מיקום כתבה: הנצפים ביותר

לאחר 49 ימי לחימה במסגרת מבצע "עוז וחרב", הכריז היום תת-אלוף אפי דפרין, דובר צה"ל, על מעבר לשלב חדש ואינטנסיבי יותר במערכה – מבצע "מרכבות גדעון". בהודעתו לתקשורת סקר דפרין את הישגי צה"ל עד כה, ביניהם "חיסול בכירים, פתיחת מסדרון מורג, פגיעה משמעותית בתשתיות, השמדת חטיבת רפיח, והשתלטות מלאה על המרחב בין פילדלפי למורג".

המבצע החדש יכלול, לדברי דובר צה"ל, "מתקפה רחבה, הכוללת הנעה של מרבית אוכלוסיית הרצועה, זאת על מנת להגן עליה באזור סטרילי מחמאס". בנוסף, יימשכו התקיפות האוויריות וחיסול מחבלים, כאשר המודל שיושם ברפיח ייושם גם באזורים נוספים ברצועה.

לצורך המבצע המורחב הוציא צה"ל צווי גיוס לעשרות אלפי אנשי מילואים. "הגיוס בוצע לאחר ניתוח מדויק של הצרכים, ומתוך הבנה עמוקה של העומס על אנשינו", הסביר דפרין, והוסיף כי "אנשי המילואים הם המשענת של צה"ל ואנחנו מכירים ומעריכים את תרומתם".

בתשובה לשאלה בנוגע למטרות המלחמה, אמר דובר צה"ל בבירור: "המבצע, המטרה העליונה שלו היא השבת החטופים, לאחר מכן מיטוט שלטון חמאס, הכרעתו והכנעתו – אבל ראשית השבת החטופים". דברים אלו מיקדו את תשומת הלב לחילוקי דעות משמעותיים בין הפיקוד הצבאי לבין הדרג המדיני בנוגע לסדרי העדיפויות במלחמה.

כאשר נשאל על דברי הרמטכ"ל שהזהיר כי לחץ צבאי עלול לסכן את החטופים, סירב דפרין להתייחס לתוכן דיונים סגורים, אך הדגיש: "החטופים לנגד עינינו תמיד, מאלוף פיקוד הדרום ועד אחרון החיילים פה. החטופים לנגד עינינו תמיד ולשם כך אנחנו פועלים".

בתגובה חריפה לדברי דובר צה"ל, מיהר השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לתקוף: "דובר צה"ל, אתה שוב מתבלבל לחשוב שהצבא הוא מעל לדרג המדיני. בדמוקרטיה זה עובד אחרת: הדרג המדיני קובע, והצבא מבצע. המטרה העליונה והראשונה היא מיטוט חמאס, ורק באמצעותה נוכל להשיב את החטופים בביטחון. אי השגת המטרה הזו בראש ובראשונה, תוביל חלילה לעוד רציחות וחטיפות רבות בעתיד. כך קבע הדרג המדיני – גם אם זה פחות מוצא חן בעיניך".

סוגיית גיוס החרדים עלתה גם היא במהלך התדרוך, כאשר דובר צה"ל נשאל האם הצבא פועל במלוא כוחו לגיוס החרדים. דפרין השיב כי "לצה"ל כרגע, למבצע, יש מספיק סד"כ כדי למלא את המשימות שלו", והוסיף שצה"ל "פועל ושולח צווי גיוס לכל נער בן 16.5 במדינת ישראל".

כאשר נשאל על דברי השר סמוטריץ' בנוגע לכיבוש קבוע של רצועת עזה, השיב דפרין בזהירות: "אנחנו מאמינים שהפעולה שבה אנחנו נוקטים והשיטה הצבאית שבה אנחנו נוקטים, היא השיטה הטובה ביותר כדי לממש את האסטרטגיה שנקבעה על ידי הדרג המדיני".

דפרין התייחס גם למצב בגבול הצפוני, בתשובה לשאלה על האפשרות שהמון דרוזי יצבא על גבול ישראל, ואמר: "אנחנו עוקבים אחרי האירועים בסוריה. תקפנו בשבוע שעבר כדי לאותת למשטר הסורי, אותו דבר עשינו גם בסוף השבוע. אנחנו עוקבים ומבצעים הערכת מצב ונפעל בהתאם".

בסיכום דבריו, ניסה דפרין להפיג את הרושם של מתיחות בין צה"ל לממשלה ואמר: "צה"ל פועל בכפוף לדרג המדיני ובתיאום מלא איתו. התוכניות הוצגו לדרג המדיני ואני חוזר ואומר, מטרת המלחמה היא השבת החטופים ומיטוט שלטון חמאס. המטרות האלה הן כרוכות אחת בשנייה, ככה אנחנו מאמינים וככה אנחנו פועלים".

השבוע נתקלנו בבעיה לא שגרתית: מה עושים כאשר נאלצים לכתוב את המדור עד יום שלישי בצהרים, ואז להורידו לדפוס יחד עם כל מוסף "יתד השבוע" ולשמור אותו אקטואלי עד יום ו'?

אם זה היה קורה במדינה אחרת, לא הייתה שום בעיה. וכי מה כבר יכול להתרחש בתוך ימים ספורים בין שלישי לשישי. אבל כאן כאשר הכול נע בקצב מוגבר, תזיזתי ואנרגטי, כאשר כל רגע החדשות רצות ומתחלפות, אפשר שהמדור כלל לא יהיה אקטואלי בעוד אתם קוראים אותו ברגע זה.

ובכל זאת – זה מה שנגזר מאילוצי השבוע המקוצר (ועבודת בתי הדפוס), ולכן נשתדל להיצמד לאירועים שהיו עד מחצית השבוע, תוך תקווה שהדברים המהותיים לא ישתנו עד רגע זה. לכל היותר נחמיץ מלכתוב כאן מה ארע בנאומי יום הזיכרון הממלכתיים: האם ראש הממשלה הופרע בנאומו. האם היו מעשי פרובוקציה כאלו ואחרים נגדו ונגד שאר השרים. האם החות'ים שיגרו טיל במטרה לשבש את "יום העצמאות" של מדינת ישראל כדי להראות שהם אינם חוששים מלעשות זאת. האם היו עוד אירועים בעזה ובלבנון, האם יש באמת פריצת דרך לביצוע עסקת החטופים. לכל השאלות הללו יש תשובות. כאשר אתם מחזיקים עתה את העיתון בידכם, אתם (מן הסתם) גם יודעים אותם.  

מי שבכל זאת "התחשב" בנו, היה ראש השב"כ, רונן בר, שהודיע ביום שני בלילה על החלטתו לסיים את תפקידו בעוד כחודש וחצי. בר עושה זאת יממה לאחר התצהיר של ראה"מ נתניהו נגדו, בו פירק לגורמים את כל דבריו והפריך את כל טענותיו.

אנשי המחאה, שיעצו לבר להיאחז בכיסאו עד שנתניהו יתפטר, עשו לו שירות רע במיוחד. במקום ללכת הביתה כמו ראש אמ"ן, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד דרום, שכשלו ועזבו מעצמם. הוא הודח על ידי הממשלה לאחר שסירב להתפטר מעצמו. בתגובה, ניסה להשיב מלחמה שערה עם התצהיר שהגיש לבג"צ, אך ספג תצהיר נגדי שהפך אותו לשקרן. באופן זה הוא ייצרב בזיכרון ההיסטורי הלאומי יותר מהם, כמי שאחראי על הכישלון, סירב ללכת הביתה והודח בבושת פנים.

אם היה מודיע מראש מעצמו על התאריך שיתפטר, כפי שעשה בזמנו הרמטכ"ל הרצי הלוי, הוא היה חוסך מעצמו את כל הביזיונות, ולא היה מטלטל את הממשלה והבג"צ לסבב נוסף של עימותים מיותרים.

מציאות מדומה

ושוב כמו תמיד: תצהיר מול תצהיר, וכולם מתיישרים לפי הפוזיציה שלהם. אף אחד לא בודק לעומק את המהות והעובדות, אלא מפרש אותם מידית בהתאם לעמדתו הפוליטית. הכול נעשה רדוד ביותר.

היסטוריונים, שיבדקו בעוד שנים מה קרה כאן, ימצאו ציבור מחולק לשניים, שכל דבר נבחן רק בעיניים של "כן ביבי", "לא ביבי". אם אתה "קפלניסט" מאנשי המחאה השמאל והתקשורת, אתה בעד רונן בר, גם אם הוא יגיד שעכשיו יום חמישי. אם אתה "ביביסט" אתה תגיד אותו דבר, רק ההפך. כל העובדות, הממצאים, התרשימים, הכול פחות חשוב. כל אחד מסביר את זה כרצונו.

האבסורד הוא שיש עובדות שאי אפשר להתעלם מהן. כאשר רונן בר חוזר וכותב בתצהיר שלו שהוא העיר את כל המערכת, מגיע התצהיר של נתניהו ומוכיח על פי הרשומות שקרה בדיוק ההפך. בר הרדים את כל המערכת (בגלל המיס-קלקולציה – לקמן בהרחבה), אבל זה לא מפריע למגיניו, המונעים כאמור משנאת נתניהו, לחיות במציאות מדומה.

מבחינתם בר, העביר את ההתרעה על ההתקפה של החמאס שעומדת לפרוץ בבוקר, לפיקוד העורף, שהעבירו אותה מיד לכל תושבי עוטף עזה, ולכל החיילים. בפועל כל זה לא התרחש. רבים מהחיילים נרצחו במיטותיהם, כיתות הכוננות לא עודכנו, המשטרה לא ידעה מאומה וגם חיה"א לא שמע דבר. כולם הורדמו. אבל את מי מעניין העובדות. מבחינת תומכי בר, כל מי שאומר שלא הייתה התרעה שייך ל"מכונת הרעל".

אז מה עושים: במדינה מתוקנת הייתה קמה ועדת חקירה אמיתית ואובייקטיבית, שהייתה בודקת את הדברים בצורה יסודית, לוקחת את שני התצהירים של נתניהו ובר ומעמידה אותם מול מבחן המציאות. הכול הרי מגובה עם רישומים וסטנוגרמות. אפשר לבדוק מי אמר מה, ומתי. צריך כמובן גם לבדוק מה היה בתקופה שקדמה למחדל החמור, מי טען שהחמאס מורתע, מי העביר כסף לחמאס, מי המליץ על כך, מדוע התמהמהו כוחות הצבא מלהגיע, ובקיצור – יש המון מה לבדוק ולחקור.

אולם במצב הנוכחי אין שום הסכמה על הקמת ועדת חקירה, כל עוד היא תמונה על ידי הבג"צ, שהינו צד מלא בעניין. עמדותיו ידועות וכן פסיקותיו הצפויות. לפיכך יימשך הוויכוח עד אין קץ, כאשר העובדות שעלו השבוע בתצהיר של נתניהו, מעניינות כקליפת השום את מתנגדיו.

מיס קלקולציה

צמד המילים מיס-קלקולציה שפרץ השבוע לחיינו, הינו תחליף לועזי מנופח לשתי מילים עבריות פשוטות: "טעות בחישוב". לפני כ-18 שנים נעשה שימוש בצמד המילים הללו כדי לתאר את הגבול המתוח בין ישראל לסוריה. באותה עת דווח כי גם ישראל וגם סוריה אינן רוצות במלחמה ביניהן. אולם כל אחת עלולה לטעות במה שהשנייה מתכננת לעשות ותפרש כל צעד שלה באופן מוטעה. כתוצאה מכך הדבר עלול להוביל אחת מהן לפתוח במלחמה, שהיא באמת לא רוצה. המלחמה בסופו של דבר נמנעה, אבל צמד המילים נשאר בהקשר המלחמתי.

גם נתניהו עשה שימוש בשתי המילים הללו, כאשר הציג בתצהיר שלו את תפיסת הביטחון השגויה של רונן בר, לשמירה על השקט בעזה בכל מחיר. במקרה הנוכחי זה פעל כך: בר חשש שהחמאס יבין אותו לא נכון, ויחשוב שישראל עומדת לתקוף אותו. ולכן הוא (החמאס) יתקוף תחילה, רק בגלל שהוא חושב שאנו עומדים לתקוף אותו.

לפיכך בהערכת המצב בסיכום הדיון הביטחוני, שכינס בר שעה ורבע לפני הטבח, כאשר היו כבר התרעות ממשיות על הצפוי, הנחה בר "להימנע מפעילות רחבה שלנו כדי להימנע ממיס –קלקולציה". מהסיבה הזו כתב בר והדגיש שוב: "יש להקפיד שלא לייצר מיס-קלקולציה במהלכים לא זהירים". 

בסיכומו של דבר, התפיסה הזו של בר, הובילה אותו לכך, שגם לאחר רצף סימנים משמעותיים באותו לילה, הוא נאחז בתפיסתו השגויה ומנע ביצוע פעולות הכרחיות, רק מחשש שהחמאס יפרש פעולות אלו ככוונות מלחמה מצד מדינת ישראל ויפתח במלחמה נגדנו. בפועל: בזמן שרונן בר מנע פעולות מחשש למלחמה, החמאס כבר פתח במלחמה.

יתכן מאד שהתפיסה השגויה הזו של רונן בר, הביאה אותו להוריד כוננות עם שחר, כדי למנוע הפחדה של החמאס, שתגרור אותו להסלים כביכול שלא מרצונו. אפשר גם שזו הסיבה שבר לא מיהר להעיר את נתניהו, כיון שחשש שהוא יורה על פעולות בשטח, שיגרמו וידחפו את החמאס להסלים. במילים אחרות: בר לא רוצה להראות סימני כוננות מתוך רצון להרגיע את האויב. זו גם הסיבה שלא הוצאו חיילים לגדר. הכוונה של בר הייתה לשדר מצב שהכול שקט.

ובכל זאת אי אפשר להימלט מהשאלות: מדוע לפחות לא העירו את החיילים ואת כיתות הכוננות. מדוע לא ניסו לבטל את האירוע ההמוני באזור, ואפילו לא אמרו להיערך ליד גדרות הקיבוצים, הרחק מהגבול. שאלות שיישארו ללא מענה.

ראש השב"כ שקרן ונתניהו פחדן

איש התקשורת ארז תדמור, שאינו מסתיר את דעותיו ועמדותיו הימניות, סיכם את עניין המיס-קלקולציה היטב. לדבריו, גם אם ניקח אלף גנרלים וראשי ארגוני ביון מהעולם וניתן להם את המידע המודיעיני שהגיע בליל ה-7 באוקטובר, איש מהם לא היה נוהג כמו רונן בר.

"כמה מהם לא היו מעלים כוננות, מפקירים את הלוחמים להישחט במיטות, מסתירים את המידע מהממשלה, לא מעדכנים את כיתות הכוננות האזרחיות ובנוסף מורידים הנחיה לצמצם אפילו פעולות אבטחה שגרתיות כדי להימנע מ"מיס- קלקולציה"? שואל תדמור. "אני בספק אם היה אפילו אחד כזה. זו התנהלות בלתי סבירה בעליל".

לדבריו, הדבר הראשון שכל בר דעת מבין שצריך לעשות, כשמקבלים מידע על היערכות למתקפת אויב, הוא לוודא שאתה מוכן ומוגן מפני התרחיש הגרוע ביותר. אחרי שווידאת את זה, אתה ממשיך הלאה לדרכים להימנע ממיס-קלקולציה, לא לחשוף מקורות וכדומה. אבל קודם כל יש לעשות את המובן מאליו: לוודא שאזרחיך מוגנים ולוחמיך מוכנים.

תדמור כותב כי ההתנהלות של רונן בר החל מ-23:00 בלילה ועד המתקפה כל כך לא הגיונית, כל כך סותרת את השכל הישר, כל כך סותרת את האינטואיציה של כל אחד מאתנו, שזה לא מפליא שאנשים נדרשים להסברים מעולמות הבגידה.

המסקנה של תדמור: אם בתרחיש הכי פחות גרוע, רונן בר, אינו בוגד אלא אדם מופקר, שקבלת ההחלטות שלו אינה הגיונית בעליל, מדוע יש אנשים שתמכו בו ורצו שהוא יהיה מופקד הלאה על הביטחון של הילדים שלהם. אין מנוס אלא לחזור למה שכתבנו לעיל: השנאה לנתניהו גוברת על כל הגיון.

ויש צד מעניין נוסף שאפשר להצביע עליו: אם היה צריך ראייה לדברים שנכתבו כאן בשבוע שעבר על הססנותו (ויש שיגידו פחדנותו) של ראה"מ, דבר שאנו כותבים עליו מאז השבעה באוקטובר, היא התקבלה בתצהיר של נתניהו.

כזכור וכפי שנכתב: אם נתניהו היה מקבל התרעה בזמן, הוא היה ממהר להעיר את כל הגזרה מתוך פחד. כך הוא נוהג לפעול מאז אירועי מנהרת הכותל (עליהם הרחבנו בשבוע שעבר). הראייה לדברים מגיעה כאמור מהתצהיר שלו, בו הוא מצטייר כחרדתי באופן מיוחד: הוא חושש ממה שקורה בעזה, פוחד מפגיעת הכטב"מ בביתו בקיסריה, חרד מפגיעה דומה בו בישיבות הממשלה ובמהלך עדותו בביהמ"ש, וחושש גם מאד שאנשי המחאה יפגעו בו פיסית. זה הרקע לכל בקשותיו מראש השב"כ לשמור ולהגן עליו.

שורה תחתונה: נתניהו מצייר בתצהיר את בר כ"שקרן", אך הוא עצמו מצטייר כ"פחדן". מה גרוע יותר: תלוי כמובן את מי שואלים. אמור לי האם אתה קפלניסט או ביביסט והתשובה תהיה בהתאם.

התצהיר המסעיר 

מי שחשב שלתקשורת הכללית יש בכל זאת אחוזים בודדים של הוגנות ויושרה, נוכח לראות השבוע, שאין שיא שלילי שהיא לא מגיעה אליו. הדברים באו לידי ביטוי בסיקור התצהיר שהגיש נתניהו – מסמך תקשורתי ששופך אור על מה שארע בליל השבעה באוקטובר ואחריו.

בניגוד לסיקור התצהיר של ראש השב"כ רונן בר בשבוע שעבר שזכה לכותרת ענק על "מסמך מטלטל", אני מאשים", "תצהיר היסטורי" "בר חושף, כיצד נתניהו חותר תחת הדמוקרטיה"  ועוד מילים מפוצצות דומות, הרי שהתצהיר של נתניהו, שהיה הרבה יותר מפורט עם הרבה יותר רישומים, מסמכים ותמלילים, הוצג באופן דל של "קרב גרסאות", או "גרסת נתניהו".

במסגרת התעמולה התקשורתית, ניסו הפרשנים לטעון כי מדובר בציטוטים סלקטיביים בלבד, והתעלמו מהממצאים החמורים שעלו מהמסמכים המפורטים. גם נתניהו היה ער לכך, ולמחרת הגשת התצהיר כאשר נכנס למתן עדות במשפטו, קפצו עליו העיתונאים, כמו שהם עושים בכל יום בו הוא מופיע בביהמ"ש, עם שאלות רבות. נתניהו התעלם כהרגלו מכל השואלים, וענה רק על זו שעסקה בסיקור התקשורתי הדל של התצהיר שלו, תוך שהוא מאשר שהדבר לא נעלם מעיניו.

עוד קודם ניסו הפרשנים לטעון שנתניהו לא יגיש תצהיר, לא יחתום עליו, ולא ירצה להתעמת מול בר. עורך דינו של נתניהו, ציון אמיר, אישר שאכן הייתה התלבטות מסוימת, אבל לא בגלל שראש הממשלה לא רצה, אלא בגלל שהמשמעות הייתה האם צריכים להעמיד דרג נבחר מול דרג ממונה. קרי ראש ממשלה מול ראש השירות החשאי בקרב תצהירים על עובדות בהליך בג"צי.

לדברי עו"ד אמיר, בסופו של דבר הכריע ראש הממשלה להגיש תצהיר מפורט שהתייחס לכל הטענות וכן לחתום עליו בעצמו. "הפרשנים טעו לכל אורך הדרך", אומר אמיר, הם אמרו בהתחלה שנתניהו לא מתכוון להגיש תצהיר. אחר כך אמרו שהוא לא מתכוון לחתום. אחר כך ציינו שאם יהיה תצהיר הוא יהיה קטן מאד שיכלול איזו אמירה כללית וזהו. אני שמח שהצלחנו לשמור על עמימות. שום דבר לא דלף, והנה הציבור בישראל והבג"צ, קיבלו תצהיר ארוך, מפורט, שמתייחס לכל הטענות באופן פרטני שהעלה רונן בר ומפריך אותן".

הדגים והגירוש

מי שלא השלימה עם העניין הייתה כאמור התקשורת, שעבדה שעות נוספות לאחר התצהיר כדי להפעיל את מסך העשן שלה. הפרשנים לא טרחו לעמת בדיווחיהם את רונן בר על שקריו. לא היה ולו ערוץ תקשורת אחד שהעז להוציא מפיו את המילה "שקר", כפי שהם מפנים ביתר קלות מול ראש הממשלה.

במקום להתעסק במהות ובעובדות על מה שארע בליל הטבח, כפי שהשתקף בתצהיר של נתניהו, התעסקו בזוטות מסביב. כך לדוגמא הכתב ירון אברהם, מ"חדשות 12", הסביר כיצד רונן בר טעה "בגדול", כאשר נכנס לקרב התצהירים, קרב שלנתניהו יש יתרון עליו, בכך שהוא יכול להשתמש בסעיפים המקנים לו חוקית את הסמכות להוציא חומרים מסווגים. במילים אחרות: הבעיה אינה שרונן בר, משקר בתצהיר שלו, אלא בכך שנתניהו חשף את זה ברישומים ובתמלילים. 

והיו גם כתבים שממש "נעלבו" בשמו של בר, וציינו כי התצהיר של נתניהו היה "אלים, מבזה ומשתלח" נגד ראש השירות החשאי. הכתבים הללו שכחו כנראה את סדר הדברים, מה קדם למה, מי השתלח ראשון, מי נאחז בכיסא ומי ניסה להכפיש, תוך שימוש בדוברות הארגון.

כך או כך, יממה לאחר התצהיר ובאופן בלתי מנותק ממנו, לאחר שהבין שבידי ראה"מ הסמכות להוציא עוד ציטוטים ישירים שלו מהימים שקדמו לטבח, הודיע רונן בר שהוא פורש בעוד חודש וחצי ביט' סיוון. הודעתו מייתרת את העתירות נגד פיטוריו. אולם בשמאל לחצו על הבג"צ להתייחס בכל זאת לעתירה ולתת פסק דין עקרוני, על מנת לשרטט את הנורמות המשפטיות לפיטורי ראש שב"כ ודרך מינויו.

בממשלה הבינו את המלכוד, ולכן ביטלו במשאל טלפוני מהיר, את ההדחה של בר כדי למנוע פסיקה עקרונית של בג"צ בנושא. בכך הודיעה למעשה הממשלה שבר יישאר ראש השב"כ – ברשות ובסמכות – עד התאריך בו נקב. היטיב להגדיר את המצב העיתונאי עמית סגל: "רק אתמול הממשלה ביקשה לפטר את בר והוא לא רצה להתפטר. והנה עתה בר מתפטר והממשלה מצהירה שלא תפטר אותו. 

בר עצמו הסביר את תאריך התפטרותו בעוד כחודש וחצי, בצורך לחפוף את מחליפו, דבר שקומם עוד יותר את שרי הממשלה. "איך הוא יחפוף את מחליפו. איזה כלים הוא יעניק לו. האם יעביר לו את הקונספציה השגויה בה היה שבוי, לפיה החמאס מורתע", תוהים השרים.

בדבר אחד מסכימים כולם: לרונן בר יש תרומה רבה לביטחון המדינה עם שנים ארוכות בשירות. אולם בתקופה האחרונה הוא גרר את השב"כ ללב הפוליטיקה באופן מבזה, כאשר התבצר בתפקידו רק כדי לרצות את אנשי המחאה, שיעצו לו לעשות את זה "עד שנתניהו יתפטר". הקלישאה המפורסמת על אכילת הדגים והגירוש מהעיר, כאילו נכתבה עליו.

מעגל הבומרנג

הריאיון שקיימנו כאן בשבוע שעבר עם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ הרב משה גפני, זכה להבלטה רבה וצוטט בכלי תקשורת רבים. הציטוטים כללו את עיקרי דבריו על הצורך בהחזרת החטופים כמטרה הראשונה ואת ביקורתו בנושא הזה על השר בצלאל סמוטריץ', שהתבטא באופן הפוך.

כמו כן הובלטה ביקורתו על מפלגת "הציונות הדתית", הגורמת לפירוק גוש וממשלת הימין, באופן כזה, שאין כל ודאות שניתן יהיה להקים בעתיד ממשלה דומה. "מפלגת הציונות הדתית הפכה למסיתה הגדולה נגדנו, אף שתמכנו בכל מה שהם ביקשו להעביר. היה מצופה מהם שינהגו בהתאם בציפור הנפש שלנו ולא לנהוג בפופוליזם. כך לא נוהגים שותפים", אמר.  

הדברים כאמור צוטטו בהבלטה ועוררו פולמוס נרחב. היו שניסו לחדד את הנקודה הזו עוד יותר ודיברו על המעגל הבלתי אפשרי של האירועים שמתרחשים מסביב, מהם עולה כיצד מפלגת הציונות הדתית גומלת רע לחרדים בכל הקשור לחוק הגיוס. המעגל מתחיל בכך שהציונות הדתית תומכת בהמשך המלחמה ומאיימת, שאם זה לא יקרה, היא תעזוב את הקואליציה.

נתניהו, בתמיכת נאמנו רון דרמר, דווקא חשב ללכת לשלב ב' של עסקת החטופים, גם במחיר של הפסקה זמנית של הלחימה. זאת בהתאם לגישה שלו עוד מתקופת שחרור גלעד שליט. אולם הוא נכנע לתכתיבים של בן גביר וסמוטריץ', והפך את הנושא ל"אידיאולוגי". לצורך כך הוא מסביר שאם תהיה הפסקת לחימה, אי אפשר יהיה לחזור ולהילחם בעזה עקב הערבויות הבינלאומיות שהחמאס ידרוש ויקבל. "החמאס לא טיפש. אי אפשר לרמות אותו ולחזור ללחימה", הסביר נתניהו בהצהרה שלו במוצאי החג לפני שבועיים.

בהקשר זה חשוב לציין כי הקביעה הזו אינה חד משמעית. הראייה: בלבנון, הצבא ממשיך לפעול נגד החיזבאללה אפילו ברובע הדאחייה (כפי שהיה השבוע), גם לאחר הפסקת האש וגם מול הערבויות הבינלאומיות.

כך או כך, נתניהו נכנע לתכתיבי "הציונות הדתית" והוא תומך כאמור בהמשך הלחימה. התוצאה משרתת את מטרות מפלגת "הציונות הדתית", אך פוגעת בחרדים. האבסורד: "מפלגות יהדות התורה וש"ס עוזרות בעצם ל"ציונות הדתית", בכך שהן מעניקות לה גיבוי וגב בתוך הקואליציה להמשך המלחמה, ואז כאשר המלחמה נמשכת, הציבור החרדי סופג את כל ההסתה, שמובלת על ידי… "הציונות הדתית", לה הן עזרו. בומרנג.

השיחה וההוכחה    

רבות נכתב על הניסיון של גורמי השמאל להפיל את ממשלת נתניהו בכל דרך, לאחר שנואשו לעשות זאת דרך הבחירות. לצורך כך הם מוכנים להשקיע כספים רבים, אותם כנראה הם מגייסים בנקל. אחת הדוגמאות לכך נחשפה בתחילת השבוע ב"חדשות 14", באמצעות הקלטות שהציגו כיצד אנשי "הדיפ סטייט" עובדים להפיל את נתניהו.

בהקלטה נשמע יו"ר "התנועה לאיכות השלטון" אליעד שרגא, כשהוא משוחח עם חוקר פרטי, שהבטיח לו מידע אודות "חשבונות בנק" של משפחת נתניהו. החוקר דרש בתמורה כסף מזומן,  כדי שלא יהיה ניתן לעקוב אחר התשלום וכן להימנע מתשלומי מיסים.

על פי החשיפה, החוקר הפרטי אבי לרר, תושב פלורידה, פעל מטעם המיליארדר ברוך אירביצ'ר ונדרש לאסוף מידע על משפחת נתניהו. לאחר שלרר חש שהדרישות כלפיו מוגזמות, הוא המציא סיפור לפיו מצא חשבונות בנק של בני משפחת נתניהו עם סכום כולל של 8 מיליון דולר, וכן חשבון נוסף על שם שרה נתניהו עם 13 מיליון דולר. בהקלטות נשמע לרר מקיים שיחות מול עו"ד שרגא, בהן סוכם על תשלום כספי תמורת קבלת המידע.

באחת ההקלטות אומר יו"ר התנועה לאיכות השלטון לחוקר הפרטי: "אנחנו חבורה של אנשים מאוד מכובדת. יושב פה ראש מוסד לשעבר, יושב פה מפכ"ל משטרה לשעבר, שהיה סגן ראש השב"כ. זה לא ילדים קטנים. מעבר לניירות – הם רוצים לשאול הרבה שאלות מסביב, שזה יותר חשוב לנו כדי להבין את הרקע".

שרגא מבקש להפיג את חששותיו של החוקר הפרטי: "הבאנו לפה את האנשים הכי רציניים. מבחינתנו זה דרמה. אתה צריך לסמוך עליי שיש לי מוניטין של איש הגון, ואתה צריך לסמוך גם על האנשים שיושבים כאן בחדר. אנחנו לא נרמה אותך. אתה מבין שאנחנו מכאן הולכים ישר ליועצת המשפטית לממשלה ולנשיא בית המשפט העליון".

בהמשך מדגיש שרגא שהוא העביר לחוקר עשרות אלפי דולרים והמשך הכסף ימשיך לעבור אליו: "אתה מבין שזה פצצות אטומיות. אז יש לנו שאלות שרוצים לשאול אותך אותם אנשים  מכובדים, שמחכים לך כבר שעה וחצי כאן". שרגא גם מפרט את סכומי הכסף ואת הבנקים דרכם  הועברו לחוקר ומציין שיש שם הוראה להעביר לו 50 אלף דולרים, ברגע שהוא (שרגא) יאשר זאת. 

כאמור כל זה מראה כיצד פועל הדיפ סטייט, עם השמות המוכרים שחוזרים על עצמם. בתנועה לאיכות השלטון מסרו בתגובה לתחקיר, שבעקבות פרשת קטארגייט, הם בחנו את הטענות והתברר שמדובר בנוכל. "מיותר לציין כי התנועה לא שילמה שקל לנוכל או לכל אדם אחר. כל טענה אחרת היא דיבה ושקר שיענו באמצעים המשפטיים המקובלים".

בליכוד מיהרו להגיב וטענו כי שוב מתבררת לעיני כל, כיצד עובדת שיטת הפעולה של אנשי המחאה. "כך עובד הדיפ-סטייט בישראל: ראש מוסד לשעבר, מפכ"ל לשעבר וראש התנועה ל"איכות השלטון", מנסים להפיל את ראש הממשלה ואת ממשלת הימין בעזרת מימון לא חוקי בכסף שחור ועלילות דם מומצאות חדשות".

סוד הביפרים

מה לא נכתב על "מבצע הביפרים" הגדול שהיכה בחיזבאללה והביא בחסדי שמיים למפנה בלחימה בלבנון. מדובר היה בפיצוץ מתואם של אלפי מכשירי קשר וביפרים של החיזבאללה, בפעולה מודיעינית שיוחסה למוסד.

מאז הביצוע המוצלח, מתנהל קרב קרדיטים סביבו, אך האמת צריכה להיאמר: המבצע החל להתגבש בתקופת כהונתו של ראש המוסד תמיר פרדו והמשיך תחת יוסי כהן, כאשר התשתית הסופית הונחה בשלהי 2022. לפי מקורות זרים צוות של 150 אנשי מקצוע היה מעורב בתכנון ובביצוע, כולל מומחי חבלה, מהנדסי אלקטרוניקה ואנשי סייבר.

בחיזבאללה חששו לדבר בטלפונים ניידים ולכן עברו למערכות קשר, מתוך הנחה שלא ניתן להאזין להם. המכשירים שהושתלו בזימוניות תוכננו להתפוצץ בשתי דרכים: או מפתיחת הודעה ייעודית, או באופן אוטומטי לאחר פרק זמן קצוב. בסופו של דבר בוצע פיצוץ יזום של מכשירי הקשר והזימוניות בתוך יומיים. המהלך היכה כאמור בחיזבאללה באופן קשה עד שנסראללה נאלץ להודות שמדובר במבצע "חסר תקדים בהיסטוריה". 

קודם למתקפה נרשמו דיונים רבים בפורומים ביטחוניים מצומצמים בראשות נתניהו, אך ההכרעה נפלה שלושה ימים קודם המבצע בדיון דחוף בו השתתפו נתניהו, שר הביטחון דאז, גלנט, הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי וראש המוסד דדי ברנע. על פי הדיווחים הרוחות בחדר סערו. ברנע תמך בפעולה, בעוד הלוי וגלנט התנגדו. הלוי ליווה את התנגדותו בציניות ואמר: "בצעצועים לא מנצחים מלחמות". במצב הזה של שניים נגד אחד, בחר נתניהו בצד של ברנע להפעיל את מבצע הביפרים וכל השאר היסטוריה.

תקופה לאחר המבצע, הודה ברנע בנאום שנשא, כי נתניהו תמך בדעת המיעוט שהציג המוסד, בעד הפעלת המבצע, בניגוד לעמדה אחרת שהייתה באותו דיון. השבוע התייחס לכך נתניהו באופן ישיר. במהלך נאומו בכנס של ארגון JNS בירושלים, חשף פרטים חדשים מאחורי הקלעים לפני אישור המבצע. 

"בשבוע השלישי של ספטמבר למדנו שחיזבאללה שלח שלושה ביפרים לסריקה באיראן", אמר נתניהו בנאומו. "לפני כן הפצצנו סורק כזה שהם עמדו להביא, נפטרנו ממנו וגם מהבחור שמפעיל אותו. שאלתי, 'תוך כמה זמן תהיה להם תשובה (האם הביפרים ממולכדים)? השיבו לי שתהיה להם תשובה בתוך יום אחד. אמרתי, 'אם כך, תפעילו את זה מיד'".

החשיפה של נתניהו, שפרטיה נפסלו בעבר על ידי הצנזורה, הכעיסה פרשנים מסוימים, שאינם מאוהדי נתניהו, כיון שהיא מלמדת מי נתן את ההוראה ולמי מגיע הקרדיט. לפיכך הם מיהרו לצטט "גורמי ביטחון, שהופתעו מהחשיפה הפומבית". לדבריהם, מדובר במידע שנחשב לסודי ביותר ומוכר למעטים בלבד.

ראוי אפוא להזכיר ולומר לאותם פרשנים: הסמכות להחליט מה מותר ומה אסור לפרסם, נתונה בידי ראש הממשלה, יהיה מי שיהיה.

וכרגיל היה מי שניסה להידחף לתוך העניין הזה. מדובר ביאיר לפיד, שהיה "דקה וחצי" ראש ממשלה בסוף הקדנציה הקודמת. לפיד טען כי מבצע הביפרים הבשיל בעת שהוא כיהן כראש הממשלה וציין: "הייתה סיבה לכך ששתקתי לגבי הפרטים,גם אחרי שהמבצע יצא לפועל". מוטב לו לשתוק הלאה. 

דו עט

מיס-קלקולציה: ראש השב"כ התבצר מאחורי צמד המילים הללו שפירושן "טעות בחישוב" (ראו לעיל) כדי להסביר מדוע לא הורה על כוננות ביטחונית בדרגה הגבוהה ביותר בליל הטבח. במקור הלטיני של המילה, "קלקולוס" היא אבן קטנה. כאשר הרומאים לא חלמו עדיין על מחשב, הם השתמשו בחשבונייה, שהייתה מורכבת מאבנים קטנות. "מיס" היא מלת השלילה, במובן של "טעות".

"הסטנוגרמות יוכיחו": נתניהו הגיש השבוע את התצהיר שלו שהיה מלווה בסטנוגרמות שהוכיחו את גרסתו מול גירסת ראש השב"כ בר. הפירוש המילולי של סטנוגרמות – רישום בצורת קצרנות. הרישומים הללו הפריכו לחלוטין את טענותיו של בר והודעת הפרישה הגיעה מיד אחר כך.

תוקפת ואוכפת": מי שחשב שההסכם בלבנון ימנע מישראל לפעול הלאה בשטחה במקרה של הפרת ההסכם על ידי החיזבאללה, נוכח השבוע לראות כיצד מדינת ישראל תוקפת ואוכפת את ההסכם, לאחר שחשפה מחסן טילים מדויקים ברובע הדאחייה בבירות. האם התקיפות הללו  יסלימו מחדש את הגבול הצפוני? בינתיים החיזבאללה רק מאיים.    

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של עיתון 'יתד נאמן'

אחרי שנעדר בשל פרוייקט החג הענק של 'המחדש' איצקוביץ' תכנן לשוב לקהל מעריציו כבר בשבוע שעבר, אבל בשל מעמד האזכרה למרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצוק"ל, איצקוביץ' נאלץ להמתין שבוע נוסף בסבלנות עד היום.

•

חשיפת איצקוביץ': שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, הממונה על הילולת הרשב"י עלה היום למעונו של כ"ק האדמו"ר מבאיאן ופרש בפניו את מתווה ההילולא לשנת תשפ"ה, תוך פירוט האתגרים בשל זמני ההילולא, בדומה לשנת תשפ"א, אז אירע האסון הקשה. לפרוש התלוו הפרויקטור יוסי דייטש, סמנכ"ל המשרד חיים רוזנשטיין ויקיר המדור, רמ"ט השר, שימי בלוי.

מי שנעדר מהביקור, הוא יועץ השר יהודה הרשלר. איצקוביץ' שתהה מדוע, גילה אותו מעתיר בתפילה על ההילולא בציון הקדוש בקרעסטיר.

בזמן שהשריפות השתוללו בהרי ירושלים, איצקוביץ' הבחין בסגן השר ורמטכ"ל התחבורה, הרב אורי מקלב, מקבל תדרוך בחפ"ק מד"א באשתאול.

לאחר מכן נצפה סגה"ש מקלב ויועציו דוד בירנברג והרמ"ט דוד וורצמן מקבלים תמונת מצב מפיקוד איחוד הצלה, בחפ"ק ניהול השריפות באשתאול.

את אותו מקלב, איצקוביץ' תיעד השבוע בעת שנצפה מוקדם יותר, מפזז ומכרכר בהכנסת ספר תורה בעיר נתניה.

ואחרון ממקלב: סגן השר נצפה יחד עם עמיתיו למפלגה, ח"כ יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי, בכינוס לב לאחים שהתקיים בבנייני האומה.

במפגש דיפלומטי: את שלום שטיין, הפוליטי החדש של 'המחדש' איצקוביץ' ראה בשיחת היכרות ולחיצת ידיים חמה וידידותית עם שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי בשולי הכנס של הjna. השגריר התעניין באתר 'המחדש' ושיבח מאד את פעילות האתר ששמעו הגיע גם לבית הלבן. איצקוביץ' סבור שבזמן של טלטלות בארצות הברית, כדאי שיהיה לפחות משהו אחד יציב.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, שהגיע לניחום האבלים אצל שר העבודה יואב בן צור, פגש במקום את הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף והחמיא: "אני עובד עם כל השרים של תנועת ש"ס, נהנה לעבוד איתם". הראשון לציון השיב: "אין כמו השר בן צור".

מחוץ לניחום האבלים, איצקוביץ' הבחין באבי יפרח, יועץ התקשורת של השר בן צור, מתברך בחביבות רבה מרבה של כפר יונה הגר"י הללויה.

בשבוע שעבר, הבחין איצקוביץ' בסגן השר אורי מקלב וסגן ראש עיריית ירושלים ישראל קלרמן יחד עם הרב יהודה יברוב מזכיר הועדה הרוחנית ב'יתד נאמן' בין קהל האלפים בשיעור המיוחד שמסר מנהיג הציבור החרדי הרב דוב לנדו בשכונת רמות בירושלים. צילום: מנדי טויטו.

איצקוביץ' שעדיין בהלם מנטישתו של פרח התקשורת מרדכי הלפרין, שכבר הספיק להגיש מספר פעמים את המהדורה המרכזית ברדיו 'קול חי' לטובת גיוס לצה"ל רח"ל, הבחין באביו הנגיד שמוליק הלפרין, בתפילת שחרית בבית הכנסת בבודפשט, שם שהה לרגל הילולת ר' שעייה ב"ר משה.

איצקוביץ' שעשה את דרכו לקרעסטיר, תיעד את רחובות הרובע היהודי בבודפשט שנראים כמו ברוקלין ורבי עקיבא יחד, עם פתיחת בית הכנסת הגדול שנפתח חינם לראשונה אחרי עשרות שנים לציבור הרחב.

המגיד רבי אברהם מרדכי מלאך, נצפה ברגע של דברי כיבושין בעיצומו של מסע "בדרך התורה" לקרעסטיר, בראשות הרב מרדכי סגל.

את עורך 'משפחה' הסופר אריה ארליך, איצקוביץ' ראה בירידה מכבש המטוס. ארליך, בחר שלא להצטרף לטנדר vip של המשפיע הרה"ח יצחק משה ארלנגר שליט"א שחיכה לו סמוך לכבש.

אותו ארליך נצפה קודם לכן מנצל את זמנו בשדה, כשהוא שקוע בשיחת רעים שנראית מעניינת במיוחד.

ובקרעסטיר עצמה נצפה כתב 'משפחה' אהרון קליגר, כשהוא סועד את ליבו בהכנסות האורחים. איצקוביץ' מתפלל שיהיה לשובע ולא לרזון.

גם אפרים רוזנשטיין, האיש והלאומית, נצפה בחצר הציון.

תעלומה בקרעסטיר: המונים התגודדו סביב אחד המתפללים שהגיע למקום, בשל שמועה כי מדובר בנגיד חשוב, שמוזיל מהונו הון רב. איצקוביץ' שלא הצליח לזהות במי מדובר, פונה לקוראים ומבקש את עזרתכם.

האיש והשטריימלים, ר' סענדר ברייר, שידוע בהכנסת אורחים לאורך כל השנה, נצפה גם הוא עם ניירות פופולריים במיוחד

גם את איש התקשורת, שניאור ובר, איצקוביץ' גילה בין המתפללים שהגיעו להשתטח על ציון רבי שייע'.

נעצר או לא נעצר, הרב פרידלנדר מהכנסת האורחים והמאבקים סביב הציון, הגיע להתפלל גם הוא. איצקוביץ' מיהר לתעד.

את נחמן גולדברג, האיש וההפקה של המתחם בציון וההכנסות אורחים, איצקוביץ' ראה ברגע של הפוגה.

השלום החסידי? נחמן בנשעיה, בכיר 'שלומי אמונים' ועיתון 'המבשר', ולייזר קנופף, נצפו גם הם בסמוך לציון.

ר ישראל מאיר גבאי האיש וקברי הצדיקים בעולם, נצפה גם הוא בקרעסטיר. איצקוביץ' תוהה אם גבאי מתחרט שלא השקיע בעבר בציון.

רגע לפני שאיצקוביץ' שם את פעמיו חזרה לישראל, איצקוביץ' החליט לתעד רגע אותנטי של אווירה יחד עם המקהלה הווקאלית בניצוחו של בעל המנגן ר' אברימי מושקוביץ.

בזמן שאחיו יצא לביקור בזק בקרעסטיר, אמן הרגש ויקיר המדור דוד קליגר נצפה בביה"כ זלאטשוב בבני ברק כשהוא עובר לפני התיבה

לאחר התפילה ועם סעודה צנועה, נצפה אותו קליגר כשהוא מפזם לכבוד ר' שייע בן ר' משה

את חביב המדור, איש התקשורת (במיל') אברומי לינשה, איצקוביץ' ראה בין ספא לספא, כשהוא מסתודד עם האיש והאגדה, תא"ל במיל' עופר וינטר.

את מתנאל נוגאוקר, רמ"ט מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל, איצקוביץ' ראה כשהוא בשיחה ערה עם (מ"מ) נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, בחדר האח"מים בהר שעל שם הוזה המדינה, באחד מטקסי ימי הזיכרון.

הרל"ש של אלעד, מוטי בר מוחא, נצפה מעתיר בתפילה במירון, על ציון רבי אלעזר בנו של הרשב"י זיע"א.

הזמר והחזן ישראל אדלר נצפה בלונדון לקראת דינר יוקרתי שהתקיים בישיבת גייטסהד.

בקבר דוד המלך, נצפה בעל המנגן ישראל שטרן יחד עם הגיטריסט יונתן פורת והקלרינט שרגא פרנק.

"והגית בו יומם ולילה": בשולי המופע – ובמרכז הלימוד. בשעה שקהל רב סיים את המופע של דוד בן ארזה, הבחינו הנוכחים בחוץ במחזה מרגש: בחור ישיבה, ישוב בפינה, שקוע בלימודו בעיון ובהתמדה, כשספר פתוח לפניו ועולמו כולו הוא דברי התורה הקדושה.

בהפוגה קלה בין מנחה לטיש של ר׳ מיילך: צלם חצרות הקודש, נפתלי לרר, נצפה מנצל את ימי 'בין הזמנים' בגני יהושע (צילום: נתי שולמן)

אשף המכירות פרי לייבוביץ, חבק השבוע בת נוספת במשפחה. איצקוביץ' שראה אותו נרגש, מיהר לאחל מזל טוב.

הגרח"פ ברמן שליט"א מראשי ישיבת פוניבז' מסר שיעור פתיחה לזמן קיץ בישיבת 'כנסת שלום' שבנשיאותו.

רגע לפני מעמד הצדעה לבחורי ישיבות ואברכים שנערך בעיר כפר יונה, הגיע הגאב"ד הגר"ש זעפרני, לביקור במעונו של המרא דאתרא הגאון רבי יוסף הללויה. בתווך: הבן יקיר ר' יעקב ישראל זעפרני. צילום: שרון אליאסי.

הרה"ר לישראל, הגאון הגדול רבי דוד לאו, נצפה בכניסתו ליום שכולו תורה בהיכל ביהמ"ד המרכזי 'תפארת רפאל' בתל אביב, בראשות הרה"ג שלמה זביחי. לצידו: זאבי קשש, המנכ"ל החדש של 'מרכז לאו' שבנשיאות הרב הראשי.

ר' עובדיה חדוק, נהגו האישי של מרן הגר"מ מאזוז זצוק"ל, מתקשה להיפרד ממורו ורבו, שאותו ליווה בחצי יובל השנים האחרונות.

זֹאת תִּֽהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכּהֵן. וְיָצָא הַכּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵה נִרְפָא נֶגַע הַצָרַעַת מִן הַצָרוּעַ. וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִטַהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִ֥ים חַיוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. (ויקרא יד, ב – ד)

בויקרא רבה (טז, ו) דרשו, 'זאת תהיה תורת המצורע', המוציא שם רע, ובמדרש תנחומא (מצורע פ"ב) 'זאת תהיה תורת המצורע' ללמדך, שהמספר לשון הרע הנגעים באין עליו.

וכתב רש"י, שלקח שתי צפרים טהורות, פרט לעוף טמא, לפי שהנגעים באים על לשון הרע, שהוא מעשה פטפוטי דברים, לפיכך הוזקקו לטהרתו צפרים, שמפטפטין תמיד בצפצוף קול.

ודרשו בגמ' בערכין (טו, ב) שאין הנגעים באים אלא על לשון הרע שנאמר (קהלת ה) 'אל תתן את פיך לחטיא את בשרך' כלומר אל תתן רשות להוציא דבר מפיך לחטיא את בשרך להלקות גופך ואל תאמר לפני המלאך הממונה עליך בשגגה הוצאתי מפי הדבור, שכל דבור ודבור שיוצא מפיך הלא הם בספר נכתבין בין טוב בין רע בין שוגג בין מזיד, 'למה יקצוף האלקים על קולך וחבל את מעשה ידיך', אלו הידים והגוף שלוקין בנגעים, וכן מצינו בדברים רבה, שאין צרעת באה אלא על לשון הרע כגון שמצינו במשה ואהרן ומרים שלקו בצרעת על ידי שהוציאו לשון הרע.

ובספר החינוך (מצוה קסט) כתב, שהזרתנו התורה כי בהגיע אל האדם החולי הרע, והוא הצרעת, שלא יקחנו דרך מקרה, רק יחשוב מיד כי עוונותיו גרמו, וירחיק מחברת בני אדם כאדם המרוחק מרוע מעשיו, ויתחבר אל המכפר המרפא שבר החטא ויראה אליו נגעו, ובעצתו ובדבריו ובפשפוש מעשיו יוסר מעליו הנגע, כי האל ברוך הוא שמשגיח עליו תמיד יראה מעשה תשובתו וירפאהו, וזהו ענין ההסגרין.

ברמב"ם (הל' טומאת צרעת פט"ז ה"י) כתב, שהצרעת אינו ממנהגו של עולם אלא אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע, שהמספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו, אם חזר בו יטהר הבית, אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית משתנים כלי העור שבביתו שהוא יושב ושוכב עליהן, אם חזר בו יטהרו, ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנין הבגדים שעליו, אם חזר בו יטהרו ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנה עורו ויצטרע ויהיה מובדל ומפורסם לבדו עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון הרע.

באור החיים (ויקרא יג, ב) כתב, במה שאמרו שהצרעת באה על לשון הרע, ירמוז הכתוב בב' מראות נגעים, על פי מה שכתב הרמב"ם, שהאומר דברי גנאי על חברו הגם שאומר אמת נקרא בעל לשון הרע, והאומר שקר נקרא מוציא שם רע, וכנגד ב' אלו אמר שאת או בהרת, שאת כנגד מוציא שם רע, ואמר שאת מלשון (שמות כג, א) 'לא תשא שמע שוא', ובהרת כנגד לשון הרע, ואמר לשון בהרת בהירות שיורה הצדקת הדברים הנאמרים כי כנים הם ואף על פי כן מאוסים הם ויסובבו הצרעת. ולצד שיש הדרגות בב' הבחינות, לזה עשה ה' ספחת לשאת ולבהרת כבחינת הדבור אשר יסובב אותה.

החילוק בין לשון הרע, מוציא שם רע ורכילות

וכן כתב הרמב"ם (פ"ז מהל' דעות ה"א – ב) שהמרגל בחברו עובר בלא תעשה, שנאמר 'לא תלך רכיל בעמיך', ואף על פי שאין לוקין על דבר זה, עון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל, לכך נסמך לו 'ולא תעמוד על דם רעך', צא ולמד מה אירע לדואג האדומי, אי זהו רכיל זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר כך אמר פלוני כך וכך שמעתי על פלוני אף על פי שהוא אמת הרי זה מחריב את העולם, יש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע, והוא המספר בגנות חברו אף על פי שאומר אמת, אבל האומר שקר נקרא מוציא שם רע על חברו, אבל בעל לשון הרע זה שיושב ואומר כך וכך עשה פלוני וכך וכך היו אבותיו וכך וכך שמעתי עליו ואמר דברים של גנאי, על זה אמר הכתוב יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות.

בכסף משנה (הל' דעות פ"ז ה"א) כתב, שדעת הרמב"ם שרכיל היינו האומר פלוני אמר עליך כך וכך או עשה לך כך אע"פ שאותו דבר אינו גנות, כיון שטוען דברים מזה והולך לזה נקרא רכיל שהוא כרוכל המחזר בעיירות, אבל לשון הרע היינו המספר בגנות חבירו, וזה נחלק לשנים: אם הגנות שמספר עליו הוא שקר נקרא מוציא שם רע, ואם הוא אמת נקרא מספר לשון הרע, נמצא שפרט כאן ארבעה שמות, רכיל, מספר לשון הרע, מוציא שם רע, ובעל לשון הרע.

וכתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג, רטז) שהמספר לשון הרע, שתים הנה קוראותיו: הנזק והבושת אשר יגרום לחברו, ובחירתו לחייב ולהרשיע את חבריו ושמחתו לאידם, ובדבר אחד יגדל עון המספר לשון הרע על דבר אמת, מן המספר על דבר שקר, כי יאמין העם בספרו על חברו דברים כנים, ויעלה קלונו לפניהם, ויהיה לבוז בעיניהם, אחר אשר נחם על רעתו ונסלח לו מחטאותיו.

ובהמשך (אות רכב) כתב, שהולך רכיל גם נקרא לשון הרע, והוא בכלל כת מספרי לשון הרע, ונזק הרכילות חדל לספור, כי אין מספר, כי הוא מרבה שנאה בעולם ומכשיל את בני אדם לעבור על מה שכתוב בתורה (ויקרא יט, יז) 'לא תשנא את אחיך בלבבך', והנה העולם קיים על השלום (אבות סוף פרק א), ומפני השנאה נמוגים ארץ וכל יושביה, ופעמים רבות יתן הרכיל חרב ביד חברו להרוג את רעהו, כמו שכתוב (יחזקאל כב, ט) 'אנשי רכיל היו בך למען שפך דם', ונאמר (ירמיה ו, כח) 'כלם סרי סוררים הולכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה', וקראו רבותינו (פאה ירושלמי פרק א, הלכה א) את הרכילות לשון שלישי מפני שהוא הורג שלשה, האומרו, והמקבלו, ומי שנאמר עליו.

ואפשר לבאר דברי הרמב"ם ע"פ מה שכתב (פ"ו הל' דעות ה"ח) כך אמרו חכמים (סנהדרין קז, א) המלבין פני חברו ברבים שאין לו חלק לעולם הבא, לפיכך צריך אדם להיזהר שלא לבייש חברו ברבים בין קטן בין גדול, ולא יקרא לו בשם שהוא בוש ממנו, ולא יספר לפניו דבר שהוא בוש ממנו.

בספר המצוות לרמב"ם (עשה עג) שצונו להתודות על החטאים והעונות שחטאנו לפני הא-ל יתעלה ולאמר אותם עם התשובה. וזה הוא הודוי, והוא אמרו ית' (נשא ה) 'דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא והתודו את חטאתם אשר עשו', והביא את דברי מכילתא, בפרשת ויקרא (ה) מכל חטאת האדם ממה שבינו לבין חברו על הגנבות ועל הגזלות ועל לשון הרע, שהוידוי מצוה בפני עצמה וחובה לחוטא על אי זה חטא שחטא, שנא' 'והתודו את חטאתם אשר עשו', הרי שאפשר לבאר בדעת הרמב"ם שהעון הוא בעצם מה שהוא מפיץ רע בעולם ומבזה ומבייש את חברו ולכך עונשו חמור כ"כ, לפי שגורם חורבן בעולם, ולזה צריך להתוודות ולתקן את מה שקלקל ולהרבות טוב וכפי שיתבאר.

תקנה למדבר לשן הרע שיעסוק בתורה

בגמ' בערכין (טו, ב) אמר רבי חמא בר' חנינא, מה תקנתו של מספרי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, שנא', 'מרפא לשון עץ חיים', ואין לשון אלא לשון הרע, שנאמר 'חץ שחוט לשונם', ואין עץ אלא תורה, שנאמר 'עץ חיים היא למחזיקים בה', ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו, שנאמר, וסלף בה שבר רוח, רבי אחא ברבי חנינא אומר, סיפר אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד ברוח הקדש, שנאמר 'יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות', אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, ואם ע"ה הוא ישפיל דעתו, שנאמר, 'וסלף בה שבר רוח'.

וכתב בהרחב דבר (במדבר לג, נה) מה הסיבה שנחרב בית המקדש השני על עוון לשון הרע, שכל שהמקום קדוש יותר יש יותר התגברות הטומאה, ומשום הכי בירושלים שעבודת הקודש בגבורה, מצינו במדרש שלא היה עבודה זרה שלא נעבד בירושלים שנאמר (ישעיה י, י) 'ופסיליהם מירושלים ומשומרון', ובבית שני שהיתה קדושת התורה במעלה עליונה, על כן נתגבר טומאת שפתים שהוא לשון הרע ושנאת חנם, והיינו משום דלשון הרע הוא מקביל לקדושת התורה.

מעיל מכפר על לשון הרע שדומה לים

בגמ' בזבחים (פח, ב) מצינו שהמעיל מכפר על לשון הרע. בביאור העניין כתב הכלי יקר, לפי שהמעיל מכפר על לשון הרע, על כן היה כולו תכלת, כי תכלת דומה לים (חולין פט, א), ועל ידי התכלת יסתכל בים וממנו יראה וכן יעשה, כי בים נאמר (איוב לח, י – יא) 'ואשבור עליו חקי ואשים בריח ודלתים, ואומר 'עד פה תבוא ולא תוסיף וגו', וכך נתן הקדוש ברוך הוא אל הלשון חומה ובריח כמו שאמרו בערכין (טו, ב) ולא עוד אלא שהפקדתי לך שתי חומות אחת של עצם ואחת של בשר, ומה יתן ומה יוסיף לך שמירה לשון רמיה, כי יצא לחוץ ידבר ישלח חץ שחוט לשונו לכל ארבע רוחות העולם ויעבור בריח ודלתים, והיה מן הראוי שילמד האדם מן הים אשר אינו עובר דלתים ובריח ואינו פורץ גדרו, וזה טעם התכלת שדומה לים, כי בהסתכלו בתכלת יהיה נזכר אל הים שדומה לו בצבע, וממילא יתבונן אז במעשה הים וממנו יראה וכן יעשה.

ובשמירת הלשון ביאר, שהים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד, והיינו שעל ידי שיזכור שיבוא לדין לפני כסא הכבוד, כן הוא גם בזה, כי איתא בתנא דבי אליהו (אליהו רבה פרק יח) כשם שהרשעים מספרים לשון הרע ועולה עד כסא הכבוד, ועל ידי שהוא לבוש תכלת יזכור ויתבונן איה דבריו עולים, וישמר מזה.

מקום שמצוה לספר לשון הרע

בתשובות והנהגות (ח"א סימן תקנח) הביא שבדברי החפץ חיים, מובא גם שלפעמים אין איסור לשון הרע אלא אדרבה מצוה לספר, כגון מי שמטעה את חבירו במקח וממכר, או שלוה מעות ואינו משלם, או בענין שידוכים שמציעים שידוך לא טוב ויזיק, והוא נמנע לדבר וחולה שאין רצונו לדבר רע או להזיק, הלא עובר על 'לא תעמוד על דם רעך' שהוא עוון חמור מאוד, וגם על מצות 'ואהבת לרעך כמוך', שאם היו עושים להם כן ודאי היו מצטערים ומתרעמים מאד, שעוברים גם בדיני ממונות כשיודע עדות ואינו מעיד, נמצא משתמש במצות אלוקינו ית"ש להזיק לחבירו, רק יש בזה כמה פרטי דינים, וכן יש ליזהר שלא לספר רק מה שצריך להצילו מנזק, אבל מה שמוסיף יותר ה"ה באיסור לשון הרע, ולכן יש ליזהר ללמוד היטב פרטי ההלכות לידע פרטי האיסורים ופרטי ההיתר שלפעמים יש חובה לספר בתנאים מסוימים.

'בעל' לשון הרע

בשו"ת באר משה (חלק ח סימן קיט) הקשה, בדברי הרמב"ם (פ"ג מהל' תשובה הל"ו) באלו שאין להם חלק לעולם הבא וכו' ובעלי לשון הרע, ומדוע לא נקט בלשון מספרי לשון הרע או אומרי לשון הרע, וכתב לתרץ כיון שלספר לשון הרע הוא עון גדול מאוד ושוה כנגד ג' עברות חמורות, ורק מי שהוא מבעלי לשון הרע אין לו חלק לעולם הבא, כמו באיש שדרכו להלבין פני בני"א ברבים ושש ושמח בזה שאין לו חלק בעוה"ב, שתופס דבר רע כדי לילך ולספר ולהגיד בין כל חבריו, שנעשה על אותו לשון הרע כבעלים.

החפץ חיים בבאר מים חיים (הלכות לה"ר כלל ד' סקמ"ט) הקשה, שהלא ידוע שאין דבר עומד בפני התשובה, ואיך יתכן שעל דיבור לשון הרע אין לו תקנה, ותירץ, על פי מה שכתב הרמב"ם (פ"ז הל' דעות ה"ב) שהפסוק 'יכרת ה' כל שפתי חלקות' מדבר במי שהורגל לדבר לשון הרע ונעשה אצלו הפקר, ובעל לשון הרע, היינו שיושב ואומר, כך וכך עשה פלוני, כך וכך היו אבותיו, וכך וכך שמעתי עליו, ואומר דברים של גנאי, על זה הכתוב אומר 'יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדבר גדולות'.

וכן ביאר בכסף משנה, אע"פ שיספר אדם בגנות חברו לא יקרא בעל לשון הרע מפני שאפשר שלא סיפר כן אלא במקרה אבל מי שמורגל תמיד לספר לשון הרע, יקרא 'בעל' לשון הרע, וזהו שכתב שיושב ואומר כך וכך עשה פלוני כלומר שהוא קבוע ומורגל לדבר דברים אלו, וכ"כ רבינו יונה בשערי תשובה (מאמר רג), ולכן במציאות כמעט וא"א לו לשוב, שהרי אין לו כפרה עד שיבקש מחילה מחברו, וכיון שכ"כ נטמע והורגל בעוון זה אינו יודע כבר ממי לבקש סליחה ומחילה, ממילא אין לו תשובה וכפרה על חטא זה.

המדבר לשון הרע סופו שכופר בעיקר

בספר כד הקמח (לשון הרע) כתב, וידוע כי כל הרגיל לדבר דברים בטלים מתוך אותם דברים בטלים יבא לספר לשון הרע מהמון העם, ומתוך כך יספר לשון הרע מן הצדיקים, ומי שהרגיל את עצמו לספר בגנות הבריות שבארץ יספר בגנות של מעלה לכפור בעיקר, ולגודל חומר העבירה הזאת אין המחזיקים בה מקבלים פני שכינה, כמו שמצינו בסוטה (מב) שארבע כתות אין מקבלות פני שכינה, וכו' כת מספרי לשון הרע, ולא יאות לבעל לשון הרע שיעסוק בתורה, ומצינו במשלי (יח) 'מפרי פי איש תשבע בטנו' 'מות וחיים ביד לשון', הודיענו בשני כתובים אלה גודל כח הלשון אם לטוב אם לרע, כי אם הוא משתמש בלשונו בדברי תורה ויוכיח וזיכה את הרבים הנה זה שכרו אתו ופעולתו לפניו, ואם בדברי רכילות ולשון הרע הנה ענשו מעותד ומזומן ותשבע בטנו ממנו.

והנה מצינו בערכין (טו, ב) כל המספר לשון הרע כאילו כופר בעיקר, שנאמר (תהילים יב, ה) 'אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו' וכן אסור לאדם לקבל לשון הרע, שנאמר (שמות כג, א) 'לא תשא שמע שוא', והטעם כמו שכתבו בספרי יראים כי ידוע הוא שמי שרוצה לדבר לשון הרע הוא מסתכל בכל צדדיו אולי עומד שם האיש ההוא, ועושה עין של מעלה כאלו אין רואה ח"ו, וכמו שאמרו חז"ל בגנב, ובמדרש תנחומא איתא קשה לשון הרע שאין אדם מוציאו מפיו עד שהוא כופר בעיקר.

גודל העון

בחפץ חיים (שמירת הלשון ח"א שער הזכירה פ"ד) כמה גדול כחה של לשון הרע, שהיא שקולה כנגד ג' עונות החמורות, כמו שאמרו בערכין (טו, א), וגורם לסלק שכינה מישראל, כמ"ש במדרש רבה (פרשת שופטים), אמר רבי מונא כל שאומר לשה"ר מסלק השכינה ממטה למעלה, תדע לך, מה דוד אומר, (תהלים נז) 'נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים בני אדם שיניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה', 'רומה על השמים אלקים וגו', אמר דוד ריבונו של עולם מה השכינה עושה למטה סלק השכינה לרקיע, וכן במדרש רבה (פרשת תצא), אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה ע"י שהיה לשון הרע ביניכם סילקתי שכינה מביניכם, ולא חרבה ירושלים במקדש שני אלא בעון מספרי לשון הרע שהיה ביניהם, בשביל שנאת חנם שהיה בהם, כמ"ש ביומא (דף ט, ב) ובגיטין (נו ונז, ב) וכפי שפירש"י.

והמסכסך בלשון הרע ורכילות שלו בין אנשים אהובים, ועושה ביניהם מחלוקת ח"ו, הוא מתועב עבור זה לפני ה', וקשה עון הזה יותר מעון גאוה ושקר ושפיכת דם נקי וכו', כמו שכתוב במשלי שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו, עינים רמות לשון שקר וידים שופכות דם נקי וגו' ומשלח מדנים בין אחים, ואמרו חז"ל דזו היא השביעית הקשה שבכולן.

ויותר מזה מצינו במדרש, שאין הקדוש ברוך הוא רוצה להשתתף כלל עם בעל לשון הרע להציל אותו מצרותיו, ואין שום עצה לאדם רק שינצור לשונו מרע, וגם יטמין תמיד את עצמו מלישב בחבורת אנשים המדברים דברי גנאי מחבריהם, וכ"כ במדרש ובספרי זוטא, אמר הקדוש ברוך הוא מכל צרות הבאות עליכם אני יכול להציל אתכם, אבל בלשון הרע הטמן עצמך ואין אתה נפסד, וראה את המתקת דברי חז"ל שהמתיקו את דברי המקולקל בחטא זה כמו המנושך מכלב שוטה, כי באמת שניהם שוים, כמ"ש ביומא (דף פ"ד) שמי שנשכו כלב שוטה אין לו רפואה, ועל לשון הרע ג"כ אמרו שהמורגל בעון זה ח"ו אין לו תקנה, כמו שאמרו (ערכין טז, ב) סיפר אין לו תקנה.

ואמרו עליו שהוא כעובר על ה' חומשי תורה וככופר בעיקר ח"ו, שזה לשון המדרש רבה, אמר ר' יהושע בן לוי חמש תורות כתובות בפרשה, זאת תורת נגע צרעת, זאת התורה לכל נגע הצרעת, זאת תהיה תורת המצורע, זאת תורת אשר בו נגע צרעת, זאת תורת הצרעת המוציא שם רע, ללמדך שכל האומר לשון הרע עובר על ה' ספרי תורה וכו', על כן מי שיש לו מוח בקדקדו, יראה תמיד לזרז את עצמו וללחום מלחמת ה' עם יצרו שלא ילכד בעון המר הגדול הזה, ואז אשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא.

טהרת המצורע לחטא לשון הרע

הנה מצינו בגמ' בבא בתרא (קסה, א) רובן בעריות מיעוטן בגזל וכולם באבק לשון הרע, ובגמ' בערכין (טז, ב) אמר רבי יהודה בן לוי, מה נשתנה מצורע שאמרה תורה, יביא שתי ציפרים לטהרתו, אמר הקדוש ברוך הוא, לפי שהוא עשה מעשה פטיט, לפיכך אמרה תורה יביא קרבן פטיט, ופי' בערוך (ערך פט, ג) שפטפט והשמיע קולו בלשון הרעף, ולכך יביא קרבן פטיט צפרים שמשמיעים קול בכל שעה.

באור החיים (ויקרא יד, ב) כתב לפרש, שהצרעת כפי הטבע תתהוה מעפשות וזיהום הגוף ותגבורת המרה שתתגבר באדם ועושה רושם בבשרו, ויהיה בעצבון וצרת הלב ושממון השכל, והרפואה הטבעית לזה היא ע"י דברים שמרחיבים ומשמחים את לבו, וכשיבוא לו צרעת הוא יכול לומר כי חולי טבעי הוא, ולא יאמין שהוא בגלל עוון לשון הרע, לכך צריך המצורע להיסגר בדד ובגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה, ולכאורה דברים אלו אינם מרחיבים את דעתו, אלא כאשר יהרהר בתשובה ויתודה חטאתו, ועי"ז ישוב מחטאתו ויטהר לשונו ויראה כי נהפך הנגע, ידע שלא בא לו הנגע אלא בגלל שדבר לשון הרע, והוא אומרו זאת תהיה תורת מוציא שם רע, והוכחתו ביום טהרתו, שהגם שעשה דברים נגדיים לחוליו כנזכר אף על פי כן נטהר, בזה ידע כי תורת לשונו הרע הוא זה ולא מקרה הטבעי כחושבי מחשבות און וישמור פיו ולשונו, והוא מה שגמר אומר נרפא נגע הצרעת מן הצרוע פירוש מן הצרוע באה רפואתו ששב ורפא לו.

והנה טהרת המצורע הוא ע"י הבאת שתי ציפורים טהורות, והכהן שוחט ציפור אחת ואת השניה הוא משלח לחופשי על פני השדה, ובביאור הענין כתב בכלי יקר, ע"פ דברי הגמ' הנ"ל שהציפורים מרמזות על דיבור האדם שמצפצף כציפור, ובזה הדיבורים מתחלקים לשניים, דיבורים אסורים כאותו מצורע שדיבר לשון הרע, ודיבורים שמצווה ואף חובה לדבר אותם כגון דברי תורה ותפילה, שהם דיבורים שמחברים בין איש לרעהו, הרי שכנגד הדיבורים האסורים מביא המצורע ציפור אחת שהכהן שוחט אותה, לפי שהוא צריך להפסיק בדיבורים האסורים, ואת הציפור השניה שולח לשדה, לאמר שמצווה על האדם לשלח ולהוציא מפיו דיבורים מותרים, רק שבשביל שלא יתגאה בדברי חכמתו, צריך לטבול בדם הציפור השחוטה, שידבר בהכנעה ובענווה.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

יממה לאחר הדרמה הגדולה עם התחדשות האש באזור הרי ירושלים, 119 צוותי כיבוי ממשיכים להילחם באש באזור הרי ירושלים ב-11 גזרות: שער הגיא, מסילת ציון, נטף, יד השמונה, נווה אילן, מבוא חורון, פארק קנדה, ענבה עד לטרון, נווה שלום, דרך בורמה עד יער אשתאול, בית מאיר ושורש.

23 צוותי כיבוי פועלים בעצימות גבוהה באזור בית מאיר ושורש. בסיוע אווירי, כעת יש 10 מטוסי כיבוי אשר מסייעים לכח מבצעי בשטח. במקביל, 8 מטוסים יגיעו במהלך היום לסיוע מקפריסין ואיטליה. כמו כן הודיעו אמש מדינות נוספות בהן צרפת, על שליחת מטוסי כיבוי נוספים.

עם אור ראשון, מטוסי הכיבוי של טייסת אלעד ערכו סבבים מעל המוקדים המשמעותיים ובסמוך ליישובים על מנת לחצוץ בין האש לבתים. כך בין היתר במהלך הלילה הושגה שליטה על האש בפארק קנדה אך עדיין יש מוקדי בעירה.

בהתאם להחלטת המשטרה, ניתן לחזור לשגרה ולשוב לבתים בחלק מהיישובים המפונים, אולם בכבאות והצלה אומרים כי בניגוד לדיווחים השונים, בשלב זה טרם הושגה שליטה, אולם בהוראת המשטרה נפתחו לתנועה הכבישים: 1, 3 ו-38. הישובים שעדיין מפונים: שער הגיא, מבילת ציון, בית מאיר, שורש, נווה אילן, יד השמונה, נטף.

בתוך כך, במהלך יממה מורכבת בה מאות לוחמי אש נלחמו בלהבות ענק ובשריפות מורכבות, נפגעו 17 לוחמים, 2 מתוכם פונו לבית החולים. במחוז ירושלים נפגעו- 5, ממחוז מרכז- 6, מחוז דן- 1, מכללה- 3, דרום- 1 ויו"ש- 1. רוב הנפגעים טופלו בשטח וחזרו לפעילות.

נזכיר כי לאור סכנת התלקחות מחודשת ולטובת בטיחותכם – חל איסור להגיע היום (1.5) ליערות וחניונים באזורי סיכון! הנוכחות באזורים אלו מסכנת חיים ואסורה בתכלית: פארק איילון קנדה, יער אשתאול, בן שמן, יער קולה, חניוני שורש, סטף, דרך בורמה, נווה אילן, יער הקדושים, חולדה, פארק בריטניה, ועוד.

יצויין כי נציב כבאות והצלה חתם על צו האוסר הדלקת אש בשטח פתוח בכלל חלקי הארץ– בתוקף עד ה 7.5.

ברקע שריפות הענק המשתוללות ברחבי הארץ, שר הביטחון ישראל כ"ץ פנה לרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר והנחה את צה"ל לעשות כל מאמץ כדי לסייע לכוחות כיבוי האש להתמודד עם השריפות בהרי ירושלים. "אנחנו נמצאים בשעת חירום לאומית ויש לרכז את כל הכוחות האפשריים כדי להציל חיים ולהשתלט על השריפות" הבהיר.

בעקבות כך, הרמטכ״ל הנחה את פיקוד העורף, חיל האוויר וכלל היחידות של צה״ל לסייע בכל שיידרש למשטרה ולכבאות והצלה לטובת טיפול בשריפה. כמו כן בישראל נערכים להגעת מטוסי כיבוי מיוון, קפריסין, בולגריה וייתכן גם ממדינות נוספות. שר החוץ גדעון סער שוחח בשעה האחרונה עם שרי החוץ של קפריסין, קרואטיה, איטליה ויוון בבקשת סיוע למטוסי כיבוי בהשתלטות על השריפה באזור ירושלים.

יצוין, כי בשעה האחרונה התקיימה הערכת מצב בחפ"ק באשתאול יחד עם כל גורמי הביטחון, בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. במהלך ההערכת מצב הוחלט כי כוחות משטרה נוספים יוקפצו לאזור, כולל יחידות טרקטורונים שיגיעו מהצפון, כדי לסייע בפעולות הפינוי והכיבוי. בנוסף, תוגברו מאמצי הפינוי של תושבים מאזורים בסיכון, בהתאם להנחיות גורמי החירום.

השר בן גביר הדגיש את החשיבות העליונה של שמירה על חיי אדם וביטחונם, והנחה את כלל הגורמים לפעול בתיאום מלא ובמהירות המרבית להשגת שליטה על האש.

נכון לשעה זו, כוחות חילוץ של חטיבת החילוץ ומחוז ירושלים והמרכז יחד עם צוותי כיבוי אש של פיקוד העורף, צוותי כיבוי אש קרקעיים וכבאיות של חיל האוויר, יחד עם כלי טיס המעניק תמונה אווירית, מסייעים בשעות האחרונות במאמצים לכיבוי השריפות באיזור הרי ירושלים ופינוי התושבים. כלל הכוחות פועלים בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל וכוחות הכבאות וההצלה.

בתוך כך, לאור השריפה באזור כביש מספר 1, עובדי קק״ל פועלים בשטח לפינוי דרכי גישה דרך היערות, במטרה לאפשר מעבר בטוח לבעלי הרכבים שנתקעו במקום. העבודות מתבצעות בשיתוף פעולה עם גורמי החירום בשטח, ובקק"ל מבקשים מהציבור להישמע להנחיות ולנהוג במשנה זהירות.

נציין כי במד"א מעדכנים בהמשך לשריפה בכביש 1 כי חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבתי החולים שמיר אסף הרופא וקפלן, 7 נפגעים במצב קל, בהם: גבר בן 36 עם כוויות, ו-6 עם שאיפת עשן בגילאי 30, 20, ושנה.