מיקום כתבה: חדשות חמות

ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, הודיע הבוקר באופן רשמי על הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן לעומק את אירועי "טבח חנוכה" המחריד בסידני. בפיגוע הקשה, שהתרחש ב-14 בדצמבר במהלך אירוע הדלקת נר ראשון של חנוכה בחוף בונדיי ביץ', נרצחו 15 בני אדם. בראש הוועדה תעמוד שופטת בית המשפט העליון בדימוס, וירג'יניה בל, והיא צפויה להגיש את דוח הממצאים הסופי שלה כבר בדצמבר הקרוב.

החלטתו של אלבניזי מסמנת שינוי כיוון משמעותי במדיניות הממשלה, שכן בתחילה הוא התנגד נחרצות להקמת ועדת חקירה ממלכתית. ראש הממשלה טען בעבר כי הליך כזה עלול להיגרר לאורך שנים ארוכות מבלי לספק תשובות מיידיות, אולם הביקורת הנוקבת מצד הארגונים היהודיים והפגישות האישיות שקיים עם הניצולים והמשפחות השכולות הובילו אותו לשקול מחדש את עמדתו. אלבניזי הסביר היום במסיבת עיתונאים כי לאחר שהקדיש זמן רב למחשבה ולשיחות עם מנהיגי הקהילה, הוא השתכנע כי זו הדרך הנכונה ביותר להבטיח את שלום הציבור ואת האחדות הלאומית במדינה.

הוועדה בראשות השופטת בל תזכה למנדט נרחב שלא יתמקד רק במחדלים המבצעיים שהובילו לאירועי הירי, אלא יצלול גם לסוגיות העומק המטרידות את החברה האוסטרלית בתקופה האחרונה. בין היתר, תיבחן העלייה הדרמטית בגילויי האנטישמיות במדינה והשפעתה על הלכידות החברתית, לצד בחינת הכלים העומדים לרשות גופי הביטחון למניעת פיגועי שנאה דומים בעתיד. אלבניזי הדגיש כי הוועדה מחויבת לספק תוצאות שיחזקו את תחושת הביטחון של כלל אזרחי אוסטרליה אל מול האיום הגובר של הקצנה ואלימות.

חבר הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), חבר הוועדה לבחירת שופטים, התייחס הבוקר (ה') בראיון סוער ליקי אדמקר וישראל כהן ב"קול ברמה" למתיחות השיא בין הממשלה למערכת המשפט. קרויזר הציג קו נחרץ נגד התנהלות היועצת המשפטית לממשלה ונגד גיבוי בתי המשפט לעבריינות, לדבריו.

במרכז הראיון עמדה סוגיית מעמדה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. קרויזר טען כי הממשלה הדיחה אותה כדין, אך היא מסרבת לעזוב את תפקידה בחסות בתי המשפט. "לצערנו הרב הממשלה לא מתעלמת ממנה לחלוטין כפי שצריך היה לקרות", אמר קרויזר. "היא מקבלת מטריית הגנה ו'כיפת ברזל' מבג"ץ שמאפשרת לה להמשיך ולצפצף על סמכות הממשלה".

על דרישת היועמ"שית לפטר את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אמר: "זו חוצפה. היא דורשת לפטר שר שמיישם את המדיניות בגוף עליו הוא ממונה. ראש הממשלה הבהיר שמדובר במדיניות מתואמת ובמדיניות הממשלה כולה, והיא טוענת לשינוי הסטטוס-קוו".

כשנשאל על האפשרות לריצה משותפת עם מפלגת "הציונות הדתית" של בצלאל סמוטריץ', השיב קרויזר בשמרנות: "הגוש האמוני-ימני חייב להישאר בשלטון כדי להמשיך ליישם את המדיניות שלנו. אני לא עוסק בשאלת האיחוד כרגע".

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה על שחרורו למעצר בית של פאחרי חטיב, נהג האוטובוס החשוד בדריסתו למוות של יוסף אייזנטל בן ה-14 במהלך הפגנה סוערת בבירה.

למרות החלטת השחרור, הנהג יישאר לפי שעה במעצר לאחר שהמשטרה ביקשה לעכב את הביצוע כדי לערער לבית המשפט העליון. הדיון נערך בעקבות ערעור שהגיש סנגורו של הנהג על הארכת המעצר הממושכת שנקבעה אתמול, וזאת לאחר שהמשטרה הודיעה רשמית כי היא חוזרת בה מהחשד לרצח בנסיבות מחמירות.

אתמול, בבית המשפט השלום, השופטת שרון לארי-בבלי הטיחה ביקורת קשה בגרסת ההגנה ובפעולות הנהג ברגעי האסון. למרות שהשופטת קיבלה את הטענה כי הנהג חש מאוים מצד ההמון שהקיף את האוטובוס, היא הבהירה כי בחירתו להאיץ קדימה לתוך קהל המפגינים לא הייתה יכולה להיחשב לפתרון סביר. "הוא לא ראה אותם? 20 ילדים עמדו מולו", תהתה השופטת אל מול הסנגור והדגישה כי נסיעה מהירה אל תוך המון אדם היא לעולם לא אופציה מתאימה, גם במצבי דחק.

נזכיר, כי בניגוד להחלטה לשחרר את הנהג הדורס למעצר בית, במקרה נוסף שאירע השבוע ובו נהרג נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא, מתאונת דרכים קטלנית, הותיר בית המשפט את הדורס במעצר.

עו"ד אלעדי ויזל מארגון חוננו, הגיש תלונה חמורה לקצין תלונות הציבור של משטרת מחוז תל אביב, בעקבות חיפוש לא חוקי איתו ביקשו שוטרים לבצע לפני שבוע, בביתו של מתיישב המרותק לכיסא גלגלים, לאחר שנורה בידי שוטר לפני כשנה סמוך לרמת גלעד בשומרון. השוטרים טענו כי ברשותם צו חיפוש וביקשו להיכנס לבית זאת למרות שהתיק נגד המתיישב נסגר. במהלך האירוע אף תועדו השוטרים כשהם חודרים לפרטיות המשפחה, מצלמים לתוך הבית דרך החלון ומנופפים בלעג לאימו ההמומה של המתיישב.

עו"ד ויזל תיאר בתלונה את התנהלותם הבלתי חוקית של השוטרים: "מרשי הוא קורבן של אירוע ירי פראי ובלתי חוקי שבוצע על ידי שוטר. כתוצאה מהירי כיום הוא נכה המרותק לכיסא גלגלים. למרבה האבסורד, המשטרה בחרה לחקור דווקא את הקורבן, אולם פרקליטות מחוז מרכז הודיעה רשמית על סגירת התיק הפלילי נגד מרשי. חרף סגירת התיק, הגיעו שוטרים בלבוש אזרחי לכתובת מגוריה הרשמית של המשפחה בטענה כי בידיהם "צו חיפוש". משהובהר להם במקום כי המשפחה נאלצה, כבר לפני למעלה מחצי שנה, להעתיק את מגוריה לדירה נגישה המותאמת לצרכיו של בנם, לא עצרו השוטרים לבחון האם עומדת להם סמכות חוקית כלשהי לפעול בכתובת אחרת שאינה נקובה בצו, ואף לא שקלו האם בנסיבות שהוצגו בפניהם זה עתה קיימת בכלל תכלית או הצדקה לעריכת חיפוש בביתו של אדם נכה שתיקו הפלילי נסגר ושאין כל יסוד סביר להניח כי במהלך תקופת שיקומו היה מסוגל לבצע עבירה חדשה".

"השוטרים עברו לכתובת החדשה במטרה לבצע שם חיפוש, ושם ביצעו שורה של הפרות חמורות: 1. חיפוש ללא סמכות – השוטרים פעלו בכתובת שאינה נקובה בצו. ככל שהוצא צו, הוא תקף לכתובת הישנה בלבד. דרישה או ניסיון לבצע חיפוש בכתובת אחרת משוללים כל סמכות חוקית. 2. פגיעה בוטה בפרטיות – לאחר דפיקה בדלת, ומבלי להמתין פרק זמן סביר למתן אפשרות כניסה, צילמו השוטרים את פנים הבית דרך החלון וכאילו לא די בחדירה לפרטיות, אחד השוטרים אף הגדיל לעשות ונופף בזלזול לשלום לעבר אימו של מרשי, שעמדה המומה בתוך ביתה. לאחר מכן עזבו השוטרים את המקום מבלי למסור הסבר".

עו"ד ויזל דורש מהמשטרה לנקוט צעדים משמעתיים נגד השוטרים: "יבוקש לפתוח לאלתר בחקירה בעניין ההתנהלות השערורייתית המתוארת, להזמין את כלל השוטרים המעורבים לחקירה – הן השוטרים שביצעו את הפעילות בשטח והן אלו שהורו להם לצאת לפעילות זו ולחקור מי אישר את היציאה לחיפוש בתיק סגור ומי הורה את החיפוש בכתובת שאינה מופיעה בצו, לחקור מי יזם את הפגיעה החמורה בפרטיות שבחדירה וצילום הבית דרך החלון ולנקוט צעדים משמעותיים כנגד היוזם וכנגד השוטר המבצע".

עו"ד ויזל מסר: "מדובר במפגן של אטימות דורסנית מצד משטרת ישראל. לא ייתכן שיד אחת של המערכת יורה בקטין והופכת אותו לנכה, בעוד היד השנייה מתכחשת למציאות שהיא עצמה יצרה ופושטת על ביתו ללא סמכות, וזאת עוד לאחר שהתיק נגדו כבר נסגר. התיעוד שבו נראה שוטר מצלם לתוך הבית ומנופף בלעג לאם המשפחה ההמומה הוא כתם מוסרי על המשטרה. במישור המשפטי אין כאן כל מחלוקת: חיפוש בכתובת שאינה נקובה בצו, תוך חדירה פולשנית לרשות היחיד – הוא פעולה בלתי חוקית בעליל. כאשר המשטרה רודפת אדם שהיא עצמה הפכה לנכה בכיסא גלגלים, אין מדובר רק בכשל משפטי אלא בשפל מוסרי חסר תקדים. אנו דורשים חקירה תקיפה ומיצוי דין עם האחראים".

דובר צה"ל דיווח בצהריים (ה') כי זוהה שיגור כושל שבוצע ממרחב העיר עזה לעבר שטח מדינת ישראל. על פי המידע המודיעיני והמבצעי, הרקטה ששוגרה לא חצתה את הגבול ונפלה בתוך שטח רצועת עזה, בקרבה מסוכנת לאחד מבתי החולים בעיר. מדובר בשיגור השני מהרצועה ביממה האחרונה.

מיד עם זיהוי מקור הירי, כוחות צה"ל פעלו בסגירת מעגל מהירה ומדויקת. כלי טיס של חיל האוויר תקף באופן ממוקד את נקודת השיגור שממנה בוצע הירי, במטרה להשמיד את תשתית הטרור ולמנוע ניסיונות נוספים באותו המרחב.

בצה"ל הבהירו בעקבות האירוע כי הם רואים בחומרה רבה כל ניסיון של ארגוני הטרור ברצועה להוציא לפועל מתווי טרור נגד כוחות הצבא או נגד אזרחי מדינת ישראל, וימשיכו לפעול בעוצמה מול כל איום כזה.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. (שמות א, א)

בכף החיים (או"ח רפה, סק"א) כתב, שלומדים רמז מהפסוק 'ואלה שמות', ר"ת וחייב אדם להשלים הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום.

ישלים פרשיותיו עם הציבור

הנה מצינו בגמ' בברכות (ח, א), אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי, לעולם ישלים אדם פרשיותיו של כל שבת עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו בפסוק עטרות ודיבן שהתרגום כלשון הפסוק, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו.

וברמב"ם (פי"ג הל' תפילה הכ"ה) כתב, אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה בכל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של אותה שבת שנים מקרא ואחד תרגום, ופסוק שאין בו תרגום קוראהו שלש פעמים עד שישלים פרשיותיו עם הצבור, וכלשונו כתב בשו"ע (או"ח רפה, א), ומשמע מלשונו שמלבד מה שקורין בצבור צריך הוא לקרות שנים מקרא ואחד תרגום, וכך הוא דעת רבינו יונה (ברכות ד, ב) והעולם אין נוהגין כן אלא קורין פעם אחת בביתם ואח"כ בצבור, אפשר הואיל דמרוב המפרשים אינו מוכרע כדברי הרמב"ם והר"ר יונה, אבל נכון להחמיר כהרמב"ם.

חובת שנים מקרא רק בציבור

והביא בהגהות מיימוני שמצא בספרו של ראב"ן שכל מה שצריך לקרוא שניים מקרא  ואחד תרגום היינו ביחיד שגר בעיר שאין לו מנין לקרוא בתורה שצריך לקרוא בביתו בזמן שהציבור קוראים ב' מקרא כנגד ב' שקורים בבית הכנסת ואחד תרגום כנגד המתרגם, שאם כמו שפירשו רבותינו שחייב בקריאת הפרשה בבוקר היה צריך לומר לעולם יקרא פרשיותיו עם הציבור ולא בלשון ישלים, ועוד מדוע צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום שישמע בבית הכנסת ויצא ידי חובתו, וכתב שמ"מ מנהג יפה שמא לא יכוין יכוין דעתו בבית הכנסת לכל הפרשה ויצא בקריאתו שקרא כבר,והקשה בהג"מ שהרי מצינו במדרש שרבי צוה את בניו שיקראו שנים מקרא ואחד תרגום ומסתבר שבכל מקום צוה אותם, וכן רב ביבי בר אביי שסבר להשלים בערב יום כפור, ומסתמא היה בציבור, הרי מבואר שהיא חובת לימוד מה שקוראים בציבור.

עניין המצוה

ובהקדמה לספר החינוך כתב, ואחת מן המצוות והיא עיקר ויסוד שכולן נשענות עליו היא מצות לימוד התורה, כי בלימוד ידע האדם המצוות ויקיים אותן, ועל כן קבעו לנו חז"ל (ב"ק פב, א) לקרות חלק אחד מספר התורה במקום קיבוץ העם שהוא בית הכנסת, לעורר לב האדם על דברי התורה והמצוות, בכל שבוע ושבוע עד שיגמרו כל הספר, ולפי מה ששמענו רוב ישראל נוהגים היום לקרותו כולו בשנה אחת, ועוד חייבונו חז"ל לקרותו כל אחד ואחד מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע כמו שקורין אותו במקום הקיבוץ, וזהו אמרם (ברכות ח, א) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור, כדי שישכיל בדברים יותר בקרותו אותו בביתו, ומבואר שהוא סעיף במצות לימוד תורה.

קריאת שניים מקרא בימים טובים

בתרומת הדשן (סי' כג), כתב לדון, האם צריך לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום על פרשיות שקוראים בכל המועדים וראשי חדשים וחנוכה ופורים וכו', וכתב שלא נהגו להשלימו, וכתב לדייק מדברי רש"י שישלים אדם פרשיותיו של כל שבת ושבת ומשמע דווקא מה שקורין בכל שבתות השנה, אמנם נראה ראייה מדברי הגהות מיימוני בשם רבינו שמחה, שכתב שגם אם לא אמר כל שבוע יכול להשלים עד שמיני עצרת ולא יאחר, וממה שקבע את היום שגומרים הצבור חמשה חומשי תורה בכל שנה, משמע שעיקר החיוב שהצריכו להשלים פרשיות עם הצבור היינו כדי שכל אחד מישראל יקרא לעצמו כל התורה מראש ועד סוף בכל שנה כמו שעושין הצבור והולכים אחר גמר המצוה שהיא בשמחת תורה, וכן משמע בדברי הרמב""ם שאפי' ששומע מהציבור צריך לקרותו לעצמו כל שבוע, וא"כ מבואר שאי"צ להשלים פרשיות של יום טוב וכו' כיון שכבר קרא כל שבוע לפי הסדר,  דהשלימו כל אחת בשבתו, ולמי שחולק על רבינו שמחה נראה שצריך לקרוא ומ"מ נראה שהמנג שאין צריך לומר.

פסוק שתרגומו כלשון המקרא

והנה לגבי מה שאמרו לעניין עטרות ודיבון כתב רש"י לפי שאין בו תרגום שצריך לקרותו שלשה פעמים בעברי, והקשה בתוס' שהרי יש בו תרגם ירושלמי ומדוע נקטו דוקא פסוק זה ולא פסוקים שאין בהם גם תרגום כלל, לכך סברו תוס' שאפי' שאין בפסוק זה תרגום ידוע אלא תרגום ירושלמי, צריך לקרות ג' פעמים העברי מ"מ יותר טוב לקרות פעם שלישית בתרגום, והרא"ש (סי' ח) כתב שיש להחמיר כדברי רש"י, בכסף משנה כתב, שהרמב"ם ביאר כדברי רש"י שיקרא ג' פעמים מקרא.

זמן קריאת שניים מקרא ואחד תרגום

והנה בגמ' בברכות שם מצינו, רב ביבי בר אביי סבר להשלים את קריאת כל הפרשות בערב יום הכפורים לפי שמחמת שהיה טרוד במסירת השיעורים בירחי כלה לא היה מספיק, וא"ל רב חייא בר רב מדפתי, שנאמר 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב', וכי בתשעה מתענין, והלא בעשרה מתענין, אלא לומר לך, כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי, סבר להקדים, א"ל ההוא סבא, תנינא, ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר, כפי שאמר רבי יהושע בן לוי לבניו, אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום.

בתוספות כתבו שנראה שזמנה כל השבוע כיון שמתחילין לקרות הפרשה ממנחה של שבת עד שבת הבאה נקראת עם הצבור, ואפי' שלענין גיטין קודם שבת היינו מיום רביעי מ"מ לענין זה היינו ממנחה בשבת, והביאו את דברי המדרש, ג' דברים צוה רבינו הקדוש לבניו בשעה שנפטר שלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה משמע דקודם אכילה צריך להשלימה, ומ"מ אם השלימה לאחר אכילה יצא ידי חובה, ומ"מ מצוה מן המובחר קודם אכילה, ובבית יוסף (רפה, ד) הביא בשם הגהות מיימוני, שיש שנהגו לקרוא דוקא בשבת קודם אכילה, והביא שראה מדקדקים שמתחילים לקרותה בערב שבת וגומרים אותה בשבת, והב"ח הביא שיש שנהגו לקרא דוקא בשבת בבוקר ולא לםני הזמן ולא לאחריו.

ובשולחן ערוך (רפה, ד) כתב, מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת ואם לא השלים קודם אכילה ישלים אחר אכילה עד המנחה, וי"א עד רביעי בשבת, וי"א עד שמיני עצרת, דהיינו בשמחת תורה שאז משלימים הצבור, ובמשנה ברורה (סק"ז) כתב, שיכול גם ממנחה של שבת ולא רק מים ראשון, וכתב (סק"ח) שכמה אחרונים כתבו, מן המובחר הוא לקרותה בערב שבת ובמטה יהודה כתב, שאם קורא מתחלת השבוע והלאה ג"כ בכלל מצוה מן המובחר, וכמו שכתב בב"י דמוכח כן מדברי הרמב"ם, וכן בספר מעשה רב כתב בהנהגת הגר"א שהיה נוהג תיכף אחר התפלה בכל יום לקרוא מקצת מהסדרה שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים בע"ש,  וכתב (סק"ט), שמ"מ פשוט שאין לעכב מחמת זה האכילה עד אחר חצות שזה רק מצוה ולכתחלה מהנכון אם לא קרא שנים מקרא ואחד תרגום בע"ש, להשכים בשבת בבקר ולקרא השמו"ת קודם הליכתו לבהכ"נ, וכ"כ באור זרוע.

ובבית יוסף הביא בשם הכל בו (סי' לז), שמיום רביעי כבר עבר זמנה כיון שמתחילין פרשה חדשה, ובהגהות מיימוני כתב בשם הרמב"ם, שבדיעבד יכול להשלים עד רביעי בשבת כמו שמצינו (פסחים קו, א) לגבי הבדלה, והמרדכי (הלכות מזוזה סי' תתקסח) כתב את שתי הסברות, ומה שהביא בשם רבינו שמחה שאם לא השלים פרשיותיו עם הציבור ישלים ביום שמיני עצרת שבו גומרים הציבור וצריכין לחזור שנים מקרא ואחד תרגום, שבא להוציא ממנהג העולם שקורין ביום שמיני עצרת כל התורה פעם אחת מקרא לבד.

סדר קריאת שמו"ת

בכף החיים (סק"ג) כתב בשם השל"ה, שיקרא כל פרשה ב' פעמים, ואח"כ התרגום עליה, וכ"כ מהרש"ל, אבל הל"ח (סי' מא) כתב שיקרא כל פסוק ב' פעמים ואח"כ תרגום. וכן היו נוהגים, והפסוק האחרון אומרו גם אחר התרגום כדי לסיים בתורה. וכ"כ בשער הכוות (יב, א) שמנהג האר"י מיד כשסיים בסיימו תפילת שחרית ביום ו' אם היה ס"ת כשר היה קורא מתוכו ותלמידו היה קורא את התרגום, ואמר אחריו פסוק אחר פסוק, ולא היה קורא את כל הפרשה בב"א, והיה דוחק עצמו לקרותה ביום ו' והיה אומר כי זה סוד והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, זולת אם אירע לו שום אונס גדול מאד שאז היה קורא שמו"ת אחר סיום תפלת שחרית של שבת קודם סעודת שחרית כמו שצוה רבינו הקדוש לבנו ולא כמו אותם הקורים אותה באמצע תפלת שחרית של שבת.

קריאת תרגום ופירוש רש"י

ובתוספות בברכות שם הביאו, שיש מפרשים שתרגום היינו גם מה שמפרשים ביאור בפסוקים לעמי הארץ שיבינו את משמעות הפסוק, והקשו שהרי התרגום מפרש מה שאין ללמוד מן העברי כמו שמצינו שאמר רב יוסף (מגילה ג, א) שבלי התרגום לא ידע מה משמעות הפסוק, ולכך אין לומר בשום לשון פעם שלישית כי אם בלשון תרגום, בהגהות מיימוני כתב בשם ספר התרומות שדן לפני רבותיו, שהפירוש מצוה יותר מן התרגום והודו לו, וי"מ שה"ה ללעז ולא נראה לר"י וכן אמר רב עמרם שהשיב רב נטרונאי גאון דוקא תרגום זכה שניתן בסיני.

וכתב הבית יוסף (או"ח רפה, ב) שאם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום וכו' אבל אם קורא בשאר לעז לא, והביא בשם הרא"ש, שהקורא בפירוש התורה יוצא בו ידי תרגום כיון שמפרש בו כל מלה ומלה, וכן כתב סמ"ג (עשין יט, קג ע"ג) שהפירוש מועיל יותר מהתרגום והודו לו רבותיו, וכתבו המרדכי שם (סי' יט) והגהות מיימוני, וירא שמים יצא את כולם ויקרא התרגום ופירוש רש"י.

בשבט הלוי (ח"ז סי' לג) כתב, לגבי מה שהעולם מזלזל בקריאת שמו"ת והאם עדיף תרגום אונקלוס או רש"י, הביא מדברי הים של שלמה (קידושין פ"ב סי' יד) שבתחילה כתב שרש"י עדיף, וכל המפרשים נתנו כתר מלוכה לפירש"י וכן דעת הסמ"ג והטור, אלא שר"י ור' עמרם ור' נטרואי כתבו דוקא תרגום אונקלוס שזכה שניתן בסיני, וכתב מהרש"ל שהענין שאמרו דוקא שנים מקרא ואחד תרגום מזה שיש בזה סוד לחז"ל ע"כ כל אדם צריך להשתדל לקיים כדבריהם, וכן ישתדל לסיים גם פירש"י ואולי יגיע גם לסוד ה' ליראיו, ומצדד מהרש"ל דמי שאין הזמן מספיק יקרא פירש"י דוקא ולא תרגום וכנראה אין דעת הפוסקים כן, ומן הנסיון טוב לקרוא כל יום מימות השבוע פרשה אחת עם תרגום ופירש"י אם אפשר וכן נהגו הרבה גדולים, ולסיים הפרשה בערש"ק או לכה"פ לפני סעודת הבוקר ולענין סדר הקריאה אין לנו הכרעה דרוב העולם קוראין פסוק ב' פעמים ואח"כ תרגום ולא כל פרשה ופרשה ואח"כ תרגום, אבל גם דרך זה מובחר לכתחילה, והביא בשם החפץ חיים שקרא פסוק ועל כל פסוק תרגום ופירש"י, וכן רמב"ן.

חיוב שנים מקרא להבין מה שכתוב

בתשובות והנהגות (ח"א סי' רסא) הביא, שחובת שמו"ת הוא חיוב מדרבנן, והגר"א הזהיר מאד בזה, וכן הזהיר את תלמידיו, לא לקרוא בלי להבין, רק המצוה ללמוד ולהבין דוקא, ולכן לדבריו נכון ללמוד כל יום חלק מהסדרה עם תרגום ורש"י ורמב"ן וכדומה, שהיסוד והעיקר הוא ללמוד תורה שבכתב עם פירושיה להבין דוקא, ולא כאותם שקורים תרגום בלי להבין, שעיקר חובת תרגום היינו ללמוד עם פירושי החומש להבין, ותרגום יש להוסיף ולומר אף לאלו שאין מבינים ארמית כיון שנמסר מסיני.

אם קטן חייב בשמו"ת

ולענין קטן אם יש חובת חינוך לזה, לכאורה לא גרע מכל המצוות שיש בהן חובת חינוך כשהקטן בגיל שש או שבע כל חד לפום חורפיה, אבל אולי יש להקל כיון שעיקר המצוה היא לא קריאה אלא ללמוד ולהבין, ואם כן הזמן לחנכו רק כשמבין בעצמו ללמוד הפרשה ולהבין, ומי"ג והלאה לא יפטור עצמו בשום אופן, ובעוה"ר מצוי היום כאלו שמזלזלין במצוה זאת וראוי להעיר להם על כך.

וכתב שהסכים לבעל תשובה אחד כאן שמצותו לקרוא שנים מקרא, ויקרא התרגום אנגלי, כיון שאינו מבין כלל רש"י ותרגום, שאף לפוסקים שהתרגום יש לו מעלה שניתן בסיני, מ"מ דוקא כשמבין התרגום לכה"פ מעט אבל כשאינו מבין כלל מוטב שיקרא פירש"י או תרגום ללשון לעז, רק שהזהיר לקרוא מתרגום מוסמך מת"ח שפירשו היטב ענין התרגום ולא רק לפירוש המילות בלעז אלא ע"פ פירוש התרגום אונקלוס וקדמונים למקרא, ובודאי שלא יקרא תרגום הנכתב ע"י משכילים ר"ל, ובזה דוקא הוא יוצא חובתו.

אם יש פטור בשמו"ת למי שתורתו אומנותו

בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ה סי' יז) כתב, לגבי מה שנתרשל מאד אף אצל הרבה בני תורה לקרוא שמו"ת, שפשוט וברור כמו שלא נפטר שום אדם מכל מצווה דרבנן, בטענה שעוסק בתורה, כן לא נפטרו אף ממצווה זו, ואדרבה, אף מי שתורתו אומנתו כרשב"י וחבריו, שהיו פטורין מתפילה דרבנן, היו חייבין בקריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, שגם זה לימוד תורה, ואף שתוס' (קידושין ל, א) סוברים שבלימוד גמרא יוצא ידי חובת מקרא, וכן לרמב"ם שאחר שיודע כבר תורה שבכתב שוב אינו חייב ללמוד מקרא בכל יום, מ"מ מחוייב ללמוד גם תורה שבכתב, וא"כ ברור שקריאת שמו"ת הוא בכלל חיובו מעצם תלמוד תורה בכל שבוע, ולא יוכל ליפטר בלימוד דבר אחר מהתורה, בין בכתב בין בע"פ, וממילא אין פטור מזה אף לאלו שתורתן אומנתן, כרשב"י וחבריו. ובפרט לדורנו שאין אנו יכולין לומר שאנו בקיאין במקרא.

מי שיש לו ספר תורה

וכתב עוד בכף החיים (סק"ז), מי שיש לו ס"ת בתוך ביתו ויש לו חומש, אם הוא בקי בקריאת ס"ת בנקוד וטעמים וסוף פסוק יקרא השנים מקרא בס"ת שיש בו קדושה יתירה וזה עיקר מצות ס"ת לקרות בו, ואם אינו בקי יותר טוב שיקרא בחומש שמו"ת ממה שיקרא בס"ת קריאה משובשת, ואם שמע שמו"ת מאחר אפי' בלא אונס יצא ובלבד שיכוין לשמוע מלה במלה, אמנם יותר טוב לאדם להוציא הוא עצמו ולא לסמוך לצאת ע"י אחרים.

מי שלא רואה ומי שאינו יודע לקרוא

ולגבי חולה וחש בעיניו כתב (סק"ט – יא) שפטורים ואי"צ לשמוע מאחר, ומ"מ נראה שיש להשלימה אחר שיתרפא כדי שלא תהא תורתו של שמו"ת עולה לרקיע חסירה בשנה ההיא, וסומא פטור מחיוב זה לפי שדברים שבכתב א"א לאומרם ע"פ, וא"צ לשמוע מאחר לפי שלא מצינו דבר שיהיה פטור ע"י עצמו משום שלא שייך בו ויתחייב ע"י אחרים. וזהו לפום דינא אמנם המחמיר לשמוע מאחרים תע"ב וכן נכון לעשות, ולגבי מי שאינו יודע לקרות כתב, שפטור מחיוב זה וא"צ לשמוע מאחר.

שניים מקרא בטעמים

ובכף החיים (סקי"ג) הביא בשם קדושי עליון לקרות שנים מקרא בטעמים, ונראה שעיקר החיוב בנגינות הוא כשיהדר לקרוא מס"ת דוקא, מ"מ נראה שכיון שנגינות טעמים ניתנו בסיני מ"מ מצוה מן המובחר כל שבוע לקרוא בנגינות כנתינתן, וכן מבואר בשו"ת חת"ס (ח"ו סי' פח), ואף שעיקר החיוב בטעמים הוא בס"ת, מ"מ הפליגו חז"ל במעלת שנים מקרא ואחד תרגום שבזה זוכה לאריכות ימים וראוי לקיימה בנגינות, אמנם תרגום צריך לקרותו דוקא בלא טעמים,

שלא להפסיק בקריאת שמו"ת ומי שאין לו תרגום

ולא יפסיק באמצע קריאת שמו"ת, ויקרא כסדר הפסוקים, ומי שאין לו תרגום, יקרא שנים מקרא וכשיגיע לישוב יקרא התרגום, והעולת תמיד כתב, שיותר טוב שיקרא הכל בפעם אחת, והכף החיים כתב, שכדי להשלים פרשיותיו עם הצבור יש לקרות ג"פ מקרא כמו הפסוקים שאין להם תרגום כיון דלא אפשר ליה בענין אחר, ואח"כ כשיגיע לישוב אם אפשר חוזר לקרות שמו"ת כדי להשלים פרשיותיו של כל השנה בשמו"ת.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

הותר לפרסום כי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל סיכלו כוונות לביצוע פיגוע טרור מצד תומך דאע"ש בשטחי המדינה. בשבועות האחרונים נעצר לחקירה קטין בן 15, תושב צפון הארץ, לאחר שעלה נגדו חשד כי הוא עומד בקשר רציף עם גורמי טרור קיצוניים.

ממצאי החקירה בשב"כ ובמשטרה חשפו תמונה מדאיגה של הקצנה מהירה. הקטין הודה כי מסר שבועת אמונים לארגון "המדינה האסלאמית" (דאע"ש). במהלך המעצר נמצאו ברשותו הוראות טכניות מפורטות לייצור חגורת נפץ ומטעני חבלה.

במערכת הביטחון מציינים כי מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מזוהה התגברות משמעותית ברמת האיום וההסתה מצד דאע"ש ותומכיו בקרב ערביי ישראל ותושבי המזרח התיכון. שב"כ והמשטרה הבהירו כי ימשיכו לפעול ביד קשה נגד כל התארגנות המאמצת את אידיאולוגיית המדינה האסלאמית ומסכנת את שלום הציבור.

התקדמות משמעותית נרשמה אתמול (רביעי) בתהליך אסדרת תחום ייעוץ המשכנתאות בישראל: ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ דוד ביטן, סיימה דיון מקיף בהצעת החוק לאסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות, לקראת העלאתה להצבעה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה.

הדיון התקיים לאחר שהחוק עבר קריאה טרומית, וזכה לתמיכה רחבה מצד כלל גורמי המקצוע, משרדי הממשלה, בנק ישראל וארגוני הצרכנים. בסיכום הדיון אמר יו״ר ועדת הכלכלה, ח״כ דוד ביטן: "אנחנו בעד הפחתת רגולציה, אבל לא במקרה שבו אין רגולציה בכלל. הרגולציה בענף הזה חשובה ולכן נקדם את הצעת החוק הזו ונעשה את זה מהר מאוד".

יוזם החוק, ח״כ יעקב אשר, ציין במהלך הדיון כי הושגו הבנות תקציביות מול משרד המשפטים, והדגיש כי במדינות המערביות המובילות, בהן אנגליה, ארה״ב ואוסטרליה – תחום ייעוץ המשכנתאות מוסדר בחוק ופועל תחת פיקוח.

יו״ר התאחדות יועצי המשכנתאות, נופר יעקב, ציינה כי היא מגיעה בשם 1,800 יועצות ויועצים החברים בהתאחדות, אך לא פחות מכך, בשם מאות אלפי משפחות בישראל.

לדברי יעקב, "לפני עשור הקמנו את התאחדות יועצי המשכנתאות מתוך חזון ברור להפוך את התחום למקצוע מוסדר, מקצועי ואחראי. היום אנחנו עומדים בפני הגשמת החזון הזה. ארגון וולונטרי לא יכול להחליף חקיקה, הציבור חייב הגנה". היא הוסיפה עוד כי יועצי ההתאחדות מהווים כיום כ – 70% משוק העסקאות, ופועלים כבר שנים תחת כללי אתיקה, הכשרות מקצועיות, בחינות מחייבות וטיפול בתלונות – אך ללא עיגון חוקי מחייב.

חיזוק משמעותי לדברי ההתאחדות הגיע גם מהמועצה הישראלית לצרכנות. היועץ המשפטי של המועצה, עו״ד ליאור ניסים, ציין בדיון כי למועצה מגיעות תלונות על יועצי משכנתאות, אך בבדיקה שערך לא נמצא ולו יועץ אחד החבר בהתאחדות שעליו התקבלה תלונה. ח״כ יעקב אשר הגיב לכך ואמר כי מדובר “בתעודת כבוד להתאחדות יועצי המשכנתאות וליועצים עצמם".

מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, זהבה בוכהולץ, ציינה כי הבנק רואה בהסדרה תהליך חשוב, אך לדבריה צריך לוודא שמה שעובד טוב היום בשוק לא ייפגע. היא הוסיפה כי החובות שההצעה מבקשת להחיל על יועץ משכנתאות לא צריכים לחול על עובד בנק או גוף פיננסי שמעמיד משכנתה, שכן הרגולציה על הבנקים מחייבת אותם כבר כיום בשקיפות.

לקראת ישיבת הממשלה הלבנונית שתיערך היום (ה'), פרסם פיקוד צבא לבנון הודעה מפורטת על התקדמות פריסתו בדרום המדינה, בהתאם להסכם הפסקת האש מנובמבר 2024. על פי ההודעה, הצבא הגיע ליעדי השלב הראשון במרחב שמדרום לנהר הליטני, תוך הרחבת הנוכחות המבצעית ואבטחת שטחים חיוניים.

בצבא הדגישו כי השליטה המבצעית בשטח מתהדקת, למעט בנקודות שבהן עדיין נמצאים כוחות צה"ל.

למרות הדיווח על התקדמות, צבא לבנון מונה שורה של מכשולים המעכבים את החלת הריבונות המלאה וריכוז הנשק באופן בלעדי בידי המדינה וביניהם פעילות צה"ל. הצבא טוען כי "המשך התקיפות הישראליות והפרות יומיומיות של הסכם הפסקת האש לא מאפשרות להגיע לכל האזורים".

זירת המאבק על תקציבי החינוך החרדי מגיעה היום (ה') לשיא חדש, כאשר בית המשפט העליון יקיים דיון גורלי בעתירה נגד העברת יותר ממיליארד שקלים למוסדות החינוך החרדיים. הדיון נערך כשבוע לאחר שבג"ץ הוציא צו ביניים שהקפיא את העברת הכספים, בעקבות עתירה של מפלגת "יש עתיד".

במקביל לדיון בבית המשפט, שיגרה הבוקר היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מכתב חריף לשר החינוך יואב קיש. בחוות דעתה הבהירה היועמ"שית כי המדינה מחויבת להפסיק לאלתר תקצוב של מוסדות שאינם עומדים בדרישות החוק.

"עמידה בחובת לימודי הליבה מהווה תנאי סף להמשך תקצוב", כתבה בהרב-מיארה. "מצב שבו המדינה ממשיכה לתקצב מוסדות שאינם עומדים בהוראות הדין אינו יכול להימשך". היועמ"שית דרשה מהשר לגבש בהקדם תוכנית פיקוח ואכיפה אפקטיבית כדי לוודא שכל מוסד מתוקצב אכן עומד במחויבויותיו הפדגוגיות.

רק אתמול קבעה היועמ"שית כי אין סיבה לעכב את מיליארד השקלים לחינוך החרדי שכן כבר ניתנה התחייבות בנושא.

המלחמה בתופעת שריפות הפסולת ביהודה ושומרון עולה מדרגה. בהמשך להחלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' להגדיר את השריפות כפגיעה בביטחון הלאומי, אישר היום (ה') משרד המשפטים תיקון דרמטי לסעיף 60 לצו הביטחון. התיקון מאפשר לרשויות האכיפה לבצע החרמות מנהליות של רכבים וציוד המשמשים לביצוע העבירות.

המהלך הופך את המאבק בשריפות הפסולת ממאבק אזרחי-סביבתי למאמץ ביטחוני-לאומי. הצו המתוקן מעניק לכוחות הביטחון כלים אפקטיביים להרתעה: תפיסה מיידית של משאיות, כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) ואמצעים המשמשים להובלת פסולת והצתות.

מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, צפוי לחתום על הצו בימים הקרובים, והאכיפה בשטח תחל באופן מיידי.

שר הביטחון ישראל כ"ץ הדגיש את נחישות המערכת: "החלטת החירום שקיבלנו לא הייתה הצהרה אלא התחייבות לפעולה. תיקון צו הביטחון נותן שיניים אמיתיות נגד הגורמים שמזהמים ומסכנים את אזרחי ישראל. נמשיך לפעול בכל העוצמה עד למיגור התופעה מהשורש".

בהתאם לעסקה שנחתמה בין מנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) במשרד הביטחון, באמצעות יחידת סגן ראש מנה"ר לרכש יבשה לבין חברת IWI, הושלמה בימים האחרונים חלוקה של אלפי נשקי סער מתקדמים מסוג "ערד", לחברי כיתות כוננות ברחבי הארץ.

העסקה שנאמדת בכ-100 מיליון ש״ח, הינה חלק מתכנית "משיב הרוח" של משרד הביטחון וצה"ל בהובלת זרוע היבשה, לחיזוק כיתות הכוננות וההגנה ביישובים. העסקה כוללת לצד אספקת אלפי כלי נשק, גם תחזוקה מלאה של המערך למשך העשור הקרוב לרבות תחזוקה של כוונות M5 מתוצרת "מפרולייט" אשר יועברו לכיתות הכוננות מרשות צה"ל ויותקנו על גבי כלי הנשק.

כעת, עם השלמת האספקה, צפוי משק כיתות הכוננות להתבסס על מערך אחיד של כלי נשק וכוונות מתוצרת ישראלית. מדובר בצעד חשוב נוסף בקידום אסטרטגיית משרד הביטחון להרחבת בסיס הייצור הביטחוני הישראלי על בסיס לקחי המלחמה.

ירושלים והחברה הישראלית כולה נפרדות היום מאחת הדמויות המשפיעות והאהובות בעולם החסד והשלטון המקומי: אורי לופוליאנסקי ז"ל, ראש עיריית ירושלים לשעבר ומייסד ארגון "יד שרה", הלך לעולמו. לופוליאנסקי, חתן פרס ישראל, ייזכר כמי שהקים את מפעל ההשאלה של ציוד רפואי הגדול בעולם, וכמי שהוביל את בירת ישראל מתוך תחושת שליחות עמוקה.

ח"כ מאיר פרוש, ששירת לצד לופוליאנסקי בעיריית ירושלים, ספד לו בכאב: "ברוך דיין האמת. עם ישראל והעיר ירושלים איבדו את אחד מאנשי החסד היקרים ביותר. זכיתי לשרת איתו יחד לטובת כלל ישראל לאורך שנים רבות. המשנה באבות מלמדת כי בשעת פטירתו של אדם מלווים אותו רק תורה ומעשים טובים – ר' אורי זכה שמלווים אותו כעת רבבות של חסדים עצומים".

ראש העיר הנוכחי, משה ליאון, הביע צער עמוק על לכתו של קודמו בתפקיד: "אורי הקדיש את חייו לחסד מתוך ענווה עמוקה. מפעל חייו, 'יד שרה', הפך לעמוד תווך בחברה הישראלית והביא מזור לעשרות אלפי משפחות ברגעי המצוקה הקשים ביותר. כראש עיר, הוא ראה כל אדם באשר הוא אדם ושאף לחזק את המרקם האנושי של ירושלים".

שר הכלכלה ניר ברקת, שגם הוא כיהן כראש העיר ירושלים, הוסיף: "אורי היה איש של נתינה שתרם רבות לפיתוחה ושגשוגה של העיר. לא אשכח את חיוכו הכובש ואת אצילותו. הוא הקדיש את חייו למען ירושלים ועם ישראל כולו".