חודש: מרץ 2026

במסגרת פעילות משולבת של יאחב"ל להב 433 ושירות הביטחון הכללי, הותר היום לפרסום כי נעצר לאחרונה רז כהן, תושב ירושלים בן 26, אשר שירת במילואים במערך כיפת ברזל.

המעצר בוצע בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות חמורות שעניינן קשר עם גורמי מודיעין איראניים לביצוע משימות ביטחוניות בהכוונת גורמים אלו, כל זאת תחת צילו של מבצע "שאגת הארי". החקירה המאומצת העלתה כי במהלך החודשים האחרונים עמד האזרח בקשר רציף עם המודיעין האיראני, תוך שהוא מודע לחלוטין לזהות מפעיליו, ובתמורה לפעולותיו קיבל סכומי כסף.

ממצאי החקירה חשפו כי כהן התבקש לבצע שלל משימות ביטחוניות רגישות, ובראשן העברת מידע ביטחוני מסווג שאליו נחשף במסגרת תפקידו המבצעי במילואים. הפרקליטות ליוותה את התיק מראשיתו, והיום הוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט.

בעקבות המקרה החמור, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי שבים ומזהירים את אזרחי ותושבי מדינת ישראל "מעצם קיום קשר עם גורמים זרים ממדינות אויב ו/או גורם לא מזוהה. לא כל שכן, ביצוע משימות עבורן תמורת תשלום או כל סיבה אחרת גורמים אלה ובניהם גורמי מודיעין וטרור ממדינות אויב, ממשיכים במאמציהם לגייס ולהפעיל ישראלים לצורך משימות ביטחוניות ומשימות ריגול וטרור בישראל גם בזמן המלחמה הנוכחית. אותם גורמים מנסים לגייס ישראלים גם באמצעות פניות ברשתות החברתיות".

מערכת הביטחון מדגישה כי תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לסכל ניסיונות ריגול ופגיעה בריבונות המדינה. "גופי הביטחון במדינת ישראל ימשיכו לפעול לאיתור וסיכול פעולות טרור וריגול בישראל וכן ימשיכו לנקוט באמצעים העומדים ברשותם ולעשות עבודתם נאמנה על מנת למנוע פעילות ביטחונית המסכנת את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה".

מדובר בחשיפה משמעותית המצטרפת לשורת ניסיונות של טהראן לחדור לליבת המערכים הטכנולוגיים והמבצעיים של צה"ל דרך גיוס אזרחים ישראליים. עד כה, נחשפו עשרות פרשיות ריגול לטובת איראן ובחודשים האחרונים החלו להגיש כתבי אישום נגד החשודים.

צה״ל תקף במהלך הלילה מפקדה ואמצעי לחימה במחנות צבאיים של המשטר הסורי במרחב דרום סוריה, וזאת בתגובה לאירועים שהתרחשו אמש בהם הותקפו אזרחים דרוזים במרחב א-סווידא. מדובר בתקיפה ראשונה מאז פרוץ הלחימה הנוכחית מול איראן.

המהלך הצבאי מגיע לאחר שכוחות משמר הכפופים לשייח' חיכמת אל-הג'רי, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית בסוריה, האשימו את כוחות השלטון בהתקפות קטלניות שבוצעו באמצעות רקטות וכטב"מים, אשר הביאו למותם של תשעה בני אדם ולחטיפתם של 19 נוספים.

במערכת הביטחון מבהירים כי צה״ל לא יאפשר פגיעה בדרוזים בסוריה וימשיך לפעול עבור הגנתם, תוך מעקב הדוק אחר ההתפתחויות המורכבות בגזרה.

התקיפה הישראלית מהווה מסר ישיר למשטר בדמשק על רקע ההסלמה באזור, כאשר בצה"ל מדגישים כי הצבא ממשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות בדרום סוריה ויפעל בהתאם להנחיות הדרג המדיני כדי להבטיח את היציבות הביטחונית ולמנוע פגיעה נוספת באוכלוסייה האזרחית.

בעיצומה של המלחמה מול איראן, נראה כי שיקולים כלכליים מובילים את הממשל האמריקני לבצע חישוב מסלול מחדש בכל הנוגע לתעשיית האנרגיה של הרפובליקה האסלאמית. ארצות הברית עשויה להסיר בקרוב סנקציות מחלק מתעשיית הנפט האיראני, דווקא בעיצומה של המלחמה, כך אמר היום (חמישי) שר האוצר האמריקני סקוט בסנט. לדבריו, הצעד נשקל כדי להוריד את מחירי הנפט שממשיכים להישאר גבוהים מאוד, לצד הסרת סנקציות מרוסיה. ההודעה מגיעה על רקע זינוק במחירי נפט מעל ל-119 דולר לחבית, בעקבות תקיפות הדדיות על מתקני אנרגיה באזור.

התוכנית האמריקנית מתמקדת בשחרור מלאים עצומים שנמצאים כעת בלב ים ואינם יכולים להימכר בשל המגבלות הבינלאומיות. "בימים הקרובים יייתכן שנסיר את הסנקציות מהנפט האיראני שנמצא בים. מדובר בכ־140 מיליון חביות", אמר בסנט בריאיון לרשת Fox. השר ציין כי הזרמת הנפט האיראני, שהיה תחת סנקציות, לשוק העולמי תסייע לשמור על מחירי הנפט נמוכים במהלך 10 עד 14 הימים הקרובים. מדובר בשינוי כיוון משמעותי, שכן מחירי הנפט שהו מעל רף ה-100 דולר בשבועיים האחרונים, לאחר שאיראן סגרה את מצר הורמוז ותקפה מכליות.

למרות חילופי המהלומות הצבאיים, בוושינגטון מנסים להפריד בין הזירה המבצעית לזירת המחירים בבורסות העולם. בסנט תיאר את ערב יום רביעי כלילה הגדול ביותר לתקיפות על איראן אך הדגיש שארה"ב לא תקפה תשתיות אנרגיה איראניות, בעודו מאפיין את מיצר הורמוז כנקודת חנק זמנית בלבד. המדיניות הזו נאמרה במפורש על ידי שר האוצר האמריקני סקוט בסנט גם בריאיון נוסף שערך עם CNBC, שם הבהיר: "הספינות האיראניות חוצות, ואנחנו נותנים לזה לקרות כדי להבטיח את האספקה לשאר העולם".

בשטח, המדיניות הזו כבר מיושמת בפועל; הצבא האמריקני נמנע מלתקוף מכליות נפט של איראן כדי לא להוביל לעלייה נוספת במחירים. על פי דיווח בסוכנות הידיעות AP, שהתבססה על נתונים של חברות מעקב ספינות, כ-90 ספינות עם מיליוני חביות חצו את מצר הורמוז מאז תחילת המלחמה, כאשר רובן קשורות לאיראן או לבעלות בריתה. הממשל האמריקני שוקל אף לבצע שחרור חד-צדדי של עתודות נפט כחלק מאסטרטגיית ההתערבות שלו, תוך הדגשה כי המטרה היא יצירת היצע ריאלי של "נפט על המים" ולא התערבות בשוק החוזים העתידיים, כל זאת כדי לנטרל את מנוף הלחץ האיראני על הבית הלבן.

תסיסה חריפה נרשמה הערב בקרב בכירי מפלגת הליכוד, בעקבות המהלכים האחרונים לאיוש תפקידי מפתח בשירות הציבורי. גורמים בליכוד הביעו תרעומת על כך שמבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו, דורון כהן, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, הוא המועמד המוביל לתפקיד הנציב. הטענה המרכזית שנשמעת היא כי לא ייתכן להעניק לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' את שני המינויים החשובים ביותר שעל שולחן הממשלה. חשיפת המתיחות הפנימית פורסמה הערב בערוץ 14 על ידי הכתב מוטי קסטל.

במרכז המחלוקת עומדים שני תפקידי עוצמה שצפויים לעבור לידי אנשים המזוהים עם יו"ר הציונות הדתית. המינוי הראשון הוא תפקיד מנכ"ל רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), שאליו צפוי להתמנות יהודה אליהו, הנחשב למקורבו של סמוטריץ'. המינוי השני, המעורר התנגדות עזה עוד יותר, הוא זה של דורון כהן לתפקיד נציב שירות המדינה. מדובר באותו כהן שסמוטריץ' ניסה למנות רק לאחרונה לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון, מהלך שנבלם בסופו של דבר בשל חשש לניגוד עניינים.

הביקורת בליכוד אינה נובעת רק מחלוקת שלל פוליטית, אלא מתחושת קיפוח עמוקה של שרי המפלגה מול משרד האוצר. רבים משרי הליכוד חשים כי הם מקבלים כתף קרה מסמוטריץ' בכל הנוגע לתקציבי משרדיהם – וכעת מביעים חשש כי אותה "כתף קרה" כלשונם תזלוג גם לתחום המינויים עליו אמון נציב שירות המדינה. החשש המוחשי של השרים הוא שייאלצו למנות לתפקידים בשירות המדינה מקורבים לסמוטריץ' במקום את אנשי אמונם, ובכך תאבד המפלגה את אחיזתה בדרגי הניהול הממשלתיים.

מעבר לחלוקת התפקידים, הגורמים בליכוד מעלים ספקות כבדים לגבי יכולתו של המועמד המוביל לבצע את הרפורמות שהבטיחה הממשלה. אותם גורמים אף טוענים כי דורון כהן רחוק מלהיות נציב עם "סכין בין השיניים" שייאבק בדיפ-סטייט ובמיוחד בייעוץ המשפטי לממשלה. לפי הביקורת הפנימית, כהן אינו צפוי לעשות שינויים משמעותיים במשפטיזציה ובכמות היועצים המשפטיים ועורכי הדין שהציפו את השירות הציבורי, ובכך הוא עלול להשאיר את המערכת כפי שהייתה, למרות הציפיות לשינוי שורשי במבנה השירות הציבורי.

המפגש הדיפלומטי בבית הלבן בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש ממשלת יפן, סאנאה טקאיצ'י, קיבל הערב (יום חמישי) תפנית היסטורית ומביכה במיוחד. במהלך שיחה עם כתבים בחדר הסגלגל, בחר הנשיא האמריקאי להשתמש בדוגמה מהעבר הרחוק כדי להצדיק את מדיניות העמימות הצבאית של ארצו בהווה. בצעד שהפתיע את הנוכחים, הזכיר טראמפ את מתקפת הפתע היפנית על פרל הארבור ב-1941 – האירוע הטראומטי שהוביל בשעתו להצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה.

השיחה המתוחה החלה כאשר אחד הכתבים היפנים הפנה שאלה לנשיא ותהה מדוע ארה"ב בחרה שלא לעדכן מראש את בעלות בריתה הקרובות, ובהן יפן, לפני "מכת הפתיחה" במלחמה הנוכחית נגד איראן. טראמפ, כדרכו, לא היסס לענות בישירות והסביר כי אלמנט ההפתעה הוא קריטי לניצחון צבאי. הנשיא השיב לכתב: "אתה לא רוצה לאותת יותר מדי. כשנכנסנו, נכנסנו חזק מאוד, ולא סיפרנו על זה לאף אחד, כי רצינו הפתעה. מי יודע טוב יותר על הפתעה מאשר יפן? למה אמרתם לי על פרל הארבור?".

דבריו של הנשיא מתייחסים לאחד האירועים המכוננים בהיסטוריה האמריקאית. המתקפה על פרל הארבור הייתה מתקפת פתע של האימפריה היפנית על הבסיס האמריקאי בפרל הארבור שבהוואי, בבוקר יום ראשון 7 בדצמבר 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה. בתקופת המלחמה שימש נמל פרל הארבור כבסיס המרכזי של חיל הים של ארצות הברית באוקיינוס השקט. את המתקפה ביצעו מטוסים של הצי הקיסרי היפני, שהמריאו מנושאות מטוסים. בשעה 7:55 בבוקר הוביל מיטסואו פושידה, הטייס היפני את המתקפה.

ההתקפה על פרל הארבור נצרבה מאז בתודעה האמריקאית כאירוע של קלון לאומי, והיא נחשבת לכישלון המודיעיני הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית, עד פיגועי 11 בספטמבר. כפי שמלמדת ההיסטוריה, כמה שעות אחרי המתקפה הכריזה יפן מלחמה על ארצות הברית, ולמחרת נשא נשיא ארצות הברית רוזוולט את "נאום הקלון" המפורסם. בעקבות כך, ארצות הברית הכריזה מלחמה על יפן, מערכה עקובה מדם שהסתיימה בסופו של דבר בכניעת האימפריה היפנית.

אירוע חריג נרשם אמש בגבול הצפון, כאשר סכסוך על נהלי משמעת הוביל לעיכוב משמעותי של פעילות מבצעית מתוכננת בלבנון. משרתי מילואים מחטיבה 5, שהתכוננו ליציאה למשימה, השאירו את נשקיהם בחדר סמוך לחדר התדריכים בבסיסם. בתגובה למה שנראה לו כהפקרה, החליט סגן מפקד החטיבה המרחבית 769, קצין בדרגת סא״ל, "להעלים" שלושה מכלי הנשק האישיים של הלוחמים. המקרה יוצא הדופן, שגרם לסערה בקרב הכוחות בשטח, דווח היום (חמישי) לראשונה באתר ynet.

הלוחמים והמפקדים בחטיבת המילואים לא נותרו אדישים לצעד של קצין הקבע ותיארו תחושות קשות של זלזול ופגיעה במשימה. "מדובר על איש קבע מבולבל. הוא חשב שאנחנו פה בסדיר, גנב לחיילים נשקים בזמן שהם היו בתדריך במגורים שלהם. לקח אותם ויצא איתם למחנה שלו. הכל קרה בזמן שהם צריכים לצאת לפעילות מבצעית, הוא עיכב פעילות מבצעית שלמה", כך סיפרו שניים מהמפקדים בחטיבה לדיווח ב-ynet. לטענתם, הפעולה של הסמח"ט הסיטה את הקשב מהמשימה הביטחונית בלבנון להתעסקות פנים-יחידתית מיותרת.

מנגד, בצה״ל נשמעת ביקורת על התנהלות משרתי המילואים. גורמים צבאיים טוענים כי שער הבסיס היה פרוץ באותה עת, וכי הנשקים של המילואימניקים הופקרו בצורה שעלולה הייתה להוביל לגניבה ממשית על ידי גורמים עוינים. אלא שלטענת המפקדים בשטח, הדרך לטפל בליקוי משמעתי אינה צריכה לעבור ב"גניבת" נשקים על ידי קצין בכיר: ״במקום לדבר איתנו ולהסדיר את העניינים ברמה המבצעית – הוא החליט לגנוב להם נשקים ולגרום לנו להתעסק בזה, במקום בפעילות בלבנון".

התקרית המשיכה להתלהט כאשר לוחמי המילואים גילו בתוך דקות ספורות שהנשקים נעלמו והחלו בחיפושים קדחתניים. לאחר שהבינו כי כלי הנשק נמצאים אצל הסמח"ט, נאלצו הלוחמים לנסוע לבסיס שבו הוא משרת כדי להשיבם. ״גם כשהגיעו לאסוף את הנשקים, הוא סינן אותם, פשוט העניש אותם״, סיפרו משרתי המילואים המתוסכלים. למרות חומרת הטענות על עיכוב הפעילות המבצעית והיחס למשרתי המילואים בשיא הלחימה, טרם התקבלה תגובה רשמית מדובר צה"ל לאירוע.

בשורות מעודדות למערכת החינוך ולעשרות אלפי משפחות ברחבי הארץ: עשרות יישובים יוכלו לחדש את הלימודים בבתי הספר ביום ראשון הקרוב, וזאת לאחר שפיקוד העורף נתן הערב (חמישי) את האישור לכך. למרות השמחה על החזרה לספסל הלימודים, מדובר במהלך שישפיע על יומיים בלבד – שכן ביום שלישי יוצאים התלמידים לחופשת חג הפסח. על פי ההחלטה שהתקבלה במערכת הביטחון, החל מיום ראשון, 22 במרץ 2026, בשעה 06:00, תורחב מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף המחלקת את אזורי הארץ באופן דיפרנציאלי, כאשר עד למועד זה מדיניות ההתגוננות תישאר ללא שינוי.

השינוי המשמעותי ביותר במתווה החדש הוא המעבר ממדרג פעילות מצומצמת למדרג פעילות חלקית באזורי הנחיה רבים. הרשימה המעודכנת כוללת את: גולן דרום (למעט קצרין וקדמת צבי), גליל תחתון, הכרמל (למעט דאלית אל-כרמל ועספיא), ואדי ערה, מנשה (למעט אור עקיבא, חדרה, ג'סר א-זרקא וחלק מיישובי מוא"ז חוף הכרמל), שפלת יהודה (למעט בית שמש), לכיש (למעט אשדוד, בני עיי"ש, גן יבנה, יבנה, גדרה, חלק מישובי מוא"ז גן רווה המשתייכים לאזור זה, חלק מיישובי מוא"ז ברנר המשתייכים לאזור זה, כל יישובי מוא"ז גדרות והיישובים בית גמליאל, בן זכאי וצופיה של מוא"ז חבל יבנה) ומרכז הנגב (למעט באר שבע ועומר).

באזורים הללו, ההנחיות החדשות קובעות כי בכל הנוגע אל פעילויות חינוכיות – ניתן לקיים פעילות חינוכית במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. בנוסף, חלו הקלות בתחום ההתקהלות, לפיהן מותרת התקהלות בשטח פתוח עד 50 אנשים, ובמבנה עד 100 אנשים במקום שניתן להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. גם בתחום התעסוקה חלה התקדמות, שכן לגבי מקומות עבודה – ניתן לקיים פעילות במקום שניתן להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. בפיקוד העורף מבהירים כי שאר אזורי הארץ ללא שינוי.

ההקלות הללו מגיעות ברגע האחרון שלפני חופשת החג, ומעניקות חלון זמן קצר של שגרה לימודית ביישובים שנכללו במתווה. עם זאת, במערכת הביטחון מדגישים כי יש להמשיך ולהישמע להנחיות המצילות חיים, וכי המדיניות תהיה בתוקף עד ליום שני, 23 במרץ בשעה 20:00. המהלך משקף הערכת מצב עדכנית המאפשרת את פתיחת המוסדות באזורים שנחשבים בטוחים יותר כעת, תחת מגבלות המיגון הנדרשות.

לאחר תקופה של השבתה והתאמת הפעילות למצב הביטחוני, חברת נת"ע הודיעה הערב (חמישי) על חזרתה המדורגת של הרכבת הקלה לשירות הציבור כבר במהלך השבוע הבא. לפי המתווה החדש שגובש, הרכבת תחזור לפעול במתכונת הדרגתית ומוגבלת, כאשר בשלב זה הנסיעה תתקיים בקו העילי בלבד. השינוי המשמעותי ביותר במתווה הנוכחי נוגע לשימוש בתשתיות התת-קרקעיות של הקו האדום, שכן "התחנות התת-קרקעיות ימשיכו לשמש כמקלטים לציבור הרחב" ולא ישמשו בשלב זה להעלאת והורדת נוסעים כבשגרה.

החזרה לשגרה התחבורתית מתוכננת להתחיל ביום שני, ה-23/03, החל מהשעה 07:00 בבוקר. עם זאת, בנת"ע מדגישים כי המהלך כולו נעשה "בכפוף להערכת מצב נוספת במוצאי השבת", וכי הרכבת תפעל בשני מקטעים מפוצלים שאינם מחוברים ביניהם דרך המנהרות. המקטע הראשון הוא המקטע הדרומי, שיפעל בין בת-ים לתחנת אליפלט, והמקטע השני הוא הצפוני, שינוע בתוך פתח תקווה מהתחנה המרכזית ועד לתחנת שנקר.

על פי המתווה המפורט שאושר, בעוד שהקרונות ינועו מעל פני הקרקע, התחנות התת-קרקעיות ימשיכו לתפקד כמחסות מוגנים עבור התושבים ויהיו פתוחות לציבור 24 שעות ביממה. רשימת התחנות התת-קרקעיות שימשיכו לשמש כמקלטים כוללת את אהרונוביץ', בן גוריון, ביאליק, יהודית, אלנבי, אם המושבות, אבא הלל, ארלוזורוב ושאול המלך. סידור זה נועד להבטיח את ביטחון האזרחים במרכז הארץ תוך החזרת יכולת התנועה במרחב העירוני.

חשוב לציין כי פעילות הרכבת במקטעים שאושרו לא תתקיים לאורך כל שעות היממה. במסגרת המתווה, הרכבת תפעל בשעות פעילות מיוחדות בין 07:00 ל-19:00, כאשר הרכבת האחרונה תצא לדרכה בשעה 19:00 בדיוק. כל זאת ייעשה "בהתאם להנחיות הביטחוניות ולהערכת מצב שוטפת", במטרה לאזן בין צורכי התחבורה לבין השמירה על ביטחון הנוסעים והצוותים במציאות הביטחונית הנוכחית.

כשישה ימים לאחר מסיבת העיתונאים האחרונה שקיים בצל המערכה המתמשכת, התייצב הערב ראש הממשלה בנימין נתניהו להצהרה מיוחדת מול כלי התקשורת הישראלית והזרה. בפתח דבריו ביקש נתניהו לחזק את העורף הישראלי בעיצומה של התקופה המורכבת ופנה לציבור: "אני גאה בכם על העמידה האיתנה שלכם. אני מבין את הקושי עם הלימודים והעסקים ואני יודע כמה קשה למילואימניקים. אנחנו משקיעים הון עתק לדאוג לפיצויים הולמים. אזרחי ישראל שואלים כמה זמן זה ייקח? זה ייקח ככל שנידרש". אולם הפעם בחר לענות לשאלות עיתונאים זרים בלבד.

במרכז נאומו הציג ראש הממשלה הישגים אסטרטגיים חסרי תקדים בכל הנוגע ליכולותיה הצבאיות של הרפובליקה האסלאמית. נתניהו חשף כי המערכה הצליחה לנטרל את איומי הליבה של האויב וציין כי "לאיראן אין כיום אפשרות להעשיר אורניום ולייצר תוכנית בליסטית". הוא פירט את היעדים שעמדו לנגד עיני מערכת הביטחון מתחילת העימות והסביר כי "היו שלוש מטרות – ריסוק תוכנית הגרעין של איראן, ריסוק התוכנית הבליסטית של איראן ויצירת תנאים שיאפשרו לעם האיראני לקחת את הגורל בידיו. כבר עכשיו, לאחר 20 יום, אני יכול לבשר לכם שלאיראן אין אפשרות להעשיר אורניום ואין לה אפשרות לייצר טילים בליסטיים".

לצד ההישגים הצבאיים, התייחס נתניהו גם לאפשרות של שינוי פנימי בתוך איראן כתוצאה מהלחץ הישראלי הכבד, אך שמר על זהירות בנוגע לסיכויים לכך בטווח המיידי. "מוקדם להגיד אם העם האיראני ינצל את התנאים שאנחנו יוצרים כדי לצאת לרחובות", המשיך ראש הממשלה בדבריו, "אני מקווה – אבל זה יהיה תלוי רק בהם". הוא הדגיש את השינוי הדרמטי במאזן הכוחות האזורי והצהיר כי "מדינת ישראל חזקה מאי-פעם ואיראן חלשה מאי-פעם. בידינו האחת אנחנו אוחזים בחרב דוד וידנו השנייה מושטת לשלום. מה שהאיראנים עושים לנו לא מתחיל להתקרב למה שהם תכננו".

ההצהרה הערב מסמנת את שיאו של גל התקיפות האחרון ומשרטטת את קווי המתאר של "היום שאחרי" במזרח התיכון, כשישראל פועלת מעמדת כוח מול משטר שאיבד את נכסיו האסטרטגיים המרכזיים. דבריו של נתניהו מגיעים לאחר תקופה ארוכה של אי ודאות, כשהוא מבקש להבהיר לעולם כולו כי היכולות ההתקפיות של איראן ספגו מכה אנושה ממנה יתקשו להתאושש בזמן הקרוב. כעת, העיניים נשואות לתגובה הבינלאומית ולשאלה כיצד ינוצל חלון ההזדמנויות המדיני שנפתח בעקבות ריסוק המערכים הבליסטיים ומתקני ההעשרה בטהרן.

אירועים ביטחוניים חריגים נרשמו ביממה האחרונה בגזרת הגולן, המלמדים על היתכנות לפתיחת חזית חדשב במלחמה. כאשר מספר רקטות שוגרו משטח סוריה לעבר ישראל ולעבר מוצבי צה"ל הממוקמים בגולן הסורי. על פי הדיווח הערב בחדשות i24 מפי הכתב ינון שלום ייתח, כלל הרקטות נפלו בשטחים פתוחים רחוק מהגבול וממוצבי צה"ל, ובחסדי שמיים לא היו נפגעים לכוחותינו באירועים אלו. הירי בוצע לעבר נקודות אסטרטגיות אך לא גרם לנזק, מה שמותיר את השאלה האם מדובר בירי תועה או בניסיון לאותת לישראל על חוסר יציבות.

במקביל לירי הרקטות, נחשפה פעילות ישראלית משמעותית שהתרחשה בליל שלישי האחרון, אז תקף צה"ל משאית שהובילה אמל"ח בשטח סוריה. המהלך מתואר כדרמטי במיוחד, שכן ישראל לא ביצעה פעולת בסוריה מאז נפילת משטר אסד, ובנוסף לא תקפה נכסים של המשטר הסורי מתחילת השיחות המדיניות. התקיפה הזו מסמנת שינוי מדיניות אפשרי מול המציאות החדשה בסוריה, ומבהירה כי ישראל אינה מתכוונת לאפשר הברחות נשק מתחת לרדאר, גם בעידן שאחרי אסד.

התפתחויות אלו מגיעות בזמן רגיש במיוחד במישור המדיני. רק בתחילת ינואר דווח כי ישראל, סוריה וארצות הברית הגיעו להסכמה על הקמת מנגנון שיתוף מודיעיני משותף, שיפעל באמצעות תא תקשורת ייעודי ובפיקוח אמריקני. מטרת המנגנון היא לאפשר תיאום מיידי ומתמשך בשיתוף מודיעין, הפחתת מתיחות צבאית ומניעת אי-הבנות בין הצדדים, אך האירועים האחרונים מעלים תהיות לגבי רמת השליטה של השלטון המקומי בסוריה על הנעשה בשטחו.

במשרד ראש הממשלה אישרו כי חודש השיח בגיבוי ותמיכה אמריקנית, תוך שימת דגש על אינטרסים ביטחוניים ואזוריים רחבים. בהודעה רשמית הובהר כי "סוכם על המשך השיח לקידום המטרות המשותפות ושמירה על ביטחון המיעוט הדרוזי בסוריה". כעת, התקיפה נגד משאית האמל"ח והירי לעבר הגולן מעמידים במרכז את הצורך הישראלי לשמור על חופש פעולה ביטחוני, גם תוך כדי קיום מנגנוני תיאום ושיח מדיני מול המשטר החדש בדמשק.

הסלמה חסרת תקדים נרשמה ביממה האחרונה במבצע שאגת הארי, כאשר ההנהגה העליונה באיראן, תחת פיקוחו הישיר של המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי ובשיתוף משמרות המהפכה וכוח קודס, הגדירו את התקיפה הישראלית נגד מתקני הגז בדרום המדינה כפעולה השוברת את כללי המשחק הקודמים ורואים בה "הכרזת מלחמה קיומית".

התפתחות זו מגיעה לאחר שצה"ל תקף אתמול באופן חלקי מתקנים בשדה הגז הטבעי "דרום פארס" – השדה הגדול בעולם האחראי לכ-40% מהפקת הגז באיראן – במהלך שנועד במקור להעביר מסר בלבד, אך נתפס בטהרן כחציית קו אדום בוער.

לפי דיווח שפורסם הערב ב'כאן חדשות' בהתבסס על גורמים מודיעניים במזרח התיכון, המתיחות הגיעה לשיא חדש עם העברת התרעה דחופה לסוכנויות ביון ידידותיות. הדיווחים חושפים כי חל מעבר משלב "ההגנה האזורית" לשלב שאותו מכנים האיראנים "בינאום הכאב", אסטרטגיה המרחיבה את מעגל האש באופן משמעותי.

במסגרת השלב החדש והמסוכן הזה, "נתפסים כל אגן המפרץ הפרסי ואסדות הגז בים התיכון כמטרות לגיטימיות", מה שמעמיד את תשתיות האנרגיה של מדינות רבות באזור, כולל אלו של ישראל, תחת איום ישיר ומיידי של מערך הטילים והכטב"מים האיראני.

שינוי הגישה בטהרן אינו מסתכם רק בבחירת יעדים אסטרטגיים בים, אלא כולל שינוי יסודי בדרך שבה מתכוון המשטר להגיב על המהלכים הישראליים האחרונים. בתגובה למתקפה הישראלית אתמול החליטה ההנהגה האיראנית לפעול בדוקטרינת "תגובה בלתי מידתית", צעד שמסמן זניחה של ניסיונות הפגיעה במטרות צבאיות בלבד.

תחת הדוקטרינה החדשה הזו, "יתמקדו התקיפות האיראניות בבירות האזור, בתשתיות ובערים מרכזיות במקום בבסיסים צבאיים", מה שמעלה את החשש מפני פגיעה נרחבת באוכלוסייה אזרחית ובמרכזיים מטרופוליניים בלב המזרח התיכון. הזעם האיראני ממוקד באובדן הנכסים האסטרטגיים בדרום המדינה, מקום בו ממוקם שדה הגז דרום פארס שנחשב לעורק החיים הכלכלי של הרפובליקה האסלאמית.

למרות שהיעד הותקף אתמול באופן חלקי בלבד, בטהרן בחרו לפרש את המהלך כצעד שנועד למוטט את המדינה, ומכאן ההחלטה לעבור למתקפה רחבה וחסרת עקבות. כעת, במערכת הביטחון ובסוכנויות הביון המערביות עוקבים בדריכות אחר כל תנועה במערכים האסטרטגיים של משמרות המהפכה, בניסיון לבלום את מימוש איום "בינאום הכאב" לפני שיצא אל הפועל.

ביממה האחרונה התקיימו בישראל דיונים ביטחוניים מרתוניים, במהלכם הונחה על שולחן הדרג המדיני הערכה מעודכנת ומפוכחת מצד גורמי המקצוע בנוגע ליציבותו של המשטר בטהרן. למרות הלחץ הצבאי הכבד והתקיפות המשמעותיות, נראה כי בשלב זה שלטון האייתוללות אינו מראה סימני שבירה ורחוק מהתמוטטות מיידית.

לפי הדיווח שפורסם היום בחדשות 12, אותם גורמים הבהירו למקבלי ההחלטות כי יכולת העמידה של המשטר נותרה משמעותית, וציינו באופן נחרץ כי מבחינת האיראנים, "כניעה לארה"ב וישראל לא נמצאת בשום ערך במילון". הדברים נאמרו על רקע הניסיונות להבין עד כמה המכות שספגה איראן משפיעות על קבלת ההחלטות בצמרת המדינה, כשהתמונה העולה היא של משטר שנחוש לשרוד בכל מחיר.

הסקירה המקצועית שניתנה לשרי הקבינט המדיני-ביטחוני חשפה כי האיראנים מודעים היטב למצבם הרגיש, אך אין בכוונתם לסגת. הגורמים ציינו לגבי האיראנים: "הם יודעים שהם חבולים, חדירים ותחושת הנרדפות שהם חווים מלווה כל רגע ביממה, אבל הרמת ידיים לא באה בחשבון".

למרות התחושות הקשות בטהרן, נראה כי בשטח המערכת מצליחה לשמור על שליטה; בדיונים עלה כי ההפגנות שפרצו בימים האחרונים במוקדים שונים באיראן היו מצומצמות בהיקפן ועם מספר משתתפים מועט, מה שמעיד על כך שטראומת הדיכוי האכזרי מהעבר עדיין מרתיעה את הציבור מלצאת לרחובות בהמוניו.

במקביל במהלך ישיבת הקבינט, עודכנו השרים כי המלחמה מול איראן רחוקה מסיום וצפויה להימשך שבועות ארוכים. גורמי המקצוע הדגישו בפני השרים כי המהלכים המבצעיים אמנם מתקדמים בקצב משביע רצון, אך אין לצפות לתוצאות בזק. לדבריהם, "התוכנית הצבאית מתקדמת במהירות ולפי היעדים שתוכננו מראש, אבל המערכה יכולה להימשך עוד שבועות ארוכים. אין למלחמה תאריך תפוגה והאמריקנים לא הציבו כזה. להפך". העובדה שארה"ב מעניקה גיבוי מלא להמשך הפעילות ללא מגבלת זמן, מאפשרת לצה"ל להמשיך בתכנון המערכה בצורה סדורה.

בישראל מבהירים כי המערכה הנוכחית אינה מסתכמת רק בתקיפות גלויות, וישנן עוד שורה של פעולות שעוד יבוצעו בתוך איראן במטרה מובהקת לערער את יציבות המשטר. התמונה העיקשת שהצטיירה בסקירות הביטחוניות שופכת אור על ההחלטה המקורית להגדיר את אחת ממטרות המלחמה כ"יצירת התנאים להפלת המשטר", תוך הימנעות מהתחייבות להשלמת המשימה כבר בסבב הנוכחי. ההבנה כי מדובר בתהליך ארוך ומורכב היא שעומדת בבסיס התכנון המבצעי והמדיני של ישראל לשבועות הקרובים.