהיו עוד חוקי רפורמה מלבד הסבירות, כיון שאין סיכוי שהאופוזיציה תסכים לכך. בליכוד כאמור דחו את ההצבעה כיון שמדובר בניסיון להרוויח זמן ולדחות את ההצבעה עד לאחר הפגרה, דבר שאינם יכולים להרשות לעצמם.

מי שצריכים להפיק לקחים מהאירוע כולו, הם אנשי האופוזיציה, לפיד וגנץ, שפרשו ביוהרה מהשיחות בבית הנשיא, למרות שנתניהו היה מוכן לבוא לקראתם ולהתעלם מהעובדה שבידו רוב של 64 מנדטים. עתה לאחר שעילת הסבירות תעבור, אם ירצו להשפיע על שאר סעיפיי הרפורמה – הרכב הוועדה למינוי שופטים, חוק היועמשי"ם וכו', עליהם לחזור חזרה להדברות, דבר שכמובן לא יקרה. "אין עם מי לדבר", אמר נתניהו השבוע לביידן (נרחיב בהמשך), וצדק.

מנה חמה
כמה שופטים חסרים באמת למערכת ומה יקרה כאשר הוועדה למינוי שופטים תתכנס?

"זו הייתה אכן שגיאה שפרשנו מהשיחות", הודה השבוע בני גנץ בגילוי לב, כאשר נשאל על הודעתו יחד עם ח"כ יאיר לפיד לאחר ישיבת הכנסת שבחרה בזמנו רק את ח"כ אלהרר לוועדה למינוי שופטים. בדיעבד התברר כי ההודעה הזו על הפסקת השיחות בבית הנשיא היא שגרמה להעברת עילת הסבירות, כאשר לא הותירה בידי נתניהו כל ברירה אחרת.

אחת הסיבות להודעה ההיא של גנץ, הייתה שיש לכנס במהירות את הוועדה למינוי שופטים כיון שיש פער של "קרוב למאה שופטים שחסרים במערכת". אולם גם לאחר שבשבוע שעבר נבחר נציג הקואליציה (יצחק קרויזר) לוועדה הזו, עדיין אין מועד לכינוסה. שר המשפטים יריב לוין, הודיע מראש כי אינו מתכוון לכנס את הוועדה במבנה הנוכחי שלה.

לפיד מאיים לעתור לבג"ץ כדי לכנס את הוועדה, וגם השופטת חיות כבר התבטאה שיש לכנסה במהירות הנדרשת. ב"מחנה הממלכתי" של גנץ, שבו וחזרו על הודעתם כי יש לכנס את הוועדה במהירות כדי להשלים את הפער ולמנות מאה שופטים שחסרים למערכת, "דבר הפוגע בשירות המשפטי שמקבלים עשרות אלפי ישראלים בבית המשפט".

בעיתון הכלכלי "גלובס" ביקשו לבדוק את ההודעה הזו של "המחנה הממלכתי" ופירקו את הנושא לגורמים. מסתבר שנכון לעכשיו יש 21 תקנים פנויים למינוי שופטים, כאשר עד סוף השנה האזרחית, צפויים לפרוש עוד 22 שופטים ורשמים. בנוסף יהיה צורך לאייש עוד 11 תקנים של שופטים חדשים שהתקבלו במסגרת הסיכום התקציבי. לפיכך אם מחברים את כל המספרים מגיעים ל-54 תקנים חסרים ולא מאה, כפי שהתריעו גנץ ואנשיו. 

כך או כך, גם את תכונס הוועדה בזמן הקרוב, היא לא תצליח לאייש באופן מידי את כל התקנים החסרים, כיון שדרושה עבודת הכנה של ועדות המשנה של הוועדה לאיתור השופטים. לפי שעה גם ועדת המשנה לא כונסה, ולכן לא נראה באופק מינוי שופטים חדשים.

בהקשר זה יש לחזור שלוש שנים לאחור, לתקופה בה כיהן אבי ניסנקורן כשר המשפטים. פעילותו עוררה אז מחלוקת רבה והוא היה אחד הגורמים המרכזיים לפירוקה של ממשלת האחדות נתניהו-גנץ. כזכור בתקופתו נערכה ישיבה של הוועדה בה מונו 62 שופטים חדשים. בהשוואה למספרי השופטים שאושרו בוועדות קודמות (20 שופטים בישיבה ממוצעת של הוועדה), מדובר היה במספר גבוה במיוחד.

אופן הפעולה של ניסנקורן והמינויים בוועדה, עוררו תרעומת רבה ותחושה של מחטף. מירי רגב שהייתה חברה בוועדה, אמרה אז: "אפילו להכין מנה חמה, לוקח יותר זמן". מיותר לומר שאיש לא יצא אז לפעולות מחאה על המינויים החפוזים. הטייסים המשיכו לטוס והכבישים נותרו פתוחים.

אין משבר
נאום מרשים: הקונגרס הריעו להרצוג, נתניהו שיבח אותו ורק אנשי המחאה יצאו נגדו

אנשי המחאה שביקשו להבאיש את ריחה של הממשלה וישראל בפני הממשל בארה"ב נכשלו לפי שעה. ביידן שוחח עם נתניהו ואף הזמינו לבית הלבן. הנשיא האמריקאי הפגין ידידות רבה ופתח את השיחה הטלפונית עימו במילים: "ידידי, אני רוצה לראותך בקרוב בביקור אצלי בבית הלבן". מי שאישר את הדברים (וכנראה שמע את השיחה) היה ראש המל"ל צחי הנגבי.  

תחילה ניסו כלי התקשורת לחפש את הבדלי הגרסאות בין הודעות לשכת ראש הממשלה להודעת הבית הלבן, תוך טענה שהנשיא לא הזמין ממש את נתניהו, וכן מתח עליו ביקורת בעניין המשך החקיקה. בלשכת נתניהו כמובן הכחישו את הדברים וציינו כי ההתייחסות לנושא הרפורמה הייתה בשולי השיחה, בסופה ממש.

נתניהו הבהיר לנשיא, כי הוא יעביר את עילת הסבירות בשבוע הבא, ובהמשך ישאף להעביר בהסכמה רחבה את שאר הסעיפים. בדבריו הדגיש נתניהו את המילים "בהסכמה רחבה". הוא לא אמר "בהסכמת האופוזיציה", והסביר לביידן כי אי אפשר להגיע להסכמות עם האופוזיציה, כפי שנוכחו לראות בבית הנשיא. הרצון של נתניהו הוא להגיע להסכמה ציבורית בנושא הוועדה למינוי שופטים, לפי ההצעות השונות שהעלו אנשי אקדמיה שונים.

כך או כך, התקשורת שפקפקה כאמור בהודעת נתניהו על הזמנתו לבית הלבן, שמעה תשובה ישירה מהנשיא עצמו. אחד הכתבים הפנה אליו את השאלה: האם הזמנת את נתניהו לביקור בבית הלבן. ביידן השיב במילה אחת: כן.

מי שספגו גם כן מהלומה ישירה הם אנשי המחאה, שציפו מנשיא המדינה יצחק הרצוג להבליט את המחלוקת בתוך ישראל ולדבר על הפגיעה בדמוקרטיה והפיכתה לדיקטטורה. אולם הרצוג בנאומו (המרשים) בפני הקונגרס, דיבר באנגלית אך המסרים שלו כוונו לאזרחי ישראל תוך תקווה שאולי יאזינו לו משם, לאחר שבבית הנשיא הצליח קצת פחות בשיחות.

בדבריו הסביר שאמנם יש מחלוקת קשה בתוך ישראל, אולם הדבר רק מעיד על הדמוקרטיה החזקה, בדיוק כמו המחלוקת הקיימות בתוך ארה"ב. "המחלוקת משקפת את עוצמת הדמוקרטיה הישראלית הטבועה בדי.אנ.אי בישראל והיא תישאר כזו". האכזבה של אנשי המחאה מהנאום באה לידי ביטוי גם בתגובות של אנשי התקשורת. אחד מהם תהה "האם הרצוג הגיע מהמאדים"

מי שאהבו מאד את הנאום ונעמדו פעם אחר פעם (30 פעמים בסך הכל) להריע לו בתשואות היו חברי הקונגרס משני קצות הבית – דמוקרטים ורפובליקנים. ואכן הנאום היה מיוחד. הרצוג שזר בו בחכמה גם אלמנטים יהודים והתשואות בהחלט מגיעות לו. אפילו נתניהו, שלבטח משוכנע שאין שני לו בזירת הנאומים בפני הקונגרס, יצא מגדרו ושיבח את הרצוג על הנאום.

הטור פורסם לראשונה בעיתון 'יתד נאמן'

מנהיג וגנר פרסם השבוע (רביעי) תיעוד ראשון שלו בבלארוס — לשם עבר בעקבות הסכם שהביא לסיום ניסיון המרידה. בסרטון המוחשך, נראה פריגוז'ין נואם לכאורה בפני לוחמי "וגנר" ומצהיר שהם עשויים לחזור לשדה הקרב באוקראינה "אם לא יתבזו", וכי הם נכונים לסייע בשדרוג צבאה של המדינה המארחת.

הסרטון, שאותו הפיצו אנשיו של פריגוז'ין בטלגרם, הוא העדות המצולמת הראשונה שלו מאז ניסיון המרד לפני שלושה שבועות.

"ברוכים הבאים בחורים, לאדמת בלארוס", הוא נשמע אומר לאנשיו, "נלחמנו בכבוד ואתם עשיתם המון למען רוסיה. מה שמתרחש עתה בחזית (באוקראינה) הוא חרפה, ואסור לנו להיות מעורבים בכך". בהמשך קרא ל"וגנריסטים" להתנהג יפה לתושבים בבלארוס ולסייע בהכשרת הצבא המקומי "כדי שיהפוך לשני בעוצמתו בעולם". 

פריגוז'ין הוסיף כי אנשי המיליציה צריכים לאזור כוחות לקראת "מסע חדש אל אפריקה" — שם פועל "כוח וגנר" בשנים האחרונות בכמה מדינות.

אמש (חמישי), נערך עצרת מספד בהיכל בית המדרש הגדול של חסידות דושינסקיא בירושלים לרגל יום השנה הראשון של הגאב"ד הגרי"ט וייס זצ"ל. את המשא המרכזי נשא מרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א שהעלה על נס את זכרו של הגאב"ד הקודם זצ"ל שלמד איתו בישיבה בשנות בחרותו.

מיד לאחר משאו החוצב להבות של פוסק הדור, הועלה לשידור משאו של זקן ראשי הישיבות וזקן רבני העדה החרדית (בן 102) הגאון האדיר רבי אליקים שלזינגר שליט"א, שהכריז בנוכחות חברי בד"צ העדה החרדית, כי מרן פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א הוא רבה של ירושלים וגאב"ד העדה החרדית.

כזכור, מאז הסתלקותו של הגאב"ד הקודם הגרי"ט וייס זצ"ל, לא מונה גאב"ד לעדה החרדית עד היום הזה, בעקבות חילוקי דעות בין הקיצוניים לחברי העדה החרדית, כאשר הקיצוניים מתנגדים בכל תוקף למינויו של מרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א.

השמועות בירושלים כבר הסתובבו מפה לאוזן במהלך היום כי עומד להיות צעד דרמטי של הכתרה באירוע האלפים, ובעקבות כך נהרו למקום אלפים שגדשו את כל ההיכל ואת כל הפרנצעס' והגלריות מכל צדדי בית המדרש. כמו כן חברי הבד"צ הגאונים רבי אברהם יצחק אולמאן ורבי שלמה יצחק שלזינגר כיבדו את האירוע בהשתתפותם.

כאמור, בשיאו של המעמד הושמעו דבריו של ראש הישיבה שנשא את דברותיו דרך הטלפון בסערת רגשות ואמר: "ירושלים צריכה רב, וברוך ה' יש רב לירושלים, והלא הוא רבי משה שטרנבוך, שידוע כרב עולמי. בין אם זה רשמי ובין אם זה לא רשמי – מקובל בכל העולם שהוא הרב של ירושלים מטעם העדה החרדית. והקב"ה ירחם על עם ישראל ונזכה בקרוב להגיע ליום שבו יכירו בכל העולם במלכות שמים אמן ואמן".

מיד לאחר מכן הכריז יו"ר העצרת הרה"ג ר' יחזקאל בראך שליט"א בשם הנהלת העדה החרדית ובשם אלפי בני העדה החרדית "לאור הדברים הנוקבים ששמענו מראש הישיבה שליט"א שקיבל מכל גדולי ירושלים וגדולי העדה החרדית מהדור הקודם ומדור שלפני כן, אנחנו כולנו מקבלים את דבריו של ראש הישיבה, ואנחנו מברכים שמרן הרב מרא דארעא קדישא שליט"א ינהל את העדה החרדית לשנים טובות וארוכות ונזכה יחד עמו לקבל פני משיח צדקינו".

אלפי קהל המשתתפים שעמדו על הפרנצעס' מכל צדדי בית המדרש, ענו אמן ובכך בעצם רשמו היסטוריה של מינוי מטעם זקן הרבנים.

התרגשות עצומה בעדה החרדית לאחר המינוי, כשבקו הרשמי של חסידי סאטמאר בארה"ב הוכרז "בשמחה גדולה קיבלו בארץ ובגולה את המינוי, וברוך ה' שלא השבית לנו גואל, אנחנו מקבלים בחרדת הכבוד מרות של רבן של ישראל רבינו הגדול כ"ק הגה"ק הגאב"ד רבה של ירושלים שליט"א מרא דארעא דישראל שינהלנו על מי מנוחות עד ביאת משיח צדקינו".