חודש: מרץ 2025

רשת ABC מדווחת, כי צה"ל פיזר הלילה כרוזים ברצועת עזה, בהם נכתב שתכנית הטרנספר של הנשיא טראמפ, תצא לפועל בקרוב.

"תושבי עזה, לאחר האירועים שהתרחשו והפסקת האש הזמנית ולפני תחילת יישום תוכנית טראמפ שתכפה עליכם עקירה בכוח, בין אם תרצו בכך ובין אם לא, החלטנו לפנות אליכם בקריאה אחרונה למי שרוצה סיוע ובתמורה מסכים לסייע לנו" נכתב בכרוזים.

עוד נכתב כי "החלטנו לפנות בקריאה אחרונה לאלה שמעוניינים לקבל סיוע בתמורה לשיתוף פעולה איתנו. לא נהסס לרגע להושיט עזרה. מי שרוצה להציל את עצמו לפני שיהיה מאוחר מדי. מפת העולם לא תשתנה אם כל תושבי עזה ייעלמו ואיש לא ירגיש בכך ולא ישאל עליכם.

נותרתם לבד בגורלכם הנחרץ, איראן אינה מסוגלת להגן על עצמה כדי להגן עליכם וראיתם בעיניכם מה קרה, לא ארה"ב ולא אירופה מתעניינות בעזה, ואפילו לא המדינות הערביות שלכם שהן בעלות בריתנו כעת ומספקות לנו כסף, נפט ונשק – בעוד שלכם הם הן שולחות תכריכים. המשחק כמעט נגמר. מי שרוצה להציל את עצמו לפני שיהיה מאוחר מדי, אנחנו נישאר כאן עד יום הדין".

בצה"ל טרם התייחסו אשמית לכרוזים המדוברים, שנראים יותר כניסיון תעמולה מאשר כרוזים אמיתיים, בין היתר בשל הלוגו של שירות הביטחון הכללי, שמופיע על גבי המנשר. גורם בצה"ל אישר ל'המחדש' כי אכן לא מדובר בכרוזים של צה"ל.

בנוסף, בדיקה קלה של 'המחדש' מעלה, כי הכרוזים המדוברים פורסמו ברשת החברתית כבר לפני כחודש ימים. בנוסף, גם הניסיון להכתיר את תכנית טראמפ, ככזו שתיעשה בניגוד לרצונם של העזתים, מלמדת שמדובר ככה"נ בתעמולה אנטי ישראלית.

כ"ק אדמו"ר מסאסוב שמקום מושבו בגני תקווה, עלה לציון אביו הרה"ק בעל המנחת יו"ט מסאסוב זיע"א לרגל יומא דהילולא.

האדמו"ר עלה בראש קהל חסידיו ולאחר תפילה על הציון הק' עברו הקהל למסירת קווטלאך וכן הזכרת שמות. בנוסף, פקד את ציון דודו כ"ק אדמו"ר רבי יצחק מאיר מסאסוב זיע"א.

בתום התפילה ערך לחיים טיש בכניסה לבית החיים בטבריה.

צילום יהודה פרקוביץ

קרקל – חתול בר – נתפס בימים האחרונים לאחר שהתקבלו דיווחים על חשד לנשיכה של חיילים באיזור הר חריף שבאזור הנגב, בגבול עם מצרים. הקרקל נתפס על ידי פקח רשות הטבע והגנים והועבר לבית חולים לחיות בר לבדיקה.

הסיפור החל לפני יומיים כשקצינה המשרתת בבסיס יצאה מאחד החדרים והרגישה כי ננשכה ברגלה. לדבריה יתכן וזה היה תן שברח מיד לאחר הנשיכה נתקע בקיר ורץ לדרכו. ביום שלמחרת מארק כץ פקח רשות הטבע והגנים בנגב הדרומי קיבל קריאה נוספת מאותו הבסיס – הפעם הזיהוי היה ודאי, נשיכה של קרקל.

מדובר באירוע חריג מאוד מכיוון שקרקל הוא בעל חיים נדיר וחששן שלא מעוניין ולא אמור לפגוש בני אדם. הם אפילו קיבלו את התואר ״רוח הרפאים של המדבר״ מכיוון שידוע כי נמצאים שם, אך כמעט בלתי אפשרי לפגוש אותם בטבע. אם הקרקלית הגיעה למצב בו נשכה אדם יש סיכוי שהיא חלתה בכלבת. כלבת היא מחלה קטלנית וחשוכת מרפא שפוגעת במערכת העצבים וגורמת להתנהגויות לא שגרתיות אצל בעלי החיים הלוקים בה ובסופו של דבר למוות.

כץ הנחה את קצינת הבריאות של הבסיס כיצד לפעול וכשהגיע לאסוף את הקרקלית מצא אותה מנסה להסתתר תחת פינת ישיבה בעודה לועסת דשא סינטטי. הוא לכד אותה בליווי של וטרינר מהאיזור ואתמול בשעות הצהריים מארק והקרקלית הגיעו לבית החולים.

לדברי פרופסור דודו אשחר מנהל בית החולים לחיות בר שבספארי: ״הקרקלית הגיעה במצב גופני ירוד כשהיא רזה מאוד, אפאטית ועם צליעה קשה באחת מרגליה האחוריות. במקביל לבדיקות דם כלליות נערכו לה צילומי רנטגן מקיפים שהראו שבר קטן בעצם החזה, חלוק אבן קטן שבלעה והבעיה העיקרית שראינו הייתה שבר ישן קרוב לברך שהתאחה לחלוטין בצורה לא טבעית. דבר שיכול להסביר את הצליעה הקשה ממנה היא סובלת.

כדי שתוכל להתחזק בזמן האישפוז הקרקלית מקבלת טיפול תומך, נוזלים אנטיביוטיקה וויטמינים. בשל החשד לכלבת אנו מטפלים בה במשנה זהירות והיא אושפזה באגף הבידוד בבית החולים עם מגע מינימלי של הצוות המטפל. אנו נצטרך לראות כיצד היא תתאושש ומה יקרה איתה בימים הקרובים״ הוסיף.

מצבם של הקרקלים בארץ בכי רע והם נמצאים בסכנת הכחדה חמורה. זהו טורף על ישראלי שתפוצתו הולכת ומצטמצמת משמעותית עם הזמן. בעבר היו נפוצים ברחבי הארץ וכעת תפוצתם מוגבלת לנגב שם נמצאת רוב האוכלוסיה ויתכן שגם לגליל המערבי. בשל הקושי לפגוש אותם בטבע אין הערכה מספרית מדויקת אך מדובר בסדר גודל של עשרות.

ההר הוליד עכבר? אחרי שאמש עיכבו כוחות המשטרה שני חשודים מרכזיים בפרשת קטארגייט, הנוגעת לחשדות בלשכת ראש הממשלה, תוצאות החקירה מעלות סימני שאלה רבים.

החקירה נגד השניים, ששמם אסור עדיין בפרסום, הסתיימה בתום קצת יותר משעתיים, כשבסיומה שוחררו לביתם. גם ההגבלות שהוטלו עליהם, אינן משמעותיות ומדובר באיסור יצירת קשר עם החשודים, אך בשל העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו אינו חשוד בפרשה, אין כל מניעה שייצרו עימו קשר.

ההחלטה לשחרר את השניים כמעט ללא כל הגבלה, מעוררת שאלות רבות בנוגע לחומרת הפרשה.

נזכיר כי החשד המרכזי נוגע לקשרים עם גורם זר והסוואת מקור כספים. החקירה, שהפכה מסמויה לגלויה, מתמקדת בחשדות לקשרים בין יועצים בכירים בלשכת ראש הממשלה לבין קטאר. שתי הדמויות המרכזיות נחקרו על ידי חוקרי להב 433 בשעות הערב של יום רביעי, כשהחוקרים ביקשו לגבות מהם גרסה ראשונית. במרכז התשאול עומדות שאלות לגבי מקורות המימון ואפשרות של עבודה בשירות קטאר.

הזימון לחקירה התרחש שעות ספורות אחרי פרסום הקלטות של איש עסקים ישראלי והודעה מטעם עורכי דין של מעורבים בפרשה. על פי הערכות, קיים קשר בין פרסומים אלה לבין ההחלטה לזמן את השניים לחקירה.

את החקירה מוביל צוות משותף של שירות הביטחון הכללי והמשטרה, בליווי צמוד של הפרקליטות. החקירה מתנהלת תחת צו איסור פרסום גורף שהוצא לבקשת המשטרה למשך 30 יום, האוסר פרסום כל פרט מפרטי החקירה.

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. (שמות לה, ב)

בגמרא בראש השנה (ט, א) נחלקו האם לומדים דין תוספת שבת מ'בחריש ובקציר תשבת', או לרבי ישמעאל ממש"נ בתענית יום הכפורים 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה בערב' שנאמר בתשעה לומר שמתחיל ומתענה מבעוד יום שמוסיפין מחול על קדש, וכן לומדים ביציאתו שנא' 'מערב עד ערב', וכן לומדים לשבתות שנא' 'תשבתו', וכן ימים טובים שנא' 'שבתכם' שבכל מקום שיש בו שבות מוסיפין מחול על קדש, וכן מבואר בגמ' ביומא (פא, א) ועוד מצינו שנא' 'ועניתם את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו' שאין נענשים על תוספת שנא' 'וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה' שרק על עיצומו של יום חייב כרת, ונחלקו האם לומדים לשבת מק"ו או שנלמד מהפס' 'תשבתו שבתכם', הרי מבואר שתוספת שבת היא מדאורייתא.

וכן מבואר במכילתא פרשת יתרו (שמות כ, ח) נא' 'זכור' מלפניו ו'שמור' לאחריו, מכאן שמוסיפין מחול על הקודש, עוד מצינו באבודרהם (סדר מעריב של שבת ד"ה ומקדימין) מנין שמוסיפין בכניסתו וביציאתו שנ' 'שבת שבתון קודש' ונא' 'שבת שבתון היא לכם'.

אין חיוב תוספת

אמנם בתוספות בראש השנה (שם) כתבו, שתוספת יוה"כ מדאורייתא, והק' שהרי מצינו בכמה מקומות שהיה צריך לומר שספק אסור והרי אסור ממילא כיון שיש דין תוספת, וכ' משום שמצד הדין צריך רק תוספת משהו, וכ' שלרבן גמליאל אין תוספת כלל, וכן מבואר בירושלמי (שביעית) מה ערב שבת בראשית אתה מותר לעשות עד שתשקע החמה אף כל ערב שבת אתה מותר לעשות עד שתשקע החמה, הרי מבואר שאין חיוב תוספת שבת.

ובביאור הגר"א (או"ח רסא, ב) הביא שאמנם הקשו על דברי הירושלמי אמנם לגבי שבת לא קשה, ומותר בעשיית מלאכה עד שקיעת החמה, וכ"כ בספר הישר לרבינו תם (סי' קטז) שאין דין תוספת שבת לפניה.

והנה הרמב"ם לא הזכיר דין תוספת זה, וכתב המגיד משנה (פ"א הל' שביתת עשור ה"ו) שהרמב"ם סובר שתוספת שבת אינה דאורייתא אלא בעינוי יום הכפורים בלבד, והבית יוסף כתב כיון שהרמב"ם לא הביא דין זה הרי סבר שאין דין תוספת גם מדרבנן, והק' מדוע לא למד כסברת הרא"ש והוכיח כן מיו"כ, ומ"מ דעת הרי"ף (יומא ב, ב) כהרא"ש וכ' במ"מ שכן דעת שאר המפרשים.

א"כ מצינו, שדעת תוס' פסחים (צט, ב) שדין תוספת הוא מדאורייתא גם בשבת ויו"ט, ושי' הרמב"ם ע"פ דברי המ"מ (הל' שביתת עשור פ"א ה"ו) שרק לגבי יום כפור יש דין תוספת שהיא מהתורה ורק לעניין עינוי ולא לענין מלאכה, ובשבת וביו"ט אין אפי' איסור מדרבנן ע"פ דברי הב"י, והלבוש (רסא ,ד) נקט שתוספת היא מדרבנן, וכן הביא בביאור הלכה, וכ' האליה רבה שאפשר שגם הרמב"ם והטור סוברים שהוא מדאורייתא, שי' הרי"ף ושאר הראשונים שתוספת הוי דאורייתא גם בשבת וגם לענין איסור מלאכה ומסתבר לעניין כל המלאכות.

אם עיור יכול להוציא בקידוש

כתב המרדכי (מגילה רמז תשצז–ח), נשאל ה"ר טוביה מווינא איך עיור שלא יכול לראות ופטור מהמצוות לרבי יהודה מוציא את בניו ובני ביתו בקידוש והרי חייב רק מדרבנן, ואיך מוציא את מי שחייב מהתורה, והשיב שכן מצינו לגבי קידוש שיכול לקדש ולקבל שבת מבעוד יום מפלג המנחה ועדיין לא קדש היום ויכול ולצאת ידי קידוש, וכל מה שתוספת שבת היא דאורייתא היינו דוקא לאחריה, ומ"מ יכול לצאת ידי חובת קידוש ע"י מה שמקדש מדרבנן חיוב קידוש מדאורייתא, וא"כ גם עיור יכול להוציא אחרים שחייבים מדאורייתא, ומה שמצינו לגבי נשים שלא מוציאות אחרים בברכת המזון כיון שחייבות רק מדרבנן, כיון שאינם חייבות מדאורייתא לעולם כלל, משא"כ מי שחייב מדרבנן ויכול לבוא לידי חיוב מדאורייתא הרי יכול להוציא גם מדאורייתא, אמנם לגבי שבת יש לדחות כיון שמדובר מבעוד יום הרי אין בידו לבוא לחיוב דאורייתא עכשיו ואיך יועיל, ומ"מ מוכח מקידוש שיכול לצאת בקידוש אפי' שלא חייב מדאורייתא, ועוד תי' שם שמדובר כשי' רבי מאיר שסומא חייב מדאורייתא.

ובקובץ שעורים (חלק ב סימן ל) ביאר את דברי המרדכי, שלא סבר כהרמב"ם שאין מצוה כלל, דא"כ אין ראיה מזה לסומא, וע"כ צריך לומר בכונת המרדכי שצריך שני חלקים: א) שיכול לבוא לידי חיוב דאורייתא לאחר זמן. ב) שגם עכשיו הוא חייב מדרבנן שהרי בקידוש אינו יוצא אלא מפלג המנחה ולמעלה שיש תוספת שבת מדרבנן אבל קודם פלג המנחה ודאי אינו יוצא.

ממתי אפשר לקבל שבת

בבית יוסף (או"ח רסא) הביא דברי הר"ן בשבת (טו, א) וביומא (ב, ב) וכן כתב במגיד משנה (פ"ה ה"ד) בשם הרמב"ן שאי אפשר שיקבל עליו תוספת שבת בעוד שהשמש זורחת על הארץ, וכן אי אפשר שיהא בין השמשות שהרי הוא ספק כרת, אלא ודאי זמנו של תוספת היינו מתחלת השקיעה שאין השמש נראית על הארץ עד זמן בין השמשות, והזמן הזה שהוא ג' מילין ורביע, ואם רצה יכול לעשות את כולו תוספת ואם רצה יכול לעשות מקצת ממנו, ובלבד שיוסיף זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש.

ובב"ח מבואר שאפשר לקבל שבת אםי' שעתיים לפני שבת, ויש להקשות שהרי מבואר בשו"ע שרק מפלג המנחה ואיך מועיל, ואפשר שסבר כדברי מהר"ח אור זרוע (סי' קפה) שאפשר לקבל שתי שעות קודם הלילה שהוא חלק אחד מתוך י"ב מכל יום השבת שהוא כ"ד שעות, כמו שמצינו לגבי שמיטה שתוספת שביעית היא ל' יום שהוא חודש אחד מתוך י"ב חודשים בשנה, ובשלחן הטהור (סי' קפח, טז) כ' שאפשר להוסיף מג' שעות קודם הלילה

ובדרכי משה (רסא, א) הביא שבאגור כתב בשם מהר"י מולין ע"פ דברי התוס' בברכות (כז, א) שיכול לקבל עליו שבת מפלג המנחה, שכן מצינוח שם שרב התפלל תפילה של שבת בערב שבת, וכ"כ במג"א (קפח, יח) שיכול לקבל שבת משעה ורבע לפני שבת, ובערוגות הבושם ועוד הביאו שיכול משיעור שעה קודם הלילה.

זמן התוספת

הרבינו יונה (ברכות יח,ב מדפי הרי"ף) כ' בשם ה"ר יעקב מאורליש שאע"פ שתוספת די בכל שהוא אפי' אם מוסיף יותר הרי הוא בכלל תוספת וחייב עליו, וכ"כ בתוס' בר"ה.

ובתוס' בביצה (ל, א) כתבו שיש שיעור לתוספת יום הכפורים שהרי צריך להפסיק מבעוד יום שאינם יכולים לאכול עד חשכה ממש שא"א לצמצם בדיוק ויכולים לעבור על איסור דאורייתא ובפירוש התוספת לא התברר השיעור ולכך יש להזהר והפסיק מבעוד יום, וברא"ש (יומא פרק ח' סי' ח) הביא כן וצריך שיהיה לפני בין השמשות, לפי שבין השמשות הוא ספק ואם עשה מלאכה בשוגג חייב חטאת כיון שהוא ספק, וכ' שלא התברר שיעור תוספת זו וע"כ אינו תוספת כל שהוא שהרי דין תוספת יוה"כ מדאורייתא, אלא צריך לפרוש לפני בין השמשות מעט, והנה בשו"ע (או"ח רסא, ב) כתב שמקורו בדברי הר"ן בשבת והרמב"ן שכתבו דזמן תוספת זה הוא מתחילת השקיעה ואם רצה עושה מקצת תוספת.

בשיטה קובצת (ביצה ל, א) כתב בשם ר"י ששיעור התוספת הוא כחצי שעה, ובמשנה ברורה (סקכ"ב) כתב, שלא מספיק בכל שהוא אלא צריך קצת יותר ושיעור התוספת עם בין השמשות הוא כמעט חצי שעה, וכ"כ בחיי אדם (כלל ה, א) שבין השמשות עם תוספת שבת הוא כמעט חצי שעה, שבין השמשות הוא כרבע שעה ותוספת שבת כרבע שעה.

ובשו"ת אגרות משה (ח"א סי' צו) כ' ששיעור התוספת הוא שתי דקות, ובשולחן ערוך הרב כתב, ששיעור תוספת שבת הוא ארבע דקות.

וכתב במשנה ברורה (סקכ"ג) שמי שמחמיר על עצמו ופורש ממלאכה חצי שעה או עכ"פ שליש שעה (עשרים דוקות) קודם השקיעה אשרי לו, שיוצא בזה שיטת כל הראשונים, ובשער הציון כ' שיוצא גם לשיטת ר"א ממיץ ואפי' אם מיל הינו כ"ד דקות ויוצא בזה גם בתוספת שבת.

לסיים לאכול בלילה

והנה באור זרוע (ח"ב הל' ערב שבת אות יד) מבואר שלשיטות שתוספת שבת מדרבנן הרי אינו יכול לקדש מבעוד יום ודלא כמרדכי הנ"ל וכדברי תוס' בשבת, ובט"ז (או"ח רצא, ו) בשם ספר חסידים שאם התחיל את הסעודה מבעוד יום צריך לגמור את הסעודה בלילה, ורש"ל נהג שלא לאכול בליל שבת עד הלילה, והט"ז השיג כיון שתוספת שבת היא מדאורייתא הרי יצא גם אם גמר קודם הלילה.

ואפשר לבאר דבריהם ע"פ דברי הב"ח (או"ח תעב) שדין תוספת שבת מועיל רק לענין קידוש כיון שהקידוש הוא על קדושת השבת ויכול להוסיף על קדושתו, מה שאין כן אכילה אין יוצאים אלא בלילה ולא מועיל תוספת שבת שיחשב היום כלילה, וכ"כ בשם מהר"ל מפראג, ולכך הק' הט"ז על הס"ח ורש"ל שלא מועיל תוספת שבת לענין הסעודה אפילו אם תוספת שבת דאורייתא.

אם יכול לאכול בסוכה בשמיני עצרת מבעוד יום

והנה בשו"ע (או"ח תרסח, א) כתב לגבי שמיני עצרת שבחוצה לארץ אוכלים בסוכה בלילה וביום מפני שהוא ספק שביעי ואין מברכים על ישיבתה ומקדשים ואומרים זמן, וכ' המג"א (סק"ג) שאם אכל לאחר תפלת ערבית מבעוד יום שלא יברך לישב בסוכה, והק' בביכורי יעקב (סק"ח) כיון שתוספת חול על הקודש היא מדאורייתא, בשעה שקבל שמיני עצרת בתפלתו הפסיק את מצות סוכה אפי' עדיין יום, ולכך כשאוכל בסוכה בלא ברכה אינו מבטל ברכה כיון שמן הדין פטור, ולכך יכול לאכול לכתחלה מבעוד יום, והרי דין תוספת תלוי במח' ואפי אם זה מדאורייתא מ"מ אומרים כן רק להחמיר מדרבנן, ולא להקל לעשות מיום לילה בדין דאורייתא, שהרי צריך לקרוא שוב קריאת שמע.

והוכיח כן ממש"כ הב"י (יו"ד רסב) בשם סמ"ג, שאם הקהל קבלו שבת מבעוד יום, אם נולד בע"ש אחר שקבלו הקהל שבת ועדיין יום הוא, פשוט שנמול ביום ו', ולא אומרים שהרי תוספת היא מדאורייתא, ועוד הוכיח מדברי הט"ז (תר, ב) במי שלא תקע ביום שני של ר"ה עד אחר שקבל שבת שתוקע אז, כיון שקבלת שבת אינו מבטל יום ר"ה, וא"כ היה צריך להיום שאם קבל עליו שמחת תורה מבעוד יום שיהיה פטור מסוכה ולא יתכן.

וכתב שמצד הסברא כיון שמדאורייתא אין לו שיעור ואפי' רגע בלבד ולכך רק אותו הרגע הוא מדאורייתא, ונדון כלילה אפי' להקל אם הי' אפשר לשער, אבל שאר התוספת אינו אצלו רק רשות, ופשוט שאינו יכול לבטל ממנו דינים הנוהגים ביום מן התורה, וכשאוכל בשמיני עצרת מבעו"י חייב לאכול בסוכה מדאורייתא, וכשאינו מברך לישב בסוכה מבטל הברכה, וכשמברך הוי זלזול יום טוב דשמיני עצרת. ולכן הדין עם מהרש"ל שאסור לקדש עד הלילה.

תוספת בערב יו"ט

הנה בשולחן ערוך (או"ח תצד, א) ביום חמישים לספירת העומר הוא חג שבועות, וכ' המשנה ברורה (סק"א) שמאחרין להתפלל ערבית בכניסת שבועות בצאת הכוכבים כדי שיהיו ימי הספירה מ"ט יום תמימות, ובמג"א כתב שאין מקדשים על הכוס עד צאת הכוכבים שנא' 'תמימות תהיינה'.

ובתוס' בפסחים (צט, ב) לגבי שלא יאכל אדם בערבי פסחים סמוך למנחה עד שתחשך, כתבו שדוקא במצות מצה יש דין עד שתחשך כדין פסח שנא' בו 'ואכלו את הבשר בלילה הזה' והוקשו מצה ומרור לפסח, אבל סעודת שבת ויו"ט יכול לאכול גם מבעוד יום וכנ"ל, וכ"כ הרא"ש (שם סי' ב), וכ' הקרבן נתנאל שיש ראיה מדברי הרא"ש שכ' שבשבתות ויו"ט מותר לאכול מבעוד יום, דלא כדברי המג"א (סי' תצד) שנקט בליל שבועות שאין מקדשים על היין עד צאת הכוכבים משום שנ' 'תמימות תהיינה', ומדברי הרא"ש משמע שמותר בכל יו"ט חוץ מפסח.

בקובץ שעורים (פסחים אות ריב) כתב, ומשמע, שבלא הפסוק היה יוצא בפסח ומצה בתוספת יום טוב, כיון דקדוש לענין איסור מלאכה ה"ה לענין מצות היום, והקשה מדברי התוס' בכתובות (מז, א) שכתבו שבתוספת יום טוב אין מצות ושמחת בחגך, אף דאסור במלאכה מדאורייתא, ובמה שונה מצות מצה שבלא הפסוק היה יכול לאכול מצה למצות ושמחת, אמנם אפשר לבאר את דברי התוס' בכתובות שרק לענין מצות שמחה אין בתוספת כיון שיתכן וסברו כהשיטות שאין דין שמחה בליל יו"ט ולכך אין גם בתוספת, משא"כ לשאר מצוות שנוהגות בלילה שאין ראיה לזה, וכן נקט הגרש"ר.

אם התוספת משנה את היום או מוסיפה קדושה

ואפשר לבאר את מחלוקת הט"ז ומג"א והקרבן נתנאל, שלדעת הקרבן נתנאל זמן התוספת נחשב לשבת ויו"ט, ומשעה שמקבל עליו נחשב כשבת לכל הדינים, ולכך בשבועות כיון שקבל על עצמו הרי כבר קדש היום ויכול לקדש, והט"ז והמג"א סברו שאין אפשרות להקדים את היום עצמו ע"י התוספת אלא שהתחדש בדין תוספת שיכול להחיל קדושה גם על היום הסמוך לשבת ויו"ט ולכך בשבועות שהיום עצמו הוא הגורם הרי חסר בתמימות ולא יכול עדיין לקדש.

אם צריך לקבל שבת בפיו

ויש לדון האם צריך לקבל תוספת שבת בעצמו או שחל ממילא כקדושת שבת, ובספר תוספת שבת (או"ח רסא, יג) לגבי עשיית מלאכה אחרי עניין ברכו של שבת מבעוד יום שאסור, וכתב שיותר חמור אם מקבל שבת יותר משנכנס שבת ממילא בבין השמשות, וכן דעת המרדכי בשם רבינו שמריה ורבינו יואל סבר שבקבלה מותר בעשיית מלאכה, ומ" מבואר בדברי המרדכי שתוספת שבת היא דוקא כשמקבל עליו, ומה ששבת ממלאכה לא קיים תוספת שבת, אמנם בבתוס' בראש השנה (ט, א) וכן מדברי המאירי והר"ן (ביצה ל) שהק' שהרי לפני בין השמשות יש דין תוספת ממילא משמע שאי"צ לקבל בעצמו ובמה שלא אוכל ושובת ממלאכה מקיים תוספת שבת.

מתפלל מנחה קודם התוספת

והנה יש לדון מתי יקבל תוספת שבת שהרי אם יקבל קודם שיתפלל שוב לא יוכל להתפלל וכמבואר בשו"ע (רסא, ב) ובשו"ת ארץ צבי (ח"א סי' ס) הביא דברי השפת אמת שיועיל ע"י שיעשה תנאי קודם התפילה שיהיה תוספת כמה זמן שצריך קודם השקיעה ובכך יצא, ולגבי מנחה הרי היא מדרבנן ויכול להתפלל בזמן שהוא ספק, ונראה שכ"ז הוא רק אם קבל בפיו ואם לא קבל בפיו יכול לחזור בו, ומ"מ יש לדקדק ולהקפיד לגמור תפילת מנחה בער"ש לפני השקיעה ולקבל תוספת שבת אחרי מנחה.

קבל שבת אם יכול לשאול ולהתיר קבלתו

בט"ז (תר, סק"ב) כתב שמותר לערב (עירובי חצירות) אפילו לאחר שקיבל עליו שבת, וכן בדרך החיים מצדד לפסוק דכל שבות לצורך מצוה מותר אפילו אחר שקיבלו הציבור שבת וכו', ובודאי לא היה דעת הציבור לקבל על עצמם התוספת וכו'.

ולדברי הלבוש (רסג, יז בהגה"ה) גם לכל שאר עניני מלאכות אפילו אינם מצוה, ואפילו מלאכות דאורייתא, אם טרוד ונחפז עליהם, ושכח וקיבל עליו שבת, יכול לישאל על קבלתו כדין נדר, בפני שלושה ובפתח חרטה כדין, ולעשות מלאכתו. ויש הלמדים מדבריו להתיר גם לאחר הדלקת נרות שבת, על ידי התרה בפני שלושה או הפרת הבעל, אך כתבו האחרונים לדון ביסוד דברי הט"ז, וכן בדברי הלבוש המשווה קבלת שבת לנדר, ולכן אין להתיר בשופי, ובפרט כשיוכל לעשות על ידי אחר שעדיין לא קיבל שבת, ובכל ענין אין דברי הלבוש אמורים אלא בקבלת יחיד, אבל לאחר קבלת הציבור שהיחיד נגרר אחריהם, שוב לא יועיל התרה בכל ענין, זולת במקום מצוה עוברת התלויה בזמן, וכדברי הט"ז הנ"ל, (ואז אין צריך התרה).

מעלת תוספת שבת

כתב הפלא יועץ (ערך תוספת שבת) תוספת שבת ותוספת יוהכ"פ ציונו בהם יוצרנו להוסיף מחול על הקדש ולא ללמד על עצמם בלבד יצאו אלא ללמד על הכלל כולו שחייב אדם להוסיף על מצות התורה וכבר בא מפורש ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי שחייב אדם לברוח מאה שערים של היתר כדי שלא יכנס בא' של אסור וכתיב נמי קדושי' תהיו ופי' רז"ל פרושים תהיו קדש עצמך במותר לך וחייב אדם להיות מוסיף והולך תוספת קדושה מידי יום יום לא תשבע עינו כמו שאוהב כסף לא ישבע כסף והתוספת מורה על היותו עובד מאהבה כי מים רבים של הבלי העוה"ז לא יוכלו לכבות את האהבה וכבר כתבו ספרי המוסר שטובת ומעלת התוספת הוא כשהוא מרובה על העיקר לא שיהא התוספת מבטל העיקר באופן שצריך פלס ומאזני משפט פעמי' יוסיף ופעמי' בטולה של תורה זהו קיומה א' המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

צעד גדול בדרך לאישור תקציב המדינה: הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את חוק ההסדרים, מסגרות תקציב המדינה ויעדי תקציב המדינה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 50 שהתנגדו. דיוני התקציב נמשכו גם בזמן האזעקה שהופעלה באזורים רבים ברחבי הארץ, כתוצאה משיגור הטיל מתימן.

על פי ההצעה, תקציב המדינה יעמוד על כ-619 מיליארד ש"ח, יעד הגרעון על 4.9% ומסגרות התקציב שאושרו כוללות התאמות תקציביות בסך של כ-35 מיליארד ש"ח. בשבוע הבא צפוי אישור בקריאה שניה ושלישית של תקציב המדינה ובכך להשלים את הליך אישור התקציב לשנת 2025.

בין הצעדים שאושרו ניתן למנות את שינוי מנגנון העדכון של מדרגת הגבייה המופחתת לעניין גביית דמי ביטוח לאומי, השוואת שיטת הצמדה נושאי משרה ברשויות מקומיות וברשויות השלטון, הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, השתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו2026.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: “הלילה אישרה הכנסת את חוק ההסדרים והמסגרות של תקציב המדינה לשנת 2025 המבטאים אחריות לאומית וכלכלית, תוך איזון בין צורכי הביטחון והחוסן האזרחי לבין שמירה על יציבות המשק. זהו תקציב של מלחמה, אבל גם של תקווה – תקציב שמאפשר לצה”ל ולמערכת הביטחון את כל המשאבים הנדרשים להכרעת האויב, תוך דאגה למילואימניקים, לבעלי העסקים, לשיקום הצפון והדרום, ולצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל.

לצד זאת, אנו ממשיכים לקדם רפורמות מבניות משמעותיות – במאבק בהון השחור, בשיפור השירות לאזרח, ובהאצת ההייטק הישראלי – כדי שהמשק ימשיך לצמוח והנטל יתחלק בצורה הוגנת יותר. המדיניות הכלכלית שלנו מוכיחה את עצמה, ואנחנו רואים זאת בשקל החזק, בביצועי הבורסה, ובאמון שמגלים המשקיעים.

זהו תקציב שמחזק את החוסן הלאומי שלנו – כלכלית, ביטחונית ואזרחית. נמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח לעם ישראל ביטחון, צמיחה ויציבות". דברי השר.

ברקע חידוש הלחימה, מקורות מצרים חשפו לעיתון אלערבי אלג'דיד, כי משלחת צבאית ישראלית ביקרה אתמול בערב בקהיר.

על פי הדיווח בעיתון הפרו קטארי, מדובר בביקור בזק שנמשך כשלוש שעות, במהלכן נפגשה עם ראש המודיעין המצרי, הגנרל חסן רשאד, ועם בכיר צבאי מצרי רם דרג.

לדברי המקורות שצוטטו בדיווח, לאחר ביקור המשלחת הישראלית בקהיר, צוות האבטחה המצרי יצא מציר נצרים במרכז רצועת עזה וזאת עוד לפני כניסתו של כוח צה"ל לציר. עם זאת, המקורות חשפו כי בכירים ביטחוניים מצרים עדיין נמצאים ברצועת עזה.

עוד צויין בדיווח כי המשלחת הצבאית הישראלית דנה עם הבכירים בצבא המצרי במספר צעדים חדשים שנקט צה"ל שלשום: הגדלת מספר החיילים הישראלים בציר סלאח א-דין (פילדלפי) על הגבול עם מצרים, הגדלת הציוד הצבאי וכלי הנשק הכבדים והגדלת עומק הפעולה.

תת-אלוף אורן סולומון, שהוביל את בדיקת תפקוד אוגדת עזה באירועי 7 באוקטובר, הורחק מתפקידו. לפי מקורביו, ההרחקה אירעה לאחר שהחל לבחון את מעורבות הפיקוד הבכיר בצה"ל.

על אף שמדובר באחד האירועים המשמעותיים ביותר בתולדות המדינה, דו"ח החקירה המקיף של צה"ל על תפקוד אוגדת עזה באירועי 7 באוקטובר לא פורסם עד היום לעיני הציבור. בחדשות 12 נחשף הערב (רביעי) כי הקצין שהיה אמון על ביצוע התחקיר המקיף, תת-אלוף במילואים אורן סולומון, הורחק למעשה מתפקידו באופן פתאומי.

המידע שנחשף כאמור הערב, מצביע על כך שהחדר בו נערכו התחקירים ובו מאוחסנים החומרים הרגישים הפך לבלתי נגיש עבור סולומון עצמו, כאשר הגישה אליו נחסמה. לפי גורמים המקורבים לתא"ל במיל' סולומון שצוטטו בחדשות 12, השינוי המפתיע בסטטוס שלו התרחש לאחר שבמהלך עבודת התחקיר על אוגדת עזה, זיהה דפוסים מדאיגים בהתנהלות הצבאית.

על פי אותם מקורבים, סולומון גילה כי הליקויים בתפקוד לא היו מוגבלים רק לדרג השטח, אלא השתרעו לאורך כל שרשרת הפיקוד – מהאוגדה ועד לצמרת הפיקוד העליון, כולל הרמטכ"ל עצמו. לדבריהם, ברגע שהחלה להתבהר תמונה זו, המצב השתנה באופן דרמטי, ומעמדו של סולומון כמוביל התחקיר הפך לבעייתי עבור הדרג הבכיר.

ממצא מטריד במיוחד שעלה בתחקיר, לפי המקורבים, נוגע לתקשורת בין הרמטכ"ל דאז לבין מפקד האוגדה. "הרמטכ"ל לא דיבר עם מפקד אוגדת עזה אפילו לא פעם אחת במהלך אותה שבת – זה מטורף", נמסר מפי סולומון. הוא הוסיף: "זה רק ההתחלה. מפקדים בכירים לא תפקדו עד שעות אחר הצוהריים".

בשיחות עם מקורביו, הביע סולומון אכזבה עמוקה מהתנהלות המערכת בעקבות התחקיר. לתחושתו, למרות המאמצים שהושקעו בבחינת האירועים, לא חל שינוי משמעותי בהתנהלות הצבאית. "המצב היום בצה"ל חמור לא פחות", אמר תא"ל במיל' אורן סולומון למקורביו. "מדברים על כשלים של שישה באוקטובר, אבל כמעט דבר לא השתנה בהתנהלות – ואיך רוצים שישתנה אם לא באמת מתחקרים?".

הרחקתו של האיש שהוביל את אחד התחקירים המשמעותיים ביותר על אירועי 7 באוקטובר מעוררת תהיות רבות לגבי נכונות המערכת הצבאית להתמודד עם הליקויים שהתגלו. הימנעות מפרסום התחקיר והרחקת מובילו מעלים שאלות כבדות משקל לגבי תהליכי הפקת הלקחים והיכולת של המערכת לתקן את עצמה.

המשטרה זימנה לחקירה שני אישים מרכזיים בפרשה שזכתה לכינוי "קטארגייט". החשד המרכזי נוגע לקשרים עם גורם זר והסוואת מקור כספים. בשל צו איסור פרסום, לא ניתן לחשוף את זהותם בשלב זה. החקירה, שהפכה מסמויה לגלויה, מתמקדת בחשדות לקשרים בין יועצים בכירים בלשכת ראש הממשלה לבין קטאר.

שתי הדמויות המרכזיות הובאו לחקירה במטה להב 433 בשעות הערב של יום רביעי והם עדיין נחקרים. החוקרים צפויים לגבות מהם גרסה ראשונית במהלך חקירה שעלולה להימשך לתוך שעות הלילה. במרכז התשאול עומדות שאלות לגבי מקורות המימון ואפשרות של עבודה בשירות קטאר.

הזימון לחקירה התרחש שעות ספורות אחרי פרסום הקלטות של איש עסקים ישראלי והודעה מטעם עורכי דין של מעורבים בפרשה. על פי הערכות, קיים קשר בין פרסומים אלה לבין ההחלטה לזמן את השניים לחקירה.

בתום התשאול, צוות החקירה יצטרך להחליט אם לשחרר את החשודים בתנאים מגבילים או להביאם בפני בית המשפט להארכת מעצר. כעת, לאחר שהחקירה הפכה גלויה, ייתכן שיתפרסמו פרטים נוספים בכפוף למגבלות צו איסור הפרסום.

את החקירה מוביל צוות משותף של שירות הביטחון הכללי והמשטרה, בליווי צמוד של הפרקליטות. החקירה מתנהלת תחת צו איסור פרסום גורף שהוצא לבקשת המשטרה למשך 30 יום, האוסר פרסום כל פרט מפרטי החקירה.

במוקד הפרשה עומד החשד לקשרים בין יועצים בכירים של ראש הממשלה – פלדשטיין, אוריך ואיינהורן – לבין גורמים בקטאר. התפתחות משמעותית בחקירה אירעה כאשר עורכי דינו של אלי פלדשטיין אישרו לראשונה כי קיבל תשלום מאיש עסקים, לבקשתו של ג'יי פוטליק, לוביסט שפעל מטעם קטאר.

בבוקר יום רביעי נחשפו בכאן רשת ב' הקלטות המשפכות אור על מסלול העברת הכספים. בהקלטות נשמע איש עסקים ישראלי מתאר כיצד העביר כספים מלוביסט של ממשלת קטאר לדובר בלשכת ראש הממשלה. יום קודם לכן, פורסם בערוץ 13 כי הלוביסט האמריקני ג'יי פוטליק, המועסק על ידי ממשלת קטאר, העביר כספים לאיש העסקים הישראלי גיל בירגר, וזה האחרון העביר תשלומים לאלי פלדשטיין בזמן שכיהן כדובר ראש הממשלה.

בהקלטות שנחשפו ב"כאן חדשות", נשמע איש העסקים אומר באופן מפורש: "הוא ביקש את עזרתי בגלל ענייני מע"מ. אני מכיר אותו 25 שנה. אני לא עובד בזה, אני לא עובד בארץ. הוא עבד איתו כמה חודשים. הוא העסיק אותו, לא אני. יש לי מול ג'יי הסכם על המון דברים".

בתגובה לפרסום ההקלטה, מסרו עורכי הדין עודד סבוראי וסיון האוזמן, המייצגים את אלי פלדשטיין: "מאחר שהוצא צו איסור פרסום גורף על כל פרטי החקירה שזכתה לכינוי ״קטארגייט״, והתקשורת לא הייתה מפרה את הצו, ברור שפלדשטיין אינו חשוד בפרשה, ולא בכדי".

הם הוסיפו: "כפי שטענו מרגע שהועלו הטענות לראשונה, פלדשטיין מעולם לא עבד עבור קטאר, ובנושאים מדיניים וביטחוניים הוא עבד אך ורק עבור ראש הממשלה ולשכתו. פלדשטיין מעולם לא העביר לקטאר מידע ומעולם לא קיבל כסף מקטאר או מכל גורם אחר עבור שירותי אסטרטגיה ותקשורת לקטאר או עבור כל שרות אחר לקטאר.

הכספים שפלדשטיין קיבל מאיש העסקים שהקלטתו פורסמה היו עבור שירותי אסטרטגיה ותקשורת שפלדשטיין נתן ללשכת ראש הממשלה, ולא עבור קטאר. מדובר היה בפתרון זמני וחלקי של גורמים בלשכת ראש הממשלה, לקושי שהתעורר אצלם בנושא תשלום שכרו של פלדשטיין ממשרד ראש הממשלה, ללא כל השפעה על זהות מקבל השרות – ראש הממשלה. ככל שקיים קשר בין איש העסקים המדובר לבין גורמים אחרים, לרבות קטאר, הדבר לא הוצג לפלדשטיין ולא היה ידוע לו".

מהתגובה עולה כי התשלום לפלדשטיין הגיע למעשה מקטאר, דרך שרשרת מתווכים שכללה את איש העסקים, וזאת לבקשת יהונתן אוריך, יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עובדה זו עשויה להעמיק את מורכבות החקירה, אשר אמנם נמצאת בשלביה הראשוניים, אך עדות זו עשויה להוביל לזימונו של פלדשטיין לחקירה ולהשלכות נוספות בהמשך.

מליאת הכנסת אישרה הערב את המינויים של שרי סיעת עוצמה יהודית. השר איתמר בן גביר מונה לשר לביטחון לאומי, השר יצחק וסרלאוף מונה לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי והשר עמיחי אליהו מונה לשר המורשת.

מינויו של בן גביר לתפקיד החדש-ישן מגיע על אף התנגדותה הנחרצת של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה שטענה כי ניתן למנותו כשר, אך לא לשר לביטחון לאומי. בתגובה, הבהיר ראש הממשלה כי הוא יממש את החלטתו ורק הוא יקבע את זהות השרים.

יו״ר עוצמה יהודית, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר אמר לאחר ההשבעה: ״אני חוזר הערב לנהל את המשרד לביטחון לאומי. משרד בו הובלנו שינויים רבים, בניהם; העלת שכר השוטרים, טיפול בהסתה לטרור, הפסקת הקטינות של המחבלים בבתי הסוהר, רפורמת הנשקים לאזרחים, הוספת אלפי תקנים לגופי המשרד ועוד. עבודה רבה לפנינו ובעז״ה אמשיך, יחד עם צוות לשכתי, להנחיל את מדיניותי לשב״ס והמשטרה.

למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שב השר יצחק וסרלאוף שפעל בו במרץ רב והביא תוצאות רבות בנגב ובגליל, על כך מעידים עשרות ראשי רשויות. למשרד המורשת, שב השר עמיחי אליהו אשר ביצע פעולות חשובות בפיתוח אתרי מורשת ופעל לקידום פרוייקטים רבים לשימור המורשת.

עוצמה יהודית חוזרת הערב לקואליציה לאחר שמדינת ישראל שבא ללחימה עצימה. אני מודה לראש הממשלה על האמון — יחד נפעל למען כל עם ישראל״.

זמן קצר לאחר מכן, הגיע השר בן גביר למשרד לביטחון לאומי, שאותו עזב עם פרישתו מהממשלה.