מיקום כתבה: חדשות חמות

ברקע הדיווחים הגוברים על הכנות באיראן למתקפת תגובה נגד ישראל, עולות שוב ושוב השאלות בדבר אפשרות למתקפת מנע ישראלית. שגריר בכיר מאירופה, שהתייחס היום (שני) לנושא בראיון לאתר "ynet", העריך כי ארצות הברית לא תיתן לישראל "אור ירוק" לפעולה צבאית רחבה נגד איראן בתקופה הקרובה.

"התחושה שלי שזה לא יקרה בשבועות הקרובים", אמר הדיפלומט הבכיר, והסביר כי בוושינגטון קיים חשש שמתקפה כזאת "תאפיל על עזה" ותסכן את התוכניות האמריקניות לשיקום הרצועה. "האמריקנים לא ירצו לסכן את זה בלתת 'אור ירוק' למבצע גדול נגד איראן כעת", הוסיף.

עם זאת, ההערכה לגבי הטווח אומר "האם אני חושב שפעולה צבאית ישראלית באיראן תקרה ב-12 החודשים הקרובים? אני חושש באופן אישי שכן", אמר השגריר. לדבריו, "זה ברור שהמנהיגות האיראנית ובמיוחד המנהיג העליון חמינאי לא הסיקו את המסקנות הנכונות מהסבב האחרון. להפך, נראה שהם מכפילים את המאמצים שלהם".

הדיפלומט ציין כי ההתעקשות האיראנית על הסלמה היא "דרמטית ופוטנציאלית טרגית עבור איראן", וציין כי למשטר יש בעיות פנים דוחקות יותר, כמו המחסור במים. "זאת בעיה אמיתית ובזה הם צריכים להתמקד", הדגיש.

לסיכום, הביע השגריר חשש גדול בקהילה הבינלאומית, ובמיוחד באירופה, מכך ש"ההנהגה האיראנית לא הסיקה מסקנות נכונות", ולכן "התחושה היא שנראה סבב נוסף ב-12 החודשים הקרובים. יש מאמץ למנוע את זה – אבל לא נראה שהאיראנים מקשיבים".

ראש להב 433, ניצב מני בנימין, יחזור לתפקידו, כך הודיע היום (שני) מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דני לוי. ההחלטה התקבלה לאחר שבנימין שוחרר הלילה על ידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בתנאים מגבילים, בתום חקירה נוספת שנערכה לו בחשד לשתי פרשיות הכוללות הפרת אמונים, ניגוד עניינים ושימוש לרעה בכוח המשרה.

בהודעה רשמית שפרסמה משטרת ישראל נכתב: "לאחר שקיים דיון נוסף עם גורמי המקצוע ולאחר שקיים שיחה עם ר' להב, מפכ״ל המשטרה רנ״צ דני לוי, עומד על החלטתו שניצב מני בנימין יחזור לתפקידו כר' להב, בכפוף להגבלות שהוטלו עליו".

ניצב בנימין נחקר אתמול במשך שעות ארוכות במח"ש. החקירה הסתיימה בשחרור בתנאים מגבילים, כאשר אחד מתנאי השחרור שהובילו לעיכוב היה הרחקתו של הניצב מקצין בכיר ביחידתו – ראש היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יח"פ), תנ"צ ירון בן דוד. לאחר סירובו הראשוני של ניצב בנימין לחתום על תנאי זה, המפכ"ל ביקש ממנו לבסוף לחתום על התנאים המגבילים כדי לאפשר את שובו לתפקיד.

במהלך הלילה, לאחר החקירה, טען סנגורו של ניצב בנימין, עו"ד אורי קורב, למעצר שלא כדין ואף לתקיפה מצד חוקר מח"ש במהלך היוועצות. מנגד, מח"ש דחו את הטענות הללו לחלוטין והצהירו כי לא הייתה אלימות וכי התנאים שניתנו היו תקינים ומאפשרים.

בישיבת אמרי משה שבירושלים שנוסדה לפני כעשור על ידי מרן הגראי״ל שטיינמן זצ״ל וכיום עומדת תחת נשיאות בנו, הרה"ג רבי שרגא שטיינמן שליט״א התקיים אמש ביקור מיוחד של מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שליט״א.

מרן שליט״א מסר שיחת חיזוק לבחורים, ובה הדגיש: "עיקר העיקרים שתדעו לנצל את השנים הללו, ולקבל מרבותיכם ולהיות שקועים בלימוד."

במהלך המעמד ביקש אחד מרבני הישיבה שהרב יברך את הבחורים שיידעו מסכת קידושין בעל־פה. הרב הגיב: "איך אני יכול לברך, הרי אני עצמי לא יודע בעל פה, אני רק יכול לברך שתהיו שקועים בלימוד." לביקור הצטרפו גם רבני השכונה, הרב אהרנפלד והגאון רבי ישראל גנס שליט״א.

במהלך פעילות ממוקדת של לוחמי יחידת הגדעונים 33 מלהב 433, שבוצעה בהכוונת שב״כ במסגרת מבצע "חמש אבנים" של אוגדת איו"ש, ובהובלת חטיבת שומרון של צה"ל, נעצר לאור יום בשוק בלב הקסבה בשכם מבוקש המזוהה עם תנועת פת״ח, אשר הוגדר כפעיל טרור מסוכן ובעל קשר לעברו של ארגון הטרור "גוב האריות".

המבוקש חשוד במעורבות בפיגועים ובהנחת מטענים כנגד כוחות ביטחון ואזרחים, כחלק מפעילות טרור מתמשכת. המעצר התבצע על בסיס מידע מודיעיני מדויק שהתקבל בשב"כ והוביל את הכוחות אל יעד הפעולה.

לוחמי היחידה פעלו בחשאיות מלאה ונטמעו בלב הקסבה, תוך השתלבות בתנועה האזרחית במקום. ברגע שניתן האות, הלוחמים שלפו נשקים ועצרו את המבוקש במהירות ובשליטה. בחיפוש שבוצע עליו נתפס סכין, והמעצר הושלם ללא נפגעים לכוחותינו.

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל, שב״כ וצה"ל ימשיכו לפעול בנחישות ובאמצעות שילוב יכולות מודיעיניות ומבצעיות, לאיתור גורמי טרור ומבוקשים מסוכנים, עד למיגור האיום והבטחת ביטחונם של אזרחי ישראל".

לאחר קרוב ל-140 יום בהם ישב האברך הרב אלעזר צדוק קויפמן בבידוד בכלא הצבאי בעקבות מעצרו במחאות הקברים ביהוד שב אמש לביתו, והתקבל בקבלת פנים מרגשת שהתחילה בנתניה, והמשיכה לבני ברק וברחובות ירושלים בהשתתפות אלפים ובראשם רבני ומנהיגי הישוב הישן,

בצעד חריג שחררה אותו הנהלת הכלא בשעת לפנות בוקר ושלחה אותו אל התחנה המרכזית נתניה, עקב הרצון למנוע את קבלת הפנים בשערי הכלא. למרות זאת, הוא שב לשער הכלא שם המתינו בני משפחתו, חבריו ועסקני "ועד אסירי ציון", יחד עם שני האברכים שנעצרו עמו ושוחררו מוקדם יותר. במקום נערכה תפילת שחרית במניין, לראשונה מאז מעצרו בבידוד.

כזכור הרב אלעזר צדוק נעצר בחודש תמוז תשפ"ה במהלך המחאות נגד חילולי הקברים שביצעה חברת 'אאורה' ביהוד, ונמסר למשטרה הצבאית בשל היותו עריק. יחד עמו נעצרו גם האברכים ר' דוד מנחם מינצברג ור' אריה מרדכי רבינוביץ', שכבר שוחררו בחודשים האחרונים. שלושת האברכים סירבו ללבוש את מדי הכלא ולכן שהו בבידוד במשך כל ימי מאסרם. גזר דינו של ר' אלעזר צדוק עמד על 200 יום, ולאחר ניכוי שליש שוחרר.

משם המשיכו לעיר בני ברק, שם התקבל בכיכר ברטנורא ע"י קהל גדול של תושבים. שיירת רכבים עם מוזיקה, והאברכים עלו למעונו של הגאון רבי דוד מיכאל שמידל שליט"א, ראש כולל "ישיבת טבריא קוממיות" ויו"ר "אתרא קדישא", שחיזקם וברכם. תלמידי ת"ת סאטמאר הצטרפו אף הם למעמד. לאחר מכן נמשכה התהלוכה דרך רחובות רש"י, רבי עקיבא והרב שך, עד למעונו של האדמו"ר מבוהוש שליט"א, שהרעיף עליהם מברכותיו ואליו הצטרפו רבים מתלמידי הישיבה.

בשעות הערב התקיימה בירושלים קבלת פנים מרכזית, עם תהלוכת אלפי ילדי הת"תים שעל טהרת הקודש אשר יצאה ממתחם שנלר לכיוון כיכר השבת כשהם נושאים לפידים, מלווים בתזמורת וברכבי הכנסת ספר תורה. בכיכר השבת המתינו אלפים רבים שקיבלו את פניו של אסיר עולם התורה בשירה ובריקודים.

לאחר מכן נשאו דברים ראש הישיבה הגאון רבי יהושע דוד טורצ'ין שליט"א נשיא קהילת פרושים, והאדמו"ר מקהל חסידי ירושלים, שחיזקו את הקהל ובירכו את האסירים. ר' אלעזר צדוק קויפמן עצמו נשא דברים קצרים ומרגשים על הזכות לקדש שם שמיים.

בסיום המעמד יצאו האלפים לתהלוכה ברחובות יחזקאל ושמואל הנביא שהושחרו מאדם. לאחר מכן עלו האברכים יחד עם משפחותיהם ועסקני "ועד אסירי ציון" לבתיהם של הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר והאדמו"ר ממשכנות הרועים, שחיזקום וברכום.

בסיום האירוע נרשמו במקום הפרות סדר מצד קומץ בודדים שהציתו פחים. כוחות המשטרה שהתפרסו באזור הפעילו מכת"זית וריססו בואש לעבר המפגינים וכן לעבר בתים ומכוניות סמוכים.

משטרת מרחב דן ותחנת בני ברק- רמת גן עצרה חשוד שהתפרע, קפץ על גג רכב של משטרה צבאית, גרם נזק ותקף שוטרים במסגרת הפגנה בלתי חוקית ברמת גן

כזכור, ביום ד' לפנות בוקר, התקיימה הפגנה בלתי חוקית, ברח' שד' ירושלים פינת מאיר בעל הנס ברמת גן. השוטרים עצרו במקום 2 מפירי סדר. במהלך ההפגנה, מפירי סדר התפרעו במקום תוך שגרמו נזק לרכבי משטרה צבאית ואף תקפו את הכוחות במקום. המשטרה פתחה בחקירה תוך איסוף ממצאים וראיות.

במסגרת החקירה, שוטרי מרחב דן ותחנת בני ברק- רמת גן איתרו אתמול בערב חשוד שתועד, כאשר קפץ על גג רכב של משטרה צבאית וגרם נזק. השוטרים איתרו את החשוד בביתו בבני ברק, כאשר התחבא מאחורי ארון הבגדים. החשוד, בן 25, תושב בני ברק נעצר לחקירה בתחנת המשטרה שבסיומה נכלא.

החשוד נחקר בגין התנהגות פרועה במקום ציבורי, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, תקיפה סתם, היזק לרכוש במזיד וחבלה במזיד ברכב.

המשטרה מדגישה כי לא תאפשר את הפרת הסדר הציבורי בניגוד לחוק תוך פגיעה בשוטרים, פגיעה ברכוש וסמלי שלטון. "המשטרה תפעל ביד קשה בכל אירוע אלימות ותשים ידה על כל חשוד" נמסר.

בשעה שחוק הגיוס נמצא במרכז סערה ציבורית ופוליטית, כשהוא מובא להמשך דיונים בכנסת במטרה להסדיר פטור מגיוס ללומדי התורה, המפלגות הערביות חוברות לשר אופיר סופר ולחברים בציונות הדתית, המביעים התנגדות לחוק הגיוס.

"אנחנו נצביע נגד הממשלה בכל נושא, גם בחוק הגיוס" אמר היום ח"כ אחמד טיבי, בישיבת הסיעה השבועית ובכך העביר מסר למפלגות החרדיות כי למרות שנהגו בעבר להיעדר מהצבעות מן הסוג הזה, הפעם בכוונתם להשתתף בהצבעה ולהפיל את ההצעה.

גם יו"ר חד"ש, חבר הכנסת איימן עודה, מחזיק בעמדה דומה. ״העמדה שלנו ברורה: אנחנו רוצים לסבך את הממשלה. אנחנו רוצים לקצר את ימיה. כל מה שיסייע להפלת הממשלה, חד״ש-תע״ל תתמוך.״ הבהיר בישיבת הסיעה.

הדברים שלהם מגיעים לאחר שמוקדם יותר הודיע השר אופיר סופר (הציונות הדתית) על התנגדותו לחוק, גם במחיר של פיטורין מהממשלה. סופר אמר כי החוק הוא "מביש, נטול כל אומץ לב ציבורי, שמתקשה להישיר מבט אל עיניהם של שותפנו החרדים ולומר להם: הגיע הזמן לעשות מעשה".

כמו כן, השר ביקר את האופן בו מתנהגת ההנהגה החרדית בעת הדיונים על החוק: "מצאתי פער תרבותי עמוק, חרדה מהשינוי, היו שדיברו על הצורך בשינוי, אך לצערי לא נתנו לכך ביטוי מעשי. והיו גם אלו שנהגו בעסקנות לא מכבדת בציניות מוחלטת כאלו שדיברו על קונסטרוקציה פוליטית ולא פתרון מהותי כלשונם".

הדברים החצופים של סופר, גרמו לחברי קואליציה נוספים להודיע כי יתנגדו לחוק במתכונתו הנוכחית, זאת על אף שעל פי ההצעה המדוברת, שזכתה לאור ירוק ממרנן ורבנן שליט"א, אלפים מהציבור החרדי צפויים להתגייס מידי שנה.

מוקדם יותר, נפתח בוועדת חו"ב הדיון בהצעת החוק שהונחה על שולחן הוועדה, על ידי היו"ר בועז ביסמוט שהרחיב אודות ערך תורת ישראל ואמר כי מדובר בחוק טוב: "אני אומר מכאן: החוק הזה טוב למדינה. הוא מחזיר את האמון, מחזיר את הצדק, ובסופו של התהליך הוא עתיד לחזק את האחדות בתוכנו. עידן הערפל מסתיים. חוק הגיוס הזה הוא הבטחה שישראל לומדת מהעבר, מתחזקת בהווה, ומבטיחה את עתידה".

לדבריו, "טענות נגד תמיד יהיו. אנחנו כיהודים מכירים את נושא החומרות ההלכתיות, ים שאין לו סוף. גם פה יטענו שאנחנו לא מגייסים מספיק, שלא החמרנו, שלא הטלנו די עיצומים והגבלות. אבל אנחנו גם למודי ניסיון היסטורי מר שבמסגרתו נחרבנו כאומה בגלל חוסר הנכונות להגיע לפשרות בתוכנו. הקנאים תמיד דחו את הפתרונות הלא מושלמים; הם העדיפו לשאוב חַיּוּת מהקרע.

עברנו שלוש שנים מטלטלות, שנה של מלחמה בתוכנו ועוד שנתיים של מלחמה מול בני עוולה שביצעו בנו את הזוועות הנוראות ביותר מאז קום המדינה. יש לנו אחריות כלפי הציבור שמבקש כעת קצת רוגע ושלווה ומחפש אחר האמת. אי אפשר להגיע מאפס למאה לאחר עשרות שנים שבהם דחינו את ההכרעה.

יש בתוכנו כאלה שבמשך שנים ניסו לשכנע אותנו לכרות שלום עם אויבינו, גם אלה המרים ביותר. אז על אחת כמה וכמה שאני מצפה מהם לעשות שלום עם אחינו החרדים. עולם התורה הוא חלק מרכזי בזהות שלנו. לא נכון להתנגח איתם אלא יותר נכון להתקדם ביחד אל המטרה המשותפת, מתוך כבוד הדדי".

המהלך של נתניהו הפתיע אתמול רבים. אמנם זה זמן נמצאת באוויר אפשרות החנינה והפסקת המשפט, אבל איש לא חשב שנתניהו עצמו הוא זה שיעשה את הצעד הזה. מבחינה פוליטית המשפט הרי מסייע לו: העדויות שלו לצד ההסתבכות של הפרקליטות והדברים הנחשפים במהלך המשפט, מעלים את התמיכה בו והדבר ניכר בסקרים. לפיכך אין לו לכאורה סיבה פוליטית להפסיק את המשפט, בפרט שמדובר בשנת בחירות.

ולמרות כל זה, ההערכה היא, שנתניהו פשוט התעייף מנטלית. קשה לו לתת עדות שלוש פעמים בשבוע. זה מצריך אותו להתכונן זמן ממושך לכל דיון, להיות דרוך על כל שאלה ותשובה, ובד בבד להמשיך לנהל את ענייני המדינה, תוך כדי המשפט, לפניו ולאחריו. עייפות הנפש הזו הכריעה אותו.

תומכיו מדגישים, שעצם בקשת החנינה, נחשבת לוויתור מצידו לטובת "דאגה לענייני המדינה". לדבריהם, "נתניהו יכול להגיע לזיכוי מוחלט, אבל הוא מבקש לנהל את ענייני המדינה ללא הפרעה" ובעצם מקריב את האינטרס האישי שלו מול האינטרס הציבורי.

כמו כן הם אומרים, שעצם בקשת החנינה עושה טוב גם למערכת המשפט, שרק מסתבכת והולכת ככל שהמשפט נמשך. בד בבד יש הטוענים, כי עצם זה שבית המשפט דרש מנתניהו להגיע לשלוש ישיבות בשבוע, נועד לגרום לו לבקש חנינה, כדי שגם הם ייצאו בכבוד מהעניין הזה, מבלי שיגיעו בסופו של דבר להחלטה כזו או אחרת, שבכל מקרה תפגע בהם.

מנגד סבורים מתנגדיו של נתניהו, כי בקשת החנינה מראה כי הוא איבד תקווה לזיכויו ולכן מנסה להציל את עורו, ואין להיענות לבקשתו. מבחינתם, נתניהו צריך להיות עסוק כל הזמן במשפט, כדי שלא יהיה לו פנאי לדברים אחרים, שיחזקו עוד יותר את מעמדו. "הוא הרי אמר שהוא יכול לנהל גם את המדינה וגם את המשפט, וכן אמר שהוא רוצה להוכיח את חפותו, אז שיתכבד וימשיך במשפט", הם אומרים, ומתעלמים כמובן ממה שארע בינתיים – האירועים הביטחוניים והמדיניים מאז הטבח הנורא.

נתניהו עצמו סבור שנוצרו הזדמנויות מדיניות וביטחוניות רבות בגלל כהונתו של הנשיא טראמפ, ולכן עליו להיות פנוי ראשו ורובו לצורך כך. הדבר יכול להיעשות רק אם יקבל חנינה. בד בבד יש כאן נקודה ביטחונית נוספת: לא רק הציבור בישראל עוקב אחר המשפט, גם אויבי ישראל. בכל פעם שמכניסים לנתניהו מעטפה חומה, והמשפט נפסק לשהות קצרה או ממושכת, הדבר גורם לדריכות במדינות האויב.

זו לא ספקולציה. זו ידיעה. מדובר בעוד סיבה מדוע המשפט הזה בעייתי גם מבחינה ביטחונית ועליו להיפסק כמה שיותר מהר. כל זה קורה על רקע קולות מלחמה שעולים ממזרח ואיש לא יודע עד כמה הושפעה החלטת נתניהו מכך.

השאלה האם יש כאן דיל נסתר: האם תמורת החנינה נתניהו יתחייב לבטל את כל ההליכים לביצוע הרפורמה המשפטית של יריב לוין ורפורמת התקשורת של קרעי. האם נתניהו באמת רוצה לאחות את הקרעים ולוותר על הדברים שחשובים לממשלת הימין?

ויש כאן גם נקודה חרדית: אם נתניהו מבקש לעשות סולחה עם השמאל, ולקבל בהמשך את תמיכתם, זה כמובן עלול להיות על חשבון המפלגות החרדיות – עוד נקודה למחשבה.

הדילמה של הרצוג קשה ובעייתית: האם ייענה לבקשת נתניהו ויסתכסך עם הצד השמאלי של האופוזיציה אליה הוא נוטה. מאידך אם לא ייענה, הוא יזכה לביקורת קשה מימין וכן מהנשיא טראמפ. הרצוג גם מבין שמתן חנינה לנתניהו זה גם מתן חנינה לצד השני, שרבים סבורים שהם תפרו תיקים לראש הממשלה כפי שעולה מעדויות רבות במהלך משפטו.

עד כה הלך הרצוג בין הטיפות והודיע כי הוא ממתין לבקשה שתגיע מצד נתניהו, מתוך הנחה שנתניהו לא יגיש בקשה כזו. עתה זה קרה ועליו לקבל החלטה. הוא ינסה לקבל החלטה "מפאינקי"ת" – לצד זה ואחר גם יחד. במילים אחרות: "כן אבל". האפשרות: חנינה עם תנאים ובמילים אחרות: עסקת טיעון. מבחינתו עדיף היה שנתניהו יקבל חנינה ויפרוש. אולם נתניהו לא מתכוון להקל עליו, ולא יפרוש. כך עולה גם מהודעתו אתמול, לפיה כל בקשתו נובעת מהרצון להתמקד בנושאים הביטחוניים והמדיניים וכמובן ל"לאחות את השסע הפנימי".

אפשרויות נוספות: הסכמה של הרצוג לחנינה בעד הקדמת הבחירות, או דרישה מנתניהו להסכים להתחייב על כהונה אחרונה, אולי "חנינה על תנאי", קרי במקרה של הסדר שאין דרך לאכוף, או כל פתרון יצירתי אחר. הכדור בידי הרצוג, ויש להניח שגם לאחר שיחליט, העניין יעבור להחלטת הבג"צ.

פורסם לראשונה הבוקר בעיתון 'יתד נאמן'

נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס היום באופן פומבי לבקשת החנינה שהגיש אתמול ראה״מ בנימין נתניהו והדהים את המערכת משפטית והפוליטית.

בהצהרה מצולמת שמסר, באירוע שנערך באתר החרמון, אמר הרצוג ״סוגיית הפנייה לחנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו – ברור לי שהיא מטלטלת הרבה מאוד אנשים בארץ, בציבורים השונים והיא מעוררת ויכוח, אבל כבר הבהרתי ואמרתי שהיא תטופל בצורה הנכונה ביותר והמדויקת ביותר".

הנשיא ציין עוד ואמר: "אני אשקול אך ורק את טובת המדינה והחברה הישראלית ולנגד עיניי רק מדינת ישראל וטובתה".

בתוך כך, ברקע הקמפיין התקשורתי ובשמאל נגד החנינה, אמר הרצוג: "דבר אחד ברור לי – שיח אלים לא משפיע עליי, להיפך שיח מכבד בהחלט מעורר דיון ומעורר שיח ואני מזמין את הציבור הישראלי לאתר בית הנשיא, בית העם, להביע את דעתו ולהתייחס בהתאם".

עימות חזיתי נרשם היום (שני) במהלך הדיון בבית המשפט בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין התובעת המייצגת את המדינה בתיקים. הדברים הקשים נאמרו לאחר שהתובעת ניסתה להפריך את טענת ההגנה בדבר טיב יחסיו של נתניהו עם אתר "וואלה".

התובעת ביקשה מבית המשפט להציג ראיות שנועדו להפריך את עמדתו של ראש הממשלה, שטען כי התראיין לאתר וואלה אך ורק בתקופת בחירות, דבר המעיד, לשיטתו, על יחסים עוינים ולא מתגמלים.

בתגובה, הטיח נתניהו דברים חסרי תקדים בתובעת, והפך את טענת השקר כלפי מערכת התביעה כולה: "כל המשפט הזה הוכח עד כמה אתם שיקרתם לכל אורך הדרך".

נתניהו המשיך לתקוף אישית את נציגת הפרקליטות: "את מאשימה אותי בשקרים? את לא רואה את הדבשת שלך ושל כל המערכת שלך".

ראש הממשלה חזר על גרסתו העקבית בדבר יחסיו עם האתר: "אני באופן עקבי ראיתי את וואלה כאתר עוין וסרבתי פעם אחר פעם לבקשתם להתראיין". בכך, הציג נתניהו את המתקפה של התובעת כניסיון נוסף של מערכת התביעה לעוות את המציאות.

לפני כחצי שנה הטיל אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט על מתיישב צו הרחקה מיו"ש לחצי שנה. במקביל הטיל אלוף פיקוד העורף הגבלות קשות על המתיישב במסגרתן נדרשת להתייצב מספר פעמים בשבוע בתחנת משטרה. באופן שרירותי קבעה מערכת הביטחון כי המתיישב ישהה במעצר בית לילי בבית סבתו וזאת מבלי לקבל את הסכמתה. באחד הימים איחר המתיישב לשוב למעצר הבית ובתגובה עצרה המשטרה את סבתו עד להגעתו לביתה.

לאחר זמן מה נאלץ המתיישב לעזוב את בית סבתו לאחר שלא יכלה להחזיקו בביתה ולחפש חלופת מעצר. לאחר שלא מצא חלופה התגורר המתיישב במקומות שונים. כעת הגישה נגדו המשטרה כתב אישום על הפרת הוראה חוקית בטענה כי הפר את תנאי המעצר שהוטלו עליו. את המתיישב מייצג עו"ד דניאל שמשילשווילי מארגון חוננו.

עו"ד שמשילשווילי מסר: "הצווים עליהם חתום אלוף הפיקוד שוללים מהמתיישב זכויות יסוד ומחולקים בשל לחץ השב"כ וללא כל ביקורת שיפוטית או הצגת ראיות כמקובל בהליך פלילי. ההליכה של אלוף הפיקוד בעיניים עצומות אחר הגוף שכשל בהגנה על עמנו בטבח שמחת תורה, היא תעודת עניות למערכת שאינה מוכנה להודות בכישלונה ולהתנער מהקונספציה השגויה לפיה האוהב הוא אויב. את הכלים הדרקוניים האלו המופעלים נגד המתיישבים החלוצים יש להפנות נגד דורשי רעתנו – האויב הערבי".

יו"ר ועדת חוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, טוען כי לא יתמוך בחוק הגיוס אם יפגע בישיבות הסדר חרדיות. בראיון ל"קול ברמה" טען רוטמן כי "יש בחוק הגיוס דברים טובים ויש דברים שצריכים תיקון".

הוא הבהיר: "כרגע החוק פוגע אנושות בישיבות ההסדר החרדיות, לא ארים יד בעד חוק שפוגע בדברים האלו. לכולם ברור שישיבת הסדר חרדית ומסגרת הכשרה שאין בה צבא דינם אינו אותו דבר". בכך, הבהיר רוטמן כי הוא אינו מתכוון לתמוך בחוק במתכונתו הנוכחית המכניסה את מסגרות ההסדר החרדיות תחת אותה קטגוריה כמו מוסדות לימוד אחרים.

במהלך הראיון, תקף ח"כ רוטמן בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ואת שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, המשתייך להרכב הדן בנושאי המהפכה המשפטית.

"האדם היחיד במדינת ישראל שעדיין לא הבין שגלי בהרב מיארה לא ראויה לתפקידה בשל הכשלים החמורים בתפקוד שלה הוא זה יצחק עמית", אמר רוטמן. הוא הרחיב את האשמה על התערבות בג"ץ לתחום הפשיעה במגזר הערבי: "כל עליה בפשיעה במגזר הערבי, כל אדם שמת בקרב יריות כל פעילות ממשלה שנתקעת, בכולם יצחק עמית אשם. כל זמן שבג"ץ מתערב ברשות המבצעת שיקח אחריות. יש גלי בהרב כושלת שעסוקה בלחבל בעבודת הממשלה ויש יצחק עמית שמגן עליה".

לסיום, התייחס יו"ר ועדת חוקה לתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "אני חושב שתיקי נתניהו לא היו צריכים לבוא לעולם". עם זאת, הוא ציין כי המשך ניהול התיק משרת באופן פרדוקסלי את המאמץ לתיקון מערכת המשפט: "המשך ניהול התיק עושה טוב לנתניהו ולתיקון מע' המשפט, כי בכל יום נחשפים דברים שאנחנו זועקים נגדם אבל אני מעדיף שנתניהו יעסוק בדברים חשובים יותר".

בנוגע לנשיא המדינה יצחק הרצוג, הביע רוטמן תקווה כי הנשיא יצליח להתעלות מעל המחלוקות הפוליטיות: "אני מאד מקווה שהגנטיקה תנצח, אבא של יצחק הרצוג היה איש שמאל שהצליח להתעלות ולהיות נשיא של כולם ואני מקווה שהוא ילך בדרכי אביו".

הקרע סביב הצעת חוק הגיוס מעמיק, והמתיחות הפנימית בקואליציה הגיעה היום (שני) לשיא של איומים מפורשים. בכיר במפלגות החרדיות תקף בחריפות את חברי הכנסת מהליכוד ומהציונות הדתית שהודיעו כי יתנגדו לנוסח המוצע.

הבכיר החרדי מסר מסר מאיים וחד משמעי, המכוון לחברי הכנסת המורדים: "המכנה המשותף של כל הח"כים שהודיעו עד עתה שיתנגדו לחוק הגיוס – את הכנסת הבאה הם יראו בערוץ 99 מהבית".

במקביל, התלהט הדיון בוועדת החוץ והביטחון על חוק הגיוס, בהשתתפות ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה, שהטיח האשמות קשות כלפי מתנגדי החוק והתערבות היועצת המשפטית לממשלה.

"רבים פה לא מכבדים לומדי תורה, אבל אני גאה לייצג פה את לומדי התורה", אמר ח"כ פרוש והרחיב את טענתו: "גיליתי שיש בדואים שלא מתגייסים, דרוזים שלא מתגייסים, ועוד כאלה שלא מתגייסים, אבל בלחץ היועמ"שית החוק הוא רק לחרדים".

ח"כ פרוש סיכם את עמדתו התקיפה בקריאה לביטול גורף של הנוסח המקודם: "מציעים פה לפגוע בלומדי תורה. אני חושב שאת החוק הזה שצריך לקרוע".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הציג היום (שני) את חזון הבנק בנוגע לעולם התשלומים המתפתח במהירות, וציין את שני המהלכים המרכזיים שמוביל הבנק: הרחבת התשלומים המיידיים והבחינה המעמיקה של השקל הדיגיטלי.

בנאומו, הדגיש פרופ' ירון את המאמצים הנמשכים להפיכת התשלומים המיידיים לכלי זמין ונוח עבור כלל הציבור: "אנחנו ממשיכים לעבוד במרץ בכדי להביא לכך שהתשלומים המיידיים יהיו זמינים ללקוחות כל הבנקים בישראל, ובממשקי משתמש נוחים ומתקדמים שיאפשרו לאמצעי תשלום זה להיות זמין למי שירצה בכך גם בתשלומים בבתי עסק, למשל באמצעות ייזום תשלומים – רפורמה נוספת שאנו מקדמים בשנים האחרונות".

לצד קידום אמצעי התשלום הקיימים, ראש בנק ישראל עדכן בנוגע לבחינת המטבע הדיגיטלי הבנקאי (CBDC). "לצד כל אלה, אנו ממשיכים לבחון בצורה מעמיקה את האפשרות של הנפקת שקל דיגיטלי, ככלי עתידי שיכול לשפר את היעילות, החדשנות והתחרותיות של מערכת התשלומים בישראל, ולא פחות מכך – כפלטפורמה ציבורית לחדשנות שיציע המגזר הפרטי". הנגיד הוסיף כי מהלך זה יפעל לצד המערכות הקיימות ויגביר את היתירות של מערך התשלומים.

עם זאת, הבהיר הנגיד כי בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, "עדיין לא קיבלנו החלטה, ואנחנו ממשיכים לבחון את הנושא".

פרופ' ירון הדגיש כי המערכת הפיננסית היא תשתית קריטית שחייבת להיות בטוחה, יציבה ונגישה לכולם, ולכן בנק ישראל מחויב לפעול בשני ערוצים מקבילים: "קידום בלתי מתפשר של חדשנות ותחרות שתטיב עם הצרכן; בד בבד עם שמירה קנאית על היציבות ועל כספי הציבור".

הוא סיכם את חשיבות האיזון בין הצרכים: "זהו אינו משחק סכום אפס: האיזון המדויק בין טכנולוגיה מתפרצת לפיקוח אחראי הוא המפתח לבניית מערכת תשלומים מתקדמת, הוגנת ובטוחה".