חודש: ספטמבר 2025

כמעט שבוע ימים מאז ניסיון החיסול שכשל בקטאר ובמערכת הביטחון עדיין נחשפים פרטים חדשים על המחלוקת סביב התקיפה החריגה בדוחא, שבה הותקפו בכירי חמאס. מתברר כי ראש המוסד, דדי ברנע, התנגד באופן חד למבצע – ואף שלח מכתב בהול לכלל עובדי הארגון, שעות לאחר שהפעולה יצאה לפועל.

על פי הדיווח בחדשות 12, במייל שהופץ בתפוצה רחבה, כתב ברנע כי המוסד לא השתתף במבצע משום שסבר שאין לבצעו בעיתוי הנוכחי. לדבריו, בכירי חמאס שנפגשו בדוחא היו אמורים להציג עמדה רשמית בנוגע להצעה לעסקת החטופים, וייתכן שעמדה זו הייתה מאפשרת התקדמות – גם אם לא הייתה חיובית לחלוטין.

גורמים ביטחוניים אישרו כי ברנע לא היה לבד בעמדתו. הרמטכ"ל וראש המל"ל הצטרפו להמלצתו להמתין להודעת חמאס הרשמית, שנועדה להתקבל לאחר הכינוס בקטאר. "לא ייתכן שנחסל פגישה שנועדה לדון בהצעה שישראל כבר קיבלה", טענו המתנגדים.

מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון וראש השב"כ בפועל תמכו בתקיפה, וטענו כי לא היו סימנים לתשובה חיובית מצד חמאס – ולכן אין לדעת אם תינתן הזדמנות נוספת.

בתוך כך, ב"וושינגטון פוסט" דווח כי המוסד אף סירב להפעיל סוכנים בשטח לצורך חיסול מנהיגי חמאס, והדגיש את הסתייגותו ממבצע קרקעי על אדמת קטאר. לפי פרסום ב"וול סטריט ג'ורנל", חיל האוויר הישראלי ירה טילים בליסטיים מעל ים סוף שפגעו במטרה בדוחא.

שר החוץ, גדעון סער, קיים היום תדרוך מקוון לשגרירי ישראל ברחבי העולם, ובו התייחס לנושאים מדיניים בוערים, בדגש על התקיפה הישראלית בקטאר.

במהלך דבריו, ביקש סער להסב את תשומת ליבם של השגרירים להחלטה חשובה של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר. "כל המדינות ישללו מקלט בטוח לאלה שמממנים, מתכננים, תומכים או מבצעים פעולות טרור או נותנים להם מחסה", ציטט השר מההחלטה.

סער הדגיש כי חשוב לזכור את ההחלטה הזו, במיוחד לאור הביקורת המופנית כלפי ישראל. "אף אחד לא מתנדב להזכיר את זה בהקשר של ישראל", אמר, והוסיף: "אותה החלטה של מועצת הביטחון, אי אפשר לטעון שכל הג'נטלמנים שנאספו ביום שלישי שעבר בדוחה, הם לא עונים לקריטריונים של הסעיף הזה".

הצהרה זו מגיעה על רקע התקיפה הישראלית האחרונה בקטאר, ונראה כי מטרתה היא לספק הצדקה משפטית ומדינית לפעולה זו, תוך שימוש באמנות בינלאומיות ובהחלטות של האו"ם. דבריו של סער מצביעים על קו ההסברה הרשמי של ישראל, המבקש להראות כי הפעולות נגד גורמי טרור בקטאר תואמות את החוק הבינלאומי.

מסע מרגש של גדולי ישראל יצא לדרך בלונדון, במטרה להציל את עולם הישיבות והכוללים בארץ ישראל. המסע, שבא לגייס תרומות עבור "קרן עולם התורה", נועד להשלים את התקציבים שקוצצו על ידי בג"ץ. הוא החל בביתו של הנגיד הצרפתי פאול בסנינו, שם התכנסו נגידים מכל הקהילות היהודיות בצרפת.

במהלך האירוע, המנחה סיפר על גזירת הגיוס בארץ, ומרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש פרץ בבכי מרגש והליט את פניו. רגע זה טלטל עמוקות את כל הנוכחים והמחיש את גודל השעה ואת הדאגה העצומה לגורל עולם התורה. לאחר מכן, התקיים דינר נוסף בביתו של הנגיד רבי ישראל פלס, בהשתתפות גדולי ישראל, שהביעו שוב את מחויבותם למאמץ המשותף.

המסע נערך בימים אלו, בעיצומם של ימי הרחמים והסליחות, וחרף גילם המבוגר של הרבנים. במהלך הימים הקרובים, ייערכו דינרים נוספים בבתי הנגידים, הנושאים בעול החזקת התורה, ובהם יפתחו את ליבם וכיסם להמשך קיומו והתרחבותו של עולם התורה. במקביל, יתקיימו עצרות חיזוק והתעוררות המוניות ברחבי לונדון, בהן ישתתפו רבבות בני הקהילה ויזכו לשמוע דברי חיזוק מפי גדולי התורה.

בראש המסע עומדים רשכבה"ג מרן הגר"ד לנדו, מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, מרן הגר"י הלל, מרן הגר"א סלים, מרן הגר"ש גלאי ומרן הגר"ד כהן. כולם יטלו חלק פעיל במעמדים המרכזיים ויגיעו בגופם כדי לחזק את לבבות התורמים ולהציב יד לשותפות איתם למען לומדי התורה.

צילומים: דניאל נפוסי ומאיר זלזניק.

צה"ל השלים את היערכותו לשלב הבא בתמרון הקרקעי והמכריע שצפוי לכלול את כיבוש העיר עזה.

בשבוע האחרון, צה"ל הגביר באופן ניכר את התקיפות האוויריות בעיר עזה, תוך התמקדות בבניינים רבי-קומות ותשתיות צבאיות של חמאס, מעל ומתחת לקרקע. כוחות היבשה של צה"ל כבר נמצאים בשטחי הכינוס בפאתי העיר, בשכונות שג'אעייה וזייתון, אולם למרות זאת, עד כה בצה"ל לא עברו לפעילות בעצימות גבוה.

לפי הערכות ביטחוניות, כ-300 אלף תושבים כבר עזבו את העיר עזה, אך בין 200 ל-300 אלף עזתים צפויים להישאר בה גם במהלך התמרון הקרקעי, בין היתר בשל מאבקי חמאס נגד פינוי האוכולוסייה.

בתוך כך, בלשכת נתניהו הסתיים דיון שארך יותר משלוש שעות, במהלכו עסקו בהתפתחות הלחימה והחשש מפגיעה בחטופים. בצה"ל מבהירים כי לא יתקפו או יתקרבו לאזורים שבהם ישנו חשש להימצאות חטופים, וכי מיקומם המשוער הוזן במערכות המבצעיות. עם זאת, גורמים ביטחוניים מודים כי "ישנם לא מעט סיכונים".

במקביל לכוחות צה"ל, גם חמאס מתכונן לתמרון הקרקעי. גורמים פלסטינים שצוטטו ב"כאן חדשות" אמרו כי ארגון הטרור מינה ארבעה מפקדים בכירים כדי לנהל את הלחימה בשטח: עז א-דין חדאד, ראש הזרוע הצבאית; ראא'ד סעד, ראש אגף המבצעים; מוחמד עודה, ראש אגף המודיעין, ומהנד רג'ב, בכיר בחטיבת עזה.

טורקיה מגבירה את התעצמותה הצבאית, על רקע חשש גובר ממתקפות ישראליות בשטחה. דובר משרד ההגנה הטורקי, אדמירל משנה זקי אקטורק, הזהיר בשבוע שעבר כי ישראל "תרחיב עוד יותר את התקפותיה הפזיזות, כפי שעשתה בקטאר, ותגרור את כל האזור, כולל מדינתה, לאסון". דבריו הגיעו לאחר התקיפה הישראלית בדוחא.

ההצהרות מאנקרה מגיעות על רקע ההתרחבות המשמעותית של היכולות הצבאיות של טורקיה בשנים האחרונות. כך למשל, במהלך מבצע "עם כלביא" באיראן, נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הודיע על עלייה בייצור טילים המיועדים להגנה אווירית ולתקיפות ארוכות-טווח.

הדאגה הטורקית נובעת לא רק מפעולותיה של ישראל בעזה או בקטאר, אלא גם מחשש שהיא מנסה לייצר אזור חיץ של מדינות חלשות סביבה. לדברי סרהאט סוהא קובוקצ'וגלו, מנהל תוכנית טורקיה של Trends Research and Advisory, "יכולתה של ישראל לבצע תקיפות ללא עונש לכאורה, תוך עקיפת הגנה אווירית אזורית ונורמות בינלאומיות לעתים קרובות, יוצרת תקדים שמדאיג מאוד את אנקרה". קובוקצ'וגלו מוסיף כי טורקיה רואה בתקיפות אלה "אסטרטגיה ישראלית רחבה יותר להקמת אזור חיץ מקוטע של מדינות חלשות או מפוקחות סביבה".

היריבות בין שתי המדינות מתגברת גם בשטח סוריה. ישראל וטורקיה מתחרות על השפעה באזור, במיוחד מאז נפילת משטרו של בשאר אסד. אנקרה אף מעניקה סיוע בנשק ואימונים לשלטון החדש בדמשק, מה שמוסיף שמן למדורה. בשבוע שעבר, דווח כי ישראל תקפה והשמידה משלוח נשק להגנה אווירית שהועבר על ידי הטורקים לידי אנשיו של אל ג'ולאני, מה שמסמן עלייה נוספת בהתכתשויות ביניהן.

היחסים בין ישראל לטורקיה ידעו בעבר שותפות אזורית איתנה, אולם הם התערערו בסוף שנות ה-2000 והגיעו לשפל חסר תקדים בעקבות המלחמה בעזה. כעת, נראה שהיריבות המתגברת והמתיחות בסוריה עלולות לדרדר את המצב עוד יותר ולגרור את שתי המדינות לעימות ישיר.

בית משפט השלום בירושלים פסק באחרונה כי המדינה תפצה במסגרת הסכם פשרה בסכום של 180,000 ₪ נער אשר הוחזק למעלה משנה באיזוק אלקטרוני שלא כדין. הנער נעצר בשנת 2014 לאחר שנחשד בפגיעה בחנות בבעלות ערבים והוחזק במשך כשנתיים וחצי במעצר בית עם איזוק אלקטרוני.

ארגון חוננו אשר מייצג את הנער חשף במהלך משפטו כי הצו המתיר את החזקתו של הנער באיזוק לא חודש כנדרש בחוק וכי למעשה הנער היה אזוק שלא כדין במשך למעלה משנה. בעקבות כך, הגיש עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו תביעה כנגד המדינה בסך 200,000 ₪.

עו"ד יאדו מסר: "עורך הדין דוד הלוי חשף מטעם ארגון חוננו את העוול הנורא שנעשה עם הנער והביא בזמנו לשחרורו לאלתר. לאחר שחרורו הגשנו את התביעה ע"מ לפצות את הנער על העוול שנעשה לו. אנו מברכים את כבוד השופט נתנאל שרון אשר הביאה את התיק לסיום מהיר והוגן ואת פרקליטות מחוז ירושלים שהכירה באחריות רשויות המדינה השונות לעוול שנעשה ובהצדקה המלאה לפצותו בצורה הגונה ובסכום הולם".

יו"ר ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני איו"ש חבר הכנסת צבי סוכות (הציונות הדתית) הגיש היום (ראשון) הצעת חוק חדשה שנועדה להביא לביטול הסכמי אוסלו ולהסדיר את מעמד מדינת ישראל מול הסכמים מדיניים שהופרו.

בהצעה נקבע כי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תוסמך לקבוע אם צד להסכם מדיני הפר את התחייבויותיו או הצהיר בפומבי כי אינו מחויב להסכם. במצב כזה, ועדת החוץ והביטחון תהיה רשאית להכריז על ביטול ההתחייבויות של מדינת ישראל כלפי אותו צד.

הצעת החוק נועדה להבטיח כי ישראל לא תמשיך להיות מחויבת בהסכמים שמנוצלים באופן חד-צדדי, ובראשם הסכמי אוסלו – הסכמים מופקרים שהביאו להגבלות רבות על מדינת ישראל אך הופרו שוב ושוב על ידי הצד הפלסטיני.

בדברי ההסבר להצעה מודגש כי ישראל אינה יכולה להישאר כבולה להסכמים שהצד השני מפר ברגל גסה, ולכן נדרשת חקיקה שתאפשר לכנסת, באמצעות ועדת החוץ והביטחון, לקבוע את ביטולם.

ח"כ צבי סוכות: "הסכמי אוסלו היו כישלון מהדהד ומחדל ביטחוני חמור שנכפה על עם ישראל והביא לגלי טרור שעם השפעתם אנו נאלצים להתמודד עד עצם היום הזה. הגיע זמן תיקון. הגיע הזמן שהכנסת תיקח אחריות ותחוקק חוק שיבטל את ההסכמים המופקרים הללו שמסכנים את מדינת ישראל ונותן מתנות חינם לאויב".

יו"ר ועדת חוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, התייחס היום (ראשון) בראיון ברדיו 'קול ברמה' למבצע הישראלי בקטאר, שנועד לחסל בכירי חמאס. לדבריו, גם אם המבצע לא גרם לנפגעים, עצם קיומו היה הדבר החשוב ביותר.

"התקיפה בקטאר חשובה מעצם קיומה, גם אם אף אחד לא נפגע," אמר רוטמן. הוא אף חשף כי שהה עם גורמים שהיו מעורבים בתכנון וביצוע התקיפה: "במקרה הייתי באירוע בזמן התקיפה עם כמה אנשים שהיה להם יד בתכנון ובביצוע של התקיפה, ואמרתי להם שלא מעניין מי ואם נפגע, המסר הוא בעצם התקיפה. הם הנהנו בחיוב."

רוטמן התייחס בראיון גם לאיומים הגוברים על אנשי ימין, במיוחד לאור רצח הפעיל הפרו-ישראלי צ'רלי קירק בארצות הברית. "לצערי אנחנו לא רחוקים מרצח פוליטי," אמר. "הסתובבתי מאוים ברמה הגבוהה ביותר בגלל איומים מאוד קונקרטיים. עושים נגד זה מעט מאוד."

רוטמן מתח ביקורת על מערכת אכיפת החוק, שלטענתו לא פועלת בצורה מספקת נגד האיומים. "כשהציבור רואה שהאנרכיה לא מקבלת מענה רציני ביותר ממערכת אכיפת החוק, התוצאה היא שהגורמים האלימים שואבים עידוד."

הצביעות בדרגים הגבוהים של חמאס נחשפת היום (ראשון) על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן. באמצעות עמוד הפייסבוק של יחידתו בשפה הערבית, "אלמונסק", חשף עליאן כי בעוד ארגון הטרור קורא לתושבי עזה להישאר בצפון הרצועה, בכיריו מנסים להוציא את בני משפחותיהם למדינה שלישית.

לפי הנתונים שנחשפו, בשבועות האחרונים הוגשו בקשות רבות לישראל מצד מנהיגי חמאס ובכירי העיר עזה, וגם מצד בכירים שביקשו לצאת בעצמם. בקשות אלו סורבו על ידי ישראל, למעט מקרה אחד של חבר מועצת העיר עזה, אנואר עטאללה, שיצא מהרצועה לפני כשבועיים יחד עם משפחתו, דרך ירדן.

בין הבקשות שסורבו נמנות משפחותיהם של מחמד מדהון, שר בממשלת חמאס; אסמעיל אשקר, ראש ועדת החוץ והביטחון של חמאס; ועלאא אלדין בטה, ראש ועדה ממשלתית של הארגון.

עליאן פנה באופן ישיר לתושבי עזה במסר חד וברור: "בעוד ארגון הטרור חמאס קורא לכם תושבי העיר עזה לא לרדת דרומה, פעיליו חוששים לחייהם ומבקשים לעזוב את רצועת עזה. הם משתמשים בכם כמגן אנושי ובינתיים עושים לביתם. הצביעות של חמאס חוגגת״.

לאחר שפורסם תיעוד מיום הטבח, המראה מסוק קרב של חיל האוויר חג מעל עשרות טנדרים של מחבלי חמאס מבלי לתקוף אותם, תת-אלוף במיל' אורן סולומון, לשעבר בכיר באוגדת עזה, טוען כי הטייס לא תקף בשל הנחיה מפורשת של חיל האוויר שלא להתקרב לאזורים "מוכי טילים".

"הטייס היה צריך לחתור למגע כדי לבצע זיהוי", אמר סולומון בריאיון בכאן רשת ב'. לדבריו, במקום להתקרב ולזהות את המחבלים, הטייס נשאר מרוחק על פי ההנחיות. "למה הוא לא התקרב? כי בחיל האוויר נתנו פקודה לא להתקרב עד לקו מסוים, שנקרא 'קו אמ"ט' אזור מוכה טילים. בזמן כזה של טבח, מצופה מכל אחד להתקרב עד כדי זיהוי".

סולומון, שהיה ביום הטבח בקיבוץ סעד ונלחם במחבלים, שחזר את הדרמה האישית שלו. "אמרתי להם באוגדה שהם חייבים לשלוח כוח כי נגמרו לנו הכדורים, אמרו לי שאין כוחות כי כולם נלחמים אז ביקשתי מסוק קרב. המפקד של הבן שלי התקשר אליי ואמר לי שהוא עם מסק"ר מעליי. אחרי כמה דקות הוא אמר לי שהם לא מצליחים לזהות, ושהוא חייב ללכת למשימות אחרות – ואז המסק"ר פשוט טס".

התא"ל במיל' טוען כי בתחקירים שנערכו, לא נבדקו כל האפשרויות. "לאורך כמעט שנה חשבתי שהוא לא ירה (במחבלים) כיוון שהוא לא זיהה", אמר סולומון. "אך הוא דיווח למשל"ט שהוא מזהה אותם אבל לא יודע אם זה כוחותינו או אויב. הוא יכול היה לבדוק מול המפקד אם יש לצה"ל כוחות במרחב עם טנדרים. זה לא נעשה ואז הייתה תוצאה בלתי מתקבלת שכ-10 טנדרים שסיימו טבח בנובה יצאו לטבח חדש בבארי".

לדבריו, ניתן היה למנוע נזק רב: "היו יכולים לצמצם את הנזקים בנובה ובבארי. הכי חשוב לתחקר את התחקירים כמו שצריך. דרשתי לתחקר את זה, ומה הייתה התשובה של המתחקרים? 'שאלנו את הטייס, שאמר שהוא לא הבין', וזהו נגמר האירוע".

מנגד, בדובר צה"ל דוחים מכל וכל את הטענות. "הטענה משוללת כל יסוד, לא הייתה הנחייה כזו. כל כלי הטיס המריאו וטסו במהירות המירבית לסייע בעוטף במרחב לחימה מורכב, תקפו וחיסלו מאות מחבלים. באותו הבוקר אף נפגעו מספר מסוקים במהלך ניסיונות תקיפה והנחתת כוחות. בוצע תחקיר מעמיק שסוכם על-ידי הרמטכ"ל שאישר כי צוות המסוק פעל כנדרש באותו אירוע. התחקיר הוצג בשקיפות כפי שהוצגו כלל התחקירים".

עורך הדין אביחי חג׳בי הגיש בשם ארגון "לביא" עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ למתן צו על־תנאי, שלפיו יידרשו היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ומשטרת ישראל לנמק מדוע לא נפתחה חקירה פלילית נגד חבר הכנסת אחמד טיבי. הטענות מתמקדות בעבירות לפי חוק המאבק בטרור וסעיף 144ד לחוק העונשין, וכן בהפרעה לשוטר וסיוע להימלטות ממעצר חוקי. ח"כ טיבי צורף כמשיב פורמלי.

לפי העתירה, ארגון לביא פנה לרשויות החל ממאי 2022 ובמהלך השנתיים–שלוש האחרונות, אך לא התקבלה הכרעה. עוד נטען כי בפסק דין שניתן בעתירה אחרת בבג״צ ביום 8.12.2024 נקבע שביחס לאירוע אחד, דברי שבח למחבל כרים יונס "מן הראוי כי הטיפול בתלונה יקודם לכדי סיום", אך מאז לא נרשמה התקדמות מספקת.

שלושת האירועים שבמוקד העתירה:

כרים יונס: בעתירה מצוטטים דברים שאמר ח"כ טיבי בשבחו של כרים יונס שהורשע ברצח החייל אברהם ברומברג ובהם כינה טיבי את יונס "לוחם למען חירות בני עמו" ו"מנהיג רציני". לשיטת העותרת, הדברים מקימים חשד לעבירות של הזדהות ותמיכה בטרור לפי סעיף 24 לחוק המאבק בטרור ולפרסום דברי שבח למעשה טרור לפי סעיף 144ד לחוק העונשין.

נאום באוניברסיטת ג'נין (6.8.2023): לפי העתירה, ח"כ טיבי נאם בפני סטודנטים באוניברסיטת ג'נין שבשטח A, מסר דברי תמיכה ב"התנגדות" וקרא "לעקור את הכיבוש מהשורש". העותרת גורסת כי הדברים מקימים חשד לעבירות לפי סעיף 24(א)(1) ו־24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור, וכן לעבירה על צו אלוף האוסר כניסת ישראלים לשטח.

תקרית בית חנינא (12.5.2022): בתלונה שצורפה לעתירה נטען כי במהלך אירוע שצולם ופורסם ב־כלי התקשורת, נראה ח"כ טיבי מפריע לשוטרים לעצור חשוד, מושך אותו מידיהם, והחשוד נמלט. בעקבות זאת מבוקרת החלטת רשויות האכיפה שלא לפתוח בחקירה.

עורך הדין חג׳בי מבקש שבית המשפט יוציא צו על־תנאי המורה לרשויות להסביר את אי־פתיחת החקירה. לדבריו, בעבירות מסוג פשע מוטלת חובת פתיחה בחקירה לפי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי; סטייה מהנחיות פנימיות והימנעות מהכרעה במשך פרק זמן ממושך פוגעות באמון הציבור ומצדיקות התערבות שיפוטית.

מן המסמכים המצורפים לעתירה עולה כי במהלך 2023–2025 הועבר הטיפול בין גורמי התביעה השונים. בין היתר נמסר כי ביום 1.12.2024 גובשה חוות דעת משטרתית בעניין "אירוע כרים יונס" והועברה למחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות, אך העותרת טוענת שההליך לא הסתיים.

בעתירה מובאים גם תקדימים והתכתבויות עבר, בהם פרשת "נאום השהידים" (2011–2012), שבסיומה ועדת האתיקה של הכנסת הטילה נזיפה חמורה וקבעה כי לדברים הייתה משמעות של אהדה לטרור בעוד שהליך פלילי לא נפתח. העותרת מציינת זאת כדי להדגיש, לטענתה, דפוס של אי־אכיפה פלילית.

עו"ד אביחי חג'בי מסר בתגובה: "בית המשפט העליון מתבקש לשים סוף לגרירת הרגליים ועצימת העיניים של גורמי אכיפת החוק בעניינו של ח"כ טיבי. הגיעה העת שח"כ טיבי ייחקר באזהרה על מעשיו ואמירותיו, יתייצב בבית המשפט כנאשם, יורשע לאחר משפט, וייגזר דינו כך שתופסק כהונתו כח"כ בכנסת ישראל"

אירוע חריג נרשם היום במחנה הפליטים דהיישה, כשכוחות הביטחון נאלצו לפעול בחילוץ מהיר של ישראלי, בעל מוגבלות פיזית שננטש בשטח. האירוע התרחש לאחר שהתקבל במנהל האזרחי דיווח על אזרח יהודי הנמצא בסכנת חיים ממשית בלב המחנה.

גורמים המעורים בפרטים מסרו כי הישראלי הגיע למחנה הפליטים יחד עם חברו כדי לבצע קניות. אולם, לאחר ויכוח שהתפתח בין השניים, נטש אותו הנהג במקום והותיר אותו לבדו.

כוחות מפקדת התיאום והקישור הצבאית בבית לחם הוזעקו למקום, העניקו לישראלי הגנה ראשונית ופעלו להסגרתו לידי גורמי הביטחון הישראליים בתיאום עם המנגנונים הפלסטיניים. האירוע הסתיים ללא נפגעים, והגבר הועבר בשלום.