ברקת הודיע: זה המשפטן שיעמוד בראש הצוות נגד חדשות 12

המאבק בין שר הכלכלה ניר ברקת לבין ערוץ 12 עולה מדרגה, עם הכרזתו של השר אמש (מוצאי שבת) על הקמת קרן ייעודית שתתקצב מאבקים משפטיים נגד גוף השידור. ברקת הודיע כי פרופסור משה כהן-אליה, פאנליסט חדשות 14, מומחה בעל שם למשפט חוקתי ודיקן לשעבר, הוא שנבחר לעמוד בראש הקרן שנועדה, לדברי השר, "כדי להלחם בבריונות וסתימת הפיות של הערוץ".

בסרטון שפרסם ברקת ברשתות החברתיות, הוא הגדיר את כהן-אליה כ"משפטן מבריק ולוחם צדק" והכריז בנחרצות: "דיבה 12, תם עידן ההשתקה והרדיפה". הקרן שתוקצבה ב-2 מיליון שקלים נועדה לסייע לאזרחים ולאנשי ציבור המוצאים עצמאיים בעימות משפטי מול ערוץ 12.

במהלך הסרטון פנה ברקת לפרופ' כהן-אליה ואמר: "קודם כל אני רוצה להודות לך שהסכמת לעמוד בראש הקרן שתתעסק בלהגן על אנשים שנתבעו על ידי 12, או שמאמינים שהם צריכים לתבוע אותם. ביחד, כולי תקווה שנעשה את הדבר הנכון ונגד על אנשים שפשוט מתעמרים בהם".

פרופ' כהן-אליה חיזק את הדברים והוסיף: "חופש ביטוי זה עיקרון יסוד. אני אלחם למען עם ישראל נגד תביעות השתקה. לערוץ 12 יש יותר מדי כוח, הם מטילים איימה על שופטים, ביחד נחזיר את הצדק".

הקמת הקרן היא המשך ישיר לתביעת הדיבה בסך 12 מיליון ש"ח שהגיש השר השבוע לבית המשפט המחוזי בלוד נגד הערוץ והכתב עומרי מניב, בעקבות תחקיר שעסק בקשר לכאורה בין השר לאתר "PUSH". בכתב התביעה נטען כי "מדובר בנרטיב מגמתי שכלל ויתור על בדיקות עובדתיות בסיסיות, הכל במטרה להכפיש את השר ברקת".

בראיון שהעניק לבועז גולן, הסביר השר כי מדובר במאבק עקרוני: "זה לא חדש שערוץ 12 חושב פוליטית, וזו לא התביעה הראשונה שלי נגדם. לפני חצי שנה היה אירוע דומה, דיבה קלאסית, ותבעתי אותם ב-2.8 מיליון שקל. באמת חשבתי שבזה הם יבינו שלא ללכת לכיוון הזה".

ברקת הבהיר כי המניע להקמת הקופה הכספית הוא החשש שהוא מזהה בציבור מפני עוצמתו של כלי התקשורת. "אני לא אוותר. יש להם המון כוח, והם משתמשים בו כדי להשתיק, ולחליפין לפגוע במחנה שלנו. החלטתי לשים גם קופה של 2 מיליון שקלים", הצהיר השר והוסיף כי "כמות האנשים שדיברתי איתם, שמפחדים להגיד את מה שיש להם להגיד כי יתבעו אותם, ולחליפין מפחדים לתבוע אותם. חייבים לשים לעניין הזה סוף. אני אעשה כל מה שאני יכול כדי לעזור לאנשים שרוצים להילחם בצדק עם העוול שנעשה להם".

"כדאי שתשנה גרסה": ההקלטות והאיומים על אוריך – נחשפים

עו"ד נועה מילשטיין, המייצגת את יונתן אוריך, חושפת שורה של טענות על התנהלות רשויות החקירה בפרשת המסמכים המסווגים.

לדברי מילשטיין, בריאיון שהעניקה אמש (מוצ"ש) לחדשות 14, במהלך ימי המעצר הראשונים הופעל על אוריך לחץ פסול במקום שאינו מתועד, בעת שביקש לצאת להפסקה. היא סיפרה כי חוקר שהתלווה אליו אמר לו: "הבת שלך בת שלושה-ארבעה חודשים. אם אתה רוצה לראות אותה גדלה, כדאי שתשנה את הגרסה שלך". מילשטיין ציינה כי אוריך חזר מיד לחדר החקירות וביקש להכניס את הדברים לפרוטוקול, תוך שהוא מבהיר כי אינו מתכוון לשקר על איש.

במהלך הריאיון התייחסה מילשטיין להחלטה של נשיא בית המשפט המחוזי, השופט מנחם מזרחי, אשר בחן את חומרי החקירה לעומק. לדבריה, השופט קבע במפורש כי "יונתן אוריך לא קשור לתיק ה'בילד'", בהתייחס להדלפת המסמך לעיתון הגרמני. היא הסבירה כי מהחומרים עולה שפלדשטיין פעל עצמאית מול העיתונות הזרה לאחר שקיבל עצה מעורך בכיר בערוץ 12 "לשרוף את הסיפור בחו"ל". מילשטיין הוסיפה כי הגרסה הראשונית של פלדשטיין בשב"כ ובמשטרה אכן גיבתה את אוריך לחלוטין, וכי פלדשטיין אף נמצא דובר אמת בבדיקות פוליגרף שבוצעו לו בתחילה.

עורכת הדין פירטה כי השינוי בגרסתו של פלדשטיין חל רק לאחר שהחליף ייצוג משפטי וניסה להפוך לעד מדינה, אך טענה כי הגרסה החדשה קרסה מול ראיות אובייקטיביות. "אין הודעות, אין שיחות, והחוקרים גילו שגם האיכונים הסלולריים מוכיחים שהם לא נפגשו פיזית כפי שפלדשטיין טען בגרסתו המאוחרת", הסבירה. בנוגע לחשדות בדבר העברת מסרים לקטאר, טענה מילשטיין כי מדובר ב"המצאת עבירות" וכי אוריך הכחיש שידע כי פלדשטיין פועל עבור גורמים זרים. היא ציינה כי אפילו השופט מזרחי עצמו תהה במהלך הדיונים מהי העבירה המדויקת בתיק זה.

לסיכום, טענה מילשטיין כי אוריך מסומן בשל קרבתו לראש הממשלה והגדירה את הפעולות כ"פישינג" (מסע דיג) מצד המשטרה והפרקליטות. היא השוותה את המקרה לתיק הטרדת העד שלמה פילבר ומתחה ביקורת על ניהול משפט נתניהו, כשהיא טוענת כי "החקירה הנגדית לא מקדמת אותנו לשום מקום, חוץ מלבזבז לראש הממשלה את הזמן". מילשטיין חתמה את דבריה בהבעת ביטחון מלא בכך שהתיקים נגד אוריך ונגד ראש הממשלה יסתיימו בזיכוי מלא בבית המשפט.

חוזר בו? ההצעה הדרמטית של מנסור עבאס בדרך לממשלה

יו"ר מפלגת רע"ם, חבר הכנסת מנסור עבאס, מעורר סערה מחודשת במערכת הפוליטית עם שורה של הצהרות המשרטטות את דרכו לקואליציה הבאה. בריאיון שהעניק לתוכנית "פגוש את העיתונות", הבהיר עבאס כי למרות הניסיונות לדחוק את מפלגתו אל מחוץ ללגיטימיות, הוא נכון לקחת חלק פעיל בהכרעה הפוליטית.

עבאס לא היסס להצהיר כי מפלגתו תסכים להוות את המשענת הפרלמנטרית המכרעת להקמת ממשלה, ואמר: "גם אם אני 61, כן. אנחנו נקים ממשלה. זו דעתי". לדבריו, הוא שואף שהאופוזיציה תצליח להעמיד גוש חוסם באופן עצמאי, אך במציאות של פלונטר פוליטי, הוא לא יאפשר למדינה להיגרר לבחירות נוספות שלא יתנו מענה לצרכי המגזר הערבי.

במהלך הריאיון בחדשות 12, התייחס עבאס למתקפות מצד גורמים במרכז-שמאל, ובפרט לקמפיין של בני גנץ השולל שותפות עם רע"ם. למרות הטון המרוחק של כחול לבן, עבאס בחר להוריד את גובה הלהבות והבהיר כי אינו רואה בכך עלבון אישי. "אני לא מנהל את הפוליטיקה בממד הרגשי הזה", הסביר עבאס והוסיף: "אני אזרח שבא לכנסת כדי להביא פתרונות לחיי האזרחים הערבים". הוא אף תהה על ההשוואה בינו לבין גורמי ימין קיצוני בממשלה הנוכחית, ושאל בביקורת: "אבל למה לפסול אותי? אני הפכתי לקיצוני? מקביל לבן-גביר?".

עבאס ביקש להדוף את הטענות כאילו מפלגתו התערבה בעבר בהחלטות ביטחוניות או סיכלה מהלכים צבאיים, וציין כי בממשלת השינוי הקודמת הוכח אחרת. "בני גנץ יכול להעיד שאף פעם לא התערבנו בנושא, אז למה להניח על השולחן את הנושא הזה?", תהה. הוא הגדיר מחדש את גבולות הגזרה שלו בכנסת והצהיר: "אני לא בא לנהל את מדיניות החוץ של ישראל, אני בא לעזור לערבים".

עוד הוסיף בהקשר זה: "כתבתי בערבית ובעברית שאני נכנס לקואליציה ואני לא בא לנהל את מדיניות הביטחון והחוץ של מדינת ישראל. אני אזרח שבא לפתור בעיות ביטחון אישי של האזרחים הערבים, לא שתתנו לי את ההזדמנות הזאת. אתם רוצים לעמת אותי עכשיו עם מה עושים עם איראן ומה עושים עם סומליה?".

אחת הנקודות הטעונות ביותר בריאיון נגעה לאחריות הממשלתית ביום פקודה. עבאס מתח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה הנוכחית לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, והציב רף גבוה של לקיחת אחריות אישית. כשנשאל כיצד היה נוהג אילו היה חלק מהקואליציה באותו יום מר, השיב בנחרצות: "אם ה-7 באוקטובר היה קורא בממשלה שאני חבר בה או חבר בקואליציה שלה, הייתי לוקח אחריות, מכה על חטא, מתפטר לא רק מהממשלה ומהקואליציה, גם מהכנסת. לוקח אחריות. לא כמו הממשלה הזאת, שעד עכשיו לא לוקחה אחריות".

קרב על האי הקפוא: טראמפ מכריז מלחמה כלכלית על אירופה

היחסים בין וושינגטון ליבשת אירופה הגיעו בסוף השבוע לנקודת רתיחה היסטורית, כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע אמש על הטלת מכסי ענק על שורה של מדינות אירופיות. המהלך הדרמטי, שצפוי לזעזע את השווקים הגלובליים, מגיע על רקע סירובן של המדינות להיענות לדרישותיו של טראמפ בנוגע לעתידו של האי גרינלנד, טריטוריה דנית שארצות הברית לוטשת לעברה עיניים מזה זמן רב.

המכסים החדשים יחלו בשיעור של 10% ויוטלו על דנמרק, נורווגיה, שוודיה, צרפת, גרמניה, בריטניה, הולנד ופינלנד החל מה-1 בפברואר, כאשר ביוני הקרוב הם צפויים לזנק לשיעור של 25%.

ההכרזה על המצור הכלכלי מגיעה ימים ספורים לאחר מפגן כוח אירופי בגרינלנד, במסגרתו נשלחו כוחות צבאיים לאי למשימת סיור מתואמת. ברויטרס דווח כי בעקבות הצעדים של טראמפ, זומנו שגרירי האיחוד האירופי לדיון חירום דחוף כדי לדון בתגובה להכרזת המכסים ובמצב המתוח באי.

מנהיגי אירופה, מצדם, מבהירים כי לא ייכנעו ללחץ הכלכלי הכבד המופעל עליהם. נשיא צרפת עמנואל מקרון הגיב בחריפות למהלך ואמר: "המכסים של טראמפ לא מקובלים ואין להם מקום בהקשר הזה". מקרון הדגיש את הנחישות האירופית והוסיף: "נגיב בצורה מתואמת ומאוחדת. אין איום או הפחדה שישפיעו על עמדתנו בנוגע לאוקראינה או גרינלנד".

במקביל, גם בבריטניה נשמעו קולות זועמים נגד המדיניות של הבית הלבן. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר תקף את ההחלטה וכינה אותה "שגויים לחלוטין". לדבריו, "עמדתנו ברורה – גרינלנד היא חלק מממלכת דנמרק וכך צריך להיות גם בעתיד". ההתנגדות האירופית אינה מסתכמת בהצהרות בלבד ועל פי דיווח בבלומברג, שלוש המפלגות הגדולות בפרלמנט האירופי – מפלגת העם האירופית, הסוציאליסטים והתחדשות אירופה – כבר הודיעו כי לא יאשרו את הסכם הסחר של האיחוד עם ארה"ב כל עוד המכסים החדשים עומדים בעינם. מדובר בסירוב משמעותי שכן מפלגות אלו מחזיקות ברוב המושבים בפרלמנט.

המשבר הנוכחי נבנה לאורך השבוע האחרון, שהחל בשיחות דיפלומטיות בוושינגטון בין שר החוץ של דנמרק ועמיתו מגרינלנד לבין בכירי ממשל טראמפ, שיחות שהסתיימו ללא כל הסכמה. בתגובה לקיפאון המדיני ולחץ האמריקני, נפרסו באי כוחות צבאיים מגרמניה, שוודיה, נורווגיה, הולנד ובריטניה.

האדמו"ר מצאנז יצא אמש למסע חיזוק מיוחד בארה"ב

לאחר שש שנים שבהן לא ביקר בארצות הברית, כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א יצא אמש (מוצאי שבת) לארה"ב, שם יקיים מסע חיזוק משמעותי בקרב קהילות ומוסדות התורה והחינוך של חסידי צאנז. האדמו"ר המריא עם פמליה מצומצמת, כאשר הביקור מוגדר כביקור ייעודי לחסידים בלבד, מתוך מטרה לחזק, לרומם ולקרב את הקהילות בימים מורכבים אלו.

במהלך מסע הקודש יבקר האדמו"ר שליט"א בקהילות החסידים בבורו פארק, מונסי, וויליאמסבורג, יוניון סיטי וליקווד. במסגרת הביקור צפויים להתקיים מספר כינוסי חיזוק, מעמדי קבלת קהל ומפגשים עם ראשי מוסדות התורה והחינוך, כאשר הדגש הוא על חיזוק עולם התורה והעמדתו על תילו.

במהלך המסע, השבתות ייערכו במתכונת מיוחדת, כאשר הן יתקיימו אך ורק במחיצת החסידים שישהו עם האדמו"ר שליט"א, ללא השתתפות קהל רחב, זאת בהתאם לאופיו הפנימי והחסידי של הביקור. בחצר צאנז מציינים כי מדובר במסע בעל משמעות רוחנית עמוקה, אשר נועד להעניק חיזוק אישי וציבורי לחסידים ולמוסדות.

על פי התכנון, האדמו"ר מצאנז שליט"א צפוי לשוב לארץ הקודש לקראת ט"ו בשבט, לאחר השלמת מסע החיזוק והביקורים בקהילות השונות.

ב"ב ומודיעין עילית בראש: צניחה חדה באבטלה בערים החרדיות

שוק העבודה הישראלי מפגין חוסן מרשים בסיכום שנת 2025, כאשר הבשורה המרכזית מגיעה דווקא מהריכוזים החרדיים. בעוד מספר דורשי העבודה הכללי עומד על כ-161.7 אלף, הערים החרדיות רושמות צניחה מרשימה בשיעורי דורשי העבודה: מודיעין עילית מובילה עם ירידה דרמטית של 10.4%-, אחריה ביתר עילית עם ירידה של 5.8%- ובני ברק עם צמצום של 5.3%- במספר דורשי העבודה.

נתונים אלו עומדים בניגוד גמור למגמה בערים פריפריאליות אחרות, ומדגישים את היציבות התעסוקתית במגזר החרדי, שגם בשיא הלחימה שמר על שיעור דורשי עבודה נמוך שעמד על 6.6% בלבד בדצמבר 2023, בזמן שקבוצות אחרות חוו זעזועים עמוקים בשל גיוס המילואים הנרחב.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, התייחסה למגמות המורכבות בשוק ומסרה: "למרות המלחמה, שוק העבודה הישראלי גילה בשנה האחרונה חוסן ועמידות. עם זאת ובמבט מעמיק, ישנם אתגרים תעסוקתיים שמחייבים מענים דינאמיים המתאימים לתנאי שוק העבודה המשתנה. מעבר להשתנות תמהיל דורשי העבודה והמחסור בעובדים בחלק ממקצועות הבנייה והתעשייה, עלינו להביא בחשבון את השפעת השינויים הטכנולוגיים, הגלובליים והדמוגרפיים. מתוך ההבנה הזאת, שירות התעסוקה, מעדכן ומחדש כל הזמן ובזמן אמת את מעטפת הכלים שהוא מספק לדורשי העבודה ולמעסיקים – זהו צורך ממשי ומשימה לאומית".

דבריה של משש מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שתמהיל דורשי העבודה משתנה – פחות קבוצות חלשות ויותר דורשי עבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים ומיישובים חזקים, מה שמעצים את התחרות על משרות הפריון הגבוה.

הדוח חושף "פרדוקס תעסוקתי" חריף: בעוד שהאקדמאים חווים קושי גובר עם יחס של 7 משרות פנויות בלבד לכל 10 דורשי עבודה, בענפי התעשייה והבינוי קיים מחסור משווע בידיים עובדות, שם על כל דורש עבודה אחד ממתינות כ-3 משרות פנויות. בתוך כך, ענף ההייטק ממשיך להתכווץ; מספר המשרות הפנויות למפתחי תוכנה צנח מ-10.1 אלף באוגוסט 2022 ל-6.8 אלף בלבד בנובמבר האחרון.

בשירות התעסוקה מבהירים כי המצב הנוכחי מחייב יצירת מענים נפרדים ומותאמים אישית: מצד אחד סיוע לאוכלוסיות החזקות להשתלב מחדש במעגל העבודה, ומצד שני צמצום פערים מתמשכים באזורים חלשים יותר, תוך ניצול ההזדמנויות בענפי התעשייה המאופיינים במחסור כרוני בעובדים.

זה הולך להיות סוער: חשש כבד לשיטפונות והצפות ברחבי הארץ

מזג האוויר הסוער חוזר למרכז הבמה לאחר הפוגה קצרה, כאשר התחזית לימים הקרובים מבשרת על שינוי דרסטי וקיצוני בתנאים.

היום (ראשון) צפוי להיות מעונן וקר יותר. יירד גשם לפרקים בצפון הארץ ובמרכזה, מלווה מידי פעם בסופות רעמים. בחרמון יירד שלג. קיים חשש קל להצפות בערי החוף והשפלה, ולשיטפונות בבקעת הירדן. משעות הצהרים יתפשט הגשם לצפון הנגב וקיים חשש לשיטפונות במדבר יהודה וים המלח.

לקראת מחר, יום שני, מזג האוויר יוסיף להיות מעונן חלקית וקר, בבוקר יירד גשם מקומי קל בעיקר במרכז הארץ ובנגב. בלילה יהיה בהיר ‏וקר, וקיים חשש לקרה ברמת הגולן ובעמקי הצפון. המגמה הקרירה תימשך גם ביום שלישי, שיהיה בהיר עד מעונן חלקית וקר מהרגיל לעונה, כאשר בלילה קיים חשש מקרה במקומות המועדים.

ביום רביעי תחול עליה קלה בטמפרטורות אך ישרור יובש ובצפון הארץ ‏ובהרים ינשבו רוחות מזרחיות חזקות, וביום חמישי תחול עלייה ניכרת.

נוכח התחזיות הללו, עיריית אשדוד היא מהראשונות להודיע כי היא נערכת לפרק גשם משמעותי: מערכת משקעים כבדה עם חשש להצפות, מעבר לכוננות 3. בעירייה הסבירו כי "לאחר הפוגה קצרה ממזג האוויר הסוער ששרר רק לפני מספר ימים, והיום השמש הנעימה שהורגשה ברחבי העיר, צפוי שינוי חד בתנאי מזג האוויר. על פי התחזיות, לפנות בוקר יחלו לרדת גשמים, ולקראת השעה 08:00 צפויה מערכת משקעים כבדה עם חשש להצפות, כאשר עוצמת הגשם עלולה להגיע עד כ 20 מ”מ בשעה. הגשם צפוי להימשך לפחות עד השעה 10:00, ובהמשך מדובר בפרק גשם שיימשך עד ליום ראשון בלילה".

במסגרת כוננות זו, הפקודה תופעל במלואה, וכל אגפי העירייה יעברו למצב כוננות. תורת ההפעלה כוללת את כלל הגופים העירוניים: פיקוח חנייה, פיקוח עירוני, שיטור עירוני, ביטחון עירוני, איכות הסביבה, אגף החופים, המוקד העירוני, רישוי עסקים ומנהלות הרבעים. כל אחד מהגופים יפעל בהתאם לסדר הפעולות שנקבע בפקודת החורף העירונית.

בעירייה מציינים כי מדובר באתגר תפעולי משמעותי, נוכח מאפייני העיר והיקף התשתיות: רצועת חוף, נחל ודיונות, 622 רחובות, 11,080 קולטנים, כ 40 אלף עצים, 8 מובילי ניקוז ראשיים וכ 150 ק”מ של תשתיות תת קרקעיות. בסיום דבריהם, בעירייה קוראים לתושבים לנהוג בזהירות, להימנע מחניה באזורים מועדים להצפות, ולהישמע להנחיות שיפורסמו ככל שיידרש.

הבכיר האמריקני לשעבר מעריך: זה הצעד הדרמטי של טראמפ

האם אנו עומדים בפני רעידת אדמה מדינית שתשנה את פני המזרח התיכון? שגריר ארה"ב לשעבר, דן שפירו, מטיל פצצה ומעריך כי הנשיא טראמפ נערך לצעד חסר תקדים נגד הצמרת האיראנית.

בציוץ שפרסם ברשת X שפירו התייחס לשילוב שבין אמירותיו של הנשיא טראמפ לבין התנהלות המנהיג האיראני וכתב כי הערותיו של טראמפ למגזין פוליטיקו על הצורך במנהיגות חדשה באיראן, וההתגרות חסרת הדעת של חמינאי בטראמפ מובילות אותו להאמין שטראמפ הולך לנסות להרוג את המנהיג העליון כבר השבוע. דברים אלו מגיעים על רקע העובדה כי בקרוב תהיה קבוצת תקיפה של נושאת מטוסים אמריקנית במזרח התיכון, מה שיקל על ארצות הברית לבצע תקיפות נרחבות באיראן ולהיות ערוכה להתגונן מפני מכות תגובה איראניות.

לדברי שפירו, פעולה כזו אינה רק אסטרטגית אלא גם נושאת מסר מוסרי ופוליטי עבור הנשיא האמריקני, אשר מבקש להוכיח כי הוא עומד מאחורי הצהרותיו. שפירו הסביר כי ניסיון פגיעה כזה בחמינאי, שאולי ישולב עם תקיפות על מוקדי שליטה ובקרה של משמרות המהפכה והבסיג', יאפשר לטראמפ לומר שהוא שומר אמונים למפגינים האיראנים שעודד, ומקיים את איומו לגבות מהמשטר מחיר על הטבח שביצע בהם. עם זאת, השגריר לשעבר מסייג את האופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה באיראן בטווח הקצר, ומזהיר כי חיסול המנהיג אינו ערובה להפלת המשטר באופן מיידי, אלא עלול להוביל לתוצאות מורכבות ומאתגרות בשטח.

בניתוח המורכב שלו, מבהיר שפירו כי הדרך לחופש בטהרן עודנה ארוכה וכי הכוח המניע חייב להגיע מבפנים ולא רק דרך כוח צבאי חיצוני. הוא הדגיש כי המרחק להשגת שינוי משטר באיראן הוא עדיין רב, וחיסולו של חמינאי, אם יתרחש, ילווה ככל הנראה בתחילה בהשתלטות של משמרות המהפכה, ובמשטר שיהיה עדיין תוקפני ומדכא. לשיטתו, שינוי המשטר, כשיקרה, ייכתב על ידי העם האיראני, ותמיכה בהם בחיפושיהם אחר חופש תדרוש מיקוד מתמשך וצעדים שאינם בעיקרם צבאיים, שכן היעד לא יושג באמצעות מכה אחת וגמרנו.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה

מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו קם ללות את מרן ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל לאחר התייעצות במעונו.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 1

מרן הגר"ד לנדו שיגר ברכתו למעמד הקמת סמינר מבשרת ציון בעיר ירושלים שנוסד בעידודו.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 2

למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

האדמו"ר משומרי אמונים ביציאה מהציון ברימינוב.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 3

החתונה המדוברת של נכדי 3 חברי המועצת מש"ס. תאחזו ראש: בעיר ירושלים התקיימה שמחת החתונה לנכד הגאון הגדול רבי שמואל בצלאל שליט"א חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת 'פורת יוסף – העתיקה', בן לחתנו הגאון רבי אברהם ישעיהו מלכה שליט"א ראש ישיבה לצעירים 'קניני התורה' בב"ב, ובנו של הרב משה מלכה זצ"ל רו"מ 'אוהל משה' בבני ברק. החתן החשוב ישראל מאיר מלכה מבחירי ישיבת 'בית מתתיהו', עם הכלה נכדת הגה"צ רבי יהודה כהן שליט"א חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת 'יקירי ירושלים', בת לבנו הגאון רבי חנוך כהן שליט"א ראש ישיבות 'באר התלמוד', וחתנו של הגאון הגדול רבי שלמה בן שמעון זצוק"ל חבר מועצת חכמי התורה וגאב"ד נווה ציון.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
צילום: ש.פ.ה

האדמו"ר ממבקשי אמונה במוצ"ש בביתר עילית

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 4

המשפיע החסידי, הרה"צ רבי אלימלך בידרמן נצפה בכותל המערבי ביום חמישי האחרון בחצות ליל.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 5

בישיבת וולפסון הנציחו השבוע את חדר האוכל על שם יוסף ספרא, לזכות התורם.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 6

האדמו"ר מקאליב במסע חיזוק בקור העז ובשלג של ארה"ב

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 7
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 8

הראנו בבנינו ושמחנו בתיקונו: כ"ק אדמו"ר מטעמשוואר שליט"א מאלעד בסיור נרגש בהיכלי בניין בית המדרש שנבנה בס"ד במהירות של 8 חדשים ויכלול היכל ביהמ"ד הגדול, שטיבלאך היכלי תורה ומקוה טהרה מהודר במרכז העיר.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 9

האדמו"ר ממיאלען במליחת הדג בערב שבת באכסניה בארה"ב

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 10

האדמו"ר ממעז'יבוז' בביקור מיוחד אצל המקובל הרה"צ רבי דב קוק בטבריה

לאחר מכן נצפה האדמו"ר ממעז'יבוז' שליט״א מעתיר בתפילה בציון רבי מאיר בעל הנס

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 11

האדמו"ר מקוסוב ויז'ניץ בתפילת שחרית בבית המדרש דחסידי צאנז בליקווד

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 12

האדמו"ר מפינסק קרלין ביציאה מטרקלין מצדה הבוקר לאחר שנחת מארה"ב

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 13

בשמחת הבר מצוה לבנו של הרב אדיר עמרוצי, ראש ישיבת 'ארים ניסי' בבת ים, השתתפו: הגאון רבי צמח מאזוז שליט"א ראש ישיבת 'כסא רחמים'. הגאון רבי חי הכהן שליט"א ראש מוסדות 'יד מרדכי'. הגאון רבי דוד עידן שליט"א אב"ד 'משפט וצדק'. האדמו"ר מקליוולנד ועוד.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
צילום: ש.פ.ה

חבר מועצת חכמי התורה, רה"י הגר"א סאלים שליט"א, נכנס למעמד יסוד הסמינר הישן בבית שמש שיעמוד תחת נשיאותו.‬

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 14

קודם לכן השתתף במעמד הסיומים לע"נ מרן הגר"ש בעדני בישיבת דבר שמעון באלעד.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
צילום: יעקב כהן

האדמו"ר מנאדבורנא באניא בהנחת תפילין לבן הנגיד הרב שמואל שטערנהיים מליקווד.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 15

האדמו"ר מבאבוב בתפילת שחרית, במיאמי ביץ.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 16

המשפיע הגה"צ רבי יחיאל יהושע שיינפלד שליט"א מ'אש החסידות' ומחבר הספרים 'אש המועדים', בהתוועדות חסידית בבורו פארק.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 17

בהמשך נצפה בבית מקורבו הנגיד רבי שמואל באדאנסקי במונסי.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 18

הגר"מ טרגר מרא דאתרא של שכונת גבעת שאול בהתייעצות אצל מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 19

משגיח ישיבת בית מאיר הגרי״מ וייסינשטרן בכניסה לוועידת החינוך למשגיחים בעולם הישיבות של ׳מרכז האזינו׳.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 20

חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל האדמו"ר מצאנז והאדמו"ר ממודז'יץ הגיעו למעונו של מרן הגר"ד לנדו ברחוב הרב שר 15 בבני ברק, להתייעצות ושיחה בנושא החוק להסדרת מעמדם של בני הישיבות, בהשתתפות מרן הגרמ"ה הירש.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
צילום: שוקי לרר

קודם לכן ראה המשב"ק את כ"ק האדמו"ר ממודזיץ, הגר"ב רבינוביץ ראש ישיבת ביאיאן, יחד עם מזכיר מועצגדו"ת הרב יעקב וולצר במעונו של כ"ק האדמו"ר מצאנז.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 21

אב"ד סאטמאר מאנסי מהרי"י עםַ אב"ד סאטמאר בני ברק ואב"ד סיגוט מאנסי מהר"א

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 22

המקובל מצפת, הבנש"ק הרה"צ רבי יצחק אבוחצירא, נצפה משוחח עם הינוקא

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 23

מאוחר יותר השתתף המשב"ק במעמד ריתחא דאורייתא אצל הינוקא בהשתתפות הפוסק הגרמ"מ קארפ, בנוכחות מאות תלמידי ישיבות ואברכים שהתאספו לשיעור מיוחד לרגל ימי השוב"בים.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 24

הגאון רבי מאיר טרגר שליט"א, מרא דאתרא דשכונת גבעת שאול ופסגת זאב מרכז נכנס להתייעצות וברכה במעונו של מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א, שאף ליווה אותו בצאתו עד פתח הדלת.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 25
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 26

בן האדמו"ר מפאפא, בביקור במעונו של גאב"ד מאקווא

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 27

האדמו"ר מטעמעשוואר עלה לציון חותנו הרה"ק מזלאטשוב, לרגל יומא דהילולא וכן בציון הרה"ק מצאנז קלויזנבורג.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 28

קודם לכן עלה גם בנו, ממשיך דרכו, האדמו"ר מזלאטשוב

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 29

בנו של האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בסעודת שלישית אצל כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט 'צינור השפע' כפר עטה

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 30

בהמשך נצפה הנגיד ר' אברהם זופניק מארה״ב, בביקור אצל כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט 'צינור השפע' כפר עטה. למשב"ק נודע כי הנגיד תרם סכום הגון לקניית כלי כסף לטישים, וגם חילק מהונו למשתתפי השיעור.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 31

הגאון רבי אריה שפירא, ראש ישיבת שערי שמועות, ומחותנו הגרמ"צ קפלן, מרבני הישיבה, עלו למעונו של מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי, לרגל שמחת צאצאיהם.

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 32

האדמו"ר מטשערנאביל במוצי שבת, בדאבוס שוויץ.

כ"ק אדמו"ר מבוטושאן שליט"א בניחום אבלים בביתו של ענק החסד הרב אורי לופוליאנסקי זצ"ל מייסד "יד שרה".

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 33

הבדלה בביהמ”ד קרעטשניף סיגעט בירושלים

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 34

הרב אלי גרויס שליט"א מבערבעטש בדרכו לביתו מבית המדרש קרעסטיר במיאמי כשהוא מלווה בבנו, הרב ישעיה שליט"א מראשי הנהלת התאחדות אברכים דסאטמאר וויליאמסבורג ומראשי כולל שומרי החומות

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 35

האדמו"ר מדינוב בכניסה לבית המדרש של החסידות

האדמו"ר מבאבוב שליט"א מקבל דיווח ממנכ"ל רפואה וחיים הרב ברוך הימל על פעילות האגודה בפלורידה

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 36

שיעור שובבי"ם ע"י הדומ"ץ הרה"ג אליהו דוב שאהן שליט"א בבית המדרש נועם אלימלך ליזענסק ירושלים

המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה
המשב"ק: כשהאדמו"ר ביקש למלוח את הדגים באכסניה 37

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

התקיפה שלא הייתה, הממלכתיות של גנץ והמיליארדים שנעלמו

רבים מאזרחי ישראל קמו ביום חמישי בבוקר טרוטי עיניים אחרי לילה מתוח. השמועות דיברו על תקיפה ודאית של טראמפ באיראן, מה שעלול להביא לתגובה של טילים איראניים לעבר ישראל. פיקוד העורף נמנע מלשנות את ההנחיות לציבור כדי שלא לתת לאיראנים תחושה שמדינת ישראל נערכת להשתתף בתקיפה, אולם רשויות מקומיות שונות לא המתינו והורו לפתוח מקלטים ציבוריים.

השמועות רחשו וגעשו. לכל אחד היו את "המקורות" שלו, וכמעט כולם היו בדעה אחידה: התקיפה האמריקאית תתרחש לפנות בוקר של יום חמישי. בסופו של דבר התקיפה לא הייתה. אמנם נשמעו אזעקות בחמישי בבוקר, אך הן היו מסוג אחר לחלוטין: התרעת רעידת אדמה (קלה) במספר אזורים סמוך לים המלח. בפיקוד העורף הסבירו כי בשל תנודות ראשוניות שהעידו על אפשרות לרעידה חזקה יותר, הופעלה האזעקה מטעמי זהירות.

"הפור נפל, ארצות הברית של טראמפ תתקוף באיראן", קובע האלוף במיל' יפתח רון טל, לשעבר מפקד זרוע היבשה, ששמו הוזכר לאחרונה כמועמד לראשות המוסד או לראשות המל"ל. לדבריו, התחייבותו של טראמפ "חזקה מההתחייבות לתקוף בפורדו במבצע עם 'כלביא'".

אם אכן תהיה תקיפה באיראן שתביא לנפילת משטר חמינאי, ניתן יהיה להביט לאחור על מה שקרה מאז "מבול אל־אקצא", שהכריז החמאס לפני שנתיים ושלושה חודשים. מה שהחל במתקפה הרצחנית על עוטף עזה, הפך לתהליך שבמסגרתו קרס הציר האיראני: תבוסת חיזבאללה, חיסול נסראללה, נפילת משטר אסד בסוריה, חיסול סינואר וכעת אולי גם נפילת המשטר בטהראן.

אין פלא שאנשי הרל"ב חוששים, שנתניהו ינצל גם את האירוע הזה לצורכי קמפיין, וידגיש את העובדה שבתקופתו הציר האיראני התמוטט. בליכוד כבר נערכים להבליט שוב את אזהרותיו רבת השנים של נתניהו מפני איראן.

"אני מעדיף שאיראן ינצחו, העיקר שנתניהו לא ישמח", אמר השבוע אחד מקיצוני הרל"ב, כביכול בצחוק. בסביבת נתניהו לא צחקו: הם הזכירו שאותם הזויים העדיפו שגם הצבא לא ינצח "ניצחון מוחלט" בעזה, מאותה סיבה ממש.

ובשולי הדברים, משולחן מערכות התקשורת: השבוע היה אחד הקשים בכל הקשור לניסוח כותרות ראשיות. כמה פעמים כבר אפשר למחזר את "העיניים לאיראן", "רוחות מלחמה", "דריכות באוויר", "כוננות שיא", "דיונים דרמטיים"? גם ליצירתיות יש גבול כשצריך לתאר את אותה מציאות שוב ושוב.

התקיפה שלא הייתה, הממלכתיות של גנץ והמיליארדים שנעלמו
צילום: דו"צ

הרעל זולג פנימה: מה קורה כשמחאת קפלן מאמצת את דימוי המשטר האיראני?

תקיפה אמריקאית צפויה באיראן, ואולי גם תקיפה ישראלית בלבנון, עשויות לשנות את סדר היום מן היסוד ולהסיט הצידה את הוויכוחים המקומיים סביב הבג"צ, חוק הגיוס, התקציב וחקירות מקורבי נתניהו.

אך עד שזה יקרה, מתרחש כאן תהליך מטריד שהפך לשגרה: כל אירוע שלילי בעולם נקשר באופן מיידי על ידי מחאת קפלן לממשלה ולמי שעומד בראשה.

כך היה בשבוע שעבר, כאשר האמריקאים חטפו את הרודן מדורו בוונצואלה. בקפלן מיהרו להשוות בין נתניהו למדורו, משל מדובר במשטר אחד, ואף "המליצו" לחטוף גם אותו. השבוע התעצמה העלילה, כשהמחאה באיראן מוצגת לפתע כמאבק "מקביל" למחאה בתל אביב. פעילים טענו כי "אנשי שמאל מפחדים שיירו בהם ברחובות", כאילו ישראל צועדת בדרך שליטי איראן.

הגדיל לעשות מיקי גיצין, ראש "הקרן החדשה", שהזהיר מפני "ירי ברחובות" מצד פעילי ימין. הוא אף הזכיר "ניסיונות דריסה", אך שכח לציין שמי שנדרס ונהרג בפועל, ד' ישמור, כלל לא נמנה על כוחות המחאה. זהו ניסיון שקוף ליצור דה לגיטימציה באמצעות פחד.

במקביל, חלקים במחאת קפלן הרחיקו לכת וטענו להיותם מקור השראה למפגינים האיראנים. אחד ממועמדי מפלגת "הדמוקרטים", עמי דרור, אף קבע כי האיראנים "לומדים" מהישראלים כיצד לנהל מרד אזרחי. גם יאיר (יא יא) פינק מראשי מחאת השמאל, השווה בין נתניהו למנהיג איראן עלי חמינאי: "אלה ימים היסטוריים שם באיראן וכאן בישראל. הגיע הזמן שהדיקטטור שם, והדיקטטור כאן, ילכו הביתה".

בחיפה כבר דרשו מפורשות, בהובלת ד"ר יולנדה יבור, "להפיל את הרודן", כלומר את נתניהו, בלי בחירות. אם "איראן זה כאן", לשיטתם, מדוע להמתין לקלפי? יבור טענה כי אם לא יפעלו מיד, נתניהו יפעיל "בסיג' ישראלי" לדיכוי והרג מפגינים. אין מדובר בהשוואה מקוממת, אלא בהסתה פוליטית עטופה בסיסמאות דמוקרטיות.

במקביל נחשפו השבוע שתי מכונות רעל נוספות: האחת פעילת קפלן איילת השחר סיידוף, שהודתה בקולה כי פעלה עם גורמים שונים ליצירת כאוס בציבור החרדי באמצעות פשקווילים מזויפים והטרלות שנראו כאילו יצאו מבפנים. לא "ביקורת" אלא מניפולציה נבזית, שלצערנו  זוכה גם לשיתוף פעולה מבית.

השנייה יאיר לפיד, שעתר לבג"צ נגד העברת תקציבים לחינוך החרדי, אף שמדובר בפרקטיקה טכנית שהופעלה לאורך שנים, גם כאשר עצמו כיהן באוצר. מנכ"ל משרד האוצר הזכיר לו במכתב רשמי: "אתה מכיר היטב את נהלי המדינה שאתה מבקש כעת לחקור".

כך מתהפכים היוצרות: מי שמאשימים אחרים ב"פייק" וב"רעל", חושפים פעם אחר פעם עד כמה הם עצמם נשענים על אותם כלים של הסתה, זיוף, הפחדה והשוואות קיצוניות. מחאת קפלן נשענת כיום הרבה פחות על המונים והרבה יותר על דמיון פרוע ורצון להבעיר את הרחוב בכל מחיר.

התקיפה שלא הייתה, הממלכתיות של גנץ והמיליארדים שנעלמו
אנרכיסטים מפגינים בשם עסקת חטופים. צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90

"ממשלת הסכמות רחבה ללא קיצוניים": גנץ מחפש לעצמו תפקיד חדש במפת הגושים

אווירת שנת הבחירות משתלטת אט אט על המפלגות ובהתאם לכך נשמעות האמירות הפוליטיות, חלקן הזויות ומופרכות. בשלב זה המפלגות טרם החלו בסרטוני תעמולה, אבל יש מפלגה אחת שכן החלה: כחול לבן.

יו"ר המפלגה, בני גנץ, מבין שבמצבו הנוכחי בסקרים, ספק אם יעבור את אחוז החסימה ולכן הוא משנה כיוון. זה מכבר הכריז שאינו נספר אוטומטית עם "גוש השינוי", והוא מחפש משהו ייחודי שיאפיין אותו.

גנץ, שנחשב אמנם לפוליטיקאי בינוני, עקב החלטותיו השגויות ובעיקר ההחלטה הנחפזת לעזוב את הממשלה בעיצומה של המלחמה, מביט סביבו ורואה את המפלגה הרדיקלית-שמאלית של יאיר גולן, את איזנקוט ולפיד שתופסים את משבצת המרכז-שמאל, ואת בנט וליברמן המתמקמים במרכז-ימין. הוא מבין שכל העמדות תפוסות, ואם ברצונו לשרוד, עליו להמציא את עצמו מחדש.

לפיכך החלט גנץ ללכת על קונספט חדש: לא פוסל את נתניהו אם יזכה בבחירות, אבל מבטיח שממשלה שתוקם לא תכיל "קיצוניים". לא רע"מ ולא בן גביר. זה הקמפיין החדש שלו: "ממשלת הסכמות רחבה" ו"בלי בן גביר ובלי רע"מ". בריאיון שהעניק שלשום ל'חדשות 12', בו שבר שתיקה של שבעה חודשים, הוסיף עוד נדבך, כאשר הודה שפרישתו מממשלת החירום הייתה "טעות". זאת משום ש"הקיצוניים נשארו להחזיק בהגה, והחטופים שילמו על כך בחייהם". בכך הוא מנסה לצייר את עצמו כמי שמוכן "לטעות לטובת המדינה", אך בפועל מחזיר לשולחן את שאלת שיקוליו הפוליטיים "הנקיים".

גנץ מזהה הלך רוח ציבורי לטובת "ממשלת הסכמות". כך אמרו לו יועציו האסטרטגיים וכך הוא פועל. בדבריו הוא מדגיש שיש להפסיק את החרמות על נתניהו, אבל צעדיו מעוררים תהייה: בימין טוענים שהוא מדבר נגד החרמות אך מחרים את בן גביר; בשמאל טוענים שהוא מחרים את הערבים; ובמרכז שואלים האם זה קמפיין ערכי, או עוד ניסיון להיאחז בכיסא.

בינתיים, בניגוד לשאר המפלגות, גנץ כבר פתח בסרטוני הבחירות, מתוך הבנה שזה אמנם מוקדם, אך ייתכן שזו הדרך האחרונה להציל את עצמו. בסרטון אחד הוא מסביר שאסור להגיע למצב שבו בן גביר יכהן כשר ביטחון; בסרטון שני הוא מזהיר מפני קבינט ביטחוני התלוי ברע"מ; ובשלישי הוא מעלה את "איום" הרב גולדקנופף כשר האוצר.

השאלה שנותרת פתוחה: האם הציבור יראה בכך "אחריות ממלכתית" או קמפיין פאניקה של פוליטיקאי, שמנסה להמציא מחדש את עצמו אחרי שכבר מיצה את כל הקרדיט שהיה לו?

התקיפה שלא הייתה, הממלכתיות של גנץ והמיליארדים שנעלמו
בני גנץ צילום: מלכה הפקות

מי הם מצביעי המרכז עליהם בונה גנץ ומדוע הקמפיין שלו עורר מתקפות מכל עבר

הקמפיין של גנץ עורר סערה פוליטית בשמאל וגם בימין. בשמאל משוכנעים שהוא יגזול קולות שילכו לריק בדיוק כמו שקרה בסבב הקודם במאבק של העבודה למרצ. מנגד, בימין אומרים, שגנץ מבקש לנגוס קולות ימין רכים ולשרוף אותם, כי ממילא לא יעבור את אחוז החסימה. עיקר ההתגוששות היא (כרגיל) במחנה השמאל. 

ח"כ יאיר לפיד, שהאיבה בינו לגנץ ידועה, הזכיר ש"בממשלת השינוי יצאנו למבצע בעזה, כשגנץ שר ביטחון ורע"מ בקואליציה". לפיכך טען כי הקמפיין "לא עומד במבחן המציאות" ומשרת בעיקר את נתניהו. גנץ הגיב מידית באש חיה: "לפיד משקר… אפילו מלגות ללוחמים הוא לא הצליח להעביר בגלל רע"מ", והאשים אותו ב"התהפכות" לפי צרכי הקמפיין.

גם יאיר גולן לא חסך שבטו: לדבריו, גנץ הפך ל"כוח חילוץ" סדרתי של נתניהו, וכל הקמפיין הוא "עדות למצוקה" של מנהיג שאינו עובר את אחוז החסימה. לתוך האש הזו נכנסו גם פרשנים מהשמאל, החוששים שגנץ ישאיר את נתניהו בשלטון.

רביב דרוקר כינה את הסרטון נגד רע"מ "מבחיל" וטען שגנץ יודע היטב שמנסור עבאס לא מנע החלטות ביטחוניות. ב"הארץ" הגדירו את המהלך של גנץ כ"אסטרטגיה מבולבלת", שמנסה גם להצהיר "רק לא קיצוניים" וגם לאותת לנתניהו שגנץ זמין לעוד סיבוב. במקביל, בימין תקפו כאמור את גנץ כמי ש"פתאום נזכר באחדות", רק כשהמנדטים בורחים לו, אחרי שנים שבהן נשען בשקט על רע"מ והמחנה הליברלי.

בלב כל זה ניצב קהל היעד של גנץ – "מצביעי המרכז". סוקרי דעת קהל מתארים אותם כחילוניים ברובם, בני 50 פלוס, מהמרכז הגיאוגרפי, ניציים ביטחונית, תומכים בגיוס חרדים ובוועדת חקירה ממלכתית, אך כאלה שכבר התאכזבו מכל המחנה. גנץ מנסה לשכנע שהם "80 מנדטים" שמחכים רק לו. אלא שהסקרים מספרים סיפור אחר לגמרי.

השאלה האמיתית אינה האם בן גביר יהיה שר ביטחון או האם רע"מ תשב בקבינט, אלא האם יש מי שמסוגל להוביל את מחנה המרכז בלי לירות בו מכל הכיוונים. לעת עתה, הקמפיין של גנץ מוכיח דבר אחד: כשהוא מדבר על "לא לתת לקיצוניים לשלוט", רבים מרגישים שהוא בעיקר נאבק על דבר אישי אחר: לא להיעלם מהמפה.

התקיפה שלא הייתה, הממלכתיות של גנץ והמיליארדים שנעלמו
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. צילום: המחדש

"מחנה ממלכתי" או שלד מפלגתי: מ-37 מנדטים עד 0.6% מתחת לאחוז החסימה

אם בני גנץ יתמיד במרוץ עד הסוף, ולא יעבור את אחוז החסימה, הוא ייזכר בספרי ההיסטוריה הפוליטיים כפוליטיקאי הכושל ביותר, שהחמיץ את הזדמנות חייו לכהן כראש ממשלה, והפך ללוזר פוליטי, אף יותר מהלוזר הנצחי – שמעון פרס.

האיש שקיבל 35–37 מנדטים בסקרים בראשית דרכו, נהנה מתדמית "הבחור הטוב מהכפר הירוק" והוצג כמי שיכול להחליף את נתניהו, מוצא את עצמו כעת מדשדש סביב אחוז החסימה, עם סקרים שחוזים לו 0.6% בלבד.

המסלול שהוביל לשם ברור: גנץ נכנס לפוליטיקה עם "חוסן לישראל", התאחד עם לפיד, יעלון ואשכנזי ל"כחול לבן", הבטיח שלא ישב עם נתניהו ואז הצטרף לממשלת האחדות. אחר כך התפצלו השותפים, המפלגה נחלשה, והוא נכנס לממשלת השינוי של בנט ולפיד כשר הביטחון. קשה היה להחמיץ את פניו החמוצות לכל אורך הקדנציה כאשר ראה את השניים מכהנים ברוטציה בראשות הממשלה בעוד הוא נותר בעמדה פחותה יותר. 

בהמשך חבר לגדעון סער ב"מחנה הממלכתי", ולאחר השבעה באוקטובר קפץ שוב "מתחת לאלונקה" והצטרף לממשלת החירום. בחצי הדרך, בעיצומה של המלחמה, פרש בעצת שותפו דאז, גדי איזנקוט, והאשים את נתניהו בקבלת החלטות משיקולים פוליטיים.

בכל צומת כזה הציג גנץ את המהלך כ"הצלת המדינה", אבל הציבור ראה גם דפוס חוזר: הבטחות מפורשות ואחריהן זיגזגים, כניסה ויציאה מממשלות, ואי עמידה בקו ברור. בשנים האחרונות השורה סביבו הלכה והתרוקנה: לפיד, יעלון וסער כבר מזמן לא לידו, גדי איזנקוט עזב, מתן כהנא ואחרים פרשו, וכעת מדווח גם על לבטים אצל ח"כ חילי טרופר, השותף הקרוב ביותר אליו.

מול כל אלה ממשיך גנץ להצהיר ש"אינני מתכוון לפרוש", ו"אני מייצג 80 מנדטים" שזקוקים למה שהוא מציע. מדובר באמירה שנשמעת יותר כמו ניסיון לשכנע את עצמו מאשר את הבוחרים. הפרשנים הפוליטיים מדברים בגלוי על "סוף עידן גנץ", יריביו במחנה השמאל קוראים לו לפרוש כדי לא לבזבז קולות, והימין מסתכל מהצד ומחייך.

בסופו של דבר, סיפורו הפוליטי של גנץ הופך לסיפור על מחנה שלם, שהעדיף כוונות טובות על פני החלטות חדות. אם יבחר לפרוש, זו תהיה חותמת רשמית לסיום תקופה שבה "ישראל לפני הכל" נשארה בעיקר סיסמה. אם יתעקש להישאר במרוץ, הרי שהבחירות הקרובות יכריעו האם יש לו עוד קיום פוליטי, או שהקמפיין הנוכחי ייזכר כפרק הסיום של "הבחור הטוב" שלא ידע מתי לרדת מהבמה.

שורה תחתונה: בגוש הימין יודעים להשאיר את המחלוקות בחדרים הסגורים, בעוד הגוש שמנסה ללא הצלחה לפרק את הקואליציה, ממשיך להתפורר ולפרק את עצמו. בהצלחה.

התקיפה שלא הייתה, הממלכתיות של גנץ והמיליארדים שנעלמו
ח"כ לשעבר גדי אייזנקוט במליאת הכנסת. צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90

האם עופר וינטר הוא חלק מתוכנית גדולה לחיזוק גוש נתניהו או הימור מסוכן?

בניגוד לגוש האופוזיציוני המתגושש בתוך עצמו, בגוש הקואליציה מתבצעים מאמצים נרחבים למצות כל קול לקראת הבחירות. במרכז תשומת הלב ניצבת מפלגת "הציונות הדתית", שנעה בסקרים סביב אחוז החסימה ומעלה דאגה בבלפור. קשה לשכוח את הבחירות הקודמות: נתניהו עמל אז עד הרגע האחרון כדי לחבר בין סמוטריץ' לבן גביר ולמנוע שריפת קולות, בעוד יאיר לפיד העדיף פגישה דיפלומטית וארוחת ערב. התוצאה הייתה בהתאם: מי שטרח ערב הבחירות אכל לשובע, ומי שאכל ערב הבחירות נותר רעב אחריהן.

בליכוד מסתכלים על המספרים ומבינים שקיימת אפשרות ש"הציונות הדתית" לא תעבור את אחוז החסימה. לכן המהלך המועדף הוא חיבור מחודש בין "עוצמה יהודית" ל"ציונות הדתית". אלא שהפעם המשימה מסובכת בהרבה: בן גביר ידרוש להוביל את הרשימה ולקבל ייצוג רחב יותר. אחת האופציות הנבחנות היא שיריון שני מקומות לציונות הדתית ברשימת הליכוד, מהלך שנתקל בהתנגדות קשה בתוך הליכוד הצפוף ממילא.

במקביל צפים רעיונות להצנחת מועמד חיצוני שירוץ בראש הרשימה, בעוד סמוטריץ' יקבל תפקיד בכיר בממשלה. השם הבולט הוא תא"ל עופר וינטר. עצם פרסום האפשרות הבעיר את המפלגה: תומכיו טוענים שהוא עשוי להקפיץ את המפלגה ל-6–7 מנדטים, ובכך לשנות את תמונת הגושים. סקר ("מעריב") אכן הראה כי בראשותו מזנקת המפלגה לשישה מנדטים, בין היתר בזכות יכולתו למשוך מצביעים חילונים ומסורתיים שנכזבו מהתנהלות סמוטריץ'. מנגד, חברים במרכז המפלגה זועמים: "נתניהו לא חבר הנהלה אצלנו", הם אומרים, ומזהירים מפני "גנרל מוצנח נוסף".

לוינטר היכרות עמוקה עם המערכת: הוא שימש כמזכיר הצבאי של שרי הביטחון ליברמן, בנט ונתניהו. למרות הערכה מבצעית, הוא לא קודם לדרגת אלוף בשל התנגדותם של שלושה רמטכ"לים, איזנקוט, כוכבי והרצי הלוי, שחששו מקצין כריזמטי מדי. בעיצומה של המלחמה שוחרר מצה"ל ומאז אינו מסתיר את ביקורתו הצודקת על המערכת הצבאית.

השאלה הפוליטית: האם וינטר מעוניין להוביל את הציונות הדתית, או שמא הוא מכוון להקמת מפלגה עצמאית? במערכת הפוליטית סבורים, כי נתניהו משתמש בשמו ככלי טקטי בלחץ על סמוטריץ'.

וינטר עצמו מכחיש בתוקף כל מהלך פוליטי. אך במקביל מתרוצצות שמועות, כי נתניהו בוחן הקמת מפלגת ימין מתונה בדגם המפד"ל, שתתייצב בין הגושים, תיקח קולות מבנט ותמנע אובדן קולות. סמוטריץ' עצמו משדר "עסקים כרגיל". אולם בפועל ברור: כשהבחירות יתקרבו, נתניהו יעשה הכול כדי לא לאבד אפילו קול אחד בימין.

התקיפה שלא הייתה, הממלכתיות של גנץ והמיליארדים שנעלמו
צילומסך

הישראבלוף שנחשף: מי שמטיף ל"שוויון בנטל" מגלה שהנטל דווקא משתלם

לפני כמה חודשים, בעיצומו של גל ההסתה נגד הציבור החרדי – הסתה שאינה פוסקת גם עתה –  פנה אליי חבר מכובד מחיפה, רב ומגיד שיעור חרדי, שנתקל רבות במסגרת עבודתו בצעירים דתיים-לאומיים וחרד"ליים. הוא אמר לי: "אני לא מבין מדוע אתם לא חושפים ומנפצים את השקר הגדול".

תהיתי למה הוא מתכוון, והוא השיב בהרצאה ארוכה, מפורטת ומנומקת על בלוף המילואים. אחסוך מהקוראים את כל השיחה, ואצטט רק את סיכומה.

"אני נפגש עם מילואימניקים רבים", סיפר. "מטבע הדברים מתפתח שיח על חרדים, צבא, 'שוויון בנטל', 'השתמטות' וכל אותם ביטויי הסתה שמגיעים הישר מהתקשורת. וכשאני נכנס איתם לשיח פרטני, מתברר שרבים מהם, שמשתבחים בימי מילואים רבים, משרתים בפועל רק את מחציתם, ונהנים משכר מלא שמגיע לעשרות ולעיתים למאות אלפי שקלים".

"הדבר המדהים בכל הסיפור הזה", המשיך החבר, "שאותם 'מילואימניקים לחצאין' הם מראשי המטיפים לחרדים להתגייס". עניתי לו: הנתונים אכן מעניינים, אך זה לא הזמן לחשוף זאת, גם אם מדובר בסוד גלוי. חשיפת הדבר רק תגביר את ההסתה. בסיום השיחה אמרתי לו שממילא יגיע היום והשקר הזה ייחשף מעצמו. מסתבר שהיום הזה הגיע.

זה החל בשבוע שעבר, כאשר עיתונים כלכליים חשפו את הבלוף הגדול של ימי מילואים פיקטיביים לצורך קבלת כספים (נרחיב בהמשך), ונמשך השבוע עם מאמרו של הפרשן נחום ברנע ב'בידיעות', שכתב על כך בגלוי "על השולחן".

לדבריו, במהלך המלחמה, התפתח במערך המילואים סוג של "ישראבלוף": לוחמים שנקראו להתייצב אמרו למפקדיהם שאינם יכולים להמשיך בגלל המשפחה שמתפרקת, העסק שנסגר, המעסיק שמפטר ועוד. בלית ברירה, רשמו אותם לשירות "כאילו": שבוע כן, שבוע לא, בעוד שהשכר הועבר עבור כל התקופה, כאילו שירתו רצוף. החוק מחייב לשלם על פי צו 8, ולכן המדינה שילמה הון עתק על שירות שלא בוצע.

הסידור הזה עלה למדינה הרבה מאד כסף, וברנע מדגיש שאפילו אם באמת מגיע להם, הרי שזה נעשה באופן מושחת, ו"שחיתות היא מחלה מדבקת".

העיתונים הכלכליים היו מפורטים הרבה יותר: הם פירטו את השיטה הסיבובית של הוצאת צווי מילואים פיקטיביים והשלכותיהם.

התקיפה שלא הייתה, הממלכתיות של גנץ והמיליארדים שנעלמו
מחאת המילואימניקים מול ביתו של שר המשפטים לוין. צילום: אחים לנשק

ממדים למענקים: כך הפכו ימי המילואים הפיקטיביים לקופה קטנה ומנגנון תשלום פרוע

ה'דה-מרקר', שהתייחס לתופעת הזימונים הפיקטיביים, פירט את השיטה: מפקדים הוציאו צווי מילואים פיקטיביים לתקופה ארוכה לאנשי מילואים בעלי שכר גבוה, ופטרו אותם מהתייצבות בפועל. בתמורה אותם משרתים העבירו את תגמולי המילואים לקופה הקטנה של היחידה. כך גויסו מאות אלפי שקלים שהושקעו בערבי גדוד, תשורות למשרתים ועוד.

חשוב להדגיש: למפקדי החטיבות קיים תקציב רשמי לקופה קטנה בסכום של 200 אלף שקלים בשנה. אלא שהסכום הזה לא סיפק אותם. כדי להעשיר את הקופה, נעשה שימוש נרחב בזימונים פיקטיביים, תוך קבלת הכסף חזרה מה"משרת", שלא שירת בפועל.

ההסדר הזה היה נוח לשני הצדדים:  המילואימניק (שאינו לוחם) נהנה ממענקים בדמות נקודות זיכוי במס, מענקי מפקדים ועוד. במקביל, היחידה נהנתה מהכספים שהעביר ללא עבודה וללא שירות בפועל.

התוצאה: שימוש מוגזם בצווי 8 גם כשלא היה צורך אמיתי. באופן זה הפכו ימי המילואים ל"פנקס צ'קים" פתוח בידי מאות מפקדים ללא בקרה וללא מגבלות. ההערכה במשרדי הממשלה היא, שניתן היה לחסוך 7–10 מיליארד שקלים בהתנהלות מבוקרת יותר של זימון ימי מילואים. 

כמו כן חשף העיתון (את מה שסיפר החבר לעיל): רבים "נלחמו" להישאר במילואים, אף שלא היה בהם צורך. לא מדובר בלוחמים אלא בתומכי לחימה וג'ובניקים שגילו, שהתגמול הצבאי גבוה בהרבה משכרם האזרחי.

המספרים מספרים הכל: עלות ממוצעת של יום מילואים היא 1000 שקלים (הסכום המינימלי 321, הסכום המקסימלי 1690). לפיכך ההכנסה החודשית של המילואימניק הממוצע היא 30 אלף שקלים לפני המענקים. כל זה מביא לכך שאנשים נשארים במילואים בגלל התמריצים, עד שיש כיום אלפים שהתגייסו בשבעה באוקטובר ומאז משרתים ללא הפסקה. את החשבון אפשר לעשות לבד. חשוב שוב לציין שאין מדובר בלוחמים, להם מגיע שכר גבוה ככל שמתאפשר, אלא בכאלו שאפשר היה לוותר על שירותם הממושך ובכך לחסוך את שכרם הגבוה.

על פי הנתונים: צה"ל שילם במלחמה 70 מיליארד ש"ח לאנשי מילואים, מהם 20 מיליארד כמענקים שונים. חלקם אף שילבו עבודה אזרחית במקביל לשירות. כל התופעות הללו התרחשו בגלוי ולא במחשכים, כחלק משימוש פרוע של ימי מילואים פיקטיביים.

במשרד האוצר ובצה"ל נערכים דיונים כיצד לבלום את התופעה הפסולה, וחלק מהמקרים אף נחקרים במצ"ח. במקביל, רשות המסים בודקת חשד לסחר בימי מילואים.

שורה תחתונה: בפעם הבאה שמילואימניק (לרוב כזה שאינו לוחם) יתפאר בימי המילואים שלו תוך כדי הטפות על "שוויון בנטל", כדאי לברר האם הוא מאותם אנשים שנאבקו להישאר במילואים מסיבות אחרות לגמרי.

התקיפה שלא הייתה, הממלכתיות של גנץ והמיליארדים שנעלמו
משרד האוצר. צילום: משה נוי

מהחרדים לדת"לים: קריאת השווא המזויפת ל"שוויון בנטל" מחפשת קורבן חדש

כדי להבין כיצד תופעת ימי המילואים הפיקטיביים צמחה לממדים כאלה, צריך לבחון לא רק את המילואימניקים והמפקדים, אלא את המערכת כולה שבחרה לעצום עיניים. זה כבר לא סיפור על יחידות בודדות, אלא התעלמות רוחבית של המדינה מההוצאות, הכשלים והמניפולציות, כל עוד הכול עטוף בסיסמה הנוחה: "שוויון בנטל".

מול הציבור החרדי קל לצעוק "השתמטות". זה פופולרי וזה מביא מנדטים, כפי שהודה גם נפתלי בנט בסיבוב הקודם שלו (לפני שהתהפך). אבל מול הכשלים של מערכת המילואים,  הפוליטיקאים שותקים. חשיפת האמת תיצור מבוכה: כיצד יסבירו שהמדינה שילמה מיליארדים על שירות שלא בוצע? איך יבהירו שהנטל לא התחלק באופן שווה, אלא לפי קשרים ותמריצים פרועים?

התקשורת מצדה תרמה את חלקה. במשך שנים היא בנתה נרטיב חד-צדדי: החרדי אינו משרת ולכן הוא הבעיה. לפיד שאל "איפה הכסף" והצביע כמובן על החרדים כמי שנהנים מתקציבי עתק. בהתאם לכך הוגשו עתירות קנטרניות לבג"צ, כמו זו שהגישה "יש עתיד" השבוע. הקוראים התמימים התרשמו שהחרדים זוללים את הקופה הציבורית וההסתה רק גברה.

במקביל, התקשורת התעלמה (עד התחקיר) מהג'ובניקים שנאבקו להישאר במילואים רק עבור המשכורת הגבוהה, ומהמפקדים שפעלו באמצעות "קופה קטנה" מנופחת. איש לא כתב בפירוש שברבים מהמקרים שירות מילואים אינו "התנדבות" אלא משרה מתוגמלת היטב, עם שכר גבוה, מענקים והטבות מס. חייל מילואים שמשרת מאתיים ימים בשנה, יכול לקבל מאות אלפי שקלים.

כשהבלוף נחשף, התברר שהסיפור גדול בהרבה מפרשה נקודתית: זהו מנגנון שמזין הסתה, מייצר אשליה של "נטל כבד", ומאפשר לפוליטיקאים לרכוב על גל פופוליסטי בלי להתמודד עם העובדות.

ואז מגיע גם הממד הדת"ל. אם בציבור הדתי-לאומי יש מי שחושב שהוא חסין מביקורת, כדאי שיקרא היטב את מאמרו של נחום ברנע (שצוטט לעיל). הפרשן הבכיר של "העיתון הנפוץ במדינה", מיצר על מחסור בכוח אדם ומטיל את האחריות לפי הבנתו והשקפתו בין השאר על הבנות הדתיות.

ברנע כותב: "עוד לא שמעתי איש ציבור אחד שפונה אל החברה הדתית-ציונית ושואל: איפה הבנות שלכם? אנחנו מהללים את הלוחמים, אבל מדוע אין קול אחד שאומר, שהגיע הזמן לבטל את הפטור לבנות"? ומוסיף: "אם הצבא לא מסוגל להתמודד עם כמה צעירים מחבורת עלי, כיצד יתמודד עם האוטונומיה החרדית"?

ההשתלחות הזו נגד הדת"ל, והזלזול ב"חבורת עלי", ששילמה מחיר כבד במלחמה, מאששת את מה שהזהרנו כל העת: כאשר התקשורת תסיים עם החרדים, היא תחזור לחבוט בדת"ל. עד אז, הם ישמשו ככלי ניגוח זמני בחרדים, עד שיגיע תורם.

התקיפה שלא הייתה, הממלכתיות של גנץ והמיליארדים שנעלמו
נפתלי בנט ויאיר לפיד. צילום: מארק ישראל סלם

בקצרה: מהשריון של צנגאוקר, דרך שיתוף הפעולה של רענן וגולן ועד ה"אקווריום" הריק

מהאיילון למצודה: אחרי שנתיים שבהן הייתה הסיוט של הקואליציה על הגשרים, עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן, ששב הביתה, מחשבת מסלול מחדש: הפוליטיקה. בריאיון ראשון היא מצהירה ש"התיקון יבוא מהאזרחים" ולא פוסלת ריצה אפילו בליכוד, אותה מפלגה שהעומד בראשה, לטענתה, "הפקיר את בנה". שורה תחתונה: אין שום סיכוי בעולם שמישהו בליכוד יבחר בה ואין שום סיכוי שנתניהו ישריין אותה. אבל מה לא עושים בשביל לתפוס עוד קצת תשומת לב תקשורתית.

בין רענן לגולן: שבות רענן, מספר 2 של יועז הנדל, החליטה שהיא לא נבהלת מקריקטורות של תינוקות במנשא, כפי שהיא נתפסת. בתגובה למתקפות בימין, היא הבהירה: לא נחרים את יאיר גולן. מבחינתה, אם גולן יבחר בציונות, הוא שותף לגיטימי. שורה תחתונה: כשמפלגת "מילואימניקים" מתחילה להכשיר את יאיר גולן בממשלה, כנראה שהמרחק בין "התנחלות בלבבות" להתנחלות בלב השמאל עובר דרך הרצון להגיע לעמדה שלטונית ויהי מה.

חבר מרכז ממיאמי: אחרי שהניסיון לסדר לו ג'וב יוקרתי בהסתדרות הציונית נפל בגלל "רעשי רקע", יאיר נתניהו מצא נחמה במקום הכי טבעי: מרכז הליכוד. המינוי שלו לחבר מרכז עבר בשקט יחסי, כי הרי "כל חבר מפלגה יכול". שורה תחתונה: הבן המורחק אולי תקוע במיאמי, אבל הלב (וההשפעה) נמצאים בסניפי הליכוד. עכשיו רק נשאר לבדוק האם הוא ילך בדרכו של עמרי שרון, "הבן של" ויגיע גם לכנסת.

אקווריום בלי דגים: ה"אקווריום" בלשכת ראה"מ נראה השבוע כמו עיר נטושה. צחי ברוורמן מורחק בגלל חקירות, יונתן אוריך בחוץ כבר חודשים, וגם הדובר עומר מנצור הצטרף לרשימת ה"אסורים במגע" עם הבוס. שורה תחתונה: נתניהו הוא כנראה ראש הממשלה הראשון שצריך לבקש אישור מהמשטרה כדי לבקש מהיועץ שלו כוס מים. כשהכוורת כולה בסטטוס של "מורחקים", בסוף נשארים רק עם הטלפרומפטר.

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של 'יתד נאמן'

מימין ומשמאל: במערכת הפוליטית מגיבים ל-"מועצת השלום"

לאחר שלשכת ראש הממשלה התנערה ממועצת השלום החדשה שעליה הכריז הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, במערכת הפוליטית – מימין ומשמאל – מגיבים בביקורת על המהלך.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, תקף בחריפות את המתווה ומסר: "מחזק את ראש הממשלה על הודעתו החשובה. רצועת עזה לא צריכה שום "ועד מנהל" שיפקח על "שיקומה" – היא צריכה להיות מנוקה ממחבלי חמאס אותם יש להשמיד, לצד עידוד הגירה מאסיבי מרצון – בהתאם לתכנית המקורית של הנשיא טראמפ. אני קורא לראש הממשלה להורות לצה"ל להיערך לחזור למלחמה בעוצמה אדירה ברצועה, על מנת להשיג את היעד המרכזי של המלחמה: השמדת החמאס".

במקביל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ רואה בצעד הזה תוצאה של גרירת רגליים ישראלית: "החטא הקדמון הוא חוסר הנכונות של רה"מ לקחת אחריות על עזה, להקים בה ממשל צבאי, לעודד הגירה והתיישבות ולהבטיח בדרך זו את ביטחון ישראל לשנים רבות. הסירוב הזה הוליד את הצורך בקונטרוקציות משונות לניהול החיים האזרחיים בעזה שאינן חמאס ואינן רש"פ. אבל גם תחת ההנחה הזו חייבים להיות קווים אדומים: המדינות שהנשימו את חמאס לא יכולות להיות אלו שמחליפות אותו.

מי שתומכות בו וממשיכות לארח אותו גם כעת לא יקבלו דריסת רגל בעזה. נקודה. לוחמינו האמיצים לא חירפו את נפשם בהתגייסות לאומית אדירה רק כדי להחליף פרה בחמור. ראש הממשלה נדרש לעמוד על כך גם אם הדבר דורש ניהול מחלוקת עם ידידתנו הגדולה ושליחיו של הנשיא טראמפ. נעמוד על מימוש מטרת המלחמה המרכזית – השמדת חמאס והסרת האיום שנשקף מעזה לעבר מדינת ישראל ואזרחיה".

גם ח"כ לימור סון הר מלך הצטרפה לביקורת על אובדן הריבונות: "מחזקת את ידי ראש הממשלה על העמידה האיתנה מול הלחצים הזרים. רצועת עזה היא חלק מנחלת אבותינו, ואין בה מקום לשום ישות עוינת או 'ועד מנהל' שינסה לשקם את חממת הטרור הרצחנית. התיקון האמיתי והמוסרי היחיד הוא ניקוי הרצועה ממחבלים, עידוד הגירה של אוכלוסיית האויב ושיבה של עם ישראל הביתה – ליישוב יהודי פורח בחבל עזה כולו.

הטעות של ממשלת הטכנוקרטים החלה כשאיפשרו בסיס בקרית גת בו ישראל מודרת מקבלת ההחלטות שאמורות להשפיע עליה. אנו דרשנו ועודנו דורשים ביקור פיקוח של ועדת חוץ וביטחון במקום. אני קוראת לראש הממשלה להנחות את צה"ל להמשיך ולהכות באויב ללא פשרות עד להכרעה מוחלטת. ביטחון ישראל יושג רק דרך שליטה יהודית מלאה בשטח והתיישבות שתבטיח שהטרור לא ישוב עוד לעולם. הגיע זמן ניצחון אמיתי!".

מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד רואה במציאות החדשה כישלון אסטרטגי של הממשלה: "נתניהו מאפשר את הכנסת תורכיה וקטאר לעזה. זה מסכן את בטחון ישראל. במשך שנה אני אומר לממשלה: יש פתרון בעזה. לתת למצרים לנהל אותה, בתיאום בטחוני אתנו. אם לא נלך במסלול המצרי, אתם תמצאו את תורכיה וקטאר מנהלות את עזה. זה בדיוק מה שקרה: תורכיה בפנים, קטאר בפנים. השותפות האידיאולוגיות של החמאס והאחים המוסלמים, ינהלו את הרצועה.

נתניהו מאפשר את הכנסת תורכיה וקטאר לעזה. זה מסכן את בטחון ישראל. לא בשביל זה הלוחמים הגיבורים שלנו נלחמו במשך שנתיים. במקום להוציא הודעות מחאה מבוהלות, מדינת ישראל צריכה להציע אלטרנטיבה ברורה: מצרים תנהל את עזה בחמש-עשרה השנים הקרובות, פירוק חמאס מנשקו, עבודה עם השותפים האמריקאים לחיזוק הגבול הישראלי".

המשנה ליועמ"שית נפגש עם עורך דינה של הפצ"רית המודחת

התפתחויות דרמטיות בפרשת חקירת הפצ"רית המודחת, מעוררות סערה במערכת אכיפת החוק, כאשר במרכזן עומד תיעוד של פגישה לילית יוצאת דופן.

על פי הדיווח של איילה חסון בכאן 11, המשנה ליועמ"שית, שרון אפק, נפגש עם דורי קלגסבלד, עורך דינה של הפצ"רית לשעבר תומר ירושלמי. המפגש המדובר התקיים בשעות הערב ב-5 בינואר ונמשך כשעתיים, וזאת ימים ספורים בלבד לאחר שאפק ביקר בביתה של הפצ"רית ברמת השרון, תיעוד שעורר סערה משפטית, תוך כדי שהוא נמנע מלענות לאזרחים שתיעדו אותו במקום.

בעוד שמהמשנה ליועמ"שית שרון אפק לא נמסרה תגובה, עו"ד קלגסבלד אישר את קיום הפגישה אך סירב להתייחס לתוכנה, מה שמעצים את סימני השאלה סביב העיתוי הרגיש של המפגש.

האירוע מתרחש על רקע מתיחות שיא בצמרת המשטרה, לאחר שבחודש שעבר החליט המפכ"ל, רב-ניצב דני לוי, לדרוש השלמות חקירה ולעכב את פרסום תוצאות חקירת הפצ"רית. המהלך הזה גרר ביקורת חריפה מצד גורמים במשטרה, שטענו כי החלטת המפכ"ל מגיעה בהמשך ישיר ללחצים פומביים פוליטיים. גורמים אלו מצביעים על כך שהלחץ מגיע מגורמים בקואליציה שדורשים לחקור את היועמ"שית, בהם גם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שהצהיר כי הוא לא מקבל את מסקנות צוות החקירה.

הדרמה המשפטית התעצמה לפני כשבועיים עם סיום חקירת הפצ"רית על ידי צוות חקירה מיוחד בראשות ראש אח"מ, ניצב בועז בלט. פרסום התוצאות, שכללו תשתית ראייתית נגד הפצ"רית לשעבר ושורה של קצינים על הדלפה וטיוח, נועד לסיים גם את המניעות של היועמ"שית בפרשה, לאור קביעת הצוות כי אין ממצאים על מעורבות פלילית של היועמ"שית ואנשי משרד המשפטים.

מסקנות אלו גובשו לאחר עבודה מאומצת שכללה גביית עשרות הודאות, בדיקת חומרי ווטסאפים, טלפונים ומיצוי ראיות נוספות, במסגרתה חקר הצוות כמעט את כל צמרת הפרקליטות הצבאית באזהרה ואף גבה עדויות מעוזר היועמ"שית והמשנה לפרקליט המדינה.

על הצוק: יוחנן אורי חושף סודות מהמהפכה האלקטרונית

מי שעוקב אחרי רחבות הריקודים בשנה האחרונה, לא יכול היה לפספס את הרעידה בסאונד. זה כבר לא רק הקלידים המוכרים, אלא מעטפת אלקטרונית בועטת שאחד הכוכבים בה, אם לא הבולט שבהם, הוא יוחנן אורי, שהתיישב לשיחה צפופה אחד על אחד בתוכנית המוזיקה של המחדש "זה נשמע טוב", בהגשת יצחק אייזיקוביץ.

לא נפתח לכם? נסו כאן

צילום: המחדש | עריכה: יהודה חסן | הפקה: בני קוביץ

המפגש נפתח בנימה של הערכה הדדית, כשאורי לא מסתיר את חיבתו לפורמט הקצבי והממוקד: "אני רואה את הראיונות האלה… מה שיפה פה זה שזה 20 דקות, זה מתומצת, זה יפה, זה ברור. זה קולע, ושיהיה לנו בהצלחה".

בלי גינוני פתיחה מיותרים, השיחה החלה מיד בפרויקט שחורך את הפלטפורמות בתקופה האחרונה – הסט האלקטרוני 'Jewish Beat' בשיתוף פיני איינהורן. יוחנן חזר לרגע שבו הכל התחיל, אי שם בארצות הברית: "הזמינו אותנו להופיע בארצות הברית, בשמחת חתן וכלה, לתת שם נאמבר של 20 דקות, כמו שקוראים לזה After. סט, 20 דקות, אני ופיני, אלקטרוני כמו שצריך".

הוא תיאר תהליך יצירה מואץ שדרש עמידה בדד-ליין כמעט בלתי אפשרי: "ותוך שבוע, תוך שבוע וחצי, תשעה ימים כזה, כל המוזיקה שאתה שומע בהפקה הזאת הייתה מוכנה. הכנתי את זה בשילוב אורגן ומחשב ביחד. אחרי האירוע, הבנתי שצריך להוציא אותה גם לציבור, כפי שזה עכשיו". את התוצאה הוויזואלית כולם ראו בקליפ המרהיב, והסקרנות לגבי הלוקיישן נפתרה סופית: "לכל האנשים הסקרנים ששאלו אותי איפה זה, אז הנה – מצפה רמון. יש שם מקום מדהים, כמו צלע של הר כזה, מקום מפחיד לעמוד שם, ואמרתי: זה המקום".

למרות שהיום הוא מזוהה עם סאונד אלקטרוני בועט, השורשים שלו נטועים עמוק במוזיקה האקוסטית הקלאסית. "לפני 20 שנה, כשהייתי ילד, כמעט לא הייתה מוזיקה אלקטרונית במגזר שלנו", הוא נזכר ומסביר שדווקא הבסיס החסידי הוא שמעניק למוזיקה שלו את הנשמה: "אני חושב שזה בסיס מאוד מאוד חשוב, כי כדי ליצור אלקטרונית צריך להגיע מעולמות האקוסטי, להכיר שם את ההרמוניות ולחיות את זה. להביא אלקטרונית בלי באמת לחיות שם – זה ירגיש קצת חלול". מבחינתו, המעבר לדיגיטל לא נבע מחוסר רגש, אלא מהרצון לפרוץ גבולות: "הרגשתי שבאלקטרוני השמיים הם לא הגבול. אתה יכול להחליט בדיוק איך אתה מסנטז דברים. רציתי לעשות דברים באווירה אקוסטית – אקורדים, הרמוניות, דברים מרגשים – אבל בסאונד אלקטרוני".

יוחנן אורי לא מפחד לגעת בנקודות רגישות, כמו הביקורת שמגיעה לפעמים מהדור הישן בחתונות. בשיחה הוא חושף איך הוא מתמרן בין הרצונות המנוגדים של בעלי השמחה: "לא תמיד זה מצליח. הרבה פעמים האי-הסכמה מגיעה עד לחתונה עצמה, כשניגש אליי החתן, ואחר כך ניגש אליי אבא שלו או המחותן, וכל אחד אומר לי דברים הפוכים". הפתרון שלו? רגישות וניסיון: "צריך בזה המון אינטליגנציה. אני מצליח להגיע למצב שגם החתן נהנה וגם המחותן נהנה, ומבחינתי זה הסיפוק הכי גדול שלי". לטענתו, הפתיחות במגזר רק גדלה עם הזמן: "העולם מתקדם, זה מצב שקרה. אם בסופו של דבר המסר של השיר הוא חיובי, לא מגיעים לאיזו הוללות מיותרת, אז אפשר להסתכל על זה בצורה סלחנית יותר".

כשהוא מסתכל קדימה, יוחנן לא עוצר שם ומספק הצצה לעבודת הנמלים של בניית המקצבים (Styles), תחום בו הוא נחשב למאסטר: "יש מקצבים שבניתי אותם תוך כדי החתונות. ממש ככה, התיישבתי עם אוזניות בתוך החתונה, נסגרתי על משהו והרמתי את זה תוך כמה דקות". לצד רגעי השיא, הוא מודה שיש גם אכזבות בדרך: "היו הפקות יפות שנתקעו. כל פעם שאני נזכר בזה, זו צביטה בלב. זה כמו ילד".

לסיום, הוא משאיר טיפ זהב לאמנים הצעירים שמחפשים את דרכם בעזרת סייעתא דשמיא: "תהיו יצירתיים. מוזיקה טובה לא מספיקה היום. כדי באמת לצוף ולקבל מודעות, צריך לחדש. אל תחקו מישהו אחר, כי בסוף אנשים רוצים את המקור".

נהניתם? יש לכם ביקורת? רוצים לראות את האמן שאהוב עליכם, על המסך? כתבו לנו בתגובות.

פלא השבת בעיר התורה: אלפי ילדי בני ברק זועקים "שאבּעס!"

במעמד חגיגי ומרגש במיוחד, התכנסו למעלה מ-3,000 מילדי קהילות הקודש בבני ברק סביב שולחן שבת ענק, לשירה משותפת של זמירות שבת עם  יצחק בן ארזה, בעיבודו של שמוליק ויינריך ובהשתתפות ר' אהרל'ה וינטרוב.

האירוע התקיים במסגרת תוכנית 'הרשות נתונה' של הרשות החרדית ביוזמת סגן השר לשעבר ח"כ אורי מקלב, ובשיתוף עיריית בני ברק ויוזמת מ"מ רה"ע הרב מנחם שפירא, בברכת רה"ע הרב חנוך זייברט ובהובלת אגף "קהילות צעירים ונוער" בניהול סגרה"ע הרב מיכאל קקון.

המעמד התקיים באירוע השקת מבצעי החורף של "מוסיף והולך", ותועד כקליפ עוצמתי ומעורר השראה – בו נשמעים שירי השבת מפי אלפי ילדים, מתוך אווירה חינוכית קדושה וייחודית.

Hide picture