ישראל מעלה הילוך בלבנון ומגבירה את תקיפותיה ביעדים רחוקים לקראת תאריך היעד לנסיגת כוחות צה"ל ותום הפסקת האש.
על פי גורמי ביטחון, מדובר בתקיפת תשתיות ומתקני אחסון רקטות שישראל הגישה עליהם תלונה למנגנון בירור ההפרות, אך לא טופלו במשך כחודש.
אמש תקף צה"ל אתרים צבאיים בעומק שטח לבנון, במקביל לנאומו של מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם. על פי דובר צה"ל, התקיפה כוונה נגד אתרים המכילים משגרי רקטות ואמצעי לחימה של הארגון.
ועידת התביעות ומינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי הודיעו על תכנית משותפת עבור אוכלוסיית שורדי השואה בישראל.
התכנית פועלת בשיתוף עם רשויות מקומיות ברחבי הארץ אשר יקבלו תקצוב מיוחד מועידת התביעות לתקנים ייעודיים של עובדים סוציאליים שיפעלו עבור שורדי השואה בלבד באותן רשויות.
הצורך בתקנים ייעודיים עולה במיוחד לנוכח גילם המופלג של שורדי השואה בישראל ובשל הצורך שלהם בקבלת סיוע במיצוי זכויות והנגשת השירותים והתמיכות להם הם זכאים.
כשגילם הממוצע של שורדי השואה בישראל עומד על 87, צרכיהם הבריאותיים והסוציאליים הולכים וגוברים ומשתנים מיום ליום. התכנית מספקת מענה הוליסטי ואישי לשורדי השואה הכולל עזרה במיצוי זכויות מול הרשויות, חיבור לשירותים תומכים, חיבור למסגרת קהילתית-מקומית, או שילוב בתכנית חלופית לשורדים מרותקי בית. בנוסף, התכנית נועדה לספק אוזן קשבת ותמיכה נפשית בייחוד לאור גילם המתקדם של השורדים, ובפרט על רקע אירועי המלחמה המתמשכת והמצב הביטחוני בישראל.
התכנית החלה לפעול לאחרונה בתקצוב של כ-14 מיליון ש"ח בכ-20 רשויות, בהן: כרמיאל, רמלה, באר שבע, חדרה, נתניה, מועצה אזורית אשכול, שדרות, אופקים, נתיבות, מועצה אזורית עמק יזרעאל, ועתידה להתרחב לכ-23 רשויות נוספות בתקופה הקרובה, ומספקת מענה ל כ-25 אלף שורדי שואה.
הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס היום (שני) לדיון מכריע בו יתבקשו השרים להחליט האם להיכנס למשא ומתן על שלב ב' של עסקת החטופים.
אתמול, לאחר שיחה שקיים ראש הממשלה עם השליח האמריקני למזרח התיכון סטיב וויטקוף, הודיעה לשכת נתניהו כי "ראש הממשלה עדכן את השליח המיוחד כי יכנס מחר את הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון על שלב ב' בהסכם".
תניהו התחייב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי השיחות על שלב ב' בעסקת החטופים לא יתחילו ללא אישור מראש של הקבינט. בישיבת הקבינט שאישרה את ההסכם עם חמאס הוכנס סעיף לדרישת סמוטריץ׳ והציונות הדתית ולפיו הממשלה לא תתחיל בשיח על של שלב ב' לפני דיון שייערך בישיבת הקבינט. הסעיף שאושר בקבינט היה תנאי להישארות מפלגת הציונות הדתית בממשלה.
תיעודי שמע שנחשפו לראשונה מראשית 2024 חושפים מתיחות גוברת בין דרגי השטח להנהגה בחמאס, על רקע חלוקת הסיוע ההומניטרי שהועבר לרצועת עזה. התיעודים, שפורסמו בחדשות 12, מתעדים ויכוחים פנימיים חריפים וטענות קשות כלפי ההנהגה הבכירה.
ההקלטות החדשות חושפות גם את הקשר בין הארגון לסוכנות אונר"א, ומעידים על האופן שבו הסיוע ההומניטרי, שעמד על 250 משאיות ביום, הגיע בעיקר לידי ההנהגה הבכירה. ישראל הציגה את התיעודים לאמריקנים בזמן אמת בניסיון למנוע את העברת הסיוע, אך ללא הצלחה.
התיעודים, שמקורם במערכת התקשורת הפנימית של הארגון, משקפים מציאות מורכבת ברצועת עזה בתחילת 2024, זמן קצר לאחר קריסת המשא ומתן לשחרור החטופים. השיחות המתועדות חושפות מחסור חמור במוצרי יסוד בקרב הדרגים הנמוכים, לצד תסכול גובר מהתנהלות ההנהגה.
בשיחות נשמעים דיווחים על נפגעים מפעילות צה"ל. "12 שהידים ו-5 פצועים", נשמע באחת ההקלטות. במקביל, עולות תלונות על מחסור במים, בלוני חמצן, מזון וציוד בסיסי. אחד הפעילים מדווח על אחריותו ל-170 נפשות, מתוכם 20 פצועים, ומתאר קושי במציאת משאבים עבורם.
המתיחות הגיעה לשיא כאשר התקבל דיווח על אירוע אלים במסגד ברפיח. "נכנסים לחדר הנשים ומכים אותן בתוך החדר", נמסר בדיווח, שהוביל לתגובות זועמות. "תגיד גם להנהגה מח'אן יונס, אנחנו נקרע אתכם", נשמע אחד הפעילים אומר, "אתם דואגים רק לעצמכם. אין הנהגה".
ניסיונות להרגיע את הרוחות לא צלחו. "חבר'ה, תירגעו", נשמע אחד המשתתפים אומר, "ההנהגה לא קשורה לעניין והיא עקבה אחרי העניין מהרגע הראשון". אך התגובה הייתה נחרצת: "עאמר עזוב אותי מהסיפורים האלה שההנהגה לא עקבה. תתפללו שאנחנו נתפזר לפני שיהיה מצב שיביא אותנו לדרום".
התיעודים חשפו גם קשרים בין הארגון לאונר"א. "יש לנו פצועים", נשמע באחת ההקלטות, "חלק מהם עובדי הסוכנות (אונר"א). שניים מהם שוטרים". גורם ביטחוני התייחס לחדשות 12 להשלכות הסיוע: "האמריקנים עזרו לנו מאוד בתחילת המלחמה, אבל בשלב מסוים קשרו לנו יד אחת. הכנסת הסיוע ההומניטרי לא רק שלא האכילה את האזרחים העזתים – אלא שיקמה את חמאס, ובכך עזרנו להם לעמוד על הרגליים".
שר המשפטים יריב לוין יוזם בימים אלו תכנית מקיפה לשינוי מבני במערכת המשפט, הכוללת רפורמה בהרכב הוועדה לבחירת שופטים והליכים נוספים. כך דווח בחדשות 12. על פי הדיווח התוכנית, שצפויה להגיע להצבעה בכנסת בשבועות הקרובים, כוללת הגדלה משמעותית של כוח ההשפעה הפוליטי בבחירת שופטים, לצד שינויים מהותיים נוספים במערכת המשפט, ביניהם שינוי באיוש תפקיד היועצת המשפטית לממשלה.
משרד המשפטים מקדם בימים אלה שני מהלכים משמעותיים במערכת המשפט. המהלך הראשון, אשר צפוי להגיע להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בתוך כשבועיים, יעסוק בשינוי מבני בוועדה לבחירת שופטים. השינוי המוצע יגדיל את משקלם של הנציגים הפוליטיים – הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה – על חשבון נציגי מערכת המשפט, כולל ביטול השתתפותם של נציגי לשכת עורכי הדין.
בשיחות שקיים שר המשפטים עם גורמים פוליטיים, הוא הביע את כוונתו לקדם מיד לאחר השלמת החקיקה הראשונה את המהלך השני – פתיחה בהליכי סיום כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה. כזכור היום דיוחנו כי ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן אמרה ברדיו קול חי כי בעוד ארבע שבועות ההמשלה תדון בפיטורי היועמשי"ת. השר לוין הסביר כי בניגוד לניסיון העבר, הפעם נבחרה גישה מדורגת ומתונה יותר, תוך שמירה על עקביות במימוש היעדים.
במקביל, צפוי להיכנס לתוקף שינוי בתהליך בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים, כאשר ועדת איתור מטעם הקואליציה תקבל את הסמכות למינוי לתפקיד זה. בתגובה לתכנית, מסר ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "אם החוק המושחת וההרסני הזה יעבור, נבטל אותו בשבוע הראשון של כנסת הבאה".
במסגרת בחינת נושא הגישה למידע מסווג, השב"כ מקיים סקירה מקיפה של נהלי האבטחה במשרדי הממשלה השונים. הבדיקה מתמקדת בעובדים ויועצים הנחשפים למידע רגיש ללא סיווג ביטחוני מתאים. כך דווח בכאן 11 על פי הדיווח ההליך הורחב בעקבות פניית ח"כ קריב ליועמ"ש ולראש השב"כ בנוגע לבדיקת קשרים לכאורה של גורמים בלשכת ראש הממשלה עם קטאר.
שירות הביטחון הכללי פתח בהליך מיפוי מקיף במשרדי הממשלה, במטרה לאתר מקרים של חשיפה לא מורשית למידע מסווג. הבדיקה כוללת בחינת השתתפות בדיונים רגישים ונוכחות במקומות בהם מצויים מסמכים מסווגים.
הרחבת היקף הבדיקה נעשתה לאחר שעלו ממצאים בעניינו של אלי פלדשטיין, עובד לשעבר בלשכת ראש הממשלה, אשר נחשף למידע מסווג ללא הסיווג הביטחוני הנדרש. בעקבות מקרה זה, התעורר חשש בשב"כ כי ייתכנו מקרים דומים נוספים.
במסגרת הבדיקה, נבחנת גם פעילותם של קציני הביטחון במשרדים השונים, האחראים על פי חוק לאכיפת נהלי הסיווג הביטחוני. השב"כ בודק את אופן יישום הנהלים ואת מידת ההקפדה על ההנחיות הביטחוניות.
ברט מקגרק יועצו הבכיר של הנשיא לשעבר ביידן קובע במאמר בוושינגטון פוסט כי האשם היחיד באי שחרורם של ששת החטופים שנרצחו יותר מאוחר ברפיח הוא חמאס.
כך הוא כותב: ״אחד מבני הערובה שחמאס סירב לקבל ברשימה היה אזרח אמריקאי צעיר, הרש גולדברג-פולין, שאיבד את ידו בזמן שהגן על חבריו במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר. ב-31 באוגוסט, חמאס רצח באכזריות את גולדברג-פולין וחמישה בני ערובה נוספים במנהרה מתחת לרפיח בדרום עזה. קיבלתי את הידיעה על מותו של גולדברג-פולין זמן קצר לאחר שחזרתי לוושינגטון מסבב שיחות בין דוחה לקהיר. הידיעה הייתה הרסנית. ושוב הראתה שחמאס לא התכוון ברצינות לשחרר בני ערובה כל עוד איראן וחזבאללה תמכו בדרישותיו המקסימליסטיות עם התקפות מתמשכות נגד ישראל״.
על רקע המחלוקת סביב ועדת החקירה הממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, מסתמנים שינויים משמעותיים בהנהגת שירות הביטחון הכללי. כך דווח הערב בחדשות כאן 11. המתיחות מתגברת על רקע דרישת לשכת ראש הממשלה להאיץ את השלמת תחקיר אירועי 7 באוקטובר, בעוד השירות מבקש זמן נוסף להשלמת העבודה.
מאחורי הקלעים של מערכת הביטחון מתרחש עימות מתגבר סביב עתידו של ראש השב"כ רונן בר. על פי הדיווחים, ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם מהלך לסיום כהונתו של בר, בין אם בהתפטרות או באמצעות החלטת ממשלה.
המתיחות הגיעה לשיאה בעקבות עמדתו של בר בנושא ועדת החקירה הממלכתית. כפי שנחשף בכאן רשת ב', ראש השב"כ הביע תמיכה בהקמת הוועדה, בטענה שהיעדרה מספק כר פורה להפצת מידע שגוי אודות אירועי 7 באוקטובר.
בישיבת הממשלה שהתקיימה לפני שבוע, סירב נתניהו להציג את עמדתו הכתובה של בר ואף תקף אותו באומרו: "מדובר בפקיד. מה הוא קשור להחלטה על ועדת חקירה ממלכתית?".
במהלך אותה ישיבה, העלה השר זאב אלקין הצעה חריגה. "הרמטכ"ל, אלוף פיקוד דרום וראש אמ"ן לקחו אחריות והתפטרו, ראש שב"כ גם הודיע שהוא לוקח אחריות ואין סיבה שלא יתפטר ואז לא תהיה טענה שאי אפשר להקים ועדת חקירה כי ראשי המערכת עסוקים במלחמה עכשיו – בכך הוא יתרום להקמת ועדת חקירה ממלכתית יותר מאשר במשלוח מכתבים על זה למזכיר הממשלה", אמר אלקין.
שר הביטחון ישראל כ"ץ נפגש הערב (ראשון) עם הסנאטורים לינדזי גרהאם, שלדון ווייטסטון, ריצ'רד בלומנטל, ג'וני ארנסט, דן סאליבן, אדם שיש, אנדי קים, ג'ון קורנין, וכן עם סגניתו של השליח המיוחד של נשיא ארה"ב למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, שהגיעו ארצה במסגרת משלחת דו-מפלגתית שנועדה לבטא תמיכה במדינת ישראל.
שר הביטחון כ"ץ הודה לחברי המשלחת על תמיכתם האיתנה בישראל, וסקר בפניהם את המאמצים של ישראל להשבת כל החטופים ולהשמדת ארגון הטרור חמאס, וכמו כן את פעילות צה"ל בשאר הזירות. שר הביטחון כ"ץ הדגיש כי יש למנוע מאיראן בכל דרך להשיג נשק גרעיני שיאיים על ביטחונה של ישראל, ביטחונה של ארה"ב ושל כל העולם המערבי. בדבריו ציין כי מדיניות של מקסימום לחץ כלכלי לא תספיק הפעם ויש לוודא שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני.
בפגישה השתתפו ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') דרור שלום, ראש אגא"ס, אלוף אליעזר טולדנו ורח"ט מחקר, תא"ל אופיר מזרחי-רוזן, שהציגו בפני המשלחת תמונת מצב מודיעינית ומבצעית ביחס לזירות השונות.
שר הביטחון ישראל כ"ץאמר במהלך המפגש כי "מדינת ישראל לא תסכים לעולם להקמת מדינה פלסטינית שתסכן את קיומה. סדר העדיפויות של ישראל ברור: מניעת נשק גרעיני מאיראן. שחרור כל החטופים וחיסול החמאס בעזה – ולאחר מכן הסכם עם סעודיה. ישראל לא תסכים לעולם להקמת מדינה פלסטינית שתסכן את קיומה. תוכנית טראמפ ביחס לעזה היא היחידה שיכולה להבטיח ביטחון לתושבי הדרום ומדינת ישראל אחרי הלקח מאירועי ה-7 באוקטובר".
בפעם הראשונה העיתונאי אלמוג בוקר מביא הקלטות שחושפות עד כמה פעילי חמאס היו קרובים להישבר ולפעול נגד סינוואר בגלל האוכל שניגמר וההנהגה שהחביאה את הסיוע ההומניטרי במחסנים.
יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, בתגובה לחשיפת העיתונאי אלמוג בוקר: אומר כי "החשיפה הדרמטית מוכיחה את מה שזעקתי לכל אורך הדרך – חמאס היה על הקרשים, ובמקום לדרוך לו על הראש עד הבסתו המוחלטת, בניגוד לעמדתי היחידה, הממשלה העניקה לו חמצן בדמות סיוע הומניטרי, דלק וחשמל, ואיפשרה לו לשקם את עצמו מחדש.
אותה כניעה בהכנסת הסיוע, היא שהביאה את חמאס בקצה לעמדה בה הוא עומד על רגליו, וממנה נולדה העסקה המופקרת – כאשר יכולנו לשחרר את חטופינו באמצעות לחץ צבאי שהיה גורם לחמאס לרדת על ברכיו ולהתחנן לשחררם.
גם כעת, כאשר הנשיא טראמפ מעניק לישראל גיבוי מלא להתעשת בעצירת ברז הסיוע והכרעת חמאס לאלתר, הממשלה מעדיפה להמשיך לדהור בנתיב הכניעה בו בחרה. אני קורא שוב לראש הממשלה והשרים: תפסיקו כבר להסס, תקנו את העוול הנוראי של הכנסת הסיוע לחמאס, וחיזרו מיד למלחמת הכרעה והשמדה".
התבטאות חסרת תקדים של ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן חושפת לראשונה לוח זמנים קונקרטי להעלאת נושא פיטורי היועצת המשפטית לממשלה להצבעה. במסגרת הופעתה במהדורה המרכזית ברדיו קול חי, חברת הכנסת העבירה מסר נחרץ לחברי הממשלה, תוך שהיא מזהירה כי "הימין לא ישכח" למי שיצביע נגד המהלך.
בדבריה במהדורה המרכזית אמרה דיסטל-אטבריאן: "שוחחתי עם גורם בכיר מאוד בנושא הזה. עוד ארבעה שבועות הממשלה תעלה את פיטורי היועמ"שית להצבעה, זה יקרה בקרוב מאוד. אני מנועה מלספר את הפרטים. קיבלתי אישור לפרסם בציבור שפיטורי היועמ"שית יעלו להצבעה בקרוב מאוד. אני בטוחה שאם יש שר שיצביע נגד – הימין לא ישכח לו את זה".
יש לציין כי הצהרה זו מהווה את האזכור הרשמי הראשון מטעם מפלגת השלטון המתייחס ללוח זמנים קונקרטי בנוגע להליך הפיטורים המדובר. המסר החד שהועבר לשרי הממשלה מדגיש את הרגישות הפוליטית סביב ההצבעה הצפויה.
במהלך הראיון התייסה לסוגית החטופים ואמרה "כולנו זוכרים שבמהלך השנה וחצי האחרונות הדבר שנאמר הכי הרבה בתקשורת הוא שנתניהו מפקיר את החטופים, הנה הגיעה הזדמנות מהאיש החזק בעולם שאמר לו תתפרע והוא רואה לנגד עיניו קודם כל את החטופים, הוא מוציא אותם אחד אחד".
לטענה, "השילוב בין נתניהו לטראמפ הוא שילוב מבטיח. כעת אנחנו יכולים לעשות הרבה דברים שלא יכולנו לעשות לפני הממשל הזה. לדעתי השלב הבא לא יוכל לצאת לפועל. נוציא את התשעה בשלב הזה ואחר כך אני בעד לפתוח את שערי הגהינום. לא צריך להכניס חייל אחד בשביל זה".
עוד אמרה "בימים הראשונים של המלחמה יכולנו לעשות הרבה יותר, ואז העולם הפך להיות אנטישמי. התחילו לא להאמין לדברים שקרו שם. חטפו לנו תינוקות וילדים ואנחנו לא בסדר. ברגע שיש לנו את המעטפת של טראמפ נתניהו ירוץ לשם, אך קודם כל יביא לכאן את מי שאפשר".
"התקשורת נמצאת בקמפיין והימין לא חד על זה. כשרואים סקרים בערוץ 12 שמראים 80% בעד ועדת חקירה ממלכתית, אנשים לא יודעים מה זה אומר ועדת חקירה ממלכתית. אם היו אומרים שועדת החקירה הממלכתית היא בית המשפט העליון התשובות היו אחרות. אני בעד שופט עצמאי שאינו חותמת גומי של הפרקליטות, איש אפור שעושה את העבודה. אפשר למצוא אחד כזה במחוזי. בכל מקום שאני מעלה את זה התקשורת ממסמסת".
לדבריה, "ממשלת השינוי נפלה וממשלת הימין עלתה הרבה בזכות האמון של המפלגות החרדיות, אנחנו יודעים מה לפיד הציע להם. אנחנו צריכים לשמוע קודם כל לציבור הנותן הזה. יש טענות לגיטימיות לציבור הזה. לא מצאתי עד היום דובר חרדי אחד שיודע להסביר את הבעיה, ואף אחד גם לא רוצה להקשיב".
בסיום הראיון אמרה כי "אם לא היה את הציבור החרדי לא הייתה תורה כמו שיש לנו היום. אתם בתחתית שרשרת המזון, מזלזלים באורח החיים שלכם. אני מנסה בכל דרך לדברר את הציבור החרדי. הכי קל בעולם לשנוא את החרדים".
מקורות ישראליים מדווחים על התקדמות לקראת סבב שיחות חדש בדוחה, שיתמקד בשלב השני של עסקת החטופים. הדיונים תלויים באישור הקבינט והנחיות ראש הממשלה למשלחת. במקביל, מתעוררים אתגרים בנוגע להיבטים ההומניטריים של ההסכם הקיים, כאשר סוגיית הכנסת קרוואנים וציוד הנדסי לרצועה נמצאת במוקד המחלוקת.
התפתחות משמעותית צפויה בזירה הדיפלומטית עם אפשרות לכינוס שיחות בקטר בשבוע הבא, כך עולה מדיווחים בחדשות כאן 11. המהלך, שיתמקד בגיבוש המתווה לשלב השני של הסכם שחרור החטופים, מותנה בהחלטות שיתקבלו בדיון הקבינט המתוכנן למחר.
במסגרת ההתפתחויות המיידיות, משלחת ישראלית בדרג עבודה צפויה לצאת מחר לקהיר. על סדר היום של המשלחת עומדים נושאים הומניטריים, ובראשם סוגיית הכנסת קרוואנים וציוד רפואי לרצועת עזה.
בתוך כך, מסתמן מתח סביב יישום ההסכם הקיים. חמאס העביר מסר למתווכים כי ישקול לעכב את הפעימה הבאה של שחרור החטופים המתוכננת לשבת. בניגוד להודעה המוקדמת שניתנה בסבב הקודם, הארגון שוקל הפעם להודיע על כך סמוך יותר למועד הביצוע.
על פי הדיווח, טרם אושרה הכנסת קרוואנים וציוד מכני הנדסי לעזה, למרות שהסכם הפסקת האש כולל התחייבות להתחיל בשיקום תשתיות כבר בשלב הראשון. ההסכם מתייחס להכנסת ציוד להקמת לפחות 60 אלף קרוואנים ו-200 אלף אוהלים.
גורם מדיני הגיב כי נושא הקרוואנים יידון בימים הקרובים, תוך תיאום מלא עם ארצות הברית. במקביל, לשכת ראש הממשלה אישרה את יציאת צוות המשא ומתן לקהיר מחר, כאשר הנחיות לגבי שלב ב' של העסקה יינתנו לאחר דיון הקבינט.
הקרב על חוק הגיוס נמשך גם בישיבת הממשלה שהתקיימה היום, כאשר המפלגות החרדיות התלוננו על אי קידום החוק, לצד קידום סנקציות אישיות ופליליות, בניגוד להבטחות והסכמים אין ספור.
ל'המחדש' נודע כי במהלך הישיבה, יו"ר שלומי אמונים, שר ירושלים ומסורת, מאיר פרוש, התלונן במהלך הישיבה נגד הסנקציות המתגבשות על בחורי הישיבות: "יותר מ-650 אלף איש בני 18 ומעלה הצביעו למפלגות החרדיות" אמר פרוש והוסיף: "זה מייצג ציבור של יותר ממיליון נפש שמאמין בלימוד התורה כערך עליון. ההתנהלות הנוכחית מובילה לעימות בתוך עם ישראל ואי אפשר לזלזל בכך".
בתגובה לדברים הבהיר שר הביטחון ישראל כ"ץ: "העקרונות שקבעתי כוללים שימור עולם התורה ושירות צבאי משמעותי. לא נקדם שום דבר בלי שני הדברים האלו. בלי הסכמה רוחנית ופוליטית, אי אפשר ליישם את החוק הזה".
גם יו"ר אגודת ישראל השר גולדקנופף, תקף את העיכובים החוזרים ונשנים: "צריכים להעביר חוק גיוס לפני שמאשרים את התקציב בקריאה שניה ושלישית", אמר.
השר כ"ץ השיב, כי "אנחנו מקדמים חוק שמי שרוצה ללמוד – ילמד. החוק חייב להיות בתיאום עם הרבנים, אחרת זה לא יילך. ראינו את זה עם צווי הגיוס ששלחו ואף אחד לא בא".
לאחר דין ודברים, ראש הממשלה נתניהו התערב אף הוא ואמר: "החוק מתקדם. אנחנו יודעים למה עד עכשיו זה התעכב, אבל כרגע זה מתקדם".
בינתיים, בועדת החוץ והביטחון נרשמה האטה בדיונים על חוק הגיוס וחברי הוועדה הוזמנו לשני דיונים בלבד לעומת שלושה בשבועות האחרונים. הדיון הראשון נקבע ליום שלישי והשני ליום רביעי למשך שעתיים בלבד.
