חודש: יוני 2025

עם דחיית החוק לפיזור הכנסת, בוועדת חוץ וביטחון ובקרב חברי הכנסת החרדיים, נערכים לאישור מהיר של חוק הגיוס, שמטיל סנקציות כואבות במיוחד על עולם התורה ובני הישיבות באופם אישי. זאת הפעם הראשונה שבמפלגות החרדיות מקדמים חקיקה שמשמעותה הגבלת לומדי התורה, זאת לאחר שמרנן ורבנן גדולי ישראל אישרו את עקרונות המתווה.

הבוקר (יום חמישי) נחשפו פרטי המסגרת המוצעת לחוק שירות הביטחון, המבססת עקרון חיוב בגיוס לגילאי 18 עד 26. המתווה מפרט מנגנון ענישה מקיף שיחול על מי שלא יעמוד בדרישות הגיוס, וכולל קביעת יעדים מספריים הולכים וגדלים, הטלת מגבלות אישיות מיידיות ומדורגות, וכן צעדי ענישה כלכליים כלפי מוסדות תורה שלא יעמדו ביעדים שהוגדרו להם.

על פי המתווה, נקבעו מכסות גיוס ברורות לשנים הקרובות, המשקפות עלייה הדרגתית במספר המתגייסים הנדרשים. בשנה הראשונה ליישום החוק, היעד יעמוד על 4,800 מתגייסים, כאשר עמידה בו תיחשב בהגעה ל-4,560 איש לפחות. בשנה השנייה, יעלה היעד ל-5,700 מתגייסים, ויידרש גיוס של לפחות 5,415 איש. בטווח של חמש שנים, שואף המתווה להגיע למצב שבו 50% ממחזור הגיוס יעמוד בדרישות השירות.

השלכות אישיות מיידיות

עם כניסתו של החוק לתוקף, יופעלו באופן מיידי הגבלות על אלו שלא יתגייסו. אלו כוללות:

• הגבלות על רישיונות נהיגה: שלילת רישיון נהיגה קיים ומניעת הוצאת רישיון נהיגה חדש.
• איסור יציאה מן הארץ: הגבלת נסיעות לחו"ל, למעט במקרים חריגים שיאושרו על ידי ועדה ייעודית.
• ביטול הטבות בשירות הציבורי: מניעת העדפה מתקנת בתעסוקה במגזר הממשלתי והציבורי.
• ביטול סבסוד אקדמי: שלילת סיוע כספי ללימודים אקדמיים.
• קיצוץ בנקודות זיכוי ממס: הפחתת נקודות מס המזכות בהטבות עד גיל 26 עבור מי שמועסק ואינו לומד או משרת.

מערכת סנקציות מדורגת

בנוסף להגבלות המיידיות, קובע המתווה מערכת סנקציות הולכות ומחמירות, בהתאם לעמידה ביעדי הגיוס:

• לאחר שישה חודשים: במידה ופס ההצלחה החצי-שנתי לא יושג, לא יתאפשרו בחצי השנה העוקבת קבלת הנחות במעונות סטודנטים וסבסוד בתחבורה ציבורית.
• לאחר שנה: אם היעד השנתי לא יושג, תבוטל בשנה שלאחר מכן הזכאות לקבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.
• לאחר שנתיים: אי-עמידה ביעד תגרור, בשנה השלישית, שלילה של מגוון הטבות, ביניהן: הזכאות לתוכנית "מחיר למשתכן", סבסוד רכישת דירה יד שנייה, קבלת סיוע לצהרונים והטבות במס רכישה על נכסי נדל"ן.

צעדי ענישה כלפי מוסדות תורה

המתווה מפרט גם אמצעי ענישה כלפי ישיבות וכוללים, שייכנסו לתוקף על בסיס עמידתם ביעדי הגיוס שיוגדרו להם:

• עמידה ביעד של 75% ומעלה: כל אחוז חסר מהיעד יוכפל, והסכום המתקבל יופחת מתקציבי התמיכה המועברים לישיבות. לדוגמה, אם ישיבה תעמוד ב-80% מהיעד שהוגדר לה, הפער של 20% יוכפל, ו-40% מתקציבה יקוצצו.
• עמידה בפחות מ-75% מהיעד: במקרה זה, כלל תקציב התמיכה המועבר לישיבה יבוטל באופן מוחלט.

עם עלות השחר, בתום התפתחויות ליליות סוערות, נדחתה במליאת הכנסת הצעת החוק לפיזור בית הנבחרים. 61 חברי כנסת הצביעו נגד המהלך, לעומת 53 שתמכו בו, ובכללם נציגים מסיעת יהדות התורה. כישלון היוזמה משמעו איסור על העלאתה מחדש בחצי השנה הקרובה, בהתאם לחוק.

ההצבעה חשפה פערים בתוך הגוש החרדי: בעוד שחברי הכנסת של "דגל התורה" תמכו בהתנגדות לפיזור, מרבית נציגי "אגודת ישראל" חרגו מהקו האחיד והצביעו בעד פירוק הכנסת, ביניהם השר יצחק גולדקנופף וחברי הכנסת יעקב טסלר ושמעון רוט (במסגרת החוק הנורווגי). חבר הכנסת היחיד מ"אגודת ישראל" שהצטרף לעמדת "דגל התורה" ו"ש"ס" נגד החוק היה ישראל אייכלר.

במהלך הלילה, התנהלה מאחורי הקלעים תכונה רבה. חבר הכנסת משה גפני קיים שיחה ישירה עם מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, השוהה בארצות הברית, ועדכן אותו בפרטי ההתקדמות בשיחות מול יושב ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו. זמן קצר לאחר מכן, נמסרה הנחייה ברורה ומוחלטת: אין להצביע בעד פיזור הכנסת השבוע. קודם לכן קיבלו חברי הכנסת של 'דגל' גם את הסכמתו של מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו.

מבית הגאון הרב דב לנדו נמסרה הודעה חד-משמעית: "לאחר שמיעת כל ההתחייבויות מורה הגר"ד לנדו לנציגות החרדית לדחות בשבוע את ההחלטה בעניין פיזור הכנסת, ולהתנגד הלילה בהצבעה כזו אם תועלה במליאה".

באופוזיציה, מצידם, החליטו להעלות את הצעת החוק לפיזור להצבעה, על אף העמדה המשותפת של "ש"ס" ו"דגל התורה" להתנגד לפיזור. מטרתם הייתה, בין היתר, ליצור לחץ על חברי הכנסת מ"אגודת ישראל" לתמוך בהצעה, ובכך לנסות ולשסע את השורות בתוך הסיעות החרדיות.

בהודעה משותפת שפרסמו "דגל התורה" ו"ש"ס" נמסר כי "לאחר שיחות ממושכות שקיימו נציגי דגל התורה וש"ס מול יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין הושגו הבנות באשר לעקרונות חוק שמירת מעמדם של בני הישיבות". ההודעה הוסיפה והבהירה: "מאחר ונדרש עוד מספר ימים להשלמת גיבוש הנוסח הסופי, ובהתאם להנחיית מרנן ורבנן מועצת גדולי התורה של דגל התורה ומועצת חכמי התורה של ש"ס, הוחלט לדחות לשבוע הבא את ההצבעה על פיזור הכנסת כדי להעניק את השבוע הקרוב לצורך השלמת התהליך והגעה לנוסח הסופי." הסיעות החרדיות פנו לאופוזיציה בבקשה: "אנו פונים לאופוזיציה בבקשה לדחות את הצעת החוק לפיזור הכנסת המובאת מטעמם לשבוע הבא. ככל שההצעה לא תידחה – נצביע נגד פיזור הכנסת."

יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, מסר בתגובה: "אני שמח לבשר כי לאחר דיונים ארוכים הגענו להסכמות על העקרונות עליהם תתבסס הצעת חוק הגיוס. כפי שאמרתי לאורך כל הדרך – רק הצעת חוק אמיתית, אפקטיבית וכזו המביאה להרחבת בסיס הגיוס לצה"ל – תצא מהוועדה בראשותי. עמדתי על כך ללא פשרות. זו בשורה היסטורית ואנחנו בדרך לתיקון אמיתי בחברה הישראלית וביסוס ביטחונה של מדינת ישראל. בקרוב ועדת החוץ והביטחון תחל הדיונים על החוק וקידומו לקראת קריאה שניה ושלישית. אנחנו בדרך להיסטוריה."

ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, נאם במליאה והטיח ביקורת קשה: "שוב ירקתם בפרצופם של לוחמי צה״ל. שוב מכרתם את הלוחמים שלנו – בשביל מה? בשביל עוד שבועיים? עוד שלושה?". לפיד הוסיף כי לחרדים היו שתי אפשרויות – "או שהם יפסידו את חוק ההשתמטות או שהם יפסידו את ההממשלה עזרה להם לבחור בהשתמטות". הוא האשים את הממשלה בכך ש"עזרה להם להתעלם מהמילואימניקים. ועזרה להם לתפור השתמטות של עשרות אלפי צעירים בריאים. זה לא יצליח לכם. כשקואליציות מתחילות להתפורר הם מתפוררות. זה התחיל ואתם יודעים שזה התחיל. ככה זה נראה כשממשלה מתחילה לגסוס."

בשם הממשלה השיב השר שלמה קרעי: "האופוזיציה הגישה הלילה הצעה לפיזור הכנסת, כעוד תעלול תקשורתי ולא כי יש להם דרך, וכי הם לא קיבלו את תוצאות הבחירות. הציבור מאס בהם, והם רקחו כבר קואלציות מדומיינות. ערוצי התהבלה הגיעו לכאן מחוייכים עם בגדים חגיגיים אך המציאות התפרצה לאולפנים שלהם. הקואליציה חזקה מתמיד, חסונה בחומת אחדות, ואנו ממשיכים קדימה. אנו מובילים חוק גיוס היסטורי, את המורשת של עם ישראל ואת הביטחון שלו"

במבצע משותף של צה״ל ושב״כ, חולצו היום (רביעי) החטופים יאיר יעקב ז״ל וחטוף נוסף ששמו טרם הותר לפרסום, ממרחב ח׳אן יונס ברצועת עזה.

יאיר יעקב ז״ל, חבר קיבוץ ניר עוז, נחטף ונרצח באכזריות מהקיבוץ ב-7 באוקטובר 2023 על ידי מחבלי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי. מירב טל, בת הזוג של יאיר, ושניים מילדיו אור ויגיל יעקב, נחטפו על ידי ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר וחזרו במסגרת הסכם ׳דלתות שמיים׳. יאיר אב לשלושה, בן 59 במותו.

בנוסף, הושבה גופתו של חטוף נוסף שמשפחתו עודכנה ושמו טרם ניתן לפרסום.

מבצע החילוץ בוצע על ידי כוחות צה״ל של אוגדה 36 בפיקוד הדרום. המבצע התאפשר הודות למודיעין מדוייק של מפקדת החטופים, אגף המודיעין והשב״כ.

לאחר הליך זיהוי שנעשה במרכז הלאומי לרפואה משפטית ויחד עם משטרת ישראל, צוות החטופים באגף כוח האדם, מסר את ההודעות למשפחה ולקהילת קיבוץ ניר עוז.

נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, הגיע היום (רביעי) למשכן הכנסת בירושלים ובמהלך נאום מרגש שנשא במליאת הכנסת, הכריז מיליי הצהרה דרמטית: שגרירות ארגנטינה בישראל תעבור מהרצליה לירושלים בשנת 2026.

ההכרזה התקבלה בתשואות רמות על ידי חברי הכנסת שנכחו במליאה, ומסמלת חיזוק משמעותי במעמדה של ירושלים כבירת ישראל בעיני מדינות העולם.

בנוסף להודעה על העברת השגרירות, צפוי מיליי להודיע על השקת קו תעופה ישיר חדש בין ישראל לארגנטינה. זוהי הפעם הראשונה שקו תעופה ישיר בין המדינות יופעל מאז שנת 1960, מה שיחזק באופן ניכר את הקשרים התיירותיים, הכלכליים והתרבותיים בין ישראל לארגנטינה.

ראוי לציין כי האירוע המכובד הוחרם על ידי חברי הכנסת הערבים, אשר נמנעו מלהגיע למליאה בטענה כי האירוע "לא חשוב".

שגרירות ארצות הברית בעיראק נערכת להורות על פינוי של עובדיה הלא חיוניים, בשל הערכה לסיכוני ביטחון מוגברים באזור. כך דיווחו הערב (רביעי) גורם ביטחוני עיראקי ומקור אמריקני לסוכנות הידיעות רויטרס.

במקביל, משרד החוץ האמריקני נערך להורות על עזיבה של עובדים שאינם חיוניים ובני משפחותיהם גם מבחריין ומכווית. הפנטגון, מצידו, נערך להעניק סיוע בהתאם לצורך לאנשי צוות השגרירות בבגדאד.

ההיערכות לפינוי מגיעה לאחר שמוקדם יותר היום איים שר ההגנה האיראני, עזיז נסירזאדה, כי ארצו תתקוף בסיסים אמריקנים באזור אם שיחות הגרעין ייכשלו. "יש בכירים בצד השני שמאיימים בקונפליקט אם השיחות ייכשלו. אם הם יצרו קונפליקט – כל הבסיסים האמריקנים נמצאים בהישג ידינו ואנחנו נתקוף אותם", הצהיר נסירזאדה.

צה"ל ושירות הביטחון הכללי חילצו היום (רביעי) מרצועת עזה את גופתו של יאיר יעקב ז"ל, בן 59 מקיבוץ ניר עוז, שנרצח בבוקר ה-7 באוקטובר ונחטף. הבשורה המרה על מותו של יאיר התקבלה כבר ב-15 בפברואר, אז נודע כי נרצח ב"שבת השחורה" וגופתו נחטפה לרצועה.

בנו, יגיל יעקב, ספד לו בכאב: "אבא אני אוהב אותך. לא יודע איך להגיב עדיין, עצוב לי להגיד את זה. מחכה כבר להלוויה שלך. אני אוהב אותך, ידעתי שהיום הזה יגיע. תודה לצה"ל ולכוחות שב"כ על החילוץ, מקווה שאת השאר נביא בעסקה שלא תסכן חיילים".

יאיר יעקב נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר, יחד עם בת זוגו, מירב טל, ושני ילדיו המשותפים, אור בן ה-16 ויגיל בן ה-12. מירב ושני הבנים שוחררו במסגרת עסקת החטופים בין ישראל לחמאס בחודש נובמבר.

בנו של יאיר, אור, ספד: "אבא, אין לי מילים אחרות לתאר את זה ככה, אבל תשמור עליי בגן עדן. אוהב אותך ולא אשכח אותך לעולם. תמיד תהיה בלב שלי".

ישראל פנתה לממשל האמריקאי בוושינגטון בבקשה לסייע בקידום תהליך מדיני שיוביל בסופו של דבר להסדר שלום בין ישראל לסוריה, כך דיווח היום (רביעי) אתר החדשות "אקסיוס". על פי המידע הדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר את המסר לשליחו של הנשיא טראמפ לענייני סוריה, מר תומאס ברק.

מקורות המעורים בפרטים מסרו כי ישראל מעוניינת להתניע משא ומתן שיתמקד תחילה בסוגיות ביטחוניות ובגיבוש הסכמות בתחום זה, כשלב ביניים בדרך ליעד של יחסי שלום מלאים בין המדינות. הרעיון הישראלי, לפי הדיווחים, הוא להגיע בשלב ראשון להבנות שיבטיחו את האינטרסים הביטחוניים של ישראל, ורק אז להתקדם אל עבר נורמליזציה מדינית מקיפה.

הפנייה הישראלית לממשל האמריקני מגיעה על רקע התפתחויות משמעותיות שהתרחשו לאחרונה בזירה הסורית. בירושלים ציינו בדאגה את השינויים בצמרת השלטון בדמשק, ובעיקר הביעו זעזוע נוכח פגישתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עם הנשיא הסורי בשאר אל-אסד בחודש שעבר מהלך שנתפס כחיזוק למעמדו של המשטר. מנגד, הסגת הכוחות האיראניים וארגון חיזבאללה משטחי סוריה נתפסת בעיני הדרג המדיני בישראל כהזדמנות לשינוי המציאות האסטרטגית באזור ולפתיחת ערוץ הידברות חדש מול דמשק.

גורמים ישראלים אישרו ל"אקסיוס" כי כבר החלו שיחות מסוימות עם המשטר הסורי, גם אם בשלב זה מדובר במגעים עקיפים שנעשים בתיווך מדינות שלישיות. בהמשך, לפי הגורמים הללו, התפתחו השיחות למפגשים ישירים וחשאיים בין נציגים משני הצדדים, שהתקיימו במספר מקומות ברחבי העולם. ההערכה בצד הישראלי היא שהנשיא אל-אסד שואף לכונן יחסים קרובים עם ממשל טראמפ ולמנף הזדמנויות מדיניות שנפתחות בפניו לאור ההתפתחויות. גורם ישראלי בכיר ציין כי המטרה היא "לנסות להתקדם לנורמליזציה עם סוריה מהר ככל האפשר".

ההממשל האמריקאי הודיע כי ינקוט סנקציות דיפלומטיות חריפות נגד כל מדינה שתשתתף בוועידת האו"ם הקרובה בניו יורק ותגלה תמיכה במהלכים המופנים כלפי ישראל כך דיווחה היום (רביעי) סוכנות הידיעות רויטרס.

האזהרה החריגה בחומרתה נמסרה על ידי גורמים אמריקאיים בכירים, לדברי הסוכנות. וושינגטון מבהירה כי היא רואה בחומרה רבה כל ביטוי של עוינות כלפי ישראל בזירה הבינלאומית, בין אם מדובר בהצהרות מפורשות או ברמיזות עקיפות. הנציגים האמריקאיים הזהירו כי מדינות המעוניינות לשמור על יחסים תקינים עם ארצות הברית מוטב שיימנעו מלנקוט עמדה אנטי ישראלית בוועידה, שכן הדבר עלול להתפרש כחתירה תחת מדיניות החוץ של וושינגטון צעד שיגרור תגובה קשה ונחרצת.

במקביל, הובהר כי ממשל טראמפ דוחה מכל וכל אפשרות של הכרה חד צדדית במדינה פלסטינית, ללא משא ומתן מול ישראל. הגורמים בוושינגטון הביעו ספקנות באשר לסיכויים שהכינוס בעיר הגדולה בחוף המזרחי של ארה"ב יוביל לפריצת דרך אמיתית בתהליך השלום המקרטע. "אין לנו אשליות במקום לקדם פתרון או הסדר כלשהו, המפגשים הללו רק יזיקו לביטחון ולאינטרסים של ישראל", אמרו.

הוועידה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אותה מוביל נשיא צרפת עמנואל מקרון בשיתוף גורמים בארגון האומות המאוחדות, אמורה לדון בין השאר באפשרות להחיות ולהניע מחדש את הרעיון ליישוב הסכסוך על בסיס עיקרון שתי מדינות לשני עמים. עם זאת, לנוכח העמדה האמריקאית הנחרצת והאזהרות החמורות שנשמעו מוושינגטון, מוטלת בספק יכולתה של הוועידה להוציא תחת ידה החלטות או צעדים מעשיים בכיוון זה.

נשיא הרפובליקה של ארגנטינה, חביאר מיליי, הגיע לפני שעה קלה למשכן הכנסת והתקבל בטקס ממלכתי על ידי יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה ברחבת המשכן.

לאחר נגינת המנוני שתי המדינות, סקרו השניים את משמר הכבוד של משמר הכנסת, והנשיא האורח הניח זר למרגלות הגלעד לזכר חללי מערכות ישראל והאנדרטה לזכר חללי פעולות האיבה.

הנשיא מיליי כתב בספר האורחים של הכנסת: "יחי עם ישראל!" בנוסף, יו"ר הכנסת אוחנה העניק לנשיא ארגנטינה חומש, אשר נכתב בשפה הספרדית בשנת 1705, ונשמר בשלמותו.

התרגשות עצומה בקהילות היהודיות בארה"ב לקראת הגעתו הצפויה של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א, ראש ישיבת סלבודקא וחבר מועצת גדולי התורה, אשר יחל היום (רביעי) את מסע החיזוק ההיסטורי.

ראש הישיבה שליט"א צפוי להתחיל את מסעו במישיגן (דטרויט), ימשיך לשיקגו, ולאחר מכן יגיע ללוס אנג'לס.

התרגשות מיוחדת שוררת בקהילה היהודית במישיגן ובדטרויט בפרט, כאשר אלפים צפויים להגיע לכבוד התורה ולהשתתף בשיעורים ובאירועי החיזוק המרכזיים.

על פי המודעה שהופצה בקהילה, ובו מפורטים אירועי סדר היום, בשעה 3:30 אחה"צ (שעון מקומי) יימסר שיעור כללי מרתק, כשלאחר מכן בשעה 7:30 אחה"צ (שעון מקומי) יישא ראש הישיבה שיחת חיזוק עבור כלל בני הקהילה.

המסע הנוכחי צפוי להותיר רושם עמוק בקרב הקהילות היהודיות בארה"ב, למען המשך ביצור עולם התורה והישיבות.

ברקע הדיווחים על שיירה ימית של פעילים תומכי פלסטין שמפליגה מחופי אלג'יריה במטרה להגיעה למצרים ומשם להיכנס לעזה, אשר מגיעה בעקבות השתלטות צה"ל על משט ספינת מדלין ועליה הפעילה השוודית גרטה תונברג.

שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה את צה"ל למנוע את כניסתה בהודעה שפרסם נכתב "אני מצפה משלטונות מצרים למנוע את הגעת המפגינים הג'יהאדיסטים לגבול מצרים-ישראל ולא לאפשר להם לבצע פרובוקציות ולנסות ולהיכנס לתוך עזה – דבר שיסכן את ביטחונם של חיילי צה"ל ולא נאפשר אותו".

עוד הוסיף "המפגינים הג'יהאדיסטים האלה מסכנים גם את המשטר המצרי ומהווים איום על כל המשטרים הערבים המתונים באזור. הרצון שלהם לחבור ולסייע לחמאס נובע מזהות השקפות עם ארגון הטרור הרצחני של שנאת יהודים והרצון להשליט את רעיונות האיסלאם הרדיקלי בגיבוי ציר הרשע האיראני בכל המרחב".

המשט הנוכחי, כולל מספר ספינות שונות ומטרתו המוצהרת היא שבירת המצור על רצועת עזה. התוכנית של המשתתפים היא לעגון בנמלים בתוניסיה וכן בלוב על מנת לצרף אליהם פעילים נוספים, ולאחר מכן להמשיך בהפלגה ולהגיעה למצרים ומשם להיכנס לעזה.

פגישת נציגי הסיעות החרדיות עם היועצת המשפטית של הכנסת, עו”ד שגית אפיק, הסתיימה היום ללא הסכמות באשר לעקרונות חוק הגיוס החדש.
הדיון, שעסק בניסוח משפטי לקראת הצגת הצעת החוק, הידרדר לטונים חריפים, ובמהלכו אמר אחד הנציגים החרדים: “אנחנו בתחושה שאין עם מי לדבר.” אריאל אטיאס, נציג ש״ס לשעבר ומי שנחשב לדמות מפתח בניהול המו״מ, עזב בזעם את החדר – מה שנתפס כסימן ברור לפיצוץ במגעים.

שורש הבעיה בהצעת חוק הגיוס טמון בשורת הסנקציות הדרקוניות שצפויות להיכנס לתוקף בחוק המתגבש מיידי במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס. בין העונשים המוצעים: שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, שלילת סבסוד באקדמיה וביטול העדפה מתקנת בשירות התעסוקה

במפלגות החרדיות רואים בהתנהלות היועצת המשפטית ניסיון לעקוף את ההבנות הפוליטיות ולהכתיב מסגרת משפטית שאינה מקובלת עליהם. לדבריהם, אם לא תושג פריצת דרך – החוק כלל לא יעלה להצבעה.

יו״ר ש״ס, השר אריה דרעי, צפוי לכנס בימים הקרובים את ראשי הסיעות החרדיות ולהכריע האם להחריף את הצעדים נגד מערכת המשפט והכנסת. הפגישות התקיימו לקראת ההצבעה על פיזור הכנסת הצפויה להתקיים, ככל הנראה לפנות בוקר.