ח"כ מאיר פרוש משתף בראיון לעיתון "המבשר" לאחר התפטרותו מהממשלה על התחושות האישיות כלפי ההתנהלות בחוק הגיוס, על המחלוקות בממשלה ועל הרצון להשיג כמה שיותר הישגים עבור הציבור החרדי.
"אנחנו במצב של רדיפת הדת", אומר פרוש בראיון. לדבריו, "תחושת הגלות בארץ ישראל מעולם לא היתה כל־כך קשה ומוחשית. יושבים להם קבוצת פקידים אשר איש לא הסמיך אותם, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה, ומחליטים לצאת למלחמה. זה כבר לא מאבק, זה כבר לא מבצע, זו מלחמה של ממש בכל מי שחרדי יכונה. הם מנסים לייצר פה מצב שלא יהיה אפשר לשמור תורה ומצוות בארץ ישראל – להם אני אומר: היינו כאן לפניכם, היישוב היהודי היה פה לפני המדינה. אם אתם לא מסוגלים להכיל אותנו, רדו מהארץ, אנו נשמור על ארץ ישראל בכוח התורה.
"ברור", מוסיף פרוש, "איני רואה שבידי אדם נקבל חוק שמסדיר את מעמד בני הישיבות, ולכן אנחנו הולכים לעימות חריף וקשה. אני מקנא בדור הצעיר, אני קיבלתי דיחוי מהצבא, כי לפי ההסדר שהיה בני הישיבות היו זכאים לדחייה מהצבא. הדור הצעיר יצטרך מסירות נפש לקבל דיחוי".
למה בעצם שתקת עד היום?
"לאורך השנתיים האחרונות היינו בתקופה לא פשוטה בכלל בעם ישראל, וגם דברים שאני ואתם מרגישים כמובנים מאליהם, אנשים אחרים בעם ישראל, ולא חלילה כאלו שמונעים משנאה אותם לא צריך 'לספור', הסתובבו עם תחושות קשות. האם צריך לפעול במלוא התוקף להסדרת מעמד בני הישיבות בכל מצב? כן! האם צריך לדבר על זה בקול רעש גדול בזמן שחיילים נהרגים בעזה? פחות…
"אני אף פעם לא סברתי שנכון לנהל את הדיונים על הסדרת מעמד בני הישיבות בתקשורת, ותמיד כשהיו דיונים בחדרים הסגורים אז בחוץ המעטתי בדיבור על כך. זה נכון בימי שגרה, ובטח ובטח בימי מלחמה. שונאי הדת ניצלו את השיח בענין למסע הסתה מתוזמר וכמעט אנטישמי נגד לומדי התורה, והדבר לטעמי היה בעוכרנו בבואנו להסדיר את מעמד בני הישיבות".
וכעת, למה לדבר?
"מגיע השלב בו אי אפשר לשתוק יותר. מאותה הסיבה שגם קיבלנו הוראה ממרנן חברי מועצת גדול התורה שליט"א להתפטר מהתפקידים הקואליציוניים. מגיע השלב שבו הלב היהודי זועק די. זה לאו דווקא קשור לנושא עצמו ולא בהכרח מקדם פתרון, אבל זה בא ואומר שיש את הקו האדום, שאחריו אי אפשר יותר להתנהג בשלוות נפש והנשמה היהודית זועקת הצילו".
האם לא טעינו כשלא התעקשנו על חקיקת החוק שיסדיר את מעמד בני הישיבות עוד בטרם הושבעה הממשלה – וכפי שעשו מפלגות אחרות בדרישות שחשובות להן? מדוע לא הלכנו עד הסוף באותה נקודת זמן?
"לעמדתי האישית, בהחלט זו טעות. יותר מפעם אחת ויותר מפעמיים זעקתי באותה העת כי יש לנצל את המצב החריג לחקיקת בזק של הסדרת מעמד בני הישיבות, כולל סעיף עוקף בג"ץ. לצערי הרב מאוד, באותה עת בתוך המחנה פנימה לא היה קשב לדבר הזה, וזה הסתיים כפי שזה הסתיים. אני מסתובב עם תחושת האכזבה הזו מהיום הראשון של הקמת הממשלה, אני חושב שטעו אלו שהסכימו לחכות עם החקיקה הזו. הגם שלא ידעתי לאן זה יתדרדר, אבל כבר באותה העת חשתי לא בנוח ולא בטוב מדחיית הסדרת מעמד בני הישיבות. באותם ימים התרענו על כך בריש גלי מעל דפיה המכובדים של עתון 'המבשר'".
כאן עובר שלוחא פרוש לפרוש לראשונה את המצב בשנים האחרונות כפי שהוא מכיר באופן בלעדי מתוך החדר פנימה, הן מהחדרים בהם היה והן מהחדרים בהם הודר בניגוד לעמדת מועצת גדולי התורה.
"בתחילת הקדנציה פעלתי מתוקף המשימה שהוטלה עלי כשליח מועצת גדולי התורה לנושא הסדרת מעמד בני הישיבות וקיימנו ישיבות רבות בנושא הזה אצל מזכיר הממשלה עם מערכת הבטחון, וכן היינו במספר פגישות אצל ראש הממשלה. בכל הפגישות הצגתי דרישה נחרצת לחוקק במידי חוק המסדיר את מעמד בני הישיבות.
" אלי לא פנה מעולם ראש הממשלה לבקש דחיות בחקיקת החוק, בכל פעם שהיו בקשות כאלו הן לא עברו דרכי ולא בתיאום אתי. היו מי שבחרו לקדם הסכמה על דחיות ותמכו בבקשת לדחיה. זה בדרך־כלל אושר בישיבת ראשי מפלגות, ואתם יודעים מי חבר שם…
"כל זה היה נכון עד לפרוץ המלחמה, לאחריה נעצרו המגעים לתקופה. כאשר הם חודשו עודכנתי עליהם מהתקשורת, ושמעתי שהם מתקיימים בחלקם עם השתתפות של עסקנים צעירים וחסרי נסיון אשר מתיימרים לייצג את עמדת אגודת ישראל. אין כאן המקום להרחיב בענין, אבל עדכנתי בזמן אמת את חברי מועצת גדולי התורה בנידון.
"את המקורות שלי בחדרים הפנימיים יש לי, וכאשר נתבקשתי על־ידי אחד האדמו"רים לברר על הנעשה היה לי את הדרכים שלי לעשות זאת, אבל בשום שלב בשנה האחרונה לא הייתי שותף למגעים על תוכן החוק שדן במעמד בני הישיבות וההסכמות אליהן הגיעו משתתפי הדיונים, ולכן אני לא יכול לקחת שום אחריות על השיחות האלו. מבחינתי, שיחות שמתקיימות בלי הסכמה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אינן מחייבות אותנו.
"אני מרגיש כי מחובתי להציג בפניכם, הציבור, את הדברים כהווייתם מכלי ראשון", הוא עובר לתת מונולוג החושף לראשונה לפרטי־פרטים את מה שקרה בחדרים הסגורים. "נשאלת השאלה, איך ייתכן שהגענו למצב החמור הזה? את התשובה שלי לשאלה הקשה הזו אני מבקש להביא בפניכם כאן היום.
"כידוע, בטרם הבחירות האחרונות והקמת הממשלה הנוכחית, ולאחר שבג"ץ פסל את החוק הקודם להסדרת מעמד בני הישיבות, במשך תקופה ארוכה היתה היהדות החרדית בדילמה מתמשכת אשר נמשכה מספר שנים, במהלכם היו דיונים שונים בחוקים שונים, כולל מספר מערכות בחירות, וגם תקופת אופוזיציה בעת ממשלת בנט־לפיד – כאשר בכל הזמן הזה נותן בג"ץ פעם אחר פעם ארכה לביטול החוק הקודם.
"במערכת הבחירות האחרונה, כאשר כבר היה נראה ומסתמן כי יש היתכנות להקמת ממשלת ימין בשותפות עם המפלגות החרדיות, היה ברור לכל, וכך גם הבטחנו לציבור הבוחרים, כי בראש סדר העדיפויות שלנו יהיה הסדרת מעמד בני הישיבות.
"עם פתיחת המשא ומתן הקואליציוני הבהרנו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי קודם־כל צריך מבחינתנו להסדיר את מעמד בני הישיבות. למרות שבקואליציה לא היתה אז בעיה עם הענין, וגם בציבור הנושא לא עורר סערה גדולה, ידענו כי יש בפנינו אתגר גדול – אז כמו היום הובילה מערכת המשפט את המאבק בתורת ישראל, והבנו שצריך פתרון מיטבי שיתגבר גם על העתירות הצפויות בבג"ץ.
"בשליחות מרנן ורבנן שרי התורה והחסידות חברי מועצת גדולי התורה שליט"א, אשר מוניתי על־ידם כבר לפני מספר שנים לרכז מטעם אגודת ישראל את כל ענין הסדרת מעמד בני הישיבות, קיימנו שיחות ודיונים רבים בנושא זה – כולל מספר פגישות מעמיקות שקיימתי עם עו"ד יצחק מירון, אשר זכה לאמונם של גדולי ישראל כמומחה משפטי לענין זה.
"המתווה אשר גובש בזמנו חולק לשניים, כפי שבא לידי ביטוי לאחר מכן בנוסח ההסכם הקואליציוני: 'לאור החשיבות שהעם היהודי העניק ומעניק ללימוד תורה לאורך הדורות, תושלם חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה הקובע שלימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי, וזאת עד להעברת תקציב לשנת 2023. מוסכם שיש להמשיך במורשת זו במדינת ישראל. בד בבד, עד העברת התקציב לשנת 2023 יושלם תיקון לחוק שירות בטחון להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות בהסכמת כל סיעות הקואליציה. סיעת יהדות התורה מודיעה, שענין זה הנוגע בנפשה אמור היה להיות מוסדר מבחינתה כתנאי עוד קודם הקמת הממשלה. אך מתוך מודעות להליכים המתבקשים נקבע כי חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה והתיקון לחוק שירות בטחון תושלם עד להעברת התקציב לשנת 2023'. סוף ציטוט.
"המטרה היתה מצד אחד לגבש נוסח חוק המוסכם על דעת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, ומצד שני להבטיח כי יעמוד במבחן בג"ץ אשר פסל את כל החוקים העוסקים במעמד בני הישיבות בטענה כי הדבר נוגד את עקרון השוויון המבוסס על חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה נועדה לתת מענה לחשש זה.
"כבר בימים ההם ההסכמה להמתין עם חקיקת החוק לאחרי הקמת הממשלה היתה לא לרוחי, וזעקתי גם מעל דפי 'המבשר' כי אנו עושים טעות. באותם ימים העבירה הקואליציה הטריה בהליך בזק ארבעה חוקי יסוד שונים, אשר נגעו כל אחד מהם לענינים פרסונליים של ראשי המפלגות השונות – נתניהו, סמוטריץ', בן גביר ודרעי.
"יתירה מזו, באותם ימים ראשונים של נצחון הגוש הימני־אמוני, השמאל עוד היה מוכה הלם מצדו והימין שש ושמח, ולא היתה כמעט שום התנגדות ציבורית להסכמות שהוגשו על דעת כל חברי הקואליציה. ניתן היה לקדם את המהלכים להסדרת מעמד בני הישיבות בשקט פוליטי חסר תקדים.
"בהכירי את המערכת הפוליטית אי אלו שנים, התרעתי כבר אז ואפשר לומר שממש התחננתי לחבריי: 'אל תיתנו להם למרוח אותנו'. עכשיו זה הזמן להעביר את החוק. הוכח כבר כי כאשר רוצים גם הליכים מסובכים מסתדרים תוך זמן קצר יחסית. לצערי, קריאתי לא נענתה.
"בתקופה שאחרי הקמת הממשלה, בעודי ממשיך לשמש בתפקיד אותו הטילו עלי כאמור חברי מועצת גדולי התורה שליט"א לייצגם בעניני הסדרת מעמד בני הישיבות ובשליחותם, השתתפתי בשורה ארוכה של דיונים עם הצוותים הרלוונטיים, יחד עם נציגי דגל התורה וש"ס, וגם אנשי הייעוץ המשפטי במשרד הבטחון, אשר אז הביעו את עמדתם המשפטית להסכמות שהושגו בהסכם הקואליציוני.
"בפגישות שקיימנו אז עם ראש הממשלה בנימין נתניהו דרשתי כי יש להעביר את החוק בהקדם האפשרי ואסור להתמהמה בכך. התרעתי נגד הפרת ההסכם הקואליציוני בהעברת התקציב של 2023 למנינם לפני שמסדירים את מעמד בני הישיבות. ההחלטה להסכים להפרה זו לא התקבלה על דעתי ולא בתיאום אתי".
פרוש ממשיך: "תקופת־מה לאחר האסון הנורא בשמחת תורה ופרוץ המלחמה, אשר מטבע הדברים שינתה גם את כל סדר היום הציבורי ביחס לענין הצבא, החלו דיונים בקבוצת עבודה שכללה נציגים מהמפלגות החרדיות, מאחורי גבי, בענין נוסח חדש של חוק הדן במעמדם של בני הישיבות. למרות שידוע ידעו היטב כי אני נציג מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לענין זה, בחרו מי שבחרו להדיר אותי מהדיונים.
"במהלך אותה תקופה גם נתבקשתי לחתום כמורשה חתימה של אגודת ישראל על צ'ק בסך כ־60 אלף ש"ח עבור עורך דין חדש אשר איני מכיר, ואשר לכאורה שימש כיועץ משפטי לנוסח החדש של החוק, ומשום־מה לא שכרו את שירותיו של עו"ד מירון שכאמור נלקח בתקופת המשא ומתן הקואליציוני על דעת גדולי ישראל. עד היום הזה איני יודע מה היה מהותו של אותו ייעוץ משפטי, ולמרות בקשותיי איני מקבל גם כיום פירוט על שירותיו והייעוץ שנתן לענין הסדרת מעמד בני הישיבות.
"במקביל, התקרב המועד בו פקע החוק הקודם ובג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה החלו לנצל מצב זה כדי להתחיל במסע רדיפה נגד עולם התורה. באותם ימים ביקש ראה"מ ייצוג עצמאי בבג"ץ ולשם כך הביא את הדבר לאישור הממשלה, בישיבה שהתקיימה בתחילת חודש ניסן תשפ"ד.
"באותה ישיבה הוצג לשרים המענה הצפוי בבג"ץ, הכולל אמירה של ראש הממשלה כי יש התקדמות משמעותית עם החרדים בגיבוש נוסח חוק. לשם כך ביקשתי לדעת בעת ישיבת הממשלה מה היא אותה התקדמות משמעותית עליה מדובר.
"במענה לשאלתי אמר מזכיר הממשלה יוסי פוקס את הדברים הבאים: 'זה יעדי גיוס משמעותיים וסנקציות כלכליות על אי עמידה ביעדים. זו החבילה'. בתגובה לדבריו ציינתי כי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לא נשאלה בחודשים האחרונים על יעדים וסנקציות. 'אני אומר ליריב (שר המשפטים יריב לוין), לא נשאלה ואין הסכמה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל', הוספתי. השר לוין השיב לי במילים אלו ממש: 'ועוד איך היתה, של כל שלושת המועצות'. שבתי וביקשתי לחדד בישיבת הממשלה: 'אני מדבר על מה שאתה מציע היום'. השר לוין התעקש והטיח בי: 'אי אפשר לשכתב את ההיסטוריה'. כדי להסיר מכשול, ומאחר והדיוק בפרטים אלו בנפשי – בפרט כאשר מדובר על דיבור בשם מועצת גדולי התורה, סרתי לאחרונה למזכירות הממשלה וביקשתי לראות את הסטנוגרמה כלשונה. הציטוטים שאני מביא כאן בפניכם הם ציטוטים מדויקים שתועדו בפרוטוקול של מזכירות הממשלה.
"ומהי אותה היסטוריה שאי אפשר לשכתב? ביררתי באחרונה אצל אלו שהיו בחדרי המשא ומתן והם סיפרו לי כי כך סוכם על־ידי נציגים משלושת המפלגות החרדיות: יעד של 4,800 מתגייסים בשנה ראשונה; יעד של 4,800 מתגייסים בשנה השניה (עודכן בהמשך על־ידי משרד הבטחון ל־5,700); יעד של 50 אחוז מתגייסים בתוך 10 שנים; סנקציות מוסדיות על עולם התורה במקרה של אי עמידה ביעדים; סנקציות אישיות (הוסכם שיהיו סנקציות אישיות, טרם נכנסו אז לפרטים – כפי שקרה בהמשך בוועדת חוץ ובטחון).
"אלו הדברים כהווייתם", מסכם פרוש, ומוסיף: "אישים מתוך אגודת ישראל יושבים ומסכמים, ואף מטעים את הליכוד לחשוב שזה על דעת מועצת גדולי התורה, על 50 אחוז יעדים וסנקציות על עולם התורה וסנקציות אישיות על לומדי התורה. כבר אז הזהרתי כי הבנתי שזה מדרון שיוביל לדרישות על התגמשויות נוספות.
"בזמן אמת פניתי במכתב למזכיר מועצת גדולי התורה, הזכרתי לו את החלטת המועצת בעניני, ויתירה מזו שהדבר אף עבר מסמוך מחדש לפני מספר שנים בודדות, והתרעתי בו כי הדבר לא יעלה על הדעת. לאחרונה אף התברר בפומבי כי לא רק שהמזכיר ידע ושתק על פועלם של אלו אשר עסקו בענין ללא סמכות, אלא שהוא בעצמו עסק בענין. בעיניי זה חמור מאוד".
אתה מעלה פה דברים חמורים מאוד, בוא נפתח את זה פעם אחת ולתמיד. אני מתנצל על השאלה החצופה, אבל התשובה מספיק חשובה – יש המון טענות ביחס למשמעת של ר' מאיר פרוש למועצת גדולי התורה. כיצד אתה מגיב לטענות כאלו?
"אני פוליטיקאי ואני רגיל שמשמיצים אותי. אבל אם יש השמצה שכואבת לי זה הטענה השקרית והמופרכת הזו. הנחמה שלי זו הידיעה שחברי מועצת גדולי התורה עצמם יודעים היטב את האמת, אבל אולי זה בהחלט הזדמנות שגם בני קהילותיהם ישמעו אחת ולתמיד את האמת.
"אני מחזיק בלשכתי קלסר 'מועצת גדולי התורה'. יש שם רישום של עשרות רבות של מקרים ממהלך השנים עם העמדות של כל חברי מועצת גדולי התורה ביחס להחלטות ציבוריות משמעותיות. רק בשנים האחרונות: שתי עסקאות חטופים, עמדתנו ביחס להדחת ח"כ איימן עודה, רק השבוע בהצבעה על החלת ריבונות ביו"ש, וכמובן בפרישה מהממשלה.
"אגב, גם אם יש חברי כנסת שאני ממעט לדבר אתם, לפני ההצבעה על עסקת החטופים שאלתי את נציגו של כ"ק מרן אדמו"ר מגור שליט"א בממשלה על עמדת האדמו"ר שליט"א. אין שום הצבעה משמעותית שאני מצביע עליה בלי לדעת את עמדת כל חברי מועצת גדולי התורה.
"אם בהסדרת מעמד בני הישיבות עסקינן, החוק הנוכחי נמצא בכנסת בעקבות אישור הממשלה להחיל עליו דין רציפות. אני לא הצבעתי על אותה הצעה מאחר ולא היתה לי את עמדת חברי מועצת גדולי התורה שליט"א בענין. אני לא יכול להצביע בכנסת או בממשלה בענין אקוטי כזה בלי לקבל דעת תורה".
פרוש מוציא קלסר ומראה לנו כיצד רשם בכתב־ידו מיד לאחר ישיבת הממשלה את הדברים הבאים: "השרים הדתיים לא נכחו משום־מה בישיבת הממשלה בעת שדנו בסעיף הזה. אני נוכחתי בדיון, לא השתתפתי בהצבעה, ולשאלתו של סגן מזכיר הממשלה מה אני מצביע, אמרתי לו שאני נגד דרישת השר טרופר שמבקש לא להחיל דין רציפות על החוק הזה, ואני לא מצביע בעד חוק כזה כי לא קיבלתי הנחיה כזו ממועצגה"ת". כך בכתב־ידו מאותו היום.
מעניין לציין, כי באותם ימים יש מי שאמרו לחברי מועצת גדולי התורה שיש לתמוך בהחלת דין הרציפות על־אף שמדובר בחוק שבממשלה הקודמת המפלגות החרדיות התנגדו לו, מהסיבה שבדיונים שיהיו בוועדת חוץ ובטחון הוא "יעבור שיפורים".
"יתירה מזו", מסכם פרוש את הנושא החשוב ומוסיף: "אפילו בבחירות לרשויות המקומיות, שיש כאלו שחושבים ששם אפשר לעשות ככל העולה על דעתם, אצלנו זה לא כך. לא היה שום מהלך משמעותי בכל תקופת הבחירות המקומיות שעשינו בשלומי אמונים בלי לקבל דעת תורה".
אתה מצוי בנושא שנים ארוכות. אם הדברים היו נשארים בידיים שלך, מה המתווה שהיית מגבש?
"אני לא יישב כאן וייתן תרחישים היפותטיים. כאשר השליחות היתה בידי פעלתי בהתאם להכוונה מדוקדקת של מרנן חברי מועצת גדולי התורה שליט"א, וכנראה שאם המשיכו לסמוך עלי בענין הזה אז עשיתי את המוטל עלי לשביעות רצונם. הטלת המשימה בעינה עומדת, ואף חודדה שוב למי שהיתה צריכה להיות מחודדת. אך לצערי, כאמור, יש שבחרו לפעול בניגוד אליה והתוצאות בינתיים הן כפי שהן, וחבל שכך.
"יש כאלו שמסתובבים היום ומחלקים הצהרות ביחס לדרישות כאלו ואחרות, בו בזמן שהם או עוזרים שלהם הסכימו על דעת עצמם לדברים אחרים לגמרי בחדרים הסגורים, והדברים כיום ידועים וברורים. אותם אנשים מאשימים כעת את מי שהם סגרו אתו דילים מאחורי גבם של חברי הסיעה במצב. אני לא יודע לשפוט ואני לא עוסק בכך, אבל אני בהחלט מציע לציבור לחשוב היטב מה עומד מאחורי כל מיני כותרות של כל מיני אישים פוליטיים".
את עיקר האש הצולבת בענין הצרת צעדי לומדי התורה אתה מייחס דווקא ליועמ"ש. מדוע?
"מי שלא רואה כיצד היועצת המשפטית לממשלה הפכה את רדיפת הדת לנושא עיסוקה המרכזי – כנראה לא חי פה בשנה האחרונה. מדובר ביועמ"ש אשר חוטפת מימין ומשמאל על סחבת בלתי נגמרת בכל נושא שנמצא על שולחנה, אבל יש רק נושא אחד שבו היא לא מפספסת אף דיון, לא מוותרת על כל הזדמנות אפשרית, ולא תדלג על אף כותרת – מעמד בני הישיבות. שם היא העובדת הכי חרוצה בממשלה. פתאום יש לה זמן לדיונים חודשיים קבועים, להוציא הנחיות, לשלוח את המשנים שלה לבג"ץ, את העוזרים שלה לדיונים בצבא, להכל יש לה זמן. זה נראה שזה יותר חשוב לה אפילו מנצחון ישראל במלחמה.
"כשאתה מצרף לאובססיה הזו את העובדה שהיא מנצלת כל הזדמנות לפגוע בעולם התורה – למשל, בסיפור של אופק חדש, ובעוד שלל מקרים מהסוג הזה, היא למעשה מנצלת כל הזדמנות לרדיפת הדת. זה לא יועצת משפטית לממשלה. אני לא מצליח להבין מאיפה זה מגיע, אבל זה פשוט מרגיש כמו ריצת אמוק מטורפת. פשוט רדיפה לשם רדיפה".
אתה לא מעט שנים בזירה הציבורית. האם אתה זוכר יועץ משפטי כל־כך לעומתי למדיניות הממשלה כמו זו הנוכחית?
"ייעוץ משפטי תמיד היה ענין בעייתי. עוד כשהייתי חבר בעיריית ירושלים נאלצתי להתמודד עם נסיונות של הייעוץ המשפטי להילחם בפעילות שלי למען הציבור החרדי בעיר. גם בממשלה זה תמיד היה מכשול, אבל ללא ספק זה רמה אחרת לגמרי. זה כבר לא הרמת מכשולים, אלא מלחמה של ממש נגד רצון נבחרי הציבור.
"אני חייב לציין, שבתפקידי כשר עבדתי מול יועצים משפטיים שונים, גם במשרד שלי וגם מול גורמים בייעוץ המשפטי לממשלה – וצריך לומר את האמת, רובם אנשי מקצוע אשר מבקשים רק לעשות את עבודתם נאמנה ומסייעים רבות בביצוע המשימות. זה נכון בין היתר בחקיקה אליה נדרשנו במירון, ובנושאים אחרים.
"כך, למשל, ואני לא מביע עמדה אישית בענין אלא רק מציג את העובדות – היועצת המשפטית של משרד הבטחון, אשר מטבע הדברים תמיד היתה שותפה לדיונים בענין מעמד בני הישיבות, נאמר לי שנאסר עליה להיות מעורבת בענין כולל איסור לשוחח על כך עם בכירים במשרד. איפה נשמע כדבר הזה? מעולם לא היה דבר כזה".
האם לדעתך היא תודח בסופו של יום? או שמא יעצור בג"ץ את כל התהליך ויקפיאו, שוב, בניגוד למדיניות הממשלה הנבחרת?
"אני תולה מעט מאוד תקוות בהליך ההדחה. כבר הוכח שבג"ץ הוא זה שבאמת מנהל פה את המדינה, ואני לא רואה מצב בו ההחלטה הזו לא נפסלת. למעשה, עד שלא נטפל בבעיה של בג"ץ לא יהיה לנו פתרון אמתי".
אולי הבעיה היא בהחלטה של הנציגות החרדית ללכת לממשלה עם הימין ותנועת הליכוד בישראל. אולי אם הנציגות החרדית היתה הולכת עם המרכז הפוליטי ואולי אפילו עם השמאל ר"ל, תלמידי הישיבות והאברכים היו נהנים מדחיית שירות בלי שאיש היה פוצה פה?
"בעצם ניסוח השאלה שלך יש טעות. לא הנציגות החרדית מחליטה עם מי ללכת ועם מי לא, שאלות הרות גורל שכאלו נקבעות על־ידי גדולי ישראל, ומפעם לפעם בהחלט דנים בהן ומקבלים החלטות בהתאם למצב.
"כפרשן בלבד, אני לא חושב שעם החברים כיום באופוזיציה יש לנו פרטנרים, בוודאי לא עם ליברמן שהקדיש את חייו בשנים האחרונות לרדיפת הדת, ולא עם ח"כ קריב שמאיים לפגוע במוסדות החינוך שלנו, ולא עם לפיד שמחפש לעשות הון פוליטי על גב עולם התורה.
"אני לא יודע להיכנס לשאלה של 'מה היה אילו'. ההחלטה ללכת עם הימין שמייצג את הציבור המסורתי בישראל היתה מושכלת מכיון ששם אין במצע שלהם תחבורה ציבורית בשבת, הריסת מוסד הנישואין כדת משה וישראל, פגיעה בקודשי ישראל, וכדו'. אני לא חושב שהשמאל היה נותן לנו על מגש של כסף כל מה שאנחנו רוצים, בטח לא כאשר רואים את השנאה היוקדת שלהם לכל דבר שבקדושה.
"האם זה מלמד על העתיד? לא. בכל קונסטלציה עתידית נצטרך לשקול מחדש את מכלול השיקולים ולהביא את הדברים להכרעת מרנן ורבנן שרי התורה והחסידות שליט"א".
למען האמת אין לציבור החרדי ענין בימין או בשמאל. אנחנו הציבור החרדי נמצאים מאז הקמת המדינה במערכת הפוליטית במטרה שנוכל לחיות את חיינו ללא שהמדינה תפריע לנו. אז אולי העובדה שהלכנו מאז שנת 77 עם הליכוד היתה בדיעבד שגיאה? עלינו ללכת עם מי שיש בכוחו לאפשר לציבור החרדי להמשיך לשמור את אורחות חייו ללא הפרעה, וזה למרבה הצער המרכז והשמאל?
"ראשית, בתשל"ז, רק לאחר שהיה ברור שלשמעון פרס אין סיכוי להקים ממשלה, הורו לנו גדולי ישראל לשבת עם הליכוד למו"מ. אבל גם אחרי זה לא תמיד הלכנו עם הימין. מאז עליית מנחם בגין לשלטון היו גם קואליציות אחרות. אבל אני לא חושב שאפשר להתעלם מכך שברוב השנים היה לנו נוח יותר עם הימין.
"עצם זה שנכנסו לראשונה לקואליציה (למעט הממשלה הראשונה בהקמת המדינה) היתה יוזמה של מנחם בגין, אשר רצה את החרדים כשותפים. היינו עם אהוד ברק בקואליציה בממשלה בראשותו ונאלצנו לצאת ממנה כי הוא זלזל בקדשי ישראל. מנגד, בממשלה הראשונה של נתניהו הייתי שר שיכון בפועל וזכינו לעשות רבות למען פיתוח היהדות החרדית בכל ארץ ישראל – כך שיש למטבע שני צדדים.
"בנוסף, אי אפשר להגיד שאין לנו בכלל ענין. זה לא סוד שרבים מגדולי ישראל החסידיים הביעו לאורך השנים עמדות נחרצות ביחס לארץ ישראל. שוב, אני לא מדבר על העתיד, אבל אם אתה שואל על העבר – אני לא חושב שזו היתה טעות. לגבי העתיד, ימים יגידו".
מה התשובה לנציגי הציבור הדתי־לאומי שטוענים שהם מקריבים את חייהם במלחמה מצד אחד ומצד שני לומדים תורה בישיבות ההסדר בשונה מהציבור החרדי?
"אחלק את תשובתי לשלושה. 1 – יש כאלו שמדברים מתוך שנאה, אתם אין לי שום שיג ושיח. 2 – אני מכבד מאוד את מי שנמצא בכאב אישי על נפילת קרוב משפחה במלחמה ולא מתכוון חלילה להתווכח אתו. 3 – ביחס לאישי הציבור שאני כן בשיח אתם, אני אומר דבר פשוט ומתבקש: כשם שאני גיביתי אתכם במהלך השנים בדרישות ימניות מאחר והם נחשבים למומחים בענין הזה, אני מצפה שתגבו אותנו בדרישות תורניות שבהן אנחנו מומחים.
"כשהיתה שאלה האם השרים סמוטריץ' ובן גביר צריכים להיות חברי קבינט המלחמה, העמדה שלי היתה ברורה – מי שמייצג את אלו שלוחמים מתבקש שיהיה סביב שולחן מקבלי ההחלטות. אצלנו ביהדות התורה אף פעם לא ישבו בקבינט ואני גם אף פעם לא דרשתי.
"באותו מטבע אני מבקש ומצפה מהם, תגבו אותנו בדרישה לכבד את הדרך שאנחנו רואים לנכון בלימוד התורה. לציבור החרדי יש את הדרך שלו לקיים את עולם התורה והישיבות, ואני דורש מכל מי שרוצה להיות שותף שלי לכבד את זה ולגבות אותי ולסייע לי בשמירה על הדרך הזו".
חרף העובדה שהסוגיה האקוטית של הסדרת מעמד בני הישיבות לא באה לפתרון – הורו גדולי ישראל להישאר עד יום שני שעבר בקואליציה כדי להוציא יקר מזולל בשלל נושאים החשובים ליהדות הנאמנה. האמנם הצלחנו?
"אני לא יושב פה בשביל לכתור כתרים, לא לראשי ולא לראשם של חבריי לסיעה או למפלגות החרדיות. כנראה שאם נשארנו היו לכך סיבות טובות, והכל על דעת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א.
"זה לא המקום ולא הזמן להתחיל לפרט אחד לאחד מה כל אחד מהחברים בסיעה הצליח לבצע בכל שבוע בו המשכנו לכהן בתפקידים מהם פרשנו בשבוע שעבר בהוראה משולחן גבוה. את זה נעשה ערב הבחירות. אבל בהחלט – ומבלי לשכוח לרגע את העובדה שבראש סדר העדיפויות של כולנו עמד כל הזמן הסדרת מעמד בני הישיבות – פעלנו יומם ולילה כדי למקסם הישגים בשביל הציבור ששלח אותנו, כל אחד בתחומו ויחד בנושאים הנוגעים לציפור הנפש שלנו".
האם אפשר לסכם על קצה המזלג את פועלכם במשרד ירושלים ומסורת ישראל לטובת הציבור החרדי?
"לא באנו כאן לעסוק בסיכומים, אנחנו בעיצומה של מערכה היסטורית על עתיד עולם התורה, במלחמה של ממש נגד כוחות רעים המבקשים לפגוע בתורת ישראל ורודפים את הדת.
"בתמצית, בהחלט אפשר להגיד כמה מילים על האחריות שנטלתי ביחס להילולת רשב"י במירון. כידוע, מלכתחילה לא רציתי להיות שר, ההסדר של סגן שר במעמד שר עבד היטב עבורי במשרד השיכון לפני שנים רבות ומבחינתי היה עדיף שכך יהיה גם הפעם. אך בעקבות המלצות ועדת החקירה התעקש ראש הממשלה שיהיה שר אחראי, ועל כן, לאחר שבדקתי את עמדת חברי מועצת גדולי התורה, מוניתי במסגרת האחריות שלי גם לשר האחראי על הילולת רשב"י במירון.
"לצערנו, בתשפ"ד היתה הילולא מצומצמת, שגם בה פעלנו לשמר את המסורת ככל הניתן, אבל ההצלחה הגדולה היתה בסייעתא דשמיא בשנים תשפ"ג ותשפ"ה, אז עלו מאות אלפים למירון ביום ההילולא, בשמחה ובבטחה.
"אנחנו מדברים כאן במסגרת ראיון ל'המבשר', אשר הוקם על־ידי אבי הרב מנחם פרוש ז"ל בדי להיות כלי ביטוי לכל קהילות ישראל. אז אפשר לומר שבאותה מסורת המשכנו גם במירון, כאשר כל קהילה וכל עדה קיבלה את הביטוי הראוי בהילולא קדישא, ועשינו כל אשר לאל ידנו כדי להוציא לפועל הילולא בשמחה ובבטחה לרווחת כלל ישראל.
"מה שעשינו במירון הוא בעיניי סמל ודוגמה כיצד אנשי ציבור בכלל ומאגודת ישראל בפרט צריכים לנהוג. זו היתה הדגמה והראה לכולם כיצד פועלים לטובת כ־ו־ל־ם. כל קהילה, כל חסידות, כל עדה, כל אחד והאופן שבו הוא נוהג לקיים את המסורת שלו, בשביל כולם פעלנו והתאמצנו ועשינו את המקסימום ובדרך־כלל גם ב"ה הצלחנו.
"לצד ההדלקה המרכזית של כ"ק מרן אדמו"ר מבאיאן שליט"א, אשר מדליק את האבוקה בגג הציון כחזקת אבותיו מזה דורות, ואשר זכינו לפעול למען קיומה באופן המיטבי ביותר, פעלנו כך גם עבור כלל קהילות הקודש, הגדולות והגדולות עוד יותר, אשר בעיניי לכולן ראוי לקבל מקום של כבוד אצל רשב"י זי"ע.
"אני לא יודע מה יהיה בהמשך, אבל ללא ספק היסודות שהנחנו בשנתיים האלו, ואשר על־פיהם כבר התוויתי את הדרך בימים האחרונים במשרד לקראת ההילולא של תשפ"ו, חייבים לבוא לידי מימוש מכאן והלאה בכל שנה בהילולת רשב"י ובכל מעמד ציבורי יהודי גדול.
"לשמחתי המתווה שלנו אומץ בהילולות קטנות יותר, כולל רק לאחרונה בהילולת ה'אור החיים' הק', שם היה משרד ירושלים ומסורת ישראל שותף למערך ההסעות החינמי שהוקם לשירות הציבור הרחב.
"לצד מירון, יש גם את הפעילות היומיומית, גם בסור מרע וגם בעשה טוב, שמטבע הדברים רובה נשארת מתחת לרדאר, אחרת היא היתה נכשלת. זה נכון גם ביחס לפעילות בתוך המשרד, וגם בפעילות הציבורית שלנו כסיעה מול הנהלת הקואליציה.
"כאמור, לא ארחיב ביחס לפעילות ספציפית, אבל אזכיר דברים שאמרתי ביום כניסתי לתפקיד: 'תושבי ירושלים מהווים את הפסיפס של עם ישראל. יש פה דתיים, יש פה מסורתיים, יש פה חילונים, יש פה גם בני מיעוטים ויש גם ציבור חרדי גדול – כולם אהובים, כולם רצויים, אנחנו עובדים אצל כולם, ואנו נדאג שכולם יקבלו ויהיו שותפים באופן ובהתאם לגודלם באוכלוסיה. בבחירות לכנסת שהתקיימו לפני כחודשיים, ואחרי שספרו את הקולות, הציבור החרדי מהווה למעלה מארבעים אחוז מהמצביעים, ולצד הפעילויות הקיימות במשרד אין סיבה שגם בקרב הציבור החרדי לא יהיה פעילויות, זו הסיבה שנפעל להגדיל את הפעילות גם בקרב אוכלוסיה זו, כך שכל הציבורים יוכלו ליהנות מהם'. סוף ציטוט. האם המשימה הושלמה? לא. האם עשינו כברת דרך גדולה בדרך לשם? כן", חותם פרוש את הראיון ומרמז כי יותר ממה שאמרתי פה לא אמרתי, ודי לחכימא ברמיזא.
