"מסע הצלב של מקרון": המתקפה החריפה של משרד החוץ

ברקע המתקפות וההצהרות הפומביות של נשיא צרפת עמנואל מקרון, נגד מדינת ישראל, משרד החוץ מפרסם לפני שעה קלה פוסט חריג ובו מתקפה חזיתית על הנשיא הצרפתי עוכר ישראל, תחת הכותרת "מסע הצלב של הנשיא מקרון נגד המדינה היהודית".

בהודעה הרשמית נכתב: "מסע הצלב של הנשיא מקרון נגד המדינה היהודית נמשך, העובדות לא מעניינות את מקרון. אין מצור הומניטרי. זהו שקר גס".

לדברי משרד החוץ, "ישראל מקלה כיום על כניסת סיוע לעזה באמצעות שני מאמצים מקבילים. במאמץ הראשון, כמעט 900 משאיות סיוע כבר נכנסו לעזה מישראל השבוע. מאות ממשאיות אלה עדיין ממתינות לאיסוף וחלוקת האו"ם בעזה. במאמץ השני, קרן ההומניטרית לעזה, שהחלה לפעול השבוע, כבר חילקה שני מיליון ארוחות ועשרות אלפי חבילות סיוע".

"סיוע ישיר זה לאוכלוסייה בעזה – תוך עקיפת חמאס – כבר משנה את המצב בשטח ויש לו פוטנציאל לפגוע קשות בטרוריסטים ולקצר את המלחמה. אבל במקום להפעיל לחץ על הטרוריסטים הג'יהאדיסטים, מקרון רוצה לתגמל אותם במדינה פלסטינית. אין ספק שהיום הלאומי שלו יהיה ב-7 באוקטובר". מאשימים.

במשרד מוסיפים ותוקפים חזיתית את הנשיא הצרפתי, שבראשית הלחימה הגיע לישראל כמי שכפאו שד תוך הצהרת מחויבות פומבית בלבד: "ונגד ישראל – המותקפת בחזיתות מרובות בניסיון להשמידה – מבקש מקרון להטיל סנקציות. חמאס, מצידו, כבר שיבח את הצהרותיו של מקרון. חמאס יודע מדוע".

לא תאמינו מה אמר אלוף פיקוד המרכז לחבריו של הנופל

חבריו של הקדוש דוד ליבי הי"ד שנפל אתמול בעזה, אשר מורחקים בצו מנהלי על ידי אלוף פיקוד המרכז – הגישו אתמול בקשה להשתתף בהלווייתו של חברם, אלא שגם הם לא ציפו לקבל תגובה שכזו.

מפקד פיקוד המרכז, האלוף הדתי אבי בלוט, שבעבר הביע כבר תמיכה נחרמת בחטיבה היהודית של השב"כ, על אף הפרסומים הרבים אודות דרכי הפעולה, סירב לבקשתם של חברי הקדוש, והשיב לכולם את אותה התשובה: "הבקשה לא מאושרת בשל חשש לביטחון האזור".

לא פחות הזויה, היא הדרישה של בלוט מהמתיישבים, להגיש בקשות מעין אלו זמן רב קודם. "ככל שתרצה להגיש בקשות פרטניות נוספות בעתיד, יהיה עליך להגישן כארבעה ימים מראש, ומבלי לחשב את יום השבת והחג במניין הימים".

פעיל הימין אריאל דנינו, שפרסם את התגובה, תקף את בלוט וכתב: "האם אבי בלוט חושב שאנחנו יודעים ארבעה ימים מראש לפני שחבר שלנו מת?! או שהוא פשוט חותם "בעיניים עצומות" על כל מה שמכתיבים לו האנטישמים במחלקה היהודית? איזה רוע לב. איזה אטימות".

ממדבר מתנה: האם מותר לקבל שכר על מצוות הקבורה?

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. (במדבר א, א)

במדרש רבה (פרשה א סי' ז) מצינו, מכאן שנו חכמים בג' דברים ניתנה התורה, באש, ובמים, ובמדבר, באש מנין שנא' (שמות יט) 'והר סיני עשן כולו וגו', ובמים מנין שנאמר (שופטים ה) 'גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים' ובמדבר מנין שנא' 'וידבר ה' אל משה במדבר סיני', ולמה ניתנה בג' דברים הללו אלא מה אלו חנם לכל באי העולם כך דברי תורה חנם הם שנאמר (ישעיה נה) 'הוי כל צמא לכו למים', דבר אחר, 'וידבר ה' אל משה במדבר סיני' כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה.

והנה במשנה בבכורות (כט, א) מצינו, שהנוטל שכרו לדון דיניו בטלים, להעיד עדותיו בטלין, ובגמ' הקשו מה המקור לזה שאין הוטלים שכר על הוראה ותלמוד תורה שילמד, אמר רב יהודה אמר רב, שהמקור לזה מהפסוק (דברים ד, ה) 'ראה למדתי אתכם וגו', מה אני בחנם אף אתם בחנם, וכן שנינו בברייתא, שנא' 'כאשר צוני ה' אלקי' מה אני בחנם, אף אתם בחנם, ומנין שאם לא מצא מי שילמדנו בחנם שילמד בשכר, תלמוד לומר (משלי כג, כג) 'אמת קנה' דהיינו תורה, ומנין שלא יאמר, כשם שלמדתיה בשכר כך אלמדנה לאחרים בשכר תלמוד לומר (שם) 'אמת קנה ואל תמכור חכמה ומוסר ובינה'.

ובתוספות הקשו שהרי נאמר ושוחד לא תקח והרי לומדים מכאן שאין לדיין לקחת שכר, והביא את דברי הגמ' בכתובות (קה, א) שיש חילוק אם מקבל שכר על מה שהוא דן, למה שלוקח שוחד שמשתדל לדונו יפה ולהפוך בזכותו כמו שמצינו שם שאפי' לזכות את הזכאי ולחייב את החייב אסור, עוד הקשו שם בתוספות (ד"ה הנוטל שכרו) שהרי מצינו שמכוער הדיין שנוטל שכר לדון אלא שדיניו דין, והביא שמצינו שם בכתובות שבשכר בטלה מותר, וכאן אי"ז שכר בטלה.

וכתב הרמב"ם (פכ"ג הל' סנהדרין ה"ה), כל דיין שנוטל שכרו לדון דיניו בטלים, והוא שלא יהיה שכר הניכר, אבל אם היה עוסק במלאכתו ובאו לפניו שנים לדין ואמר להן תנו לי מי שיעשה תחתי עד שאדון לכם או תנו לי שכר בטלתי הרי זה מותר, והוא שיהיה הדבר ניכר שהוא שכר הבטלה בלבד ולא יותר, ויטול משניהם בשוה זה בפני זה, כגון זה מותר, ובהגהות מיימוניות הביא את דברי הירושלמי בסנהדרין (פ"א ה"א) שרב הונא היה רועה את השוורים וידע עדות לאדם אחד וכשבקשו ממנו לבוא להעיד אמר לו שיתן לו את שכרו שמפסיד כשהולך להעיד, והוכיחו מהמשנה שנותנים לדיין שכר בטלו ולעד שכר עדותו.

וכן כתב, בשולחן ערוך (חו"מ ט, ה), שהנוטל שכר לדון, כל דיניו שדן בטלים, אלא א"כ ידוע שלא נטל בהם שכר, ואם אינו נוטל אלא שכר בטלתו, מותר, והוא שיהיה ניכר לכל שאינו נוטל אלא שכר בטלתו, כגון שיש לו מלאכה ידועה לעשות בשעה שיש לו לדון, אומר לבעלי הדין, תנו לי שכר פעולה של אותה מלאכה שאתבטל ממנה, והוא שיקבל משניהם בשוה, אבל אם אינו ניכר, כגון שאין לו מלאכה ידועה אלא שאומר, שמא יזדמן לי שכר בקניית סחורה וסרסרות, ובשביל זה מבקש שכר, אסור.

להחזיר את מה ששלמו לדיין

וכתב הב"ח שאם שלמו לדיין שכר אינו צריך להחזירו בדין, ורק אם לקח בתורת שוחד שאסור מהתורה חייב להחזיר ואם לקח הרי"ז גזל בידו, והוכיח מהגמ' בבכורות, ובשער משפט (סק"ב) הקשה, שהרי מה שמחזירים את השוחד הוא משום שמצינו שאי עביד לא מהני, כלומר שאם אסרה התורה ועבר עליו שלא מועיל מה שעשה ולכך מחזיר, וא"כ גם לגבי מה אני בחנם כיון שיש איסור ליטול שכר לדון שיצטרך להחזיר, שגם באיסורים מדרבנן אם עבר ועשה לא מועיל, וכתב לחלק בין איסור לאו למצות עשה של מה אני בחנם, ועוד תי' שהתחדש כן בפסוק 'אמת קנה' שמועיל.

והביא ראיה לדברי הב"ח ממה שמצינו (רסד, ח) לגבי מי שברח מבית האסורים והיתה מעבורת לפניו ואמר לחברו שיעבירו ויתן לו דינר, והעבירו שאין לו אלא שכר הראוי לו, ודוקא אם עדיין לא נתן לו אבל אם כבר נתן לו אינו יכול להוציא מידו, אפי' שמחויב להצילו, וכשנוטל שכר יותר פשיטא שעובר על מה אני בחנם, ואפי' הכי אם נתן אין מוציאין מידו, וכן משמע מדברי הב"י (בדק הבית יו"ד סי' שלו) דאף שאסור למי שיש לו סממנים וחברו חולה להעלות בדמי הסממנים יותר מן הראוי משום שחייב להצילו, מ"מ אם נטל אין מוציאין מידו.

אמנם במשנה למלך (הל' עדות) כתב, שמדברי הריטב"א בקדושין (נח, ב) מוכח שאם נטל שכר לדון חייב להחזיר, וטעם דברי הריטב"א הוא, כיון שסו"ס התבטל הדין הרי"ז כמו נתינה בטעות ולכך חייב להחזיר לו, ובמקום שהתקיים הדין אינו צריך להחזיר מה שנטל כשיטת הב"ח, ואין מחלוקת בין הריטב"א לב"ח, אמנם יש מקום לומר שכיון שמהתורה הדין קיים ורק מדרבנן קנסוהו שיתבטל אי"ז נתינה בטעות.

שכר פועל בטל

וכתב הסמ"ע (סקי"ד) דוקא שהתנה עמהן מתחילה שנוטל מהן כל שכר פעולתו, אבל אם לא התנה אי"צ ליתן לו אלא שכר בטלה, והט"ז חולק בזה, שאם לא התנה אין צריך ליתן לו כלל, שהרי מצינו לגבי הפורע את חובו של חברו שלא מדעתו שפטור לשלם למי שפרע, כיון שיכל לפייסו בדברים וכן בדיין יכלו לילך לדיין אחר, וכן מבואר בתוס' (ב"ק נח, א ד"ה א"נ), ובתשובת שבו"י (ח"א סי' קמ"ב) חולק על הט"ז, בפרט עכשיו שהכל יודעין שנותנים שכר ודאי כמי התנה בפירוש, וכתב הקצות (סק"ב) ליישב את דברי הסמ"ע, שאם עשה מעצמו טובה לחברו אפשר לחלק אם ההפסד ודאי, אבל אם עשה בציווי חברו ודאי חייב לשלם, שהרי פורע חובו של חברו שלא מדעתו אם אמר לו לפרוע ודאי שצריך להחזירו, וא"כ כשהדיין סילק את עצמו מהמלאכה, ודאי שצריך לשלם לו כיון שהוא מדעת, אמנם אם דן בעל כרחו של בעל דין אי"צ לשלם לו שכרו כפועל, אמנם נקט שאי"צ לשלם אלא כפועל בטל לגמרי, ולא כפועל הבטל מאותה מלאכה כפי שביאר הסמ"ע.

נטילת ממון על גיטין וקידושין

והנה כתב רע"ב במשנה, שראה שלא יבוש הרב הנסמך ראש ישיבה ליטול עשרה זהובים כדי להיות חצי שעה על כתיבת ונתינת גט אחד, והעדים החותמים על הגט שני זהובים או זהוב לכל הפחות לכל אחד, ואין זה הרב בעיני אלא גזלן ואנס, לפי שהוא יודע שאין נותנים בעירו גט שלא ברשותו, ונותן הגט בעל כרחו צריך שיתן לו כל חפצו, וחושש אני לגט זה שהוא פסול, שהרי מצינו שהנוטל שכר לדון, דיניו בטלין, להעיד, עדותו בטלה.

והתוספות יום טוב הביא את דברי הרמ"א (אה"ע קנד) שאין ראיה ממה שהנוטל שכר לדון דיניו בטלים, כיון שסדור הגט אינו דין אלא לימוד, וכן העדים כיון שמתנים אתם שאם יקלקלו את הגט ישלמו אותו, לכך מותר להם לקבל הרבה שכר, וא"כ גם בדיין שאסור לו לקבל שכר כשבאים לפניו לדין, אבל כשקובעים שיהיה דיין קבוע, זה אינו בכלל המצוה, וכשנקבע רשאי להתנות ליטול שכר, ובזה יוכל להתנות גם כן על החליצה אף שמהרמא"י החמיר לאסור בחליצה.

והנה כתב הרמ"א (יו"ד רמה, כב) שרב היושב בעירו ולומד לרבים, יכול חכם אחר לבוא וללמוד גם כן אפי' שמקפח קצת בשכר הרב הקודם, וכתב הש"ך (סקט"ז) כגון בשכר חופות וקידושין וכ"כ בפסקי מהרא"י, ואם משום דיש קפוח פרנסה בדבר מחמת הפרס שתפול לכיס המנהיגים מגיטין וחליצה והשבעת נשים ושכר ברכת אירוסין ונשואין, שהרי יש בזה הרבה טענות על שכר זה ובטורח למצוא היתר לרובן, ולכך אין בזה טענה שלא יטול הרב השני כיון שממילא אין לזה כ"כ היתר, ומשמע ששכר שהוא בהיתר ברור אסור לו ליטול, וכל זה הוא מדינא אבל מצד המנהג אפשר שיש למחות בזה.

ובחתם סופר (ח"ב יו"ד סימן רלא) כתב, כי כ"ז היה בימיהם שלא קבלו את הרב כפועל אלא כל ת"ח הנהיג את בני עירו, וממילא היה מקבל גם מחופות וקידושין, אפי' שתלמיד חכם שממונה על הציבור בני עירו חייבים לתת לו פרנסתו, מ"מ כיון שלא שכרוהו כפועל אלא שבח שבא ממילא, אם יבוא רב אחר אין מי שימחה בידו, אבל בזמננו שמקבלים רב ועוקר דירתו ממקומו ובא וקוצבים לו שכרו כמו ששוכרים פועל ואליה הוא נושא נפשו, וחלק מזה הוא שכרו מחופות וקידושין וגיטין הרי זה שייך כבר לרב וכבר זכה זה בזה בכל רווח שיבוא במקומו, והרי זה כגוזל ממש.

קבורה בשכר

בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ק ח"ב סי' קנא) נשאל, לגבי מה שדורשים ממון רב לקבורה ופעמים רבות היה נשאר המת בנוול וגם הלינו את המתים וכדו', ובאו אנשים ורצו להקים חבורה שיקברו בלא שכר בשביל שלא יתבזו המתים, והביאו את דברי המג"א (או"ח קנג סקמ"א) שבמדינתינו שיש חבורות ממונים לקבור מתים צריך למחות באנשים אחרים שיתעסקו בקבורת מתים, שזה נוגע בפרנסתם, אמנם הביאו דברי המג"א (שם סקמ"ט) שאם יש מקום לערער יכולים לסלק אדם מחזקתו, אמנם כתב לדון אם יש מקום שיקחו שכר לקבורת המת שהרי קבורת המת מצוה ואף בכל המתים הוא מצוה כי קבור תקברנו, ומדין מה אני בחנם אף אתם בחנם צריך לקבור בחנם.

והנה ברמב"ם (פט"ו הל' סנהדרין ה"ח) כתב, מצות עשה לקבור את כל הרוגי בית דין ביום ההריגה שנאמר (דברים כא, כג) 'כי קבור תקברנו ביום ההוא', ולא הרוגי בית דין בלבד אלא כל המלין את מתו עובר עליו בלא תעשה, ואם הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין אינו עובר עליו, וכן מבואר ברמב"ן (דברים כא, כב) והנה המלין התלוי או אפילו המת בארץ עובר בשני לאוין ועשה, ומן הלאו הזה קבר יהושע מלכי כנען ביומן, שהיה בהם משום טומאת הארץ, וכן מצינו בדוד כתיב (שמואל ב ח) 'ויעש דוד שם בשובו מהכות את ארם', ופירש"י שקבר את הרוגים שלהם והיא שם טוב שישראל שקוברין את אויביהם א"כ במתי ישראל ודאי יש מצוה ושייך מה אני בחנם.

ובשו"ת תשב"ץ (ח"ג סי' יג) כתב, כי קבורת מת שיש לו קרובים אינה מוטלת אלא על קרוביו, ולכך מותר לכהנים להטמא לשבעה מתי מצוה שלהם שאם הם לא יתעסקו בהם לא ימצאו קובר, ולענין שכר המצות אמרו (כתובות קו, א) שמלמדי הלכות קמיצה היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה, וכן מצינו בבבא קמא (קיח, א) ששומרי ספיחין בשביעית היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה, א"כ כשרחוקים מטפלים קוברים רשאים ליטול ממון, ומי שהוא צריך רשאי ליטול שכרו כפועל בטל או כמו שהתנה עמהם, ואפילו היתה חפירת הקבר מצוה בכלל מצות הקבורה, ומה שאין מצות הקבורה אלא להכניסו לקברו והחפירה הכשר מצוה היא, הרי האדם בחייו יכל לחצוב לו קבר בחייו, כמו שכתוב (ישעיה כב, טז) 'מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חוצבי מרום קברו' וכן (בראשית נ, ה) 'בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני'.

והנה מצינו בגמ' בסנהדרין (כו, ב), לגבי אותם קברנים שקברו מתים ביום טוב ראשון של עצרת, ועברו על כמה איסורי מלאכה ביום טוב, ונידה אותם רב פפא, ופסלם לעדות לפי שעושים כן מחמת חימוד ממון, והם כמו רשע דחמס, ופירש"י משום שכר ממון עוברין על דברי תורה, והרי דבחול לא היה אסור כלל במה שנוטלין שכר, וחלקו הראשונים אם נפסלו מדאורייתא או מדרבנן ואם נפסלו גם אם קברו ביו"ט שני, ומבואר בשו"ע (או"ח תקכו, ה) שהחופר קבר למת בי"ט שני, מותר לו ליטול שכר, וכתב במגן אברהם (סקי"ב) כיון שמא לא ימצא מי שיעשה בחנם (רי"ו), וביש"ש אוסר ליטול שכר ואם אינו רוצה לעשות בחנם מטעין אותו, ומצינו (סי' תקפה) דיש אומרים שלצורך מצוה מותר ליטול שכר שבת ויו"ט, ומבואר שביום טוב שני מותר ליטול שכר.

ובשו"ת חת"ס (יו"ד ש"ל של"א) האריך שם לבאר שמותר ליטול שכר קבורה וכתב, שהמקור מדברי הגמ' בבבא בתרא (קיב, א) נמצא צדיק קבור בקרקע שאינו שלו, אמנם השואל ומשיב דחה את ראיתו שכ"ז רק במי שנקבר בעיר אחרת אבל במת בעירו כל הציבור יש להם חלק בשדה בוכים, וע"כ נקט שנכון להעמיד אנשים שיקברו שלא שכר, וכתב, דאף שהתשב"ץ התיר לקבל שכר ויש לו סמך בש"ס אבל לא שמחויב לקבל שכר ובפרט להפשיט מעניים את עורם ולהלין המתים בשביל זה.

תקיעת שופר בשכר

בשדי חמד (ר"ה סי' ב, יז) כתב לדון אם מותר לקבל שכר על תקיעת שופר כיון שלמדנו מה אני בחנם אף אתם בחינם, והנה בשו"ע (או"ח תקפה, ה) כתב, שהנוטל שכר לתקוע שופר בר"ה, או כדי להתפלל או לתרגם בשבתות וי"ט, אינו רואה מאותו שכר סימן ברכה, והוכיח בחקרי לב, שמשמע שמותר רק שאינו רואה בזה ברכה, והיה מקום לומר שכיון שיכול השומע לעשותו בעצמו, אמנם בגמ' בראש השנה (כט, ב) מבואר, שהכל חייבים בתקיעת שופר ואין הכל בקיעין ומשמע שאין יכול לתקוע לבד, אמנם נקטו בזה שכיון שדין מה אתם בחינם הוא מדאוריתא, לכך רק התקיעות של תר"ת ג' פעמים שהם מהתורה אסור לקחת שכר, וכל שאר התקיעות שהם מדרבנן מותר.

שכר לימוד תורה

הנה דעת הרמב"ם (פ"ג הל' תלמוד תורה ה"י), כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות.

ומקור דברי הרמב"ם מהמשנה באבות (פ"ד, מ"ה) רבי ישמעאל בנו אומר, הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות, רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם.

ובפירוש המשנה לרמב"ם האריך בעניין שלא לחשב את התורה ככלי לפרנסה, שהרי נאמר מה אני בחנם אף אתם בחנם, וכשם שהלל הזקן (יומא לד, א) היה חוטב, והיה חוטב עצים ולומד לפני שמעיה ואבטליון, והוא בתכלית העניות, וכן רבי חנינה בן דוסא (ברכות יז, ב), שכל העולם כולו אינו ניזון אלא בשביל חנניה בני וחנניה בני דיו קב חרובין מערב שבת לערב שבת, ולא ביקש מבני אדם, וכן קרנא (כתובות קה, א) שהיה דיין בכל ארץ ישראל, והוא היה משקה שדות, וכשהיו באים בעלי הדין, היה אומר, או שתתנו לי מי שישקה במקומי כשאני מתעסק עמכם, או שתתנו לי שעור מה שאבטל מעבודתי, ואדון לכם, וכן רב יוסף, היה נושא עצים, ואומר, גדולה מלאכה שמחממת את בעליה, ועוד האריך להוכיח לזה.

ובכסף משנה כתב, שמה שהלל הזקן היה חוטב עצים ולומד, אפשר שהיה בתחילת לימודו ואולי לא היו נותנים אלא למפורסמים שבהם, וכן ר' חנינא בן דוסא היה יכול להתפלל ולא רצה להנות מהעולם מדין חסידות, אבל אין בזה איסור, וקרנא היה בלא טורח גדול,  ורב הונא שהיה דולה מים, כבר פירש"י, שהיה דולה להשקות שדותיו שאין גנאי, וגם שהיו לו כבר קרקעות ולא היה צריך ליטול, ורב יוסף שהתעסק בריחיים ורב ששת בנסרים ואמר כמה גדולה מלאכה שמחממת את בעליה, כבר נזהר רש"י בזה וכתב, שלרפואה היו עושים כן בימות השלג להתחמם ולהזיע, וודאי שהיה נושא משא בתוך ביתו שהרי היה סומא ואיך סחב נסרים, וכן מה שהרמב"ם דחה את הראיה ממש"כ 'היתה כאניות סוחר' וביאר דהיינו בזמן שהיו חולים, אין נראה שא"כ יעשו השתדלות ויתרפאו.

אלא ביאר הכסף משנה את המשנה באבות, ר' ישמעאל אומר הלומד על מנת ללמד כלומר שאין כוונת למידתו לשמה רק להתכבד בהיותו ראש ישיבה, כמו שאמרו בנדרים (סב, א) לאהבה את ה' שלא תאמר אקרא כדי שיקראוני חכם אשנה כדי שיקראוני רבי או שאהיה זקן ויושב בישיבה, אבל הלומד ע"מ לעשות הרי לומד לשמה ומספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ובא ר' צדוק ואמר אל תטעה לומר כיון שאני רואה שגם ללומד ע"מ ללמד מספיקין בידו כפי כוונתו שאין בו עון, שהכל תלוי בכוונה וזה מה שהביאו מהלל.

וכתב, שהרי מצינו שכל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג, וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן הרמב"ם ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הצבור, וגם כי נודה שהלכה כדברי רבינו בפירוש המשנה אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח"ו ובהיותה מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר.

וכן מבואר בתוס' בבכורות (כט, א) שכתבו, שאין לתמוה על דייני גזירות שבירושלים שהיו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה כיון דכל עסקם היה על זה ולא היו עוסקים בשום מלאכה, על כרחם צריכים להתפרנס ומה שנוהגין עכשיו ללמוד תורה בשכר אם אין לו במה להתפרנס מותר, ואפי' יש לו אם הוא שכר בטלה דמוכח שמניח כל עסקיו ומשא ומתן שלו.

כבוד התורה וכתרה של תורה

בתשב"ץ (ח"א סי' קמז) הוכיח שהרי מצינו ביומא (יח, א) שהכהן הגדול מאחיו היינו שתגדלהו משל אחיו שנותנים לו ממו בגלל שהוא גדול, אלא כתב לבאר דברי הרמב"ם, שיש בזה ב' דברים, האחד, הנאה בכבוד תורה, והשני השתמשות בכתרה של תורה, שמי שעוסק בתורה שלא לשמה ותחלת התעסקותו בה לא היה אלא כדי לעשות ממנה אומנות לחיות, הרי זה משתמש בכתרה של תורה לצרכו והרי הוא עושה כתר הקדש תשמיש של חול ולא הפריש בינו ובין קרדום שהוא משתמש בו, ועל זה אין לו שכר בתלמודו לעוה"ב שהרי לא נתכוון אליו וגם נעקר מן העוה"ז, ואם אחרי שזכה לכתרה של תורה הוא מתכבד ומתגדל בו אין זה בכלל משתמש בכתרה של תורה שהרי אמרו וסוף הכבוד לבא, שכשם שמותר בעטרה כך מותר בקרדום.

נתנה תורה במדבר

במושב זקנים (שמות יט, א) מצינו, שהתורה נתנה במדבר ולא בארץ ישראל שהיא קדושה, מפני שלא ליתן פתחון פה לאומות שלא יאמרו כשיעברו על התורה לא נתנה לנו, ועוד שיהא הפקר לכל כמדבר ולא ירושה, וזהו שייסד הפייט ממדבר מתנה, מקום הפקר, ד"א כדי שלא יהא כל אחד עוסק בשדהו ויהא התורה בטלה, אבל במדבר היו כולם פנויים, שהרי לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן.

וברא"ש (במדבר כא, יח) כתב בפסוק 'ממדבר מתנה', למה נתנה תורה במדבר שאלו ניתנה להם בארץ היה כל שבט רוצה שיתנה בחלקו ואומר אני קודם בה לפיכך נתן מתנה במדבר שיהיו הכל שוים בה, ד"א כשם שהמדבר לא נזרע ולא נעבד כך המקבל עליו עול תורה פורקין ממנו עול מלכות ועול ד"א וכשם שהמדבר מעלה ארנון כך בני תורה בני חורין.

בדרשות המהר"ל (דרוש על התורה) כתב, שנתנה תורה במדבר נגד ישראל שהם כמו המדבר, שהם מסולקים מהתאוות הגשמיות כמדבר הזה, וכל מעלתם לא קנו כי אם במדבר, ואמר הכתוב ימצאהו בארץ מדבר וגו' יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו, ר"ל כי מצא ישראל שהם בארץ מדבר, שמסולקים מהדברים הגופניים והגשמיים כמו המדבר, לכן יסובבנהו בענני כבודו והשרה שכינתו עמהם, וגם יבוננהו בתתו להם הבינה היא התורה השכלית שכתוב בה (משלי ח') אני בינה לי גבורה, שמפני היותם במדבר מסולקים מתאוות הגוף נתן להם את הדברים הקדושים הנבדלים מהגשם.

ובתפארת ישראל (פרק כו) כתב, שהמדבר אין בו מציאות חמרי, ואין דרים בו הנבראים החמריים, ובשביל כך נתנה התורה, שהיא השכל הגמור במדבר, בעבור שלא נמצא בו דברים הגשמיים, וזה מורה על עצם התורה, כי המצות שבה הם דברים שאינם טבעיים, וזהו מה שנתנה במים ובאש, ולכך השכר על התורה גם כן אינו טבעי, ולכך התורה היא ראויה בפרט במדבר, ולא בישוב, כי בישוב הדברים הטבעיים, והתורה אינה לפי הטבע, ודבר זה מבואר למי שמבין דברי חכמה, ומצד כל ג' בחינות אלו, התורה היא נבדלת מן האדם, ולכך אמר (במדב"ר א, ז) מה אלו הם הפקר לעולם, אף דברי תורה הם הפקר לעולם, ועי"ש עוד במה שהאריך בזה.

ברוח חיים (דרוש טו שבת זכור) הביא (זוהר ח"ב סה, ב), שעמלק בא על בטול תורה שרפו ידיהם ברפידים ומיד ויבוא עמלק, ולכך נאמר 'ויסעו מרפידים', ואפשר לרמוז ויסעו מרפידים שנסעו מהפירוד, 'ויבואו מדבר סיני' שראו שהקב"ה בחר בסיני מטעם שהוא נמוך ולכן גם ישראל 'ויחנו במדבר' שנתנו לבם אל המדבר כי אין יתרון לאדם כי הוא הולך למקום עפר וקטון וגדול שם הוא, ולכן 'ויחן שם ישראל' בלב אחד כמו שאמרו רז"ל, וכמז"ל (עירובין נד, א) מפני מה נתנה תורה במדבר אם משים עצמו כמדבר תורה נתנה לו במתנה, והטעם נגד ההר שבחר בו יתברך על שהוא נמוך ומשה שהוא עניו עלה אל האלקים.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

חשיפת איצקוביץ': אחד מבכירי הרבנים הספרדים צפוי להגיע בקרוב לאחת מערי הצפון ולשם כך ביקשו מהעירייה לממן מודעה באחד המקומונים, כנהוג. אלא שבעקבות דרישת מקורבי הרב להכתירו בתואר שאיננו מדוייק בלשון המעטה, העירייה סירבה לאשר את פרסום המודעה המדוברת.

חשיפת איצקוביץ': מאחורי הקלעים של הטרמפ של השר בן גביר לראשון לציון, לאיצקוביץ' נודע כי מנכ"ל חרדי ששהה אף הוא במקום ביקש גם הוא להסיע את הראשון לציון למעונו, אולם הרב העדיף את הנסיעה עם השר שזכה לגילויי חיבה רבים לאחרונה.

חשיפת איצקוביץ': מאחורי הרעיון במינויו של מנכ"ל הרבנות יהודה כהן למ"מ נציב שירות המדינה, שמסעיר כבר מספר ימים את המדינה, עומד מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס. השניים נפגשו בלי תכנון מקדים באירוע המרכזי של 'יום ירושלים' בישיבת מרכז הרב ואחרי שיחה ארוכה, פוקס הציע את ההצעה. עוד באותו הערב ההצעה הועברה לנתניהו שקפץ עליה כמוצא שלל רב.

מוזיקלי: ענק הזמר החסידי ליפא שמעלצר, צפוי להשיק בחודש תמוז אלבום חדש בשפה העברית. שמוליק קליין צפוי לפרסם בקרוב את אלבומו החדש ובו צפוי להיט של המלחין והזמר אהרן ראזל. יודעי דבר מספרים שמדובר בלהיט הבא.

לקראת מיזם נדל"ן חדש באלעד? רה"ע אלעד יהודה בוטבול, נצפה בשיחה צפופה עם היזם עקיבא זורייבין, בשולי טקס חתימת הסכם הגג שנחתם בצפת בהובלת רה"ע יוסי קקון.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

איצקוביץ' שהשתתף בטקס, הבחין ביועץ התקשורת חזקי שכטר, מחזיק את השלט הענק שעליו חתמו הבכירים. איצקוביץ' שהכיר עד היום את המשפט 'מאחורי כל איש גדול עומדת אשה גדולה' ממליץ לעדכן אותו לכך שמאחורי כל שלט גדול, עומד איש יח"צ גדול.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ
צילום: דב בער הכטמן

את השליח המיוחד של היו"ר דרעי לטקס, סגן השר משה אבוטבול, איצקוביץ' ראה כשהוא מתמוגג מנחת לצידו של האשכנזי הראשון של ש"ס, חבר מועצת העיר צפת, יוסי גלנט.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ
צילום: דב בער הכטמן

את השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי, איצקוביץ' ראה כשהוא מסתודד עם איש היח"צ יוסי לחיאני, וראש המועצה הדתית יהוד-מונסון הרב אלירם כהן. איצקוביץ' מנוע מלפרט, אבל יכול לומר שנחשף השבוע לאחד הניסים המופלאים של לחיאני.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ
צילום יעקב כהן

כאילו לא הספיק לו את מירון, שר ירושלים ומסורת ישראל, היה בעין המצלמות גם השבוע בשל 'יום ירושלים'. איצקוביץ' הבחין בשר כשהוא נועד עם השגריר האמריקני האקבי, בטקס מיוחד שנערך בכנסת בהשתתפות שגרירים שהנציגות הרשמית של מדינתם הועברה לירושלים.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

אותו פרוש נצפה השבוע כשהוא משקיף על מקום המקדש, היישר מגג בית הכנסת 'תפארת ישראל' שזכה לתמיכה הגונה של עשרות מיליונים על ידי משרדו. בסמוך לו נצפה גם הרמ"ט ויקיר המדור, שימי בלוי, כשהוא חבוש בכובע למהדרין שעשוי לפתור את מצוקת המחירים של הכובעים החסידיים.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

במשכן הכנסת התארח השבוע שוק רמלה, שפתח דוכנים לרוב. בין המבקרים נצפה גם סגה"ש אורי מקלב, מסייר בין הדוכנים. איצקוביץ' שניסה לשחד אותו בחגורה, התאכזב כשסגן השר התנגד להצעה.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

סגן השר הפעלתן, נצפה השבוע בעיצומה של מלאכת הפיקוח על התחבורה הציבורית בהילולת שמואל הנביא.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

ואילו את דוד בירנברג, הצמוד של מקלב, איצקוביץ' ראה כשהוא שקוע בשיחה ערה עם המפכ"ל דני לוי. איצקוביץ' סבור שנשמעה שם התחייבות שלא לעצור את עלם החמודות, גם מול סערות התקופה.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

תנופה מדינית: לאחר שאירח בלשכתו את בכירי השלטון מהודו, ויטנאם, סין, סרי לנקה תאילנד ועוד.. שר העבודה יואב בן צור אירח בלשכתו השבוע את עמיתו שר העבודה וסגן ראש הממשלה, צ'כיה, מריאן יורצ'קה. איצקוביץ' מצפה להיות חלק מקצירת הפירות משיתופי הפעולה המדיניים והכלכליים בין המדינות.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

ברגעים הדרמטיים שלפני פקיעת הדד ליין לחוק הגיוס, יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר, נצפה מחוץ למליאה בשיחה צפופה וממושכת עם מזכיר הממשלה צחי ברוורמן ומנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

ואם בחוק הגיוס עסקינן, במשלחת בן האדמו"ר מבעלזא, הרה"צ רבי אהרון מרדכי רוקח, שעלתה למעונו של מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, הבחין איצקוביץ' גם ביועץ התקשורת המסור יצחק (יצו) פלדמן. איצקוביץ' לא סגור עדיין איזה צד הוא ייצג בפגישה הנוכחית.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

איש התקשורת מנחם טוקר אירס השבוע את בתו ומי שבא לברך ולפרגן, הוא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שלא שוכח את הימים שבהם כלי התקשורת טרם רדפו אחריו לראיונות.

אחרי שהאופנוע שלו הלך טוטאלוס, איצקוביץ' הבחין באיש התקשורת נתי שולמן מקול חי, שקוע במלאכתו כאילו לא אירע דבר.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

בסיומה של שבת לנגידי חצר הקודש טאהש, שהתקיימה בניו ג'רסי, בראשות האדמו"ר, קרא האדמו"ר להרב ישראל אדלר וביקשו שישורר את השיר תניא, כדי לעורר רחמים על כלל ישראל. איצקוביץ' היה שם כדי לתעד

הרב אשר ויזל, מרבני העיר רמת גן ומי שאולי עשוי לכהן שם כרב העיר, התקבל בחביבות בלשכתו של הראש"ל הגאון רבי דוד יוסף, יחד עם בנו שצפוי להינשא בקרוב. מאחור: איש התקשורת יענקלה פרידמן, שצפוי להפוך למחותנו של הרב ויזל.

בזמן שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התקבל בחביבות רבה במצעד הדגלים ביום ירושלים, יועץ התקשורת שלו יקיר המדור אריאל אלחרר, בחר לנהל דווקא אז שיחת טלפון מעניינת, כאילו היה זה בחדרו בלשכה. איצקוביץ' היה רוצה להיות זבוב על השפופרת.

אותו בן גביר נצפה השבוע בשולי הכינוס המרכזי שנערך בישיבת 'מרכז הרב' הירושלמית, כשהוא מציע לראשון לציון הגר"ד יוסף, להסיעו עד לביתו, לאחר שהנהג הקבוע התבושש מלהגיע.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

אחרי התלבטות קצרה, הראשון לציון נעתר להצעה והשר בן גביר הסיע אותו ברכבו עד לפתח הבית, שם נפרדו בידידות רבה.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

את צביקה ימין, מנכ"ל עיריית כפר יונה, איצקוביץ' ראה כשהוא מאחל מזל טוב לרב העיר, הגאון הגדול רבי יוסף הללויה בשמחת אירוסי בת זקוניו.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ
צילום: שרון אליאסי

בין האורחים שהגיעו לברך: דודי החתן, סגן ראש עיריית בני ברק המיתולוגי אלי דדון ומ"מ ראש עיריית בית שמש איציק אלמליח.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ
צילום: שרון אליאסי

בשולי ועידת הנדל"ן איצקוביץ' לא יכל לפספס את האסטרטג יוסי רוזנבוים יחד את צוות משרדו מוישי רוטנברג, חיים אבוביץ' ואפרים איזק מנהלים את הועידה ביד רמה.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

את רוזנבוים עצמו ראינו, כשהוא מסתודד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בכניסתו לוועידה. יודעי דבר לחשו לאיצקוביץ' על כך שבשיחה הקצרה הזאת נסגרו כמה דברים משמעותיים, שעוד ידוברו על כך רבות.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

יועץ התקשורת אליאור אזרן, נפה מעתיר בתפילה בקבר השל"ה הקדוש, ביום המסוגל

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

ואם כבר בציון השל"ה עסקינן, איצקוביץ' שהגיע גם הוא להתפלל במקום, הבחין בראש ישיבת 'אור יוסף' הגאון רבי שמואל ביטון. איצקוביץ' יודע לומר שמדובר באירוע חריג. צילום: מקור חזק.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

הגרמ"ש אדלשטיין, העדיף לקרוא את תפילת השל"ה דווקא על קבר החזו"א, יחד עם תלמידי 'שמחת התורה'. צילום: י. בוש

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

זקן חברי מועצת הרבנות הראשית ואבי תנועת הקירוב הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן, שנבחר לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הגיע השבוע להצהיר אמונים כחבר מועצת הרבנות, אחרי שבזמן הבחירות שהה במסע חיזוק ברחבי אמריקה.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

בנאות דשא סינטטי: אמן הרגש דניאל אלישע נצפה כשהוא משוחח ארוכות עם ר' יענקי קנייבסקי, בעת שהשניים השתתפו באירוע סגור.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

ענק הזמר החסידי העולמי, ליפא שמלצר, נצפה בטרקלין ברודווי, בוחר בעקיטשע פרחוני במיוחד, לכבוד חג השבועות הממשמש ובא.

איצקוביץ': המודעה שבוטלה ומאחורי הקלעים של הטרמפ

ולסיום: ראיונות הווטסאפ זוכים לעדנה לאחרונה. בין היתר ביוזמתו של אייל טירן, עורך קבוצות 'עסקים וכלכלה': "מדברים כלכלה – ראיונות עם אנשי המפתח". תכנית הראיונות יצאה לדרך בראיון עם החשב הכללי באוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה, המשיכה בראיון עם יוזם 'חוק הפיקדונות' – ימים ספורים לאחר אישורו הסופי – ח"כ אביחי בוארון, וממשיכה לראיון עם שר התקשורת, שיפורסם במוצ"ש הקרוב. איצקוביץ' עוקב בדריכות.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: itzkowitz@hm-news.co.il או למספר 055-923-5333

קורע לב: משמחה גדולה על אבא שחזר בריא – לאבל כבד מנשוא

אחת עשרה שנה חיכתה המשפחה לילדים. שנים של תפילות, רופאים וחובות עתק. רק אז זכו לחבוק את בנם הראשון, ואחר כך עוד שני ילדים – שלושה אוצרות מדהימים!

הרב אברהם מאיר, בן להרה"צ רבי חיים יעקב ליכטנשטיין זצ"ל גאב"ד בעטלאהן, התייתם בגיל צעיר וגדל אצל האדמו"ר מויז'ניץ. היה חסיד נאמן, גבאי מסור שטרח לפאר את בית השם, ואיש נעים שיח שהאיר פנים לכל אדם.

באותה שבת, כשהוא יושב בראש השולחן – ראשו נשמט על מגש החלות. "אבא התעלף!" צרח הבן הגדול. הבדיקות גילו: הכבד הרוס לגמרי. "אתה חייב השתלת כבד, ובדחיפות. טוסו לארצות הברית" אמרו הרופאים.

תורמים עכשיו ומצילים את האלמנה ושלושת היתומים

תוך שבוע קיפלו חיים שלמים. המשפחה הגיעה להתארח אצל סבתא בקרבת המרכז הרפואי. הילדים עברו בית ספר, האבא צמוד לפלאפון – אולי יקראו לו דחוף להשתלה.

אחרי שנה הזעיקו אותו: "יש כבד!" הילדים רקדו מאושר – אבל ברגע האחרון בוטל הניתוח. אין התאמה. הפעם השנייה כמעט הסתיימה באסון – הגוף דחה את ההשתלה.

בפעם השלישית, ב"ה, ההשתלה הצליחה! אבא התאושש במהירות מפתיעה, צבע בריא חדר ללחייו. בפסח יצא לחגוג עם הילדים, שצהלו מרוב אושר: "אבא חזר"!.

"ברוך השם אני מרגיש יותר טוב" כתב. "בעזרת השם נשמע בקרוב בשורות טובות!"

ופתאום, ביום שישי, כששני הילדים רואים ושומעים – אבא התלונן שהוא לא נושם. למעלה משעה ניסו לבצע בו החייאה, אך הגזירה נגזרה.

תורמים עכשיו ומצילים את האלמנה ושלושת היתומים

הרב ליכטנשטיין הותיר אחריו ילד בן 15, בן 12, וילדה בת 6, המתחננים ורוצים לראות פעם נוספת את אבא. לספר לו על החוויות בתלמוד התורה ובבית הספר, ללמוד איתו בשבת, לשחק איתו מעט.

אחת עשרה שנים התחננו להוסיף נר להדלקת הנרות. שלושה נרות הצטרפו – ואף אחד לא סיפר לאלמנה הצעירה, שעברה כל כך הרבה צער בחייה, שתישאר לגדל אותם לבד…

אחרי שנתיים של גלות וטלטלות, בשל מצבו הרפואי של האבא – הם צריכים שיקום עמוק ותמיכה. בצדקה שלנו נקים להם בסיס כלכלי לשנים הבאות, בכסף שלנו ישלמו חובות והילדים יוכלו לקבל טיפול רגשי.

הם עברו כל כך הרבה סבל ומחסור בשנות נישואיהם. עד שזכו לילדים, ואז המחלה הקשה, וכעת המוות הפתאומי. אנחנו לא יכולים להפקיר אותם לבד. תורמים עכשיו ומסייעים לאלמנה ושלושת היתומים.

תורמים עכשיו ומצילים את האלמנה ושלושת היתומים

לקראת הכרעה: בן האדמו"ר עלה למעונו של הגרמ"ה הירש

הקרב על חוק הגיוס: בשעות הערב עלה באופן חשאי בנו של כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח למעונו של מנהיג עולם התורה מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש בגבעת הישיבה בבני ברק.

בתחילת המפגש הזמין בנו של הרבי מבעלזא את ראש הישיבה לחתונת בתו נכדת האדמו"ר שתתקיים כשבועיים לאחר שבועות בירושלים. לאחר מכן התבקשו הנוכחים לצאת מהחדר כאשר הרה"צ מבעלזא ומרן שליט"א משוחחים ביחידות ממושכות.

השיחה נסובה אודות משבר חוק הגיוס מול הממשלה והדרכים השונות לקראת הכרעה.

לאחר הפגישה איחל הרה"צ שליט"א למרן ראש הישיבה שליט"א בשם אביו האדמו"ר גוט יום טוב ובריאות לאורך ימים ושנים והביע תודה על טרחתו הקרובה בנסיעה המתוכננת לארה"ב עבור קרן עולם התורה.

נזכיר כי לקראת פקיעת מועד האולטימטום, שהציבו המפלגות החרדיות עד להתקדמות משמעותית בחוק הגיוס, בבתי גדולי ישראל ממשיכים לדון בשאלת הישארות המפלגות החרדיות בממשלה. במהלך הימים האחרונים עלה הרה״צ רבי נחמיה אלתר בן כ״ק מרן האדמו״ר מגור, למעונם = של מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו ומרן הגרמ"ה הירש ונועד עמם בנושא חוק הגיוס וענייני השעה. במהלך השיחה, בן האדמו"ר חזר על עמדת אביו לפיה על המפלגות החרדיות לפרוש ממהמשלה.

אתמול (ד) פורסם ב'יתד נאמן' מכתבו של מרן ראש הישיבה, בו הוא מתייחס במרומז לאפשרות של פרישה מהממשלה. "כבר למעלה משנה שהננו בתקופת מבוכה רבה, באשר עדיין לא הוסדר מעמדם החוקי של לומדי התורה בנושא גיוסם לצבא כפי שהיה כל השנים, ורבים מאנשי השלטונות זוממים בגלוי לגייס את לומדי התורה לצבאם, והזמן מתמשך עוד ועוד ולדאבון ליבנו עדיין לא נמצא הפתרון החוקי כפי שהיה.

וכל הזמן נתונות מחשבותינו על דבר זה, שלימוד בני הישיבות והכוללים יתקיים מתוך שלום ושלוה להם ולמשפחותיהם, ואם חלילה יגייסו בכפיה לא נוכל לעמוד מנגד, ונדרש לפעול פעולות שאין אנו חפצים בהם, וכולנו עומדים ומתייצבים על כל יחיד ויחיד שחלילה לא יגייסוהו" כתב ראש הישיבה.

אשת האמונה שחיזקה את כולם הותירה חמישה יתומים רכים

אבל כבד ירד על הקהילה החרדית בכפר סבא, עם הגעתה של הבשורה המרה על פטירתה בדמי ימיה של האשה הצדקנית מרת חנה ימין ע"ה, לאחר שנאבקה במשך 4 שנים עם המחלה הממארת האיומה שפשתה בגופה.

הגב' ימין הוגדרה על ידי חברותיה ומכרותיה כ'אשת אמונה', וכדמות מחזקת ומעודדת שלכל אורך הדרך הפיצה סביבותיה את אור היהדות ושמירת המצוות, והיתה מחזקת נשים רבות, מהקהילה חרדית ומחוצה לה.

הקהילה החרדית הקטנה בעיר מתמודד עם שבר גדול ונורא, טרגדיה קשה מהכיל, לנוכח העובדה שהמנוחה הצדקנית הותירה אחריה חמישה יתומים, ובעלה שהחל בשנים האחרונות לקבוע את מושבו בבית המדרש ושוקד על התורה והעבודה רוב שעות היממה, אינו יכול לגדל את הילדים ולנהל את משק הבית לבדו.

לפני ארבע שנים לקתה המנוחה במחלה הנוראה, שהתקדמה בקצב מהיר מאוד. לאחר שביקשה את ברכתו של מרן עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, אמר לה מרן שאם יש לה אמונה חזקה, לא יאונה כל רע ואינה חייבת להמשיך בטיפולים. ואכן, היא שמעה בקול מרן, ובמשך שנה תמימה חלה עצירה ואף נסיגה במחלה, והיא החלה לשוב לאיתנה.

לתרומה דחופה להצלת המשפחה הקליקו כאן >>>

כעבור שנה, למרבה הצער נגזרה הגזירה, והמחלה התפרצה מחדש, עד שבסופו של דבר הכריעה אותה, והיא בת 35 בלבד.

האמונה של הגב' ימין היתה כה עזה, עד שביקשה מבעלה לעזוב את עבודתו ולעבור ללמוד בכולל, מתוך הבנה שזה מה שייתן לה תוספת על שנות חייה. בעלה שעה לבקשתה ומאז הוא חובש את ספסלי בית המדרש, למעט התקופות שבהן נדרש לשהות לצדה כדי לסעוד אותה במיטת חולייה.

בפטירתה הותירה אחריה חמישה יתומים, שהגדול מביניהם בן 10 שנים, והקטן בן שלוש בלבד. אחד היתומים הרכים, הנו ילד בעל צרכים מיוחדים.

"היא הייתה אישה מיוחדת במינה", מספרים ידידי המשפחה, "הכניסה אורחים, גידלה את הילדים במסירות נפש מיוחדת, היתה קמה מוקדם בכל יום גם בימי חולייה כדי לארגן את הילדים, שמרה עליהם ברוחניות וגשמיות, למרות ובגלל כל האתגרים הרוחניים הכרוכים בגידול ילדים במקום שאינו חרדי. קיבלה יסורים מאהבה, מתוך אמונה בהקב"ה".

כעת זקוקים האלמן השבור והיתומים הרכים לעזרת הציבור, לתמיכה של כולנו. כל אחד ואחד מאתנו ישתדל לתת נתינה שיש בה ממש, 200 שקלים, להחזקת אלמן וחמישה יתומים, שרק רוצים לגדול בצורה בריאה, לאחר הטרגדיה הנוראה שחוו עם פטירתה של האם האהובה אותה ראו כשהיא מתייסרת כל כך לאורך השנים האחרונות.

לתרומה דחופה להצלת המשפחה הקליקו כאן >>>

מגבשים חזית: בן האדמו"ר מגור עלה למעונו של מרן הגר"ד לנדו

לקראת פקיעת מועד האולטימטום, שהציבו המפלגות החרדיות עד להתקדמות משמעותית בחוק הגיוס, בבתי גדולי ישראל ממשיכים לדון בשאלת הישארות המפלגות החרדיות בממשלה.

הרה״צ רבי נחמיה אלתר בן כ״ק מרן האדמו״ר מגור, עלה למעונו של מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו ונועד עמו בנושא חוק הגיוס וענייני השעה. במהלך השיחה, בן האדמו"ר חזר על עמדת אביו לפיה על המפלגות החרדיות לפרוש ממהמשלה.

הביקור הינו המשך לסבב פגישות בבתי גדולי ישראל, שעמם נועד בן האדמו"ר בשליחות אביו. אתמול אף נועד עם מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש וניסה לשכנע אותו להוביל לפרישת דגל התורה.

כזכור, הבוקר פורסם ב'יתד נאמן' מכתבו של מרן ראש הישיבה, בו הוא מתייחס במרומז לאפשרות של פרישה מהממשלה. "כבר למעלה משנה שהננו בתקופת מבוכה רבה, באשר עדיין לא הוסדר מעמדם החוקי של לומדי התורה בנושא גיוסם לצבא כפי שהיה כל השנים, ורבים מאנשי השלטונות זוממים בגלוי לגייס את לומדי התורה לצבאם, והזמן מתמשך עוד ועוד ולדאבון ליבנו עדיין לא נמצא הפתרון החוקי כפי שהיה.

וכל הזמן נתונות מחשבותינו על דבר זה, שלימוד בני הישיבות והכוללים יתקיים מתוך שלום ושלוה להם ולמשפחותיהם, ואם חלילה יגייסו בכפיה לא נוכל לעמוד מנגד, ונדרש לפעול פעולות שאין אנו חפצים בהם, וכולנו עומדים ומתייצבים על כל יחיד ויחיד שחלילה לא יגייסוהו" כתב ראש הישיבה.