מיקום כתבה: חדשות חמות

סדרת חשיפות חדשה מעלה שאלות נוקבות סביב התנהלות צמרת מערכת המשפט בפרשת שדה תימן. לאחר הדיווח על ביקורו של המשנה ליועמ"שית שרון אפק בביתה של הפצ"רית לשעבר יפעת תומר ירושלמי, נחשף כעת מפגש נוסף ומעורר תהיות: פגישה בארבע עיניים בין אפק לבין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהתקיימה ב-15 בינואר 2025 – מועד קריטי הנתון במחלוקת משפטית.

על פי הדיווח בחדשות 14, בעוד שהדיון המורחב שבו השתתפו בכירי המערכת בנושא חקירת ההדלפה ארך כשעה בלבד, המפגש האישי בין השניים נמשך שעתיים תחת הכותרת "יום עיון למשנים ליועמ"שית". אלא שבדיקה ביומנים מעלה כי "יום עיון כזה כנראה לא התקיים. בטח לא בתקופה שאחרי. יום העיון הראשון שמופיע ביומנים הוא לאחר 4 חודשים!".

הפרטים, שנחשפו לראשונה בחדשות 14, מעוררים תהייה האם מדובר בניסיון להכשיר את הבדיקה בפרשת שדה תימן, במיוחד לאור השתתפותו של סגן הפצ"רית אל"מ גל עשהאל בדיון המקדים, למרות היותו חשוד לכאורה באותה חקירה. צבר האירועים, הכולל גם מפגשים של אפק עם עורך הדין של הפצ"רית, מוביל לשאלה הקשה שהועלתה בדיווח: "האם אפק הינו איש הקשר המתווך בין הפצ"רית לשעבר ליועמ"שית לשיבוש הליכי חקירה?".

נזכיר כי אמש דווח, כי המשנה ליועמ"שית, שרון אפק, נפגש עם דורי קלגסבלד, עורך דינה של הפצ"רית לשעבר תומר ירושלמי. המפגש המדובר התקיים בשעות הערב ב-5 בינואר ונמשך כשעתיים, וזאת ימים ספורים בלבד לאחר שאפק ביקר בביתה של הפצ"רית ברמת השרון, תיעוד שעורר סערה משפטית, תוך כדי שהוא נמנע מלענות לאזרחים שתיעדו אותו במקום ומנסה להסתיר את פניו.

בפרקליטות דחו את הדברים מכל וכל ומסרו בתגובה כי "הטענות מופרכות ולא פחות מהזויות. ב-15.1.25, כעשרה חודשים לפני תחילת החקירה, אכן התקיימה הכנה ליום עיון".

החשיפה מצטרפת למכתבו של גיל לימון, המשנה ליועמ"שית המודחת, שפנה לראש אח"מ בבקשה לעדכון בסטטוס החקירה, וזאת למרות קביעת שופטי בג"ץ על מניעות מוסדית רחבה של סביבת היועצת. השופט שטיין הדגיש בעבר כי "מדובר במניעות רחבת היקף, אשר מנקודת ראות של נראות ציבורית ושל מראית פני-הצדק, עולה כדי מניעות מוסדית גם על הגורמים הבכירים שמרכיבים את סביבתה הקרובה".

ברקע הדברים עומדת שהותו של אפק, המשמש כמשנה ליועמ"שית, בביתה של תומר ירושלמי ברמת השרון למשך כשעה וחצי, בתקופה שבה היא חשודה בעבירות חמורות הכוללות מרמה והפרת אמונים.

התגברות האנטישמיות בממלכה המאוחדת מובילה לצעדים חסרי תקדים מצד הממשל האמריקני, כך עולה מדיווח שהתפרסם הערב (ראשון) בעיתון ה"טלגרף" הבריטי.

על פי הדיווח, ממשל טראמפ דן באפשרות להציע מקלט מדיני ליהודי בריטניה, יוזמה שאותה מוביל רוברט גרסון – עורך דינו האישי של הנשיא טראמפ. גרסון, יליד מנצ'סטר שעבר לארה"ב בשנת 2008, טוען כי המצב הביטחוני של הקהילה היהודית בבריטניה הדרדר לרמה שמצדיקה התערבות אמריקנית, והוא כבר החל בשיחות עם גורמים במשרד החוץ בוושינגטון בנושא.

הרקע ליוזמה המפתיעה נעוץ בשילוב של אירועים אלימים ותחושת חוסר מוגנות גוברת. גרסון הסביר ל"טלגרף" כי הפיגוע שהתרחש בבית הכנסת במנצ'סטר ביום כיפור האחרון, לצד אנטישמיות נרחבת שהתעצמה מאז 7 באוקטובר, הובילו אותו למסקנה הדרמטית. לדבריו, בריטניה "אינה עוד מקום בטוח ליהודים", והוא הוסיף בראיון כי אינו רואה "שום עתיד" ליהודים בממלכה.

הוא הפנה אצבע מאשימה ישירה לעבר ראש הממשלה קיר סטארמר, שלטענתו אפשר לאנטישמיות להתפשט בחברה הבריטית, וביקר את רשויות האכיפה על שלא פעלו נגד מפגינים ש"האדירו את האונס או את מותם של יהודים".

מעבר להיבט ההומניטרי, גרסון מציג את המהלך כאינטרס אמריקני מובהק בשל איכות הקהילה היהודית-בריטית. "מדובר בקהילה משכילה מאוד, דוברת אנגלית כשפת אם, ואין בה שיעור גבוה של עבריינות", הסביר לעיתון.

למרות הטון הנחרץ והשיחות שכבר התקיימו במשרד החוץ, הדיווח מדגיש כי נכון לעכשיו מדובר ביוזמה שנמצאת בדיונים ראשוניים בלבד. טרם התקבלה החלטה רשמית ומחייבת מצד ממשל טראמפ, אך עצם הדיון באפשרות להעניק סטטוס של פליטים או מקלט מדיני לאזרחי מדינה מערבית ודמוקרטית כמו בריטניה, מהווה רעידת אדמה דיפלומטית.

לא בכל יום בנו של השאה האחרון, יורש העצר רזא פהלווי, מגיע עד לתוככי איראן ונושא דברים בפני ההמונים, אבל הערב זה קרה בחסות לוחמת סייבר שפגעה ברשת התקשורת הממלכתית במדינה והפריעה לשידורים.

המתקפה גרמה למבוכה אדירה למערכת הביטחון וההסברה האיראנית, כאשר הפריצה השפיעה על למעלה מ-10 ערוצי טלוויזיה ורדיו ממשלתיים, בהם ערוץ החדשות המרכזי (IRINN), ערוץ 1 האיראני ומספר תחנות רדיו אזוריות. בצעד חריג ביותר, השידורים הלא-מורשים נמשכו כ-10 דקות רצופות – פרק זמן ארוך במיוחד בהתחשב בכך שמערכות ההגנה בדרך כלל חוסמות אותות זרים תוך שניות.

במהלך הפריצה, הוחלפו תוכניות הדת והחדשות בתכנים הנחשבים ל"טאבו" מוחלט ברפובליקה האסלאמית. מיליוני צופים נחשפו ליורש העצר, רזא פהלווי, שנשא דברים "בתוך" איראן בחסות לוחמת הסייבר.

לצד נאומו, הוקרנו סיסמאות לעידוד המחאה שדעכה תחת הדיכוי הכבד, ובהן: "המהפכה הלאומית של האיראנים" וכי "העם באיראן, המשיכו במאבק שלכם, החירות קרובה יותר מאי פעם". על המסך הופיעו גם תיעודי זוועות מהמחאות וסרטונים של המונים הצועדים ברחובות טהרן תוך קריאות "מוות לדיקטטור".

חלק מרכזי במתקפת הסייבר התודעתית הופנה ישירות לעבר מנגנוני הביטחון של המשטר. על המסך נכתבו מסרים ישירים בכתב בולט המיועדים לחיילים: "זהו מסר לאנשי הצבא ולכוחות הביטחון. אל תפנו את נשקכם אל העם. הצטרפו לעם למען חירות איראן".

השאלה הנוקבת "חייל, האם תירה באחיך? הצטרף לעם לפני שיהיה מאוחר מדי" הדהדה בבתי מיליוני אזרחים, דווקא בתקופה שבה התקשורת במדינה מושבתת וכמעט שלא ניתן ליצור קשר עם העולם החיצון. מדובר במתקפה שמטרתה להפיח חיים בלהבת המרי ולערער את ביטחון אנשי המשטר בשידור חי.

שנתיים של חוסר ודאות וגיהינום תת-קרקעי הגיעו לסיומן עם חזרתם של האחים יאיר ואיתן הורן, משבי חמאס. מאז הם חייכו, העבירו מסרים, אבל כעת, בפעם הראשונה הם חושפים את הזוועות.

בריאיון נרחב לחדשות 12. איתן, שחזר מהשבי לאחר שאיבד עשרות קילוגרמים ממשקלו, מתאר עולם חשוך שבו המוות ארב בכל פינה, לא רק מהפגזות אלא ממלכודות מכוונות שהכינו המחבלים. לדבריו, האפשרות לחילוץ צבאי נראתה בלתי אפשרית בשל רשת המטענים שהקיפה אותם: "אם יהיה ניסיון חילוץ, חבל על החיילים שהולכים לנסות להציל אותי, כי אף אחד לא ייצא חי מזה", הוא משחזר בכאב ומסביר כי המנהרות היו ממולכדות באופן שיטתי: "בטח, את כל המנהרות. תוך כדי שאנחנו הולכים. תכננו את זה שנים על גבי שנים. הם ידעו טוב מאוד מה הם עושים. הם ידעו מה החולשות שלנו. הם ידעו הכול. למטה יש עיר יותר מפותחת מאשר למעלה. לא אלתרו שום דבר".

המציאות הפיזית במעמקי האדמה הייתה קשה מנשוא. איתן מספר על צעידות של שעות ארוכות בתנאי תשישות קיצוניים, כאשר רק הסולידריות בין החטופים מנעה ממנו להישבר. באחד הרגעים הקשים ביותר, במהלך הליכה של 12 שעות במנהרות שגובהן חצי מטר בלבד, הוא כמעט ויתר: "או שיאיר גורר אותי ברצפה, כי אני לא יכול ללכת יותר. ודוד דוחף אותי מאחורה. ועופר מעודד: 'יאללה, אתה יכול, יאללה, אתה יכול'. תוך כדי הפצצות. לאן? למה? בשביל מה? ושגיא, עם חצי רגל ובלי יד דוחף אותי גם. ואני אומר להם 'תשאירו אותי שם, זהו, חלאס. תמשיכו'. ואף אחד לא ויתר".

הקשר בין האחים היה עמוד השדרה של הישרדותם, גם כשהמחבלים ניסו להשתמש בו כדי להתעלל בהם נפשית: "זה היה קלף עבורם בשביל להממשיך עם העינויים המנטליים. כל הזמן לעשות בדיחות שהם משאירים אותי שם ויאיר יוצא, או שיוציאו אותו להורג ואותי לא".

למרות התנאים המחפירים, ה"דיאטה" הכפויה והטרור הפסיכולוגי, איתן מדגיש כי מה שהחזיק אותם בחיים הייתה הידיעה שעם ישראל נלחם עבורם בחוץ. הוא מתאר כיצד המחבלים עצמם עקבו אחרי המחאות בישראל והבינו את ערך החטופים בעיני הציבור: "למזלנו העם יצא לרחובות, והפגין, ורצה שנחזור הביתה, וזה מה שהשאיר אותנו בחיים. כי החמאס הבין שלעם ישראל אכפת מהחטופים, והם רוצים אותם חיים".

כיום, כשהוא בתהליך שיקום פיזי ונפשי מורכב, איתן רואה מחויבות אישית לספר את סיפורו כדי שהעולם לא ישכח את מה שהתרחש במחשכי עזה: "אני חי בזכות העם. ואני אומר תודה לכל מי שיש לו חלק בזה שאני יצאתי. גם לממשלה, גם למערכת הביטחון – אבל קודם כל לעם. שום דבר עכשיו לא מובן מאליו אחרי שבעה באוקטובר. וכל דבר קטן זה ניצחון".

בשורה משמעותית לציבור לוקחי המשכנתאות בישראל: ועדת השרים אישרה היום לקריאה טרומית את הצעת החוק של ח״כ יעקב אשר, שמטרתה להקל על אזרחים, לחסוך כסף ולצמצם תלות מיותרת בבנקים. לפי הצעת החוק, בנק יהיה חייב להסיר משכנתא או שעבוד מנכס בתוך 3 ימי עסקים בלבד מרגע שההלוואה נפרעה במלואה. מדובר בשינוי דרמטי ביחס למצב הקיים בשוק, שבו אזרחים רבים נאלצים להמתין 30 עד 60 יום, גם אחרי שסיימו לשלם את כל חובם לבנק.

העיכוב הממושך הנהוג כיום במערכת הבנקאית אינו רק עניין פרוצדורלי, אלא גורר השלכות כלכליות כבדות על בעלי הנכסים. העיכוב הזה גורם לבעיות מיותרות, הוא מקשה על מיחזור משכנתאות ומעכב עסקאות נדל״ן. הצעת החוק החדשה קובעת כי החוק יחול על כל סוגי השעבודים, ויבטל בירוקרטיה מיושנת שלא מתאימה לעידן הדיגיטלי. המהלך צפוי לייעל משמעותית את שוק הדיור ולאפשר לבעלי הנכסים חופש פעולה מיידי עם סיום התחייבויותיהם הכספיות.

ח״כ יעקב אשר, יוזם הצעת החוק, הדגיש את הנחיצות בתיקון העוול הצרכני וציין כי ״אין שום סיבה שאדם יישאר כבול לבנק שבועות אחרי שסיים לשלם את המשכנתא. זה תיקון פשוט, הגיוני וצודק – שטוב לציבור ולכלכלה״. האישור בוועדת השרים מהווה צעד ראשון וחשוב בדרך להפיכת ההצעה לחוק מחייב, שישים סוף לסחבת המייגעת מול הבנקים.

לאחר תקופה של השערות כי ארצות הברית עשויה להימנע מעימות חזיתי, בשעות האחרונות נראה כי האפשרות לתקיפה אמריקנית באיראן לא ירדה מהפרק – ובישראל מבינים שארה"ב מתקרבת לנקודת הכרעה. בישראל עדיין נמצאים בכוננות לקראת תקיפה אפשרית של ארה"ב באיראן, מתוך הבנה כי ארה"ב מחפשת את העיתוי המתאים, והאופציה הצבאית עדיין מונחת על השולחן. על רקע המתיחות הגואה, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים בימים האחרונים מספר דיונים ביטחוניים – כולל היום – שעסקו בין היתר באיראן.

גורמים בישראל אמרו לכאן חדשות כי "ארה"ב עדיין שוקלת לתקוף באיראן", זאת בשל הדיכוי האלים של משטר האייתוללות את מחאות הענק במדינה. במקביל, כפי שדווח בחדשות 12, בצה"ל ובמערכת הביטחון משמרים רמת כוננות גבוהה מאוד, מתוך ההנחה ש"כל האופציות על השולחן" וכי ההתפתחויות בימים הקרובים עשויות להיות מכריעות. עוד דווח בחדשות 12 כי צבא ארצות הברית מגביר את קצב צבירת הכוחות באזור, במהלך שצפוי להסתיים בתוך ימים בודדים. לאחר קידום נושאות מטוסים לאזור, מטוסי קרב ומטוסי תדלוק יצאו למזרח התיכון, ומטוסי תובלה נפרסו בבסיסים אמריקניים באזור המפרץ כשהם נושאים סוללות פטריוט, להגנה על הבסיסים והנכסים האמריקניים.

לפי האמריקנים, צבירת הכוח האווירי והימי צפויה להגיע להשלמה בתוך כ-5 עד 6 ימים, מהלך שיאפשר לוושינגטון להפעיל כוח נרחב – ולא רק תקיפה נקודתית באיראן. בערוץ 14 דווח כי בפועל אם טראמפ היה רוצה לתקוף בימים האחרונים יש לו את היכולת אבל, לפי דיווחים בכלי תקשורת רבים, טראמפ שוקל פעולה רחבה יותר כזו שדורשת היערכות צבאית אחרת. לפי ההערכות, לוח הזמנים לסיום הפריסה נע בין שבוע לעשרה ימים, כאשר מדובר בסדרי כוח משמעותיים שארה"ב מחזיקה ומזרימה לאזור.

נכון להיום ארה"ב מחזיקה 7 ספינות מלחמה במזרח התיכון, ובנוסף צוללת תקיפה אחת, זאת למרות שחלק גדול מספינות הקרב של האמריקאים נמצא בים הקריבי לאחר הפעולה הצבאית בוונצואלה. בשביל ללכת לפעולה משמעותית יותר צריך לפחות נושאת מטוסים אחת, ולפי דיווחים ה'אברהם לינקולן' מלווה בקבוצת אוניות תקיפה נמצאת כעת בדרך לפיקוד המרכז של ארצות הברית. בישראל עוקבים בדריכות אחר השלמת הפריסה, בידיעה שכל צעד כזה מקרב את האזור כולו לעימות שעשוי לשנות את פני המזרח התיכון.

המעבר לשלב ב' בהסכם ברצועת עזה, עליו הכריז הנשיא דונלד טראמפ, מביא עמו שאיפה לעצב מחדש את השליטה האזרחית ברצועה. במהלך השבת הכריז הנשיא האמריקני על הרכב "מועצת השלום" וגוף הטכנוקרטים הפלסטיני, המכונה "הוועדה הלאומית לניהול עזה" (NCAG). מדובר בממשלה זמנית של אנשי מקצוע שהוקמה כחלק מ"תוכנית 21 הנקודות", ומטרתה המוצהרת היא להחליף את שלטון חמאס בניהול היומיומי. הוועדה, שהחלה את צעדיה הראשונים בינואר 2026, נושאת באחריות לניהול השירותים הציבוריים, שיקום תשתיות המים והחשמל, הפעלת בתי חולים וייצוב שגרת החיים האזרחית.

אלא שבעוד בוושינגטון משרטטים תוכניות, המציאות בשטח הרצועה נותרת מורכבת וחצויה לשניים: עזה שצה"ל מחזיק בה עד "הקו הצהוב", ועזה שבה חמאס ממשיך לשלוט ממערב לאותו קו. כפי שהסביר הכתב אליאור לוי בכאן 11, ארגון הטרור פועל על פי תוכנית סדורה ובכל יום שעובר הוא מתקדם ברשימת היעדים שהציב לעצמו. לפי הדיווח, חמאס כבר גובה מסים מהסקטור הפרטי, פורס כוחות משטרה, משפץ תשתיות בריאות ואף פועל להשבה הדרגתית של מערכות המשפט והלימודים האקדמאיים, תוך שהוא מבסס את אחיזתו במוקדי הכוח האזרחיים.

החשש הגדול בירושלים הוא שהרכב הוועדה החדשה פחות משנה לחמאס, שכן הארגון שולט מלמטה למעלה בנקודות שאין להן תחליף: במורים בבתי הספר, ברופאים בבתי החולים ובפקידות המוניציפאלית. כל הגורמים הללו צפויים להישאר נאמנים לחמאס ללא קשר לפעולות ועד הטכנוקרטים. בשל כך, ההתנגדות של ישראל ל"ועדת הטכנוקרטים" מורכבת ומבוססת על החשש שהוועדה תהיה "עלה תאנה" שיאפשר לחמאס לשמר את כוחו בשטח, או לחילופין תהווה פתח לחזרת הרשות הפלסטינית לעזה בדלת האחורית.

מערכת הביטחון הישראלית מתריעה כי חברי הוועדה, גם אם יוגדרו כאנשי מקצוע, יהיו נתונים להשפעת איומי חמאס שנמצא עדיין בשטח. התרחיש המדאיג בישראל הוא שחמאס ימשיך להחזיק בנשק ובשליטה ב"תת-קרקע", בזמן שהוועדה הבינלאומית תדאג לאוכלוסייה לחשמל, מים ואוכל. מצב כזה, כפי שמזהירים בירושלים, יאפשר לחמאס להשתקם מבחינה צבאית באין מפריע, בזמן שהעולם כולו מממן את השיקום האזרחי של הרצועה תחת מעטפת של שלטון טכנוקרטי.

העולם עוקב בדריכות בשבוע האחרון בעקבות הסלמה דרמטית סביב מעמדה של גרינלנד, כאשר מספר מדינות אירופיות שלחו כוחות צבא לאי האסטרטגי לבקשת דנמרק. המהלך מגיע על רקע איומיו הישירים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לספח את האי לידי ארה"ב. טראמפ טוען בנחרצות כי גרינלנד חיונית לביטחונה של ארצות הברית בשל מיקומה האסטרטגי ומאגרי המשאבים הכבירים המצויים בה, ובצעד מעורר דאגה הוא אף לא שלל שימוש בכוח כדי להשתלט עליה. למרות שליחת הכוחות האירופיים, מומחים מעריכים כי מדובר בצעד סמלי בלבד שספק אם יצליח להניא את הנשיא האמריקני מעמדתו התקיפה.

הלחץ האמריקני כבר נותן את אותותיו בשטח באופן מיידי ומפתיע. פחות מיממה לאחר שטראמפ הכריז על כוונתו להטיל מכסים אפשריים על מדינות אירופה המתנגדות לרכישת האי, כוח של 15 חיילים שצבא גרמניה שלח למשימות סיור בגרינלנד עזב את המקום באופן מיידי. כפי שדווח בעיתון ה'בילד', העזיבה הפתאומית התרחשה למרות שרק יממה קודם לכן נמסר כי הכוחות צפויים להאריך את שהותם. הצעד הגרמני מגיע לאחר שטראמפ הודיע אתמול כי בכוונתו להטיל מכסים בגובה 10% על שורה של מדינות אירופיות, אם דנמרק לא תסכים למה שכינה “רכישה מלאה ומוחלטת” של גרינלנד על ידי ארצות הברית.

באירופה לא נותרו חייבים והתייצבו חזיתית מול הממשל בוושינגטון. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הדגישה כי מדינות האיחוד יפעלו כגוש אחד מול הלחץ האמריקני. לדבריה, המהלכים הצבאיים בגרינלנד תואמו מראש, נועדו לחיזוק הביטחון באזור הארקטי ואינם מהווים איום על אף גורם. היא הזהירה כי שימוש במכסים ככלי לחץ עלול לפגוע קשות ביחסים הטרנס־אטלנטיים. אליה הצטרף נשיא צרפת עמנואל מקרון שהבהיר כי “שום איום או סחיטה לא ישפיעו על אירופה”, בעוד ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר קבע כי הטלת מכסים על בעלי ברית בשל פעילות ביטחונית משותפת היא “בלתי מתקבלת על הדעת”.

המשבר החריף עוד יותר לאחר שהתברר כי הניסיונות לפתרון דיפלומטי בדרגים הגבוהים ביותר עלו בתוהו. פגישה קריטית שנערכה בבית הלבן בין שרי החוץ של דנמרק וגרינלנד למזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו וסגן הנשיא ג'יי די ואנס הסתיימה ללא תוצאות ממשיות. שר החוץ הדני לארס לוקה רסמוסן הודה כי הוא ועמיתתו לא הצליחו לשכנע את ממשל טראמפ לזנוח את הרעיון להשתלט על גרינלנד, וכי הצדדים הסתפקו בסיכום על הקמת "קבוצת עבודה" שתנסה לקדם דיאלוג ביניהם.

החשש הציבורי מפני הסלמה מול איראן והדיווחים על מחסור במיירטים הביאו היום (ראשון) לתגובה חריגה מצד יאיר כץ, יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, המבקש להרגיע את הרוחות ולהדוף את הטענות על עיכובים בייצור טילי ה"חץ". כץ בחר להתייחס ישירות לביקורת שנשמעה מצד גורמים בכירים וציין: "אני מבקש להבהיר: עובדות ועובדי התע"א עובדים מסביב לשעון בייצור מערכות חץ למען ביטחון ישראל שלא נפסק אפילו לא ליום אחד! שום דבר לא עוצר אותנו ולא יעצור אותנו בתהליך הייצור".

הדברים מגיעים על רקע מתיחות גוברת ודיווחים ב-CNN מיום שישי האחרון, לפיהם ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וביקש ממנו לדחות את תוכניות התקיפה באיראן. על פי הדיווח בכלי התקשורת האמריקני, הבקשה נבעה מהערכה ישראלית כי המשטר בטהראן לא ייפול במהירות ללא קמפיין ממושך, לצד דאגה עמוקה לגבי מצב מלאי הגנת הטילים של המדינה, אשר נעשה בו שימוש נרחב במהלך מבצע "עם כלביא". דאגה זו הזינה שמועות על פערים ביכולת המבצעית של ישראל אל מול מטחי הטילים הצפויים.

בתוך כך, כץ הפנה אצבע מאשימה לעבר דמויות ביטחוניות שביקרו את קצב העבודה בתעשייה האווירית. "הדברים נכתבים בהקשר לדבריו מאמש של האלוף במיל' גיורא איילנד, שקבע בפסקנות שחסרים טילי חץ והכל בגלל עיכוב בעסקה בין משרד הביטחון לתע"א", כתב כץ והוסיף מסר אישי לאלוף במיל': "ידידי גיורא, טוב תעשה אם תבדוק לעומק לפני שאתה אומר דברים כאלה. יש למילים משמעות".

הוויכוח סביב מלאי המיירטים ממשיך להעסיק את צמרת מערכת הביטחון, במיוחד לאור הצורך המבצעי הדחוף לשמר מוכנות גבוהה בזמן שהאיומים מצד איראן וגרורותיה נותרים בעינם. בעוד הדיווחים הזרים מציירים תמונה של דאגה ישראלית ממחסור, בתעשייה האווירית מתעקשים כי קווי הייצור פועלים במלוא המרץ כדי להבטיח ששמי המדינה יישארו מוגנים בכל תרחיש של עימות עתידי.

סדרת החשיפות של העיתונאי ישי פרידמן בערוץ 14 ממשיכה לעורר סערה ציבורית משמעותית, לאחר שיו"ר ארגון "אמהות בחזית", עו"ד איילת השחר סיידוף, הציגה את מה שמכונה "שיטת הפעולה החדשה" של גורמים במחאת השמאל. מדובר באסטרטגיה שמטרתה המוצהרת היא לפורר את הלכידות של החברה החרדית באמצעות יצירת סכסוכים פנימיים מכוונים. הגילויים האחרונים מלמדים על שינוי כיוון אצל פעילי מחאת קפלן; לאחר שזיהו כי המחאות הישירות נגד ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו אינן משיגות את מטרתן, עברו בארגון לשיטת פעולה חתרנית הממוקדת בשותפים הקואליציוניים – המפלגות החרדיות.

במסגרת המאמצים לייצור סכסוכים ומדונים בציבור החרדי, נחשף בשבוע שעבר כי סיידוף הפעילה לכאורה "סוכנים חרדים" שנשלחו להיכנס לבתי הכנסת בקהילות השונות. לפי הדיווח, הנציגים הללו פעלו בלב החסידויות הגדולות כמו גור וחב"ד, וכן בבתי הכנסת של תנועת ש"ס, שם הפיצו חומרי תעמולה ופשקווילים נגד החברה החרדית. הפעילות הזו, שאינה בוחלת בשום אמצעי, נועדה לפגוע במנהיגות הרוחנית ובגדולי התורה, והכל תחת המטרה הפוליטית של הפלת ממשלת הימין שהציבור בחר בה בדרכים דמוקרטיות.

היום נחשף נדבך נוסף ומטלטל בשיטה, כאשר סיידוף הודתה בגלוי כי הארגון הסתייע ביועץ חרדי כדי להבין את מנגנוני החשיבה של המגזר, בבחינת "דע את האויב". לדבריה של סיידוף כפי שנחשפו בדיווח: ״בחרדים לא ידעתי איך הם עובדים, ובאמת יש לי מומחה לענייני חרדים שיושב איתנו מהיום הראשון, בחור חרדי ליברלי, והוא זה שכל פעם לפני שאנחנו עושים פעולה הוא מסביר לי מה יחשבו עלי החרדים. ואני רוצה לומר שב-99% אני לא מנחשת נכון. אני לא יודעת איך חרדים עובדים. ביביסטים אני יודעת איך הם חושבים. חרדים לא. וכשאנחנו עושים פעולה ויש צד שני, יש עניין של ׳דע את האויב׳ דע אותו ואל תחשוב שאתה יודע לכן הסתייענו במומחה חרדי״.

הגילויים הללו מעוררים תסיסה אדירה ברחוב החרדי, שכן הם חושפים מנגנון משומן של מניפולציה חברתית. האסטרטגיה של "אמהות בחזית" אינה מבקשת לנהל דיאלוג או ויכוח אידיאולוגי גלוי, אלא לפעול בשיטות של "לוחמה פסיכולוגית" מתוך הקהילה עצמה. העובדה שגורמים במחאה משתמשים במונחים כמו "דע את האויב" כלפי הציבור החרדי, מדגישה את עומק השבר והנחישות של אותם גורמים לפגוע בשותפות הפוליטית של הימין והחרדים בכל מחיר.

הציפיות הגבוהות שתלו רבים מתושבי איראן בנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נהפכות בימים אלו למפח נפש עמוק. בעוד אזרחים רבים קיוו כי הממשל האמריקני ינחית מכה צבאית שתביא להפלת משטר האייתוללות הקיצוני, הצהרותיו האחרונות של טראמפ המאותתות על נסיגה מכוונות התקיפה מותירות את הציבור האיראני מאוכזב וחשוף מתמיד. בשיחות מתוך המדינה המבודדת עולה תמונה קשה של מחאה שדועכת בצל הדיכוי האלים ותחושה קשה של הפקרה מול שלטון אכזרי.

בראיון מיוחד בחדשות 12, הובאה עדותה הכואבת של ליילא, אזרחית איראנית המתארת את המציאות הבלתי נסבלת בטהראן תחת יד הברזל של המשטר. "אפשר לומר שהמחאות במדינה שלנו, לצערנו, נחלשו במידה רבה", מודה ליילא בכאב, ומתארת את הדלילות ברחובות לעומת העבר. לדבריה, "אמש רק מספר קטן של אנשים יצאו לרחובות וקראו סיסמאות נגד מנהיג הרפובליקה האיסלאמית עלי ח'אמנאי, וזעקו את משאלתם לסיום שלטון הדיקטטור. אבל התנאים נעשים קשים יותר מיום ליום. ניתוק האינטרנט כמעט מוחלט, וכל מי שאין לו סטארלינק – מנותק לגמרי מהעולם החיצון".

המציאות הדיגיטלית באיראן הפכה לכלי נשק של הממשל, המשתמש בניתוקים תכופים כדי למנוע את זעקת האזרחים. "אין אפשרות לתקשורת, אין אפשר להעביר מידע ואין דרך להעביר את הקול שלנו החוצה", מסבירה ליילא בעדותה. "אמש האינטרנט חזר רק לזמן קצר מאוד, לכמה דקות בלבד ואז שוב הכול נותק". לדבריה, מדובר במדיניות מכוונת שנועדה לייצר תחושת בידוד מוחלטת: "זה לא מקרי, זה נותן תחושת חנק. הפחד ברחובות גובר, אנחנו מפחדים יותר מבעבר לדבר, מפחדים לצאת החוצה, אפילו לומר משהו שקט בינינו. כל מילה עלולה לגבות מחיר כבד".

האכזבה מהמדיניות האמריקנית המהססת מהווה מכה מורלית קשה למי שקיוו לשינוי חיצוני. "יש ייאוש עמוק. רבים כאן ציפו שטראמפ ינקוט פעולה ושארה"ב לא תסתפק רק באיומים, אבל לעת עתה זה לא קרה", אומרת ליילא ומוסיפה קריאה נואשת לעזרה: "התחושה השלטת היא שנשארנו לבד מול שלטון אלים ואכזר. אנחנו זקוקים לעזרה. העם האיראני לא יכול להחזיק מעמד לבד. אנחנו זקוקים לישראל ולארה"ב לצידנו, לא רק במילים – אלא במעשים".

לסיכום, האזרחים המקומיים מבקשים להבהיר לעולם כי השקט היחסי אינו מעיד על הסכמה עם המצב הקיים אלא על אימה צרופה. "צריך לומר זאת באופן ברור מאוד: דעיכת המחאות אינה סימן להשלמה, זו תוצאה של דיכוי. השתיקה היא לא שלווה – זה פחד. זו לא בחירה, זה חוסר אונים", מבהירה ליילא את המצב לאשורו. היא מתריעה כי המשטר בונה על שתיקת הקהילה הבינלאומית: "הממשלה שלנו חונקת אותנו מבפנים ומקווה שהעולם יתרגל לשקט המדומה הזה. אם העולם ימשיך לשתוק, הממשלה תקבל את המסר שהיא יכולה להמשיך. כל ייום ללא פעולה הוא מסר ברור לטהראן: אתם יכולים לדכא, לכלוא, להרוג ואף אחד לא יעצור אתכם".

לפני כשנה צה״ל ושב״כ יצאו לממבצע ״דרום אדום״, מבצע חשאי ומדויק, שבמסגרתו הושב לישראל החלל החטוף סמ״ר אורון שאול הי"ד, אשר נפל בקרב בשג׳אעייה ב-20 ביולי 2014 במהלך מבצע ״צוק איתן״ ונחטף על-ידי ארגון הטרור חמאס. פריצת הדרך המודיעינית שהובילה להצלחת המבצע התרחשה במהלך הלחימה ברצועה, כאשר במסגרת תחקור עצורים, התקבל מידע ראשוני אודות נכס אזרחי שבו הוחזק החלל החטוף אורון שאול הי"ד לאורך השנים.

בעקבות המידע שנאסף, הוחלט במערכת הביטחון לצאת למבצע ייעודי בו נעצר גורם מפתח, אשר התגורר באותו נכס שסומן על ידי המודיעין. המהלך התברר כמכריע, שכן במסגרת חקירתו בשב״כ התקבל מידע מדויק אודות מיקומו של אורון שאול הי"ד. המבצע המקדים בוצע על-ידי כוחות סיירת מטכ״ל, שהכינו את הקרקע לשלב הסופי והמורכב של חילוץ הגופה והשבתה לקבורה בישראל.

יממה לאחר המבצע המקדים, ובזכות סדרת מבצעיים מודיעיניים, בוצעה פעילות מיוחדת של שב״כ עם כוחות משייטת 13 וחטיבה 188 בפיקוד אוגדה 162 ובהכוונת מפקדת השו״ן. במהלך הפעילות חולץ החלל החטוף סמ״ר אורון שאול הי"ד מאותו נכס אזרחי בו הוחזק שנים, בלב השטח הבנוי. בצה"ל הדגישו כי לאורך כל הדרך, הפעילות תוכננה ובוצעה באופן שלא יסכן חטופים חיים שהוחזקו בעיר עזה, מתוך משנה זהירות ודיוק מבצעי יוצא דופן.

השבתו של סמ"ר אורון שאול ז"ל מהווה סגירת מעגל כואבת עבור משפחתו ועבור המדינה כולה, לאחר שנים של חוסר ודאות ומאמצים מודיעיניים בלתי פוסקים. מדובר צה"ל נמסר לאחר חשיפת המבצע: "צה"ל ושב״כ ימשיכו לפעול עד שאחרון החטופים יחזור". המבצע מדגיש את המחויבות העמוקה של כוחות הביטחון להשבתם של כל הנעדרים והחללים משטח הרצועה.