מיקום כתבה: חדשות חמות

יוסף חדאד, פעיל ההסברה המוכר נערך לכניסה רשמית לזירה הפוליטית. מפלגה חדשה עתידה לקום לקראת הבחירות הקרובות, ובראשה יעמוד חדאד, שהפך בשנים האחרונות לאחד הקולות הבולטים ביותר בזירת ההסברה הישראלית. הצעד מגיע לאחר שבשבוע האחרון קיבל חדאד פנייה ממפלגה קיימת, בה הוצע לשריין לו מקום במפלגה, אולם הוא בחר לסרב להצעה והשיב כי הוא מתכוון לרוץ באופן עצמאי.

לפי דיווח בחדשות I24, חדאד כבר החל בצעדים מעשיים לקראת הריצה לכנסת. הדיווח חושף כי הוא החל בבירור אופן הליך הקמת מפלגה, ואף החל לחפש משקיעים למפלגה הפוטנציאלית. נכון לעכשיו, המהלך זוכה לרוח גבית מצד הסקרים, כאשר סקר ראשוני מנבא לחדאד ארבעה מנדטים – נתון שעשוי להפוך אותו לשחקן מפתח בהרכבת הממשלה הבאה. חדאד, ערבי-ישראלי נוצרי, צבר פופולריות רבה כפעיל חברתי במגזר הערבי בישראל, והוא מופיע ברחבי העולם ומציג את הצד הישראלי למול השקר הפלסטיני.

ההשלכות של מהלך כזה על המפה הפוליטית עשויות להיות מרחיקות לכת, במיוחד עבור גוש הימין. במידה והוא ירוץ לכנסת, הדבר צפוי לתת סיוע משמעותי לגוש הימין בבחירות, וזאת על רקע ההתאחדות של המפלגות הערביות. ההערכה היא שחדאד, המייצג קו של השתלבות וזהות ישראלית, עשוי למשוך קולות מהמפלגות הערביות ולהעבירם למעשה אל תוך הגוש הימין, ובכך אולי להכריע את הבחירות.

ההדים סביב התבטאותו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנוגע לאפשרות של מתן חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיכים להסעיר את המערכת הפוליטית. בראיון שקיים היום (ראשון) ברדיו קול חי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, הוא הציג עמדה מורכבת המשלבת התנגדות עקרונית למעורבות חיצונית לצד ביקורת נוקבת על מתנגדי המהלך מהמרכז-שמאל. לדבריו, "מעורבות זרה בענייני מדינת ישראל זה דבר שאני תמיד מתנגד לו, לא משנה גם אם מתערבים לטובתי, גם אם מתערבים נגדי". רוטמן הבהיר כי כל עוד נתניהו עצמו מכחיש פנייה כזו לבית הלבן, אין מקום לטענות על חציית קווים אדומים מצד ראש הממשלה.

במהלך הדברים, בחר רוטמן להציב מראה מול מבקריו הפוליטיים, כשהוא מאשים אותם במוסר כפול בכל הנוגע לריבונות הישראלית. הוא הזכיר כי גורמים אלו לא היססו לקרוא בעבר ללחץ בינלאומי על הממשלה. "מי שפונה לביידן ומבקש שיציל אותו, שלא יתלונן שטראמפ מתערב בצורה שהוא לא מעוניין בה", אמר רוטמן בנחרצות, כשהוא מדגיש כי עקרון הריבונות חייב להישמר כערך עליון ללא קשר לזהות המנהיג המכהן בוושינגטון או לשיקול פוליטי רגעי כזה או אחר.

מעבר לשאלת הריבונות, יו"ר ועדת חוקה התייחס בביטול לטענה כי על נתניהו להמשיך בניהול המשפט כדי להוכיח את חפותו. לשיטתו, הקיטוב בחברה הישראלית עמוק כל כך שגם זיכוי מלא בבית המשפט לא יביא לסיום המחלוקת, שכן מסע הדה־לגיטימציה כלפי הימין ימשיך בכל מקרה. רוטמן רואה בהמשך ההליכים המשפטיים משקולת שגוררת את המדינה לשנים של שיתוק מערכתי ומדגיש כי חנינה עשויה להיות המוצא היחיד ממלכוד זה.

בסיום דבריו הציג רוטמן זווית מפתיעה נוספת התומכת בסיום המשפטים, הקשורה דווקא לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק על רקע פרשת הרוגלות. לטענתו, ניהול תיקי נתניהו מנע בירור אמיתי של השימוש באמצעי ריגול בלתי חוקיים כלפי אזרחים, ולכן המהלך נחוץ כדי להשיב את הביטחון האישי לציבור. "הנה עוד סיבה לתת חנינה, כדי שסוף סוף אזרחי ישראל ידעו שלא מאזינים להם שלא כחוק", סיכם רוטמן את משנתו.

סאגת ועדת הבדיקה לעניין הרוגלות הגיעה לסיומה הצורם בשבוע שעבר עם התפטרותם המהדהדת של חברי הוועדה, מהלך שסימן את קריסת הניסיון לבחון לעומק את תופעת ההאזנות ושימוש בתוכנות פולשניות. הרקע להתפטרות הקיבוצית נבע מהחלטת בג"ץ, אשר הערים קשיים משמעותיים על פעילות הוועדה בניסיונה לחקור את התנהלות רשויות האכיפה בתיקים פעילים. בראיון נוקב שהעניק יו"ר הוועדה, השופט בדימוס משה דרורי, לערוץ 14, הוא חשף את תחושותיו הקשות ואת מה שהוא מגדיר כסיכול ממוקד של המשימה הלאומית שהופקדה בידיו.

במהלך השיחה, שנערכה לאחר שהוועדה הרימה ידיים באופן רשמי, פרס דרורי תמונה מדאיגה של התנהלות מערכות השלטון. השופט בדימוס טען כי החסמים הגיעו מהדרגים הגבוהים ביותר לאורך תקופה ארוכה. לדבריו, "במשך שנתיים וחצי, גורמי אכיפת החוק שהם: המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, סיכלו את רצוננו לחקור".

דרורי הוסיף בנימה אישית וכואבת כי הוא חרד מאוד לגורל הפרטיות במדינה, והצהיר: "אני נשלחתי למשימה לפני שנתיים וחצי להגן על הפרטיות של 10 מיליון איש, ואני מסתכל עליהם בבושת פנים ואני אומר, נאלץ להרים ידיים. אני נכנע מול גורמי אכיפת החוק, פלוס בית המשפט העליון, שלא מאפשרים לי לחקור".

היו"ר היוצא לא חסך בביקורת על המצב הנוכחי של הדמוקרטיה הישראלית בהיבט של הגנה על הפרט מפני כוחה של המשטרה. הוא פנה ישירות לציבור ואמר: "דעו לכם, 10 מיליון תושבי המדינה, הפרטיות שלכם נפגעת, עלולה להיפגע ותמשיך להיפגע, בגלל המידע שיש בידי המשטרה, ואנחנו נמצאים במדינה מדורדרת בנקודה הזאת. אנחנו לא הצלחנו להגן עליכם, על תושבי מדינת ישראל".

לדבריו, המערכת פעלה בדרכים אקטיביות כדי למסמס את הבדיקה: "מנעו מאיתנו, סגרו לנו את הפה, מנעו משוטרים להעיד בפנינו, מנעו מניירות להגיע אלינו, מנעו מהיועצת המשפטית להעיד בפנינו". האשמות אלו מותירות סימן שאלה גדול על עתיד הפיקוח על השימוש ברוגלות ועל יכולתו של הדרג המדיני לבקר את גופי הביטחון.

אירוע דיפלומטי חריג התרחש בסוף השבוע האחרון בבלגיה, כאשר סיור מקצועי שגרתי של משרד ההגנה המקומי הפך למוקד של מחאה אנטישמית חריפה. משרד ההגנה של בלגיה ערך בסוף השבוע שעבר סיור במפעל הגדול ביותר לייצור נשק ותחמושת בבלגיה. הסיור יועד לנספחים צבאיים שמוצבים בבריסל, בהם גם נספח צה"ל לבלגיה, אל"ם משה טטרו. אלא שנוכחותו של הקצין הישראלי הבכיר לא עברה בשקט בקרב העובדים המקומיים.

לפי הדיווחים בכלי התקשורת בבלגיה, נוכחותו של אל"ם טטרו בסיור גררה מחאה אנטישמית מצד עובדי המפעל, שפתחו בשביתה. המחאה לא הסתכמה רק בהצהרות; חלקם נטשו את עמדות העבודה ועצרו את פס הייצור, אחרים הפגינו מחוץ לשערי המפעל. ועד העובדים אף סגר את שערי המפעל ל-24 שעות, עד ליום שישי אחה"צ, במחאה על נוכחותו של הקצין הישראלי במקום. ועד העובדים טען: "לא מתקבל על הדעת שבין הנוכחים נציג של מדינה שמפרה באופן בוטה את הדין הבין-לאומי". בוועד גם התייחסו לתלונה שהוגשה נגד אל"ם טטרו לבית הדין הפלילי הבין-לאומי, בגין פעילותו במסגרת תפקידו הקודם בצה"ל, בראשית המלחמה.

מפעל FN HERSTAL נחשב לאחת התעשיות הביטחוניות האסטרטגיות והחשובות ביותר באירופה כולה. המבוכה הרבה שנגרמה להנהלה הובילה לניסיונות הרגעה מהירים, שכללו הבהרה פומבית חריגה. על מנת לרצות את עובדיה ולהוריד את גובה הלהבות, הנהלת המפעל פרסמה תוך שעות את ההודעה הבאה: "לא אירחנו משלחת ביטחונית ישראלית, וכבר כמה עשורים שאנו לא מוכרים נשק או כל ציוד צבאי אחר לצה"ל". בהודעת ההנהלה הוסיפו והדגישו: "אולם, לבקשת משרד ההגנה הבלגי, המפעל אירח משלחת של נספחים צבאיים המוצבים בבריסל. המפעל מבהיר שלביקור הנ"ל אין כל קשר לפעילותנו המסחרית".

למרות המראות מחוץ לשערים, בדרג הצבאי מבהירים כי האירוע נופח על ידי המוחים לאחר מעשה. בדובר צה"ל אישרו כי סיור שגרתי אכן התקיים, כחלק מתוכנית קשרי החוץ שמפעיל צבא בלגיה. לטענת צה"ל, בזמן הסיור עצמו לא היה כל אירוע חריג. לאחר שהסיור הסתיים קבוצה של עובדים זעמה על ההנהלה על כך שאפשרה לקצין הישראלי להיכנס למפעל, ופתחה בשביתה ספונטנית. עוד נמסר מטעם הצבא כי כלל המשתתפים בסיור, כולל אל"ם טטרו, לבשו מדים כנדרש בסיורים מסוג זה.

בעוד ההיערכות לכניסת הממשל האזרחי החדש לרצועת עזה צוברת תאוצה, מתברר כי מאחורי הקלעים מתנהל קרב מוחות על זהות האנשים שינהלו את חיי היומיום של הפלסטינים. לקראת תחילת עבודתה של הוועדה הטכנוקרטית בעזה, ארצות הברית פנתה לקטאר כדי לקבל ממנה את מסד הנתונים אודות מערכת הממשל האזרחי והביטחוני שפעל תחת חמאס – מסד נתונים שנחוץ לתחילת עבודתה של וועדת הטכנוקרטים. המידע הדרמטי הזה הגיע לידי חדשות I24 מפי דיפלומט ערבי בכיר שמלווה מקרוב את פעילות הוועדה, והוא חושף את עומק המעורבות של ממשל טראמפ בניסיון לייצב את האזור.

הפנייה לקטאר אינה מקרית, שכן הנסיכות צברה מסד נתונים רחב אודות שלטון חמאס, בעיקר בזמן שהעבירה עשרות מיליוני דולרים בכל חודש ומימנה שורה של פרויקטים ברצועה. המטרה האמריקנית היא להשתמש במידע זה כדי לבצע "סינון" קפדני ולהכין את רשימת שמות הפקידים שיעלו לדיון בוועדה הטכנוקרטית – מי שימשיך בתפקידו תחתיה, מי שילך לפיטורים ומי לקבלת פיצויים. המקור הדיפלומטי הסביר את הדחיפות במהלך וציין כי "האמריקנים פנו לקטארים לאור ההבנה, שדרישות חמאס הן דרישות מופרזות וכי מסד הנתונים שהיא צפויה להציג, עלול לכלול גם פעילי הזרוע הצבאית שינסו להסתנן ולהשתחל לתפקידים אזרחיים, תחת הוועדה הטכנוקרטית".

במקביל, חמאס ממשיך להערים קשיים ומשתמש בטקטיקה של הסתרת מידע, כאשר הארגון מסרב עד היום לחשוף את כל המסמכים של משרד האוצר שהפעילה וגם את אלו של משרד ביטחון הפנים. דרישת הארגון היא לצרף את כל פקידיו, מעל 40 אלף במספר, בהם 10,000 שוטרים, לתוך סגל הפקידות שיפעל תחת הוועדה הטכנוקרטית ובכך לספק לכולם משכורות וזכויות סוציאליות. אולם, בוועדה מבהירים כי לא תהיה פשרה על סמכויות חלקיות. לפי הדיפלומט הערבי, חמאס אינו מוכן למסור את כלל משרדי השלטון האזרחי וגופי המשטרה לסמכות הוועדה: "לא ניתן להסתפק ב-50% או ב-30% של האחריות. בוועדה טוענים כי זה הכל או לא כלום, זה חונה כעת לפתחו של טראמפ".

למרות המכשולים הרבים, נראה כי בוושינגטון נחושים להוציא את המהלך לפועל תחת חסות "מועצת השלום". הדיפלומט הערבי ציין כי הוא "אופטימי מאוד בעניין הזה, משום שהנשיא טראמפ מחוייב לוועדה ב-100%", והוסיף כי הנשיא מבין שהוועדה היא תנאי לפעולתה של מועצת השלום והביע פעם אחר פעם את מחויבותו לאנשיה ולא ירשה לעצמו להיכשל. עם זאת, נכון לעכשיו אין עדיין מועד לכניסת הוועדה הטכנוקרטית לרצועה, ואנשיה ממתינים לנסיבות המתאימות, בהן הפסקת אש מלאה, פתיחת המעברים, ובעיקר הגעה להבנות מול חמאס, שממשיך להערים קשיים משמעותיים על תחילת הפעילות.

בזמן שברחובות איראן שורר שקט מתוח לאחר הטבח שבצעה המשטר כלפי המפגנים, נראה כי במסדרונות השלטון בטהרן רחוקים מלהיות רגועים. בימים האחרונים המשטר נערך לחידוש ההפגנות, מתוך הבנה שהזעם הציבורי עלול להתפרץ שוב בכל רגע. לפי דיווח שפורסם היום (ראשון) בערוץ 14, מקורות המקורבים לבכירי משמרות המהפכה חושפים כי איראן מנסה לשכנע קבוצות פרוקסי להגיע לשטחה ולהיות בכוננות, כדי שיוכלו לסייע בדיכוי מחאות מיד עם פריצתן. אלא שמצבם של חלק מהשלוחות האיראניות באזור אינו מזהיר, והמשטר מחפש חלופות נוספות – מה שהוביל לפנייה לכיוון לא צפוי בעליל: ארגון הטאליבן באפגניסטן.

מדובר בצעד שממחיש את גודל המצוקה בטהרן, שכן הקשר אינו טבעי. איראן היא מדינה שיעית, בעוד הטאליבן הוא ארגון סוני קיצוני, עם מתחים היסטוריים ודתיים ברורים מול השיעים. למרות זאת, כך לפי המקורות, הוחלט בטהרן לנסות ולבחון תיאום אפשרי. כדי להוציא את המהלך אל הפועל, השתמשו במשמרות המהפכה ב"קלף מיקוח" בדמותו של כמאלודין נביזאדה, דמות המעורבת בפרשת השחיתות בצמרת הארגון. על פי המידע שנחשף, משמרות המהפכה הטילו על סיד חוסיין מוסווי, בכיר בארגון ומקורבו של נביזאדה, להעביר לו מסר חד: אם יצליח לשכנע את הטאליבן לשתף פעולה, בטהרן יהיו מוכנים “לנקות” את הפרשה הפלילית המרחפת מעליו.

המשימה הגיעה לשיאה אתמול כאשר נביזאדה נחת באפגניסטן בניסיון להיפגש עם מנהיג הטאליבן. אולם, הניסיון לגשר על פערים של דורות נתקל במציאות הקשוחה; מאחר שנביזאדה הגיע לבדו, ללא תפקיד רשמי ובכיר מטעם איראן, הפגישה בוטלה מיד ולא התקיימה. מעבר לכשל הפרוטוקול, מנהיג הטאליבן הסוני ידוע בעמדתו הסקטוריאלית החריפה ובהתנגדותו האישית לשיעים, עובדה שהופכת תיאום כזה למורכב במיוחד. המהלך כולו, כך על פי מקורותינו, מלמד על רמת הנואשות בטהרן, המוכנה להקריב עקרונות דתיים ותיקים ולמחוק תיקי שחיתות, ובלבד שתצליח לדכא את המפגינים האיראנים בעזרת כוחות זרים.

לקראת המעבר לשלב ב' ברצועת עזה, משרד החוץ האינדונזי הבהיר באופן רשמי את אופי המנדט של הכוחות שיישלחו לרצועת עזה, והדגיש כי הם ימלאו תפקיד הומניטרי ויאמנו את המשטרה הפלסטינית, אך לא יהיו מעורבים בלחימה. ההבהרה מגיעה על רקע היערכות לוגיסטית נרחבת במדינה, כאשר רק בשבוע שעבר פורסם בשמו של מפקד צבא אינדונזיה כי ישנה היערכות לשליחת חטיבת חיילים אינדונזים בסדר גודל של 5,000 עד 8,000 חיילים. למרות היקף הכוחות המשמעותי, ג'קרטה מקפידה לסרטט קווים אדומים ברורים לפעילותם בשטח.

לפי ההבהרה שיצאה היום מאינדונזיה, הכוחות אמנם יסייעו באכיפת חוק וסדר בשלבים מתקדמים באמצעות אימון המשטרה המקומית, אך הודגש כי הם "לא יהיו מעורבים בשום אופן בלחימה או בכל פעולה שעלולה להוביל לעימות ישיר עם גורמים חמושים". ההודעה הנוכחית מצטרפת לפרטים שנחשפו ב"כאן חדשות" מתוך טיוטת ההחלטה הראשונה של מועצת השלום, שתוכנה פורסם לאחר הפגישה הראשונה בפורום דאבוס. בטיוטה ההיא, שבה הוגדרה המועצה כ"ריבון הזמני של עזה", צוין כי הכוח הבין-לאומי יבצע סיורים בתוך אזורים הומניטריים ובמסדרונות למעבר אזרחים. על פי המסמך, אזורים אלו יהיו מפורזים מנשק מלכתחילה ולא תתקיים בהם פעילות צבאית.

הניסוח מטעם אינדונזיה, בשילוב המסמכים שנחשפו, מחזקים את הסברה שהכוח הבין-לאומי לא יתעסק אקטיבית בפירוז עזה. נראה כי המדינות התורמות מבקשות להימנע מחיכוך צבאי ישיר עם חוליות טרור או שאריות גדודי חמאס, ומותירות את שאלת הפירוז פתוחה לדיונים עתידיים. עד כה, השאלה המרכזית – מי יהיה הגורם שיפרז בפועל את חמאס מנשקו – טרם הובהרה, מה שמעורר ספקות לגבי היכולת של המנדט הבינלאומי הנוכחי להשליט סדר ביטחוני מלא ללא מעורבות של גורם אכיפה התקפי.

השר וחבר הכנסת לשעבר משה כחלון יעמוד לדין. הזימון לשימוע נשלח בספטמבר 2024, וכתב האישום צפוי לכלול עבירות של מרמה ודיווח, על פי חוק ניירות ערך, במסגרת פרשת חברת "יונט קרדיט" בראשה עמדה. הפרשה, שטלטלה את עולם שוק ההון, מגיעה כעת לשלב ההכרעה הפלילית כפי שדווח היום בחדשות I24.

כזכור, כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון של חברת "יונט קרדיט", ונושאים משרה בכירים נוספים, נחשדו שביצעו עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות מרמה והפרת אמונים. החקירה העלתה ממצאים חמורים לפיהם השר לשעבר ונושאי משרה בכירים נוספים קיבלו שלא כדין יותר מ-2 מיליון שקלים אשר מקורם בחברה הציבורית. על פי החשד, בעלי השליטה וכחלון, לא דיווחו לדירקטוריון על סכומים החסרים בסניף הצפוני של החברה, על אף שחלקם ידעו על כך בזמן אמת.

התפתחות זו משפיעה ישירות על המפה הפוליטית, שכן שמו של כחלון עלה לאחרונה לכותרות לאחר שראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט וחבר הכנסת בני גנץ, חיזרו אחריו במאמץ לצרפו למפלגותיהם. כחלון, המזוהה עם שורה של רפורמות כלכליות מתקופתו כשר האוצר ושר התקשורת, הבהיר כי הכרעה על חזרה אפשרית לפוליטיקה תינתן לאחר שיתקבלו החלטות בתיקו הפלילי.

כעת נראה כי כתב האישום המתגבש יטרוף את הקלפים עבור השר לשעבר, שעמד בעבר בראש מפלגת "כולנו" וכיהן גם כשר הרווחה, ויאלץ אותו להתמקד במאבק על חפותו בבית המשפט.

בעוד המזרח התיכון נערך למעבר לשלב ב' בתוכנית טראמפ לרצועת עזה, ארגון הטרור חמאס מנסה לבצר את מעמדו ולשמר את השפעת הארגון גם ביום שאחרי המלחמה. בישראל מזהים כי חמאס מסרב להעביר את סמכויותיו לידי ועדת הטכנוקרטים, במהלך שנועד לרוקן מתוכן את ההסכמים המתגבשים. כפי שפורסם הערב (ראשון) במהדורת "כאן חדשות", בעקבות כך בחמאס העבירו למדינות הערביות את המסר כי הם מעוניינים לקדם מודל שליטה דומה לזה של חיזבאללה בלבנון. מדובר בדרישה שמשמעותה המעשית היא ניסיון להשאיר את הארגון ככוח דומיננטי חמוש ומדיני בתוך הרצועה, תחת מעטפת של ממשלה אזרחית.

המשמעות של הדרישה היא שחמאס מתנה את התפרקותו מנשק בהישארותו כגוף פוליטי ברצועה, דבר שאליו מסרבים בישראל. הניסיון לאמץ את המודל הלבנוני, שבו ארגון הטרור מחזיק בכוח צבאי עצמאי ומקביל למדינה, נתקל בהתנגדות נחרצת בירושלים. גורמים מדיניים כבר העבירו מסרים חריפים לוושינגטון לפיהם בירושלים הזהירו את האמריקנים: אסור לשלב את חמאס בניהול עזה. המאבק הנוכחי מתמקד בשאלת פירוז הרצועה, כאשר תאריך היעד לתחילת פירוז חמאס מנשקו נקבע לחודש מרץ – כך פורסם השבוע במהדורת "כאן חדשות".

לפי שני גורמים במועצת השלום, הפירוז צפוי להתחיל לאחר שממשלת הטכנוקרטים של עזה תחל בעבודתה ותקבל לידיה סמכויות מידי חמאס. עם זאת, התנאי של חמאס להישארות כגוף פוליטי מעמיד בסימן שאלה את היתכנות המהלך כולו. ברקע הדברים, מתקיים כינוס מכריע של מועצת השלום שבו ייקבעו צעדי ההמשך.

בכינוס מועצת השלום ישתתף שר החוץ גדעון סער, ולא ראש הממשלה נתניהו, למרות שהוזמן זאת, בגלל שכבר שהה בארצות הברית כדי לפגוש את הנשיא טראמפ. ההזמנה נמסרה לראש המדינה אך סוכם כי גם שרי חוץ יוכלו להשתתף, כך לפי מקור במועצה. נוכחותו של שר החוץ סער נועדה להבטיח כי עמדת ישראל נגד שילוב חמאס תישמר בעוצמה מול הלחצים הבינלאומיים.

בעקבות המראות הקשים שנראו היום ברחובות בני ברק: מנהיגי הציבור החרדי, מרן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש, יצאו הערב במכתב משותף ויוצא דופן בחריפותו כנגד ההפגנות האלימות שהתקיימו היום בבני ברק אשר גרמו לחילול ה' גדול. במכתבם, פונים גדולי ישראל ישירות אל עמלי התורה וקובעים באופן נחרץ כי מדובר באיסור גמור לקחת חלק במחאות הללו.

על פי לשון המכתב שפורסם: "אסור בשום אופן להשתתף ולהימצא בתוך אלו שהולכים במקומות שיש עִימוּת עם המשטרה, וחייבים להישאר בישיבה ללימודים וכל סדרי הישיבה. חלילה וחלילה להיות במקומות אלו שמתעמתים עם המשטרה חוץ מהסכנה יש בזה חילול השם גדול ר"ל".

הקריאה הדרמטית של גדולי הדור מגיעה לאחר שהתברר כי היום זה יצא בכלל פרופורציה, כאשר צעירים נסחפו אחרי גורמים קיצוניים. כאמור ההפגנות האלימות שהתקיימו היום בבני ברק בהחלט היו אלימות כאשר אנשים מהציבור החרדי נגררים למחאות קיצוניים מהפלגים הקיצוניים והם תוקפים שוטרים בצורה שמחללת כבוד שמיים. במכתב מדגשים כי זה איסור חמור ללכת להפגנות, וכי חובת השעה היא להתכנס בלימוד התורה ולמנוע את המשך הביזיון והסכנה ברחובות, למען כבוד שמיים וכבוד עולם התורה.

התפתחות משמעותית במאמצי הימין להצר את צעדיהם של גורמים עוינים במשכן הכנסת: הצעת החוק שיזמו חברי הכנסת צביקה פוגל ולימור סון הר-מלך מסיעת עוצמה יהודית, המבקשת להסדיר בחקיקה את ההתמודדות עם גורמים המקיימים זיקה לטרור בזירה הפוליטית, נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה, שם, בשל חשיבותה, הוחלט להעבירה לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני. משמעות ההחלטה היא שההכרעה בנושא תעבור כעת לדרג המדיני הבכיר, במסגרת דיון קבינט שייקבע בתקופה הקרובה, כחלק מהמשך קידום הליך החקיקה.

המהלך, שדווח ב"ערוץ 14", זוכה לרוח גבית חזקה מיוזמי החוק הרואים בו צעד הכרחי להגנה על ביטחון המדינה. גורמים בסביבתו של יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל אומרים לערוץ 14: "העברת ההצעה לקבינט מחייבת קיום דיון בנושא בהקדם וקבלת החלטה ברורה. הכנסת אינה יכולה לשמש בית פוליטי למי שתומך בטרור או מקיים זיקה אליו, ויש להציב קו ברור בין פעילות פוליטית לגיטימית לבין תמיכה בטרור". במוקד הצעת החוק עומד תיקון משמעותי לחוק המפלגות, שיאפשר לרשם המפלגות למחוק מפלגה מהפנקס אם יתברר כי היא תומכת, במפורש או במשתמע, במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.

מעבר להגדרה הכללית, נראה כי יוזמי החוק מכוונים לעבר גורמים ספציפיים במערכת הפוליטית. לפי יוזמי ההצעה, המהלך נועד להתמודד עם הקשרים האידאולוגיים והארגוניים של רע"ם עם גופים שמזוהים עם תנועת האחים המוסלמים. עיקר הביקורת מתמקדת בקשרים שמקיימת רע"ם עם מועצת השורא, כאשר החוק החדש אמור לייצר מנגנון משפטי שיאפשר בחינה מעמיקה של קשרים אלו והשלכותיהם. כעת, הכדור עובר לידיו של הקבינט המדיני-ביטחוני, שיידרש להכריע האם לאשר את המהלך שעלול להוביל לפסילת מפלגות מכהנות.

התפתחות דרמטית ביחסי ישראל-ארה"ב ובחופש הפעולה הצבאי מול טהרן: נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, העביר מסר נחרץ לראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיו אם לא יושג הסכם מדיני מספק, הוא יעניק תמיכה מלאה לתקיפה ישראלית נגד תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן. המהלך משקף שינוי גישה משמעותי בממשל האמריקני, המבקש כעת להסיר את האיום הישיר על האזור ועל האינטרסים של ארה"ב בדרכים צבאיות אם הדיפלומטיה תיכשל.

על פי דיווח נרחב שנחשף היום (ראשון) ברשת CBS האמריקנית, הנשיא טראמפ אמר לנתניהו את הדברים בפגישתם במאר א-לאגו בדצמבר. הפרסום חושף כי הממשל בוושינגטון תומך במהלך צבאי לנטרול יכולות הטילים הבליסטיים של משטר האייתוללות, כאשר הנשיא הבהיר בשיחות סגורות כי הוא מעוניין שנתניהו "יסיים את העבודה" ויסיר את האיום האיראני הישיר על האזור ועל האינטרסים האמריקניים. ברשת גם דיווחו כי בשיחות פנימיות בין גורמים אמריקנים צבאיים ובקהילת המודיעין של ארצות הברית החודש עלה עניין באפשרות של תמיכה בסבב תקיפות ישראליות באיראן.

התיאום הביטחוני בין ירושלים לוושינגטון עולה מדרגה, כאשר הדיונים בדרגים המקצועיים כבר לא עוסקים בשאלה האם לפעול, אלא בפרקטיקה של הסיוע. ברשת האמריקנית כתבו כי הדיונים התמקדו בכיצד ארצות הברית יכולה לסייע לישראל, כולל אפשרויות לחיזוק היכולות המבצעיות של חיל האוויר הישראלי במרחקים עצומים. על פי הדיווח, בדיונים הפנימיים של בכירים בצבא ארה"ב ובקהילת המודיעין החלו לשקול את האפשרות לתמוך בסבב חדש של תקיפות ישראליות על איראן. הדיונים האמריקאים התמקדו פחות בשאלה האם ישראל יכולה לפעול ויותר באופן שבו ארצות הברית יכולה לסייע, כולל אספקת תדלוק אווירי למטוסים ישראליים.

המטרות שנמצאות על הכוונת האסטרטגית הן לב המערך הצבאי של איראן. על פי פרטי הדיווח, התיאום הביטחוני בין ירושלים לוושינגטון מתמקד בנכסים האסטרטגיים ביותר של משמרות המהפכה, שפגיעה בהם תנטרל את היכולת של איראן לשגר מתקפות עתידיות: פגיעה ישירה ב"ערים התת-קרקעיות" ובמחסני הטילים ארוכי הטווח, השמדת מפעלי הדלק המוצק והרכיבים המדויקים, מהלך שישתק את הייצור האיראני לשנים קדימה, והשמדת שארית מערכות ההגנה האווירית המתקדמות (כדוגמת ה-S-300) ומרכזי בקרה, כדי להבטיח עליונות אווירית מוחלטת. בין האפשרויות שעלו לפי הדיווח – תדלוק המטוסים הישראלים והבטחת אישור שימוש במרחב האווירי של מדינות שנמצאות במסלול התקיפה לאיראן, מהלך שיעניק לישראל מטריה לוגיסטית ודיפלומטית חסרת תקדים.

כוחות צה"ל ושב"כ תקפו לאורך היממה האחרונה מחבלים של ארגוני הטרור במרחב צפון הרצועה, העיר עזה וחאן יונס, בתגובה להפרת ההסכם אתמול (ש׳), במסגרתה מחבלים חמושים יצאו ככל הנראה מתשתית תת-קרקעית בסמוך לכוחות צה״ל. המחבלים שהותקפו, פעלו בתקופה האחרונה לשיקום יכולות ארגוני הטרור ברצועה וקידמו מתווי טרור לעבר וכוחות צה"ל ומדינת ישראל. באחת התקיפות המדויקות, חוסל המחבל אחמד ביוכ, שפשט למחנה רעים בטבח הרצחני ב-7 באוקטובר.

במקביל לפעילות היממה האחרונה, דווח על תוצאות תקיפות שבוצעו בתגובה להפרת ההסכם במזרח רפיח בשבוע שעבר (ב'), ובהן חוסל המחבל עאצם אבו הולי ששימש כראש מערך הנוח'בה במחנות המרכז של ארגון הטרור גא"פ. במסגרת תפקידו, המחבל היה אחראי על אספקת אמצעי הלחימה עבור מחבלי החטיבה, וכן על קידום והוצאה לפועל של מתווי טרור נגד כוחות צה"ל. בנוסף, המחבל פיקד על מחבלי הנוח'בה של החטיבה שחלקם פשטו לשטח מדינת ישראל בטבח הרצחני ב-7 באוקטובר, ולאורך המלחמה היה אמון על אימוני מחבלי הנוח'בה בחטיבה לתרגול תרחישי חטיפה של חיילי צה"ל.

הפעילות המבצעית העצימה מעבירה מסר ברור לארגוני הטרור על רקע הניסיונות להפר את השקט. מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל רואה בחומרה כל הפרה של הסכם הפסקת האש ויפעל מול כל ניסיון של ארגוני הטרור ברצועת עזה להוציא לפועל מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ומדינת ישראל". כוחות הביטחון ממשיכים לשמור על דריכות גבוהה בכל הגזרות, תוך פגיעה ממוקדת בתשתיות ובמחבלים המנסים לשקם את יכולותיהם הצבאיות או לאיים על שלום כוחותינו הפרוסים בשטח.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא היום (ראשון) דברים בכנס הנשיאים שנערך בירושלים, ופרס את משנתו הביטחונית והכלכלית אל מול האתגרים המורכבים בזירה האזורית. בפתח דבריו התייחס נתניהו להישגי הלחימה בעזה והבהיר כי המערכה רחוקה מסיום כל עוד לא הושגו היעדים המרכזיים. "השמדנו 500 ק"מ אבל צריך להשלים את העבודה. צריך שלא יוכלו להחביא מעבדות נשק", הצהיר ראש הממשלה, תוך שהוא מדגיש את הצורך בשליטה ביטחונית שתמנע התחמשות מחדש של ארגוני הטרור ברצועה.

במהלך נאומו, התייחס נתניהו לתוכנית המדינית של הממשל האמריקני וציין כי הוא "נותן סיכוי" לתוכנית 20 הנקודות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. עם זאת, הוא סייג את הדברים והבהיר כי במידת הצורך – המלחמה תחודש כדי לפרק את חמאס מנשקו בעזה תוביל לפירוק ארגון הטרור מנשקו. נתניהו הציב קו ברור להמשך התהליך ואמר: "מה שצריך לקרות עכשיו לקראת השלב השני זה שחמאס חייב לוותר על הנשק שלו ועזה חייבת לעבור דה-מיליטיריזציה. אנחנו יודעים את מחירי המלחמה ולכן מקווים שזה יושג בדרך הקלה אבל המטרה הזאת חייבת להיות מושגת כך או אחרת".

מעבר לסוגיה העזתית, שיתף ראש הממשלה בתובנות מפגישתו האחרונה עם הנשיא טראמפ בוושינגטון, פגישה שהתמקדה בעיקרה באיום האיראני. לדבריו, הנשיא נחוש למצות את האפשרות להשיג עסקה מול טהרן, אך נתניהו עצמו נותר זהיר מאוד. "אני הבעתי את הסקפטיות שלי מכל עסקה עם איראן, כי איראן עקבית בדבר אחד: הם משקרים", אמר נתניהו והוסיף תנאים מגבילים לכל הסכם עתידי: "אם תהיה עסקה צריך שיהיו בה כמה רכיבים חשובים לביטחון העולם ולא רק ישראל: כל חומר גרעיני חייב לעזוב את איראן, לא צריכה להיות יכולת העשרה, וצריך לטפל גם בטילים הבליסטיים. צריך גם לפרק את תשתית הטרור שאיראן מובילה".

במישור הכלכלי, ביקש נתניהו להציג חזית של עוצמה וצמיחה למרות ימי הלחימה, תוך שהוא מצביע על נתונים חיוביים בשוק. "האינפלציה יורדת, השקל מתחזק מול הדולר וההשקעות בישראל עצומות. זה קורה כי אנחנו מנהלים כלכלה אחראית", הסביר. לדבריו, היעד האסטרטגי הוא לשנות את מהות היחסים עם בעלת הברית הגדולה ביותר: "אנחנו רוצים לעבור עם ארה"ב מעזרה לשותפות. אנחנו חולקים את ההישגים שלנו אבל המטרה היא לבנות תעשיה בטחונית עצמאית ישראלית". דברים אלו משקפים את השאיפה לצמצם את התלות בסיוע הכלכלי הישיר מארה"ב לטובת בניית תשתית ביטחונית כחול-לבן שתבטיח חופש פעולה מלא למדינת ישראל.

רעידת אדמה בענף הספנות הישראלי התרחשה הבוקר (ראשון), עם חשיפת העסקה למכירת חברת "צים", ספינת הדגל של התובלה הימית בישראל. החברה עומדת להימכר לקונסורציום המורכב מחברת הענק הגרמנית 'האפאג לויד' וקרן פימי הישראלית, בעסקה ששוויה מוערך בכ-3.7 מיליארד דולר.

המהלך מגיע לאחר חצי שנה של מכרז אינטנסיבי, אולם לצד המספרים המרשימים, מתעורר חשש כבד לעתיד הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. העסקה המדוברת מפצלת למעשה את החברה לשניים: חלק אחד יישאר בשליטת קרן פימי, והחלק השני יעבור לידי החברה הגרמנית, שבין בעלי המניות שלה נמנות רשות ההשקעות הקטארית (12.3%) וקרן העושר הסעודית (10.2%).

רשות הספנות והנמלים שיגרה היום מסמך אזהרה חריף שבו נכתב: "קיימת הסתברות גבוהה לכך שבטווח הקרוב ישראל תמצא עצמה ללא צי, ללא ימאים, וללא יכולת תובלה ימית עצמאית – לא בשגרה ולא בחירום". ברשות מתריעים כי אם העסקה תצא לפועל במתכונתה הנוכחית, החלק הישראלי שיישלט על ידי קרן פימי יהיה חלש מדי מבחינה כלכלית ולא יוכל לשרוד את טלטלות השוק. אנשי הרשות אף הרחיקו לכת והזהירו במסמך כי קרן פימי עלולה להגיע לחדלות פירעון, מה שיוביל לקריסה מוחלטת של הספנות הישראלית.

המשמעות של קריסת "צים" היא קריטית עבור מדינה המתפקדת כ"מדינת אי", שבה 99% מהסחורות מגיעות דרך הים. לצים תפקיד אסטרטגי הדומה לזה של "אל על" בשמיים; למדינה יש בה מניית זהב המאפשרת לה לחייב את החברה להמשיך לשוט לישראל גם בעתות מלחמה, כאשר חברות זרות מסרבות להגיע.

לפי המכתב שהתפרסם, "הפיצול המוצע מבטיח עמידה פורמלית בדרישות מניית הזהב – אך בפועל ייווצר מצב שבו חברת הספנות הישראלית תהיה חלשה מדי מכדי לשרוד את השפל הצפוי בענף. אם לא יוקמו מנגנוני הגנה (סבסוד מדינתי, ערבויות, קווי הכנסה משלימים או רשת ביטחון ממשלתית) – קיימת הסתברות גבוהה לכך שבטווח הקרוב ישראל תמצא עצמה ללא צי, ללא ימאים, וללא יכולת תובלה ימית עצמאית – לא בשגרה ולא בחירום".

מעבר לפגיעה הפיזית בצי, ברשות הספנות חוששים מאובדן ההון האנושי המקצועי. במסמך הובהר כי קריסה תביא ל-"אובדן ההון האנושי הימי: ימאים ישראלים, קציני ים וצוותים מקצועיים ייעלמו מהמערכת. הכשרת ימאים לוקחת שנים ארוכות – ואובדנם יוצר פער שאינו בר-שיקום מהיר".

בנוסף, תיווצר "פגיעה ביכולת המדינה לתפקד בשגרה: גם בשגרה ספנות ישראלית חשובה לעדיפות בפריקת ציוד חיוני, קווי אספקה ישירים, גמישות תפעולית בעת משברים גלובליים (מגפות, סגירת נתיבים, משברי ביטחון). ללא צים מחדש – ישראל עלולה להפוך תלויה לחלוטין במפעילים זרים". בתוך כך, רשות החברות הממשלתיות כבר פנתה לצים בטענה כי פרטי העסקה לא הועברו אליה כנדרש לאישור, מה שמוסיף מתח רגולטורי כבד לעסקה המטלטלת.