חודש: אפריל 2025

סקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) חושף כי רוב הציבור בישראל (70%) סומך על נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ורואה בו כמי שיפעל נכון ביחסים בין המדינות. זאת, לקראת פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם טראמפ בבית הלבן.

על פי הסקר, 24% מהישראלים מביעים "אמון רב" בטראמפ, ו-46% מביעים "אמון מסוים". עם זאת, ישנם הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים: 78% מהיהודים מביעים אמון בטראמפ, לעומת 39% בלבד מהערבים.

בנוגע לסוגיית השליטה ברצועת עזה לאחר המלחמה, 28% מהישראלים מעדיפים שלטון ישראלי, 24% מעדיפים שלטון של כוח בינלאומי ממדינות המערב, 13% מעדיפים שלטון של כוח ממדינות ערביות, ו-12% מעדיפים שלטון של גורמים פלסטינים מקומיים שאינם חמאס.

בחלוקה אידיאולוגית, רוב בקרב מצביעי הימין מעדיפים שלטון ישראלי בעזה, בעוד שרוב בקרב מצביעי השמאל מעדיפים שלטון של הרשות הפלסטינית.

בנוסף, הסקר חושף התנגדות רחבה בציבור לתקציב המדינה הנוכחי. רוב גדול מהציבור סבור כי התקציב "לא ענייני, מוטה מעבר לראוי לצרכים קואליציוניים".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר צפוי לבקר לקיים ביקור ראשון מסוגו בארצות הברית בבית הלבן , כך על פי דיווח שפורסם בעיתון מעריב. עם חידוש כהונתו בתפקיד, קיבל בן גביר זימון רשמי מעמיתיו האמריקאים להתארח בוושינגטון למשך שבעה ימים במהלך חג הפסח הקרוב.

משמעות הביקור חורגת מהמישור המדיני הרגיל, שכן מדובר בנסיעתו הראשונה של בן גביר מחוץ לגבולות ישראל מאז כניסתו לתפקיד השר לביטחון לאומי בקואליציה הנוכחית. הביקור מהווה אבן דרך משמעותית עבור השר ממפלגת עוצמה יהודית, שעד כה לא נטל חלק במפגשים דיפלומטיים רשמיים בזירה הבינלאומית במסגרת תפקידו הנוכחי.

בלוח הזמנים הצפוף של הביקור נכללות פגישות עם דמויות מפתח בממשל טראמפ, בדגש על האחראים לתחומי ביטחון הפנים והמשטרה – תחומים המקבילים לתיק אותו מחזיק בן גביר בישראל. בנוסף, יפגש השר עם חברי סנאט וקונגרס ממגוון סיעות פוליטיות, וכן עם נציגים מהקהילה היהודית האמריקאית הפועלים לחיזוק הקשר בין יהדות התפוצות לישראל.

הזמנתו של בן גביר לבירה האמריקאית מהווה שינוי משמעותי ביחס המוסדות האמריקאיים כלפיו, במיוחד בהשוואה למדיניות הניתוק שנקט כלפיו ממשל ביידן בעבר. פרשנים פוליטיים מציינים כי ההזמנה מסמלת הכרה בתפקידו הרשמי במערך הביטחון הישראלי, ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות האישיות.

מקורות המעורים בפרטי הביקור ציינו כי בן גביר צפוי לדון עם מקביליו האמריקאים בסוגיות ביטחוניות משותפות, לרבות התמודדות עם אתגרי טרור, לוחמה בפשיעה וחיזוק מערכות אכיפת החוק. הביקור עשוי גם לשמש כהזדמנות להציג את מדיניותו בתחום הביטחון הלאומי בפני קהל אמריקאי ובינלאומי רחב יותר.

משרד השר לביטחון לאומי טרם פרסם הודעה רשמית בנושא, אך גורמים המקורבים לשר אישרו כי הוא אכן קיבל הזמנה לביקור בוושינגטון וכי ההכנות לקראתו נמצאות בעיצומן. טרם נמסרו פרטים מדויקים לגבי המועד המדויק של הביקור, מלבד העובדה שיתקיים במהלך חג הפסח.

ההתפתחות החדשה במלחמה באוקראינה מעלה חששות בקהילה הבינלאומית לגבי מעורבות גוברת של מעצמות זרות בסכסוך. המידע על מעצר שני אזרחים סינים בידי כוחות אוקראיניים נחשף היום (שלישי) על ידי נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, שהציג את המקרה כהוכחה למעורבות בינלאומית מתרחבת בצד הרוסי.

על פי הדיווח שפורסם באתר החדשות האמריקאי NBC NEWS, נשיא אוקראינה התייחס לאירוע בהצהרה רשמית, בה ציין כי הצבא האוקראיני הצליח ללכוד שני אנשים בעלי דרכון סיני, אשר לטענתו היו מעורבים בפעילות לחימה לטובת רוסיה. בעקבות האירוע, הורה זלנסקי לגורמי הדיפלומטיה במדינתו ליצור קשר מיידי עם הממשל בבייג'ין.

"הנחיתי את משרד החוץ שלנו לשוחח בדחיפות עם בייג'ין ולברר 'איך סין הולכת להגיב לזה'", אמר הנשיא האוקראיני, והדגיש את חומרת המצב אם אכן יתברר שאזרחי סין משתתפים באופן פעיל בלחימה.

משמעות התקרית חורגת מהמקרה הספציפי, שכן אם אכן יאומת שמדובר באזרחים סינים הפועלים בשירות רוסיה, יהיה בכך סימן מדאיג להרחבת מעגל המדינות המעורבות בסכסוך האוקראיני. עד כה, על פי דיווחים קודמים, המשטר בפיונגיאנג הוא היחיד שהתחייב באופן רשמי לשלוח לוחמים לתמיכה במאמץ המלחמתי הרוסי.

הסתבכותה האפשרית של סין במלחמה מעוררת דאגה בקרב המנהיגות האוקראינית, שרואה בכך את המשך מגמת ההסלמה וסימן לכך שרוסיה אינה מעוניינת בסיום הסכסוך בדרכי שלום. זלנסקי הביע את עמדתו בנושא זה באופן חד-משמעי:

"אות ברור שפוטין עומד לעשות הכל, מלבד לסיים את המלחמה. הוא מחפש דרך להמשיך להילחם. זה בהחלט דורש תגובה – תגובה של ארצות הברית, אירופה וכל מי בעולם שרוצה שלום", הצהיר נשיא אוקראינה.

מומחים לענייני יחסים בינלאומיים מציינים כי מעורבות סינית, אם אכן תוכח, עלולה לשנות משמעותית את מאזן הכוחות בסכסוך ולהקשות על המאמצים הדיפלומטיים לסיומו. התפתחות זו מגיעה בתקופה רגישה, כאשר המערכה הצבאית נמשכת ללא הכרעה ברורה, והמאמצים הבינלאומיים להשגת הסדר נתקלים בקשיים.

שגרירות סין בקייב טרם הגיבה רשמית לטענות, וגם משרד החוץ הסיני בבייג'ין לא פרסם תגובה לדברי הנשיא האוקראיני. בעבר הכחישה סין האשמות בדבר תמיכה צבאית ברוסיה, אך המשיכה לשמור על קשרים כלכליים ודיפלומטיים הדוקים עם מוסקבה. קריאתו של זלנסקי לתגובה בינלאומית מכוונת בעיקר כלפי ארצות הברית ומדינות אירופה, שהיו התומכות העיקריות של אוקראינה מאז פרוץ המלחמה. נותר לראות אם החשיפה של מעורבות סינית אפשרית תוביל לשינוי במדיניות המערב כלפי סין או להגברת הלחץ הדיפלומטי על בייג'ין.

מתברר כי מאחורי הקלעים של הזימון הדחוף של ראש הממשלה בנימין נתניהו לוושינגטון מסתתרת סיבה מהותית שלא נחשפה בפומבי תחילה. בערוץ 14 פורסם דיווח שחושף את המניע האמיתי מאחורי הפגישה הבלתי מתוכננת בין מנהיגי שתי המדינות. על פי הדיווח, לא סוגיית המכסים המסחריים היא שעמדה במוקד הביקור, אלא מידע רגיש הנוגע למגעים בין ארצות הברית לאיראן. "עכשיו כבר ברור לגמרי מה הייתה הבהילות באותה הזמנה של טראמפ להגיע לכאן. לא נושא המכסים, אלא הרצון של הנשיא האמריקני לעדכן את ראש הממשלה במגעים, בשיחות הישירות שאמורות להתחיל מול האיראנים בעומאן כבר ביום שבת הקרוב."

מהדיווח עולה כי המגעים הדיפלומטיים בין וושינגטון לטהרן נמצאים בשלב מתקדם יותר ממה שהוצג בפומבי, וכי מפגש ראשוני בין נציגי המדינות צפוי להתקיים בקרוב בסולטנות עומאן, המשמשת לא אחת כמתווכת בסכסוכים אזוריים. על אף הכחשות מצד איראן, הדיווח מפרט את זהות הנציגים המיועדים להשתתף במגעים: "באיראן טוענים שלא מדובר בשיחות ישירות, אבל עד כמה שאנחנו שומעים, סטיב וויטקוף, היה הנציג האמריקני בשיחות האלה, ועבאס ארקצ'י, שר החוץ האיראני, יייצג את האיראנים, כאשר ראש הממשלה נתניהו הציג אמש את הקווים האדומים של ישראל".

במהלך הפגישה עם טראמפ ניצל נתניהו את ההזדמנות כדי לשרטט בבירור את גבולות הגזרה של ישראל בכל הנוגע להסכם אפשרי עם איראן. הדיווח הבהיר כי ישראל הציבה שני תנאים עיקריים שמבחינתה הם בלתי ניתנים למשא ומתן. "הדרישה של ישראל היא שכל משא ומתן עם איראן, א', יוגבל בזמן, וב', אם יוביל להסכם, הרי שההסכם הזה יהיה מבוסס על עיקרון של פירוק מתקני הגרעין ולא פיקוח עליהם."

התנאי הראשון – הגבלת זמן למגעים – נועד למנוע מצב שבו איראן מושכת את השיחות ללא תכלית, כפי שישראל טוענת שקרה בסבבי משא ומתן קודמים. התנאי השני משקף את עמדתה העקבית של ישראל שפיקוח בלבד אינו מספק, וכי יש לפרק באופן פיזי את תשתיות הגרעין האיראניות. גורמים מדיניים בירושלים הביעו שביעות רצון מהאופן שבו מנהל הממשל האמריקני הנוכחי את המגעים, בהשוואה לדפוס הפעולה של הממשל הקודם. "בירושלים מרוצים מאוד מכך שהנשיא טראמפ לא שומר בסוד את השיחות האלה כמו שהיה בזמנו בתקופת אובמה."

שקיפות זו מאפשרת לישראל להיות מעורבת בתהליך מוקדם יותר ולהביע את עמדותיה בזמן אמת, במקום להתמודד עם הסכמים לאחר שכבר גובשו. מקורות דיפלומטיים מעריכים כי טראמפ ביקש את חוות דעתו של נתניהו בטרם יגובשו קווי המתאר של השיחות עם האיראנים. ביקורו המהיר של נתניהו בוושינגטון מדגיש את מרכזיותה של סוגיית הגרעין האיראני בשיקולי הביטחון הלאומי של ישראל, ואת החשיבות שמייחסת ירושלים לתיאום עמדות עם וושינגטון בנושא זה.

פרשנים ציינו כי תזמון הביקור, לצד הדיווחים על השיחות הקרבות, מעידים על התפתחות משמעותית במדיניות האמריקנית כלפי איראן, וכי השבועות הקרובים עשויים להיות מכריעים בקביעת עתיד המאמצים הדיפלומטיים בזירה זו.

בנאום פרידה רשמי לפני המראתו בחזרה לישראל, סיכם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את שהותו הדיפלומטית בבירה האמריקנית. בהצהרה שמסר לתקשורת, הדגיש נתניהו את היבטי המפגש המשמעותיים ביותר עם הנשיא דונלד טראמפ, תוך שהוא מתאר את האווירה החיובית ששררה בין השניים. "אני מסיים עכשיו ביקור שני בארצות-הברית תוך חודשיים. ביקור חם מאוד עם ידידי הנשיא דונלד טראמפ," פתח נתניהו את דבריו. "יכולתם להתרשם מהקרבה הגדולה ומהידידות הגדולה בינינו, והיא באה לידי-ביטוי בנושאים שדיברנו."

ראש הממשלה ציין כי הפגישה עם טראמפ כללה דיון מעמיק בארבעה נושאים מרכזיים. הראשון והמשמעותי ביותר עסק בתוכנית הגרעין האיראנית, נושא שעומד בראש סדר העדיפויות הביטחוני של ישראל. "קודם כל – איראן. אנחנו מסכימים שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני," הדגיש נתניהו. "זה יכול להיעשות בהסכם, אבל רק אם ההסכם הזה הוא הסכם נוסח לוב; שנכנסים, מפוצצים את המתקנים, מפרקים את כל המכשורים, בפיקוח אמריקני ובביצוע אמריקני – זה טוב."

בהתייחסו לאפשרות שמהלך דיפלומטי לא יצליח, הוסיף ראש הממשלה: "אפשרות שנייה, שזה לא יהיה. שהם סתם יגררו את השיחות, ואז האופציה היא צבאית. כולם מבינים את זה. על כך דנו באריכות." הנושא השני שעלה בפגישה נגע למצב בעזה ולמאמץ המשולב לחיסול החמאס ולהשבת החטופים. "אנחנו נחושים לחסל את החמאס, ובאותה עת אנחנו נחושים להחזיר את כל חטופינו," מסר נתניהו.

בהקשר זה, הזכיר ראש הממשלה אמירה פומבית של הנשיא האמריקני לגביו: "והנשיא הסתכל עליי, ואמר לכתבים שם: 'האיש הזה עובד כל הזמן כדי לשחרר את החטופים'." נתניהו ראה בדברים אלה הכרה בפעילותו הרציפה בנושא, והתייחס לביקורת הנשמעת נגדו בישראל: "אני מקווה שבזה הוא ניפץ את השקר שמופץ חדשות לבקרים שאני לא עובד למענם, שלא אכפת לי. אכפת לי, ואני עושה את זה, ואנחנו גם נצליח בזה."

בנוסף, ציין ראש הממשלה כי הפגישה כללה התייחסות לחזון עתידי לגבי עזה: "וגם דיברנו על החזון של הנשיא טראמפ, כי אנחנו כרגע במגע עם מדינות שמדברות על האפשרות לקלוט הרבה מאוד עזתים. זה חשוב, כי בסוף זה מה שצריך להיות."

הנושא השלישי שהועלה בשיחות עסק בזירה הצפונית ובפעילות טורקיה באזור. "הנושא השלישי – טורקיה. טורקיה רוצה להקים בסוריה בסיסים צבאיים, וזה סכנה לישראל," הסביר נתניהו. "אנחנו מתנגדים לזה, פועלים נגד זה. אמרתי לנשיא טראמפ שהוא ידיד שלי, גם ידיד של ארדואן: 'אם נצטרך את העזרה שלך – נדבר איתך על זה'."

בחלקה האחרון של הפגישה עלה נושא כלכלי הנוגע ליחסי המסחר בין ישראל לארה"ב. "והנושא הרביעי והאחרון – המכסים. הנשיא טראמפ ביקש מהמדינות להוריד את גירעון הסחר שלהן עם ארצות-הברית לאפס," תיאר נתניהו. "אמרתי לו: 'זה לא כל כך קשה בשבילנו. נעשה את זה'. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות לארצות-הברית ולנשיאה שעושים כל כך הרבה למענינו."

בסיום דבריו, הביע ראש הממשלה שביעות רצון מתוצאות הביקור, ורמז על התפתחויות עתידיות: "זה היה ביקור מאוד טוב, ביקור מאוד חם, ויש גם דברים אחרים שתשמעו עליהם בהמשך." המטוס הממשלתי המריא מוושינגטון זמן קצר לאחר מכן, כשנתניהו ופמלייתו בדרכם חזרה לישראל לאחר ביקור דיפלומטי אינטנסיבי שכלל גם הופעה בפני הקונגרס האמריקני והתייעצויות במחלקת המדינה.

רבני בית שמש פרסמו הנחיות מיוחדות לקראת פסח תשפ"ה שיחול בשבת. במוקד ההנחיות: איסור על סילוק חמץ דרך מערכת הביוב העירונית בשל חשש לנזקים משמעותיים. במסמך החתום על ידי עשרות רבנים, ביניהם מרא דאתרא הגאון רבי נתן קופשיץ, מופיעות הוראות מפורטות כיצד להיפטר מהחמץ באופן בטוח, לרבות ההמלצה להשליכו לפחים ציבוריים במרחב העירוני.

בערב פסח השנה, שיחול בשבת, נדרשים תושבי העיר בית שמש להתמודד עם מורכבות הלכתית מיוחדת. לאור זאת, פרסמו מורי ההוראה ופוסקי ההלכה בעיר איגרת הלכתית חריגה הכוללת הנחיות ייעודיות לביעור חמץ במצב ייחודי זה. המסמך, שעליו חתומים כשלושים רבנים מהעיר, מדגיש בעיקר את האיסור המפורש על פינוי חמץ באמצעות מערכת הביוב הביתית. האיגרת קובעת באופן חד משמעי: "אסור לזרוק את החמץ לשירותים, בין כשהוא בפני עצמו, וקל וחומר כשהוא בתוך גילופו או כלי, משום שזה עלול לגרום סתימות בצינורות הביוב, וכפי שכבר אירע בשנים קודמות."

הסכנות, כפי שמפורטות במכתב, אינן מסתכמות רק בפגיעה אישית, אלא עלולות להשפיע על שכנים ודיירים אחרים: "וגם אירע כמה פעמים שמחמת הסתימות בצנרת, עלה החמץ בבתים של אנשים אחרים, ויש בזה נזק ומכשול, וזה חשש 'מצווה הבאה בעבירה'." הביטוי האחרון מתייחס למצב הלכתי בעייתי בו קיום מצווה אחת (ביעור חמץ) מוביל לעבירה אחרת (נזק לרכוש הזולת).

כפתרון חלופי, מציעים הרבנים דרך יעילה ובטוחה להיפטר מהחמץ: "לכן בשנה שכזו יש לזרוק את תחתיות החמץ שנותרו, פסח הנמצא ברשות הרבים כגון ברחוב או במדרכה [במקום שיש עירוב], ויש לזרוק את החמץ לפני סוף זמן שריפת חמץ, וכך אין חובת ביעור." בניגוד למה שעשוי להיתפס כבעיה אפשרית, מוסיפים הרבנים ומבהירים: "העירייה אינה מתכוונת לזכות במה שנמצא בפחים הציבוריים, בין בפחים הגלויים ובין בפחים המוטמנים. וגם תפקיר בערב שבת את כל הפחים." משמעות הדבר שאין חשש הלכתי בהשלכת החמץ לפחים העירוניים.

באשר לשריפת החמץ המסורתית, קובעת האיגרת הנחיות ברורות: "ביום שישי יש לשרוף את החמץ מוקדם בבוקר, כמו בכל שנה, וכמבואר בשולחן ערוך (סי' תמ"ד ס"ב). ויש לשרוף במקומות המיועדים לשריפה." עבור אלו המקפידים על קיום מצוות שריפת חמץ כהלכתה, מוסיפים הרבנים הבהרה מרגיעה: "[ובכדי לקיים מצוות שריפת חמץ כמנהג ישראל, די בשריפת עשר הפתיתים שנמצאו בבדיקת החמץ]."

לגבי החמץ שנותר לשימוש בסעודות השבת עצמה, ההנחיה פשוטה: "ואת החמץ שנשאר בשבת יש להשליך לפח הנמצא ברשות הרבים." בין הרבנים החתומים על האיגרת ניתן למצוא את רבני הקהילות המרכזיות בעיר, בראשות הגאון רבי נתן קופשיץ, המשמש כמרא דאתרא. פרסום ההנחיות באופן מרוכז נועד למנוע בלבול בקרב הציבור ולספק מענה אחיד לשאלות הרבות המתעוררות בשנה בה חל ערב פסח בשבת, מצב הלכתי שאינו מתרחש מדי שנה ודורש התייחסות מיוחדת.

ראוי לציין כי ההנחיות ניתנו תוך התחשבות הן בהיבט ההלכתי והן בהיבט המעשי, במטרה לאפשר לתושבים לקיים את מצוות החג כהלכתן מבלי לגרום לנזקים לתשתיות העירוניות או לרכוש הזולת.

צה”ל, בהובלת אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה והרבנות הצבאית, השלים את היערכותו לחג הפסח תוך מתן מענה תזונתי מלא לכלל חייליו. הרבנות הצבאית פועלת במרץ על מנת להכשיר את כלל בסיסי צה”ל לחג הפסח, בסיוע אנשי חיל הלוגיסטיקה בהכנות להכשרת הבסיסים מגבול סוריה, רצועת עזה ועד למוצבים הדרומיים ביותר בחופי אילת. זאת על מנת לאפשר לחיילי צה"ל לחגוג את החג בצורה כשרה. 

מרכז ההספקה המטכ”לי וחיל הלוגיסטיקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה סיפקו מזון מותאם לכלל האוכלוסיות בכלל הגזרות; ובהן צליאקים, טבעונים וצמחונים. ללוחמים אשר יחגגו את החג בגזרות סוריה, לבנון, עזה ואיו"ש ובשטחי הכינוס יסופקו אלפי מארזי חג מיוחדים המכילים את כל סממני החג.

כמו כן, הפיצה הרבנות הצבאית חוברות הנחיות הלכתיות מותאמות לתנאי שטח ולמסגרות זמן מבצעיות. חלוקת הציוד התאפשרה בזכות שיתוף פעולה עם האגודה למען החייל וארגון ידידי צה”ל בארה״ב. גם במהלך החג, ימשיכו חיילי צה”ל להגן על אזרחי ישראל כדי לאפשר לכולנו לחגוג את פסח בשקט ובביטחון.

ועדת החוקה קיימה היום (שלישי) דיון ממושך על חשש לפגיעה בחופש העיתונות בשל מעצר עיתונאים, ביוזמת ח"כ עמית הלוי שאף ניהל את הדיון. עו"ד אלון אלטמן המשנה לפרקליט המדינה שהשתתף בדיון סירב להשיב לשאלת ח"כ עמית הלוי, יוזם הדיון, האם הוא או מי מטעמו אישר את החקירה באזהרה של עורך הג'רוזלם פוסט, ואמר כי לא יתייחס לשום פרט מתוך תיק החקירה המתנהלת

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן תקף בחריפות: "אם אי אפשר לדבר על התיק על תדברו עליו, אבל אתם לא יכולים להוציא מהתיק מה שמתחשק לכם כשהיועמ"שית מוציאה הודעה על מה נחקר"; "כל הזמן הזהירו אותנו שאנחנו מתקנים את מערכת המשפט ונהפוך למדינה לא דמוקרטית, אבל מדינה בה נחקר עיתונאי ולא נתת אישור או שאתה מסרב לתת תשובה אם אישרת או לא, זה יותר מדיפ סטייט, זה דיפ פייק, כי אתם שופכים חול בעיני הציבור כשאתם מוציאים מידע מגמתי. העובדה שאתה לא נותן תשובה לציבור זועקת בקול הכי רם וחזק, וכשאנשים האחראים על אכיפת החוק ושמירת חופש הביטוי בישראל, מתנהגים בצורה כזו האזרחים צריכים להיות מודאגים מאוד".

נצ"מ בועז חממי, רמ"ח חקירות במשטרה: המשטרה יכולה להחזיק במכשיר הטלפון, כמו בכל מוצג, למשך 180 יום לכל הפחות והתקופה ניתנת להארכה בבקשה לבימ"ש.

הצהרה רשמית שפורסמה היום, אימת שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י את קיומן של שיחות מתוכננות בין טהרן לוושינגטון, וחשף את המועד המדויק לפגישה. האישור מגיע לאחר שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חשף את דבר קיום המגעים במהלך פגישתו עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.

משמעות הדיאלוג המתחדש היא היסטורית, שכן אם אכן יתפתחו לשיחות ישירות בין הצדדים, יהיה זה המקרה הראשון של דיאלוג פורמלי מסוג זה מאז תקופת כהונתו של הנשיא האמריקאי הקודם, ברק אובמה. עם זאת, עראקצ'י הבהיר בהצהרתו כי בשלב זה איראן אינה מתכוונת להעביר את השיחות למסלול ישיר. "כרגע אין כוונה להפוך את השיחות עם ארה"ב לשיחות ישירות", ציין שר החוץ. הוא הוסיף דגש חשוב לגבי מסגרת הדיונים, כאשר הבהיר כי הגישה שיושמה בלוב, שהובילה לפירוק פיזי של תוכנית הגרעין במדינה זו, "לא נמצאת על הפרק" מבחינת איראן.

בהתייחסו למטרות האיראניות במשא ומתן, הדגיש עראקצ'י: "המטרה העיקרית של איראן היא להסיר את הסנקציות ולפתור את הבעיות של העם האיראני". שר החוץ הביע אופטימיות מסויגת והוסיף כי "ניתן להשיג זאת", במה שנראה כרמז לנכונות להגיע לפשרות מסוימות. בסוגיית התנאים המוקדמים למשא ומתן, הציג עראקצ'י עמדה נחרצת. הוא הצהיר כי "לא נקבעו תנאים מוקדמים למשא ומתן", והדגיש שטהרן "לא תקבל שום תנאי מוקדם" שיוצב בפניה. הצהרה זו מבהירה את הקו האיראני לפיו המדינה מוכנה לשיחות, אך לא בכל מחיר.

עראקצ'י התייחס גם לעמדתה של ישראל, המתנגדת באופן עקבי לכל הסכם גרעין עם איראן. בתגובה לעמדות הישראליות בנושא, אמר שר החוץ האיראני כי הן "מהוות תקוות שלא יתממשו". בהמשך לכך, הוסיף נקודה מעניינת לגבי סוגיית האמון בין הצדדים, כאשר טען ש"אין בעיה לבנות אמון בנוגע לתוכנית הגרעין, כל עוד היא לא מוגבלת".

הפגישה המתוכננת בין נציגי איראן וארה"ב מתרחשת על רקע מתיחות מתמשכת סביב תוכנית הגרעין האיראנית, והסנקציות הכבדות שהטילה ארה"ב על איראן. המגעים המחודשים מעוררים עניין רב בקהילה הבינלאומית, במיוחד לאור העובדה שהם מתקיימים בתקופה שבה היחסים בין המדינות היו במתיחות גבוהה במיוחד.

השבוע חשפה מערכת הביטחון את סדר היום הרשמי של הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי, מיום מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023. החשיפה התרחשה רק לאחר מאבק משפטי ממושך, כאשר בית המשפט ביקר בחריפות את התנהלות המערכת הביטחונית, שהתעלמה במשך למעלה משנה מבקשה שהוגשה לפי חוק חופש המידע.

"צה"ל לא השיב כלל לבקשה המקורית", קבע בית המשפט בהחלטתו, ורק לאחר הגשת העתירה והתערבות משפטית, הסכים הצבא להעביר את המידע – וגם זאת רק באופן חלקי, ממש לפני המועד האחרון שנקבע על-ידי השופטים. התיעוד שנחשף מעלה שורה של תהיות לגבי התנהלות הפיקוד הבכיר בצה"ל בשעות הגורליות של תחילת המתקפה. לפי נתוני לוח הזמנים, עבר פרק זמן משמעותי עד שהתקיימה תקשורת ישירה בין הרמטכ"ל לבין מפקדי השטח והדרג המדיני.

שיחתו הראשונה של הלוי עם מפקד פיקוד דרום, האחראי על הגזרה שבה התרחשה המתקפה, תועדה ביומן רק בשעה 8:29 בבוקר – כשעתיים לאחר תחילת האירועים. השיחה עצמה נמשכה כשמונה דקות בלבד. שיחה נוספת בין השניים התקיימה בשעה 9:37, אך זו ארכה שלוש דקות בלבד, לפי התיעוד שפורסם.

תמונה מטרידה עוד יותר עולה בכל הנוגע לתקשורת עם מפקד חיל האוויר. הזימון לשיחה הראשונה עם מפקד החיל ביום המתקפה נרשם ביומן הרמטכ"ל רק בשעה 11:07 – יותר משלוש שעות לאחר תחילת האירועים, בזמן שהלחימה כבר הייתה בעיצומה בגזרת עוטף עזה.

הפער המשמעותי ביותר נוגע לתקשורת עם הדרג המדיני. על פי היומן, השיחה הראשונה בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון דאז, יואב גלנט, נקבעה רק לשעה 11:27 – כחמש שעות לאחר תחילת המתקפה. יתרה מכך, השיחה עצמה נמשכה כארבע דקות בלבד, פרק זמן שמעלה תהיות לגבי עומק הדיווח וההתייעצות בשעה כה קריטית.

פרט מעניין נוסף שנחשף ביומן מתייחס למועד הפגישה האחרונה בין שר הביטחון והרמטכ"ל טרם המתקפה. השניים שוחחו לאחרונה ביומיים לפני האירועים, ב-5 באוקטובר. במה דנו באותה שיחה? באופן אירוני, כפי שמתועד ביומן, הם קיימו הערכת מצב לגבי כשירות צה"ל – ממש יומיים לפני אחד האירועים הביטחוניים החמורים בתולדות המדינה.

מומחים לענייני ביטחון מציינים כי לוח הזמנים שנחשף מעלה שאלות כבדות משקל בנוגע לדריכות ולכשירות הפיקודית של המטה הכללי בזמן אמת. פרקי הזמן הארוכים שחלפו עד ליצירת תקשורת ישירה בין הגורמים המרכזיים במערכת הביטחון, בצירוף משך השיחות הקצר, משקפים אתגרים בתיאום ובהעברת מידע בזמן משבר.

בתגובה לפרסום, גורמים במערכת הביטחון הדגישו כי היומן המנהלי משקף רק את השיחות והפגישות המתוכננות, ואינו כולל את מכלול התקשורת והפעילות שהתרחשה באותן שעות גורליות. עם זאת, עצם העובדה שנדרשה התערבות משפטית לחשיפת המידע, ושהמידע הועבר רק באופן חלקי, ממשיכה לעורר ביקורת ציבורית.

חופשת חג הפסח ביון של אלפי ישראלים עומדת בסימן שאלה. השבתה לאומית מקיפה צפויה לשתק את מערכת התחבורה היוונית ביום רביעי הקרוב, 9 באפריל 2025, בתזמון בעייתי במיוחד עבור הנופשים הישראלים – שלושה ימים בלבד לפני התכנסות המשפחות לליל הסדר. התאחדות העובדים היוונית ADEDY, שהכריזה על המחאה, דורשת לשפר את תנאי ההעסקה במדינה ולהחזיר את מה שמכונה "משכורות 13 ו-14" – תשלומי בונוס מסורתיים שניתנו בתקופת חג המולד ובקיץ, ובוטלו בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את יוון בעשור הקודם.

ההשפעה על התיירות הישראלית צפויה להיות משמעותית במיוחד. על פי הנתונים, ביום השביתה מתוכננות כחמישים טיסות בין ישראל ליוון בשני הכיוונים, עם כ-8,000 נוסעים ישראלים. עבור רבים מהם, מדובר בחופשה שתוכננה זמן רב מראש לקראת חג הפסח, ועתה הם עלולים למצוא את עצמם תקועים באתונה או באיים היווניים, או לחלופין – נאלצים לבטל את חופשתם המתוכננת.

השפעות ההשבתה כבר מורגשות בענף התעופה. חברת התעופה הישראלית אייר חיפה הייתה בין הראשונות להגיב, כשהודיעה על ביטול הטיסות בקו חיפה-אתונה ואתונה-חיפה שתוכננו ליום השביתה. על פי ההערכות, חברות תעופה ישראליות נוספות צפויות להודיע על ביטולים דומים בשעות הקרובות.

הסיבה לביטולים הנרחבים נעוצה בהחלטת נמל התעופה הבינלאומי של אתונה שלא לאפשר המראות ונחיתות לאורך כל יום השביתה, מחצות הלילה ועד לשעה 23:59. הודעה רשמית מטעם הנמל מסרה כי ההחלטה התקבלה בעקבות הצטרפותם של פקחי הטיסה למחאה הכללית. לא רק נמל התעופה המרכזי באתונה יושבת. גם שדות התעופה האזוריים ביוון, המנוהלים על ידי חברת Fraport Greece והמשרתים יעדים פופולריים כמו רודוס, קורפו וסלוניקי, פרסמו הודעות דומות על השבתה מוחלטת ביום השביתה.

השיבושים לא יוגבלו לתחום התעופה בלבד. המחאה הכללית צפויה לפגוע גם בתחבורה הימית והיבשתית ברחבי יוון, כולל שירותי המעבורות בין האיים – דבר שעלול להקשות עוד יותר על תיירים ישראלים ששוהים במדינה. מומחי תיירות ממליצים לנוסעים הישראלים להיערך למצב החדש. "מי שמתכנן לטוס ליוון או לחזור ממנה בסביבות מועד השביתה חייב להישאר מעודכן", אומרים גורמים בענף. "חשוב לעקוב אחר הודעות חברות התעופה, ובמידת האפשר – להיות גמישים בתוכניות הנסיעה".

נוסעים שכבר נמצאים ביוון מתבקשים ליצור קשר עם נציגי חברות התעופה שלהם ולבדוק אפשרויות להקדמת הטיסה חזרה לישראל, או לחלופין – להיערך לאפשרות של הארכת השהייה ביוון מעבר למתוכנן. בינתיים, משרדי הנסיעות בישראל מדווחים על פניות רבות של לקוחות מודאגים, ועובדים במאמץ מוגבר למצוא פתרונות חלופיים עבור הנוסעים שטיסותיהם צפויות להתבטל.

החלטה משמעותית התקבלה היום (שלישי) בוועדה לבדיקת מינויים, כאשר זו החליטה שלא לאשר את מינויו של פרופסור גבי סרוסי לעמוד בראש דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מעמיקה של כישורי המועמד וקביעה כי אינם תואמים את הדרישות המוגדרות בחוק החברות הממשלתיות.

במסגרת הדיונים, בחנה הוועדה את התאמתו המקצועית של סרוסי לעמוד בראש אחת החברות הביטחוניות המשמעותיות במשק הישראלי. מסקנת הוועדה היתה חד-משמעית: הרקע הניהולי של המועמד נמצא מוגבל מדי ביחס לאתגרים העומדים בפני מי שאמור לנהל ארגון בסדר גודל כזה. בפרט, ציינו חברי הוועדה כי סרוסי נעדר ניסיון בניהול בדרג הבכיר ביותר – כלומר, מעולם לא עמד "בראש פירמידת ניהול".

בהודעת הוועדה נמתחה ביקורת גם על תהליך המינוי עצמו. הגוף הרשמי מצא ליקויים משמעותיים בהתנהלות דירקטוריון החברה, במיוחד לנוכח הזמן הרב שחלף מאז סיום כהונתו של היו"ר הקודם ועד לבחירת סרוסי. פרק זמן ממושך זה, כך נטען, לא עולה בקנה אחד עם התנהלות תקינה של חברה ממשלתית בסדר גודל כזה.

פרופסור גבי סרוסי, שהיה מועמדו של שר הביטחון הנוכחי ישראל כ"ץ, "נבחר לכהן כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית" בתהליך פנימי של החברה. מינוי זה הגיע לפתחה של הוועדה לבדיקת מינויים לאחר שמועמד קודם, גלעד ארדן, "החליט להקפיא את מועמדותו".

לפי המידע שפורסם, הסיבה הרשמית להסרת מועמדותו של ארדן נבעה מ"ההבנה שאין ביכולתו לגייס רוב כדי להיבחר לתפקיד". עם זאת, על פי הערכות שהובאו בכתבה המקורית, ייתכן שלהחלטה היו היבטים פוליטיים נוספים: "שר הביטחון כ"ץ לא רצה למנות את ארדן לתפקיד משום שלא רצה לחזק את מעמדו והוא יזכה לתמיכה גדולה לאחר עידן נתניהו בליכוד כי ישראל כץ רוצה להיות יותר חזק ממנו".

כעת, לאחר פסילת מועמדותו של סרוסי, ייאלץ דירקטוריון התעשייה האווירית לחזור לשולחן השרטוטים ולאתר מועמד חדש שיענה על הדרישות המקצועיות והחוקיות לתפקיד המורכב. עדיין לא ברור מתי צפויה להתקבל החלטה חדשה בנושא ומי יהיו המועמדים הבאים שיוצעו לתפקיד. התעשייה האווירית לישראל נחשבת לאחת החברות הביטחוניות החשובות במדינה, ומספקת מערכות ביטחוניות מתקדמות לשימוש מקומי וליצוא. בשל חשיבותה האסטרטגית, יש משמעות רבה לזהות העומד בראשה ולכישוריו הניהוליים והמקצועיים.

יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה התקבל היום (ג') בקבלת פנים רשמית באסטנה, בירת קזחסטן, על ידי נשיא המדינה, קסים-ג'ומרט טוקאייב. זו הפעם הראשונה שיו"ר כנסת מקיים ביקור רשמי בקזחסטן, מדינה מוסלמית עצומה, התשיעית בגודלה בעולם.

בפגישה שקיים נשיא קזחסטן עם חברי המשלחת בהובלת יו"ר הכנסת, הצהיר הנשיא המארח שבכוונת ארצו להרחיב ולחזק את היחסים בין קזחסטן וישראל. הדיונים התמקדו בהרחבת קשרים מסחריים וכלכליים, ובחקר שיתוף פעולה בניהול מים, תחום בו ישראל נמצאת בחוד החנית. במשלחת, המשותפת לקואליציה ולאופוזיציה, משתתף גם ח"כ ולדמיר בליאק (יש עתיד).

יו"ר הכנסת אוחנה: "היכולת של האומה הקזחית להתמודד עם אתגרים ולקדם רפורמות היא יוצאת דופן. מדינות רבות יכולות ללמוד מהמתינות, וקידום הדיאלוג הבין דתי והתרבותי של ממשלת קזחסטן והעם הקזחי. אני מודה לכם על הזמנתכם וידידותכם. ישנם שיתופי פעולה רבים וכר פורה להעמקת היחסים בין המדינות במגוון תחומים הודות ליכולות יוצאות הדופן של האומה הקזחית והיזמות, החדשנות והיכולות הטכנולוגיות של ישראל." יו"ר הכנסת אוחנה העלה מול הנשיא טוקאייב את נושא החטופים בשבי החמאס והמחויבות לשחרורם.

במהלך היום נפגש יו"ר הכנסת עם יו"ר הסנאט הקזחי, מאולן אשימבייב, שהביע את הערכתו על כך שהיחסים בין המדינות הולכים ומתהדקים. אוחנה שיבח את המתינות והדיאלוג הבין דתי ותרבותי שמפגינים הממשלה והעם הקזחי והתייחס לסכנה שמציבה קיצונות דתית: "משטר האייתולות באירן הקים, מממן ומנהל ציר רשע של טרור במטרה מוצהרת להשמיד את ישראל. לעומתו, מטרת ישראל היא להרחיב את מעגל השלום, כפי שקרה בהסכמי אברהם וכפי שהתכוונו לעשות לפני טבח שבעה באוקטובר, ונמשיך לעשות, בתמיכת הנשיא טראמפ, לאחר שנשיב את החטופים ונשמיד את חמאס."

בפגישה, יו"ר הסנאט, אשימבייב, חזר בפני חברי המשלחת על גינוי קזחסטן את מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר, והדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה עם ישראל לקזחסטן. על כך השיב יו"ר הכנסת: "אני כאן לומר לכם שיש לכם בני ברית בישראל, ואני כאן כדי להרחיב את שיתוף הפעולה לטובת שני העמים."

המשלחת נועדה גם עם יו"ר הבית התחתון, ארלאן קושאנוב. בפגישה חזר יו"ר הכנסת על הצורך בשחרור החטופים ומיגור חמאס כצעד נחוץ להשגת שלום. קושאנוב גינה אף הוא את מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר וייחל לחזרת החטופים לביתם. משלחת הכנסת ביקרה במוזיאון הלאומי ובמרכז הפיננסי הבינלאומי של אסטנה, בירת קזחסטן, וצפויה לבקר בקהילה היהודית, וכן להיפגש עם יו"ר מועצת העמים של קזחסטן ועם מנהל המוסד למחקרים אסטרטגיים

בכנס שהתקיים היום (שלישי) המיועד למתבגרים מוכשרים בתחומי המדע והטכנולוגיה, נרשם מתח כאשר עשרות מהמשתתפים הצעירים בחרו להביע מחאה פוליטית במהלך דברי שר החינוך. התלמידים, בני 15 עד 17, השתתפו בכנס המכונה "מדעני העתיד" כאשר מספר מהם החלו לקרוא בקול "עכשיו!" – ביטוי המזוהה עם התנועה הקוראת להחזרת החטופים.

השר קיש, שניצב על הבמה באותה עת, לא התעלם מההפרעה. במקום זאת, פנה ישירות למפגינים הצעירים ואמר: "תקשיבו גם למי שחושב אחרת". חילופי הדברים בין השר למוחים נמשכו מספר דקות, כאשר קיש ניסה להמשיך בנאומו המתוכנן למרות ההפרעות.

בעקבות האירוע, בחר שר החינוך להרחיב את התייחסותו לנושא בחשבון ה-X שלו. בפוסט שפרסם, כתב: "עליתי לבמה בכנס מדעני העתיד כדי לפגוש חברה צעירים שעוסקים– במדע, בחיים, ובחברה." הוא המשיך: "לצערי, קומץ קטן בחר להפריע – לי." קיש הדגיש כי רבים מהתלמידים האחרים הביעו מורת רוח מהמחאה, וציין: "קיבלתי פניות מתלמידים שנפגעו, שהתנצלו בשם הקומץ וביקשו לומר – זה לא מייצג אותנו. וזה נכון."

בהתייחסו לנושא החטופים עצמו, כתב השר: "הכאב סביב החטופים הוא אמיתי, והוא נוגע בי עמוקות." אולם, הוא הביע התנגדות לאופן שבו לדעתו משתמשים בנושא כאבחנה פוליטית: "אבל מי שמשתמש בו כדי לטעון שיש כאן שני צדדים – כאלה שרוצים להשיב את החטופים וכאלה שלא – מכניס דמגוגיה הרסנית לשיח הציבורי."

במסר מאחד, הדגיש קיש: "כולנו רוצים ופועלים להשיב את החטופים. מי שמעמיד פנים אחרת – בוחר בפילוג במקום באחדות." לסיום, התייחס השר למי שלדבריו מנצלים את האירוע ברשתות החברתיות: "ולסוכני הכאוס שעושים על זה סיבוב ציני ברשתות – לא מתרגש מכם, נתקן את כל מה שאתם הורסים."

מקורות נוספים במשרד החינוך מסרו כי הכנס המשיך כמתוכנן לאחר האירוע, וכי רוב המשתתפים המשיכו להקשיב לדברי השר ולקחת חלק בדיונים המדעיים שהיו נושא המפגש. יצוין כי כנס "מדעני העתיד" מהווה במה משמעותית עבור תלמידים מחוננים לחשיפה לחזית המדע והטכנולוגיה, וכולל מגוון פעילויות והרצאות בתחומים אלו.