הלם בחסידות ברסלב: הרה"ח ר' נחמן ברגר נפטר במפתיע

הלם כבד ירד על חסידי ברסלב בארץ ובעולם עם היוודע דבר הבשורה הקשה מאומן: האברך הצעיר, הרה"ח ר’ נחמן ברגר ז"ל, בן 28 בלבד, נמצא ללא רוח חיים סמוך לכניסת השבת. לפי ההערכה הראשונית, בדירה פעלה מערכת חימום על גז, וקיים חשד כי מותו נגרם מהרעלת פחמן חד-חמצני.

ר’ נחמן ז"ל היה מדמויות האברכים השקטות והמסורות של קהילת ברסלב – אברך שישב ולמד מהבוקר עד הלילה, חסיד ברסלב בכל רמ"ח אבריו, אדם ירא שמיים שהקפיד בכל לילה על תיקון חצות.

פטירתו הפתאומית הכתה בהלם את מכריו, תלמידיו ואת כלל חסידי ברסלב, שעדיין מתקשים לעכל כיצד נגדע כך פתאום חיים צעירים ומלאי מסירות.

לחצו כאן לתרומה עבור האלמנה והיתומים של הרב נחמן ברגר ז"ל

המנוח, בנו של הרה"ח ר’ אברהם ברגר שיבלחט"א, למד בבחרותו בישיבת מתיבתא ברסלב, שם עשה חיל בלימודיו והתקשר בעומק לרבי נחמן מברסלב זיע"א. לאחר נישואיו לרעייתו שתחי’, בת למשפחה מוכרת של חסד והכנסת אורחים בירושלים, המשיך בלימודיו בקהילת “קרן אור” והתגורר בבית שמש.

היה ראש כולל בעיר אומן, שם התפרנס כמלמד בתלמוד תורה וכמשגיח כשרות – מתוך רצון לפרנס את ביתו בכבוד, מבלי לוותר על לימוד התורה ועל חיי רוח מלאים. מי שהכיר אותו מספר על אברך צנוע, מסור, כזה שלא ביקש לעצמו דבר.

וכעת – הכל נגדע באחת. ר’ נחמן ז"ל הותיר אחריו רעיה צעירה וחמישה ילדים רכים. הבכור עומד לחגוג בקרוב יום הולדת שבע, הקטן רק בן שנה. חמישה ילדים שהתעוררו לבוקר שבו אבא כבר איננו. אלמנה שנשארה לבדה, בלי דירה, בלי ביטוח, בלי חסכונות – ובלי כל בסיס כלכלי להתחיל ממנו מחדש.

לא נותר מאומה. לא בית. לא רשת ביטחון, והמשפחה, של האברך החשוב, שישב ולמד כל ימיו, נותרה ללא משען. ילדים רכים זקוקים לאוכל, לביגוד, לקורת גג, לחינוך. האלמנה זקוקה לעזרה בסיסית כדי להחזיק את הראש מעל המים בימים הראשונים, הקשים מנשוא.

למשפחה אין אפילו עבור ההוצאות הבסיסיות, להביא את אביהם לקבורה בארץ, והם מתחננים לעזרתנו הדחופה. כל תרומה היא יד מושטת לאלמנה, כתף לילדים, בסיס ראשוני לחיים שנגדעו באכזריות. עכשיו, בשעה הקשה הזו, הם זקוקים לנו באמת.

לחצו כאן לתרומה עבור האלמנה והיתומים של הרב נחמן ברגר ז"ל

המהלך החדש של הבנקים שעלול לפגוע במאות אלפי חרדים

מלכודת של ריביות וקנסות בחסות ה'קדמה': הבנקים מתכננים 'להעלים' את דפי החשבון מתיבות הדואר בניסיון להפוך את המידע לדיגיטלי בלבד כברירת מחדל כמעט בלעדית. כרבע מיליון (לפחות) מבני הציבור החרדי, לצד אוכלוסיות רבות נוספות שאין להם נגישות קבועה לדוא"ל, עלולים להיפגע ולגלות כי פעולות פיננסיות שונות בוצעו בחשבון העו"ש שלהם ולספוג עיקולים רק כשיהיה מאוחר מדי. כך, תוך ניצול ציני של הפער הדיגיטלי, ואולי מתוך רצון של הבנקים לחסוך בעלויות הדיוור, הציבור החרדי ישלם את המחיר.

המהלך שבימים אלה מתגלגל לפתחו של המפקח על הבנקים דניאל חחיאשווילי שאמור להכריע בנושא, עלול להוביל לניתוק הקשר הרציף בין הלקוח לחשבון הבנק שלו ומעורר זעם בקרב הציבור החרדי, ובאוכלוסיות נוספות.

"לא ייתכן שמתחת לרדאר הציבורי ובחסות הניסיונות להתייעלות טכנולוגית, מתגבשת בימים אלו יוזמה דרמטית בפיקוח על הבנקים שמאיימת לנתק מאות אלפי בתי אב מהמידע הכלכלי הבסיסי ביותר שלהם", מבהיר יוזם הדיון ח"כ הרב אורי מקלב. את משמעות המהלך

ואכן, על פי התוכנית המסתמנת, הפיקוח על הבנקים שוקל לשנות את "ברירת המחדל" של משלוח הודעות ודפי חשבון, כך שאלו יישלחו באופן דיגיטלי בלבד. המשמעות המיידית היא שכל לקוח שלא יצהיר באופן אקטיבי וברור על רצונו להמשיך ולקבל מכתב פיזי לביתו, ימצא את עצמו בערפל מוחלט מול המערכת הבנקאית.

עבור המגזר החרדי, שבו לפחות כרבע מיליון אזרחים נמנעים מחיבור לרשת (ובנוסף עוד רבים שהדוא"ל אינו נגיש להם אלא באורח נדיר ובעת צורך חריג בלבד), מדובר במלכודת כלכלית של ממש. המכתב המגיע בתיבת הדואר מהווה עבור משפחות רבות את הצינור היחיד והקריטי לקבלת מידע על חריגות, עיקולים, שינויי ריבית דרמטיים והתראות לפני נקיטת הליכים. הפיכת הערוץ הדיגיטלי לברירת המחדל תגרום לכך שהודעות חשובות יישלחו לתיבות דואר אלקטרוני שאינן נבדקות באופן שוטף או חמור מכך – לאנשים שאין ברשותם תיבה ייעודית שכזו כלל, מה שיוביל לצבירת קנסות, ריביות פיגורים ונזקים כספיים כבדים למשפחות ברוכות ילדים שמתנהלות בתקציב מדויק.

הרצון להוביל חיסכון בדמי הדיוור בחסות ה'קדמה' ל'עולם ללא נייר', יגרום נזק רב לאוכלוסיות שלמות – ובראשן הציבור החרדי – לצד קשישים ועולים חדשים – שעבורם הנייר הוא הדרך היחידה לקבל מידע מבוסס מהגופים הפיננסיים. "הטלת האחריות על הצרכן  שלא חשוף לטכנולוגיה ע"פ השקפתו וכן צרכנים שאינם בעלי אוריינטציה דיגיטלית קרי: קשישים וכדומה "לרדוף" אחרי הבנק כדי לקבל מכתב פיזי, היא צעד של התנשאות דורסנית שמתעלמת מאורח החיים של מגזר שלם ומזכותו הבסיסית לשקיפות ונגישות", אומר ח"כ הרב יונתן משריקי.

בדיון שצפוי להתקיים בוועדת הכלכלה בנושא, בו ישתתף גם המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, ישמיעו כלל נציגי הציבור החרדי את זעקתן של מאות אלפי בתי אב שעבורן ברירת המחדל לדיוור דיגיטלי תהיה שערורייתית. בדיון בוועדת הכלכלה יובהר למפקח על הבנקים כי הניסיון לבצע מחטף בשיטת הדיוור אינו מקובל על הציבור החרדי, והנציגים החרדים צפויים לדרוש כי ברירת המחדל תישאר משלוח פיזי בדיוור ישיר לכלל הלקוחות, וכי כל מעבר לדיגיטל יתבצע אך ורק לאחר הסכמה מפורשת ואקטיבית של הלקוח, ולא על ידי שתיקה שמתפרשת כהסכמה כפויה.

ח"כ אורי מקלב הוסיף, כי "אנחנו עומדים בפרץ נגד כפייה דיגיטלית שמתעלמת מהשטח. לא ייתכן שמוסד בנקאי יחליט עבור לקוח שומר מצוות, עולה חדש, קשיש או כל מי שאין לו נגישות לרשת – כי המידע שלו יופקר בחלל הדיגיטלי. הניסיון לשנות את המצב הקיים, יפגע בכרבע מיליון לקוחות מהמגזר החרדי ששומרים על עקרונותיהם, ובעוד מאות אלפי בתי אב ממגזרים נוספים. זו שערורייה, ולא נאפשר להפוך את הדיגיטציה לכלי שמפלה ומעניש אותנו".

גם ח"כ הרב יונתן משריקי אשר הצטרף לבקשה לקיום הדיון ציין כי "המהלך המתוכנן הוא בלתי מתקבל על הדעת. לא ייתכן שבנקים שמרוויחים על גב הלקוחות יבקשו לחסוך כמה שקלים על הדפסת מידע ודיוורו ללקוח, כשהמחיר של המהלך עלול להוביל לנזק כלכלי למאות אלפי משפחות, עולים וקשישים. נדרוש מהמפקח על הבנקים לעצור את המחטף הזה באופן מיידי. הדיוור הפיזי חייב להישאר ברירת המחדל לכל מי שחפץ בכך. לא נסכים ש'קדמה' טכנולוגית תהפוך לכלי שמדיר אוכלוסיות שלמות מזכויותיהן".

הממשלה לבג"ץ: אין לכם סמכות – רק הממשלה יכולה להחליט

הממשלה הגישה היום (ראשון) את תשובתה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ בעתירות העוסקות בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר. בתשובתה הביעה הממשלה את התנגדותה הנחרצת להפיכת הצו לצו מוחלט, תוך שהיא מציבה קו אדום ברור מול המערכת המשפטית. במסמך שהוגש נטען כי אין כל בסיס משפטי להתערבות של הרשות השופטת בהחלטות הנוגעות להקמת ועדות חקירה ממלכתיות, שכן חוק ועדות חקירה קובע במפורש שהסמכות להקים ועדה כזו נתונה לממשלה בלבד. "מקום המדינה ועד היום, בית המשפט העליון לא הורה לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, ואין לזה תקדים בשום מקום בעולם", הסבירה הממשלה בתשובתה.

בתצהיר שהוגש לבג"ץ מצוטט פסיקה קודמת של השופט סולברג, לפיה "הקמת ועדת חקירה ממלכתית עניין הוא לממשלה לענות בו ולא לבית המשפט". המדינה אף בחרה להחריף את הטון מול שופטי העליון וקבעה באופן חד-משמעי כי "הפיכת הצו על תנאי למוחלט, תפרק את עיקרון הפרדת הרשויות ותפגע באיזון שקבע המחוקק". לפי עמדת המדינה, חוק ועדות חקירה יצר איזון עדין בין הכוח שניתן לממשלה לזה שניתן למערכת המשפט; הממשלה היא זו שמחליטה על עצם הצורך ועל נושאי החקירה, בעוד נשיא בית המשפט העליון אמון על מינוי החברים. "אם כדרישת העותרים בית המשפט העליון יהיה זה שגם יחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית במקום הממשלה, יופר באופן מוחלט האיזון העדין בין הרשויות שנקבע על ידי המחוקק", נמסר בתשובה.

במקביל למאבק בבג"ץ, הממשלה חושפת בתצהיר את כוונתה לקדם מנגנון חקירה חלופי, השונה מהמודל הקלאסי המוכר בחוק. הממשלה הסבירה כי היא מקדמת חקיקה שתאפשר הקמת "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית", שתושתת על העקרונות שהנחו את הקמת ועדת החקירה בארצות הברית לאחר אסון ה-11 בספטמבר.

מדובר במהלך שכבר אושר בקריאה טרומית במליאת הכנסת ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר. ההצעה, שצפויה לעבור לוועדת החוקה להכנה לקריאה ראשונה, מבקשת להקים גוף חקירה שייהנה מאמון ציבורי רחב ויוכל לבחון את מכלול האירועים ללא התערבות ישירה של המערכת המשפטית במינוי היו"ר. תשובת הממשלה הוגשה בתגובה לצו שהוציא בג"ץ ב-19 בנובמבר אשתקד, שבו נדרשה המדינה להסביר מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית מכוח החוק מ-1969 לצורך חקר "עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי" של אירועי ה-7 באוקטובר.

נושאות מטוסים וצוללות בדרך למפרץ – נשיא איראן מאיים

המזרח התיכון כולו דרוך וממתין להכרעה בשאלה האם ארצות הברית תצא לתקיפה צבאית באיראן, במיוחד לאחר הדיווחים בשבוע שעבר לפיהם ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר לנשיא טראמפ "בדקה התשעים" וביקש ממנו למנוע את המהלך. למרות הצהרותיו של טראמפ כי איומיו כבר הובילו לביטול הוצאות להורג של שמונה מאות איש באיראן, מה שגרם לרבים להעריך כי האפשרות הצבאית התרחקה,

אולם, הנתונים בשטח מצביעים על מגמה הפוכה לגמרי. על פי דיווחים שפורסמו ברשת "פוקס ניוז", צבא ארצות הברית מעבה משמעותית את נוכחותו הצבאית במזרח התיכון ובמרחב המפרץ הפרסי, על רקע דיווחים גוברים על כוונה אמריקנית לבצע תקיפה צבאית נגד יעדים באיראן.

התנועה הבולטת ביותר שנרשמה ביממה האחרונה היא של נושאת המטוסים אברהם לינקולן, שזוהתה כשהיא בדרכה מהאוקיינוס השקט לעבר הים הערבי. תנועה זו מסמנת קיצור משמעותי של זמן ההגעה של קבוצת התקיפה לטווח תקיפה אפקטיבי מול איראן, כאשר על פי הערכות גורמי ביטחון, נושאת המטוסים צפויה להגיע ליעדה בתוך פחות משבוע.

לצד ה"אברהם לינקולן", דווח על תנועה ערה של מטוסי מטען ותדלוק אמריקניים לעבר בסיסים במפרץ, בהם בסיס אל-עודייד בקטאר. לפי הדיווחים, קבוצת התקיפה כוללת גם משחתות המצוידות בטילי שיוט, וכן צוללת תקיפה אחת לפחות, כאשר קיימות טענות בלתי מאושרות כי גם נושאת המטוסים "ג'ורג' ה. וו. בוש" עשויה להישלח לעיבוי המערך.

בצד האיראני, הטונים עולים בהתאם להכנות הצבאיות מעבר לים. נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, בחר להגיב לאירועים בחשבון ה-X שלו במסר תוקפני שבו תלה את מצבה הכלכלי של ארצו במערב והזהיר מפני פגיעה בסמלי השלטון. פזשכיאן כתב: "אם ישנו קושי או מצוקה בחייהם של תושבי איראן היקרים, אחד הגורמים העיקרים לכך הוא העוינות ארוכת השנים והסנקציות הבלתי אנושיות של ממשלת ארה"ב ובעלות בריתה. תקיפת המנהיג העליון של ארצנו נחשבת למלחמה כוללת נגד האומה האיראנית". הצהרה זו נתפסת בקהילת המודיעין כניסיון להציב קו אדום ברור מול הבית הלבן, בצל היערכות הכוחות המאסיבית בים וביבשה.

בצל חוק המרד: טראמפ נערך לשלוח אלפי חיילים למינסוטה

ארצות הברית ניצבת בפני רגע היסטורי ומתוח במיוחד, כאשר ממשל טראמפ נערך לאפשרות של שליחת כ־1,500 חיילים סדירים למינסוטה. המהלך הדרמטי מגיע על רקע המתיחות והמחאות במדינה והאיומים של הנשיא להפעיל את חוק המרד, כך דווח הלילה (בין שבת לראשון) בוושינגטון פוסט.

על פי הדיווחים בכלי התקשורת האמריקניים, הפנטגון כבר הורה לכ־1,500 חיילים להתכונן לפריסה אפשרית במדינה שמצויה בשיאה של הסלמה דרמטית, עם עימותים והפגנות קשים, בעיקר בעיר מיניאפוליס. מדובר בשני גדודי חי"ר השייכים לדיוויזיה המוטסת ה-11 של צבא ארצות הברית, שמוצבת באלסקה ומתמחה בפעילות בתנאי מזג אוויר קרים. בצבא הסבירו כי היחידות הועמדו בכוננות לפריסה במקרה שהאלימות במינסוטה תסלים, והגדירו את המהלך כ"תכנון זהיר".

הבית הלבן ניסה לצנן מעט את הרוחות ומסר בהצהרה כי זהו מצב שגרתי שבו הפנטגון נערך "לכל החלטה שהנשיא עשוי או לא עשוי לקבל". למרות זאת, מדובר במהלך חריג ויוצא דופן, אם אכן ייצא לפועל, שלא נראה בארה"ב 34 שנים. במוקד הדיון עומד חוק המרד – חוק פדרלי משנת 1807 שמאפשר לנשיא להשתלט על כוחות המשמר הלאומי של מדינה או לשלוח כוחות צבא סדירים לפעילות בתוך ארצות הברית, במקרה של "מרד". הפעלה של החוק נחשבת לצעד חריג במיוחד, והפעם האחרונה שבה נשיא עשה זאת הייתה ב-1992, כאשר הנשיא ג'ורג' בוש האב שלח כוחות צבא לטיפול במהומות בלוס אנג'לס.

המתיחות בשטח החריפה משמעותית בתחילת החודש, לאחר שסוכני רשות ההגירה ירו בשני אנשים במהלך ניסיונות מעצר. ב-7 בינואר 2026, סוכן של רשות ההגירה (ICE) ירה למוות ברנה ניקול גוד, אזרחית אמריקאית בת 37 ואם לשלושה, במהלך פעילות אכיפה במיניאפוליס. הירי עורר זעם ציבורי אדיר לאחר שסרטוני וידאו מהזירה סתרו את טענות הסוכנים להגנה עצמית.

האירוע הפך לסמל למחאה נגד שיטות הפעולה של הכוחות הפדרליים, והמצב רק הלך והסתבך ב-14 בינואר, לאחר שסוכן פדרלי ירה ברגלו של אדם נוסף במהלך ניסיון מעצר בצפון מיניאפוליס. בתגובה, מאות מפגינים יצאו לרחובות והתעמתו עם הכוחות באמצעות יידוי כדורי שלג, זיקוקים ואבנים. הכוחות הפדרליים הגיבו בשימוש נרחב בגז מדמיע, כדורי פלפל ורימוני הלם.

ההסלמה הובילה למאבק משפטי חריף מצד השלטון המקומי. בעקבות כך, מדינת מינסוטה והערים מיניאפוליס וסנט פול הגישו תביעה נגד הממשל הפדרלי בטענה להפרת זכויות חוקתיות ושימוש בכוח מופרז. המאבק המשפטי כבר הניב תוצאות ראשוניות, כאשר שופטת פדרלית הוציאה צו מניעה – צו זמני המגביל את סוכני ICE מלהשתמש בגז מדמיע או לבצע מעצרים נגד מפגינים שקטים ועוברי אורח שמתעדים את פעילותם. כעת, העיניים נשואות אל הבית הלבן והפנטגון כדי לראות האם הפריסה הצבאית תהפוך למציאות ברחובות.

"זו תהיה טעות חמורה אם טורקי או קטארי ידרכו בעזה"

סגן יו"ר הכנסת וחבר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ ניסים ואטורי, התייחס היום (ראשון) לשורה של סוגיות בוערות שעל סדר היום הלאומי, החל מהסדרים מדיניים בעזה ועד למאבקי הכוח מול המערכת המשפטית. בראיון שהעניק לרדיו קול ברמה, הביע ואטורי התנגדות נחרצת לשילובן של מדינות מסוימות בניהול רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה, בצל תוכנית טראמפ והמעבר לשלב ב' בהסכם הפסקת האש מול חמאס. לדבריו, "זו תהיה טעות חמורה אם טורקי אחד ידרוך ברצועת עזה. לא נוכל להסכים שטורקי או קטארי יהיו חלק מהניהול ביום שאחרי".

במישור המדיני, ואטורי נשמע אופטימי לגבי כוונותיו של הממשל האמריקני החדש-ישן מול האיום האיראני. כשנשאל האם הנשיא טראמפ יבחר באופציה צבאית נגד טהרן, השיב חבר הכנסת מהליכוד כי "הימים הקרובים יגידו אם מדובר בתרגיל הטעיה, אבל אני מאמין שטראמפ יתקוף". הוא לא עצר שם והוסיף קריאה לשינוי משטר אלים באיראן כשטען כי "ההפיכה באיראן לא תסתיים אם חמינאי לא יחוסל".

ואטורי התייחס גם לזירה המשפטית ולחוק לפיצול תפקיד היועמ"שית, אותו הוא מקדם בשיתוף עם ח"כ שמחה רוטמן. ואטורי תקף בחריפות את צמרת מערכת המשפט ואמר: "בג"ץ והיועמ"שית מתנהגים כאילו הקימו מפלגה. החוק הזה יפרק את החונטה". הוא הוסיף הצהרה שמעוררת הדים סביב הציות לשלטון החוק כשהבהיר: "אם צריך – לא נקשיב להנחיות של היועמ"שית. אם בג"ץ עובר על החוק, אסור להקשיב לו. זה פירוק מדינת ישראל. אסור לנו למצמץ לרגע".

לסיום, ואטורי לא חסך את שבט ביקורתו מחבריו לסיעת הליכוד המביעים התנגדות לחוק הגיוס, כשהוא מקשר זאת למניעים פוליטיים פנימיים לקראת הבחירות המקדימות. "כל ההתנגדות לחוק הגיוס היא פופוליזם. אין סיבה להתנגד לחוק שמביא לגיוס חרדים בהיקף שלא היה מקום המדינה", קבע ואטורי. הוא חתם את דבריו בעקיצה לעבר המורדים בליכוד: "עוד מעט פריימריז ויש כאלה שבגלל הפריימריז יש להם בעיה בביס ומנסים לקושש קולות באמצעות התנגדות לחוק הגיוס – אחרת הם היו נעלמים מהמפה הפוליטית".

העימות הסוער בישיבת הממשלה שגרם לנתניהו לקום מכיסאו

ישיבת הממשלה שהתקיימה היום (ראשון) הפכה לזירת התגוששות מילולית חריגה, הסערה החלה סביב החלטה להעביר את החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י) לסמכות משרד האוצר, צעד שעורר את חמתו של השר דודי אמסלם. לפי הדיווח שנחשף בכאן 11, אמסלם לא הסתיר את כעסו על המהלך והטיח בנוכחים: "זה לא צריך להיות ככה". שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לא נשאר חייב והשיב בתקיפות: "אתה חוצפן אמסלם".

התגובה של השר אמסלם לא איחרה לבוא, והוא תקף את התנהלות פקידי האוצר ואת השר העומד בראשם כשאמר בזעם: "אתה לא תקרא לי חוצפן. אתה חוצפן. הפקידים שלך לא נותנים לקדם שום דבר". העימות הלך והחריף עד ששר הכלכלה, ניר ברקת, החליט להתערב בנעשה ונעמד לצדו של אמסלם תוך שהוא מטיח ביקורת על חוסר הגיבוי לחברו לספסל הממשלה. "דודי לא קולגיאלי? הוא השר הכי קולגיאלי שיש בממשלה", אמר ברקת, ובכך העמיק את חילוקי הדעות סביב שולחן הממשלה.

בשלב זה, כאשר הרוחות סירבו להירגע, ראש הממשלה בנימין נתניהו קם מכיסאו ואיים להוציא את השרים מהדיון כשהוא דורש מהם: "תפתחו מנהיגות ושליטה עצמית". המתיחות בין הצדדים, כך מתברר, אינה מקרית ונובעת בין היתר מביטול פגישה מוקדמת שתוכננה בין אמסלם לסמוטריץ'. שר האוצר הסביר את הביטול בכך שזומן לישיבה "דחופה" אצל ראש הממשלה בנושאים ביטחוניים ואסטרטגיים, וסיפק הערה צינית שרק הוסיפה לשמן למדורה כשתהה בקול: "מה אני משחק שש-בש?".

רק החרדים לא מתגייסים? הנתונים המפתיעים שהוצגו לשרים

ישיבת הממשלה שהתקיימה היום (ראשון) הציפה מחדש את סוגיית הגיוס הנפיצה, אך הפעם מזווית נתונים שונה מזו שנשמעה עד כה בשיח הציבורי. בעוד שבחלקים נרחבים מהשמאל מנסים לנגח את הציבור החרדי ולהציגו כמי שנושא לבדו באחריות לאי-התייצבות, הדיון שנערך בהמשך לפסיקת בג"ץ חשף תמונה רחבה הרבה יותר. במהלך הישיבה דנו השרים וראש הממשלה בדרכי פעולה אפשריות ובצעדי אכיפה כלכליים נגד חייבי גיוס שלא התייצבו, כאשר הקו המנחה הוא החלת צעדים אלו באופן שוויוני על כל חתכי האוכלוסייה בישראל.

בדיווח שנחשף בערוץ 14, הוצגו לשרים נתונים מצטברים המתייחסים לכלל חייבי הגיוס מגיל 18 ועד גיל 29 – גיל הפטור הרשמי. על פי הנתונים, קיימים כ-90,000 חייבי גיוס שלא התייצבו למועדי הגיוס שלהם לאורך השנים. הנתון המפתיע ביותר שעלה בדיון הוא שמהנתון הכולל הזה, המגזר החרדי מהווה כ-45% בלבד מהלא-מתייצבים, בעוד שיתר ה-55% משתייכים למגזרים אחרים באוכלוסייה הכללית.

בעקבות הצגת הנתונים הללו וההבנה כי מדובר בתופעה רחבה שנמצאת באופן מרובה במגזר הכללי, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים צוות שרים מיוחד. הצוות יפעל בשיתוף גורמי מקצוע, ביניהם נציגי אגף כוח אדם (אכ"א) והמשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, במטרה לבחון לעומק את הטיפול בנושא הלא-מתייצבים מכלל המגזרים. נתניהו קצב לצוות לוח זמנים דחוק, והורה כי המסקנות וההמלצות לדרכי פעולה יוצגו בפניו בתוך 30 יום בלבד.

הדיון הסוער נערך בצל הביקורת של היועמ"שית המודחת. כזכור, רק לפני שבוע העבירה היועצת המשפטית לממשלה הודעה חריפה לבג"ץ, בה טענה כי הממשלה מפרה את פסק הדין בעניין גיוס חרדים. בהודעתה תקפה היועמ"שית וכתבה כי "התנהלות זו מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. הפרת צווים שיפוטיים, תוך שעולה שאין כל כוונה של ממש לקיימם משמעותה היא ריקון מתוכן של יכולתן של ערכאות שיפוטיות לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על פעולות הממשלה".

בשורה לענף הדרייברים: זה המהלך שאושר בועדת השרים

מהפכת התחבורה בישראל עולה שלב: ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חה"כ משה פסל וחה"כ איתן גינזבורג. המהלך, שמקודם בהתאם לרפורמה הרחבה של משרד התחבורה בראשות השרה מירי רגב, נועד להסדיר ולאפשר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, מודל המופעל בהצלחה בערים הגדולות בעולם, בדומה לחברות הענק Uber ו-Lyft.

החוק החדש מבקש ליצור איזון מול ענף המוניות הקיים תוך הבטחת בטיחות הנוסעים, ויאפשר למפעילי תחבורה טכנולוגיים להציע שירותי נסיעה המבוססים על אפליקציות חכמות שיחברו בין נהגים פרטיים לנוסעים. המהלך צפוי להגדיל משמעותית את היצע התחבורה בערים ובפריפריה, לשפר את זמינות השירות בשעות השיא ובסופי שבוע, ולהוביל להוזלה במחירי הנסיעה לציבור הרחב.

לצד הבשורה הצרכנית, החוק כולל רגולציה קפדנית בנושאי בטיחות, המחייבת סינון נהגים, ביטוחים מתאימים ופיקוח על מצב כלי הרכב. כדי להבטיח מעבר הוגן לעידן החדש, נקבע גם מנגנון פיצוי ותמיכה בענף המוניות. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב, התייחסה לאישור ההיסטורי ואמרה: "החזון שלנו הוא להכניס את מדינת ישראל לעידן של תחבורה חכמה, נגישה וזולה. אישור החוק היום הוא צעד היסטורי שיפרק מונופולים ישנים, יביא ליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים ויפתח את השוק לתחרות אמיתית לטובת הציבור. רפורמת הנסיעות השיתופיות הן בשורה של ממש לאזרחי ישראל שתסייע להוריד רכבים פרטיים מהכביש, לצמצם את הגודש בכבישים ולהעניק לכל אזרח אפשרות להתנייד בקלות ובמחיר הוגן".

במשרד התחבורה מדגישים כי המודל הישראלי יתבסס על הניסיון שנצבר בעשרות מדינות בעולם, תוך התאמה לצרכים המקומיים. מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, הסביר את הרציונל מאחורי המהלך: "שירות הנסיעות השיתופיות פועל בעשרות מדינות בעולם והגיע הזמן שיפעל גם בישראל. בהנחיית השרה רגב, גיבשנו מודל שמאזן בין הצורך הקריטי בפתרונות תחבורה גמישים לבין שמירה על בטיחות הנוסעים, תוך גיבוש מתווה פיצויים הוגן לענף המוניות שיבטיח מעבר אחראי לעידן החדש. המטרה שלנו היא לאפשר לכל אזרח, בכל שעה, להזמין נסיעה בלחיצת כפתור, ובכך לייצר אלטרנטיבה אמיתית ומשתלמת להחזקת רכב פרטי ולהוריד את יוקר המחיה".

האינטרנט באיראן מתחיל לחזור וסמל המחאה נרצח בכלא

הטלטלה ברחובות איראן מגיעה לשיא של אלימות ודיכוי, כאשר נתונים רשמיים שמתפרסמים היום חושפים את ממדי הקטל המזעזעים במדינה. על פי דיווח שנחשף בסוכנות הידיעות רויטרס, גורם רשמי באיראן אישר כי הרשויות אימתו שכ-5,000 בני אדם נהרגו במהלך המחאות שפרצו ברחבי המדינה. אותו גורם ציין כי "בין ההרוגים נמנים גם כ-500 אנשי כוחות ביטחון", תוך שהוא מנסה להסיט את האש מהשלטון ומטיל את האחריות למות האזרחים על "טרוריסטים ומתפרעים חמושים", שלדבריו הרגו איראנים חפים מפשע.

האזורים הכורדיים בצפון-מערב המדינה הפכו למוקדי העימות המדממים ביותר, שם נרשמו חלק מהקרבות הקשים ביותר ומספר ההרוגים הגבוה ביותר. בשיחה עם רויטרס, הסביר הגורם כי מדובר באזור שבו פועלים לאורך השנים גורמים כורדיים בדלניים, דבר שהוביל להתפרצויות אלימות חריגות בעוצמתן ביחס לשאר חלקי המדינה. המידע הזה זולג החוצה בזמן שהמשטר מנסה להדק את אחיזתו, אך במקביל נאלץ להתמודד עם הלחץ הבינלאומי והפנימי הגובר.

במקביל, לאחר שרשת האינטרנט במדינה נחסמה במשך למעלה מ-10 ימים, החלו להצטבר בשעה האחרונה דיווחים על חזרה הדרגתית של החיבור לרשת העולמית. סוכנות הידיעות האיראנית "מהר" המזוהה עם השלטון אישרה את חידוש השירותים, ודווח כי "לפי דיווחים מכמה משתמשים מהדקות האחרונות, הגישה לגוגל זמינה כעת בכל קווי הטלפון הנייד וחברות האינטרנט". מנגד, סוכנות הידיעות "פארס", המזוהה אף היא עם המשטר, סייגה ודיווחה כי בשלב זה הגישה נפתחה בעיקר לאתרים מקומיים, מה שמעיד על ניסיון שליטה מתמשך בזרימת המידע.

בתוך כך, רצח קשה נרשם בין כותלי הכלא של משמרות המהפכה, שם נרצח היום ארפאן סולטאני, צעיר בן 26 שהיה בין הראשונים שיועדו להוצאה להורג. סולטאני נעצר בחשד להשתתפות במחאות, אך משפחתו הכחישה את המיוחס לו בראיון ל-CBS News, שם ציינו כי אינם יודעים אם אכן לקח חלק בהפגנות משום שאין לכך מידע או ראיות. לדבריהם, הוא היה בסך הכל מוכר בגדים שלא היה פעיל פוליטית, אם כי התנגד למצבה הנוכחי של המדינה – סוף טרגי שממחיש את היד הקלה של המשטר על ההדק מול אזרחיו.

ח"כ מיליביצקי: זה מי שעושה הכול כדי שלא יהיה חוק גיוס

בעקבות לוח הזמנים הצפוף להעברת תקציב המדינה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת – מהלך שנועד למנוע את פיזור הכנסת – מופנים כעת הזרקורים אל המפלגות החרדיות, לאחר שאיימו שלא יתמכו בתקציב כל עוד לא יועבר חוק הגיוס.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מיליביצקי, התייחס היום (ראשון) לסערה הפוליטית בראיון לרדיו קול ברמה. לדבריו, העיכוב בהנחת התקציב נובע מחוסר הסכמה עם הסיעות החרדיות. "התקציב לא הונח עדיין בגלל חוסר הסכמה עם החרדים. ההבדל ביני לבין גפני בראשות הוועדה, שהוא יכול להגיד לנתניהו לא, אני לא יכול. אני שומר לגפני את המקום בראשות הוועדה", אמר מיליביצקי.

בהתייחסותו למשבר סביב חוק הגיוס, טען כי המערכת המשפטית פועלת לטרפד את המהלך: "הייעוץ המשפטי על כל גווניו עומד ועושה הכל כדי שלא יהיה חוק גיוס. אני לא יודע אם יהיה חוק או לא, אבל גם כאלה בקואליציה שמדברים כעת נגד החוק, בסופו של דבר למעט שניים שלושה – יצביעו בעד".

באשר לעתירות שהגישה מפלגת יש עתיד נגד התקציבים למוסדות החרדיים, אמר מיליביצקי: "בדרך הזו לא עברו רק תקציבים לרשתות החרדיות, אלא גם עוד 3.6 מיליארד ש"ח לחינוך הממלכתי ו-400 מיליון לשופטים. גם בזמן לפיד כשר אוצר זה עבר כך". עם זאת, הוסיף והדגיש: "זה חמור מאוד שההעברה בוצעה כך".

בטיפול נמרץ: ראש ישיבת גרודנא הגר"י הקר במצב קשה

הידרדרות חמורה במצבו הרפואי של ראש ישיבת גרודנא באר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, מרן הגאון רבי יצחק הקר שליט״א. סמוך לחצות הלילה אמש איבד ראש הישיבה את הכרתו בבית החולים שיבא תל השומר, והועבר בדחיפות למחלקת טיפול נמרץ, כשהוא במצב קשה ומוגדר בסכנת חיים ממש.

ברקע ההחמרה עומד טיפול רפואי מורכב שעבר ראש הישיבה ביום חמישי האחרון, במסגרתו נאלצו הרופאים לכרות חלק מרגלו בעקבות זיהום חמור וסיבוכים רפואיים קשים. מאז הניתוח נרשמה התדרדרות במצבו, שהגיעה לשיאה במוצאי שבת עם אובדן ההכרה והעברתו להשגחה אינטנסיבית.

במהלך הלילה נמסר כי ראש הישיבה מורדם ומונשם, ובני משפחתו שוהים סביב מיטתו בבית החולים. לאחר סדרת בדיקות מקיפות שבוצעו במהלך השעות שלאחר מכן, חלה התייצבות מסוימת במצבו, אולם הסיבה להחמרה החדה טרם התבררה, והצוותים הרפואיים ממשיכים במעקב צמוד ובבדיקות נוספות.

עם היוודע דבר ההידרדרות, התעוררות רבה ברחבי הארץ. בפרט בישיבת גרודנא, התאספו תלמידים ואברכים לאמירת פרקי תהילים ותפילה לרפואתו של ראש הישיבה, הגאון רבי יצחק בן נחמה הקר, בתוך שאר חולי עמו ישראל.

טרגדיה נוראה: הרב לוי זצ"ל נפטר והותיר 9 יתומים

טרגדיה קשה בירושלים: בשכונת נווה יעקב התקבלה הבשורה המרה על פטירתו של האברך המופלג, הרה"ג רבי ירוחם אריה מרדכי לוי זצ"ל, שהשיב את נשמתו ליוצרה לאחר התמודדות עם מחלה קשה, והוא הותיר אחריו משפחה ענפה ובה תשעה יתומים רכים שטרם זכה להוביל לחופה.

המנוח זצ"ל היה דמות מוכרת ואהובה בשכונת נווה יעקב בירושלים. הוא נמנה על ראשוני האברכים שהגיעו ליישב את האזור המתחרד בשכונה. דמותו המאירה ושופעת שמחת החיים הפכה אותו לאבן שואבת עבור הסובבים אותו. במשך שנים שקד על תלמודו בכולל 'עטרת שלמה' ולאחר מכן בכולל 'אהבת שלום', שם נודע כאחד מחשובי האברכים. חבריו לספסל הלימודים מספרים על אברך בעל כישרון נדיר שידע לתת 'טעם בלימוד' לאברכים הצעירים, ולפרגן לכל אחד מכל הלב.

לאחר נישואיו, התגורר במשך זמן קצר במעלה אדומים, שם כיהן כרב בית כנסת והרביץ תורה ברבים. גם לאחר שחזר לירושלים, המשיך למסור שם שיעורים מדי שבוע במסירות נפש ממש עד לחודש האחרון לחייו. בשכונת 'נווה יעקב' ייסד מניין בני תורה לאברכים יוצאי מרוקו, מניין שהלך וגדל תחת הנהגתו והפך לאחד מבתי הכנסת המרכזיים באזור.

לתרומה לקרן היתומים של הרב אריה לוי זצ"ל לחצו כאן>>>

לפני מספר שנים התגלתה בגופו מחלה נדירה בדם. במשך תקופה ארוכה הסתיר את ייסוריו הקשים מעיני הסובבים, כשהוא ממשיך בסדרי לימודו הקבועים בשמחה ובמאור פנים. גם כאשר המצב החמיר, קיבל עליו את הדין באהבה.

באחד הביקורים של ידידיו בבית החולים, התבטא הרב לוי זצ"ל במשפט מצמרר המעיד על גודל אמונתו: "לכל אדם אלוקים מתכנן תכנית מיוחדת. לא חלמתי שזו תהיה התוכנית שאלוקים הכין עבורי. כמה הייתי רוצה להמשיך עם החברותא את ה'פרי מגדים' בו אנו עסוקים, אך רצון ה' הוא הכי טוב עבורי".

בשבת האחרונה לחייו, טרם התמוטט בביתו, זכה לביקור חיזוק מהגרי"י זילברמן שליט"א. למרות חולשתו הרבה ניסה לקום לכבוד התורה, אך כוחותיו לא עמדו לו. בימים האחרונים חלה הידרדרות חמורה במצבו שהוגדר קריטי, ורבים קרעו שערי שמיים לרפואתו, אך נגזרה הגזירה והוא השיב את נשמתו הטהורה לבוראה.

מסע הלוויה יצא ביום שישי, ערב שבת קודש, מבית הכנסת 'אהבת שלום' בשכונת נווה יעקב, בדרכה להר המנוחות שם נטמן.

בבית המנוח נותרה אלמנתו, הגב' לוי שתחי', אשר סעדה אותו במסירות בחודשים האחרונים, יחד עם תשעה יתומים רכים. הבת הגדולה בת 18.5 בלבד, והקטנה פעוטה בת 4. המצב בבית מוגדר כשבר על שבר, כאשר מעבר לכאב העצום על אובדן האב והמשענת, המשפחה ניצבת בפני קושי כלכלי אדיר, חובות מטיפולים רפואיים והוצאות מחיה שוטפות עבור היתומים הקטנים.

מכרי המשפחה הקימו קרן סיוע דחופה בפיקוח רבני השכונה, במטרה להציל את הבית מקריסה ולהבטיח פת לחם ובגד ללבוש ליתומים הקטנים שנותרו ללא משען.

לתרומה לקרן היתומים של הרב אריה לוי זצ"ל לחצו כאן>>>

טרגדיה מזעזעת: קונדיטור ישראלי נהרג במכונת הלישה

הלם כבד פקד את הקהילה היהודית והישראלית בפלורידה, עם היוודע דבר מותו הטראגי של מרדכי (מיקי) גרונברגר ז"ל בתאונת עבודה קשה ומזעזעת במיוחד.

גרונברגר, קונדיטור ישראלי בן 71 שעבד בשוק האוכל הכשר בדרום פלורידה בנורת' מיאמי ביץ', מצא את מותו ביום שישי בשעות הבוקר המוקדמות לאחר שנפל לתוך מכונת לישה תעשייתית בתוך המאפייה הכשרה. על פי הדיווח באתר מאקו, האירוע הקטלני התרחש בסביבות השעה ארבע לפנות בוקר, אולם כוחות המשטרה הגיעו לזירה רק כעבור כמעט שמונה שעות, לאחר שהתקבל דיווח על תאונה בתוך החנות בשעה 11:40.

דוברת משטרת נורת' מיאמי ביץ', מריה פינילוס, מסרה כי החקירה בעיצומה, אך בשלב זה האירוע מוגדר כתאונה טראגית ללא חשד לפלילים. בהודעה הרשמית של המשטרה נכתב: "המשטרה חוקרת את מותו של גבר בשוק האוכל הכשר בדרום פלורידה. בשלב זה אין סימנים לפלילים, והאירוע הוגדר כתאונה שבה היה מעורבת מכונת לישה תעשייתית".

למרות הקביעה המשטרתית, בני המשפחה שרויים בכאב עצום ובתחושות קשות. ארז גרין, בנו של מרדכי, סיפר בשיחה עם מאקו שאביו התגורר במיאמי במשך יותר מ-20 שנה וציין פרט מטריד על יחסיו במקום העבודה: "הוא היה מסוכסך עם אחד העובדים במאפייה, שהיה ממוצא טורקי, ולעיתים השניים היו מגיעים לעימותים קולניים". כעת, המאמץ המרכזי של המשפחה הוא למלא את צוואתו האחרונה של המנוח: "אנחנו מנסים להביא אותו לקבורה בארץ. זה מה שהוא רצה", ציין גרין.

לצד המאבק להבאת הגופה לישראל, אשתו של מרדכי, אינה מאור, ספדה לו במילים קורעות לב ברשתות החברתיות, שם תיארה את הקשר העמוק ביניהם שנגדע בפתאומיות. "היום, בעלי האהוב מיקי, האדם הקרוב אליי ביותר, החבר הכי טוב שלי ואב לשני הבנים היפים שלנו, הלך לעולמו בטרגדיה", כתבה בכאב. "איבדתי את עצמי. אני אוהבת אותו כל כך. הוא אהבת חיי". גרונברגר היה דמות מוכרת בקהילה המקומית, ואנשים רבים שהכירו אותו הביעו זעזוע מהנסיבות החריגות והקשות שבהן סיים את חייו בזמן עבודתו.

התאונה הקטלנית מעוררת שאלות סביב נהלי הבטיחות במקום והסיבה לעיכוב הממושך בדיווח למשטרה, אם אכן האירוע התרחש שעות רבות לפני הגעת הכוחות. נכון לעכשיו, המאפייה נותרת תחת חקירה רשמית של רשויות הבטיחות בעבודה בארצות הברית, בזמן שהקהילה הישראלית במיאמי נערכת לסייע למשפחה בהליכים המורכבים של העברת המנוח לקבורה באדמת ישראל, כפי שביקש במהלך חייו.