התצהיר הוכיח: בחירה בין השקרן לפחדן/ זיסמן מסכם שבוע

השבוע נתקלנו בבעיה לא שגרתית: מה עושים כאשר נאלצים לכתוב את המדור עד יום שלישי בצהרים, ואז להורידו לדפוס יחד עם כל מוסף "יתד השבוע" ולשמור אותו אקטואלי עד יום ו'?

אם זה היה קורה במדינה אחרת, לא הייתה שום בעיה. וכי מה כבר יכול להתרחש בתוך ימים ספורים בין שלישי לשישי. אבל כאן כאשר הכול נע בקצב מוגבר, תזיזתי ואנרגטי, כאשר כל רגע החדשות רצות ומתחלפות, אפשר שהמדור כלל לא יהיה אקטואלי בעוד אתם קוראים אותו ברגע זה.

ובכל זאת – זה מה שנגזר מאילוצי השבוע המקוצר (ועבודת בתי הדפוס), ולכן נשתדל להיצמד לאירועים שהיו עד מחצית השבוע, תוך תקווה שהדברים המהותיים לא ישתנו עד רגע זה. לכל היותר נחמיץ מלכתוב כאן מה ארע בנאומי יום הזיכרון הממלכתיים: האם ראש הממשלה הופרע בנאומו. האם היו מעשי פרובוקציה כאלו ואחרים נגדו ונגד שאר השרים. האם החות'ים שיגרו טיל במטרה לשבש את "יום העצמאות" של מדינת ישראל כדי להראות שהם אינם חוששים מלעשות זאת. האם היו עוד אירועים בעזה ובלבנון, האם יש באמת פריצת דרך לביצוע עסקת החטופים. לכל השאלות הללו יש תשובות. כאשר אתם מחזיקים עתה את העיתון בידכם, אתם (מן הסתם) גם יודעים אותם.  

מי שבכל זאת "התחשב" בנו, היה ראש השב"כ, רונן בר, שהודיע ביום שני בלילה על החלטתו לסיים את תפקידו בעוד כחודש וחצי. בר עושה זאת יממה לאחר התצהיר של ראה"מ נתניהו נגדו, בו פירק לגורמים את כל דבריו והפריך את כל טענותיו.

אנשי המחאה, שיעצו לבר להיאחז בכיסאו עד שנתניהו יתפטר, עשו לו שירות רע במיוחד. במקום ללכת הביתה כמו ראש אמ"ן, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד דרום, שכשלו ועזבו מעצמם. הוא הודח על ידי הממשלה לאחר שסירב להתפטר מעצמו. בתגובה, ניסה להשיב מלחמה שערה עם התצהיר שהגיש לבג"צ, אך ספג תצהיר נגדי שהפך אותו לשקרן. באופן זה הוא ייצרב בזיכרון ההיסטורי הלאומי יותר מהם, כמי שאחראי על הכישלון, סירב ללכת הביתה והודח בבושת פנים.

אם היה מודיע מראש מעצמו על התאריך שיתפטר, כפי שעשה בזמנו הרמטכ"ל הרצי הלוי, הוא היה חוסך מעצמו את כל הביזיונות, ולא היה מטלטל את הממשלה והבג"צ לסבב נוסף של עימותים מיותרים.

מציאות מדומה

ושוב כמו תמיד: תצהיר מול תצהיר, וכולם מתיישרים לפי הפוזיציה שלהם. אף אחד לא בודק לעומק את המהות והעובדות, אלא מפרש אותם מידית בהתאם לעמדתו הפוליטית. הכול נעשה רדוד ביותר.

היסטוריונים, שיבדקו בעוד שנים מה קרה כאן, ימצאו ציבור מחולק לשניים, שכל דבר נבחן רק בעיניים של "כן ביבי", "לא ביבי". אם אתה "קפלניסט" מאנשי המחאה השמאל והתקשורת, אתה בעד רונן בר, גם אם הוא יגיד שעכשיו יום חמישי. אם אתה "ביביסט" אתה תגיד אותו דבר, רק ההפך. כל העובדות, הממצאים, התרשימים, הכול פחות חשוב. כל אחד מסביר את זה כרצונו.

האבסורד הוא שיש עובדות שאי אפשר להתעלם מהן. כאשר רונן בר חוזר וכותב בתצהיר שלו שהוא העיר את כל המערכת, מגיע התצהיר של נתניהו ומוכיח על פי הרשומות שקרה בדיוק ההפך. בר הרדים את כל המערכת (בגלל המיס-קלקולציה – לקמן בהרחבה), אבל זה לא מפריע למגיניו, המונעים כאמור משנאת נתניהו, לחיות במציאות מדומה.

מבחינתם בר, העביר את ההתרעה על ההתקפה של החמאס שעומדת לפרוץ בבוקר, לפיקוד העורף, שהעבירו אותה מיד לכל תושבי עוטף עזה, ולכל החיילים. בפועל כל זה לא התרחש. רבים מהחיילים נרצחו במיטותיהם, כיתות הכוננות לא עודכנו, המשטרה לא ידעה מאומה וגם חיה"א לא שמע דבר. כולם הורדמו. אבל את מי מעניין העובדות. מבחינת תומכי בר, כל מי שאומר שלא הייתה התרעה שייך ל"מכונת הרעל".

אז מה עושים: במדינה מתוקנת הייתה קמה ועדת חקירה אמיתית ואובייקטיבית, שהייתה בודקת את הדברים בצורה יסודית, לוקחת את שני התצהירים של נתניהו ובר ומעמידה אותם מול מבחן המציאות. הכול הרי מגובה עם רישומים וסטנוגרמות. אפשר לבדוק מי אמר מה, ומתי. צריך כמובן גם לבדוק מה היה בתקופה שקדמה למחדל החמור, מי טען שהחמאס מורתע, מי העביר כסף לחמאס, מי המליץ על כך, מדוע התמהמהו כוחות הצבא מלהגיע, ובקיצור – יש המון מה לבדוק ולחקור.

אולם במצב הנוכחי אין שום הסכמה על הקמת ועדת חקירה, כל עוד היא תמונה על ידי הבג"צ, שהינו צד מלא בעניין. עמדותיו ידועות וכן פסיקותיו הצפויות. לפיכך יימשך הוויכוח עד אין קץ, כאשר העובדות שעלו השבוע בתצהיר של נתניהו, מעניינות כקליפת השום את מתנגדיו.

מיס קלקולציה

צמד המילים מיס-קלקולציה שפרץ השבוע לחיינו, הינו תחליף לועזי מנופח לשתי מילים עבריות פשוטות: "טעות בחישוב". לפני כ-18 שנים נעשה שימוש בצמד המילים הללו כדי לתאר את הגבול המתוח בין ישראל לסוריה. באותה עת דווח כי גם ישראל וגם סוריה אינן רוצות במלחמה ביניהן. אולם כל אחת עלולה לטעות במה שהשנייה מתכננת לעשות ותפרש כל צעד שלה באופן מוטעה. כתוצאה מכך הדבר עלול להוביל אחת מהן לפתוח במלחמה, שהיא באמת לא רוצה. המלחמה בסופו של דבר נמנעה, אבל צמד המילים נשאר בהקשר המלחמתי.

גם נתניהו עשה שימוש בשתי המילים הללו, כאשר הציג בתצהיר שלו את תפיסת הביטחון השגויה של רונן בר, לשמירה על השקט בעזה בכל מחיר. במקרה הנוכחי זה פעל כך: בר חשש שהחמאס יבין אותו לא נכון, ויחשוב שישראל עומדת לתקוף אותו. ולכן הוא (החמאס) יתקוף תחילה, רק בגלל שהוא חושב שאנו עומדים לתקוף אותו.

לפיכך בהערכת המצב בסיכום הדיון הביטחוני, שכינס בר שעה ורבע לפני הטבח, כאשר היו כבר התרעות ממשיות על הצפוי, הנחה בר "להימנע מפעילות רחבה שלנו כדי להימנע ממיס –קלקולציה". מהסיבה הזו כתב בר והדגיש שוב: "יש להקפיד שלא לייצר מיס-קלקולציה במהלכים לא זהירים". 

בסיכומו של דבר, התפיסה הזו של בר, הובילה אותו לכך, שגם לאחר רצף סימנים משמעותיים באותו לילה, הוא נאחז בתפיסתו השגויה ומנע ביצוע פעולות הכרחיות, רק מחשש שהחמאס יפרש פעולות אלו ככוונות מלחמה מצד מדינת ישראל ויפתח במלחמה נגדנו. בפועל: בזמן שרונן בר מנע פעולות מחשש למלחמה, החמאס כבר פתח במלחמה.

יתכן מאד שהתפיסה השגויה הזו של רונן בר, הביאה אותו להוריד כוננות עם שחר, כדי למנוע הפחדה של החמאס, שתגרור אותו להסלים כביכול שלא מרצונו. אפשר גם שזו הסיבה שבר לא מיהר להעיר את נתניהו, כיון שחשש שהוא יורה על פעולות בשטח, שיגרמו וידחפו את החמאס להסלים. במילים אחרות: בר לא רוצה להראות סימני כוננות מתוך רצון להרגיע את האויב. זו גם הסיבה שלא הוצאו חיילים לגדר. הכוונה של בר הייתה לשדר מצב שהכול שקט.

ובכל זאת אי אפשר להימלט מהשאלות: מדוע לפחות לא העירו את החיילים ואת כיתות הכוננות. מדוע לא ניסו לבטל את האירוע ההמוני באזור, ואפילו לא אמרו להיערך ליד גדרות הקיבוצים, הרחק מהגבול. שאלות שיישארו ללא מענה.

ראש השב"כ שקרן ונתניהו פחדן

איש התקשורת ארז תדמור, שאינו מסתיר את דעותיו ועמדותיו הימניות, סיכם את עניין המיס-קלקולציה היטב. לדבריו, גם אם ניקח אלף גנרלים וראשי ארגוני ביון מהעולם וניתן להם את המידע המודיעיני שהגיע בליל ה-7 באוקטובר, איש מהם לא היה נוהג כמו רונן בר.

"כמה מהם לא היו מעלים כוננות, מפקירים את הלוחמים להישחט במיטות, מסתירים את המידע מהממשלה, לא מעדכנים את כיתות הכוננות האזרחיות ובנוסף מורידים הנחיה לצמצם אפילו פעולות אבטחה שגרתיות כדי להימנע מ"מיס- קלקולציה"? שואל תדמור. "אני בספק אם היה אפילו אחד כזה. זו התנהלות בלתי סבירה בעליל".

לדבריו, הדבר הראשון שכל בר דעת מבין שצריך לעשות, כשמקבלים מידע על היערכות למתקפת אויב, הוא לוודא שאתה מוכן ומוגן מפני התרחיש הגרוע ביותר. אחרי שווידאת את זה, אתה ממשיך הלאה לדרכים להימנע ממיס-קלקולציה, לא לחשוף מקורות וכדומה. אבל קודם כל יש לעשות את המובן מאליו: לוודא שאזרחיך מוגנים ולוחמיך מוכנים.

תדמור כותב כי ההתנהלות של רונן בר החל מ-23:00 בלילה ועד המתקפה כל כך לא הגיונית, כל כך סותרת את השכל הישר, כל כך סותרת את האינטואיציה של כל אחד מאתנו, שזה לא מפליא שאנשים נדרשים להסברים מעולמות הבגידה.

המסקנה של תדמור: אם בתרחיש הכי פחות גרוע, רונן בר, אינו בוגד אלא אדם מופקר, שקבלת ההחלטות שלו אינה הגיונית בעליל, מדוע יש אנשים שתמכו בו ורצו שהוא יהיה מופקד הלאה על הביטחון של הילדים שלהם. אין מנוס אלא לחזור למה שכתבנו לעיל: השנאה לנתניהו גוברת על כל הגיון.

ויש צד מעניין נוסף שאפשר להצביע עליו: אם היה צריך ראייה לדברים שנכתבו כאן בשבוע שעבר על הססנותו (ויש שיגידו פחדנותו) של ראה"מ, דבר שאנו כותבים עליו מאז השבעה באוקטובר, היא התקבלה בתצהיר של נתניהו.

כזכור וכפי שנכתב: אם נתניהו היה מקבל התרעה בזמן, הוא היה ממהר להעיר את כל הגזרה מתוך פחד. כך הוא נוהג לפעול מאז אירועי מנהרת הכותל (עליהם הרחבנו בשבוע שעבר). הראייה לדברים מגיעה כאמור מהתצהיר שלו, בו הוא מצטייר כחרדתי באופן מיוחד: הוא חושש ממה שקורה בעזה, פוחד מפגיעת הכטב"מ בביתו בקיסריה, חרד מפגיעה דומה בו בישיבות הממשלה ובמהלך עדותו בביהמ"ש, וחושש גם מאד שאנשי המחאה יפגעו בו פיסית. זה הרקע לכל בקשותיו מראש השב"כ לשמור ולהגן עליו.

שורה תחתונה: נתניהו מצייר בתצהיר את בר כ"שקרן", אך הוא עצמו מצטייר כ"פחדן". מה גרוע יותר: תלוי כמובן את מי שואלים. אמור לי האם אתה קפלניסט או ביביסט והתשובה תהיה בהתאם.

התצהיר המסעיר 

מי שחשב שלתקשורת הכללית יש בכל זאת אחוזים בודדים של הוגנות ויושרה, נוכח לראות השבוע, שאין שיא שלילי שהיא לא מגיעה אליו. הדברים באו לידי ביטוי בסיקור התצהיר שהגיש נתניהו – מסמך תקשורתי ששופך אור על מה שארע בליל השבעה באוקטובר ואחריו.

בניגוד לסיקור התצהיר של ראש השב"כ רונן בר בשבוע שעבר שזכה לכותרת ענק על "מסמך מטלטל", אני מאשים", "תצהיר היסטורי" "בר חושף, כיצד נתניהו חותר תחת הדמוקרטיה"  ועוד מילים מפוצצות דומות, הרי שהתצהיר של נתניהו, שהיה הרבה יותר מפורט עם הרבה יותר רישומים, מסמכים ותמלילים, הוצג באופן דל של "קרב גרסאות", או "גרסת נתניהו".

במסגרת התעמולה התקשורתית, ניסו הפרשנים לטעון כי מדובר בציטוטים סלקטיביים בלבד, והתעלמו מהממצאים החמורים שעלו מהמסמכים המפורטים. גם נתניהו היה ער לכך, ולמחרת הגשת התצהיר כאשר נכנס למתן עדות במשפטו, קפצו עליו העיתונאים, כמו שהם עושים בכל יום בו הוא מופיע בביהמ"ש, עם שאלות רבות. נתניהו התעלם כהרגלו מכל השואלים, וענה רק על זו שעסקה בסיקור התקשורתי הדל של התצהיר שלו, תוך שהוא מאשר שהדבר לא נעלם מעיניו.

עוד קודם ניסו הפרשנים לטעון שנתניהו לא יגיש תצהיר, לא יחתום עליו, ולא ירצה להתעמת מול בר. עורך דינו של נתניהו, ציון אמיר, אישר שאכן הייתה התלבטות מסוימת, אבל לא בגלל שראש הממשלה לא רצה, אלא בגלל שהמשמעות הייתה האם צריכים להעמיד דרג נבחר מול דרג ממונה. קרי ראש ממשלה מול ראש השירות החשאי בקרב תצהירים על עובדות בהליך בג"צי.

לדברי עו"ד אמיר, בסופו של דבר הכריע ראש הממשלה להגיש תצהיר מפורט שהתייחס לכל הטענות וכן לחתום עליו בעצמו. "הפרשנים טעו לכל אורך הדרך", אומר אמיר, הם אמרו בהתחלה שנתניהו לא מתכוון להגיש תצהיר. אחר כך אמרו שהוא לא מתכוון לחתום. אחר כך ציינו שאם יהיה תצהיר הוא יהיה קטן מאד שיכלול איזו אמירה כללית וזהו. אני שמח שהצלחנו לשמור על עמימות. שום דבר לא דלף, והנה הציבור בישראל והבג"צ, קיבלו תצהיר ארוך, מפורט, שמתייחס לכל הטענות באופן פרטני שהעלה רונן בר ומפריך אותן".

הדגים והגירוש

מי שלא השלימה עם העניין הייתה כאמור התקשורת, שעבדה שעות נוספות לאחר התצהיר כדי להפעיל את מסך העשן שלה. הפרשנים לא טרחו לעמת בדיווחיהם את רונן בר על שקריו. לא היה ולו ערוץ תקשורת אחד שהעז להוציא מפיו את המילה "שקר", כפי שהם מפנים ביתר קלות מול ראש הממשלה.

במקום להתעסק במהות ובעובדות על מה שארע בליל הטבח, כפי שהשתקף בתצהיר של נתניהו, התעסקו בזוטות מסביב. כך לדוגמא הכתב ירון אברהם, מ"חדשות 12", הסביר כיצד רונן בר טעה "בגדול", כאשר נכנס לקרב התצהירים, קרב שלנתניהו יש יתרון עליו, בכך שהוא יכול להשתמש בסעיפים המקנים לו חוקית את הסמכות להוציא חומרים מסווגים. במילים אחרות: הבעיה אינה שרונן בר, משקר בתצהיר שלו, אלא בכך שנתניהו חשף את זה ברישומים ובתמלילים. 

והיו גם כתבים שממש "נעלבו" בשמו של בר, וציינו כי התצהיר של נתניהו היה "אלים, מבזה ומשתלח" נגד ראש השירות החשאי. הכתבים הללו שכחו כנראה את סדר הדברים, מה קדם למה, מי השתלח ראשון, מי נאחז בכיסא ומי ניסה להכפיש, תוך שימוש בדוברות הארגון.

כך או כך, יממה לאחר התצהיר ובאופן בלתי מנותק ממנו, לאחר שהבין שבידי ראה"מ הסמכות להוציא עוד ציטוטים ישירים שלו מהימים שקדמו לטבח, הודיע רונן בר שהוא פורש בעוד חודש וחצי ביט' סיוון. הודעתו מייתרת את העתירות נגד פיטוריו. אולם בשמאל לחצו על הבג"צ להתייחס בכל זאת לעתירה ולתת פסק דין עקרוני, על מנת לשרטט את הנורמות המשפטיות לפיטורי ראש שב"כ ודרך מינויו.

בממשלה הבינו את המלכוד, ולכן ביטלו במשאל טלפוני מהיר, את ההדחה של בר כדי למנוע פסיקה עקרונית של בג"צ בנושא. בכך הודיעה למעשה הממשלה שבר יישאר ראש השב"כ – ברשות ובסמכות – עד התאריך בו נקב. היטיב להגדיר את המצב העיתונאי עמית סגל: "רק אתמול הממשלה ביקשה לפטר את בר והוא לא רצה להתפטר. והנה עתה בר מתפטר והממשלה מצהירה שלא תפטר אותו. 

בר עצמו הסביר את תאריך התפטרותו בעוד כחודש וחצי, בצורך לחפוף את מחליפו, דבר שקומם עוד יותר את שרי הממשלה. "איך הוא יחפוף את מחליפו. איזה כלים הוא יעניק לו. האם יעביר לו את הקונספציה השגויה בה היה שבוי, לפיה החמאס מורתע", תוהים השרים.

בדבר אחד מסכימים כולם: לרונן בר יש תרומה רבה לביטחון המדינה עם שנים ארוכות בשירות. אולם בתקופה האחרונה הוא גרר את השב"כ ללב הפוליטיקה באופן מבזה, כאשר התבצר בתפקידו רק כדי לרצות את אנשי המחאה, שיעצו לו לעשות את זה "עד שנתניהו יתפטר". הקלישאה המפורסמת על אכילת הדגים והגירוש מהעיר, כאילו נכתבה עליו.

מעגל הבומרנג

הריאיון שקיימנו כאן בשבוע שעבר עם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ הרב משה גפני, זכה להבלטה רבה וצוטט בכלי תקשורת רבים. הציטוטים כללו את עיקרי דבריו על הצורך בהחזרת החטופים כמטרה הראשונה ואת ביקורתו בנושא הזה על השר בצלאל סמוטריץ', שהתבטא באופן הפוך.

כמו כן הובלטה ביקורתו על מפלגת "הציונות הדתית", הגורמת לפירוק גוש וממשלת הימין, באופן כזה, שאין כל ודאות שניתן יהיה להקים בעתיד ממשלה דומה. "מפלגת הציונות הדתית הפכה למסיתה הגדולה נגדנו, אף שתמכנו בכל מה שהם ביקשו להעביר. היה מצופה מהם שינהגו בהתאם בציפור הנפש שלנו ולא לנהוג בפופוליזם. כך לא נוהגים שותפים", אמר.  

הדברים כאמור צוטטו בהבלטה ועוררו פולמוס נרחב. היו שניסו לחדד את הנקודה הזו עוד יותר ודיברו על המעגל הבלתי אפשרי של האירועים שמתרחשים מסביב, מהם עולה כיצד מפלגת הציונות הדתית גומלת רע לחרדים בכל הקשור לחוק הגיוס. המעגל מתחיל בכך שהציונות הדתית תומכת בהמשך המלחמה ומאיימת, שאם זה לא יקרה, היא תעזוב את הקואליציה.

נתניהו, בתמיכת נאמנו רון דרמר, דווקא חשב ללכת לשלב ב' של עסקת החטופים, גם במחיר של הפסקה זמנית של הלחימה. זאת בהתאם לגישה שלו עוד מתקופת שחרור גלעד שליט. אולם הוא נכנע לתכתיבים של בן גביר וסמוטריץ', והפך את הנושא ל"אידיאולוגי". לצורך כך הוא מסביר שאם תהיה הפסקת לחימה, אי אפשר יהיה לחזור ולהילחם בעזה עקב הערבויות הבינלאומיות שהחמאס ידרוש ויקבל. "החמאס לא טיפש. אי אפשר לרמות אותו ולחזור ללחימה", הסביר נתניהו בהצהרה שלו במוצאי החג לפני שבועיים.

בהקשר זה חשוב לציין כי הקביעה הזו אינה חד משמעית. הראייה: בלבנון, הצבא ממשיך לפעול נגד החיזבאללה אפילו ברובע הדאחייה (כפי שהיה השבוע), גם לאחר הפסקת האש וגם מול הערבויות הבינלאומיות.

כך או כך, נתניהו נכנע לתכתיבי "הציונות הדתית" והוא תומך כאמור בהמשך הלחימה. התוצאה משרתת את מטרות מפלגת "הציונות הדתית", אך פוגעת בחרדים. האבסורד: "מפלגות יהדות התורה וש"ס עוזרות בעצם ל"ציונות הדתית", בכך שהן מעניקות לה גיבוי וגב בתוך הקואליציה להמשך המלחמה, ואז כאשר המלחמה נמשכת, הציבור החרדי סופג את כל ההסתה, שמובלת על ידי… "הציונות הדתית", לה הן עזרו. בומרנג.

השיחה וההוכחה    

רבות נכתב על הניסיון של גורמי השמאל להפיל את ממשלת נתניהו בכל דרך, לאחר שנואשו לעשות זאת דרך הבחירות. לצורך כך הם מוכנים להשקיע כספים רבים, אותם כנראה הם מגייסים בנקל. אחת הדוגמאות לכך נחשפה בתחילת השבוע ב"חדשות 14", באמצעות הקלטות שהציגו כיצד אנשי "הדיפ סטייט" עובדים להפיל את נתניהו.

בהקלטה נשמע יו"ר "התנועה לאיכות השלטון" אליעד שרגא, כשהוא משוחח עם חוקר פרטי, שהבטיח לו מידע אודות "חשבונות בנק" של משפחת נתניהו. החוקר דרש בתמורה כסף מזומן,  כדי שלא יהיה ניתן לעקוב אחר התשלום וכן להימנע מתשלומי מיסים.

על פי החשיפה, החוקר הפרטי אבי לרר, תושב פלורידה, פעל מטעם המיליארדר ברוך אירביצ'ר ונדרש לאסוף מידע על משפחת נתניהו. לאחר שלרר חש שהדרישות כלפיו מוגזמות, הוא המציא סיפור לפיו מצא חשבונות בנק של בני משפחת נתניהו עם סכום כולל של 8 מיליון דולר, וכן חשבון נוסף על שם שרה נתניהו עם 13 מיליון דולר. בהקלטות נשמע לרר מקיים שיחות מול עו"ד שרגא, בהן סוכם על תשלום כספי תמורת קבלת המידע.

באחת ההקלטות אומר יו"ר התנועה לאיכות השלטון לחוקר הפרטי: "אנחנו חבורה של אנשים מאוד מכובדת. יושב פה ראש מוסד לשעבר, יושב פה מפכ"ל משטרה לשעבר, שהיה סגן ראש השב"כ. זה לא ילדים קטנים. מעבר לניירות – הם רוצים לשאול הרבה שאלות מסביב, שזה יותר חשוב לנו כדי להבין את הרקע".

שרגא מבקש להפיג את חששותיו של החוקר הפרטי: "הבאנו לפה את האנשים הכי רציניים. מבחינתנו זה דרמה. אתה צריך לסמוך עליי שיש לי מוניטין של איש הגון, ואתה צריך לסמוך גם על האנשים שיושבים כאן בחדר. אנחנו לא נרמה אותך. אתה מבין שאנחנו מכאן הולכים ישר ליועצת המשפטית לממשלה ולנשיא בית המשפט העליון".

בהמשך מדגיש שרגא שהוא העביר לחוקר עשרות אלפי דולרים והמשך הכסף ימשיך לעבור אליו: "אתה מבין שזה פצצות אטומיות. אז יש לנו שאלות שרוצים לשאול אותך אותם אנשים  מכובדים, שמחכים לך כבר שעה וחצי כאן". שרגא גם מפרט את סכומי הכסף ואת הבנקים דרכם  הועברו לחוקר ומציין שיש שם הוראה להעביר לו 50 אלף דולרים, ברגע שהוא (שרגא) יאשר זאת. 

כאמור כל זה מראה כיצד פועל הדיפ סטייט, עם השמות המוכרים שחוזרים על עצמם. בתנועה לאיכות השלטון מסרו בתגובה לתחקיר, שבעקבות פרשת קטארגייט, הם בחנו את הטענות והתברר שמדובר בנוכל. "מיותר לציין כי התנועה לא שילמה שקל לנוכל או לכל אדם אחר. כל טענה אחרת היא דיבה ושקר שיענו באמצעים המשפטיים המקובלים".

בליכוד מיהרו להגיב וטענו כי שוב מתבררת לעיני כל, כיצד עובדת שיטת הפעולה של אנשי המחאה. "כך עובד הדיפ-סטייט בישראל: ראש מוסד לשעבר, מפכ"ל לשעבר וראש התנועה ל"איכות השלטון", מנסים להפיל את ראש הממשלה ואת ממשלת הימין בעזרת מימון לא חוקי בכסף שחור ועלילות דם מומצאות חדשות".

סוד הביפרים

מה לא נכתב על "מבצע הביפרים" הגדול שהיכה בחיזבאללה והביא בחסדי שמיים למפנה בלחימה בלבנון. מדובר היה בפיצוץ מתואם של אלפי מכשירי קשר וביפרים של החיזבאללה, בפעולה מודיעינית שיוחסה למוסד.

מאז הביצוע המוצלח, מתנהל קרב קרדיטים סביבו, אך האמת צריכה להיאמר: המבצע החל להתגבש בתקופת כהונתו של ראש המוסד תמיר פרדו והמשיך תחת יוסי כהן, כאשר התשתית הסופית הונחה בשלהי 2022. לפי מקורות זרים צוות של 150 אנשי מקצוע היה מעורב בתכנון ובביצוע, כולל מומחי חבלה, מהנדסי אלקטרוניקה ואנשי סייבר.

בחיזבאללה חששו לדבר בטלפונים ניידים ולכן עברו למערכות קשר, מתוך הנחה שלא ניתן להאזין להם. המכשירים שהושתלו בזימוניות תוכננו להתפוצץ בשתי דרכים: או מפתיחת הודעה ייעודית, או באופן אוטומטי לאחר פרק זמן קצוב. בסופו של דבר בוצע פיצוץ יזום של מכשירי הקשר והזימוניות בתוך יומיים. המהלך היכה כאמור בחיזבאללה באופן קשה עד שנסראללה נאלץ להודות שמדובר במבצע "חסר תקדים בהיסטוריה". 

קודם למתקפה נרשמו דיונים רבים בפורומים ביטחוניים מצומצמים בראשות נתניהו, אך ההכרעה נפלה שלושה ימים קודם המבצע בדיון דחוף בו השתתפו נתניהו, שר הביטחון דאז, גלנט, הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי וראש המוסד דדי ברנע. על פי הדיווחים הרוחות בחדר סערו. ברנע תמך בפעולה, בעוד הלוי וגלנט התנגדו. הלוי ליווה את התנגדותו בציניות ואמר: "בצעצועים לא מנצחים מלחמות". במצב הזה של שניים נגד אחד, בחר נתניהו בצד של ברנע להפעיל את מבצע הביפרים וכל השאר היסטוריה.

תקופה לאחר המבצע, הודה ברנע בנאום שנשא, כי נתניהו תמך בדעת המיעוט שהציג המוסד, בעד הפעלת המבצע, בניגוד לעמדה אחרת שהייתה באותו דיון. השבוע התייחס לכך נתניהו באופן ישיר. במהלך נאומו בכנס של ארגון JNS בירושלים, חשף פרטים חדשים מאחורי הקלעים לפני אישור המבצע. 

"בשבוע השלישי של ספטמבר למדנו שחיזבאללה שלח שלושה ביפרים לסריקה באיראן", אמר נתניהו בנאומו. "לפני כן הפצצנו סורק כזה שהם עמדו להביא, נפטרנו ממנו וגם מהבחור שמפעיל אותו. שאלתי, 'תוך כמה זמן תהיה להם תשובה (האם הביפרים ממולכדים)? השיבו לי שתהיה להם תשובה בתוך יום אחד. אמרתי, 'אם כך, תפעילו את זה מיד'".

החשיפה של נתניהו, שפרטיה נפסלו בעבר על ידי הצנזורה, הכעיסה פרשנים מסוימים, שאינם מאוהדי נתניהו, כיון שהיא מלמדת מי נתן את ההוראה ולמי מגיע הקרדיט. לפיכך הם מיהרו לצטט "גורמי ביטחון, שהופתעו מהחשיפה הפומבית". לדבריהם, מדובר במידע שנחשב לסודי ביותר ומוכר למעטים בלבד.

ראוי אפוא להזכיר ולומר לאותם פרשנים: הסמכות להחליט מה מותר ומה אסור לפרסם, נתונה בידי ראש הממשלה, יהיה מי שיהיה.

וכרגיל היה מי שניסה להידחף לתוך העניין הזה. מדובר ביאיר לפיד, שהיה "דקה וחצי" ראש ממשלה בסוף הקדנציה הקודמת. לפיד טען כי מבצע הביפרים הבשיל בעת שהוא כיהן כראש הממשלה וציין: "הייתה סיבה לכך ששתקתי לגבי הפרטים,גם אחרי שהמבצע יצא לפועל". מוטב לו לשתוק הלאה. 

דו עט

מיס-קלקולציה: ראש השב"כ התבצר מאחורי צמד המילים הללו שפירושן "טעות בחישוב" (ראו לעיל) כדי להסביר מדוע לא הורה על כוננות ביטחונית בדרגה הגבוהה ביותר בליל הטבח. במקור הלטיני של המילה, "קלקולוס" היא אבן קטנה. כאשר הרומאים לא חלמו עדיין על מחשב, הם השתמשו בחשבונייה, שהייתה מורכבת מאבנים קטנות. "מיס" היא מלת השלילה, במובן של "טעות".

"הסטנוגרמות יוכיחו": נתניהו הגיש השבוע את התצהיר שלו שהיה מלווה בסטנוגרמות שהוכיחו את גרסתו מול גירסת ראש השב"כ בר. הפירוש המילולי של סטנוגרמות – רישום בצורת קצרנות. הרישומים הללו הפריכו לחלוטין את טענותיו של בר והודעת הפרישה הגיעה מיד אחר כך.

תוקפת ואוכפת": מי שחשב שההסכם בלבנון ימנע מישראל לפעול הלאה בשטחה במקרה של הפרת ההסכם על ידי החיזבאללה, נוכח השבוע לראות כיצד מדינת ישראל תוקפת ואוכפת את ההסכם, לאחר שחשפה מחסן טילים מדויקים ברובע הדאחייה בבירות. האם התקיפות הללו  יסלימו מחדש את הגבול הצפוני? בינתיים החיזבאללה רק מאיים.    

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של עיתון 'יתד נאמן'