חודש: מאי 2024

כמעט שלושה חודשים חלפו מאז שמליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק שתאפשר מכירת יינות, גם לאחר השעה 23:00 בלילה, אך עד כה ההצעה לא קודמה זאת למרות הגיבוי שקיבלה בעת החקיקה הראשונה.

הצעת החוק נועדה לאפשר לצרכנים הרבים שעורכים את הקניות לשבת, בשעת ערב מאוחרת, להשלימן גם ללא צורך להגיע לקניות נוספות ביום שישי. על פי החוק הקיים, מכירת היין ושאר משקאות האלכוהול, נאסרת מידי לילה החל מהשעה 23:00 ועד לשעה 06:00 בבוקר שלמחרת, זאת במטרה למנוע עליית נהגים שתויים על הכביש.

הצעת החוק המדוברת, מתעכבת כבר מספר שנים בכנסת. מאז נכנס ח"כ משה רוט לכנסת הוא החל לקדמה וכעת היא חונה בהכנה לקריאה שניה ושלישית בוועדת הפנים, לאחר שהצעת החוק שלו אושרה בקריאה ראשונה, אליה הוצמדו הצעות של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, של חבר הכנסת יונתן משריקי ושל חבר הכנסת דן אילוז.

ממידע שהגיע ל'המחדש' עולה כי החוק תקוע כעת בין הספסלים בוועדה וכי המשטרה היא זו שפועלת לעכבו, מסיבות לא ברורות. לטענת גורם המעורה בפרטים, המשטרה דרשה בהתחלה פרטים מלאים ולמרות שהיא קיבלה כל בדיקה אפשרית בנושא, המשטרה עדיין מעכבת את ההצעה.

בעת הגשת הצעת החוק, הסביר ח"כ משה רוט את העילה לתיקון החוק ואמר: "החוק במתכונתו הנוכחית, גורם לטרטור ולפגיעה מיותרת בצרכנים שעורכים את קניותיהם לשבת. התיקון המוצע, נותן את האפשרות לקנות יינות לשבת וחג גם אחרי השעה 23:00. גם בסופרמרקטים הגדולים הבינו שרבים שלומדים ועובדים עד שעות הערב, מקדישים את השעות המאוחרות של יום חמישי לקניות השבת או החג, ולכן הם הרחיבו את שעות הפעילות גם לשעות המאוחרות של הלילה.

רוט הוסיף: "במקרים רבים, צרכנים שעורכים קניות גדולות וממתינים זמן ארוך בתור לקופה, מתאכזבים לגלות שהם אינם יכולים לסיים את קניותיהם אם חלפה השעה 23:00. היין או מיץ הענבים שהם מעוניינים לרכוש נועד לקידוש או לבישולים לקראת השבת והחג. התיקון משמר את מטרת החוק המקורי, אך מבקש שהאיסור לא יפגע גם בצרכנים הנערכים לשבת, שלא יצטרכו לכתת רגליהם שוב לסופרמרקט".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "לאחר אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה על ידי הכנסת התקיימו דיונים בהם סוכם על הטמעת שינויים בנוסח הצעת החוק, שתכליתן לייצר וודאות לגורמי האכיפה ולכלל הציבור ולאפשר אכיפה אפקטיבית של הוראות החוק".

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (ויקרא כז, ג)

וכ' רש"י יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקותי, תלכו שתהיו עמלים בתורה.

פסק ברמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח, והביאו בשו"ע יו"ד סימן רמו סעיף א, כל איש ישראל חייב ללמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר והגית בו יומם ולילה, ויש להק' דמה שונה ת"ת לשאר מצות שצריך לומר שהכל חייבים שגם בשאר מצוות, ושמא היה אפשר לומר שבמצות ת"ת תלויה בהבנת השכל ובעיון רב והיה מקום לומר שרק מי שדעתו מיושבת עליו חייב במצוה זו, ובזה כתב שכולם חייבים.

קביעת עיתים

בגמ' בנדרים ח, א, אמר רב גידל אמר רב: האומר אשכים ואשנה פרק זה, אשנה מסכתא זו נדר גדול נדר לאלהי ישראל. והלא מושבע ועומד הוא, ואין שבועה חלה על שבועה … הא קמ"ל, כיון דאי בעי פטר נפשיה בקרית שמע שחרית וערבית, משום הכי חייל שבועה עליה.

ובשו"ע יו"ד סי' ריג, ב כ', האומר אשנה פרק זה הוי כאלו נדר לתת צדקה, ובאו"ח סי' רלח, ב כ', אם יש לו חק קבוע ללמוד כך וכך ליום והיה טרוד ביום ולא השלימו ישלימנו בלילה מיד. במ"ב סי' רל"ח ס"ק ה' כתב שזה נדר כדאמרינן בנדרים האומר אשנה פרק זה נדר גדול נדר לאלהי ישראל ואיתא ביו"ד בסימן ר"ד ס"א דאם נהג לעשות דבר טוב אם היה דעתו לנהוג כן לעולם הוי נדר וטוב שיתנה בתחלה שלא יהיה עליו דבר זה בנדר פן יזדמן איזה פעם שלא יוכל להשלים.

בפתחי תשובה ס"ק א' כתב, עיין בספר משנת חכמים הלכות ת"ת דף מ"ד שהביא בשם אביו הגאון ז"ל שנסתפק במי שיש לו שיעור קבוע ללמוד כל יום איזה דפים ולסיבת איזה אונס נתבטל יום או יומיים אי מחויב להשלים ליומא אוחרא ללמוד יותר בכל יום כפי יכולתו בכדי להשלים נדרו או נימא דדמי ממש כאילו נדר ביום זה דוקא וכקרבן הקבוע לו זמן דאם עבר יומו בטל קרבנו, ופשט דדוקא בלילה שאחריו חייב להשלים חובת היום ולא ליומא אוחרא והוא  פקפק בזה ודעתו נוטה דחייב להשלים אף ליומא אוחרא וצריך ללמוד דבר זה קודם שאר למודו כדי שלא יתרשל ויבא לעבור על נדרו ע"ש. לכאורה הנ"מ למי שלומד ב' הלכות של הל' לשה"ר בכל יום, או לומד דף יומי, או למי שמתחיל סדר בזמנו, וכדומה.

השיטות בחיוב המצוה

חיוב ללמוד כפי כחו

והנה בר"ן בנדרים ח,א ד"ה הא כ', שמסתבר שלאו דוקא נפטר בקריאת שמע שהרי חייב כל אדם ללמוד תמיד יום ולילה כפי כחו ואמרינן בפ"ק דקדושין דף ל' ת"ר ושננתם שיהו דברי תורה מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם דבר שלא תגמגם ותאמר לו וכו', וכל מה שפוטר עצמו בקריאת שמע אינו אלא למה שמפורש בפסוק של ובשכבך ובקומך שזה נאמר על קריאת שמע, וכ' להוכיח כשיטתו מכאן דכל מה שלומדים מדרשה אף על פי שהוא מן התורה כיון שאינו מפורש בפסוק שבועה חלה עליו ולכך חלה שבועה עליה לגמרי אפילו לקרבן והיינו דקאמר נדר גדול כלומר לכל דיניו כדבר הרשות.

אמנם בדרשות הר"ן דרוש ז' בתו"ד כי מי שאינו עוסק בתורה אינו בוזה דבר ה'. אבל מי שעוסק בתורה ואינו משגיח על משנתו, הוא בוזה את דברו וחייב מיתה, ומשמע קצת דלא כדבריו במסכת נדרים שיש חיוב ללמוד תמיד.

ובשיטה מקובצת בנדרים ח,א ד"ה כתב תלמידו הרמב"ן כתב לבאר בגדר השבועה, וכ', מיהו מידי והגית בו יומם ולילה לא פטר נפשיה אלא אם כן יעסוק בתורה כל היום.

וכן מבואר בתוס' בברכות דף יא,ב שהק' מדוע בסוכה צריך לברך על כל סעודה וסעודה לישב בסוכה ובתלמוד תורה מברכים רק בבוקר, ותי' דשאני תורה שאינו מייאש דעתו דכל שעה אדם מחוייב ללמוד דכתיב והגית בו יומם ולילה והוי כמו יושב כל היום בלא הפסק. אבל אכילה בסוכה יש שעה קבועה, וכ"כ המרדכי.

כתיבת חידושים

ובט"ז כתב, בטעם להתיר כתיבת חידושים בתורה אף בלא טעם שכחה כיון שכל עת ורגע מוטל עליו לעמולבתורה ולחדש בה כפי יכולת שלו אין שייך לומר בזה ימתין עד אחר י"ט ואז יכתוב החידוש דאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר דהיינו שיחדש אחר כך חידושים אחרים ואם יתעכב בכתיבת החידושים שלמד תוך המועד יצטרך ללמוד שנית מה שלמד כבר ולהזכיר מה שיש חידוש כבר אצלו יבטלנו מלימוד חידושים אחרים באותה שעה ואין לך דבר האבוד גדול מזה שמאבד הזמן.

בגדר החיוב ובזמן החיוב

ובבי' גר"א ריש פאה ד"ה ותלמוד כתב, לכן נאמר והגית כו' לומר שחייב אדם ללמוד תורה יום ולילה. אך אם צריך לעסוק במצוה או בדרך ארץ שהוא ג"כ מצוה אזי הוא פוטר את עצמו בתיבה אחת, ונקט התנא שאין לת"ת שיעור למטה להורות שצריך האדם מאד מאד לחבב את התורה שבכל תיבה ותיבה שלמד בה הוא מצוה בפ"ע, והראיה שיוצא בתיבה אחת מצות לימוד התורה שהיא שקולה כנגד כל המצות, והכלל בזה שאין מבטלין ת"ת אפילו למצוה אם יכולה להעשות על ידי אחרים, והשכל מחייב בזה מפני שכל תיבה ותיבה בפ"ע הוא מצוה גדולה והיא שקולה נגד כולם. א"כ כשלומד למשל דף א' מקיים כמה מאות מצות, וא"כ בודאי יותר טוב לקיים מאה מצות ממצוה אחת, רק כשאי אפשר לקיים ע"י אחר אזי רשאי לבטל, ולזה שונה התנא שת"ת אין לה שיעור למטה להורות כנ"ל או כשצריך לאכול שהוא ג"כ מצוה, ולולא זאת לא היה לנו פנאי לעשות איזה מצוה או לאכול דכתיב והגית בו יומם ולילה, לכך משמיענו דלפעמים אף בתיבה אחת יוצא.

בגר"ז או"ח סי' קנ"ו, הל' ת"ת פרק ג' סעי' ה'כ', אם מלאכתו נעשית על ידי אחרים וכן המתפרנס מהצדקה של קהל או יחידים חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש בכל ענין ואינו יוצא ידי חובתו כלל מן התורה בקביעות עתים.

ובמשנה ברורה סי' קנ"ה ס"ק ד' כתב, עיקר מצות ת"ת אין לה שיעור וחיובה הוא כל היום כ"ז שיש לו פנאי וכדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' וכשיש לו פנאי והוא מבטל מלמוד תורה מרצונו הוא קרוב למה שאחז"ל סנהדרין צ"ט על הפסוק כי דבר ה' בזה זה שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק. ואחז"ל בירושלמי סוף פ"ט דברכות, ר' חלקיה בשם ר' סימון העושה תורתו עתים [ר"ל שאינו לומד אלא בעתות מיוחדות אף שיש לו פנאי ללמוד יותר] הרי זה מפר ברית ויליף זה מן הכתוב עת לעשות לה' הפרו תורתך [ועי"ש בפירוש הפני משה] אלא הכונה בקביעת עתים לתורה הוא שצריך האדם ליחד עת קבוע בכל יום שלא יעבירנו בשום פעם.

לפי ערכו

כתב באור שמח הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ב שבמצות תלמוד תורה יש שני גדרים, יש חיוב קבוע לכל אדם שהוא קריאת שמע שחרית וערבית לקיים את הפסוק והגית בו יומם ולילה. ויש חיוב שביסודו אין שיעור למצוה זו, כי משתנה בין אדם לאדם לפי ערכו ומהותו, כגון אם צריך פרנסה או לא, ואם הוא חלש בנפשו או חזק, ואם הוא נמשך מאד ללימוד או פחות, וכן לפי טוהר נפשו של אדם, כי אינו דומה בחיוב ת"ת האיש אשר נפשו מרגשת בשכלה הזך ונקשרה בעבותות אהבה לתלמוד תורה, לאיש אשר כוחות נפשו נרפים ועצלים, לכן היה מחוק הבורא לחוק חיוב תלמוד תורה לכל ישראל, ונתן תורת כל אחד בידו, ובוודאי צריך להתעצם בה האדם בכל יכולתו.

וכן מבאר בקהילות יעקב בברכות סימן טו, ובשבת סימן יא, שהחיוב במצות תלמוד תורה מכיון שהתורה לא אמרה שיעור קבוע, לכן חייבים ללמוד כפי יכולתו, וכשהוא אנוס הוא לא נחשב מבטל מצוה מחמת אונס אלא שהחיוב מעיקרא הוא רק עד כמה שאפשר לו, ולגבי החיוב קריאת שמע שחרית וערבית, זה כן חיוב קבוע דכתיב והגית בו יומם ולילה, ואם מבטלו כשהוא אנוס הוא נחשב מבטל מצוה באונס.

שי' הרדב"ז שאין חייב ללמוד תמיד

אמנם הרדב"ז סימן תתנ"ט כ' לחלוק על דברי הר"ן  שסבר שחייב כל אדם ללמוד תמיד יום ולילה כפי כחו, שכל המפרשים חלוקים עליו וסברו דאין אדם חייב מן התורה ללמוד תמיד, וכן נראה מלשון רש"י, וכן סבר ר' אליעזר ממיץ שביאר דברי הגמ' בנדרים דאי בעי פטר נפשיה, וא"כ ת"ת רשות לפיכך חלה השבועה דהא אמרינן מה הטבה רשות, ובהתכלת אמרינן דאף בעידן ריתחא לא ענשי' ליה כבשאר עשה, ומה שיש עשה של ולמדתם. וכן בלשון רש"י דאי בעי פטר נפשיה משבועות סיני שחרית וערבית ולאו מושבע ועומד הוא ומש"ה דאינו מושבע ועומד לשנות לא מסכת ולא פרק חיילה שבועה עליה לחיוביה משום לא יחל אם עבר עליה ע"כ. וטעמא שאינו מושבע ועומד הא אם היה מושבע ועומד אפילו בל יחל ליכא, הרי לך דס"ל דקריאת התורה חוץ משחרית וערבית הוי רשות ולא חיוב כמו שכתב הר"ן והביא דכן כתבו הרשב"א והריטב"א וכן כתב הרא"ש משמע דס"ל לכל אותם הראשונים דלא שאני לן בין מצוה הכתובה בהדיא למצוה דאתיא מדרש' כיון דהוי מן התורה אין שבועה חלה עליה.

ובהג' לרס"ג (סוף עשה י"ד) הקשה על הרדב"ז בתשובה ח"ג סי' תט"ז שכתב על דברי הר"ן שם שכל המפרשים חלוקים עליו וס"ל שאין מצוה מן התורה ללמוד כל היום. ומביא שם מדברי הרא"מ, והוא תמוה דמלבד דאדרבה חזינן רוב הראשונים שסוברים כשיטת הר"ן בזה. בלאו הכי מדברי הרא"מ שם מבואר שנוקט ג"כ כשיטת הר"ן. ועדיפא מינה ס"ל דאפילו שבועה לא חיילא עלה אלא מדרבנן. ובהגהות מלא הרועים חגיגה יד, כתב, אך הענין שלענין הדין אין דנין אא"כ לא קבע אפי' עתים, אבל מצד החסידות וחיבת התורה הקדושה צריך שלא יקבע עתים ולא יפסוק מלמוד אף רגע.

ולכאורה נראה מהרמב"ם והמחבר שאין חייב ללמוד תמיד, שכתב רמב"ם בהל' ת"ת פרק א' הל' ח' וכן הביאו בשו"ע, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה.

וכן ברמב"ם הל' ת"ת פרק ג' הל' ו' ובשו"ע סעי' כג, מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה, יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפי' אחת מהן בשינה, באכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהם, אלא בדברי חכמה ותלמוד תורה.

ובשו"ע או"ח סי' קנ"ה סעי' א' כ', אחר שיצא מבהכ"נ ילך לבהמ"ד ויקבע עת ללמוד, וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה.

במהות החיוב

ובברכת אברהם נדרים קו"א דף ח,א כתב, אם מבטל מ"ע בכל רגע שאינו לומד תולה במחלוקת תנאים, ר' יוסי ורשב"י נגד ר' ישמעאל, ומחלוקת ראשונים דלר"ן וריטב"א מבטל כל רגע מ"ע, וכן משמעות התוס' בברכות, משא"כ לנמוק"י ומאירי ורא"ש ומשמעות תוס' בנדרים וברמב"ם ושו"ע כ' שחייב לקבוע זמן ביום ובלילה, ורמ"א דבשעת הדחק סגי בק"ש, ומ"מ מבואר בגמ' דאסור לומר לעם הארץ כדי שלא ינהגו כן. ולרבא מצוה לומר לע"ה כדי שיעוררו ללמוד מעצמו. ומה דלא מובא בהלכה נראה דתולה לפי הענין, דלכו"ע ראוי לנהוג באופן שהע"ה יקבע עצמו ללמוד תורה. והגר"א ס"ל דחייב תמיד, ודבריו מובאים במ"ב".

ובאבן האזל מלכים פרק ג' הל' ה' כתב, ולהדיוט אינו אסור אלא לבטל תורה בלי כל סבה שאז אם הוא מסיר לבו מהתורה עובר על ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך.

בשאגת אריה סי' א' הביא שלא חלק שמואל על הסוגיא במנחות פ' י"א (דף צט) שאפי' לא קרא אדם אלא ק"ש שחרית וערבית קיים לא ימוש ודבר זה אסור לומר בפני עם הארץ ורבא אמר מצוה לאומרו בפני עם הארץ. והפסוק של ובשכבך ובקומך לשמואל בד"ת לאו לממר' דחייב אדם לעסוק בד"ת יומם ולילה לשמואל אלא שצריך לעסוק באיזה ד"ת בזמן שכיב' וקימה ובפרק אחד יצא ידי חובת מצוה זו.

ובקונ"א השיג על דברי השאגת אריה סי' א' הע' ה' שלכאורה משמע מפשטות דברי רבינו דלשמואל וכן לרבי יוסי ולרשב"י א"צ ללמוד מה"ת כ"א פרשה אחת בזמן שכיבה וקימה וסגי בהכי ידי חובת ת"ת אם כן רב דאמר בנדרים דמצי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית כשמואל ס"ל ויוצא נמי בזה ידי חובת ת"ת. וזה תמוה דהא מהא דקידושין (דף כט) דתני ת"ר ושננתם שיהיו ד"ת מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם בו וזה וודאי פשיטא שבק"ש שחרית וערבית או פרק א' שחרית וערבית לא יהיו ד"ת מחודדין בפיו כ"כ. וכ"כ להדיא הר"ן שם בנדרים.

במעלות תלמוד תורה

כתב החפץ חיים מאמר תורת הבית פרק ה' אם היה מזדמן לאדם להציל נפש מישראל מלטבוע בנהר, כמה שמח שמחה גדולה, וכל ימי חייו היה זוכר אותו היום ואותה השעה שזכה להציל נפש מישראל ממות. ועתה, אחי, ראה נא מה שאמרו חז"ל במגילה טז,א גדול תלמוד תורה מהצלת נפשות, והביאו ראיה על זה מקרא. אבל באפשר המצוה לעשות על ידי אחרים, גדולה היא התורה מכל המצוות. ואף בענין פקוח נפשות, אם נזדמן לאחד להציל נפשות ולהשני לא נזדמן זה רק עסק לו בתורה, וישאלו אותנו: מי הפעיל יותר? לכאורה הכל משיבין, כי המציל נפשות הגדיל לעשות, אבל חז"ל גלו לנו שאף שגדול מצותה של פקוח-נפש מאד, אבל זה שלא נזדמן לו מצוה זו ורק עסק בתורה באותו הזמן לא נופל ממנו, ואדרבה הוא הגדיל לעשות, שגדול תלמוד תורה מהצלת נפשות.

ובספר החינוך מצוה תיט מביא את דברי הרמב"ם, ומוסיף ששורש המצוה, משום שעל ידי הלימוד אדם יודע את דרכי השם יתברך, ובלעדיו לא ידע ולא יבין ונחשב כבהמה, כתוב בפסוק יהושע פרק א פסוק ח לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה.

בתגובה לירי נ״ט שנורה מתוך בית ספר של אונר״א אל עבר הכוח, צוות הקרב של חטיבה 12 יצא לפעילות במתחם בית הספר בו ממוקמים גם מסגד ומרפאה.

במהלך סריקות במרחב, מטען בפיר ממולכד שהיה במרפאה אזרחית התפוצץ על הכוחות. כתוצאה מהפיצוץ נפלו שלושה לוחמים מגדוד 50 של חטיבת הנח"ל, סמ״ר אמיר גלילוב, סמ״ר אורי בר אור וסמ״ר עידו אפל, השם יקום דמם.

בנוסף, במהלך הפעילות נמצאו אמצעי לחימה רבים בהם נשק, רימונים ומדי אויב. הכוחות איתרו פירים המובילים לרשת מנהרות רחבה בתוך כיתות הלימוד בבית הספר.

במשטרת ישראל מכחישים את הידיעה שפורסמה ב'ישראל היום' לפיה נפתחה חקירה נגד יו"ר מפלגת 'העבודה' הנבחר, יאיר גולן.

"בניגוד לפרסומים שונים לא נפתחה חקירה/בדיקה כנגד ח״כ לשעבר יאיר גולן" נכתב בהודעת המשטרה החריגה. עם זאת ציינו במשטרה כי "עד כה התקבלו במשטרת ישראל מספר תלונות אודות לפרסום סרטון באירוע בו נשא גולן דברים, שתוכנם נבחן כרגע ע״י המשטרה".

הודעת המשטרה מגיעה ברקע האמירה המקוממת של יאיר גולן, בה הוא קרא לסרבנות וזכה לגינויים רבים. "כדי להפיל את הממשלה חייבים לסרב לשרת במילואים" אמר גולן לפני זמן מה ותיעוד מהדברים נחשף לראשונה בחדשות 14.

בתוך כך, כמעט יממה אחרי הפרסום, יו״ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, נזכר לגנות את האמירות החצופות. ״הדברים פשוטים וברורים: חובה להתייצב לשירות סדיר ומילואים, הרמטכ״ל הוא הדרג הפיקודי העליון של הצבא. לא מסרבים פקודה, לא מסרבים להתייצב – ונוהגים אך ורק לפי הפקודות. זה נכון לכל חלקי החברה הישראלית. אני קורא לחברי לנשק יאיר גולן, ולכל ההנהגה: השאירו את צה"ל מחוץ למחלוקת, עמוקה ככל שתהיה.״ דברי שר הביטחון לשעבר.

ראש ישיבת חדוות התורה הגאון הרב משולם ברנדוין וראש ישיבת דרך חכמה – סילבר הגאון הרב יהונתן וילנסקי שליט״א הכריזו על פתיחת ישיבה גדולה חדשה בירושלים.

ל'המחדש' נודע כי הישיבה תיפתח באלול הקרוב ולפי גורמים יודעי דבר שיעור א' ימנה כ-50 בחורים ואליהם יתלווה קיבוץ של 35 בחורים מהישיבות המובילות בארץ.

עוד נודע כי הגאון הרב צבי לאו ראש קהילת קהל חסידים בפ״ת ואחיו של הרה״ר יהיה חבר מן הצוות הישיבה
עוד נמסר שהישיבה תשכון בבנין ישיבת דרך חכמה בהר נוף. גורמים המעורים בעניין מסרו שמאחורי ההחלטה על פתיחת הישיבה עומדים רבנים מפורסמים ומגדולי ראשי הישיבות בארץ בהם מרן הגרמ"ה הירש.

המשטרה פתחה היום (חמישי) בבדיקת דברי ההסתה החמורים של יו״ר מפלגת העבודה, יאיר גולן, שהתבטא באופן ברור בעד סרבנות. על דבר הבדיקה פורסם בישראל היום.

בהקלטה שפורסמה בערוץ 14 נשמע יו"ר העבודה הנכנס, האלוף במילואים יאיר גולן קורא ל"אי-ציות אזרחי נרחב" כדי להפעיל לחץ כבד על ראש הממשלה נתניהו. גולן הבהיר את עצמו לאחר ששמע רחש בחש בקהל ואמר: "אני לא אומר עכשיו שזה הצעד הכי נכון".

גולן מסר בתגובה: "ביממה האחרונות אני מותקף ע״י נתניהו ומכונת הרעל הביביסטית ושלוחיה בערוץ 14, בתחנות הרדיו, ברשתות ובכל מקום שהם מחדירים את הרעל, ההסתה והפלגנות שלהם. אנחנו לא מפחדים! לא מפחדים ממכונת הרעל, לא מפחדים מהאיומים ומההסתה, לא מפחדים מהשימוש הפוליטי הנפסד והבלתי חוקי במשטרת בן גביר. אנחנו לא ניתן למושחתים, קיצוניים וחסרי אחריות שמובילים את ישראל לתהום להמשיך ולספסר בדמנו.

לדבריו, נגמרו הימים שמיעוט קיצוני מהלך אימים על הרוב המתון. נגמרו הימים ששלוחיהם הקיצוניים יורים בגבנו ומפעילים טרור פוליטי. אנחנו נחושים מתמיד להמשיך קדימה, להשיב את הביטחון והתקווה, להחזיר את ישראל למסלולה, לחזק את הדמוקרטיה, להשיב את הסולידריות ולבנות מחדש את מה שממשלת ההרס חרבה.

מנהיג תנועת הפת"ח ברמאללה, מוניר אל-ג'נוב, התראיין לערוץ הסעודי אל חדת' והתייחס להתפתחויות הצבאיות האחרונות באזור רפיח.

לדבריו, "למרות ההפצצות הכבדות הישראליות, היא ניהלה את המו"מ. חמאס טרם הגיבה בעניין לחידוש המו"מ, וגם היא הציגה זעם כך שלפי המקורות שלנו, היא העבירה מסרים של כעס למתווכים, מהפעילות הצבאית הישראלית נגד מחנות הפליטים. ידוע לי כי אתם שייכים לפת"ח, אך אם תהיה לכם האפשרות להעביר מסר לחמאס, מה הייתם מייעצים לחמאס, האם לחזור למו"מ במהרה אחרי סצנה זו או להמשיך לסרב למו"מ בצל ההסלמה?".

הוא טען כי ישראל משתלטת על ציר פילדלפי ועל כוח הפרנסה של הרשות, "התוכנית של נתניהו היא החזרת השליטה המלאה בפלסטין מהמים ועד למים. זה מה שנתניהו מתכנן, זה לא נוגד את העיקרון של תנועת חמאס בלבד, אלא עם כל אדם שירצה לשבת סביב שולחן המו"מ מהפלסטינים.

אם הכיבוש לא נסוג מעזה ואם לא נסוג ממעבר רפיח ואם לא יהיה פתרון פוליטי מעמיק לקונפליקט הזה ואם לא תהיה מדינה פלסטינית, אז על מה הפלסטינים ידונו? על הפסקת האש? אז למה בכלל מלחמה זו פרצה אם תנועת חמאס תחזור למו"מ להפסקת המלחמה?".

במשטרה נערכים ובקרן למורשת הכותל נערכים לקראת מצעד הדגלים שיערך ביום רביעי הקרוב.

למרות המצב הביטחוני הוחלט לקיים את מצעד הדגלים המסורתית. מארגני מצעד הדגלים של יום ירושלים טוענים כי גם השנה הוא יעבור בשער שכם, בפרסומים הרשמיים של מצעד הדגלים לא מציינים היכן בדיוק הוא יעבור.

לאחר מכן תחל העצרת המרכזית לרגל 57 שנים לאיחוד העיר ירושלים ברחבת הכותל המערבי במעמד רבנים שרים ואישי ציבור, ובהשתתפות עשרות אלפים.

בעבר חמאס איים שאם מצעד הדגלים יתקיים כמתוכנן הוא ישגר טילים לעבר הבירה. בתקופת נתניהו בוטל המצעד למרבה החרפה ושעה לאחר מכן חמאס שיגר עשרות רקטות לעבר ירושלים והסביבה. בעקבות כך צהל פתח במבצע שומר החומות שבסיומו הודיע ראש הממשלה כי חמאס מורתע והוכה קשות לאחר שצה"ל תקף את תוואי המנהרות של החמאס, בכירים אחרים אף הביעו הערכה כי השקט ישרור עוד שנים רבות.

אחרי שנים של עבודה כמעט מסביב לשעון, המהפכה שעוברת העיר ירושלים בתחום התשתיות, ניכרת כמעט בכל פינה.

נושא התשתיות היה לנושא הדגל של ראש העיר משה ליאון, מהיום שבו נבחר לתפקידו ואולי אף קודם לכן, כשהמטרה הייתה ברורה: להצעיד את ירושלים במנהרת הזמן אל העשורים הבאים, עם תוכניות עדכניות שישדרגו את חייהם של תושבי העיר, לבלי היכר.

המהפכה הזו מתבטאת בין היתר בחניונים הרבים שהוקמו לתועלת הציבור, בשדרוג מערך הכבישים ובמהפכת תשתיות שאין דומה לה. שנתחיל לפרט?

בשנה החולפת נפתח חניון נחל צופים שנועד לאפשר לנהגים הבאים מחוץ לעיר לחנות בו ולעלות על הרכבת הקלה. החניון, שנמצא בצומת גבעת המבתר-הגבעה הצרפתית, בצמוד לכביש 1 ובסמיכות לקו האדום של הרכבת הקלה ובו כ-1,000 מקומות חניה חדשים, מצטרף לחניונים הקיימים כדוגמת החניון בהר הרצל ולשורה של חניונים נוספים שנמצאים בתהליכי תכנון וביצוע ברחבי העיר. כלל החניונים העתידיים יוסיפו כ-7,500 מקומות חנייה חדשים לטובת תושבי ירושלים והבאים בשעריה.

בין החניונים שיפתחו: חניון הר חומה – שיכלול כ-600 מקומות ויתחבר לקו הכחול. החניון ישרת את תושבי שכונת הר חומה ואת הבאים מגוש עציון וצפוי להיפתח בתחילת שנת 2026.

חניון רוזמרין – שיכלול כ-1000 מקומות חניה וישרת את תושבי שכונת גילה והמגיעים מגוש עציון. תכנונו מתבצע בימים אלה והוא יושלם עד תחילת 2027.

חניון 4/9 (הר החוצבים) – שיכלול כ-1,000 מקומות חניה, בסמוך לקריית המדע בהר חוצבים ויתחבר לקו הכחול של הרכבת הקלה. החניון ישרת את התנועה המגיעה מהשפלה, מודיעין, מבשרת ציון ושכונות רמות ורמת שלמה. בימים אלה מושלם התכנון לחניון והשלמתו צפויה בתחילת 2026.

הרחבת חניון פסגת זאב – כיום כולל החניון כ-250 חניות ומשרת את תושבי השכונות הצפוניות של ירושלים ואת תושבי מטה בנימין ובית אל. החניון הקיים יורחב ויכלול כ-1,150 מקומות חנייה, מתוכן 600 יהיו במתכונת "חנה וסע" והשאר ישמשו למגוון שירותים פרטיים וציבוריים. החניון צפוי להיפתח במתכונתו המורחבת במהלך שנת 2025.

חניון מחלף בייט – יחבר בין המגיעים מכביש 16, הכניסה החדשה לעיר, ובין הקו הירוק של הרכבת הקלה. בחניון 2,275 מקומות חניה, 30% מהם יכללו גם עמדות טעינה חשמליות, מקומות חניה לרכבים דו גלגליים ומקומות חניה ייעודיים לנכים, יחד עם אמצעי הנגשה נוספים. 1,500 מקומות בחניון יהיו במתכונת של "חנה וסע".

נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים):

העירייה וצוות תכנית אב לתחבורה פועלים להקמת נת"צים בצירים מרכזיים בעיר, לצורך מתן תיעדוף לתחבורה ציבורית.

בין היתר, הוקם נת"צ ממחלף סחרוב המתחדש, לאורך רחוב ירמיהו, שמגר/ שפע חיים, ועד לאזור התעשייה בהר חוצבים. בשנה הבאה מתוכננת הקמת נת"צים נוספים ברחבי העיר.

בין הנת"צים שנמצאים כבר בביצוע, ניתן למצוא את נת"צ בגין, מגבעת שאול ועד גולדה מאיר, שצפוי להיפתח בשנת 2025; נת"צ רח' הצבי, שצפוי להיפתח במהלך שנת 2024; נת"צ רחובות הרצוג, פרבשטיין ודרך רבין – נת"צ טקטי (הקצאתי), צפוי להיפתח עד סוף שנת 2024; דרך חברון דרום, מרח' הרוזמרין עד מעבר רחל, צפוי להיפתח עד סוף שנת 2024 ועוד למעלה 100 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית נמצאים בשלבי תכנון.

מהפכת האופניים בירושלים

אי אפשר לדבר על מהפכת התשתיות בעיר, מבלי להתייחס למהפכת נתיבי האופניים בעיר. כחלק ממדיניות העירייה, שפועלת לקידום מערך התחבורה הציבורית, תוך הקמת נתיבי ומסלולי תחבורה ציבורית, הגברת תדירות האוטובוסים ועוד – נפרשים ברחבי העיר שבילי אופניים בקצב מרשים.

עד לשנת 2020 היו בעיר כ-49 ק"מ של שבילי אופניים, וכיום, פרושים בירושלים כ-86 ק"מ של שבילי אופניים ועוד 14 ק"מ בעבודות, או לקראת עבודות. על פי התכנון, עד לשנת 2025 יהיו בעיר כ-120 ק"מ של שבילי אופניים, לצד המשך תכנון שבילים בדרך רופין (וולפסון, גבעת מרדכי, המלך דוד, דב יוסף וכנפי נשרים).

עוד שבילים שביצועם הסתיים בשנה החולפת – קדיש לוז, משה שרת, קוליץ והרב פרדס בנווה יעקב. בימים אלו נמצאים בשלבי סיום העבודות על שבילי אופניים נוספים ברחבי העיר: גולומב, דוד רזיאל, שבתאי הנגבי, בורלא, אליעזר הגדול-בני בתירא-עגנון, רחוב קוליץ, נורדאו, סובב ירושלים-מקטע עינות תלם, פארק האסבסטונים, רחוב בן צבי ליד מנהרת שז"ר, אשר וינר ומורדות גילה.

לצד קידום שבילי האופניים ברחבי העיר, מתקדמת ביתר שאת גם פרישת תחנות ה-'ירופאן' – המיזם העירוני של ירושלים להשכרת אופניים. בין היתר, נפרשו עמדות חדשות בקניון מלחה, צומת פת, ציר בן זכאי, בית הכרם, קטמון הישנה, רחוב עזה, הגבעה הצרפתית, גבעת התחמושת, בניין ג'נרי, מוסררה, קניון הדר, הר הרצל ובמוקדים נוספים ובשכונות שונות.

לאחרונה, נפתחו תחנות השכרת אופניים גם בפסגת זאב, קריית היובל, גבעת משואה וקריית מנחם. כיום, עומדות בירושלים 73 עמדות וכ-800 זוגות אופניים לטובת תושבי העיר – כמחציתם אופניים בעלי הנעה חשמלית, אשר מסייעים להתגבר על מכשול הטופוגרפיה העירונית.

צה"ל הודיע היום (חמישי) כי יגדיל באופן משמעותי את כמות הנשקים שיוקצו ליישובי יו"ש, זאת בעקבות העלייה בטרור בתקופה האחרונה וצמצום כוחות הג"מר.

את ההודעה הדרמטית מסר נציג פיקוד מרכז בעיצומו של דיון בוועדת משנה לענייני יו"ש בראשות ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית).

ח"כ סוכות יזם את הדיון החשוב בעקבות העלייה בטרור ביו"ש לצד החלטת הצבא לצמצם את כוחות ההגנה המרחבית ביישובים.

כאמור, אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס אישר לחלק לתושבים ביישובי יו"ש, גם לתושבים שאינם חברי כיתת כוננות, נשקים ארוכים למען חיזוק הביטחון. חלוקת הנשקים תתבצע על פי עמידה בקריטריונים, ותרוכז דרך הרבש"צים והחטיבות המרחביות ביו"ש.

יו"ר ועדת המשנה לענייני יו"ש בוועדת החוץ והביטחון ח"כ צבי סוכות מסר: "הטרור מרים ראש ואנחנו נעשה הכל כדי להמשיך לחיות ביהודה ושומרון ובכל מקום בארץ שלנו בביטחון ובשלווה. ההחלטה לחלק עוד נשקים ביישובי יו"ש היא משמעותית ותחזק את תחושת הביטחון. אני קורא לתושבי היישובים שרוצים לקחת חלק בהגנה על מקום מגוריהם להגיש לרבש"צים בקשה לנשיאת נשק, על מנת להוסיף עוד כוח תגובה משמעותי".

קצין הג"מר של פיקוד מרכז אליצור טרבלסי אמר בדיון: "יש אלפי נשקים לא רק אצל חיילים. אזרח שרוצה נשק צריך לקבל אישור, זה עובד ויש אלפים. התהליך הוא שאותו תושב מגיש את הבקשה לרבש"ץ והוא מגיש את זה לחטיבה, זה ייכנס למערכת שלנו ואז מקבלים תשובה".

ח"כ אוהד טל מסר: "בשבוע הראשון למלחמה שאלתי את נציגי צה"ל האם צעדות החמושים בערי יו"ש יסוכלו, הובטח לי שכן. עד לרגע זה לא ראיתי פעולת סיכול אחת. ייתרה מזאת, למרות אירועי הירי על ישובי קו התפר ואימוני כוחות פלסטיניים על תרחישי כיבוש ישובים אנחנו לא רואים ביו"ש מעבר מתפיסת הגנה להתקפה ועוד שומעים על דילול כוחות. אני מבקש להבין למה מחכים? מה צריך לקרות כדי שסוף סוף נראה באמת שינוי מדיניות?".

ח"כ טלי גוטליב מסרה: "כפי שאמרתי שוב ושוב ביהודה ושומרון החמאס והג׳יהד האיסלאמי עסוק באימון ארתילרי עצים ובהתחמשות. אם לא נתקוף ללא רחם את קיני הטרור עלולה להיפתח רעה על ישראל. מצופה כי אלוף הפיקוד יעשה שימוש בסמכותו ויהרוס וילאים בתים ורכוש כחלק מהרתעת אוייבינו. לצערי הקונספציה של צמרת צה״ל לא השתנתה במאום".

ח"כ לימור סון הר מלך מסרה: ״אין הלימה בין האיום שיש ביהודה ושומרון לבין הפעילות בשטח. ההגנה אינה מספקת, והיא לא השינוי שנדרש בעת פיקוח נפש. המעבר מהגנה להתקפה הוא זה שנדרש ונצרך. המחבל שביצע אתמול את פיגוע הדריסה בו נרצחו שני חיילים קדושים הסגיר את עצמו לרשות הפלסטינית שם הוא יקבל קצבה גדולה, וכבוד גדול. זה ״הפרטנר״ רוצח וטרוריסט ואותו צריך להשמיד".

היא הוסיפה: "הייתי רוצה להבין מהי מדיניות פתיחת המחסומים? מדוע הקונספציה שהתרסקה בעזה לפיה אם רק ניתן להם לעבוד בישראל הם לא יפנו לטרור קיימת עדיין ביו״ש? כיצד ייתכן שיש צעדות חמושים בשכם ג׳נין וטול כרם? טיל אחד על צעדה ותהלוכה של מחבלים חמושים תעשה את העבודה ותחסוך לנו הרבה סבל".

יו״ר סיעת הימין הממלכתי, ח״כ זאב אלקין אמר: "צה״ל היה פעיל וגייס הרבה כוחות בסמוך ל-7 באוקטובר. אך מאז באופן טבעי ישנה מגמה של ירידת המתח ושחיקה של הכוחות. בנוסף מתנהל תהליך מטריד, דווקא בתחילת הלחימה הפעולה בעזה יצרה הרתעה נגד החמאס. אבל כל יום שעובר בדשדוש בעזה מוריד את הרתעת החמאס וארגון הטרור מתחזק ומראה יותר תעוזה, גם ביו״ש. אני חושש שהמצב יסלים לאור זאת, יש קשר בין הזירות ואסור להכנס לשאננות.

אסתר הילמן יו"ר שומרים על הבית, שהשתתפה בדיון, מסרה: "רק אתמול יצא מחבל משכם,
שעמד עם הרכב בעמדת בידוק, והחליט לרצוח חיילים יהודים. והבוקר הצטרפו למעגל משפחות השכול ההורים של סמר דייגו הרסאג' וסמ"ר אליה הלל. איך ולמה כבר הבוקר לא פיצצנו לו את הבית? תגובה מיידית תיצור הרתעה מיידית! אבל במקום זה הוא הסגיר את עצמו ושומרים עליו בכפר".

איילת לאש שהשתתפה בדיון מסרה: "אנחנו תושבי יו"ש דורשים ממערכת הביטחון לשנות דיסקט ןלעבור מהגנה והתגוננות להתקפה נגד האויב. הם עסוקים יום וליל בהתחמשות והתכוננות לטבח הבא, וראינו ב7.10 מה הועילו כל מערכות ההגנה. הגיע הזמן להכנס לכפרים, להחריב בתי מחבלים, לתפוס שם עמדות, להרחיק את האויב מאיתנו ולא לעסוק רק בבריחה מאחורי גדרות ובטונאדות".

יו"ר ועמ"ש חוץ וביטחון לענייני יו"ש ח"כ צבי סוכות בזירת הפיגוע בשומרון: "לפני רגע הגיע לכאן מחבל ודרס שני חיילים שלנו. הדבר הזה הוא טירוף, הטרור מרים את הראש ביהודה ושומרון, ואסור שהדבר הזה יקרה. חייבים להבין שזה לא אותו דבר שהיה לפני המלחמה, עם ישראל השתנה, הצבא השתנה, ולא יכול להיות שפיגוע כזה עובר ושכם עדיין שקטה".

לדבריו, "בשכם חייבים להבין שבעל הבית השתגע, העיר הזאת חייבת לרעוד הלילה, כל תושב בשכם חייב להבין שהפיגוע הזה לא עובר בשקט. אסור שזה יעבור בשקט, ואם זה יעבור בשקט זה יקרה שוב, ושוב ושוב, ואנחנו נמצא את עצמנו בסיטואציות כאלה עוד פעם. אנחנו חייבים לחסום את העיר הזו לכמה שיותר זמן. העיר הזו חייבת לרעוד".

רשות המסים הגישה כתב אישום נגד בעל חברה בענף הבנייה, במסגרתו יוחסו לו עבירות בגין ניכוי 159 חשבוניות פיקטיביות, מבלי שבוצעו העסקאות בגינן הוצאו החשבוניות וכל זאת על מנת להקטין את תשלומי המע"מ ולהתחמק מתשלום המס בו הייתה חייבת החברה שבבעלותו. באמצעות החשבוניות הפיקטיביות , שהוצאו על שם 10 חברות שונות וכללו עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-40 מיליון ₪, קיזז הנאשם מס תשומות בסכום כולל של כ-6 מיליון ₪.

הנאשם הוא מוחמד עבד אלחי, תושב טירה ובעליה של חברת "ע. מ. רויאל הנדסה ובנייה". על פי כתב האישום הוא ביצע לכאורה את העבירות בשנים 2020 – 2021. בינואר האחרון, הורשע הנאשם בכתב אישום אחר, במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות וקיזוז מע"מ ללא חשבוניות בשנים 2017 – 2019.

במסגרת אותו הסדר הטיעון התחייב הנאשם להחזיר לקופת המדינה סכום של כ-3 מיליון ₪ ובתמורה תטען המדינה לעונש של שנתיים מאסר בפועל. גזר הדין בתיק זה טרם התקבל.

כתב האישום הנוכחי הוגש לבית משפט השלום בפתח תקוה, על ידי עו"ד בלה פרנק-דילר מהיחידה המשפטית מחוז מרכז ברשות המסים. כתב האישום הוגש בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ ירושלים.