חודש: ספטמבר 2023

בקהילה היהודית המקומית בהובלת רבה הראשי של המדינה הרב פנחס זלצמן, נחלצו לטובת אלפי החסידים ויחד עם משרד ירושלים ומסורת והמזכירות הארצית של חסידות ברסלב, לקחו את האחריות לקליטת הנוחתים בשדה התעופה ושינועם על מעברי הגבול.

בחודשים האחרונים נערכו סדרת פגישות בהשתתפות אנשי הקהילה היהודית במולדובה, הפרוייקטור הרב נחמן בנשעיה עם גורמים רבים בממשל במולדובה, החל מאנשי נמל התעופה והגבולות, מג"ב, המכס ורשויות נוספות. הפגישות הגיעו לשיאן בביקור שר החוץ אלי כהן ושר ירושלים ומורשת מאיר פרוש שנפגשו יחד עם הרב פנחס זלצמן בלשכות בכירי הממשל במולדובה.

בתום עבודה מאומצת, יצא לדרכו בסוף השבוע מבצע קליטת הנוסעים לאומן לראש השנה. במבצע לוקחים חלק עשרות מתנדבים מהקהילה. במסגרת הפעילות יתוגברו הצוותים בנמל התעופה וכן במעברי הגבול בפלאנקה, מוגילוב ואחרים. אנשי המכס במולדובה ייערכו בדיקות מדגמיות בלבד.

ביציאה מאולם הנוסעים, ימתינו לנוחתים סדרנים דוברי עברית שיכוונו אותם למתחמים ייעודיים משם יצאו האוטובוסים למעברי הגבול. המתחמים יכללו עמדות חשמל להטענת טלפונים וכן כיבוד, מזון ושתיה לקראת הנסיעה לאוקראינה. סדרנים דוברי עברית יסייעו גם במעברי הגבול בצד המולדבי.

לדברי מיכאל פינקל מנהל 'אגודת ישראל' – הקהילה היהודית במולדובה: "מדובר בהיערכות לוגיסטית מורכבת במיוחד. יש לנו מנהלי שטח וסדרנים בשדה התעופה ובגבולות וכן במתחמי ההתרעננות. הקהילה במולדובה בראשות הרב זלצמן הבינה את חשיבות האירוע ומטפלת בו בשיתוף השר פרוש והרב נחמן בנשעיה במטרה לסייע לאלפי המתפללים להגיע לראש השנה באומן בקלות ובלי עיכובים מיותרים בדרך".

קרדיט צילום: דוברות הקהילה היהודית במולדובה

במהלך הדיון בבג"ץ בעתירות נגד חוק יסוד צמצום עילת הסבירות, פנה יו״ר ועדת החוקה חה"כ שמחה רוטמן לשופטים ונשא נאום נגד הכוונה לפגוע בחוק.

"פרופ' חיים חנני, סגן נשיא הטכניון בשנות השישים המוקדמות יזם ניסוי. הוא פנה לתלמידיו ושאל אותם "לאיזה מידע אתם זקוקים כדי שתוכלו לתכנן צינור שיעביר דם מחיפה לאילת. הסטודנטים החרוצים והמוכשרים הציפו אותו בשאלות.
מהו אורך הקו? מהי הטופוגרפיה? מהי צמיגות נוזל הדם וההרכב הכימי שלו. האם מדובר בדם עשיר בחמצן או בפחמן דו חמצני? מהי מהירות הזרימה והלחץ הצפוי בתוך הצינור? ועוד ועוד שאלות שמצאו את עצמן מיד לדפי הסרטוט ולסרגלי החישוב.

כשסיימו הסטודנטים את מלאכתם והגישו את עבודותיהם הודיע חנני לתלמידיו כי כולם נכשלו במבחן. והסביר "לא ביקשתי לבחון את היכולת שלכם לתכנן צינור דם, אלא לבחון את הרגישות המוסרית שלכם. איש מכם לא שאל מדוע צריך צינור להעברת דם מחיפה לאילת, של מי הדם הזה ומי שפך אותו?"

בעקבות אותו ניסוי, הוקמה בטכניון מחלקה ללימודים הומניים, באתר המחלקה מופיע הסיפור ודאגתו של חנני ממצב בו ״סנדלרים עוסקים באטום״ במדינה, כיוון שהסטודנטים חסרי הכשרה הומניסטית ופוליטית הכרחית (״סרגלי חישוב מהלכים״).

"העותרים, ולצערנו הרב, גם היועצת המשפטית לממשלה, מציעים בפני כבודכם טכניקות משפטיות שונות ומשונות, מן הגורן ומן היקב, מבנגלדש, מאוגנדה ומפקיסטן, כדי לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה והם מציפים את כבודכם בשאלות שונות ומשונות. האם ניתן לפסול מכח דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי, או על פי העיקרון של שימוש לרעה בחוקי יסוד, או בכלל על פי העקרונות של המשפט העברי שבאו לידי ביטוי בפסק הדין בעניין מס דירה שלישית.
אבל עצם העיסוק בשאלות הללו הוא כישלון במבחן. במידה מסויימת, אפילו התשובה הקצרה שהגשתי שעסקה בשאלת הסמכות, היא כבר כישלון במבחן.

כי כל אלה שאלות על אופן התכנון של הצינור בו יובל הדם, אולם איש לא שואל את עצמו מדוע צריך צינור שכזה?
הדם, על פי מקורותינו, אסור באכילה, כי הדם הוא הנפש".

רוטמן הוסיף ואמר: "בנמשל שלי היום, הדם הוא ציפור הנפש. ציפור הנפש של הדמוקרטיה הישראלית. זכות הבחירה של האזרח הישראלי. מדוע צריך הליך משפטי או פסק דין שיפגע בציפור הנפש של הדמוקרטיה? גם עם כל הטיעונים, המחוכמים, המתחכמים או המטופשים. מה ההצדקה ליטול ממדינת ישראל את המאפיין הבסיסי ביותר שלה כמדינה דמוקרטית? את הבחירות החופשיות. את היכולת של הציבור להביע את דעתו. את היכולת של הציבור לשנות את החוקים שעל פיהם מתנהלים חייו. את היכולת של הציבור לקבוע את ההסדרים שעל פיהם פועל השלטון של העם, על ידי העם, למען העם".

לדברי יו"ר ועדת חוקה, "במשך שנים רבות, בתהליך הדרגתי של התחכמויות משפטיות, נטל לעצמו בית המשפט העליון הישראלי סמכויות שאין להן אח ורע בעולם. בתחילתו של התהליך, הזהיר נשיא בית המשפט העליון משה לנדוי מפני הצעדים הללו: 'תנאי חיוני לפעולתם התקינה של בתי המשפט במדינה כמדינת ישראל — שבית המשפט יימנע מלעסוק בנושאים שבמדיניות, של בחירה בין השקפות עולם בענייני חברה, כלכלה ופוליטיקה השנויים במחלוקת ציבורית, כל אימת שהכנסת נתנה את דעתה על נושא מנושאים אלה והביעה את רצונה בדרך של חקיקת חוק חרות; ושכל ביטול של חוק חרות על־ידי בית משפט בעניינים כגון אלה יהפוך את בית המשפט לשותף בכיר במלאכת החקיקה ויעשה את השופטים בני־פלוגתא במחלוקות ציבוריות, כאשר חלק מן הציבור מוחא להם כף וחלקו האחר דוחה את פסיקתם כחד־צדדית ומוטעית מיסודה. כך יגיע בית המשפט לא רק לעימות עם הרוב בכנסת, אלא יאבד לו אותו אמון של כלל הציבור, שהוא תנאי בל יעבור למעמדו הציבורי.

כסבור הייתי שהמשטר החוקתי המקובל על כולנו הוא דמוקרטיה פרלמנטרית שבה העם, באמצעות נציגיו הנבחרים, מביע את רצונו כפוסק אחרון בעניינים שבמדיניות. אם הפרלמנט הנבחר אינו ממלא את תפקידו כראוי, לא תימצא תרופה בהשלטת משטר אוליגארכי של קבוצת אנשים, ויהיו חכמים ונבונים וישרים ככל שיהיו — שהם יהיו מוסמכים לבטל דברם של נציגי הציבור בענייני חקיקה, מבלי שיהיו חייבים לעמוד, מעת לעת, לדין הציבור בבחירות. הוא שאמרתי: בקשת תרופת פלא לחולייו של המשטר הקיים, חציית הקו האדום על־ידי בתי המשפט ושירות דוב להם.'" ציטט רוטמן את דברי השופט לנדוי.

חבר הכנסת הוסיף ואמר: "והנה הגענו לימים שנבואותיו של לנדוי התגשמו. אמון הציבור בבית המשפט הלך ודעך, בגלל המעורבות הרבה של בית המשפט בענייני חברה, כלכלה ופוליטיקה. אבל אמון הציבור בדמוקרטיה, נשאר. בשלוש השנים האחרונות העם הלך לקלפי שוב ושוב, במטרה להגיע להכרעה, לממשלה יציבה. שוב ושוב יצא הציבור בהמוניו להצביע בבחירות באחוזי הצבעה מפתיעים ומרשימים, מהגבוהים בקרב המדינות הדמוקרטיות.

חמש פעמים הלכנו לבחירות. כי הציבור הישראלי מאמין בדמוקרטיה. מאמין בבחירות חופשיות. מאמין בחופש ביטוי. מאמין ביכולת לנסות להגיע להסכמה רחבה, בכל הנושאים. והסכמה רחבה לתיקון מערכת המשפט היא הדבר שלו אנחנו זקוקים יותר מכל. הדרך לשם אינה קלה. היא בוודאי תתארך אם תחליטו שהנושא מוטל לפתחכם. אל תתפתו להפוך לשותפים בכירים במלאכת החקיקה. אל תתפתו לקבל מחיאות כף מחלק מהציבור כשהחלק האחר ידחה את פסיקתכם כחד-צדדית וכמוטה, והיציאה מהמשבר החוקתי שישראל מצויה בו כבר שנים רבות רק תתארך ותסתבך".

עם זאת, הוסיף רוטמן: "ברור שאנחנו בכנסת לא נקיים מטעויות. למען האמת, הפרלמנט סובל מחוליים, בדיוק כפי שכתב לנדוי ודיונים בכנסת נראים לא טוב, וחברי כנסת הם לא "מקצועיים", והם צריכים להגיע להסכמות ולדילים. אבל דמוקרטיה זוהי השיטה הטובה ביותר, או הכי פחות גרועה, שמצא המין האנושי לפתור את הבעיות של קבלת החלטות משותפת על ידי מספר גדול של אנשים והיא גם הדרך שמקדמת יותר מכל דרך אחרת את זכויות הפרט ואת השוויון ואת חופש הביטוי.
מי שבנה על קבוצת אליטה אוליגרכית שתשמור לו על זכויותיו, גילה לאורך הדורות שאליטה היא מצויינת בשמירת הזכויות, שלה ושל החברים בה. בקידום זכויות של אחרים, היא יותר חלשה.

ועדיין, תמיד בית המלוכה או היכל המשפט ייראה יותר יפה, מכובד ומסודר, מרצפת ייצור החוקים של הפרלמנט. אבל זוהי הדמוקרטיה. כך נראים החיים עצמם. בניגוד לבית המשפט שפוסק את דינו וקם מכסאו, ומותיר את היישום ואת הריג'קטים לאנשים אחרים, נבחרי הציבור בכנסת ובממשלה נושאים באחריות הציבורית והפרלמנטרית. אם הם מינו אדם לא מתאים לתפקיד, הם אלה שיסבלו מתת-התפקוד שלו. אם הם קיבלו החלטה לא טובה, הם יהיו אלה שיצטרכו לעמוד בפני הציבור ולהסביר מדוע הם משנים אותה בתוך זמן קצר. וגם בקידום הרפורמה, וגם בנושאים אחרים, בהחלט יכול להיות שטעינו. בהחלט יכול להיות שעוד נטעה, אבל אם אנחנו נטעה, אנחנו נהיה גם אלה שנוכל לתקן ואם נטעה ולא נתקן, יוכל הציבור שבחר בנו, להחליף אותנו, ואז מלאכת התיקון תהיה בידי אלה שיבואו אחרינו".

יו"ר ועדת החוקה פנה לשופטים ואמר: "כמו שאנחנו בכנסת יכולים לתקן את הטעויות שלנו ושל קודמינו בכנסת, גם אתם יכולים לתקן את הטעויות שלכם ושל קודמיכם בבית המשפט. למען האמת, אם בית המשפט העליון היה קשוב לביקורת הציבורית ההולכת וגוברת, שהשמיעו רבים וטובים, מימין ומשמאל לאורך שנים רבות, לא היה כל צורך בתיקון באמצעות החוק. אם בית המשפט היה מכבד את שיקול הדעת של הרשויות האחרות ובעיקר את שיקול הדעת של הציבור שבחר בהם, ומשתמש במגוון הכלים העומדים לרשותו כדי לתקן את העיוות המוסרי והדמוקרטי שבצמד המילים "הכל שפיט" לא היה צריך לתקן את חוקי היסוד. למעשה, עצם קיום הדיון הזה מעיד שבית המשפט לא מכבד את שיקול הדעת של הציבור.
עצם המחשבה כאילו ניתן לקיים דיון משפטי, נקי וסטרילי, כשהשאלה הבסיסית העומדת לדיון היא האם בית המשפט פועל כשורה כיום? או פעל כשורה בעבר, מעידה על טשטוש ערכי. האם אתם יכולים להיות אלה שישפטו בשאלה זו, ללא מורא, ללא משוא פנים, ללא שתהיו משוחדים בשל כך שאתם עוסקים בכבודכם, במעמדכם ובסמכויותיכם? ברור לי שאתם חושבים שאתם פועלים כשורה, אבל אם אתם תהיו הפוסקים האחרונים גם בשאלה הזו, היכן האיזונים? היכן הבלמים?"

לדברי רוטמן: "המפתח לדיון היום הוא לא לתת את התשובות הנכונות אלא לשאול את השאלות הנכונות. והשאלה הנכונה היא האם התרופה לחוליי הדמוקרטיה היא 'בהשלטת משטר אוליגארכי של קבוצת אנשים, ויהיו חכמים ונבונים וישרים ככל שיהיו?' והתשובה היא לא. בא' רבתי.

היו"ר הוסיף והאשים בפני השופטים: "העותרים ולצערי גם היועצת המשפטית לממשלה מביאים לכם ק"ן טעמים, לטהר את מחשבת הפיגול ולדחוף אתכם לקבל הכרעה השוללת את עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית שלנו, ומעמידה מעל העם את בית המשפט. לפני ואחרי כל הטעמים, מדובר בשרץ. במדינה דמוקרטית, העם הוא הריבון. אל תנסו לקחת לעם ישראל את הדמוקרטיה ואת האמון שלו בדמוקרטיה. הצטרפו גם אתם למהלך לתיקון מערכת המשפט ולהשבת האמון הציבורי אליה. זהו אינו מהלך פוליטי. זהו מהלך הכרחי שאליו צריכות להיות שותפות כל רשויות השלטון".

יו"ר ועדת חוק, ח"כ רוטמן סיים את דבריו ואמר: העותרים "מבקשים מכם לתכנן צינור שינקז את ציפור הנפש של הדמוקרטיה. אני דורש מכם שתשאלו למה. שלא תהיו "סנדלרים שעוסקים באטום". העותרים מבקשים מכם משפט ואני בשם רוב העם שבחר בנו דורש צדק. קראנו בשבת את דברי הנביא "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד ייצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער". העם הזה זעק במשך שנים לצדק, אל תכריחו אותו ואותנו לחכות עוד".

בשבועות האחרונים היחידה המרכזית של מחוז ת"א ניהלה חקירה מורכבת, בעקבות מעשה שוד אלים שאירע בחולון בתאריך 14.8.23, במהלכו 3 חשודים הנחזים לבלשי משטרה הגיעו בצוותא לדירה בעיר חולון ושדדו מהקורבן ששהה באותה עת בביתו שעונים בשווי של למעלה ממיליון ₪.

במסגרת החקירה, עלה חשד כי ארבעת החשודים הגיעו לדירה בשעות הבוקר ברכב סקודה, כאשר הם מתחזים לכאורה לשוטרים. החשודים שחלקם התחזו לשוטרים סמויים דפקו על הדלת, הזדהו בפני הקורבן כאנשי משטרה והודיעו כי הם הולכים לערוך חיפוש בבית הקורבן, תוך שהם מציגים צו חיפוש מזויף.

הקורבן ביקש שיציגו תעודת שוטר, אולם החשודים נכנסו בכח לדירה ואזקו את הקורבן, ובאיומי אקדח הצליחו להוציא מהקורבן את הקוד לכספת, ממנה שדדו שלושה שעונים בשווי של למעלה ממיליון ₪ וכסף מזומן.

במקביל, שוטרים שהוזעקו למקום הבחינו ברכב סקודה שנמלט והחלו במרדף אחריו, במהלכו נטש הנהג את הרכב שנתפס לאחר מכן ע"י המשטרה והתברר כרכב גנוב, כאשר שלושת החשודים הנוספים נמלטו מהדירה רגלית.

מהמשטרה נמסר: "היחידה המרכזית של מחוז ת"א ביצעה מגוון פעולות חקירה נרחבות, תוך שימוש באמצעים טכנולוגים והצליחה להתחקות אחר ארבעת החשודים (3 בת-ים, 1 חולון) בשוד האלים. עם גיבוש התשתית הראייתית ולאחר חקירה מואצת, נעצרו בין התאריכים 21-22.8 ארבעת החשודים ומעצרם הוארך מעת לעת בבימ"ש. אתמול הוגשה הצהרת תובע נגד שניים מהמעורבים בחשד לשוד בנסיבות מחמירות וגניבת רכב, שני חשודים נוספים שוחררו בתנאים מגבילים. בימים הקרובים בכוונת הפרקליטות להגיש כ"א בגין החשדות המיוחסים".

בפעילות של שוטרי המחוז הצפוני וכוח צה"ל מחטיבת הבקעה והעמקים, בחסדי שמיים סוכלה הברחה של שישה מטעני חבלה תקניים, שככה"נ הייתה מיועדת לארגוני טרור.

ביום ראשון, 10/09/23, בשעות הצהריים, כחלק מהערכות הקבועה של יחידת הגבולות (יג"ל) של המחוז הצפוני וכוח צה"ל מחטיבת הבקעה והעמקים אותר תיק ובו 6 מטעני חבלה תקניים. המטענים טופלו בשטח על ידי חבלנים וחקירת המקרה הוטלה על היחידה המרכזית במחוז צפון.

פעילות זו מצטרפת לפעילות מתחילת אוגוסט 2023 כאשר שלושה נאשמים היו מעורבים בהברחת מטעני חבלה תקניים ונשקים מהגבול ובשבוע שעבר הוגשו כנגדם כתבי אישום.

"משטרת ישראל וצה״ל ימשיכו לפעול בנחישות לאיתור וסיכול של כל כוונה לבצע החדרת אמצעי לחימה על ידי גורמי טרור עויינים בחו"ל, המסכנים את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה והעמדתם לדין של פעילים אלה" נמסר.

שעה קלה לפני הדיון בחוק הסבירות בבג"צ, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פרסם הודעה חריפה נגד השופטים.

בהודעה שפרסם נכתב: הדיון שמתקיים היום בבית המשפט העליון, בחוסר סמכות מוחלט, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובמעמד הכנסת. גם נשיאי ושופטי העליון לדורותיהם הסכימו כולם – העם הוא הריבון, ורצונו מתבטא בחוקי היסוד אותם מחוקקת הכנסת. עצם הדיונים באפשרות לפסול חוקי יסוד, שהם ראש הפירמידה החוקית בישראל, ובאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, הם פגיעה אנושה בשלטון העם.

בית המשפט, ששופטיו בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול, מציב את עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל לחוק. מצב זה מנוגד לחלוטין לדמוקרטיה. משמעותו בית משפט ללא איזונים ובלמים כלל. שליט יחיד. לא עוד שלטון העם.

הטענה שבה מצדיק בית המשפט את הדיון בפסילת חוקי יסוד היא שעליו למנוע חוקי יסוד שמנענעים את אמות הספים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך מה שבאמת מזעזע את אמות הסיפים של הדמוקרטיה בישראל הוא הדיון שמקיים היום בית המשפט.

עד היום, חרף אקטיביזם שיפוטי בעייתי ביותר, היה לפחות בסיס אחד מוסכם – בית המשפט כיבד את חוקי היסוד. זהו הבסיס ששמר על הדמוקרטיה בישראל. האחריות לשמור על הבסיס המשותף הזה מונחת לפתחו של בית המשפט.

15 שופטי בג"ץ מתכנסים בשעה זו לדיון מורחב בהרכב של כל שופטי העליון, כדי לדון בעתירות שהוגשו נגד חוק יסוד לצמצום עילת הסבירות. זוהי הפעם הראשונה בה עולה חשש מהותי מפני בריונות השופטים, שתביא לפסילה של חוק יסוד, בניגוד לפסיקות עבר של בית המשפט העליון.

נגד הצעת החוק שאושרה הוגשו 8 עתירות, שאוחדו לדיון אחד ואת הממשלה מייצג עורך דין פרטי, אילן בומבך, בשל פערי עמדות מול היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שעד כה לא מצאה אפילו עניין אחד להכשיר את עמדת הממשלה, מאז הקמתה.

היועצת שמונתה על ידי שר המשפטים לשעבר גדעון סער סבורה כי אין מנוס מכך שבג"ץ יתערב ויבטל את התיקון לחוק היסוד, בעוד שהממשלה טוענת שלבג"ץ אין סמכות להתערב ולבטלו. מנגד, הייעוץ המשפטי לכנסת הגיש תגובה שמגנה על החוק וקובעת כי אין מקום לפסילתו.

הדיון צפוי להתחיל בטיעוני נציג הכנסת, אחר כך יטען יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, אחריו עו"ד בומבך שכאמור מייצג את הממשלה ולאחר מכן נציגה של היועצת המשפטית לממשלה. בהמשך הדיון צפויים להישמע גם טיעוני העותרים וגורמים נוספים שנוספו להליך, ולבסוף ייערך סבב תשובות של המשיבים מטעם הכנסת, יו"ר ועדת החוקה, הממשלה והיועמ"שית.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה הבהירה את התנגדותה להצעת החוק וקביעתה כי"אין מנוס מלהכריז על ביטול עילת הסבירות". היועמ"שית הבהירה עוד "התיקון נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה, שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני, בכל הקשר שהוא".

לדבריה, "בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט, מדובר במצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי".

לדברי היועמ"שית, "לראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד לפרט ולציבור, בהתאם לשיקול דעתו השיפוטי העצמאי; וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני מאין כמותו של הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת". מיארה הוסיפה לנמק בעמדתה כי בעקבות התיקון, לשיטתה, "נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור".

מנגד, בתשובת הממשלה בידי עו"ד בומבך נכתב בחריפות כי "עמדת ממשלת ישראל היא כי בית המשפט הנכבד מנוע מליתן סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או של תיקון לחוק יסוד כמבוקש בעתירות. עמדתה זו של ממשלת ישראל נשענת על עקרון ריבונות העם; עקרון שלטון החוק; עקרון הפרדת הרשויות; ועל המדרג הנורמטיבי של החקיקה בישראל, שהוכר גם בידי בית המשפט הנכבד עצמו".

"היא נסמכת גם על כך שאין בקרב מדינות המערב המתוקנות ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה; על כך שביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית איננה "משפט", שהרי אין דין שמכוחו ניתן לפסוק, והיא עלולה להוביל לאנרכיה; על שלילת הנחת העותרים שלפיה בית המשפט הוא שליט כל – יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו; ועל שלילת הנחתם שלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצדה של הרשות השופטת לבדה".

"ממשלת ישראל סבורה שאין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית". נכתב.

בתגובה אף מציינת הממשלה כי היא סבורה ש-"הואיל ומדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, הסמכות של מוסדות השלטון ומקורה נתונים לריבון, הלא הוא העם – אזרחי ישראל. אזרחי ישראל מיוצגים בכנסת, בדרך שנקבעה בחוק – יסוד ובחוק, ועל כן הסמכות ומקורה הם בכללים שקובעת הכנסת, בחוקי היסוד, ואין מעליהם דבר. ממשלת ישראל סבורה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינת שלטון – חוק, אין מוסד ואין איש העומד מעל החוק. ואם החוק, לפי התורה שפיתח בית המשפט הנכבד, כפוף לחוקי – היסוד, הרי שאין מוסד ואין איש העומד מעל לחוקי – היסוד".

"אלו הם אבני היסוד של המשטר בישראל, כפי שמחייב משטר דמוקרטי וכפי שציין, וחזר וציין, גם בית המשפט הנכבד. אשר על כן, ממשלת ישראל סבורה שהפרתם או שינויים אינם בסמכות בית המשפט הנכבד, הפועל מכוחן של הסמכויות הנרחבות שהעניק לו הריבון בחוק – יסוד ובחקיקה ובגדרן של סמכויות אלו בלבד".

הממשלה הוסיפה בתשובתה לבג"ץ כי "עניינו של ההליך דנן הוא שאלת גבולות סמכותה של הרשות השופטת ושל בית המשפט הנכבד. סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד אינה נתונה במחלוקת. על העותרים, במסגרת הליך זה, להרים את הנטל להראות כי אין גבול לסמכויותיו של בית המשפט הנכבד, וכי זכות המילה האחרונה נתונה לו לעולם, גם על החלטות הריבון העקרוניות ביותר. הממשלה סבורה כי במדינה דמוקרטית לא תיתכן שלילה כזו של ריבונות העם".

"בהעדר החלטה של הריבון או נציגיו, להעניק סמכות לבית המשפט הנכבד להיות עליון גם על החלטותיו העליונות ביותר של הריבון עצמו, סבורה הממשלה כי אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לברוא לו מקור סמכות כזה בעצמו. סמכויותיו של בית המשפט הנכבד, לרבות אלו הקבועות בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, לא ניתנו לו מעצמו אלא מן הריבון, בחוק היסוד. אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לדון בתוקפן של נורמות מן המדרג שממנו הוא עצמו יונק את מקור סמכותו, כלומר חוקי היסוד; קל וחומר, בעת שמדובר על חוק יסוד: השפיטה, שהוא – הוא מקור סמכותו; וביתר שאת כשהתיקון דנן עניינו בהיקף סמכות השיפוט של בית ה משפט הנכבד".

ביחס לחוק עצמו, נכתב בתגובת הממשלה כי "גם לגופו של תיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה, המגביל את השימוש השיפוטי ב"עילת הסבירות", ממשלת ישראל סבורה כי טענות העותרים ולפיהן דינו בטלות – הן דוגמה נאה לשימוש אבסורדי שעלול להיעשות בדוקטרינות הביקורת שהעותרים מבקשים לקדם. העותרים מפצירים בבית המשפט הנכבד להרחיב את גבולות סמכותו – שלו בניגוד לקביעות הריבון, כביכול כדי למנוע מקרים קיצוניים של חקיקת יסוד המזעזעת את אמות הסיפים ושוללת מישראל את או פייה הדמוקרטי. כאמור, ממשלת ישראל מתנגדת לדוקטרינה זו שהעותרים מבקשים לברוא. אולם ממשלת ישראל תבקש להדגים כיצד ההבטחה לשמירת הדוקטרינה למקרים קיצוניים בלבד מופרת כבר במקרה הראשון שעומד לפתחה. צמצום עילת הסבירות אינו מתקרב לסטנדרט ה"קיצוני" המובטח.".

גם היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, סבורה כעמדת הממשלה בעובדה שאין לפסול את הצעת החוק המדוברת ומציינת בתשובתה כי הליך כינון חוק היסוד המתקן שהתאפיין במחלוקת פוליטית, ציבורית ומשפטית וכן בדיונים ארוכים, בהשתתפות גורמים ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה, מומחים מהאקדמיה וכן נציגי ציבור וחברה אזרחית. כן מוצגת השתתפותם של חברי כנסת רבים, כאשר חלקם הביעו התנגדות עזה לנוסח הצעת החוק ולהליך הכינון, וזאת לצד רוב חברי הכנסת שתמכו בנוסח חוק היסוד כפי שהתקבל בוועדה ובמליאה.

היועצת המשפטית אפק כותבת כי על אף שלעמדתה ההסדר כפי שכונן בחוק היסוד המתוקן, מעורר שאלות שונות ומורכבות רבה שלא תמיד קיבלה מענה שלם בנוסח הנוכחי, אין מקום לפסול את החוק ולהתערבותו של בית המשפט העליון.

'המחדש' בעדכונים שוטפים

17:00| עו"ד שרגא פנה לשופטים: "יש כאן ניסיון להיפטר מהיועמ"שית, להחזיר את דרעי לממשלה, לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. תכלית האירוע היא להפוך את בית המשפט העליון למוזיאון"

16:20| השופט סולברג: עילת הסבירות הייתה במצע של אחת המפלגות, הציונות הדתית. איפה שומרי הסף למה לא אמרתם להם דבר על כך שבמצע שלה יש רכיב שפוגע באופי הדמוקרטי של המדינה?

הלמן : זה טיעון אינטלגנטי ויפה. יש הבדל בין מצע בחירות, בזכות הדמוקרטית לבחור ולהבחר לבין חוק שעוהר, אבל בית המשפט אמר יש עוד זכויות צריך לאזן אותן.

שופט סולברג: שקלתם את זה? שיש מפלגה שזה היה במצעה?

הלמן: אין דין מצע כדין ביטול העילה בחוק יסוד.

16:07 | הנשיאה חיות שואלת את נציג היועמ"שית: "יש פגיעה בדמוקרטיה שמצדיקה פסילת חוק יסוד?" הוא השיב: "הפגיעה בשלטון החוק – דרמטית".

16:04 | השופט כשר: אדוני מצליח לשכנע שהמצב אחרי התיקון פחות טוב מהמצב לפניו. אבל, אם הייתי מבקש מאדוני לפני שנה רשימה של עקרונות היסוד, אני מנחש שהיה אומר בחירות שוויוניות, רשות שיפוטית עצמאית, הפרדת רשויות. שאדוני ישכנע אותי שהיה מישהו שהיה רושם ברשימה את ביטול עילת הסבירות

16:02 | ענר הלמן טוען "מה יהיה אם הממשלה תקבל החלטה שבוע לפני בחירות?"

16:00 | הלמן: יש עילה אחת 40 שנה – בא מישהו אמר הברקסים חזקים מדי צריך ד את הברקסים. אבל במקום לעדן את הברקסים- לוקחים אותם. המכונית שנסעה 40 שנה תסע מהר ותתהפך

15:40 | רמז לפסיקה? הערות מעניינות של וילנר ושטיין לנציג היועמשית. השופטים וילנר ושטיין רומזים שהם יכולים לפרש את המונח סבירות כך שהחוק מבטל את הסבירות הרחבה של השנים האחרונות אבל הסבירות של המופרכות והעילה האנגלית המקורית תישאר קיימת. וילנר: לא עדיף לעשות פרשנות כזאת מאשר לבטל את החוק

15:20 | הלמן: לדעתנו כבר עכשיו נגרמה פגיעה בגרעין הדמוקרטי. סולברג: כלומר אנחנו לא חיים בדמוקרטיה? ביום הזה ממש? חיות: זו צריכה להיות פגיעה אנושה. לא נבטל כל שני וחמישי חוקי יסוד. הלמן: התיקון יוצר חור שחור נורמטיבי בשיטה.

‏ 15:00 | נציג היועמ"שית: בית המשפט הוא תמיד המילה האחרונה

השופט מינץ מניד ראשו בשלילה

‏השופט סולברג: אם בית המשפט יתן פסק דין על פי מגילת העצמאות אבל נטעה בפסיקתנו, איזו תקנה תהיה לציבור?

13:53 | הנשיאה חיות: במצב כיום, החובה של איש ציבור לפעול בסבירות אינה כתובה בשום חוק – מה שיש לנו זה רק שבית המשפט לא יכול לדון; השופט סולברג מעולם לא הציע לאסור בחוק על בית המשפט לדון בסבירות.

13:44 | הנשיאה חיות: עילת הסבירות קיימת עשרות שנים. לפחות ארבעים שנה במתכונת הזאת, ועכשיו אתם חוסמים את כל בתי המשפט מלתת סעד לאזרחים בגין העילה הזו.

13:26 עו"ד בומבך בבג"צ: "ומה יהיה אם עוד עשרים שנה יבוא בהמ"ש אחר וינסה להדיח ראש ממשלה בעזרת נבצרות? לא שמישהו צופה תרחיש קיצוני שכזה.."

12:58 | השופט עמית- אני מזה כמה ימים שואל את עצמי שאלה פשוטה? למה? למה היה צריך את התיקון הזה? אני רואה את הסטטיסטיקה- 1.6 החלטות בשנה, בית המשפט המרוסן ביותר בשנה. אז למה? למה היה צריך?

12:40 | ח"כ גוטליב צעקה במהלך הדיון: "הכנסת לא פוגעת בדמוקרטיה"; הנשיאה חיות: "גב' גוטליב גם עורכת דין והיא יודעת שבבית המשפט לא מתפרצים".

12:30 | השופט סולברג מותח ביקורת על חבריו השופטים: צריכים להיות נאמנים גם להיסטוריה, בן גוריון אמר במפורש שאין מכוחה של מגילת העצמאות לפסול חוקים.

12:20 בא כוח הממשלה אילן בומבך בבג״ץ: "37 אנשים שחתמו באופן חפוז על מגילת העצמאות אמורים לכבול את מי שיבואו אחריהם? הם לא נבחרו״.

12:00 | הדיון בבג"ץ התחדש, עו״ד אילן בומבך המייצג את הממשלה טוען כעת.

11:27 | ח"כ רוטמן סיים את דבריו והנשיאה חיות הודיעה על הפסקה רבע שעה

11:25 | השר וסרלאוף הגיע לדיון בבג״ץ.

11:15 | רוטמן הבהיר לשופטים: "לדעתי בית המשפט אינו מוסמך לדון בעניין סבירות של נבחרי ציבור. נאלצנו להעביר קו ברור באיזשהו מקום". השופט עמית נעלב ואמר: "הייתי רוצה שאדוני יסיים. דברים קשים".

11:00 | חיות לרוטמן שטען לניגוד עניינים של השופטים: אנחנו לא עוסקים בכבודינו ולא במעמדנו. אנחנו עוסקים בטובת הציבור באילו צעדים נוכל לתת לציבור סעד כשנפגעות זכויותיו. חבל שאדוני מדבר במונחים של כבוד.

10:48 | ח"כ שמחה רוטמן לשופטים: "העותרים מבקשים מכם לתכנן צינור שינקז את ציפור הנפש של הדמוקרטיה ואני דורש מכם שתשאלו למה. שלא תהיו "סנדלרים שעוסקים באטום". העותרים מבקשים מכם משפט ואני, בשם רוב העם שבחר בנו, דורש צדק".

10:15 | חיות לעו"ד ברט: האם העמדה של אדוני לא מזמינה אותנו לכתוב את החוק מחדש ולהתייחס לשאלות הפתוחות כמו האם זה חל ממשלות מעבר, או האם זה חל על נטילת סמכות של שרים?

09:30 | הנשיאה חיות מתייחסת לכך שהייעוץ המשפטי של הכנסת קבע שאת הצעת החוק הזאת ניתן היה להביא כהצעת חוק של הועדה- אך מעלה שאלות בנוגע להחלטה לקדם אותה כהצעת חוק של הוועדה – להבדיל מהצעת חוק ממשלתית.

09:25 | ראשון הטוענים בבג"צ הוא עו"ד יצחק ברט מהלשכה המשפטית של הכנסת. עו״ד ברט אומר כי נפלו פגמים בהליך החקיקה (למשל מומחים רלוונטיים לא נשמעו, או שההערות שנשמעו בוועדה לא השפיעו על החקיקה) אבל לא ברמה שמתקרבת לפסילת חוק. "ראוי היה שהדיון יתקיים זמן רב, ראוי היה לתת ביטוי לחלק מהערות שנשמעו בוועדה וראוי היה שיגיעו יותר מומחים לצד זאת עמדתנו המשפטית הלקויים בהליך החקיקה לא מתקרבים להוביל לפסילת חוק יסוד".

מנגד טען ברט: "אלה שמבקרים את עילת הסבירות טוענים שמדובר בעילה עמומה, שבית המשפט אינו מוסמך לבחון סבירות של החלטות מנהליות, שהוא מחליף את שיקול דעתם של השרים ושכל הבעיות האלה מתעצמות ככל שמדובר בגורם בכיר יותר. מרבית חברי הכנסת סברו שהשימוש שבתי המשפט עושים בעילת הסבירות הוא רחב מדי ועל כן הם החליטו להגביל את השימוש. הכנסת לא החליטה לבטל את הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת".

בעיתון 'יתד נאמן' פורסם הבוקר (ג) מכתבו החריף של גאון ישראל, מרן ראש הישיבה, הגר"ד לנדו בענייני השעה והבחירות לראשות העיר אלעד.

במכתב שפורסם כותב מרן ראש הישיבה: "בהכירי את צרכי העיר אלעד זה רבות בשנים, נוכחתי לראות שכל העניין של ראשות העיר שם אינו שייך לשום מפלגה שהיא כלל וכלל".

מרן הגר"ד לנדו מתייחס גם לסוגיית ההסכמים שנחתמו בין דגל התורה לש"ס בבחירות הקודמות: "העניין שייך אך ורק לטובת עניני היהדות והחינוך משמרת התורה והמצוות וכל התלוי בכך וממילא כל חתימת הסכמים שנעשו בין מפלגות אין להם כל ערך ואינו מחייב אף אחד".

ראש הישיבה הודף גם את הטענות לאפליה: "וכל מי שתולה העניין בענייני עֲדוֹת וחוגים וכיוב"ז עושה עוולה גדולה, וּכְשָׁלוֹחֵם נגד הנ"ל הרי הוא מקלקל במישרין או בעקיפין את משמרת היהדות שם. מלבד הלשונות הבוטים שאין להם שום מקום. ועליו לחזור ולתקן מיד את מה שהטיח והסית נגד מי שעשה את הראוי והנדרש לטובת משמרת היהדות בטהרתה שהיא לטובת כל יראי השם".

מרן הגר"ד מוסיף ומציין כי "כל זה היתה דעתי גם במערכת הבחירות הקודמות ואין כאן שום ענין של מפלגות או כל דכותייהו רק התועלת היהדותית הנדרשת מאד מאד להעיר ולתושביה".

את המכתב חותם מרן הגר"ד בסיום נדיר: "הכותב בכאב ובצער רב, דב לנדו, היוזם והפועל בכל ענין זה"

שוטרי תחנת פתח תקוה פתחו הלילה בחקירה יזומה ומואצת, עם קבלת תיעודים ברשת של אירועי אלימות חמורים בעיר בין 2 קבוצות נערים, כאשר על אף היעדר תלונה רשמית ומידע קונקרטי, הצליחה היחידה החוקרת לגבש תמונת מצב מהירה וזהות חשודים.

בתוך כך, חוקרי התחנה בשת"פ מערכי מודיעין של מחוז מרכז, הצליחו לזהות את המעורבים, לצד בחינת רצף האירועים בהם נצפתה עפ"י החשד בסרטון ראשון- חבורת נערים מאיימת ומכה נער באמצעות אקדח ובתיעוד שני תקיפה שמבצעת החבורה היריבה נגד אחד מהחשודים בתקיפה הראשונה.

כאמור, שוטרי מחוז מרכז עצרו לחקירה עד כה ארבעה חשודים כבני 15-17 בחשד למעורבות באירועי האלימות, תוך חיפוש ותפיסת אמצעי תיעוד שברשותם, לצד ניהול המשך מהלכי חקירה לאיתור ומעצר שאר המעורבים בהתאם .

מפקד מחוז מרכז – ניצב אבי ביטון הנחה את כלל היחידות הרלוונטיות במחוז להמשיך ולהפעיל את כל האמצעים הנדרשים, במישור החקירתי, הטכנולוגי והמודיעיני, במטרה לקדם את החקירה והדגיש כי חומרת העבירות, היקפן וגיל המעורבים מחייבים אכיפה מחמירה בכל הרבדים .

בהתאם לצורכי החקירה, תבחן המשטרה הבאת החשודים בהמשך לדיון בבקשה להאריך מעצרם בבימ"ש.

'המחדש' לא מפרסם את התיעודים, בשל המראות הקשים בהם.

בכיר בקואליציה אמר כי האחריות למנוע משבר חוקתי מוטלת על בג"ץ. הבכיר הוסיף ואמר כי משבר כזה עלול להתהוות אם בית המשפט יחליט להתערב בסוגיות הנוגעות לחקיקה המשפטית ויקרע בכך את הבסיס החוקתי של חוקי היסוד. כך פורסם הבוקר (שלישי) בכאן רשת ב.

בתוך כך, הסיכויים לפשרה בין הקואליציה לאופוזיציה ולמתווה מוסכם בעניין המשך הרפורמה מסתמנים כלא גבוהים בשלב זה. ההערכה היא שראש הממשלה בנימין נתניהו יודיע על הצעדים הבאים של הקואליציה בעניין הרפורמה, ככל הנראה עד סוף השבוע.

יום שלישי – בשעות הבוקר יהיה עדיין חם מהרגיל עד שרבי. משעות הצהריים הרוחות יתחזקו ויתכן אובך בעיקר הארץ בדרום ובמרכזה.

יום רביעי – תחול ירידה בטמפרטורות והן יהיו נמוכות במעט מהרגיל לעונה. צפוי גשם מקומי וקיים חשש קל לשטפונות בנחלי המזרח.

יום חמישי – מעונן חלקית עד בהיר. הטמפרטורות יהיו ללא שינוי ניכר.

2,000 בני אדם מתו בשל שיטפונות שפוקדים את העיר דרנה שבמזרח המדינה. "אלפים נעדרים ומספר המתים גדול מאלפיים", אמר חמאד בריאיון בטלוויזיה, ולא פירט מה מקור הנתונים.

קודם לכן אמר יו"ר הסהר האדום בבנגאזי כי לפחות 150 בני אדם נהרגו בעיר בעקבות ההצפות שגרמה הסופה "דניאל".

מערכת מזג האוויר, שהיא מעין "הוריקן ים תיכוני", פקדה לפני כן את יוון, את טורקיה ואת בולגריה, וגרמה שם לנזקים קשים, להרוגים ולנעדרים.

בליכוד מתוסכלים מההתנהלות של בני גנץ ובית הנשיא במגעים לפשרה. בחדשות הערב בכאן 11 פורסם כי בליכוד פנו לבית הנשיא כדי להמשיך ולהתקדם במתווה שגובש. אלא שהרצוג מסרב ודורש הסכמה וצירופו של גנץ להסכם כדי למנוע עימותים בציבור. נתניהו יחכה עוד קצת לראות אם תהיה הסכמה ואם לא יודיע חד צדדית על המתווה שלו. 

בתוך כך, לקראת הדיון מחר הרצוג לא רואה בו "דד ליין" במסגרת הנסיונות להגיע לפשרה. אלא אפילו במקביל לדיון עצמו יימשכו המגעים להגיע לפשרה. אך בסביבתו של יאיר לפיד מבהירים: אנחנו לא נהיה חלק מהמגעים, אלא (אולי) רק אחרי הדיון בבג"ץ באי כינוס הועדה לבחירת שופטים ב-19 בספטמבר. לטענתם, כי כל השיח על פשרות, הוא נסיון מצד נתניהו לחבל בדיונים בבתי המשפט. 

גורמים המעורבים במשא ומתן, מהקואליציה והאופוזיציה, אומרים כי עד כה לא הושגה פריצת דרך במגעים אצל הנשיא, וכי הם אינם אופטימיים. בקואליציה, גם בסביבת נתניהו, עומדים על הדרישה לשנות את שיטת בחירת השופטים לעליון. 

ככל שלא יושגו הסכמות, הקואליציה צפויה להציג בימים הקרובים מתווה להמשך הרפורמה. מדובר במתווה פחות מרחיק לכת ממתווה הפשרה שפורסם בשבוע שעבר והוכחש על ידי הליכוד והשר לוין. כלומר, מתווה הוועדה לבחירת שופטים שמוכן לקריאה שנייה ושלישית וגורס רוב קואליציוני בוועדה – לא יקודם.

במקומו נבחנות אפשרויות שונות בהן: הוועדה תורכב מ-5 נציגים מהקואליציה ו-5 מהאופוזיציה, החלפת נציגי לשכת עורכי הדין בנציגי אופוזיציה והשארת המתווה הקיים, תוך מתן זכות וטו לנציג אופוזיציה.

הממשלה מקדמת העברה של מיליוני שקלים נוספים לרשת החינוך "בני יוסף" של ש"ס. כך פורסם היום (שני) בחדשות הערב בכאן 11. נכון לעכשיו, מסתמן כי המקור למימון התוספת הוא קיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה. 

לפי ההחלטה שמתגבשת במשרד האוצר, יועברו 15 מיליון ש"ח נוספים לרשת החינוך המפלגתית. זאת לאחר שבמפלגת ש"ס טוענים כי חלה טעות ומטה הרשת לא תוקצב כראוי במסגרת הכספים הקואליציוניים. בממשלה ינסו לעשות שימוש ב"רזרבות" שכבר הופרשו מתקציבי המשרדים ולטעון כי לא מדובר בקיצוץ – אך בפועל זהו קיצוץ לכל דבר ועניין. 

ההחלטה תובא לאישור הממשלה בשבועות הקרובים. זאת ברקע הדיווח לוועדת הכספים בשבוע שעבר, בו אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי "המצב פחות טוב ממה שחזינו בעת הנחת התקציב ובנוסף לאינפלציה העולמית ישנה השפעה על השוק הישראלי דרך הייבוא, השפעה זו עלולה להתעצם דרך החלשות השקל".

 ועדת הכספים תתכנס מחר (שלישי) לאשר קיצוץ בתקציבי הממשלה, של יותר מ-700 מיליון שקלים. רוב מוחלט של הכסף הזה, כ-500 מיליון, יועברו לסיעות החרדיות, לטובת החינוך החרדי, הישיבות והגרעיניים התורניים, על חשבון רשימה ארוכה של גופים ושירותים ציבוריים. כך פורסם ב 12

בין השירותים החברתיים שיקוצצו: הרשות לניצולי שואה, עידוד תעסוקת הורים וסבסוד מעונות, האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית וסבסוד ריבית להלוואות ומענקים. גם מתחום בניית כיתות הלימוד וההסעות במשרד החינוך, מהוצאות ביטחונית ומתקציב משרד הבריאות לבינוי ופיתוח – יועברו כספים.

תקציבים של משרדים נוספים יקוצצו, כחלק מהמהלך הנרחב – כפי שעלה מנתונים של תנועת "ישראל חופשית"