שר הביטחון ישראל כ"ץ יוצא בדברים קשים נגד הדלפות מהקבינט ורומז כי מטרתן היא לפגוע במאמץ המלחמתי.
"אני רואה בחומרה רבה את ההדלפות מהפורום הביטחוני הסגור שפוגעות בביטחון מדינת ישראל ויוצרות רושם מעוות ביחס לפעילות צה"ל בעזה, מרפות את יד חיילינו ומפיחות תקוות שווא באויבינו", אמר גנץ.
עוד הוסיף "רה"מ ואני, בהתאם למה שהוסמכנו ע"י הקבינט, אישרנו את תוכניות צה"ל בעזה וגם שיבחנו אותן. צה"ל פועל ויפעל במלוא העוצמה כדי להכריע את החמאס ולהביא לשחרור כל החטופים ולהביא לסיום המלחמה בהתאם לתנאים שקבעה ישראל"
במעמד מרתק ויוצא דופן, התכנסו למעלה ממאה רבנים, דיינים ומורי הוראה מכל רחבי הארץ בבית ההוראה "שמחת שלמה". הכינוס המיוחד, שהתקיים בראשות הגאון הגדול רבי שלמה שמחה רויטמן שליט"א, ראש מכון "שמחת שלמה", עסק בסוגיות הבוערות והמורכבות של שימוש במכשירי חשמל וטכנולוגיה בשבת, תוך התמקדות במציאת פתרונות הלכתיים לאדם הנמצא בשעת הדחק.
המשתתפים, כולם לומדי שימוש הלכה למעשה במסגרת "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" במכון "שמחת שלמה", מתאספים מדי שבוע בקבוצות לימוד ממוקדות לדון ולהעמיק בענייני הלכה למעשה. הפעם, חברו כל הקבוצות יחדיו לכינוס מרוכז, שמטרתו הייתה לרדת לעומקם של הדברים באופן מוחשי, מתוך ההבנה העמוקה כי "אינה דומה שמיעה לראייה". מטרת העל הייתה להעניק לרבנים את הכלים המעשיים וההלכתיים הנדרשים כדי שיוכלו להורות ולפסוק הלכה למעשה לציבור הרחב.
את הכינוס פתח בדברים נוקבים ראש מכון "שמחת שלמה", הגרש"ש רויטמן שליט"א, שביאר באריכות ובעמקות את הכללים ההלכתיים המנחים בסוגיות של "שעת הדחק". הגרש"ש פרס את היסודות ההלכתיים המבחינים בין מה שניתן להקל בו ומה שחומרתו נותרת בעינה גם במצבי צורך, וליווה את דבריו בדוגמאות מעשיות רבות מחיי היום-יום, הממחישות את גבולות ההיתר והאיסור.
כדי להעמיק את הבנת הצד הטכני-הלכתי, הוזמן במיוחד הגאון רבי אליהו בייפוס שליט"א, יו"ר ארגון 'משמרת השבת' אשר ידיו רב לו בתחום מכשירי החשמל בעידן הטכנולוגי. הגר"א בייפוס סקר בפני המשתתפים שורה של מכשירים חשמליים מודרניים, והסביר בפירוט את אופן פעולתם ללא התקן שבת ייעודי. הוא ניתח את החששות ההלכתיים בכל מכשיר, תוך שהוא מגדיר את חומרת הפעולה: האם המשתמש מתכוון לתוצאה החשמלית? האם מדובר ב"פסיק רישא" או שמא התוצאה אינה ודאית? והאם הפעולה נחשבת מעשה בידיים או "גרמא"?
הגר"א בייפוס הדגיש כי לא בא לפסוק הלכה, שכן כל מורה הוראה מחויב למסורת הפסיקה כפי שקיבל מרבותיו, אולם מטרתו היא לצייד את הרבנים בכלים לניתוח נכון של השאלה –
כפי שאמרו, "שאלת חכם חצי תשובה", והבנה מעמיקה של המציאות הטכנולוגית היא תנאי הכרחי לפסיקה נכונה.
במהלך הכנס, עלו על שולחן הדיונים נידונים הלכתיים אקטואליים רבים, ביניהם דין מדי המים, כאשר נדונה השאלה כיצד ניתן לברר אם מונה המים בבית הוא מכני או דיגיטלי (ומהווה איסור בשבת), מהן האפשרויות החוקיות להחלפתו, והוצעו פתרונות מעשיים לאדם שנתקל בבעיה, כגון הכנת כמות מים גדולה מערב שבת או פתיחת ברז לטפטוף חלש ורציף.
כמו כן, דנו הרבנים בסוגיות הנוגעות למנגנון ההדחה בניאגרה. האם חשיב מעשה או גרמא ומה הדין בכבוד הבריות.
עוד עלה לדיון נושא משאבות המים בבניינים רבי-קומות. הוצגו ההתקנים הקיימים לשבת, והועלו פתרונות הלכתיים למי שנקלע לבניין ללא התקן כזה.
המשתתפים דנו בשאלות החדשות שעולות עם התפתחות הטכנולוגיה במקררים המודרניים. ההמלצה הגורפת הייתה להצטייד בכל נסיעה מחוץ לבית ב"שעון שבת" חיצוני, המאפשר לתכנן את ניתוק המקרר מהחשמל ולפתוח אותו רק בזמנים אלו.
כמו כן, הודגשה בכינוס הרבנים, החשיבות של בדיקה מוקדמת של מקומות אירוח ובתי מלון שונים – אף אם הם תחת כשרות מהודרת. נדונו הבעיות המצויות בחיישני תאורה ותזוזה, וכן במערכות מיזוג אוויר חכמות הנדלקות רק עם כניסת אדם לחדר או נכבות עם פתיחת חלון – פעולה שאסורה בשבת. הוזכרה האפשרות, במקרים מסוימים, לכסות את החיישנים בערב שבת כדי לנטרל את פעולתם.
הכינוס הסתיים בתחושת התעלות וחיזוק, כאשר הרבנים צוידו בידע נרחב וכלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי השעה, מתוך מטרה להמשיך ולהאיר את דרך ההלכה הצרופה בכל דור ודור.
במעמד מרגש שהתקיים בעיריית בת ים, העניק ראש העיר צביקה ברוט תעודת הוקרה מיוחדת לצוותי זק"א ת"א שפעלו במסירות נפש ובהתמדה מופתית בזירה המורכבת והקשה בעיר בעת הנפילות של הטילים מאיראן במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הטקס המכובד שיקף את ההכרה העמוקה של העירייה בפעילותו החיונית של הארגון.
באירוע המרכזי השתתפו בין היתר, הרב יעקב רוז'ה – רב הארגון, חבר מועצת הרבנות הראשית ורב העיר בת ים, הרב צבי חסיד – מנכ"ל הארגון, יחיאל גולדמן – קמב"ץ זק"א ת"א, אברהם בן זקן – ראש צוות בת ים, ישראל חסיד- דובר זק"א ת"א ומתנדבים נוספים שהיוו חלק בלתי נפרד מהמאמץ הלאומי להצלת חיים וטיפול בכבוד המת בזירה הקשה והמדממת שידעה העיר בת ים.
בפתח האירוע שיבח ראש העיר בחום את פעילות הצוותים המסורים. מר ברוט אמר בהתרגשות ובהכרת תודה עמוקה: "בכל הפעמים שהייתי בשטחי הנפילות וההרס, ראיתי אתכם עובדים ללא הפוגה ושמעתי שוב ושוב מהתושבים על התרומה המשמעותית והקריטית שלכם – בפינוי המדויק, ובטיפול הרגיש והמקצועי בזירות הרגישות ביותר. שוב הוכחתם בצורה חד משמעית שלולא צוותי זק"א ת"א הפעילויות הנחוצות בזירות הפגיעה היו נמשכות זמן רב יותר, והטיפול לא היה מתבצע באותה הרמה הגבוהה ובאותה רגישות מופתית".
רב הארגון הרב רוז'ה בירך בחמימות את המתנדבים הנחושים והודה להם על הפעילות הרציפה והמסורה, תוך שהוא מדגיש את ההקפדה יוצאת הדופן על כבוד המת בימי שגרה כמו גם בשעת החירום. "המתנדבים שלנו מגלמים את הערכים הגבוהים ביותר של עם ישראל – חסד, מסירות ויראת שמיים", אמר הרב רוז'ה.
מנכ"ל הארגון הרב צבי חסיד הודה מקרב לב לראש העיר בת ים, צביקה ברוט, על העמידה הבלתי מתפשרת לצד הארגון והמתנדבים לאורך כל הדרך הארוכה והמורכבת, ואמר כי "התמיכה הכנה והמלאה שלכם מורגשת בצורה משמעותית בשטח – היא נותנת לנו את הכוח הנפשי והמעשי להמשיך ולבצע את המשימה הקדושה והחשובה ביותר של שמירה על כבוד המת גם ברגעים הקשים והמאתגרים ביותר. אנו זוכים להיות שותפים במשימה הלאומית החשובה של שמירה על כבוד המת על פי ההלכה המסורה מדור לדור. זו זכות עצומה ואחריות כבדה כאחד".
בתום הנאומים, חולקו תעודות הוקרה מיוחדות למתנדבים הנחושים שפעלו במסירות יוצאת דופן בזירות הקשות והמורכבות במבצע 'עם כלביא', כהכרה ראויה בפעילותם החשובה והמשמעותית למען תושבי בת ים וכלל הציבור.
כשאבנר סטפק התחיל לעבוד בעסק המשפחתי בגיל שש, הוא כנראה לא דמיין שיום אחד ינהל את בית ההשקעות הגדול בישראל עם 370 מיליארד שקל תחת ניהולו. בפרק חדש של הפודקאסט הפופולרי "פלוס מינוס", בהגשת פישל רוזנפלד ושלום פקשר, חושף סטפק את האמת המרה על הרגלי ההשקעה של הישראלים – ומסביר מדוע רובם עושים טעויות יקרות.
מאבא מורה לאימפריה של מיליארדים
"אבא שלי היה מורה, ואמא פקידה בבנק דיסקונט", מספר סטפק על ההתחלה הצנועה. "שוק ההון היה תחביב עבורו. הוא היה הולך לבורסה ורואה את האנשים צועקים – אז לא היו מחשבים".
מאותה "חנות מכולת" קטנה, כפי שסטפק מתאר את בתי ההשקעות של פעם, צמחה מיטב להיות השחקן הדומיננטי בשוק. "ב-2003 ניהלנו 1.3 מיליארד שקל עם 30 עובדים. היום זה 1,300 עובדים שמנהלים 370 מיליארד שקל – פי 300 ב-22 שנים".
איך זה קרה? "קודם כל מזל", מודה סטפק בכנות מרעננת. "יש לאנשי עסקים נטייה להגיד מה הם עשו והכל בזכותם. אבל יש מרכיב של מזל (סיעתא דשמייא). לצד זה, עשינו כמה דברים נכונים – התמדה, עקביות, פשוט לעשות כל בוקר מה שעשית אתמול ושלשום".
הנתונים שיעירו אתכם בלילה
סטפק מגיש נתונים מדהימים שמסבירים מדוע הוא כל כך מפציר בישראלים להשקיע במניות. "רוב ההון שאנשים צוברים זה מההשקעות שלהם, ולא מהעבודה שלהם", הוא מדגיש.
הדירוג שלו ברור: מניות במקום הראשון עם כ-8% תשואה נטו לשנה, נדלן במקום השני עם 6.5%-7%, אגרות חוב קונצרניות במקום השלישי עם 5.5%-6%, ובתחתית – פקדונות בבנקים עם פחות מ-4.5%.
כדי להמחיש את העוצמה, סטפק מציג דוגמה מרתקת: "אדם עם משכורת של 15,000 שקל ברוטו שיחסוך 40 שנה בגמל פנסיה במסלול מניות יגיע ליותר מ-7.5 מיליון שקל. אותו אדם במסלול שמרני יצא רק עם 2.7 מיליון – כמעט שליש".
המלכודת הישראלית: שמרנות יתר
אחת הטעויות הגדולות שסטפק מזהה בציבור הישראלי היא שמרנות יתר. "רוב אוכלוסיית ישראל שמרנית מדי בהשקעות", הוא טוען. "במיוחד הצעירים מתחת לגיל 50 – כמעט כולם צריכים להיות במסלולי מניות או מסלולים עם אחוז מניות גבוה".
הבעיה, לדבריו, היא שאנשים לא מבינים את הטווח הארוך. "בכל עשר שנים יהיו לכם שנתיים או שלוש של הפסדים. עדיין בממוצע לטווח ארוך אתם תרוויחו את השמונה אחוזים ויותר".
שלושת הכללים לא לעשות טעויות
סטפק מגיש שלושה כללי זהב למתחילים:
האזהרה מפני הנוכלים
סטפק לא מסתיר את זעמו מתופעת הנוכלות בתחום. "יש תעשייה בזויה של נוכלים ושרלטנים שקופצים בפרסומות ומבטיחים אחוזים. אם האנשים האלה היו כל כך מוצלחים, הם לא היו מוכרים קורסים".
הוא מתריע במיוחד נגד חברות שגובות עמלות עתק על משיכת כספי פנסיה. "לוקחים לאנשים 20-25% מהכסף על דמי טיפול על טלפון פשוט. זה פעולה של לחיצה על כפתור – אתם לא צריכים שום מתווך".
גם מסוחרי היום הוא מזהיר: "95% מסוחרי היום מפסידים כסף, ו-5% משקרים. זה קזינו, זה הימורים, זה בכלל לא השקעות".
ההמלצה הפרקטית
למי שרוצה להתחיל, סטפק ממליץ על גישה מדורגת: "עם 50,000 שקל, קח 20,000 לנהל בעצמך – זה יחבר אותך לשוק ההון ויעזור לך להבין איפה יתרת הכספים צריכה להיות".
העצה המעשית שלו פשוטה: שימו את רוב הכסף בגמל להשקעה או בקרנות נאמנות מגוונות, ועם חלק קטן תלמדו את השוק בעצמכם.
הטיפ לחיים
בסיום הראיון, סטפק חושף את מה שהוא רואה כהשקעה הטובה ביותר: "כל חיי, ההשקעה הכי טובה זה שבסוף אתם עושים טוב. זה חוזר עם ריבית והצמדה. אתם עושים טוב – זה חוזר עם ריבית".
בעידן של אי ודאות כלכלית ויוקר מחייה, המסר של סטפק ברור: הדרך החכמה לבנות עושר לטווח ארוך עוברת דרך הבנה נכונה של שוק ההון, פיזור נבון והתמדה לאורך שנים. השאלה היא רק האם הציבור הישראלי יצליח להתגבר על הפחדים ולהפנים את הלקחים.
זמן קצר לפני כניסת השבת, השב"כ האריך את הצו החריג המונע מפגש עם עו"ד לשני המתיישבים העצורים בשב"כ ב-48 שעות נוספות עד ליום ראשון בשעה 18:00. העצורים, אחד מהם נשוי ואב לילדים, מרגע מעצרם ביום שלישי לא פגשו בעו"ד ומצבם אינו ידוע. עורכי הדין אסף גונן ודניאל שימשילשווילי מארגון חוננו יגישו כבר הערב ערר כנגד הארכת צו מניעת המפגש עם עו"ד לבימ"ש המחוזי מרכז.
אשתו של העצור, פירסמה סרטון בו אמרה כי היא דואגת לבעלה וכי כל חטאו שהוא השתתף בהפגנה כנגד השב"כ "בעלי עצור כבר כמה ימים בשב"כ, בלי לראות עורך דין. אני ממש דואגת, אני לא יודעת מה לחשוב, מה עובר עליו, מה עושים לו שם.
אני חושבת שזה מצב פשוט הזוי. השב"כ עצרו אותו, ומתייחסים אליו כאילו הוא מחבל וכל חטאו זה שהוא היה באיזו הפגנה שהייתה מול השב"כ בעצם על הכבוד שלהם, לא היה להם נעים שהפגינו מולם אז הם עכשיו באים, ומצאו מישהו להתעלל בו. אני חושבת שהמצב הזה הזוי ולא יכול להמשיך."
בנוסף, לפני השבת, פנו הוריו של העצור השני, תושבי היישוב בית אל לרב השב"כ בבקשה כי יפעל לשמור על חייו, על גופו ועל כבודו של בנם וכן לוודא ולעמוד על כך שבנם לא יחקר במהלך השבת "אנו, תושבי בית אל, הוריו של *, אשר עצור מאז יום שלישי האחרון במרתפי השב"כ. בצו חריג נמנעה ממנו פגישה עם עורך דין, ואנו חוששים מאוד למצבו, לבריאותו ולשמירה על זכויותיו הבסיסיות. אנו פונים אליך כרב השב"כ. יש לרב יכולת והשפעה על המתרחש במרתפי החקירות. אנו מצפים כי הרב יפעל לשמור על חייו, על גופו ועל כבודו של בננו".
עוד כתבו ההורים כי "בננו, יחד עם עצור נוסף, חשודים כי במהלך מחאה של מתיישבים לפני כחודשיים מול מתקן של השב"כ – הציתו צמיגים והשליכו צבע לעבר המתקן. מעשים שכמותם נראים חדשות לבקרים במחאות ברחבי המדינה. לצערנו, נדמה כי במדינת ישראל זכות המחאה שמורה רק למפגינים מן "הצד הנכון", בעוד שכאשר מדובר במתיישבים, ובפרט במחאה מול השב"כ – הדבר הופך לעבירה חמורה שאין לה תקדים", נכתב.
בתוך כך, מנכ"ל ארגון חוננו, שמואל (זנגי) מידד פנה לראש הממשלה נתניהו בעקבות המעצר והחקירה החריגה. במכתב דורש מנכ"ל חוננו, מראש הממשלה, כממונה על השב"כ להוציא את החקירה מידי הארגון זאת בשל ניגוד עניינים וחשד כבד כי שירות הביטחון הכללי מנצל את סמכויותיו בניגוד לחוק "בשים לב לניגוד נעניינים החריג בו השב"כ נמצא, וכן לאמצעים החריגים המופעלים כנגד המוחים נגד השב"כ, אבקשך כממונה על השב"כ להתערב באופן מידי ולהוציא את החקירה מידי השב"כ".
דאגה רבה בחסידות קרעטשניף-סיגט: כ"ק האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים שליט"א התמוטט בערב שבת ונלקח בדחיפות לבית החולים "שערי צדק" בירושלים. מצבו מוגדר קשה מאוד.
האירוע התרחש במהלך תפילת מנחה של ערב שבת, בבית מדרשו שברחוב ברוך רפפורט בשכונת בית ישראל. כוחות ההצלה שהוזעקו למקום פינו את האדמו"ר לבית החולים, שם אובחן כמי שלקה באירוע מוחי. נכון לעכשיו, הוא מורדם ומונשם.
בעקבות האירוע, קהל חסידי קרעטשניף-סיגעט יקיים עצרת תפילה מיוחדת בציון הרה"ק מקרעטשניף-סיגעט זצוק"ל בהר הזיתים.
הציבור כולו נקרא להתפלל לרפואתו השלמה של האדמו"ר, רבי אליעזר זאב בן שפרה, בתוך שאר חולי ישראל.
המשב"ק חושף: דווקא בימים אלו שבחורי הישיבות נמצאים בסכנת מעצר עם צווי עיכוב יציאה, למשב"ק נודע כי נפתחת ישיבה חדשה לישראלים במונסי שבארה"ב לבחורים מבחירי עולם הישיבות הליטאי, בראשות נכדו של החפץ חיים הגאון רבי ישראל מאיר זקס שליט״א.
•
ראש ישיבת עטרת שלמה הגרש"ב סורוצקין חשף השבוע בראיון לעיתון 'מאמענט', שהארון קודש מזהב שבנה בעלות אסטרונומית זה היה החלום הקטן שלו, אך החלום הגדול שלו הוא להתנתק מתקציבי המדינה.
•
המשב"ק חושף: מאחורי הקלעים של מכתב גדו"י שלא פורסם וההוראה שנעצרה ברגע האחרון. למשב"ק נודע על מכתב שתוכנן להתפרסם ממנהיג הדור מרן הגר"ד לנדו ומרן הגרמ"ה הירש ובו קריאה לציבור החרדי לצאת ביום חמישי האחרון לעצרות תפילה המוניות ברחובות ברחבי הארץ במחאה על גזירת הגיוס. המכתב כבר נוסח והוכן להפצה, אולם ברגע האחרון המכתב נגנז. להמשב"ק נודע כי הסיבה לכך היא חשש כבד שהמחאות הללו, אם יתקיימו, עלולות להפוך למוקד עימותים ולגרור אלימות ומראות שההנהגה אינה חפצה בהם תמונות שיכולות לפגוע בתדמית הציבור החרדי.
•
סיפור מבהיל שהגיע לידי המשב"ק: בשנה שעברה, ביום היארצייט השני של מרן הגר"ש כהן, הגיע מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדא להספיד את ראש הישיבה, אלא שעם כניסתו, זכה לצעקות וביזיונות על ידי בנש"ק אחד. לאחר כחצי שנה, אותו בנש"ק הפך לנכה ר"ל. המשב"ק מזכיר את אמרת חז"ל: "היזהרו בגחלתן".
•
למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205
הגאון רבי חיים ווייס מרבני העיר ביתר בביקור במקווה החדש של קהילת תולדות אברהם יצחק בעיר.
האדמו"ר רבי רפאל אבוחצירא בכנס של ארגון 'זה לזה'
המשפיע הגה"צ ר' אהרן טויסיג נצפה שוקד על תלמודו באישון לילה, בדירת נופש בצפון הארץ.
מאוחר יותר נצפה המשפיע כשהוא מעתיר בתפילה אצל תלמידי הבעש"ט בטבריה
האדמו"ר ממישקולץ מעתיר בתפילה על ציון הרה"ק מבעלזא
האדמו"ר מלעלוב בניחום אבלים בעיר רחובות
ראש מוסדות הליכות משה ורב שכונת רמת אהרון בני ברק הרב שבתי לוי שליט"א נצפה מתחדש בכובע רבני, בסניף ברון כובעים בבני ברק.
לאחר המכתב החריף שכתב השבוע המשב"ק פגש את ראש מוסדות 'כסא רחמים' הגה"צ הרב צמח מאזוז כשהוא מעתיר בתפילה על ציונו של התנא רבי עקיבא שבטבריה
הבן, הרב מצליח חי ראש בית ההוראה ומבכירי הרמי"ם ב'כסא רחמים', נצפה מאוחר יותר מעתיר בתפלה על ציונו של רבי מאיר בעל הנס, יחד עם תלמידיו מקהילת 'באר מים חיים' בראשון לציון.
גם גאב"ד מאקווא העתיר בתפילה על ציון התנא הק' רבי מאיר בעל הנס זיע"א.
תפילה חרישית נשא הגאב"ד גם על ציון האדמו"ר מבעלזא.
הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח מבעלזא, בסיור במפעל תפילין.
מעמד הדרכה ודברות קודש לרבני 'משיב כהלכה' ומורי נתיבות ההוראה דקהל תולדות אהרון, במעונו של הגר"מ שטרנבוך.
הגאון הרב מאיר טרגר מרא דאתרא שכונת פסג"ז מרכז וגבעת שאול בדברי חיזוק והתעוררות לפני תפילת יו"כ ותהילים בבהכנ"ס המרכזי "בני הישיבות" בשכונת פסגת זאב מרכז כפי שהורו גדולי ישראל.
האדמו"ר מביאלה ב"ב שליט"א בהבדלה בביהמ"ד חנטשין במאנסי.
האדמו״ר מקראלי מעתיר בתפילה בציון אביו לרגל היארצייט.
האדמו"ר מתולדות צבי ספינקא עלה להעתיר על קברו של הרב שרגא פייבל וייס, שלא השאיר אחריו זש"ק.
מאות מתלמידי ישיבת אחינו השתתפו באירוע חיזוק מיוחד במעמד מנהיג הדור מרן הגר"ד לנדו, שאף שר ורקד עם תומר ספייב, מבחורי הישיבה שנעצר ב"עוון" לימוד תורה.
אחרי הסערה: הראשון לציון הגר"י יוסף נושא דברים כעת בפני מאות בחורי ישיבות בבית הכנסת ישועה ליהודה בבני ברק. קודם לכן נשא דברים בישיבת בין הזמנים בביה"כ משה אמת.
מאחורי הקלעים נצפה המשב"ק המסור הרב מאיר עמר, כשהוא מאזין בקשב.
שישו ושמחו בשמחת התורה: רבינו מרן רה"י הגרמ"ה הירש מרן המשגיח הגר"ד סגל, הגאון הגדול ר' יגאל רוזן הגרי"ש קניבסקי הגר"א לייזרוק ואדמו"ר מספינקא ב"ש, בריקוד של מצווה במעמד 'לזכרו ובדרכו' – סיום חמשה סדרי ש"ס, לע"נ רה"י הגאון הגדול רבי שמואל רבר זצוק"ל במלאות שנה לפטירתו. צילום: שלומי כהן
האדמו"ר משומרי אמונים בביקור אצל האדמו"ר מקאפיטשניץ לקראת שמחת נישואי בנו.
הינוקא בסוד שיח עם הרב יצחק רפאל אבוחצירא מצפת.
ישיבת 'ברית יעקב' – אחת מישיבות הדגל של הציבור הספרדי – שכרה קמפוס רחב ידים במגדל העמק, שם הבחורים נהנו מאטרקציות, פאנלים, וקומזיץ'. גולת הכותרת הייתה: סדר א' שבחורי הישיבה לא פספסו.
האחים האדמו"רים מקרעטשניף ופרמישלאן יושבים שבעה.
האדמו"ר מפרמישלאן יושב שבעה בבית מדרשו.
מפגש מעניין: אמן הרגש החסידי מוטי שטיינמץ שעלה על טיסה השבוע, גילה שבטיסה עמו נמצא הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א. שטיינמץ ניגש כדי לעצה וברכה, ובין היתר סיפר כי זכה לראות את הרב ולשיר בפניו באירועים רבים. הגאב"ד שליט"א השיב לו: "אם כן יש לי הזדמנות לומר לך יישר כוח, אף פעם אין לי הזדמנות לומר לך יישר כוח".
מוקדם יותר פגש הגאב"ד הגרש"י זעפראני את הגה"צ הגר"ב שמואלי שליט"א באירוע, שם שוחח עמו ארוכות. בדבריהם אמר הגרש"י לגר"ב כי "אין גיוס חל על גיוס, כולנו מגוייסים. כל המקבל על עצמו עול תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ, וא"כ כאשר מגוייסים לתורה – אין לגיוס על מה שיחול".
כ"ק אדמו"ר מקאסוב שליט"א עלה להעתיר בתפילה על ציון אדמו"רי בית ויז'ניץ.
האדמו"ר מלעלוב שליט"א בנופשון רפואה וחיים
חבר הבד"ץ העדה החרדית הגאון רבי חיים אורי פריינד שליט"א תועד כאחד האדם בשכונת הבוכרים הירושלמית.
בערוב יומא דהילולא של מרן נשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום כהן זצוק"ל, עלו בניו וחתניו הגאונים הגדולים שליט"א לציון למעמד תפילה וסליחות. גיסו הגאון הגדול רבי מסעוד בן שמעון שליט"א, עלה לציון אף הוא בערב ההילולא.
כ"ק האדמו״ר מאלכסנדר בהנחת תפילין לנער בר מצווה.
הגאון הגדול רבי יהודה אריה דינר רב מרכז העיר ב"ב בשיעור מיוחד בישיבת בין הזמנים שע"י קהילת 'בני הישיבות' קרית יערים טלזסטון המתקיימת בהיכל ישיבת כתר תורה.
שו"ת עם הראב"ד: לקראת מעמד כנס חינוכי שע"י ת"ת קאמניץ ד'לייקווד ארה"ב המחנך המנהל הרוחני רבי יוסף צבי שטראוס בשו"ת חינוכי במעונו של הגאון הגדול רבי אהרן בראנדסדארפער ראב"ד ביד"צ לשכת הפוסקים ארץ ישראל ( צילום י. שורץ)
האדמו״ר מסערט ויז׳ניץ בטיול בהרי אוסטריה עם בנו הרה״צ רבי שולם עוזר הגר ומקורבו איש הכשרות הרב משה אהרון שכטר.
כינוס ל-60 סופרים מקרית יואל בראשות כ"ק האדמו"ר מסאטמאר.
האדמו"ר משינאווא בביקור במעונו של האדמו"ר מסאטמאר.
מרן הגר"ד לנדו יחד עם הגאון רבי איתמר גרבוז במעמד ריתחא דאורייתא שע"י ארגון תורה דיליה
האדמו"ר מבוהוש בהדלקת נר בציון ר' ישעילה בקרעסטיר במסע הקודש לקערסטיר עם תומכי המוסדות
כ"ק האדמו"ר ממבקשי אמונה במנוחה בדאבוס בשוויץ.
הגאב"ד הגאון רבי נתן קופשיץ בפלפול הלכתי בענייני ריבית עם הג"ר שלום סימון מחשובי רבני תולדות אהרן.
"חתם באות ברית קודש" – מו"ר הרב דב קוק שליט"א במצוות המילה והגרי"מ מורגנשטרן שליט"א בסנדקאות.
הרב שמעון יצחק שלזינגר חבר בית הדין של העדה החרדית בכתיבת אותיות.
האדמו"ר מסקולען ירושלים וטשעבא בביקור אצל האדמו"ר מקאפיטשניץ שליט"א.
האדמו"ר מנדבורנה צפת שהגיע הבוקר לברית לנכד בב"ב הגיע לביקור בנופשון הקיץ של רפואה וחיים.
האדמו"ר מקוידינוב בתפילה במערת המכפלה לקראת חתונת בנו בחודש אלול הבעל"ט.
תיעוד היסטורי: הרבי מטאש, רבי משולם פיש זצוק"ל בעל ה-'עבודה שבעבודה' שהשבוע צויין יום ההילולא שלו, שואל את נכדו מיהו בעל צורה שבמראה, אליה הוא נחשף לראשונה.
השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205
לרגל ימי 'בין הזמנים' אתר 'המחדש' מגיש פודקאסט אתגרי ונושא פרסים בהגשת יצחק מושקוביץ ויוסי פלד. בפודקאסט התארחו מורי דרך, אישי ציבור, פרשנים, אורחים מרתקים וגם פינת חידונים שבין הפותרים נכונה יוגרלו סופי שבוע, הופעות, ארוחות זוגיות ועוד.
בפרק החדש והאחרון של הפודקאסט לעונה הנוכחית, 'המחדש' מספק הצצה נדירה אל עולם הרישום המורכב והמרתק של הישיבות. בפרק התארחו בכירים מעולם הישיבות הליטאי והספרדי, ששפכו אור על תהליכים נסתרים, הפריכו סטיגמות וסיפרו על העבודה הקשה שמאחורי הקלעים של קבלת תלמידים חדשים.
עולם הישיבות הליטאי
המרואיין הראשון הוא הרב אורי זלזניק, בכיר הרשמים בעולם הישיבות, שהענקי מבט רחב על הרישום. הוא ציין כי פריחתו של עולם התורה בישראל היא חסרת תקדים, כשעשרות אלפי בחורים מצטרפים מדי שנה למסגרות לימוד חדשות. בהמשך, התייחס הרב זלזניק לסיפורים שפורסמו לאחרונה על ישיבת וולפסון והבהיר כי בניגוד לשמועות, רק שלושה תלמידים עזבו את הישיבה. הוא הדגיש כי הכוח האמיתי של הישיבה אינו נובע מפרסום, אלא מהנהגתו של הרב דניאל וולפסון המשלבת "עוצמה אדירה של לימוד" עם אווירה נעימה וחברית.
כדי להבין לעומק את תפקיד הרשם, הרב זלזניק התעמק בנושא והפריך מיתוסים. הוא הסביר שהרישום הוא לא עניין של שמועות וקשרים, אלא תהליך מסודר ומורכב שתחילתו בשלב מוקדם של השנה. לדבריו, תפקידו העיקרי של הרשם הוא לוודא שהבחור מתאים לאופי הישיבה, כשם שאדם בוחר נעל במידה הנכונה עבורו. קבלה של בחור שאינו מתאים עלולה להזיק לו ולגרום לו לקרוס תחת העומס. בנוסף, הרשם אחראי על יצירת תדמית חיובית לישיבה.
הרב זלזניק הדגיש כי בניגוד לדימוי הרווח, אין מדובר בסיפורי מעשיות אלא בהצגת היתרונות של הישיבה בפני בחורים מתאימים. הוא אף טען כי שמועות על קבלת תלמידים בזכות ייחוס משפחתי או תרומות כספיות אינן נכונות לגבי רוב הישיבות, להבדיל מעולם הסמינרים. מקרים קיימים הם בדרך כלל של תלמידים מחוץ לארץ שקבלתם מותנית בתרומת נדבנים.
שליחות ולא רק עבודה
לאור זאת, חשף הרב זלזניק כי אף בחור אינו נשאר ללא ישיבה בראש חודש אלול. רשמים רבים דואגים באופן אישי לתלמידים שנפלו בין הכיסאות. הוא תיאר את הרישום כעבודה קשה, כפוית טובה ואכזרית, מלאה באכזבות, ולכן היא מתאימה רק לאנשים בעלי תחושת שליחות. "הכסף לא שווה את זה," אמר הרב זלזניק. "הסיפוק האדיר כשאני נכנס לישיבה ורואה 700 או 1,200 בחורים, זה ממלא את הלב. שום כסף לא יכול להשתוות לזה."
כמו כן, בסיום דבריו, העניק הרב זלזניק טיפ יקר ערך לבחורים העולים לשיעור ג': "שב, תלמד, תהיה רציני וסוף הכבוד לבוא." לדבריו, בסופו של דבר האבק שוקע והרצינות היא שמבדילה את התלמידים המצליחים. הוא קרא להם לזכור כי המטרה היא להגיע לחופה כשהם תלמידי חכמים ש"יודעים נזיקין".
עליית עולם הישיבות הספרדי
לאחר הדיון בעולם הליטאי, החלק השני של הריאיון הוקדש לפריחתו של עולם הישיבות הספרדי. הרב אורי מלכה, עורך מגזין "עולם הישיבות", סיפר כי בעבר בחורים ספרדים נאלצו ללמוד בישיבות אשכנזיות, אך בשנים האחרונות חל מהפך דרמטי. הרב מלכה אף סקר את התפתחות עולם הישיבות הספרדי ואת הישיבות הבולטות שבהן.
למרות שחלק מהבחורים הספרדים עדיין מכוונים לישיבות אשכנזיות, הרב מלכה הדגיש כי אין סיבה לכך: "למה שבחור ספרדי ירגיש שונה… אם הוא יכול להיות במקום הטבעי שלו וגם לגדול ולפרוח?". הוא סיכם כי מוסדות כמו ישיבת "משכנות התורה", "מאור התורה" ו"בית שמאי" מהווים מענה מושלם לכל סגנון ורמה של בחורים.
המראיין שהפך למרואיין
את סדרת הריאיונות חתמו מושקוביץ ופלד, עם הזמר יוסי רוטנר, שראיין אמנים במסגרת תכנית 'בינהזמנים בהמחדש'. רוטנר סיפר על בין הזמנים העמוס שלו, שכולל אירועי שמחות לצד זמן משפחתי. הוא שיתף על רגעים מרגשים מהופעות, וסיפר על רגעים מכוננים.
החידון האתגרי
בסיום הפרק הובאה פינת החידות הקבועה של הרב יונתן ורנר, אשר פתר את החידה הקודמת על השינוי בברכה של מיץ ענבים קפוא. והציג חידה חדשה ומסקרנת: "איך ייתכן שאדם בהחלטה מסוימת, נפטר מכל המצוות?". המקורות למעוניינים: אור החיים בסימן תקמ"ח וגמרא במסכת כתובות י"א.
בין הפותרים נכונה, יוגרלו סופי שבוע, חופשות, טיולים, אטרקציות, הופעות ועוד שלל פרסים יקרי ערך. לשם שינוי, הודיעו המראיינים כי גם מאזינים שלא הצליחו לפתור את החידות יוכלו להיכנס להגרלה, באמצעות שליחת מייל/ תגובה/ דיווח עם המילה 'אני' ופרטים ליצירת קשר. (אל דאגה, רק חברי המערכת רואים אותן והן מוסתרות מהציבור). כתובת המייל: news@hm-news.co.il
"גוט פאר איד'ן" הוא מסר מיוחד – "שיהיה טוב לכל יהודי" בכל מקום ובכל מצב שהוא
הותר לפרסום: סגן אורי גרליץ הי"ד, בן 20, ממיתר, מפקד מחלקה בגדוד שמשון (92), חטיבת כפיר, נפל בקרב בדרום רצועת עזה.
מפרטי התחקיר הראשוני של צה"ל עולה כי מדובר בתאונה מבצעית שנגרמה מפיצוץ אמל״ח של כוחותינו. על פי הפרטים, במהלך התקפה של חטיבת כפיר בדרום חאן יונס, הכוחות פעלו להשמיד מבנים, ומלכדו אותם באמצעות מטענים. במהלך החיבור או התפעול של אחד המטענים, אחד מהם התפוצץ – מסיבה שעדיין לא ידועה ובצה"ל חוקרים את האירוע.
המטען התפוצץ על סגן גרליץ, מפקד המחלקה, שנפגע באורח קשה מאוד ולמרבה הצער במהלך הפינוי שלו לטיפול רפואי, הצוותים הרפואיים נאלצו לקבוע את מותו.
סגן אורי גרליץ הי"ד הוא החלל ה-49 מאז חידוש הלחימה ברצועת עזה, והחלל ה-899 של צה״ל מאז פרוץ המלחמה ביום שמחת תורה אשתקד.
ברקע הניסיונות של יו"ר 'כחול לבן' בני גנץ, לחזור לממשלה ברקע הסקרים הקשים למפלגתו, הערב כינס גנץ, מתווה להקמת "ממשלת פדיון שבויים וגיוס" שתכהן חצי שנה בלבד, וקרא לנתניהו, לפיד וליברמן לחבור אליו. דבריו של גנץ, שהוצגו כ"יוזמה לאומית", הפנו – גם אם במרומז – טענות נגד הממשלה הנוכחית כאילו היא מסכלת את השבת החטופים, תוך שהוא מתעלם מהעובדה כי גם בממשל האמריקאי חוזרים וטוענים, שוב ושוב, כי חמאס הוא זה שמסכל את העסקה.
"במנהרות החמאס נמצאים חמישים חטופים וחטופה. מורעבים, מעונים, מוזלמנים," אמר גנץ, תוך שהוא מדגיש כי "החטופים שלנו בסכנת חיים. זמנם קצוב." אך במקום להפנות את כל האחריות לכך לחמאס, הוא התמקד במסר של "הגיעה העת לממשלת פדיון שבויים וגיוס לכל קצובה בזמן", וקרא לראש הממשלה ולראשי האופוזיציה להצטרף ליוזמה שלו. בכך, הוא המשיך בקו שרומז כי המכשול העיקרי להשבתם הוא פוליטי, זאת כאשר בארצות הברית, כולל הנשיא טראמפ, מבהירים שוב ושוב כי חמאס הוא המכשול וקוראים לישראל לפעול צבאית במהירות כדי להשיבם.
גנץ הציג את המתווה שגיבש, שכלל שלושה עקרונות: כהונת הממשלה תחל בעסקת חטופים שתשיב את כולם, לאחר מכן יגובש מתווה שירות ישראלי שיגייס את בחורי הישיבות, זאת על אף שבכהונתו כשר ביטחון לא גייס אפילו בחור ישיבה אחד, ולבסוף יוכרז על תאריך בחירות מוסכם. הוא התייחס לביקורת כלפיו ואמר: "יהיו שיגידו שאני רוצה להציל את נתניהו – לא נכון, אני רוצה להציל את החטופים." כמו כן, הוא הבהיר: "היוזמה הזו אינה בשביל הממשלה – היא בגלל הממשלה. בגלל שהממשלה מפלגת אותנו, ולא מביאה לניצחון ולא להשבת החטופים."
בסיום דבריו, גנץ הדגיש את חומרת המצב ואת הדחיפות: "אין לנו זמן. לחטופים אין זמן. החטופים גוועים ברעב… הגיע הזמן שגם ההנהגה הפוליטית תתחבר לעם."
במערכת הפוליטית לא התחברו לניסיון השקוף של גנץ להציל את עצמו במסווה של דאגה לחטופים. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר כי "את ההבדל בין הקבינט עם גנץ לבין הקבינט בלעדיו, ראינו באיראן, בלבנון, בסוריה וברפיח. בוחרי הימין בחרו מדיניות ימין – לא למדיניות גנץ, לא לממשלת מרכז, לא לעסקאות כניעה לחמאס, כן לניצחון המוחלט".
מישראל ביתנו נמסר: "החזרת כל החטופים זה לא שמאל ולא ימין, זה ישר. ישראל ביתנו קוראת להחזיר את כל החטופים עכשיו, בלי שום התניות. ממשלה היחידה שנהיה חברים בה זו ממשלה ציונית מקיר לקיר ולא ניקח חלק בשום ספין".
צילום: קונטקט הפקות
דניאל אומר: "הדיבור הזה של ר' שלמה קרליבך היכה בי כמו ברק. לקח לי כמה ימים לעכל את זה, הייתי חייב לעלות אל הציון ולהודות לו על המתנה".
אזעקות הופעלו במהלך ליל שבת ברחבי הארץ, מהשרון ועד שפלת יהודה, דרך מרחבים ירקון, דן, השפלה ושומרון.
בצה"ל עדכנו בהמשך להתרעות כי מבדיקה ראשונית, עולה כי ככל הנראה הטיל התפרק באוויר. במהלך האירוע בוצעו מספר ניסיונות יירוט על ידי מערכות ההגנה האווירית, אולם למרות זאת דווח על רסיסים שנפלו בחבל מודיעין, כשנזק נגרם לאחד הבתים ביישוב גינתון.
דובר החות'ים נאסר א-דין עאמר טען כי הטיל התפוצץ לכמה ראשי נפץ. בכיר נוסף, חזאם אל-אסד, כתב ברשת X: "לא נהיה כמו אל-סעוד ואל-נהיאן (יורש העצר הסעודי ונשיא האמירויות – לב"א), שותפים של הציונים. לא נפסיק לתקוף עד שהתוקפנות תיפסק, המצור יוסר וננקום על ההרוגים".
אסף אילוז, קצין הביטחון של מועצה אזורית חבל מודיעין, סיפר כי "נפל רסיס שבר יירוט בחצר בית. נגרם נזק לבית, הדיירת, אישה בשנות ה-70 לחייה, הייתה לבד ונכנסה לממ"ד. זה נס גדול שאין נפגעים בנפש וששומרים על ההנחיות. נגרם נזק גם בתוך הבית, נפל החשמל מנפילת הרסיס".
וכל בניך לימודי ה': מתוך הודאה ותפילה להשי"ת ובאווירה של קורת רוח, רבבות ילדי "קרן ההסעות" פתחו השבוע את שנה"ל החדשה במוסדות הקירוב 'החינוך העצמאי', זאת לאחר חודשי הכנה ארוכים של צוות מנהלי "קרן ההסעות" אשר עשו מאמצים כבירים להוציא לפועל את מערך ההסעות האדיר בכל רחבי הארץ, הכולל למעלה מ-20,000 ילדים היוצאים מכ-260 ישובים ל -127 בתי ספר תורניים הפזורים ברחבי הארץ.
היה זה מחזה מרגש לראות רבבות תלמידי חמד נרגשים, מאינספור יישובים ומושבים מרוחקים עולים על האוטובוסים המיוחדים של 'קרן ההסעות' המסיעים אותם למוסדות החינוך התורניים, בדרכם לגדול בתורה ויר"ש טהורה על פי הדרך המסורה. הורים רבים הביעו את תודתם העמוקה לראשי הארגון ואמרו שלולא הסעה זו הם היו נאלצים ללמוד בבית הספר הממלכתי שביישוביהם ולא זוכים לחינוך תורני.
מלבד ההוצאות הבלתי צפויות כתוצאה מהמלחמה, בקרן ההסעות מתמודדים עם בעיית התייקרויות קשה של קווי ההסעות, וכן קיצוצים משמעותיים בתקציבים הממשלתיים. למרות האתגרים הגדולים, את הסיפוק הרב שואבים מנהלי "קרן ההסעות" מהגידול העצום של מאות ילדי קירוב, שזכו השנה להיכנס לבתי ספר תורניים ולמלא את ספסלי הכיתות, אך ורק הודות לקיום ההסעות. הדוגמאות לכך הן רבות ומרגשות, ומסמנות תנופה והתרחבות בכל הארץ.
המחזות המתחוללים מדי יום בבתי הספר התורניים מרטיטים לבבות, וגם הצוות החינוכי הוותיק מתקשה להתרגל אליהם. לראות ילדים יהודים, שרק אתמול לא ידעו כמעט דבר על תורה ומצוות, ובאיזו התלהבות הם שואפים לקיים אותן ולהיות חלק מהן – זוהי חוויה שאין לה שיעור. באחד מבתי הספר בדרום התרחש רגע עוצר נשימה: בעיצומה של תפילת שחרית, אחד מילדי הקירוב, שטרם זכה לציצית משלו, נצפה לוקח בעדינות את פתילי הציצית של חברו לשולחן, מקרבם אל שפתיו ומנשק אותם בעת קריאת שמע. מחזה טהור ומופלא זה, שגירה דמעות התרגשות בעיני המחנכים, משקף את הצימאון העז המתעורר בלב הילדים, הזוכים להיכנס לחממה של תורה – והכול בזכות ההסעה של קרן ההסעות.
@"צמיחה שלא תיאמן"
"קיים ביקוש עצום למוסדות הקירוב של החינוך העצמאי בכל רחבי הארץ," מספר אחד ממנהלי מערך ההסעות בארגון. "זה קורה בזכות ההשקעה והמסירות הבלתי רגילה של המנהלים והמחנכים, שנותנים את הלב והנשמה. הורים רבים מוכנים לשלוח את ילדיהם לנסיעה של שעה ואף יותר, לכל כיוון, למרות שיש להם בית ספר ליד הבית – הכול כדי לזכות את ילדיהם בחינוך תורני אמיתי".
דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא בבית הספר התורני מרום בעפולה. "המוסד הזה צומח בקצב שלא יאומן," הוא מתאר. "רק השנה נוספו אליו כמאה תלמידים חדשים, והביקוש רק הולך וגובר. הילדים מגיעים מכל רחבי העיר, והפניות לא מפסיקות לזרום. הנהלת בית הספר העלתה את רמת הלימודים בצורה דרמטית, וכשזה משתלב עם חינוך תורני איכותי – התוצאה מושלמת".
הנהירה אל מוסדות הקירוב בולטת בכל מקום. כך למשל, בית הספר 'האקדמי' בבאר יעקב, שהחל דרכו מאפס תלמידים בלבד, הפך בזכות קרן ההסעות למוסד המונה כיום לא פחות מ־700 תלמידים. "בכל בוקר אנו מסיעים אליו קרוב ל־400 ילדים בצי שלם של מיניבוסים," מתאר מנהל מערך ההסעות. "כדי להכניס אותם לאזור בית הספר – שנמצא במבנה זמני וצפוף – נדרשות הסעות מורכבות בעלויות כפולות ומכופלות. אבל אין ברירה; מדובר במסירות נפש ממש".
גם ביישוב קדימה נרשמה הצלחה מרגשת. השנה נוספו לבית הספר התורני שבמקום כ־60 תלמידים חדשים, המגיעים מנתניה, תל מונד, כפר יונה ועוד. "נאלצנו לעבות מסלולים קיימים ולהוסיף מסלולים חדשים," מספרים בקרן. "העלויות גבוהות מאוד, אבל אין לנו את היכולת לומר 'לא' לילד שמבקש ללמוד תורה".
@"השקעה במסירות נפש"
אחד מבתי הספר העמוסים ביותר הוא 'יחד' שבתל אביב, אליו מגיעים מדי יום למעלה מ־300 תלמידים באמצעות לא פחות מ־20 קווי הסעה שונים. "השנה נאלצנו להוסיף עוד כמה מסלולים חדשים," מתאר מנהל מערך ההסעות. "צריך לראות כדי להבין באיזה מצב הילדים הללו נכנסים לבית הספר – ואיך הם יוצאים ממנו. חלקם ממשיכים לישיבות קדושות, חלקם לתיכונים תורניים שלנו, וכולם עוברים שינוי מהותי. ללא ההסעות – הם פשוט לא היו מגיעים, בגלל המרחקים הגדולים. מדובר בילדים מכל רחבי תל אביב עצמה, וגם מבית דגן, חולון, ראשון לציון, גבעתיים, רמת גן ועוד. אף ילד לא ייסע בכל בוקר בשני קווי תחבורה שונים כדי להגיע לבית הספר. ההסעות הן המפתח שמוציא יקר מזולל".
עדות נוספת למהפכה החינוכית מתרחשת בימים אלו בחשמונאים, שם נפתח השנה בית ספר תורני חדש וכבר לומדים בו מאות תלמידים. "אני רואה לבית הספר הזה עתיד מזהיר," מספר מנהל הקרן. "המנהל במקום – דמות צעירה, נמרצת ומסורה – משקיע את דמו ומרצו בכל תלמיד ובאיכות הלימודים. גם כאשר אין תקציבים, הצוות מוסר את נפשו, והתוצאות בהתאם. המקום הפך לפנינה חינוכית אמיתית, והפניות של הורים מהסביבה רק הולכות ומתרבות".
גם בירושלים ניכרת מסירות נפש יוצאת דופן. בית הספר לבנות 'בית מרגלית' הפך לאבן שואבת של תלמידות ממשפחות קירוב מכל רחבי העיר. "יש ממש הצפה של פניות," מתאר מנהל ההסעות. "בכל שנה אנחנו פותחים עוד מסלולי הסעה – וגם השנה נאלצנו להוסיף. אני מוכרח לומר שהמסירות שמפגינה מנהלת בית הספר, הרבנית צדקה, כלפי כל תלמידה – אין לה אח ורע. אני זוכר מקרה שבו הגיעה אלי ממש הביתה, כשהיא בוכה על ילדה אחת שביקשה להיכנס לבית הספר אך לא הייתה לה הסעה. מדובר היה בעלות גבוהה מאוד, אבל לא יכולתי לעמוד מול תחינותיה. התרגשתי לראות את האכפתיות האינסופית שלה כלפי כל ילדה שרק תזכה לחינוך תורני".
@מהפכה רוחנית בבית
מנהל ההסעות מספר על הלבטים הגדולים הכרוכים בכל הסעה: "אני לעיתים עומד ומשתומם, איך אפשר לקבל החלטות ולהתחייב על סכומים כה גבוהים. אני תמיד אומר שאני מודה לקב"ה שאני לא זה שצריך להכריע. הפניות זורמות אלינו כל העת מבתי הספר ברחבי הארץ, המבקשים עוד מסלול, עוד הסעה, והביקוש גדול. לדבריו, הוא רואה בחוש את הסיעתא דישמיא בכל שלב ושלב.
"הצלחנו לפתוח את שנת הלימודים עם קרוב לאפס תקלות", הוא אמר, "לדוגמא, ערב פתיחת השנה, מתקשר אלי מנהל חברת הסעות בתל אביב ומודיע לי שלא יוכל לקחת השנה את הילדים לאחד מבתי הספר של הקירוב בעיר. יש לו בעיות עם נהגים ואין לו אפשרות להפעיל את הקו. הוכיתי בהלם. הלא הודענו להורים שיש הסעות, מה נעשה עכשיו? החלטתי לעשות את ההשתדלות, למרות שהסיכוי קטן מאד. הרמתי עוד טלפון ועוד טלפון ולבסוף הצלחתי. יש הסעה! ראיתי בחוש כיצד יד ה' מלווה אותי בנושא הקדוש הזה".
יצוין, כי גם בימים אלה, לאחר פתיחת שנה"ל, הפניות מצד הורים נוספים להסעות – לא פוסקות. "אנחנו מקבלים כל הזמן זרם בלתי פוסק של בקשות מצד הורים מכל האזורים בארץ, המבקשים להעביר את ילדיהם לחינוך תורני וכל מה שמעכב אותם הוא העדר ההסעה מסודרת מהבית לבית הספר. מצד אחד זו התרגשות גדולה לחוות את הביקוש לדבר ה', אך מצד שני, כל הסעה נוספת היא הוצאה כלכלית גדולה מאד", אומרים בקרן ההסעות.
העול הכבד המונח על כתפי מנהלי קרן ההסעות וההתחייבויות הכספיות העצומות, מדירים שינה מעיניהם של גדולי ומאורי הדור שליט"א, אשר יצאו מגדרם כדי לזעוק ולעורר על החובה הגדולה המוטלת על כל אחד מישראל, להירתם ולהציל את מפעל הקירוב הגדול.
"כל שקל לקרן ההסעות זה הצלת נפשות כפשוטו", אומר מנהל מערך ההסעות, "התרומה הזו מסייעת בשלושה מסלולים: ראשית, במובן הפשוט, היא מביאה ילד ממשפחה רחוקה אל לימוד תורה ודרך ארץ. זה הבסיס. בלי ההסעה הוא פשוט היה לומד במוסד הממלכתי שממול הבית שלו. שנית, אתה לוקח ילד ומעניק לו תשומת לב, השקעה ומסירות שאין בשום מקום אחר. עוד לפני השינוי הרוחני, מתחולל בו שינוי חינוכי אדיר לטובה. ושלישית, כל ילד כזה הופך את הבית שלו לטובה. זו מציאות ודברים שבכל יום. אנחנו רואים ילדים שרק אתמול נכנסו לחינוך תורני, וכבר בתוך כמה שבועות, בבית שלו מתחילים לשמור שבת. אלו דברים שלא היו מתרחשים ללא החינוך של הילד".
@"לזכות לנחת יהודי"
כזכור, במעמד כביר ורווי חרדה לגורל עשרות אלפי ילדי ישראל, התכנסו מרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א לכינוס וזעקת חירום במעונו של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דב לנדו שליט"א. בכינוס נשאו גדולי הדור דברים נרגשים וחתמו על קריאה נוקבת ומרטיטה להצלת מפעל הקודש – "קרן ההסעות", אשר נקלע למצב של סכנה קיומית, עד כדי חשש מהמשך הגעת עשרות אלפי תלמידים ממאות יישובים בפריפריה לבתי הספר של החינוך העצמאי.
במהלך הכינוס המרומם, הביעו גדולי ישראל זעזוע עמוק מהמחשבה כי יימנעו מהילדים הפשוטים והטהורים הללו ההסעות החשובות, ובעקבות כך ילכו וילמדו בבתי ספר זרים ומנוכרים לתורה ולמסורת. "זהו פיקוח נפש רוחני של ממש", זעקו גדולי ישראל וקראו לכל בן תורה וירא ה' להירתם מיד להצלת הדורות הבאים.
ובתחינה של מצווה פנו גדולי הדור לכל יראי ה': "וע"כ אנו מבקשים כי וודאי מוטל על כולנו לראות שהמפעל הקדוש הזה אשר הוא עמוד קיומו של המון מילדי ישראל לא תמוט רגלם – ומי יוכל לראות כבלע את הקודש ולא יחוש לסייע ולעזור בכל יכולתו. וזכות זו תעמוד לכל המסייעים לראות במדה כנגד מידה רב נחת דקדושה מכל יוצ"ח, אורך ימים בימינה, עושר וכבוד בשמאלה כמובטח למחזיקי תורה ותומכיה. המצפים לישועת ה' לעמו ולילדי ישראל הקדושים".
דבריהם של מרנן ורבנן שליט"א חוללו רושם כביר על המוני יראי ה', המבקשים אף הם, בימים אלו, ימי הרחמים והסליחות כאשר עם ישראל מייחל לישועה גדולה, להצטרף ללגיונו של מלך ולאמץ ילד מילדי קרן ההסעות ולהבטיח את חינוכו הטהור למשך שנה. כמו כן מבקשים הם לזכות בברכה הנדירה של גדולי הדור, שכל המאמץ ילד – יזכה לנחת יהודי מכל יוצ"ח.
עבור משפטנים בעלי ניסיון, המשמעות היא שכדי שיוכלו להמשיך להוביל ולהשפיע, הם צריכים להעמיק, להתעדכן ולהרחיב את יכולותיהם גם מעבר לניסיון המעשי.
בזירה המשפטית של היום, היכולת לטעון בבית המשפט או לנסח חוזה מדויק היא רק חלק מהמיומנויות החשובות. סוגיות משפטיות רבות חוצות גבולות בין תחומים שונים, בין אם מדובר במשפט מסחרי בינלאומי, בשאלות של פרטיות בעידן הדיגיטלי או בהתמודדות עם אתגרי קיימות וסביבה.
לכן הבחירה במסלול כמו תואר שני במשפטים היא כמעט טבעית, כיוון שהיא מאפשרת לרענן ידע, להוביל להזדמנויות להתמחות בנושאים מורכבים, ולפתח יכולת לנתח מצבים מורכבים מזוויות חדשות.
משפטנים מנוסים שמחליטים לחזור ללימודים לא עושים זאת "רק בשביל התעודה". רבים מהם בוחרים להתמקד בתחומים בעלי השפעה ישירה על עבודתם היומיומית.
בין התחומים הבולטים ניתן למצוא משפט מסחרי מתקדם, המתמקד בעסקאות מורכבות ובמיזוגים גלובליים, דיני טכנולוגיה ופרטיות, שמתמודדים עם השאלות הרבות שמעלה עולם הדאטה, משפט בינלאומי, המשלב מערכות חוקים שונות ומסייע לעבודה עם לקוחות ושותפים מחוץ לישראל, ודיני סביבה וקיימות, שמקבלים תאוצה עקב שינויי האקלים והדרישות הרגולטוריות.
במקצוע תחרותי כמו עריכת דין, כל יתרון קטן יכול לעשות הבדל גדול בתפקיד ובאפשרות לקידום. לימודים מתקדמים מאפשרים לעורכי דין להיכנס לתחומים חדשים, להתקבל לתפקידים בכירים יותר, ולחזק את מעמדם כיועצים אסטרטגיים בארגונים.
הם גם משמשים כאמצעי מעבר ממגזר אחד לאחר – למשל ממשפט פרטי לתפקידים ציבוריים או בינלאומיים – ומספקים בסיס רחב יותר להתמודדות עם מצבים מורכבים.
גם מתכונת הלימודים עצמה עברה התאמה לעידן הנוכחי. לצד קורסים פרונטליים בכיתה, רבים מהמסלולים מציעים שילוב של שיעורים מקוונים, סדנאות יישומיות, למידה בקבוצות קטנות וימי עיון הממוקדים בתחומי התמחות.
פורמט כזה מאפשר לשלב לימודים עם קריירה פעילה, אחריות משפחתית או פרויקטים אישיים, מבלי לוותר על החיבור האנושי והדיונים שמעשירים את החומר.
בנוסף, הדגש על יישום פרקטי דרך סימולציות, ניתוחי מקרים מהשטח והשתתפות בכנסים מקצועיים, מאפשר לסטודנטים להחזיר את הידע הנרכש ישירות לשגרת העבודה שלהם, כבר במהלך הלימודים.
מעבר לשיקולים הקרייריסטיים, לא מעט משפטנים מדברים על הרצון להעמיק בסוגיות שמעניינות אותם באמת. עבור חלקם, מדובר בהזדמנות לחקור תחומים בעלי השפעה חברתית כמו זכויות אדם, שוויון או משפט פלילי מתקדם.
אחרים רואים בלימודים דרך לחזק ערכים מקצועיים של דיוק, הוגנות והבנה מעמיקה של ההקשרים הרחבים שבהם פועל החוק. החזרה ללימודים מאפשרת גם לצבור ידע וגם לפגוש קולגות, להחליף רעיונות ולפתח חשיבה ביקורתית מחודשת.
אומנם לימודים מתקדמים דורשים זמן, השקעה ומשאבים, אך במציאות שבה הידע המשפטי מתעדכן ללא הרף, ההחזר על ההשקעה ניכר כבר בטווח הקצר.
משפטנים שמקפידים להרחיב אופקים ולשלב בין ניסיון מעשי לידע עדכני, נהנים מביטחון מקצועי, ממעמד חזק יותר בשוק ומיכולת להגיב בצורה חכמה לשינויים חיצוניים.
לסיכום, הבחירה לשוב ללימודים אחרי שנים של ניסיון בהחלט איננה מעידה על לקיחת צעד אחורה – אם כבר מדובר על קפיצת מדרגה. בחירה כזו משקפת את הרצון להמשיך להיות סקרניים, רלוונטיים ובעלי השפעה אמיתית על המערכת המשפטית ועל החברה כולה.
