הסתיים המבצע בג'נין – הרמטכ"ל קיים הערכת מצב

בתום מבצע שארך 40 שעות בג׳נין שבחטיבת מנשה, בו לקחו חלק מאות לוחמים מכוחות סיירת חרוב, דובדבן, מסתערבים, לוחמי מג״ב וכוחות שב״כ, פגעו בעשרות מחבלים.

הלוחמים השמידו תשתיות טרור וחשפו צירים ממטענים שהוטמנו והיו מיועדים לפגוע בכוחות. בנוסף אותרה מעבדת מטענים והוחרם ציוד צבאי ואמל"ח רב.

הרמטכ״ל, רב-אלוף הרצי הלוי, קיים אתמול (ד') הערכת מצב במרחב ג׳נין ושוחח עם הכוחות המשתתפים במבצע הסיכול בעיר. בנוסף קיים סיור בקו התפר שבחטיבת מנשה. בביקור השתתפו סגן הרמטכ"ל, אלוף אמיר ברעם, מפקד פיקוד מרכז, אלוף יהודה פוקס, ראש אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי, אלוף אייל הראל, מפקד אוגדת איו״ש, תת-אלוף יקי דולף ומפקדים נוספים.

"מהלך הסיכול כל הזמן, וההליכה למקומות הקשים, וההבנה שאין שום מקום שהוא מקלט בטוח. אנחנו נגיע לכל סליק ולכל בית, גם בלב המ״פ, וגם בבתי חולים, ואיפה שיהיו מחבלים, אנחנו נדע ליזום ולהגיע ולתקוף לפני שהם יגיעו אלינו.
כדי שלא תתפתח כאן תשתית קבועה, כדי שלא יתקדמו כאן יכולות" אמר הרמטכ"ל.

הרמטכ"ל הוסיף ואמר: "אני אומר את זה לכם הערכה רבה, יש לנו אנשים מעולים בכל הגזרות, שעובדים במסירות, בכישרון באחריות, במקצועיות, והדברים האלה מביאים תוצאות מאוד טובות, וזה תנאי הכרחי לנו קדימה, שגם הפקודים הצעירים שלכם שלומדים וצוברים כאן ניסיון, ילכו איתנו קדימה ויתפתחו להיות מפקדים".

לשכת נתניהו: הפוך מן האמת כל גופי הביטחון טענו שחמאס מורתע

בלשכת ראש הממשלה משיבים אש כבדה, לטענות שנשמעו מצד צה"ל, אשר יש בהם כביכול כדי להאשים את ראש הממשלה נתניהו, בכך שקיבל התרעות מראש לקראת טבח שמחת תורה, אולם הוא התעלם מכך.

"הטענה שראש הממשלה קיבל כביכול מחטיבת המחקר באמ"ן התרעות על התקפה אפשרית מעזה היא הפוכה מן האמת. לא רק שאין באף אחד מהמסמכים התרעה כלשהי על כוונות של חמאס לתקוף את ישראל מעזה, אלא שניתנת בהן הערכה הפוכה לחלוטין" תוקפים בלשכה.

"שתי ההתייחסויות הבודדות לחמאס בארבעת המסמכים מציינות שהחמאס לא רוצה לתקוף את ישראל מעזה ופניו להסדרה. בהתייחסות הראשונה מה-19.03.23 נכתב שאסטרטגית חמאס היא "הותרת רצועת עזה במדרון אחורי" ומיקוד המאבק בישראל בזירות אחרות. בהתייחסות השנייה ב-31.05.23 אף הומלץ שעל ישראל להצטרף ל"טרנד הדה-אסקלציה האיזורי" ו"לקחת צעד קדימה בהסדרה מול הרצועה והריבון החמאסי".

בלשכת נתניהו מוסיפים ומבהירים כי "להערכה זו במסמכים שהחמאס אינו מעוניין בהסלמה ומעוניין בהסדרה עם ישראל, היו שותפים בעקביות כל גופי הביטחון, שאף טענו שהחמאס מורתע".

לשכת ראש הממשלה מוסיפה כי "באשר לטענה המועלית במסמכים על ההשפעה השלילית של היעדר הלכידות בישראל על אויבינו – הרי ראש הממשלה בעצמו התריע על כך פעמים רבות בהקשר לתופעת הסרבנות. לדוגמא ב 17.7.23 התריע רה"מ כי ויכוח פנימי זה "מכרסם בהרתעה מול אויבינו שיכולים בקלות להתפתות למעשי תוקפנות נגדנו". עם זאת ראש הממשלה צדק כשהזהיר את אויבינו שביום מבחן "הויכוח הפנימי לא יפגע בנחישות ובעוצמה שלנו לפגוע בהם בכל עת שנדרש לכך" (02.04.23). כך היה וכך יהיה".

הקצף של לשכת נתניהו יצא לאחר שצה"ל אישר כי רה"מ נתניהו קיבל בין החודשים מרץ ליולי 2023, ארבעה מכתבי התרעה שונים מאמ"ן הנוגעים לתפיסת הפגיעה בלכידות המדינה בקרב האויב והשפעתה על ישראל וצה"ל.

בתשובה שניתנה לבקשת חופש מידע שהוגשה ע"י עמותת הצלחה, נכתב: "ניתן לאשר כי במהלך שנת 2023 בין החודשים מרץ עד יולי, הועברו ארבעה מסמכי התרעה שונים מידי אגף המודיעין, אשר ממחישים כיצד ראו אויבי ישראל בכלל הזירות את הפגיעה בלכידות במדינת ישראל ובצה"ל בפרט".

ביטול המקח: חבורה הלכתית בגדר דיני אונאה

וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו (ויקרא כה, יד)

וכ' רש"י עפ"י התו"כ והגמ' בב"מ נח – זו אונאת ממון.

וכללא דאונאה מצינו בפ' הזהב (ב"מ נ, ב) אמר רבא פחות משתות נקנה מקח, יותר על שתות ביטול מקח, שתות קנה ומחזיר אונאה.

והק' הפנ"י (ב"מ נו.) מהיכן לומדים דין החזרת המעות באונאה, שהרי בתורה מצינו רק לאו "אל תונו" אבל חזרת אונאה בשתות מנ"ל, דבשלמא דין ביטול מקח ביותר משתות סברא הוא, דאדעתא דהכי לא קנה והוי מקח טעות, אבל בשתות קשה ממה נפשך, אם אמדינן דעתיה דלא מחיל בדין הוא שיהיה מקח טעות, ואם מחל אמאי מחזיר אונאה.

אונאה מדין גזל

וכ' הפנ"י דחזרת אונאה מדין גזילה היא, דהלאו ד"אל תונו" גילה דאונאה הוי כגזילה וממילא חייב להחזיר כדין גזילה, [וכ"מ ברשב"ם ב"ב עח. ד"ה וכ"ת דחיוב החזרה נלמד מ"לא תונו". וכדברי הפנ"י דחייב להחזיר כדין גזל מבואר בקרית ספר פי"ב מכירה וכ"מ בנתה"מ רכ"ז סקי"ט דכ' דלאו דלא תונו ניתק לעשה דהשבה, וכ"כ באבן האזל פי"ב מכירה בשיטת הרמב"ם. וכ"מ בר"ש משאנץ תו"כ פ' בהר שכ' גבי המיעוט של שטרות מאונאה דבמכרו בזול ונתאנה המוכר א"צ מיעוט דהא גם מזיק שטרות פטור, ומשמע דהוא מדין גזילה], ולפי"ז כ' הפנ"י שבאונאה בקרקעות מבואר במשנה שם דאין בה דין אונאה, גם לאו אין, שהרי כאמור הדין של חזרת האונאה נובע מהלאו, ואם היה בהם לאו ע"כ דהיה חייב להחזיר  [אמנם כתב הפנ"י דמ"מ איסורא מיהא יש. ולכאו' כוונתו כש"כ הסמ"ע סי' רכ"ז סקנ"א בשם המהרש"ל דיש איסור משום אונאת דברים או גניבת דעת].

שיטת הרמב"ן מקח דרך רמאות

אולם ברמב"ן בפ' בהר, מבואר דלא כהבנת הפנ"י, דהק' הרמב"ן איך ממעטים קרקע מאונאה מהפסוק 'או קנה מיד עמיתך' – והלא פשוטו של מקרא בקרקע מיירי, דכל הפרשה מדברת במוכר שדהו עד היובל, ותי' הרמב"ן, דבאמת יש לאו בקרקע כמשמעות לשון הפסוק, והמיעוט של קרקע הוא רק מהחזרת האונאה, ומבואר בדבריו דהחזרה אינה תלויה בלאו, ובקרקע יש לאו וליכא חזרה. וכמו כן כתב שם גבי פחות משתות דליכא חיוב החזרה אבל לאו לא יהיה.

והמקור לחיוב החזרה כ' הרמב"ן בב' דרכים, או דילפי' מהפסוק של או קנה שיש דין מיוחד במטלטלין שאין בקרקעות והיינו חזרת האונאה דמהפסןק עצמו לומדים דין החזרת האונאה במטלטלין, ובדרך הב' כתב דקבלה היתה בידם, ובקרקע ליכא חיוב החזרה, וביאר הרמב"ן הסברא דבקרקעות אדם מוחל כמו בפחות משתות.

וכדרך הרמב"ן מבואר נמי בס' החינוך (מ' של"ז) דכתב דיש לאו בקרקעות ורק חזרת אונאה ליכא.

בדין פחות משתות ובעל מנת להחזיר

ומבואר ברמב"ן ובחינוך דהלאו של אונאה אינו מחייב להחזיר את המעות אלא הוא דין נפרד. ואילו להפנ"י הלאו והחזרה תלויים זב"ז. אמנם בשיטת התוס' נראה כדרך הפנ"י, שכבר דייקו מדברי התוס' (ב"מ סא.) דליכא לאו דאונאה בקרקעות (ע' משל"מ מלוה ד,א; מנ"ח שלז,ג לח,ג). ועוד, דבתוס' (שם נב.) מבואר דבפחות משתות מותר  לכתחילה, ודלא כהרמב"ן. וכתבו שם התוס' דאף בשתות שרי אם עושה כן ע"מ להחזיר את האונאה אם יתבענו. ונראה דהתוס' ס"ל כהפנ"י דגדר הלאו הוא שלא לגזול במקח, ומהלאו שמעינן דהתורה החשיבה את מעות האונאה כגזל בידו, ולכן באופן דליכא חיוב השבה, כגון בקרקעות ובפחות משתות, גם לאו ליכא. ולכן ס"ל לתוס' לחדש עוד אפילו בשתות ע"מ להחזיר את דמי האונאה, ואע"ג דבגזילה בכה"ג ודאי אסור, צ"ל דהתורה אסרה רק כשעושה מעשה גזילה אבל באונאה דליכא מעשה גזילה ס"ל לתוס' דשרי אם עושה ע"מ להחזיר.

וכ"כ בס' נפש חיה שם על דברי התוס'. והנה בגמ' ב"מ סא ע"ב מצינו לא תגנובו דכתב רחמנא ל"ל ותי' הגמ' דצריכא דאסור לגנוב ע"מ למיקט, ופירש"י שם ל"ל דנילף מריבית ואונאה, והנה בסמ"ע שמ"ח סק"ב כ' בדעת הב"י דע"מ למיקט היינו ע"מ להחזיר וא"כ נמצא דמפורש בגמ' דשרי להונות ע"מ להחזיר. אלא דמהתם לא מוכח אלא כשבודאי יחזיר אבל התוס' חידשו שמותר אף בלא להחזיר אם לא יתבענו. ובנתה"מ רכ"ז סק"ב העתיק להלכה את דברי התוס' דשרי להונות ע"מ להחזיר וא"ש היטב דאזיל לשיטתו דנראה דס"ל דהוא מגדר גזילה וכהבאנו בהערה לעיל.

כשמאנה בשוגג

ובדעת הרמב"ן והחינוך נראה שסברו בגדר הלאו הוא שלא לרמות במקח, אבל ליכא גזילה בידו דדרך מקח וממכר בכך. ויש להוכיח כן, דברמב"ן שם כ' דהמאנה את חבירו לדעת עובר בלאו. וכ"כ בחינוך. ומבואר דאם המאנה שוגג ליכא לאו כלל, ומבואר היטב לפי הנ"ל דגדר הלאו הוא שלא לרמות את חבירו במקח ולא חשיב רמאות אלא במזיד, אבל בשוגג דלא בא לרמותו ליכא לאו כלל. לא כן אילו גדר הלאו הוא משום לתא דגזילה, הלא אף בלא דעת סו"ס ממון חברו בידו. וכן נראה בחינוך שם שכ' בשורש המצוה "שאין ראוי להיות בנ"א זוכין דרך שקר ותרמית אלא כ"א יזכה בעמלו במה שחננו אלקים באמת וביושר", ומבואר דיסוד לאו דאונאה שלא יזכה בממון חבירו בדרך מרמה.

אמנם נראה פשוט דחיוב החזרת המעות יהיה גם בשוגג, וכ"כ ברמב"ם פי"ב מה' מכירה. ונראה דגם בזה סבר הרמב"ן כשיטתו, דחלוק הלאו מחיוב החזרה, וכן בשוגג שאין לאו אבל חיוב החזרת המעות יש.

והנה בטור (חו"מ ריש סי' רכ"ז)  נראה דבא לאפוקי מהרמב"ן, דכ' "ואם הוא בשוגג הוא באיסור לאו". ונראה דהטור לשיטתו דכ' שם ואין לוקין עליו לפי שבכלל לאו דלא תגזול הוא דניתן להשבון שהמאנה את חבירו חייב להחזירו. ומבואר להדיא בטור כדרך התוס' והפנ"י, שיסוד הלאו הוא משום דין דגזל, דעל כן אין לוקין משום שהוא בכלל לאו דגזילה, ולכן ס"ל דהלאו שייך גם בשוגג דמ"מ גזל את חבירו.

והנה הב"ח שם הביא מקור לשיטת הטור שיש לאו אף בשוגג, ממה שמצינו בגמ' (ב"מ נא.) שיש לאו גבי מוכר וכן לאו גבי לוקח, ואיצטריך למיכתב בתרוויהו דאי כתב רחמנא מוכר משום דקים ליה בזבינתיה אבל לוקח דלא קים ליה בזבינתיה אימא לא אזהריה רחמנא. ופרש"י שם דקים ליה בזבינתיה ובמזיד הוא עושה. ומשמע דלוקח הוא שוגג ומ"מ יש לאו. ומכאן יצא לו להטור דאף בשוגג יש איסור לאו, עוד כתב הב"ח שם מקור לדברי הטור דאין לוקין משום דניתן להשבון כגזילה, מהסוגיא ר"פ איזהו נשך (סא.) גבי צריכותא בין לאוין של אונאה ורבית וגזילה, ואמרינן התם דמצינן למילף לאו דגזל מאונאה ורבית. הרי דאונאה משום גזל אתינן עלה, ויש בה מצות השבון כגזלה. ואכן צריך ליישב שיטת הרמב"ן והחינוך.

כל אונאה ללקוח היא בשוגג

ובשערי יושר (ש"ה פ"ה) הק' כיצד יתכן לומר דהלאו הוצרך לשוגג, הלא כיון שאינו יודע שמאנה, מה שייך שהתורה תזהירנו על מצב זה שאינו יודע. וכ' דמכאן המקור שיש חיוב להחזיר את האונאה, והיינו דכל זמן שאינו מחזיר את האונאה עובר בכל רגע בלאו דלא תונו דהוי כגזילה בידו. נמצא דעיקר הלאו שאמרה תורה בקונה נאמר לאחר שכבר אינה [בשוגג]. ולפי"ז כ' הגרש"ש ביישוב קו' הרמב"ן הנ"ל מפשוטו של מקרא שמדובר בקרקעות וכיצד ממעטים קרקע מאונאה – אך המיעוט לקרקעות נדרש מ"או קנה מיד עמיתך" – דבר הנקנה מיד ליד, והרי הך קרא גופא בא לאזהרת הלוקח, וכפי מה שנתבאר עיקר אזהרתיה דלוקח בא על החזרת האונאה, וא"כ שפיר נתמעטה הקרקע מפסוק זה שהרי אין בקרקע דין החזרת מעות, משא"כ שאר כל הפרשה מיירי בלאו של שעת המכר שהמוכר מאנה מדעת, ובזה אין חילוק בין קרקע למטלטלין.

ונמצא דלשיטת התוס' והטור מקור חיוב השבה נלמד מהלאו עצמו, שהרי בלוקח כל עניינו של הלאו מלמד את חיוב ההחזרה, ולשיטת הרמב"ן והחינוך שכתבו שהאיסור הוא להונות מדעת, יש ליישב דברי הגמ' הנ"ל דמשמע לכאו' דיש לאו בשוגג. אמנם נראה דהחינוך אזיל לשיטתו דביאר באופן אחר את הצריכותא, דהו"א דגבי לוקח ליכא לאו מפני שאומר לעצמו שהמוכר ודאי בקי ורגיל בממכרו יותר ממני ועליו מוטל הדבר לדקדק – לכך הוצרך הכתוב להזהיר את הלוקח שלא יורה התר לעצמו. ולעולם מיירי בלוקח מזיד.

האם אונאה דין משפטי

והנה בגמ' (שם נא, א) נחלקו במוכר לחבירו ע"מ שאין לך עלי אונאה, לרב לא מועיל תנאו מועיל, ובתוס' (בע"ב) הביאו דהר"ח פסק כרב דהלכה כרב באיסורים. והתוס' חלקו שהרי לא נחלקו אם מותר לעשות כן אלא האם חייב להחזיר את האונאה וא"כ הוי בכלל דיני, והלכה כשמואל. וכ' הרא"ש דלא דמי לגזל דהלכה שמואל, דהכא פליגי בלכתחילה. והק' במיוחס לריטב"א, דהא בכל פלוגתא בדין ממון נימא הכי דהנידון אם מותר לכתחילה לקחת ממון חבירו אם לאו, ומאי שנא הכא.

ונראה דהר"ח סבר כהרמב"ן דיסוד הלאו הוא שלא לרמות במקח, וא"כ לא דמי לכל נידון ממון שאין דנים בו כאיסורים מצד ספק גזל, דהתם הטעם הוא כמו שכתב בשערי יושר ש"ה בישוב קושית הר"י באסן, מדוע כל ספק ממון אינו ספקא דאוריתא דאיסור גזל, משום דתחילת הדין הוא נידון בתורת המשפטים, מי זכאי באותו ממון ולמי הוא שייך, ובתורת המשפטים ליכא נידון של מצוות ועבירות, ורק לאחר שהוכרע דין המשפט חל איסור גזל שהוא אזהרה על משפטי הממון שנקבע של מי שייך הממון, וכיון דמצד משפטי הממון מוכרע הדין דהוציא מחברו עליו הראיה ממילא ליכא מעיקרא הלאו דלא תגזול כלפי המוחזק. משא"כ בלאו דאונאה נראה דלשיטת הרמב"ן דגדר הלאו הוא שלא לרמות במקח, א"כ תחילת הדין הוא נידון דאיסורא ואינו תלוי בתורת המשפטים, וכשנחלקו רב ושמואל אם רשאי להתנות, עיקר מחלוקתם הוא בדין האיסור ולא בתורת המשפט. (ועי' קונטרס הראיות לריא"ז ראיה ט' דהלכה כשמואל כיון דהוי דיני, וכ' חידוש דליכא לאו להונות לכתחילה אלא דבלא תונו נתחדש שאם תובעו חייב להחזיר הונאתו עי"ש, וצע"ג על דבריו מהגמ' ר"פ איזהו נשך ל"ל לאו באונאה).

אונאה בפחות משתות

והנה נסתפק הרא"ש (בפ' הזהב סי' כ) אם יש לאו בפחות משתות, וכתב צד להתיר כיון דדרך מקח וממכר בכך דאין מקפידים על שווי המקח שיהא בדיוק וא"כ הכל בכלל דמי המקח [וכעי"ז בחינוך]. אבל בלא סברא זו מבואר בדבריו דאסור בלאו ד'לא תונו'. הרי מבואר ברא"ש כהרמב"ן, דבעצם אף בפחות משתות יש לאו, ודלא כהתוס' בדף נב. הנ"ל דשרי להונות בשתות על מנת להחזיר לכשיתבע. ואמנם בתורא"ש שם פקפק בדברי התוס' וכ' דצ"ע אי שרי לעשות כן. ובפסקיו נראה שנקט לאסור הדבר. ומבוארת שיטתו כהרמב"ן שיסוד האיסור הוא משום רמאות במקח ולא תלי כלל בדין הממון אם חייב להחזיר אם לאו [והרי לפי הדעה שאינו רשאי להתנות ע"מ שאין לך עלי אונאה, יש כאן רמאות, שהרי הלה אינו יודע שהוא מתאנה. ערמב"ן כתובות פג]. על כן מובן שנקט כהר"ח דהלכה כרב באיסורין.

אונאה מדעת המתאנה

ונראה דהר"ח אזיל בזה לשיטתו. דהנה מצינו בגמרא (נא.) במעשה דורשכי שמכר אחד חפץ השווה ה' בו' והלוקח ידע זאת וקנה על דעת לתבוע ולקבל את האונאה אחר כך בחזרה. וכ' הר"ח דשמעינן מההוא עובדא דאע"ג דהלוקח ידע שהונו אותו חייב המוכר להחזיר האונאה. וכ"כ המרדכי בשם הראבי"ה, והובא להלכה ברמ"א (סי' רכ"ז ס"ז], והקשה המחנ"א (אונאה סי' י"ט) דבגמ' ב"מ סא. מצינו דא"א למילף גזל מאונאה כיון דאונאה לא ידע דמחיל משא"כ גזל ורבית דיודע ומחיל. ומשמע דדין אונאה הוא רק כשאינו יודע שמאנים אותו. וכתב בחי' ר' מאיר שמחה ב"מ נא. (סוגיה דאונאה אות ה') דלא קשיא, דלאו לחוד וחיוב חזרת אונאה לחוד; הסוגיא בדף סא. מיירי לענין הלאוין, ובזה אם המתאנה יודע אכן ליכא לאו, אבל מ"מ חיוב חזרה יש כמו שהוכיח ר"ח.

נמצא לפי"ז דדברי הר"ח לשיטתו כמו שנתבאר דס"ל כדרך הרמב"ן דענין הלאו הוא שלא לרמות במקח, ואינו שייך לדין הממון אם צריך להחזירו אם לאו. וא"כ הרי כשהמתאנה יודע ליכא לאו דלא חשיב שרימהו, ומ"מ חיוב חזרה יש דהוא דין בפנ"ע וכש"כ הרמב"ן.

אמנם אכתי יל"ע בשיטת הטור, דמחד גיסא מוכח דס"ל כדרך התוס' והפנ"י שיסוד הלאו הוא שלא לגזול במקח, שלכך עובר אף בשוגג ולכן חשיב דהלאו ניתן להשבון כמבואר לעיל, ומאידך גיסא פסק גבי מח' רב ושמואל בתנאי דהלכתא כרב באיסורי (ושיטת אביו הרא"ש). ולכאו' סתר דבריו.

במהות ה'גזילה' שבאונאה

ונראה, דהנה שיטת היראים (הובא במג"א הל' לולב) דגם למ"ד גזל עכו"ם מותר מ"מ לא מקרי 'לכם' ואין הישראל קונה את ממון העכו"ם. והק' האחרונים דבגמ' בבכורות (יג ע"ב) ילפינן דאין חיוב להחזיר אונאה לעכו"ם מדכתיב "אל תונו איש את אחיו", והק' הגמ' למ"ד גזל עכו"ם מותר השתא גזילו מותר אונאה מיבעיא, ואמאי צריך קרא. והק' האחרונים לדעת היראים דגזל עכו"ם אינו נעשה לממון הישראל הלא שפיר איצטריך קרא באונאה למימר דהאונאה שנטל היא ממונו של הישראל. ותי' הגר"ח (בסטנסיל ב"ק לז.) דבאונאה לולי חידוש התורה אינו גזל (וכדברי הגמ' דרך מקח וממכר בכך) ורק לאחר שגילתה התורה פרשת אונאה, שוב נעשה אותו ממון גזל בידו.

וביאור הדברים, דהנה יסוד דברי היראים ביאר בשערי יושר ש"ה על פי יסודו דתורת המשפטים ענינה בקביעת הבעלויות והזכויות של ממונו של אדם, וזהו ענין מציאותי, לא מצוותי או איסורי, ואילו הלאו דלא תגזול הוא במערכת המצוות ועבירות, וענינו שלא להפר את תורת המשפטים. ובגזל עכו"ם למ"ד גזל עכו"ם מותר, התירה תורה איסור זה [ואנן לא קיי"ל כן], אבל מ"מ תורת המשפטים לא נשתנתה, והרי במציאות הוא ממון העכו"ם הלכך אין הישראל קונהו. ואם כן, בדין אונאה במקח וממכר, מצד עיקר תורת המשפטים הממון שקיבל המוכר באונאת שתות הוא ממונו הגמור, דדרך מקח וממכר בכך (כדאיתא בגמ' סא.), אלא דכיון דנתחדש בפרשת אונאה שצריך להחזיר את האונאה, מכח זה נעשה לגזל בידו, וא"כ בגוי למ"ד גזילו מותר וק"ו אונאתו, ממילא פשיטא דהוא ממון גמור של הישראל וא"צ כלל ילפותא לכך. דשאני משאר גזל עכו"ם דבמציאות הוא ממון הגוי אבל האונאה מצד תורת המשפטים הוא ממון המקבל, רק מכח דין החזרה נעשה גזל בידו, וכיון שבגוי ליתא בחזרה תו הוי ממון הישראל לכל דבר, על כן מקשה הגמרא דאין צריך קרא.

אונאה בפרוטה

והנה מצינו בגמ' ב"מ (נה.) דרב כהנא אמר דאין אונאה לפרוטות והיינו דשיעור אונאה ל"ה בפרוטה [ונחלקו הראשונים בשיעורו, האם כאיסר או מעה או טפי מפרוטה]. והק' הרעק"א (ב"מ סא. על תוד"ה לעבור) היכי ילפינן גזל מאונאה, הא איצטריך קרא לגזל שוה פרוטה דאינו באונאה. אמנם במנ"ח (של"ז) כ' דרב כהנא שאמר אין אונאה לפרוטות היינו רק לגבי חיוב חזרה, אבל לאו יש וא"כ לק"מ דהגמרא הלא מיירי בילפותות הלאוין. אלא דהמנ"ח כ' הטעם דאין אונאה בפרוטה משום דמחיל ולכן יש לאו ורק חיוב חזרה ליכא. וזה ניחא רק לשיטת הסוברים דיש לאו בפחות משתות הגם דליכא חזרה, אבל לשיטת התוס' דליכא איסור בכל מקום דליכא חזרה אכתי תקשי קו' הרעק"א.

ויש ליישב קו' הרעק"א גבי אונאה לפרוטות, דאמנם ליכא לאו באונאה בפרוטה אבל זהו משום דל"ה בכלל פרשה דאונאה, משום שאנשים מוחלים על פרוטה בהפרשי דמי המקח וממילא ל"ה כלל גזל, אבל לו יצויר דהיה בכלל הלאו הוה חשיב גזל ושפיר ילפי' לגזל בשו"פ דהוא מציאות של ממון דאסור להחזיק ממון אחרים בידו, אבל באונאה בפרוטה ל"ח כלל דממון אחרים בידו.

ולפי"ז יש ליישב שיטת הטור, דהקשינו דמצד א' ס"ל כדרך הפנ"י דלאו דאונאה הוי כגזל, ומאידך כ' דהוי איסורי ולא דיני. ולהנ"ל י"ל דאמנם ס"ל דאונאה הוא מדין גזילה מ"מ זהו אחרי הלאו דאונאה, דנתחדש דאע"ג דדרך מקח וממכר בכך ומצד משפטי הממון שפיר היה צריך להיות שייך למאנה מ"מ התורה חידשה דחשיבא כגזל וממון אחרים בידו, וכיון שכן י"ל דנידון כאיסורי כיון דשורש הדבר הוא הלאו ולא הממון, ול"ד לגזל דשורש הספק הוא במשפטי הממון ולכן נידון כדיני ודו"ק.

[ודאתינן להכי י"ל כן נמי בשיטת אביו הרא"ש, דאזלי בחד שיטתא דהוי כגזילה, דהנה ברא"ש פ' הזהב (נה.) כ' דללוי דס"ל דאונאה בפרוטה הא דלא קתני במשנה משום דהוי בכלל גזל, ומבואר דס"ל דענין אונאה כגזל. והא דס"ל דאף בפחות משתות וע"מ להחזיר יש איסור, הוא משום דס"ל דהוי כגזל דאסור גם אם עושה כן ע"מ להחזיר או ע"מ שימחל חברו. והא דפסק דהוי כאיסורי אתי שפיר כמש"כ בדעת הטור. ובזה א"ש דהטור גם כן הביא ספק הרא"ש גבי פחות משו"פ אע"ג דנקט דאונאה מדין גזל. ולהנ"ל א"ש היטב דהטור ואביו הרא"ש קאי בחדא שיטה כבשאר דוכתי. הוספה לאחר השיעור].

בביאור שיטת הרמב"ן ובדין מחילה בריבית

ועדיין צריכים לבאר שיטת הרמב"ן, דמבואר דס"ל דגדר הלאו הוא שלא לרמות במקח, ואילו בגמ' ר"פ איזהו נשך מבואר דאפשר ללמוד גזל מאונאה, וא"כ מבואר להדיא דלאו דאונאה הוא מדין גזל, וכפי שהביא הב"ח מהך סוגיא מקור לשיטת הטור דאונאה מדין גזל.

ואמנם מצינו בגמ' שם גם גבי לאו דריבית, דאפשר ללמוד גזל מריבית, והתם נמי תקשי, דהנה כ' הרמב"ם (פ"ד מלוה ולוה הי"ג) דיש מהגאונים שהורו דלא מהני מחילה על חיוב חזרת ריבית, והרמב"ם חולק וס"ל דמהני מחילה כדרך שמוחל הגזל. ושיטת הריטב"א בשם מורו דלא מהני מחילה, וביאר הטעם דחיוב החזרת ריבית ל"ה כתביעת גזל דאית ליה על חבריה שעבוד ממון אלא חיוב הוא שחייב הכתוב להקיא איסור שבלע. ומבואר בריטב"א דחיוב החזרת ריבית הוא חיוב מחודש ואינו מדין גזל. ונראה דהרמב"ן והריטב"א נקטו דלמסקנת הסוגיה שם אין החזרת הריבית מתקנת הלאו משום שעל נתינת הריבית הקפידה תורה, בין אם החזיר בין לא החזיר, ולכן לוקין על לאו דריבית. הרי מבואר דשיטת הרמב"ן והריטב"א דלאו דריבית אינו מדין גזילה אלא דין מחודש הוא. וא"כ צ"ע מהגמ' ריש איזהו נשך שאפשר ללמוד לאו דגזילה מריבית, וכמו דהק' על הרמב"ן גבי לאו דאונאה. וגם הרמב"ם לשיטתו בזה שפסק (מלוה פ"ד ה"ג) שאין לוקין על הלאו דרבית כיון שניתן להשבון.

החוב המשפטי ברבית

הנה לולא חידוש התורה בריבית, הרי מדיני 'חושן משפט' מתחייב הלווה לשלם את חוב הריבית, וכמו שהוא אצל הגויים בדיניהם, כמבואר בב"מ סא, א, ועוד מוכח ומבואר בראשונים דלאחר שהמלוה גובה את הרבית נעשה הממון שלו לגמרי, דכן משמע מפשטות הסוגיה ב"מ סה. דא"צ להחזיר את הממון המסוים דגבה בריבית דהממון שייך למלוה, ובשע"י ש"ה פ"ב-ג'. והאריך שם לפי דרכו דחלוק תורת המשפטים מדיני האיסורים וה"נ בריבית יש חוב גמור בחו"מ אלא דהתורה אסרתו.

וא"כ לפי"ז יקשה גם על שיטת הרמב"ם, דמשמע מדבריו הנ"ל דס"ל דהרבית הוי גזל, והלא מבואר דיש חוב גמור מצד תורת המשפטים ליתן הרבית למלוה, ולאחר שגבה ודאי דנעשה לממון המלוה, וא"כ מהו הגזל שאליו נתכוון הרמב"ם.

ונראה, דאמנם מצד דיני חו"מ אין כאן גזל וכנ"ל, ומ"מ בדין איסור ריבית – שהוא בעיקרו דין ב'יורה דעה' – נאמר דרואים אנו את הריבית כממון שאינו שלו, כאילו לקחו בגזילה, אע"ג דאינה גזילה בעצם. והיינו דבגדרי יו"ד נידונית לקיחת הרבית כאילו היא לקיחת גזל ומצות החזרת הרבית כאילו היא השבת גזלה. ונראה דזוהי כונת הגרש"ש (בשע"י סוף שער ה') שיש בריבית 'תמצית גזל' אם כי לא גזל גמור, דהיינו כלפי ההסתכלות של דיני יו"ד נידונית הרבית כגזל. ועיי"ש בשער"י שבפשטות הדברים שבספק אם חייב להחזיר הרבית נידון הדבר כספק איסור ולא כספק ממון, כיון שחיוב ההחזרה הוא רק בגדרי יו"ד, אלא שכ' דיתכן לחדש כיון דסו"ס בגדרי יו"ד דנים כאילו גזל וחיוב ההחזרה הוא כעין החזרת גזל, לא יהא עדיף מגזל גמור שבספק אינו חייב להחזיר.

[דוגמא נוספת לדבר, במש"כ הגר"י אברמסקי (בקובץ מאמרים) שדיינים שפסקו דין על ממון משום דיני ריבית – אין זכות לזה שנתחייב לתבוע מהדיינים להראותו 'מהיכן דנתוני' כשאר דיני ממונות, כי אי"ז פסק דין ממוני אלא כהוראה של איסור והיתר. והוכיח כן מהטור שהביא דיני רבית ביו"ד ולא בחו"מ. ואולם אם משום הא לא איריא, שכבר הקדים הטור בפתיחה שהואיל והזכיר ענין הרבית מקודם [גבי דיני עכו"ם], כתבן הכא, וכפי שפירש הב"ח דבריו שם שהיה לו להביאן בדיני חו"מ. אמנם הדרישה שם הסביר התנצלות הטור באופן אחר, שבא לבאר מדוע הכניס הלכות רבית באמצע דיני הלכות גויים].

עיקר האיסור ברבית, שימת הרבית או לקיחתה

ומעתה תתורץ הקושיא על שיטת הרמב"ן והריטב"א דמבואר דכל החיוב חזרה דרבית הוא להקיא איסור שבלע, והלא בגמ' מצינו דריבית הוי כגזל – דגם לשיטתם יש ברבית תמצית גזל אלא שלשיטתם תמצית הגזל אינה בלקיחה של הרבית אלא בקציצה והנשיכה דמעיקרא, דמה שהוא קוצץ ומשית על חברו חיוב רבית זהו תמצית הגזל, אבל בלקיחה אינה נידונית כגזל שהרי גובה את מה שנתחייב לו על פי דיני המשפטים. וממילא לשיטתם גם מצות ההחזרה אינה מענין השבת גזל ולכן ס"ל שאינו מתקן את הלאו.

ונמצא דהרמב"ם והרמב"ן נחלקו בהא; דהנה שיטת הרמב"ם דאין לוקין על לאו דריבית משום דניתן להשבון, ויל"ע נהי דמצד הלאו דלא תקח חשיב ניתן להשבון אבל אמאי אין לוקין משום הלאו דלא תשימון. ונראה, דלשיטת הרמב"ם עיקר האיסור הוא לקיחת הממון ואילו שימת הנשך אסורה משום דהיא תחילת הלקיחה, ונמצא דעיקר 'תמצית הגזל' היא בלקיחה וממילא נידונית מצות החזרת הרבית שבגדרי יו"ד כמצות החזרת גזילה ולכן היא תיקון ללאו. ובדעת הרמב"ן והריטב"א נראה דסברי להיפך, דעיקר האיסור בריבית הוא הקציצה מה שמחיל על חבירו חוב של ריבית, וזה "תמצית גזל" דעי"ז גורם לחסרו, אבל בלקיחה הוא כבר ממון גמור שלו דחל חוב גמור למלוה, ומ"מ התורה אסרה את הלקיחה משום דעל ידה נחלטה השימה, אבל עיקר האיסור הוא בקציצת הרבית מעיקרא. ולכן ס"ל דאין תיקון במה שמחזיר הריבית דאיסורא דעבד עבד והחזרה הוא להקיא האיסור שבלע.

ונפק"מ בזה, בדין המלוה לגוי וקצץ לו ריבית ובתוך הזמן נתגייר הלווה, דמבואר בראשונים ב"מ עב דלגבי הזמן שהיה גוי מותר לקחת ממנו, אלא דנחלקו על הזמן שלאחר הגירות, דלדעת הריטב"א שרי מה"ת ולרא"ש אסור. ונראה דהריטב"א אזיל לשיטתו דס"ל דעיקר האיסור בשימת הנשך והלקיחה אסורה רק משום גמר השימה וא"כ אם השימה היתה בהתר אין איסור בלקיחה].

ישוב שיטת הרמב"ן באונאה

ואם כן נראה בדעת הרמב"ן, דאמנם מצד דין 'חושן משפט' ודאי חלה הקציצה כמו שקבעו, אלא שזה גופא התורה אסרה לרמות את חבירו במקח וליצור כזאת קציצה, והוי ממש כדרך הרמב"ן גבי ריבית וכנ"ל, ותרויהו הוי כתמצית גזל וא"ש הגמ' ריש איזהו נשך. נמצא דאף להרמב"ן דיסוד הלאו דאונאה אינו משום גזילה במקח [כהתוס' והטור והפנ"י] אלא משום רמאות, מ"מ בעצם רמאות זו שבקציצת המקח בתחילה יש תמצית גזל.

אמנם כל זה הוא לענין הלאו, דבזה יש השוואה בין הלאוין דאונאה ורבית, אבל לענין חיוב החזרת האונאה ודאי דחלוק הוא בעיקר יסוד דינו מחיוב החזרת רבית, דפשוט דחיוב חזרת אונאה הוא חיוב ממון לכל דבר וענין, והיורשים חייבים להחזיר ופשיטא דמהני מחילה כמבואר בכל הסוגיה דאונאה פ' הזהב. דחיוב החזרת האונאה הוא ודאי חיוב ממון גמור מתורת המשפטים כהחזרת גזל. והוא הוא דס"ל להרמב"ן דחיוב ההחזרה חלוק מהלאו, דחיוב ההחזרה הוא חיוב בתורת המשפטים כהשבת גזל.

וביאור החילוק נראה, דהנה כ' הרמב"ן (פ' וישלח) דבני נח מצווים על הדינים ובכללם על האונאה. ולא הזכיר הרמב"ן ריבית, ובפשטות אין הגוי מוזהר בנטילת רבית מחברו. ובאור הדבר לפמש"כ הרמב"ן (פ' כי תצא) דהריבית שנעשה לדעת המלוה והלוה לא נאסר רק משום האחוה והחסד, כדכתיב בפרשת רבית 'וחי אחיך עמך'. ולכן אמר הכתוב 'למען יברכך ה' אלקיך' כיון דהוא חסד ורחמים כשמלוה בלי ריבית. משא"כ בגזל ואונאה. ועל כן מובן דבני נח הוזהרו על האונאה כעל הגזל ולא על הריבית, דאיסור ריבית ענינו משום החמלה והחסד על אחים, וזה ל"ש בדיני משפטים דבני נח. משא"כ אונאה דהוא מלתא דגזל והוא דבר מושכל. ולפי"ז נראה דבריבית כיון דהוא מדיני החסד והצדקה, גם אחרי שהתורה אסרה, החיוב להחזיר נובע מענין החסד כדכתיב "וחי אחיך עמך" דמהתם למדנו חיוב החזרת ריבית. משא"כ באונאה, חיוב החזרה הוא חיוב גמור לחבירו כגזל ולכן מהני מחילה והיורשים חייבים ככל חוב ממוני.

בפעם ה-14 ברציפות – רבים נרשמים להגרלת יד לאחים על ספר התורה 

ביד לאחים אומרים כי נוסף למצווה החשובה של כתיבת ספר תורה, הזוכה יוכל להכניס את ספר התורה בו יזכה לבית הכנסת שלו, לזכותו או לעילוי נשמת יקיריו. 

עוד אומרים בארגון כי מי שיצטרף להגרלה עד ליום רביעי כ"ח אייר (5.6 למניינם) יכנס בחינם להגרלת בינתיים משתלמת על פרסים שווים במיוחד כאשר הפרס הראשון יעמוד על סך 120,000 שקלים! 

פרסים יקרי ערך נוספים יהיו. 1) חופשה זוגית בפראג – כולל טיסות. 2) ש"ס שוטנשטיין, הסט השלם, המהדורה הגדולה. 3) שואב-שוטף מבית 'טינקו' (3 זוכים בפרס זה).

ההגרלה הגדולה תיערך בעז"ה בערב חג השבועות, ביום שני ד' בסיון (10.6 למניינם) ומהמוקד הטלפוני נמסר כי למרות הגדלת מספר הקווים של המוקד, הציבור מתבקש להתקשר מוקדם ככל האפשר הן בשל מספר המצטרפים המוגבל והן בשל הלחץ הצפוי בימים הבאים. 

כבשנים עברו, במסגרת הזכייה הגדולה בספר תורה, יזכה העולה בגורל גם במימון העלות של מודעות רחוב המבשרות על הכנסת ספר התורה, במימון תהלוכת הכנסת ספר התורה, וסעודת המצווה.

לשאלת רבים: אלו המחזיקים בתרומה בהוראת קבע לפעילות יד לאחים יכנסו להגרלה בחינם, אחרי שיזינו במערכת יד לאחים את הקוד האישי המיוחד שנשלח בימים אלו לבתיהם במכתב מיוחד. מי שאינו רשום ורוצה להיכנס להגרלה הנדירה מוזמן לחייג למוקד ההרשמה המיוחד או להיכנס לאתר הארגון. 

רוצים גם אתם להצטרף להגרלה ההיסטורית? חייגו 9234* או באתר המיוחד.

צה"ל מאשים את נתניהו: התרענו מספר פעמים מפני אובדן הלכידות

צה"ל מאשר כי רה"מ נתניהו קיבל בין החודשים מרץ ליולי 2023, ארבעה מכתבי התרעה שונים מאמ"ן הנוגעים לתפיסת הפגיעה בלכידות המדינה בקרב האויב והשפעתה על ישראל וצה"ל.

התשובה ניתנה לבקשת חופש מידע שהוגשה ע"י עמותת הצלחה. זו פעם שנייה שדובר צה"ל עונה לפנייה של עמותות המזוהות עם השמאל.

יש לציין כי עיתונאים מהימין פנו רבות לצבא ושאלו למה הצבא לאור ההתרעות הציב בעוטף רק 400 חיילים ושלח את רוב החיילים להדממה. כמובן שדובר צה"ל שנחשד כמי שמזוהה עם הצד השמאלי של המפה לא טרח להגיב וטען כי צה"ל עסוק במלחמה ואת התחקירים הוא יפרסם אחרי המלחמה.

העיתונאי רועי שרון תהה: "אם אמ״ן התריע 4 פעמים בפני נתניהו שהרפורמה פוגעת בהתרעה, ומעלה את הסיכוי למלחמה, אז למה השאירו רק 400 חיילים באוגדת עזה".

בבית חולים בג׳נין: המחבלים הסתובבו עם נשק וחוסלו

בעיצומו של המבצע של צה״ל ושב״כ בג׳נין שבחטיבת מנשה, חוליית מחבלים חמושה זוהתה יורה לעבר הכוחות על ידי לוחמי מארבים של גדוד 636. בפעילות בג'נין חוסלו בסך הכל 12 מחבלים.


בהכוונה מהאוויר של מפעיל רחפן מהיחידה, פתחו לוחמי סיירת חרוב במרדף אחר חוליית המחבלים שנמלטה לבית חולים במרחב כדי להסתתר.

הלוחמים עקבו אחר ציר הנסיעה של המחבלים והצליחו לאתר את הרכבים בחניה סמוכה לבית החולים, המחבלים החביאו את הנשקים שלהם ברכב ונמלטו רגלית לתוך מתחם בית החולים. הלוחמים פרצו את הרכבים ואיתרו בתוכם שישה נשקים ותחמושת ששימשו את המחבלים.

האחראי על התשתית: צה"ל חיסל את המחבל שגרם לחיזבאללה לצאת מהכלים

כלי טיס של חיל האוויר תקף וחיסל מוקדם יותר היום (ה') את המחבל מחמד עלי נאצר פראן, האחראי על תשתית לייצור והצטיידות באמצעי לחימה של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון. כמה שעות לאחר מכן חיזבאללה שיגר עשרות רקטות לאיזור הגליל.

המחבל נאצר פראן עסק בשנים האחרונות בייצור אמצעי לחימה אסטרטגיים ויחודיים של חיזבאללה, וחלק מהתשתיות עליהן היה אחראי בדרום לבנון הותקפו במהלך החודשים האחרונים.

סיכולו מהווה חלק מפעילות צה"ל וכוחות הביטחון לפגיעה בהתעצמות ארגון הטרור חיזבאללה בנשק ואמצעי לחימה המיועדים לפגוע בעורף הישראלי.

ההדלקה של המשפיע: בכיבוי האש חוששים מהפארנצ'עס

גורמים במשטרה אומרים ל'המחדש' כי במערך כיבוי האש לא אישרו את ההדלקה של המשפיע הצדיק ר' מיילך בידרמן בבית שמש מחשש לקריסה של טורבינות שלא עומדת בתקנים הנדרשים.

במעמד אמורים להשתתף לפחות עשרות אלפי איש.

לפני כמה ימים התקיימה ישיבת היערכות במשטרת ישראל מחוז ירושלים בהשתתפות ממ"ר ציון תנ"צ רונן עובדיה, מת"ח בית שמש סנ"צ אלון וינשטיין צוות הפיקוד במשטרת ישראל, מ"מ וסגרה"ע בית שמש הרב שמעון גודלברג, מנהל האירוע שמואל הולצמן וצוות ההפקה.

החבורה התכנסו לישיבת היערכות לאישור סופי ע"י הגורמים לקיום אירוע הדלקה הגדולה בעולם בעיר בית שמש על פני רחוב זכריה הנביא, במתחם אושר קיבולת עוצמתית של מעל 30,000 משתתפים בכדי לקיים במתחם את ההדלקה של המשפיע הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א.

בישיבה הוצגו ע"י מנהל האירוע וצוות ההפקה את תוכניות האירוע המאושרים עפ"י הדרישות המחמירות של כוחות החירום והביטחון. עוד הוצג למשטרת ישראל תוכניות דרכי הגישה והתחבורה לאירוע, בכדי לשמור על 2 הכניסות לרמה ד' פתוחות, ומקומות ייעודיים ונתיבים לתחבורה פרטית עם מינימום חסימות כבישים בכדי לתת לתושבי השכונות את האפשרות לנוע בכבישים ללא הגבלות.

בנוסף, בישיבה הציג מ"מ וסגרה"ע הרב שמעון גולדברג את המלצות ודרישות העירייה לבטיחות האירוע לצד שמירה על ניהול שגרת חיים של תושבי העיר.

לוחמי צה"ל איתרו אמל״ח בבית קברות

צוות הקרב של חטיבת גבעתי הפועלים תחת אוגדה 162 נלחמים במזרח רפיח ומחסלים מחבלים בקרבות פנים אל פנים.

השבוע, במהלך פעילות של הכוח נתקלו הלוחמים במספר מחבלים שיצאו מפיר מנהרה וירו לעבר הכוחות, הכוחות ביצעו ירי לעברם בחזרה וחיסלו אותם. מיד לאחר מכן, הכוחות זיהו ארבעה מחבלים נוספים שיצאו מתוך מבנה סמוך, הכווינו כלי טיס של חיל האוויר שהשמיד את המבנה וחיסל את המחבלים.

בפעילות נוספת, הכוחות פשטו על מרחב שבתוכו בית קברות במזרח רפיח, שם הלוחמים איתרו אמצעי לחימה רבים ומשגרים.


בנוסף, הכוח איתר גם מרחבי שהייה תת קרקעיים משמעותיים.

יחידת הסייבר של המשטרה עצרה חשוד שהסית נגד נתניהו

יחידת הסייבר בלהב 433 פתחה בחקירה עם קבלת מידע בגין פרסומים בטלגרם המסיתים לטרור נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מהחקירה עולה כי חשוד פרסם ברשת הטלגרם אמירות שיש בהן חשד להסתה לטרור נגד ראש הממשלה.

הבוקר בלשי היחידה עצרו את החשוד, בן 24 מירושלים והוא הובא לחקירה במשרדי היחידה, בסיומה ובהתאם לממצאיה יובא לדיון בהארכת מעצרו בבימ"ש השלום בראשל"צ.

המחבל שרצח את הנער מסתובב עם הסכין לאחר הרצח

יו"ר ועדת המשנה לענייני יו"ש ח"כ צבי סוכות חשף היום (חמישי) תיעוד ממצלמות האבטחה, בו רואים את המחבל שרצח את בנימין אחימאיר מסתובב עם הסכין ומחכה לקרבן הבא.

התיעוד נחשף במהלך דיון מיוחד שקיים ח"כ סוכות, שמטרתו בירור שורת המחדלים שהתקיימו סביב הרצח והחיפוש אחר גופתו של אחימאיר.

בתיעוד, שצולם במצלמת אבטחה של חוות מלאכי השלום בבנימין כשלוש שעות לאחר הרצח, תועד המחבל כשהוא עם סכין שלופה בידו בשער החווה, הולך לאיטו הלוך ושוב וממתין לקרבן הבא.

אביו של בנימין אחימאיר דיבר בפתח הדיון, לצד נציגים מהמועצה האזורית בנימין, נציגי המשטרה, הצבא, יכ"ל ומתנדבים שאיתרו לבסוף את גופתו של בנימין ז"ל.

מח״כ צבי סוכות נמסר: ״כינסתי את הדיון היום כדי להבין קודם כל את שורת המחדלים ולאחר מכן להפיק לקחים ולגבש נהלים מסודרים לאיתור נעדרים ביו״ש ובכלל. במהלך הדיון חשפנו תיעוד של המחבל לאחר הרצח, מסתובב לאיטו עם סכין שלופה ומחכה לקורבן הבא. אם היו מוציאים את הסרטון הזה בזמן אמת, היינו יכולים לקצר הרבה תהליכים״.

סגן ראש המועצה האזורית בנימין עמיחי רחמים אמר בדיון: "ההתיישבות והצבא חד הם בשגרה ובחירום. יש חשיבות עליונה לשפר את אחיזת השטח על ידי הקמת חמ"לי תצפיות על מנת למנוע אל הרצח הבא, המחבל הארור שנראה בתמונה עם סכין בידו רצה לרצוח כמה שיותר יהודים. הוא ניזון מסביבה תומכת. מערכת הבטחון חייבת להעביר מסר במעשים בשטח שיגרום למי שחושב לעשות פיגועים כאלה להתחרט מיד".

המשטרה החלה בפינוי הצימרים ליד מירון, הערב יחסמו הכבישים

לאור המצב המלחמתי לא תתקיים השנה הילולת רבי שמעון בר יוחאי כמדי שנה. בדקות האחרונות המשטרה החלה באכיפת החוק ופינתה את הנופשים בהר מירון. יש לציין כי במשטרה חוששים ממאות קנאים שינסו להפר את הסדר ולעלות להר למרות הסכנה.

הצעדים וההערכות המיוחדת של משטרת ישראל נועדו להבטיח את שלומו ובטחונו של הציבור. מתחילת המלחמה נורו עשרות רקטות לכיוון הר מירון ומספר רב מהן נפלו בנקודות בהם נוהגים לאורך השנים לעבור עשרות אלפי בני אדם.

היום 23/05/24 החל משעות הצהריים יחלו לפעול כוחות משטרה גדולים, לוחמי משמר הגבול ושוטרי אגף התנועה. השוטרים יפרסו בדרכים המובילות לישוב מירון ובשטחים המקיפים אותו וימנעו כניסה של מי שאינו תושב הישוב לתוך תחומי הישוב וההר עד לתאריך ה-27/05/24 י"ט באייר. מתחם הציון יהיה סגור ולא תתאפשר לציבור כניסה אליו.

יתקיימו שלוש הדלקות בנוכחות מניין שאושר מראש על פי החקיקה.

ההדלקות יועברו באמצעי התקשורת על מנת לאפשר לכלל הציבור לצפות ולהיות שותפים לשמחה.

כניסת עיתונאים אסורה, למעט 5 נציגי עיתונאים שקיבלו אישור מראש ממשרד ירושלים ומסורת ישראל, לשימור המורשת.

המשטרה קוראת לציבור שלא לנסות להגיע אל הישוב ומתחם הקבר, מחסומי משטרה שמוקמו בכבישים ובדרכים המובילות לישוב לא יאפשרו כניסה של מי שאינם מורשים. בשטחים וביערות המקיפים את הישוב פרוסים שוטרי משמר הגבול מצויידים באמצעי תצפית מיוחדים ורכבי שטח למניעה של ניסיונות הגעה רגלית לאתר.

עבירה על החוק ושהייה במתחם מירון מהווה עבירה פלילית. כך גם ניתן לרשום קנסות כנגד העוברים על החוק.

על פי הוראות הצו והחקיקה חל איסור להשכיר יחידת אירוח או צימרים בישוב מירון עד לתאריך ה-27/05/24 וממילא שהיית שוכרים במתחם מירון מהווה עבירה.

החל מיום חמישי 23.05.2024 משעה 19:00 ליום שני 27.05.2024 בשעה 07:00 יחסמו לתנועה ולא תתאפשר התנועה לכיוון מירון הצירים הבאים:

▪️כביש 89 צומת עין זיתים לכיוון מערב.
▪️כביש 89 צומת הכניסה למועצה אזורית מרום גליל לכיוון מזרח.
▪️כביש 866 צומת הכניסה לכפר שמאי לכיוון צפון.

החל מיום חמישי 23.05.2024 משעה 19:00 ועד ליום שישי 24.05.2024 בשעה 21:00 וכן מיום שבת 25.05.2023 בשעה 19:00 ועד ליום שני 27.05.2024 בשעה 07:00 בצירים הבאים יתבצע בידוק ולא יתאפשר מעבר לרכבים שבכוונתם להגיע להר-מירון המעבר בציר יהיה מותר לבעלי היתר בלבד, כמפורט בחוק:

▪️כביש 866 צומת דלתון לכיוון דרום.
▪️כביש 8900 צומת בירייה לכיוון דרום.
▪️כביש 89 כיכר צפת לכייון מערב.
▪️כביש 90 מחלף אליפלט לכיוון מערב.
▪️כביש 85 צומת חנניה (צומת שבע) לכיוון מזרח.
▪️כביש 866 צומת פרוד לכיוון צפון.
▪️כביש 89 צומת חירם לכיוון מזרח.
▪️כביש 89 כיכר ג'יש לכיוון מזרח.

במשטרה מצפים מהציבור להישמע להנחיות, לא להגיע למחסומים ולא ליצור עימותים מיותרים עם השוטרים. במידת הצורך השוטרים יוציאו בכח אדם או רכב השוהים בניגוד לחוק וכן מיצוי הליך פלילי אל מול העוברים על החוק.

הנחיות לתושבים המתגוררים בסמוך למירון:


▪️תושבים המתגוררים בסמוך למירון, יורשו לנסוע בצירים המפורטים, וזאת רק באמצעות הצגת תעודת זהות וספח עדכני בה יצויין מקום מגוריהם.

▪️אשכול ישובי צפת: (צפת, עכברה, כדיתא, עלמה, דלתון וביריה)- כניסת כלי הרכב תתאפשר רק דרך מחלף אליפלט, צומת ראש פינה, צומת דלתון ועד כיכר עין זיתים בלבד – לא תתאפשר כניסה של רכבים מצמתים אחרים.

▪️אשכול ישובי גוש חלב: (צבעון, גוש חלב, ספסופה, אור הגנוז ,בר יוחאי ומושב מירון)- כניסת כלי רכב תתאפשר דרך צומת צבעון וצומת גוש חלב ועד לצומת המועצה בלבד (למעט תושבי מירון שיורשו להכנס דרך שער הכניסה למושב)- לא תתאפשר כניסה של רכבים מצמתים אחרים.

▪️אשכול ישובי חנניה: (עין אל אסד, פרוד, אמירים, שפר וכפר שמאי)- כניסת כלי רכב תתאפשר דרך צומת שבע (חנניה) ועד לצומת כפר שמאי בלבד – לא תתאפשר כניסה של רכבים מצמתים אחרים.

הכניסה לישוב מירון אך ורק בהצגת תעודת זהות וספח עדכני של כל יושבי הרכב, אדם אשר ימצא ללא תעודת זהות או לא יופיע ברישומים כתושב מירון לא יורשה להכנס לתחומי היישוב.

נוכח השינויים בהסדרי התנועה, ציבור הנהגים מתבקש לגלות סבלנות ולהישמע להוראות והנחיות השוטרים, כמו כן נדרשת תשומת לב הנהגים לשלטי הכוונה ושילוט בצידי הדרך

אל"ם נ': מפקד חדש לסיירת מטכ"ל

אל"ם נ' נכנס לתפקיד מפקד סיירת מטכ"ל, במקומו של אל"ם י', שכיהן בתפקיד בשנתיים וחצי האחרונות. טקס חילופי המפקדים נערך שלשום (שלישי), בראשות ראש אגף המודיעין, אלוף אהרון חליוה ומפקד מערך המבצעים המיוחדים, תא"ל ע' ובהשתתפות מפקדים לשעבר, משרתי היחידה, המשפחות השכולות ומוזמנים נוספים.

"ב-7 באוקטובר רוח הלחימה של כל היחידה בריצה קדימה אל תוך האש והתופת במטרה להציל כמה שיותר מאזרחי ישראל, לחימה שנמשכת מאז ועד היום ראויים לכל ציון", אמר ראש אגף המודיעין, אלוף אהרון חליוה, "מפקדים וחיילים שפגשתי לאורך כל הדרך מאפשרים לי לומר שיש לעם ישראל על מי לסמוך הם כולם ערכיים ומקצועיים אשר יעשו הכל למען השגת מטרות המלחמה".


"היחידה הוכיחה גם כי ניתן להמשיך וללחום ובד בבד לחבק את המשפחות השכולות ולתמוך בפצועים", נאם מפקד מערך המבצעים המיוחדים, תא"ל ע', "י', אתה משאיר אחריך יחידה נחושה, דינמית, נוכחת, משפיעה שערוכה להמשיך ולהילחם ללא לאות, בכל מקום, בכל זמן ובכל משימה אליה תדרש. תודה על הכל".

"נ', אנו מכירים היטב את כיווני המחשבה שלך, היצירתיות, היכולת לקבל החלטות ואת האהבה הגדולה שלך ליחידה ולאנשיה", המשיך תא"ל ע', "אין לי ספק שתשכיל להוביל את האנשים המופלאים כאן, למקומות הנכונים. הצלחתך והצלחת היחידה חשובות היום יותר מתמיד. אנשי היחידה ונ׳ בראשיכם המשיכו לשאול לאתגר להיות ביקורתיים. קודם כל, כלפי עצמכם להטיל ספק ולא לקבל דבר כמובן מאליו. תמשיכו ללמוד להשתנות, להילחם".
"בכניסתי לתפקיד הבאתי מדבריו של טדי רוזוולט על האדם בזירה", שיתף מפקד סיירת מטכ"ל היוצא, אל"ם י', "זה הלך ככה: לא המבקר חשוב, וגם לא מי שמצביע על מעידתם של חזקים או על האופן שבו היו צריכים לפעול. השבח מגיע לאנשים הנאבקים בזירה, שפניהם מכוסים באבק ידע ודם. בתום שנתיים של עשייה מבצעית מאומצת ועוד שבעה וחצי חודשים של לחימה עיקשת אני מוצא את השורות האלה נכונות מתמיד ומתארות נכוחה את פעולת היחידה בשגרה וביתר שאת במלחמה".

"אריאל, הדר, גורני, אדיר, דוד, נווה, סקורי, אמיר, זיסר, וטלכו", הוסיף אל"ם י', "ברגע האמת, בשעת המשבר הגדולה שפקדה אותנו כעם, ידעתם להתייצב בזירה נחושים, נכונים, וחדורי מטרה. הגנתם בגופכם על משפחות אזרחים חפים מפשע נוכח אויב מר ואכזר, אני נפרד היום מהפיקוד על היחידה אתם תישארו פקודיי לנצח ואיתכם אחריות, והחובה האישית שלי למשפחותיכם".

"לצד הנופלים לחמה ולוחמת עד היום היחידה כולה, סדירים ומילואים, שקצרה היריעה מלתאר את מסירותם ואת תרומתם הרבה ליחידה", הרחיב אל"ם י' ,"עד כמה ששגרת המבצעים מאתגרת אותנו בימים כתיקונם, ימות המלחמה מוכיחים לנו שאין גבול ליכולתה של היחידה להמציא עצמה מחדש, ליפול ולקום להעז ולנסות שוב ושוב".

"אני מתחייב בשמי ובשמכם לפעול בענייניות, במקצוענות ומתוך צניעות, הערכה ואמון, זו הדרך שלנו", סיכם מפקד סיירת מטכ"ל, אל"ם נ', "לכל דור ביחידה היה את האתגר שלו, המלחמה היא האתגר המרכזי שלנו. המלחמה נמשכת ועד סופה המיוחל היא תמשיך להיות המשימה העיקרית שלנו ותדרוש מאיתנו את אותם הדברים ביתר שאת. המחוייבות המלאה שלנו היא למשימת החזרת החטופים ולהכרעת חמאס".

צפו במרדף המטורף אחר חוליית גנבי רכבים

לוחמי יחידת יואב במחוז הדרומי עצרו חוליית גנבי רכבים לאחר שבועות של פעילות מאומצת שכללה מרדף משטרתי וירי לעבר הגלגלים.

הפעילות הינה חלק מתכנית מבצעית שקבע מפקד מחוז הדרום, ניצב אמיר כהן נגד חוליות גנבי רכבים בגזרה. לוחמי זרוע הניוד של יחידת יואב פעלו לפני מספר שבועות בעיר באר שבע וזיהו שני רכבי שטח אשר נוסעים באזור פזורת רמת בקע בסמוך לעיר.

לפני מספר שבועות, בפעילות לוחמי זרוע הניוד של יחידת יואב לסריקות בפזורה עם טרקטורון ה״מאבריק״ וכפי שניתן לראות בתיעוד זיהו שני גי׳פים שנמלטו מהכוחות כאשר אחד מהם חשוד כגנוב. במרדף נחוש שבמהלכו הרכב הגנוב ניגח את המאבריק המשטרתי וגרם להתהפכות, המשיכו בנסיעה וביצעו ירי לעבר גלגלי הרכב הצליחו להגיע אל פרטי חולית הגנבים ותפסו את הג'יפ הגנוב.

במהלך הפעילות נפצע באורך קל לוחם יחידת יואב ופונה לקבל טיפול רפואי במרכז הרפואי סורוקה, נגרם נזק ל״מאבריק״.

במשך מספר שבועות פעלו לוחמי יחידת יואב של המחוז הדרומי בפעילות סמויה נגד החוליה שהפכה לגלויה בתחילת השבוע בפעילות בכביש 6 כאשר עצרו הלוחמים את שני החשודים.

2 החשודים, תושבי הפזורה בנגב בשנות ה-30 לחייהם, נעצרו והועברו לחקירה בתחנת שגב שלום שבסיומה הוארך מעצרם ב-9 ימים ובהמשך צפוי להיות מוגש נגדם כתבי אישום. הרכב הגנוב הוחזר לבעליו.

שוטרי ולוחמי המחוז הדרומי של משטרת ישראל ימשיכו בפעילות הנחושה והבלתי מתפשרת נגד גנבי כלי הרכב תוך הפעלת כלל האמצעים והיכולות של המשטרה בכדי לתת ביטחון ושירות לאזרחי מדינת ישראל.

צילום:דוברות המשטרה.

"ישראל מרעיבה ילדים בעזה": ההודעה המקוממת של רע"מ

בעקבות ביקורת בתנועה האסלאמית על דבריו של ח"כ מנסור עבאס בראיון לרשת ב', שמהם השתמע כי הוא אינו בטוח שישראל עשתה פשעים במלחמה בעזה, מפרסמים רע"ם והתנועה האסלאמית הודעה ונאמר בה כי "מה שקורה ברצועת עזה ובכלל זה הרעבת ילדים ונשים, מניעת סיוע הומניטרי והפצצת בתי חולים ומסגדים, הם בבחינת פשעי מלחמה שיש להעניש עליהם בהתאם לחוק הבינלאומי. זו עמדתנו היחידה, וכל דבר אחר אינו מייצג את הגופים והמוסדות שלנו".

ההודעה המקוממת יצאה למרות שישראל שולחת טונות של מזון לתושבי עזה השבעים. יש לציין כי רעמ היתה המשענת של בנט במהלך כהונתו הקצרה.


ח"כ מנסור עבאס נשאל ביומן הלילה עם יעקב אייכלר, אם צה"ל עשה פשעי מלחמה בעזה, והשיב כי ישראל מתמודדת כעת עם השאלה הזו בבית הדין הבינלאומי, וכי אין לו, לעבאס, תשובה על כך.


מנסור עבאס פרסם בעצמו הבהרה בעקבות הראיון ואמר כי "אין מלחמות שלא נעשים בהם פשעים נגד אזרחים וחפים מפשע. זה קרה במשך 7 חודשים ברצועת עזה, וזה קרה ביישובי העוטף ב 7.10".

"תוך המנעות מפגיעה באוכלוסייה": צה"ל פעל הלילה בעומק רפיח

כוחות אוגדה 162 ממשיכים לפעול באופן מדויק בעקבות מידע על יעדי טרור במרחב שכונת ׳ברזיל׳ ובמרחב ׳שבורה׳ ברפיח, "תוך המנעות ככל הניתן מפגיעה באוכלוסייה אזרחית ולאחר שהאזרחים התפנו מהמרחב", כך בהודעת דובר צה"ל.

לוחמי צוות הקרב של חטיבה 401 איתרו משגר רקטות מוכן לשיגור לעבר כוחותינו.
צוותי הקרב של חטיבת הנח״ל וגבעתי פועלים במרחב, הכוחות איתרו והשמידו מספר פירים במרחב, משגרים, וחיסלו מספר מחבלים בהתקלויות פנים אל פנים.

כלי טיס של חיל האוויר חיסלו שלושה מחבלים בחוליית מרגמות שירו פצמ״רים לעבר כוחותינו במרחב רפיח.

כוחות אוגדה 98 ממשיכים בפעולה בלב ג'באליא. בשיתוף עם חיל האוויר תקפו וחיסלו מספר מחבלי חמאס בתקיפת מספר מבנים צבאים ששימשו לאחסון אמל"ח.
צוותי הקרב של חטיבה 7 וצנחנים איתרו אמצעי לחימה רבים ובניהם, נשקים מסוג קלאצ׳ניקוב, מטענים, רימונים, נשקי צלפים, מחסניות וציוד לחימה.

כוחות אוגדה 99 ממשיכים לפעול במרחב המסדרון במרכז רצועת עזה. ביממה האחרונה כוחות חיל האוויר, בשיתוף חטיבת האש של האוגדה ביצעו מספר תקיפות, בהן, ראש חוליה ששה בדירת מסתור, חיסול שני מחבלים שביצעו ירי לעבר כוחותינו וחיסול מחבל שחדר לשטחנו ב-7.10.

לוחמי צוות הקרב של חטיבה 679 ממשיכים בפעולה במרכז הרצועה ובמהלך היממה האחרונה זיהו מספר חוליות מחבלים, בינהם חוליה עם ציוד צבאי שנכנסה לתוך מבנה, הכווינו כלי טיס של חיל האוויר שחיסל את המחבלים.

Hide picture