מיקום כתבה: חדשות חמות

המתיחות הביטחונית בנגב עלתה הלילה (רביעי) מדרגה, כאשר חמישה כלי רכב הוצתו בחניון ביישוב להבים, הסמוך לרהט וליישוב תראבין. על פי קביעת המשטרה, מדובר בפעולת "תג מחיר" מצד גורמים מהפזורה הבדואית, שבוצעה כנקמה על מבצע רחב היקף לאיסוף נשק לא חוקי שהחל השבוע ביישוב תראבין.

צוותי כבאות והצלה שהוזעקו לזירה עם קבלת הדיווח נאלצו להיאבק בלהבות שאחזו בחמש המכוניות. לוחמי האש פעלו במהירות לכיבוי מוקדי הבעירה ובכך הצליחו למנוע את התפשטות האש לעשרות כלי רכב נוספים שחחנו במקום ולסביבת המגורים הסמוכה. האירוע הסתיים בנזק כבד לרכוש, אך ללא נפגעים בנפש.

במשטרה רואים את האירוע בחומרה רבה ומגדירים אותו כניסיון להרתעת כוחות האכיפה. גורם משטרתי בכיר הבהיר הבוקר כי המבצעים ביישובי הפזורה יימשכו ואף יוגברו למרות ניסיונות הפגיעה ברכוש אזרחי. "הכללים השתנו, הם כנראה לא מבינים שלא יפחידו אותנו. בעקבות האירוע הזה רק נחריף את הצעדים שלנו בשטח", מסר הגורם.

חוקרי הצתות וזיהוי פלילי פתחו בחקירת הנסיבות ואוספים ממצאים מהזירה, כולל סריקת מצלמות אבטחה ביישוב ובצירי הגישה אליו, במטרה להתחקות אחר המציתים שנמלטו מהמקום.

המחאה העממית באיראן ממשיכה להתרחב ומציינת הבוקר (רביעי) ארבעה ימי הפגנות רצופים, תוך שהיא סוחפת אליה קהלים חדשים ומשפיעים. אתמול קיבלו האירועים מפנה משמעותי כאשר אלפי סטודנטים באוניברסיטאות המובילות, בעיקר בבירה טהראן, הצטרפו למחאה שהחלה בראשית השבוע על ידי סוחרי הבזאר ובעלי החנויות. במקביל, גם איגודי נהגי המשאיות – הנחשבים לאחד הסקטורים החיוניים והכוחניים ביותר במשק האיראני – הודיעו על הצטרפותם למאבק.

תיעודים נרחבים המופצים ברשתות החברתיות מציגים הפגנות המוניות בקמפוסים ובמרכזי הערים, על רקע שפל כלכלי היסטורי וצניחה חסרת תקדים בערך הריאל האיראני. המוחים יוצאים נגד יוקר המחיה המאמיר, משברי המים והאנרגיה המחריפים, והשפעתן הקשה של הסנקציות הבינלאומיות על חיי היומיום. נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, ניסה בימים האחרונים לפתוח בשיח עם המפגינים ולהרגיע את השטח, אך לפי שעה נראה כי ניסיונות ההידברות נחלו כישלון חרוץ.

בירושלים עוקבים בדריכות אחר האירועים בטהראן. במערכת הביטחון לא פוסלים את האפשרות כי המשטר האיראני, שמוצא עצמו תחת לחץ פנימי כבד, ינסה לייצר פרובוקציה או להסיט את הלהבות לעבר גורם חיצוני. החשש העיקרי הוא מפני ניסיון איראני לייצר הסלמה ביטחונית מול ישראל כדי לאחד את השורות מבית תחת אמתלה של "איום חיצוני".

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל היום (רביעי) החלטה דרמטית והוציא צו על תנאי וצו ביניים המקפיאים את עבודת מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על מרבית הדוחות המרכזיים הנוגעים למחדלי צה"ל וגופי הביטחון בטבח 7 באוקטובר.

המשמעות המיידית של הצווים היא העברת נטל ההוכחה למשרד המבקר, שיידרש כעת להצדיק משפטית את סמכותו לעסוק בנושאים אלו בעת הזו.

בהחלטתם, דורשים השופטים מאנגלמן לנמק מדוע לקח לעצמו סמכות רחבה כל כך לדון בנושאים המצויים בלב האסטרטגיה והמדיניות הביטחונית, וכיצד בכוונתו להבטיח את זכויות המבוקרים בכל הנוגע להטלת אחריות אישית. בג"ץ העלה תהיות לגבי יכולתו של המבקר לקיים בירור מעמיק בנושאים כה מורכבים מבלי לפגוע בזכויות היסוד של המשרתים והדרג המדיני.

הנושאים שבהם הוקפאה עבודת המבקר: לוחמה כלכלית בטרור, בדגש על חמאס והכספים שהועברו לארגון; תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני 7 באוקטובר; מהלכי האירועים ביום הטבח בדרג המדיני, במשטרה ובשב"כ; פסטיבל הנובה; ההגנה על המרחב האזרחי וערים בדרום; ההסברה הממשלתית, הטיפול בחללים אזרחים והגנת הגבול ברצועה.

החלטת בג"ץ מגיעה לאחר חודשים של התנצחות משפטית בין מערכת הביטחון למשרד המבקר, כאשר בצה"ל ובשב"כ טענו כי חקירת המבקר בעת מלחמה פוגעת ביכולת המבצעית ומסיטה קשב ניהולי קריטי. מנגד, המבקר אנגלמן עמד על כך שחובתו הציבורית היא לחקור את המחדלים ללא דיחוי.

שר המשפטים, יריב לוין, הורה הבוקר (רביעי) למנהל בתי המשפט לבטל לאלתר כנס שתוכנן להתקיים בין כותלי בית המשפט העליון. לטענת השר, רשימת הדוברים והתכנים שנבחרו לכנס משקפים "אג'נדות פוליטיות אישיות" ומדירים חלקים נרחבים מהציבור הישראלי

במכתב חריף ששלח למנהל בתי המשפט, תקף לוין את התנהלות המוסד וטען כי מדובר בשימוש פסול במשאבי ציבור לטובת קידום עמדות פוליטיות חד-צדדיות. "מדובר בהפיכת בית המשפט העליון לסניף פעיל של השמאל הרדיקלי גם מחוץ לאולמות הדיונים", כתב השר והוסיף כי על השופטים להימנע מפעילות שכזו המכרסמת באמון הציבור במערכת המשפט.

החלטת השר מגיעה על רקע המתיחות המתמשכת בין הדרג המדיני להנהלת בתי המשפט, ובפרט מול שופטי העליון. לוין הדגיש במכתבו כי המוסד השיפוטי הבכיר ביותר במדינה אינו אמור לשמש כפלטפורמה להפצת תפיסות עולם ממחנה פוליטי אחד, תוך התעלמות מוחלטת מעמדות המיוצגות על ידי ציבורים אחרים בישראל.

צעד דרמטי בדרך לשיבה לצפון השומרון: מועצת התכנון העליונה (מת"ע) במנהל האזרחי תאשר הבוקר (רביעי) להפקדה את תוכנית המתאר החדשה להקמתו מחדש של היישוב שא-נור. התוכנית, הכוללת בנייה של 126 יחידות דיור, מהווה את הבסיס החוקי והתכנוני לעלייה מוסדרת של משפחות למקום, לראשונה מאז גורשו תושביו לפני כ-20 שנה.

האישור היום הוא פרי מאבק ממושך של ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן – שגורש בעצמו מהיישוב בשנת 2005 – יחד עם גרעיני "שא-נור" ו"חומש". על פי לוחות הזמנים המתוכננים, התוכנית צפויה להיכנס לתוקף סופי בתוך כחודשיים, אז יוכלו המשפחות לעלות לקרקע באופן חוקי ובתמיכה תקציבית מלאה של המדינה.

במהלך סיור מקצועי שערכו אתמול בשטח, הביעו השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' ויוסי דגן התרגשות רבה. השניים, שהיו ממקימי תנועת "חומש תחילה" והובילו את המאבק הציבורי לביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, נראו מתחבקים בדמעות במהלך הסקירה המקצועית של פרטי התוכנית.

"אנחנו מוחקים את חרפת הגירוש מצפון השומרון ומיישבים את ארץ ישראל מחדש", הצהיר השר סמוטריץ'. הוא הודה בדבריו לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולדרגי צה"ל על שיתוף הפעולה הביטחוני והמבצעי המלווה את המהלך.

ראש המועצה יוסי דגן הגדיר את היום כרגע של תיקון היסטורי: "20 שנה אנחנו נלחמים, חולמים ונאבקים כדי לתקן את האיוולת והפשע של הגירוש והריסת היישובים. אישור תוכנית המתאר הוא רגע ציוני ויהודי של התחלה חדשה לשא-נור ולכל צפון השומרון".

ראש עיריית ניו יורק החדש, זוהראן ממדאני, הצליח לעורר הבוקר (רביעי) סערה פוליטית ומשפטית רחבת היקף, עם הודעתו על מינויו של עו"ד רמזי קאסם לתפקיד היועץ המשפטי של העירייה והסמכות המשפטית העליונה בממשל העירוני.

הבחירה בקאסם אינה מקרית, ומביאה לקדמת הבמה דמות המזוהה עם מאבקים משפטיים רדיקליים נגד הממסד האמריקני. קאסם, פרופסור למשפטים ופעיל פרו-פלסטיני בולט, מחזיק ברזומה משפטי שמעורר התנגדות עזה בקרב הקהילה היהודית וארגוני ביטחון. הוא התפרסם כמי שייצג עצורים בבסיס גואנטנמו, ביניהם אחמד אל-דרבי, פעיל אל-קאעידה שהודה במעורבות בפיגוע במכלית נפט צרפתית מול חופי תימן ב-2002.

לאחרונה ייצג את מחמוד חליל, הסטודנט מאוניברסיטת קולומביה ששימש כאחד הדוברים והמנהיגים הבולטים של מאהלי המחאה הפרו-פלסטיניים בקמפוס, אשר הובילו לשיבושים קשים ולגילויי אנטישמיות. קאסם עומד בראש קליניקה משפטית המתמקדת בזכויות אזרח של מוסלמים בארה"ב וביקורת חריפה על מדיניות הלוחמה בטרור האמריקנית.

ראש העיר ממדאני, המזוהה עם האגף הפרוגרסיבי הקיצוני של המפלגה הדמוקרטית, הגן על המינוי בטענה כי עיריית ניו יורק זקוקה לגישה משפטית חדשה. לדבריו, ניסיונו של קאסם בהגנה על "אלו שננטשו על-ידי מערכת המשפט" הוא בדיוק מה שהעיר צריכה כדי להבטיח צדק חברתי ושוויון לכלל התושבים, כולל אלו הנמצאים בשוליים.

המינוי התקבל בזעם בקרב חברי מועצת העיר מהמרכז והימין, ובארגונים יהודיים בניו יורק. המבקרים טוענים כי העמדת אדם שייצג מחבלי אל-קאעידה בראש המערכת המשפטית של העיר הגדולה בארה"ב – המהווה מטרה מרכזית לטרור – היא "חוסר אחריות משווע". עוד הועלה חשש כי קאסם ישתמש בסמכויותיו כדי להצר את צעדי המשטרה במאבק נגד הפגנות אלימות או חקירות ביטחוניות.

צה"ל פרסם הבוקר (רביעי) את הנתונים המסכמים של הפעילות המבצעית לשנת 2025, שנה שתיזכר כאחת האינטנסיביות והגורליות בתולדות המדינה. הנתונים, המעודכנים לאמצע חודש דצמבר, משקפים לחימה רב-זירתית חסרת תקדים – מעזה ולבנון ועד לתימן ובלב איראן.

פיקוד הדרום ריכז את עיקר המאמץ עם תקיפה של כ-19,530 מטרות והשמדת כמעט 14,000 תשתיות טרור. השנה סימנה את חיסול "הדרג הפיקודי העליון" של חמאס: מוחמד סינוואר, ראש הזרוע הצבאית, חוסל. לצדו חוסלו אדריכלי הטבח: ראאד חסין סעד (ראש מטה הייצור) ומחמד שבאנה (מח"ט רפיח). בסך הכל חוסלו בגזרה 4 מח"טים, 14 מג"דים ו-53 מפקדי פלוגות.

במסגרת מבצע "עם כלביא", צה"ל הכה בעומק איראן עם תקיפת 1,500 יעדים. ההישג המודיעיני והמבצעי כלל את חיסולם של 11 מדעני גרעין וצמרת הביטחון האיראנית, בראשם הרמטכ"ל באקרי ומפקד משמרות המהפכה חסין סלאמי.

בתימן, חיל האוויר פעל במרחק אלפי קילומטרים וחיסל את צמרת השלטון החות'י, בהם ראש הממשלה והרמטכ"ל של הארגון, ב-20 תקיפות אסטרטגיות מרכזיות.

בצפון חוסלו כ-380 מחבלים, בהם רמטכ"ל חיזבאללה הית'ם עלי טבטבאא'י. הושמדו כ-210 משגרים ובוצעו תקיפות על פירים תת-קרקעיים. ביו"ש נעצרו כ-7,400 מבוקשים והוחרמו כספי טרור בסך 16.5 מיליון ש"ח. לאור האיומים המשתנים, הוקמה השנה אוגדה 96 שתכליתה הגנה על הגבול המזרחי של ישראל.

הניצחונות המבצעיים גבו מחיר דמים כבד: 821 חללים נפלו בקרבות ובנסיבות המלחמה במהלך 2025.

פיקוד העורף פעל למיגון המדינה עם הצבת 1,500 מיגוניות חדשות, בעוד אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) ניפק כ-8.2 מיליון חלפים לשמירה על כשירות הכלים, שעומדת על 84%. במוקד 104 של פיקוד העורף נרשם עומס חריג עם למעלה מ-1.5 מיליון פניות מהציבור.

דרמה פוליטית ומשפטית סביב חוק עונש מוות למחבלים: השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, דחה הבוקר (רביעי) פניות של גורמים בכירים בקואליציה שביקשו ממנו לרכך את נוסח החוק שהוא מקדם. המחלוקת המרכזית נסובה סביב "סעיף הנוחבה" – הוראה מיוחדת המאפשרת לגזור עונש מוות על משתתפי טבח 7 באוקטובר באופן רטרואקטיבי, וקביעת העונש כחובה ללא שיקול דעת לשופטים.

גורמים בקואליציה חוששים כי הניסיון של בן גביר לכבול את ידי השופטים ולקבוע עונש מוות כחובה, יחד עם החלה רטרואקטיבית של חוק פלילי מהותי, יוביל לפסילה של החוק בבית המשפט העליון. "הדבר עלול לגרום לכך שלא רק שלא יהיה עונש מוות, אלא שמחבלים יזוכו בגלל קשיים חוקתיים", הזהירו הבכירים.

מנגד, בסביבת בן גביר נחושים: "בלי עונש חובה, היועמ"שית או בתי המשפט יעדיפו תמיד לגזור עונשים אחרים. אנחנו לא מוכנים שהחוק יהיה 'אות מתה'". השר אף הבהיר כי מפלגתו לא תאפשר לקדם חוקים אחרים אם הנוסח שלו לא יאושר כבר במושב החורף הנוכחי, תוך שהוא מזכיר לקואליציה את כוחו הפוליטי.

הדיון מתקיים כשעל הפרק עומדים למעלה מ-300 מחבלי נוחבה שהפרקליטות כבר גיבשה נגדם תשתית ראייתית. בעוד שח"כ שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי מנסים לייצר מסגרת של "עשיית צדק" דרך טריבונל שישדר את המשפטים לעולם, בן גביר מתמקד באפקט ההרתעתי של ההוצאה להורג, שלדבריו היא "המעשה המוסרי ביותר כלפי משפחות הנרצחים".

בסדרת ראיונות לרשתות "פוקס ניוז" ו"ניוזמקס" הלילה (רביעי), סיפק ראש הממשלה בנימין נתניהו הצצה דרמטית למתיחות הביטחונית מול איראן ולמגעים המדיניים המתנהלים מאחורי הקלעים בארה"ב.

נתניהו חשף כי למרות המכות שספגה איראן במבצע "עם כלביא", טהראן מנסה כעת לשקם את תוכנית הגרעין שלה באתרים שלא הופצצו, לצד מאמץ לחידוש מערך הטילים הבליסטיים. ראש הממשלה סיפר כי לפני כשבועיים הוצג בפניו מידע על תמרוני שיגור טילים באיראן, ושלח מסר תקיף: "אם האיראנים יעשו זאת, התוצאות תהיינה הרסניות".

בכל הנוגע למצב ברצועה, נתניהו הציג תמונה מורכבת של היום שאחרי. לדבריו, למרות ההתחייבות להתפרק מנשקו, חמאס עדיין מחזיק בכ-20 אלף לוחמים חמושים ובארסנל של כ-60 אלף רובים. הוא הבהיר כי הקמת ממשלה חדשה בעזה היא יעד אפשרי, אך ורק בתנאי שחמאס "ייעלם" מהשטח כליל. נתניהו הוסיף כי בפגישתו עם הנשיא טראמפ, האחרון לא הביע כל הסתייגות מהתקיפות הישראליות ברצועה במהלך ימי הפסקת האש.

נושא בוער נוסף שעלה בראיונות הוא בקשת החנינה של טראמפ מהנשיא הרצוג עבור נתניהו. ראש הממשלה הגן על המהלך והסביר מדוע קבלת חנינה היא הצעד הנכון בעת הזו: "אני צריך להיות בבית המשפט פעמיים-שלוש בשבוע, שמונה שעות בכל פעם, וכל זאת תוך כדי ניהול מלחמה. זה אבסורד". הוא דחה בשאט נפש את הטענות לפיהן הוא מעוניין בהמשך המלחמה משיקולים משפטיים וכינה אותן "דברים אכזריים ושקריים". כשנשאל האם אכן יקבל חנינה בסופו של דבר, השיב בקצרה: "איני יודע, נגלה בקרוב".

רבים מאיתנו אוהבים לאכול נקניקיות, אבל מעדיפים לא לדעת איך מייצרים אותן…

השבוע היתה לנו הזדמנות לקבל הצצה איך עובד מפעל הנקניקיות של לשכת ראש ממשלה. הראיונות של אלי פלדשטיין לעמרי אסנהיים בכאן 11 היו מרתקים. לאדם מן החוץ אין יכולת לדעת מה מתוך הדברים אמת ומה שקר, אבל ההתנהלות מראה לנו כמעט ב"שידור חי" את הדינמיקה של התרחשויות חשובות ומרתקות.

מדובר כמובן בפרשת הדלפת מסמך מודיעיני רגיש לעתון הגרמני "בילד" המראה שהחמאס אינו מעוניין בעיסקת חטופים וזאת לאחר שהצנזורה בישראל פסלה את פרסום הכתבה כאן בישראל, מחשש לפגיעה במקורות מודיעינים של ישראל בקרב החמאס בעזה.

כשאתה צופה ושואל את עצמך מה מתוך דבריו של פלדשטיין אמיתי ומה ממוצא (האם מומצא? האם אמיתי?). בעיניי זו עדיין תעלומה. לכך נוספה פרשה נוספת והיא מה שמכונה פרשת "קטארגייט" לפיה אנשים שמועסקים בדרך זו או אחרת בלשכת ראש הממשלה הועסקו גם את קטאר בו זמנית. החקירה עשויה לקבוע האם מדובר במעשה פלילי או לא.

לדעתי האישית, הסוגיה הפלילית פחות רלוונטית: אין מצב בו יועץ העובד עבור ראש ממשלת ישראל יעבוד בו זמנית עבור מדינה זרה כלשהי, בוודאי ללא קבלת אישור מפורש ומוגדר. מבחינתי, גם אם היועץ היה מועסק על ידי ממשלת הונגריה, למשל, שהיא מדינה ידידותית לישראל – לא היה לזה מקום, בוודאי כאשר מדובר בממשלת קטאר שהיא מדינה, שאמנם לא הוגדרה כ"מדינת אוייב", אבל ברור שהיא בלשון המעטה אינה מדינה ידידותית לישראל.

נכון שבכירים בתחום הבטחוני בישראל ייעצו לקטאר, אבל אין זה תקין, בלשון המעטה, שיועצים שלוחשים על אוזנו של ראש ממשלת ישראל יעשו זאת. ושוב, העניין החוקי של הסוגיה נבדק בימים אלו, אבל מעבר לחוקיות יבשה יש גם עניינים אתיים – וכאן אין ספק.

על פניו, על פי הפרסומים, היועצים נשכרו על מנת להבאיש את ריחה של מצריים כמתווכת הוגנת בסוגיית החטופים ועל מנת להעלות את קרנה של קטאר. האם זו היתה, בהכרח, גם מדיניותה של ממשלת ישראל באותה עת? לא בטוח. והאם עיתונאי שמקבל טלפון מיועץ בלשכת ראש הממשלה יודע שהדובר משרת באותה שיחה את האינטרס של קטאר? ברור שלא.

בקיצור אירוע חמור מאד מאד. חייבים לייצר נוהל ברור וחד שימנע ניגודי עניינים כאלו: אם אתה עובד עבור ראש ממשלת ישראל – אסור לך לעבוד עם שום גורם של מדינה אחרת, או שום גורם שעלולים להיות בינו לבין ראש הממשלה ניגודי עניינים. נקודה!

תסיסה גוברת בימים האחרונים בקרב בחורי ישיבת חברון, בעקבות מעצרו של בחור הישיבה יהודה בן עמרם, כאשר בני הישיבה מפנים אצבע מאשימה כלפי הנהלת הישיבה שלטענתם אינה פועלת מאומה למען הבחור שנעצר. במקביל, ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן עלה אמש (שלישי) למעונו של מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שליט״א, להתייעצות בדרכי הפעולה האפשריות לנוכח הסערה והביקורת הגוברת.

ל'המחדש' נודע כי ראש הישיבה רבי דוד כהן אמר בשיחות סגורות למקורביו כי גורמים בישיבה הטעו אותו לחשוב שמדובר בבחור עובד, אולם כעת שמע שהבחור שנעצר הינו בחור בן עליה ויושב ולומד כל היום בישיבה. בעקבות כך, רצה ראש הישיבה להוציא את כלל הישיבה יחד עם רבניה לכלא 10 למחות כנגד המעצר הנפשע, אולם בשל חילוקי דעות בין ראשי ישיבה והנהלת הישיבה, המהלך הדרמטי לא יצא לפועל.

בתוך כך, לאחר שלדברי בחורים בישיבה, גורמים בהנהלת הישיבה מתעלמים ומפקירים את הבחור, בני ועד שני – הוועד של הבחור שנעצר – חשים אחריות אישית לגורלו והחליטו ליטול יוזמה ולארגן עצרת מחאה ותפילה בתוך תחומי הישיבה. אמש נרשמה השתתפות חריגה של מאות בחורים מכלל הישיבה, כאשר גם בני הישיבה המבוגרים הגיעו להזדהות, ואף חלק מרבני הישיבה השתתפו במעמד באופן שאינו רשמי. לאחר מכן יצאו בני ועד שני לרחבת הישיבה ומחו בשירת 'עוצו עצה' ושירי מחאה נוספים, כנגד מעצר חברם לוועד.

בני הישיבה מציינים כי הם מצפים כעת למוצא פיו ולצעדי הפעולה של משגיח הישיבה הגרח"י קפלן, שהתבטא בעבר בשיחה בישיבה כי אם בחור יעצר הוא יבוא איתו למעצר, וכעת ממתינים לראות כיצד יפעל בפועל, לצד שאר רבני הישיבה. במקביל נודע ל'המחדש' כי ראשי ישיבה כבר בדקו תיאום ביקורים עם ועד הישיבות כדי לבקר את הבחור בכלא 10.

בשיחה עם 'המחדש' הביעו בני הישיבה את כאבם ואמרו: "לא יאומן שישיבת הדגל של עולם הישיבות מתנהגת בסיפור כאוב זה בהתעלמות מוחלטת פחות מכל ישיבה אפילו הקטנה ביותר שדאגו לחזק את בחוריהם על מעצרם בעוון לימוד התורה, אנו מקווים שבעקבות הפרסום וההד התקשורתי יהיה לחץ על הנהלת הישיבה להתעשת ולפעול כפי המצופה מהם".

אנחת רווחה גדולה בירושלים: לאחר שעות ארוכות של מתח וחרדה, מוישי, הילד כבן 12 שנעדר מאז שעות הערב, אותר לפני זמן קצר כשהוא בריא ושלם בשכונת גילה.

כזכור, החיפושים החלו לאחר שמוישי שהה עם אחיו ואחותו בבית סבתו ברחוב סורוצקין בעיר, ובשעה 19:00 יצאו הילדים לדרכם. בעוד אחיו עלו על קו 52, מוישי אמר להם שיעלה על קו 57, כנהוג במקרים קודמים, ואז היה מגיע לבדו לביתו בשכונת גבעת שאול. אלא שמאז אותו רגע נותק עמו הקשר והוא לא הגיע ליעדו, דבר שעורר דאגה כבדה בקרב בני המשפחה שציינו כי "בניגוד לפעמים קודמות – הפעם הוא ללא טלפון נייד".

עם קבלת הדיווח על היעדרותו, נפרסו כוחות גדולים של משטרה ומתנדבים ברחבי העיר, בדגש על אזור רוממה והמסלולים המובילים לגבעת שאול. גורמי הביטחון והמשפחה העריכו בתחילה כי הוא "עלול להימצא בסביבת אתרי בנייה/מסופי אוטובוסים" ברחבי העיר, ובהתאם לכך הופצו כרזות חירום עם תיאורו, כשהוא לובש מעיל כחול וסוודר בורדו. הציבור נקרא לגלות ערנות מרבית, ובהודעה הרשמית נכתב כי "כל מי שראה את הילד או יודע דבר על מקום הימצאו, מתבקש ליצור קשר בדחיפות" עם מוקדי החירום.

החיפושים שנערכו בקור הירושלמי הסתיימו כאמור בבשורה משמחת, כאשר הילד זוהה בשכונת גילה. במשטרה ובזק"א ביקשו להודות באופן מיוחד למאות המתנדבים והאזרחים שהשתתפו בחיפושים, הפעילו את המוקדים וסרקו את הרחובות עד למציאתו. כעת, מוישי עושה את דרכו חזרה לחיק משפחתו כשהוא בריא ושלם, ובכך בא לסיומו אירוע שהעמיד על הרגליים את כל תושבי האזור.

מתקפת סייבר ממוקדת נגד צמרת הממשל בישראל: מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה זיהה בשבועות האחרונים פעילות חריגה ומדאיגה במכשיר הטלפון של חברת הקבינט המדיני-ביטחוני, השרה גילה גמליאל. הניסיונות החוזרים לחדור לפרטיותה של השרה הובילו להקפצה של נהלי האבטחה.

על פי הדיווח הראשוני של ראש תחום פלילים לי עייש ב-i24NEWS, הבדיקה המקיפה לא נעצרה רק אצל השרה עצמה. אנשי המקצוע פשטו על מכשירים נוספים של בני משפחתה, כולל מחשבים אישיים, כדי לשלול זליגת מידע או השתלת תוכנות ריגול. ההיערכות האבטחתית החדשה כללה צעדים חריגים ויוצאי דופן.

מהדיווח ב-i24NEWS עולה כי בנותיה של השרה גמליאל קיבלו הנחיה מפורשת להסיר באופן מיידי את אפליקציית טיקטוק ממכשירי הסלולר שלהן. עד כה, קצב החלפת המכשירים של השרה מעיד על חומרת האירוע, כאשר הוחלפו לה כבר שני מכשירי טלפון ובשבוע הבא היא צפויה לקבל מכשיר שלישי במספר. גמליאל עצמה שיתפה את הגורמים הרלוונטיים בכך שזיהתה תקלות טכניות מוזרות וחריגות באפליקציית הווטסאפ שלה, מה שהעלה את החשד כי המכשיר אכן נפרץ או נמצא תחת מעקב פעיל.

השרה גמליאל נחשבת לאחת הדמויות המאובטחות ביותר בממשלה מזה למעלה משנה וחצי, וזאת בשל איום איראני מוחשי ומתמשך על חייה ובשל קשרים הדוקים עם יורש העצר האיראני הגולה, רזא פלהווי. כעת, החשש בישראל מחריף, שכן ההערכות הן שאיראן מנסה – ואולי אף הצליחה – לחדור לטלפונים של בכירים נוספים במערכת הפוליטית והביטחונית.

לפי הדיווח, חלק מאותם בכירים כבר לא לקחו סיכון והתקשרו מיוזמתם לבקש את החלפת מכשירי הטלפון שברשותם. נכון לרגע זה, מטעמה של השרה גילה גמליאל לא נמסרה תגובה רשמית לפרסומים.

התפתחויות דרמטיות מאחורי הקלעים של משפט ראש הממשלה: בסביבתו של בנימין נתניהו מביעים תמיכה בחידוש המגעים מול התביעה, במטרה לגבש הסדר טיעון משופר בחסות בית הנשיא.

המהלך, שנחשף במהדורת "כאן חדשות", מגיע על רקע הצהרותיו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שטען אמש כי שוחח עם הרצוג וכי "החנינה בדרך". בעקבות דברים אלו, גורמים בקואליציה שוקלים לפנות מחדש לנשיא המדינה כדי שיפעל לקידום שיח ישיר בין עורכי הדין של נתניהו לבין הפרקליטות, מבלי להמתין לסיום ההליך הסבוך של בקשת החנינה.

נכון לעכשיו, בקשת החנינה של ראש הממשלה מעוכבת בשל המתנה לחוות דעת של הפרקליטות, שטרם הוגשה למחלקת החנינות במשרד המשפטים. ההערכות במערכת המשפטית הן כי הפרקליטות תציב קו נוקשה ותטען כי אין לקבל את הבקשה כפי שהיא, כל עוד היא אינה כוללת הודאה באשמה. במקביל, כפי שדווח ב"כאן חדשות", הנשיא הרצוג פועל להנמכת ציפיות מול הממשל האמריקני; הוא העביר למקורבי טראמפ הסברים מתורגמים על המורכבות הביורוקרטית של התהליך בישראל, ושומר על קשר רציף עם ג'ארד קושנר, לו הבהיר כי הנושא טרם הגיע לשולחנו להכרעה סופית.

למרות הניסיונות להגיע להסדר, נתניהו הקפיד בעבר לשדר עסקים כרגיל ובמישור הפוליטי הצהיר לפני כשלושה שבועות כי לא יפרוש בתמורה לחנינה, אמירה שלפי הדיווחים לא שינתה את אופן הטיפול של הרצוג בתיק. בבקשה הרשמית שהוגשה בחודש שעבר לא נכללו חרטה או הודאה, ואף מטעמו של הרצוג נמסר בזמנו כי "החלטת הנשיא צפויה תוך מספר שבועות". נתניהו עצמו הסביר את המניעים למהלך בהצהרה פומבית שבה אמר: "האינטרס האישי שלי היה ונותר להמשיך את התהליך עד סופו, עד לזיכויי המלא בכל האישומים. אבל המציאות הביטחונית והמדינית, האינטרס הלאומי, אלה מחייבים אחרת. מדינת ישראל ניצבת מול אתגרים כבירים".

האם הלחץ מהבית הלבן והרצון לייצב את המערכת הפוליטית יובילו לפריצת דרך משפטית? נראה כי הימים הקרובים יהיו קריטיים, כאשר השאלה המרכזית נותרת האם הצדדים יצליחו לגשר על הפער שבין דרישת הפרקליטות להודאה לבין רצונו של ראש הממשלה לסיים את הפרשה ללא קלון ציבורי.