כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם, כמה לומדי תורה באמת זוכים לקיים את הפסוק הזה כפשוטו, בדורינו אנו לא רבים, אבל כשיצאנו לדרך לפרוייקט החג הזה נדהמנו שיש רבים שההגדרה של בהם נהגה יומם ולילה מתאימה עבורם, בני ישיבה שזוכים להתנתק לחלוטין מעניני העולם הזה, ולעסוק מהבוקר ועד לשעת לילה מאוחרת רק בדבר אחד – לימוד התורה הקדושה.
סדר היום שלהם מטורף בכל קנה מידה, הממוצע של לימוד המתמידים נע בין 10 ל-14 שעות לימוד ביממה, זמני השינה והאוכל מצטמצמים למינימום האפשרי לבשר ודם, בשעות הלימוד הרבות הם זוכים לחזור בעל פה על אלפי דפים – יש שהתמקדו בידיעת סדרי נשים נזיקין בעל פה – ויש שלא יוותרו ויסיימו את כל הש"ס.
בכל ישיבה ישנם כמה בודדים המוגדרים כעילויים מיוחדים ורבים מהם קונים מעמד כמעט דומה לרבני הישיבה, יש מראשי הישיבות שלא יגיעו לשיעור לפני שינהלו 'התייעצות' עם אותם למדנים לגבי הסברות והמהלכים הצפויים להימסר בשיעורים.
המלאכה היתה קשה, קיבלנו במשך תקופה ארוכה 'סירובים' לשיתוף פעולה מצד בני ישיבות שחששו לקנאה העלולה להיווצר בעקבות הכתבה הזו, אבל אדרבה – קנאת סופרים תרבה חכמה. כך יצאנו לדרך עם כתבה חשובה זו.
שנת ה'תתי"א העברית תחול בשנת 2050 הלועזית, עד אז כבר יגיע בודאי משיח צדקנו, ומלאה הארץ דעה את השם, העילויים הצעירים שמוזכרים בכתבה זה שנמצאים בשנות העשרים לחייהם, בודאי יתפרסמו אז כגדולי הדור, מסורת בידינו כי יגעת ומצאת תאמין.
בעולם הישיבות 'עילוי' הוא תלמיד מתעלה במיוחד, שמשקיע את כל כולו בתורה, והוא יוצא דופן ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן כזה שלפי הערכות צפוי להתפרסם בעתיד כגדול בתורה.
עילוי לא יעסוק בעניני פוליטיקה ועולם הזה, עד שיש שאמרו במליצה שראשי תיבות עילוי "עינים להם ולא יראו" כלומר שאינו רואה סביבו כי אם את עתידו הרוחני ואת לימוד התורה.
אם נביט ברשימת גדולי ישראל שנחשבו עילויים כבר בילדותם, בכל עיירה יהודית נחשבת היה את העילוי של העיירה, מדובר בין היתר על מרנן גדולי עולם – חלקם מוכרים לנו עד היום וחלקם פחות – ר' חיים עוזר גרודזינסקי, שנקרא העילוי מאיוויע, ר' שלמה פאליאטשעק, העילוי ממייצ'ט, ר' אברהם יהודא ליבין, העילוי משקלאוו, ר' מאיר שפירא, אב"ד לובלין העילוי מפיעטרקוב, ר' יעקב בער ספסל, העילוי מווישקא, ר' מאיר בלומנפעלד, העילוי מקיעלץ מח"ס פרי שלמה,
העילוי ר' שלמה שוסטער, העילוי ר' בצלאל לעווין, אב"ד דעליאטץ, ר' חיים העליר, הווארשעווער עילוי, ר' בנימין ביינוש הכהן פליישער, העילוי מזעזמיר, העילוי ר' פנחס הירשפרונג ממאנטריאל, ר' מרדכי סאוויצקי, העילוי מלידא, ר' ישעי' קארלינסקי, העילוי מזעמבראווא ור' אברהם אהרן שאצקעס העילוי מזעטל.
אם נדלג לרשימת העילויים של הדור הנוכחי, הגר"ח קרייזווירטה זצ"ל, היה נחשב העילוי מקראקא, הגאון ר' יחזקאל ברטלר זצ"ל, שזכה ללמוד חברותא עם מרן החזון איש, היה בעל מוח מיוחד ושלט בכל התורה כפשוטו והוגדר כעילוי, הגר"נ גשטטנר זצ"ל, הגר"ח קרלנשטיין זצ"ל בנו של הגרד"צ זצ"ל שנפטר בדמי ימיו, ראש ישיבת פוניבז' הגר"ש ברמן זצ"ל שהיה נחשב עילוי מילדותו, (גם בנו ר"י פוניבז' הגאון רבי חיים פרץ שליט"א נחשב לעילוי כבר בימי נעוריו).
הגר"מ שטרנבוך שליט"א נחשב היה כ'העילוי מלונדון', ר"י ארחות תורה הגאון רבי איתמר גרבוז, הגאון רבי אלעזר דוד שפירא רב חסידי צאנז בבני ברק.
האדמו"ר רבי אהרן מסאטמר, הגאון רבי דב קוק מטבריה, הגאון רבי דב וייס רב קרית צאנז ירושלים, הגאון רבי יחיאל מיכל דזימיטרובסקי בעל החיבור מילואי חושן על ספר קצות החושן שזכה בצעירותו להסכמה ממרן הגרא"מ שך זצוק"ל.
הגאון רבי מצליח מאזוז מר"י כסא רחמים, הגאון רבי ברוך שמואל דויטש ר"י באר מרדכי, העילוי מפוניבז' הגאון רבי אהרן יהושע צוקר שזקוק לרפו"ש, הגאון רבי יעקב עדס שחיבר ספרים רבים בעומק העיון, בנו של הגאון רבי יהודה עדס, הגאון רבי יוסף שרייבר ר"י מהרי"ל, הגאון רבי יחזקאל כהן העילוי של ישיבת מיר, הגאון רבי נחום רוטשטיין, הגאון רבי צבי חשין, הגאון רבי אריה זליבנסקי מראשי ישיבת מאור התלמוד, הרב שלמה יהודה בארי מראשון לציון. הגאון רבי יוסף דוד כהן בוגר ישיבת סלבודקה תלמידו של הגאון רבי דב לנדו שהיה מתפלפל עמו בלימוד רבות.
גם בתחום הדרשנים מגידי המישרים ישנם עילויים מיוחדים בדורינו כמו למשל הרב ברוך רוזנבלום, והרב מאיר אליהו.
בעולם החבד"י ידוע היה הרב החסיד רבי יואל כהן זצ"ל כעילוי מיוחד בעל זיכרון עצום וידע רחב בכל התורה כולה.
גזיר עיתון עתיק ובו רשימת המצטיינים של עולם הישיבות של לפני 60 שנה ובתוכם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, הביא אותנו לצאת לכתבת המגזין הזו ב'המחדש' – לגבש רשימה דומה של עילויים בני זמנינו – אלו שבודאי יהפכו לגדולי תורה מהשורה הראשונה בעוד עשרות שנים.
אחד הרבנים באחת הישיבות עמו שוחחנו לצורך הכנת הכתבה אומר ל'המחדש' כי המלאכה הזו קשה וכמעט בלתי אפשרית אבל ישנם בכל ישיבה את אלו המיוחדים שאפשר לקבוע כמעט בוודאות מעכשיו שהם יהפכו לגדולי תורה
"זה ברור שכדי לצמוח גדול בתורה צריך לעזוב לגמרי את העיסוק בעניני העולם הזה, להתרחק מפוליטיקה, בחורים שכיום יושבים בטשולנטיות ב'ליל שישי' או יוצאים למסעדות – גם אם במשך כל השבוע הם יושבים ולומדים – ברור שגדולי תורה לא יצמח מהם".
לדבריו "הבחורים העילויים יתנזרו גם ממה שמותר לעשות – כמו למשל לדבר בעניני חולין בין הסדרים, או לאכול ארטיק במסדרון הפנימיה – וכן לערוך קומזיץ שירי נשמה – כל הדברים הללו מותר בהחלט לעשות ואולי גם הכרחי לחלק מהבחורים להתאוורר וכדומה, אבל העילויים שעדיים לגדולות לא יעשו זאת, הם מתנהגים כבר מעכשיו כבעלי מדרגה מיוחדת שמבדילה אותם מכל השאר".
תלמיד בישיבה מוכרת מציין בשיחה עם 'המחדש' כי החיצוניות לא קובעת בזה כלל, "יכול להיות בחור שנראה הצדיק הכי גדול עם פאות בחוץ וכיפה גדולה פלוס ציצית צמר גדולה – אבל הראש שלו נמצא בנייעס ובאוכל או בפוליטיקה פנימית כזו או אחרת, ויוצא שהוא שקוע בתארים של רבנים ובשטויות – ולעומתו בחור מגולח ומסודר חיצונית ששקוע כולו בלימוד ולא יודע שום דבר מהנעשה בעולם, זאת אומרת שצריך להכיר טוב טוב את הישיבות מבפנים כדי להצביע על העילוי האמיתי".
בהכנת הכתבה נתקלנו גם בבחורים ששמעו על כך שעומדים לכתוב עליהם ודרשו למחוק את שמם. אחד מהם הציף טיעון מקורי ביותר וטען שעצם פרסום שמו יביא לכך שהשאיפות שלו לא יתממשו להיות גדול הדור, רשמנו.
היו ששוחחו עמנו וטענו כי לא ניתן להצביע על תלמיד מסויים בישיבה שהוא הבחור שמוגדר עילוי ועתיד לצאת ממנו גדול בישראל, "זה בעצם המושג ישיבה, שאחד בקיא גדול, והשני מתאמץ מאוד אך אינו בעל כישרון, השלישי מתמיד ונעזר בחברו בהתמדה, זה בעצם המושג ישיבה – בית חרושת לראשי ישיבות דיינים ורמי"ם ועכשיו בזמן הלימוד בישיבה מתבשלים כולם יחד ואת התוצאה נראה רק בעוד עשר או חמש עשרה שנה" טען.
רוב הדמויות עמם שוחחנו מסכימים כי בשלב הזה שהבחורים בגיל 19 או 20 ניתן לקבוע מי מהם בעל פוטנציאל להיות גדול הדור או לפחות תלמיד חכם "מה שבטוח שהיחוס לא משחק תפקיד, אנחנו רואים הרי נינים של גדולי ישראל – שהסבים שלהם היו שקועים רק בגמרא וברמב"ם ולא ידעו מהנעשה בעולם והם לעומתם לא הצליחו כי לא השקיעו מאז ימי הנערות בעבודת השם, כל בן ישיבה יודע שלפחות בציבור הליטאי רק ההתנהגות של הבחור עצמו תקבע את עתידו הרוחני.
לרב שך היה בן מזרוחניק והוא תלה זאת בכך שלא שר זמירות שבת עם הילדים אבל בטוח שאם הבן היה רוצה ומשקיע ועובד את השם מאז היותו נער ודאי היה גם הוא תלמיד חכם ולא בזכות אבא שלו אלא בזכות עצמו" כך אומר לנו אחד הבחורים שלפי רוחב דעתו ניתן להבין שחקר את הנושא היטב לעומק.
העילויים הבולטים בישיבת 'כנסת ישראל' חברון אם הישיבות: הבחור החשוב אריאל ברויאר נ"י מועד חמישי, בן הגאון רבי אברהם ברויאר מרבני העיר ביתר (שבבחרותו היה גם הוא עילוי בולט כבר בצעירותו), ונכד המשגיח דישיבת בית מתתיהו הגאון רבי שלמה ברויאר, אריאל נ"י נחשב לעילוי וגאון עצום, חברותא של ראש הישיבה וחבר מועצגה"ת הגאון רבי דוד כהן, "כולם מתפעלים מההתמדה שלו והזיכרון שלו בכל התורה כולה" מספר לנו תלמיד הישיבה.
שם נוסף שעלה בבירורים אחר העילוי של חברון, הוא האברך הצעיר הרב מאיר ארנטרוי שנישא רק לפני תקופה קצרה ואם לא היה מתחתן היה קוטף את התואר במקום ראשון וזאת ללא ספק, עדיו לגדולות, אברך נוסף שהתחתן רק לפני חודשיים וחצי הוא הרב חיים ראם שנחשב לעילוי של 'חברון' וכאמור עזב את הישיבה בשל נישואיו "מתמיד אדיר ובעל כישרון יוצא דופן".
בישיבת תושיה תפרח מדברים על הבחור החשוב שלמה זלמן לוין נ"י מוועד שישי, שבולט בהתמדה ללא הפסקה בצורה מופלאה ובזיכרון יוצא דופן של מאות דפי גמרא עם כל המפרשים בעל פה, לוין מקורב לכל ראשי הישיבה שמחבבים אותו עד למאוד ולא פעם התבטאו על עתידו הגדול כאחד מהתלמידי חכמים הגדולים של הדור הבא.
בישיבת 'תורה בתפארתה' שבאלעד, ישנו עילוי מיוחד ונדיר באופיו, מדובר בבחור החשוב אהרן כהן מוועד שישי, המיוחדות שבו היא שלמרות ההתמדה הידע והגאונות העצומה, יש בו תכונות של מנהיג בירידה לעם מסירת חבורות לצעירים ועשרות חברותות במשך השבוע וזאת כדאגה לעלייתם הרוחנית של חבריו לספסל הלימודים.
בישיבת פוניבז' ישנם כמה תלמידים הבולטים בהיותם מיוחדים ועילויים, התעקשנו לקבל כמה שמות שהם בוודאות הכי הכי מיוחדים, הראשון הוא הבחור החשוב יהושע זליג גרבוז נ"י בנו של ראש ישיבת 'ארחות תורה' הגאון רבי איתמר גרבוז ונכדו של גדול הדור מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, העילוי בן ה-24 לומד בוועד שמיני וניחן בכישרון למדני מיוחד ובבקיאות מדהימה בנשים נזיקין "תלמיד חכם בקנה מידה שאין בנמצא בגיל הזה ויכול להתחרות בלימוד עם ראשי ישיבות ורבנים מבוגרים" מספר לנו תלמיד הישיבה.
עילוי נוסף ויוצא דופן שעדיו בודאי לגדולות לומד גם הוא בישיבת פוניבז', מדובר בבחור החשוב משה גדלוביץ' נ"י בן 22, לעומת העילוי המיוחס של פוניבז' זליג גרבוז, גדלוביץ' מגיע מבית פשוט יותר, וצמח למה שצמח בזכות עבודתו הקשה מאז הילדות לעלות בתורה, הוא מוגדר בפי כל כגדול השטייגעניסטים בעולם התורה, למדן בקנה מידה ומבריק עם ידע עצום. עוד נשמע אודותיו הם מבטיחים.
עוד נציין כי העילוי של ישיבת פוניבז' בהא הידיעה עד לפני כחודש וחצי היה האברך הצעיר הרב חיים פיינשטיין בנו של הגאון רבי דוד פיינשטיין, שנחשב לתלמיד חכם כבר בגיל 16 ועלה ונתעלה בידיעת התורה בהיקף שלא ניתן לתיאור.
בישיבת 'בית מתתיהו' מצביעים כולם פה אחד על הבחור החשוב ישי דהאן נ"י, שמוגדר העילוי של הישיבה, ולומד 12 שעות ביום בבית המדרש ללא הפסקה, "כל רז לא אניס ליה" ההתמדה שלו ועוצמתו הרוחנית מקנה לו מעמד מיוחד בין בני הישיבה כאחד מיוחד שלא היה שנים כמותו בישיבה.
עילוי בולט נוסף בעולם התורה הוא הבחור החשוב יעקב מאיר מלול מישיבת "באר התלמוד", הלומד בועד תשיעי. בקרב כל בני הישיבה הוא ידוע בעיונו המופלג והיחיד מבין כל מאות בני הישיבה שלומד חברותא ומכין עם ראש הישיבה הגאון רבי חנוך כהן את השיעור כללי, שאף מרבה להשתעשע עימו בלימוד. הוא מכונה בקרב בני הישיבה גם בתואר 'ראש החוזרים' כאשר הוא חוזר לבני הישיבה בכלל ולבני שיעור א' בפרט על השיעור כללי בדקדוק עצום. כמו כן ידוע כ'המתמיד' של הישיבה שמסיים את היום ב – 2 וחצי בלילה. בישיבה מפליגים עליו בשבחים ותוארים מופלגים ועל כך שעתיד עוד להאיר את שמי עולם התורה.
אם נמשיך עם עולם התורה הספרדי – הרי שנספר על עילוי מיוחד ויוצא דופן – הבחור החשוב שמעון מאיר כהן מישיבת "דעת חיים" הלומד בועד תשיעי. ביקשנו לשמוע מפי חבריו לספסלי הישיבה וכולם השיבו פה אחד "אם תגיעו לראש הישיבה הגר"ש ביתאן ותשאלו מי העילוי של הישיבה מיד הוא יצביע על הבחור החשוב מאיר שמעון כהן". חבריו מכנים אותו "השקדן של הישיבה". מדובר בבנו של הגאון רבי אברהם כהן מרבני העיר רמלה.
בעולם התורה הספרדי מדברים על עילוי נוסף, – הבה"ח יעקב מאיר אביטן הלומד בישיבת "בנין אב", בועד חמישי, בישיבה הוא מכונה "האריה של הבית מדרש", מספרים עליו כי הוא יודע את סדרי נשים נזיקין בעיון עמוק עם כל הראשונים והאחרונים בעל פה, ומעידים כי מעולם לא נעלמה ממנו סברא של אחד מרבותינו האחרונים. ראש הישיבה הגאון רבי דוד אברהם משתעשע עמו תדיר בעומק הסוגיות והשיעור כללי בישיבה סוער כמעט באופן קבוע כאשר הבחור לוחם את מלחמתה של תורה עם רה"י. בישיבה מעידים כי מאז הגיעו לשיעור א' בישיבה לצעירים שע"י בנין אב לפני 8 שנים הוא לא עוזב את את הגמרא ממש בבחינת נער לא ימיש מתוך האהל, עוד מפליגים לספר בקרב חבריו בישיבה כי יש בו "חדות, בהירות והבדלים דקים בין סברות דומות".
גם הבחור החשוב שמואל אוחנה מישיבת קיבוץ "זוהר התורה – מטרסדורף" ידוע כעילוי ומתמיד מופלג מאוד שלומד כ – 18 שעות ביממה (!). שמו גם יצא לתהילה כבקיא גדול בספרי השו"תים של רבותינו האחרונים וכן על כך שהינו מחדש עצום בסוגיות הש"ס וההלכה ודבריו מתקבלים אצל גדולי ראשי הישיבות.
אם נסכם הרי שבעולם הישיבות הספרדי ידעו להצביע לנו בצורה מאוד ברורה על העילויים וגדולי הדור הבאים שצפויים לצמוח, בציבור הליטאי המלאכה היתה מורכבת יותר, וזאת משום שהשיח מאוד שונה והתחרות סמויה ולא בולטת בצורה כזו שלא ממש ניתן להגדיר מי הם הטובים ביותר
למרות זאת בבירור אחר בירור הצלחנו להגיע לשמות הבחורים שהזכרנו, עם זאת חייבים לומר כי ברוך השם עולם התורה התברך מאלפי עילויים מיוחדים במינם, ומספר הבחורים ששקועים אך ורק בלימוד ללא שום דבר גשמי עומד כנראה על למעלה מאלפיים כן ירבו.
אם כן השמות שהוזכרו בכתבה זו הם אפילו לא חצי אחוז מאלו שזכו להיות עילויים בתורה ויראת שמים, בנוסף יתכן וישנם כאלו ששייכים לל"ו צדיקים נסתרים ולכן נעלמה מעיני העולם עוצמתם הרוחנית.
