הקונגרס האמריקני פרסם בסוף השבוע דו״ח חמור המצביע על ליקויים מבניים רציניים בשירות החשאי, אשר הובילו להתנקשות בנשיא טראמפ בעצרת הבחירות בבאטלר, פנסילבניה. הדו״ח מגלה כי בכירי השירות החשאי היו מודעים מראש לאיומים על חיי הנשיא דונלד טראמפ, אך המידע לא הועבר באופן יעיל לגורמי השטח. בנוסף, הדו״ח מצביע על פגמים רציניים בהכשרת הכוח האנושי ובחלוקת המשאבים.
הדו"ח הוכן לבקשת יו״ר הרשות המשפטית בסנאט צ׳אק גראסלי. הממצאים מעלים תמונה מטרידה של ליקויים מבניים במערכת האבטחה הנשיאותית. הדו״ח מפרט מספר פגמים משמעותיים שאפשרו את התרחשות האירוע. בראש ובראשונה, זוהו ליקויים רציניים בתקשורת ובתכנון המבצעי. בנוסף, הסוכנים שהוצבו לאבטח את האירוע לא קיבלו הנחיות ברורות מספיק לביצוע משימתם.
מהדו״ח עולה כי הנהלת השירות החשאי הייתה מודעת מראש לאיום כללי על חיי טראמפ. עם זאת, בשל נוהלי שיתוף מידע פגומים, הפרטים הרלוונטיים לא הגיעו בזמן לגורמי השטח ולמשטרה המקומית, שנושאים באחריות לאבטחת המקום. האירוע עצמו התרחש ב-13 ביולי 2024 במהלך כינוס פוליטי של טראמפ בבאטלר. התוקף הצליח לירות שמונה יריות לכיוון הבמה, כאשר אחת מהן פגעה באוזנו של הנשיא לשעבר.
למרות חומרת הליקויים שנחשפו, רק שישה עובדי שירות חשאי נענשו משמעתית. גם הסנקציות המשמעתיות שהוטלו נחשבות קלות יחסית לחומרת הכשלים שאירעו.
יומא טבא לרבנן: לאחר שנת לימודים ארוכה, עמדו נערי תנועת 'אור ישראלי' בכור המבחן על הישגיהם בלימודי פרק 'המפקיד' במסכת בבא מציעא, בלימוד אליבא דהלכתא.
תנועת 'אור ישראלי' הוקמה לפני למעלה מעשרים שנה, כמענה לאלפי נערים מדן ועד אילת, הלומדים ומתחנכים במוסדות כלליים ומבקשים מזון רוחני לנפשם. הפעילות הברוכה הנעשית במסירות בידי רכזים בוגרי ישיבות קדושות – פועלות לפתיחת וייסוד עוד ועוד סניפים, כשכבר היום קרוב ל-200 סניפים של מדרשיות פזורות ברחבי הארץ, בהם מתחנכים אלפי חניכים בשעות אחה"צ והערב.
התנועה עומדת בנשיאותו של אבי תנועת הקירוב הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן רבה של מגדל העמק וחבר מועצת הרבנות הראשית שנטל על עצמו יוזמה גדולה זו, שלא להותיר אף ילד במרחב הציבורי שאינו מקבל מזון רוחני. בכל שנה, רבים מהתלמידים אף ממשיכים לישיבות קדושות בהכוונת הג"ר שמואל הניג, בעל מחבר 'ביכורי שמואל', המלווה אותם בצעדים הראשונים בעולם התורה והיהדות.
מראשית השנה החלו החניכים להתייגע על לימוד פרק המפקיד ממסכת בבא מציעא בלימוד של "אליבא דהלכתא", כשהתלמידים מתייגעים ללמוד כל פיסקה בגמרא להלכה ולמעשה, בהכוונת הרכזים החשובים ובפעילות מואצת של מנכ"ל התנועה הרב ישראל מאיר רביץ והרכז הארצי הרב חיים פוקס, שפיתחו מבצעים רבים עבור בני הנוער, לעידודם ודרבונם.
לאחר יגיעה רבה ומבחני שלבי ביניים שנערכו בחודשים האחרונים, עלו שבעה מטובי בני הנוער למבחן הגמר, ואלו שמותם: איתי גבאי חניך סניף באר יעקב, תלמיד תיכון חנה סנש; נבו דהאן, חניך סניף קרית אתא, ותלמיד תיכון רוגוזין; איתי קדושים, חניך סניף באר יעקב, תלמיד תיכון אקדמי רינגר שוהם; יעקב סולטן, מסניף רמת מאיר, תיכון שלעבים; אלישע סנדץ, חניך סניף ירושלים, תיכון כפר הנוער; שמעון מזר, סניף קרית אתא, תיכון שחם; ואביב אדרי, חניך סניף אלפי מנשה, הלומד בתיכון חצב.
בארוע מיוחד הגיעו אלפי החונכים מכל רחבי הארץ להשתתף במעמד המבחן והסיום על פרק המפקיד.
נשיא התנועה ואבי תנועת הקירוב הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן עמד בדבריו על החשיבות הרבה של קניית דפים בש"ס, ההופכים להיות חלק מהאדם. "צדיקים אמרו שזה לא רק ללמוד 'המפקיד בהמה או כלים אצל חבירו', אלא לחיות לפי דיני התורה, וכל זה קורה אצל האדם לאחר שלומד היטב את הגמרא עם ההלכות. אשריכם תלמידי חכמים, שתזכו ללכת מחיל אל חיל ולהתחיל פרק נוסף ולסיימו". בנוסף, הזכיר הגרי"ד את מצב המלחמה בימים אלו בעם ישראל "זכרו כי תורה מגנא ומצלא, אתם סוככים ומגנים על הדור".
הבוחן הג"ר ליאור יעקב העמיד את שבעת המתמודדים בשאלות קשות ומאתגרות. מרן הראשון לציון הגר"י יוסף שכיבד בנוכחותו את המעמד הגדול, הפליא בשבח הנערים המקדישים עתותיהם בכל ערב ללימוד התורה. "לראות בחורים שלא הולכים עם הלבוש הישיבתי, שולפים פסקי הלכות ודברי תוספות כמו בחורי ישיבה של ממש – זה מרגש. זו סנגוריה גדולה על עם ישראל שגם אלו שאינם בהכרח בני ישיבות דבקים בתורה ועמלים בה".
יו"ר התנועה הג"ר אברהם גרינבוים ראש ישיבת נהורא העומד על משמר הקירוב בפעילותו למען בני הנוער חלק שבחים לרכזים ולנערים שהגיעו והעפילו למבחן הארצי, "אנו עומדים כאן במעמד הר סיני, כשלנוכח עינינו אנו רואים קבלת התורה באופן מוחשי". הוא הזכיר בדבריו את הנגיד ה' זאב וולפסון ע"ה שהקים בחזונו הרב את התנועה.
בשעת ליל מאוחרת, לאחר התמודדות לא קלה וקרב צמוד, הוכתר הנער איתי קדושים ני"ו חניך מדרשיית אור ישראלי סניף באר יעקב, כחתן הגמרא תשפ"ה, וכסגנו הוכתר הנער יעקב סולטן חניך מדרשיית אור ישראלי סניף רמת מאיר. מחזה מרגש היה לראות את בני משפחותיהם המתקרבים בזכותם לאור היהדות, שמחים ומתרגשים לראות את בנם יקירם שעדיו לגדולות, צולח את כור המבחן ברהיטות ובכישרון רב.
במלון רמדה בירושלים התקיימה הילולת אור החיים הקדוש ע"י מוסדות חפץ השם בראשות הרב עלי צאיג.
בהילולא השתתפו הגר"ש זעפרני, הגר"א לניאדו רבה של ברזיל. הגר"מ אמסלם חבר ביה"ד הגדול, הגר"ר זיאת קצין ועוד. כמו"כ השתתפו אברכי רשת הכוללים משתתפי השיעורים באור החיים ואורחים רבים.
הרבנים עמדו בדבריהם על גדולתו של בעל ההילולא ובירכו את ראש המוסדות הרב צאיג שימשיך להגדיל תורה ולזכות את הרבים בשיעוריו בתורתו של בעל ההילולא.
לפי דיווח שמתפרסם היום (ראשון) בעיתון הערבי "ראי אליום", טורקיה העבירה לאיראן אזהרות כי למוסד קיים תוכניות להתנקשות בבכירי המשטר בטהרן. האזהרה הגיעה זמן מה לפני פרוץ מלחמת עם כלביא שבמהלכה ישראל תקפה באיראן.
בנוסף לטורקיה, גם פקיסטן העבירה מידע דומה לרשויות האיראניות. עם זאת, לפי הדיווח, טהראן התעלמה מהאזהרות ולא נקטה בצעדים מתאימים להתמודדות עם המידע שהועבר אליה.
ע"פ גורם דיפלומטי טורקי, ארדואן הודיע מראש לאיראן על כוונות ישראליות לבצע פעולות חיסול נרחבות. הפעולות היו אמורות להתרחש בעיר הבירה טהראן ובמתקנים רגישים הקשורים לכוחות משמרות המהפכה.
מעבר לטורקיה, גם פקיסטן הייתה מעורבת במתן המידע למשטר האיראני. לפי הדיווח, רשות המודיעין הצבאי הפקיסטני העבירה אף היא התרעות מפורטות לגבי התוכניות הישראליות. אולם, כפי שמעיד המקור, הרשויות בטהראן בחרו שלא להפנות אוזן קשבת לאזהרות.
הדיווח מדגיש כי המידע הביטחוני הרגיש הועבר לאיראן עוד לפני תחילתן של פעולות ההסלמה האחרונות בין שתי המדינות. מקורות מציינים כי המסרים הועברו דרך מספר ערוצים שונים, אך למרות זאת לא זכו לטיפול ברמת הרצינות הנדרשת מצד הרשויות האיראניות.
עד כה, לא התקבל אישור לטענות הכלולות בדיווח מצד גורמים מערביים או מטעם איראן עצמה. היעדר האישור הרשמי משאיר את הטענות במעמד של דיווח עיתונאי שטרם אומת.
אירוע חריג התרחש היום (ראשון) בעוטף עזה סמוך לצומת שער הנגב, כאשר כדור תועה שנורה מתוך רצועת עזה פגע ברכב צבאי. חייל ששהה ברכב נפצע באורח קל, ונגרם נזק קל לרכבו. נסיבות האירוע מעלות שאלות קשות בנוגע לבטחון המתיישבים באזור, ובמיוחד על רקע ההקלות הביטחוניות שאושרו לאחרונה.
מחקירה ראשונית של התקרית עולה כי הירי בוצע ככל הנראה על ידי כוחות צה"ל שפעלו בתוך שטח הרצועה. מדובר בירי מבצעי במסגרת הפעילות ברצועה, אך נראה כי הכדור סטה ממסלולו ופגע בטעות ברכב הצבאי שנע בקרבת הגבול.
ראש המועצה האזורית שער הנגב, אורי אפשטיין, הגיב בחריפות לאירוע וביטא את הדאגה בקרב התושבים. בשיחה שהתקיימה זמן קצר לאחר מכן, דרש אפשטיין ממפקד האוגדה לקבל תשובות ברורות לגבי הממצאים והלקחים שיופקו. "אנחנו רואים את התקרית בחומרה רבה", אמר אפשטיין, והוסיף: "שוחחתי לפני מספר דקות עם מפקד האוגדה, ודרשתי לקבל את תוצאות התחקיר הצבאי ואת הפקת הלקחים שימנעו מקרים נוספים בעתיד. אדגיש כי אין שינוי בהנחיות הצבא באזור – אך ברור שאירוע כזה לא יכול לקרות שוב".
לדברי אפשטיין, למרות שהפגיעה הסתיימה בפציעה קלה בלבד, היא מהווה תזכורת כואבת למצב הביטחוני הרגיש והשברירי שעדיין שורר באזור. "לא נשלים עם סיכון חיי אדם בשטחי המועצה. קוראים לכל גורמי הביטחון ומקבלי ההחלטות להגיע לשטח ולוודא מקרוב שבטחון התושבים שלנו נשמר במלואו".
כזכור, לפני כשבועיים הממשלה אישרה, בהמלצת משרד הביטחון, את הסרת המניעה הביטחונית מ-12 יישובים בעוטף עזה. החל מה-1 ביולי 2025, יישובים אלו, ביניהם בארי, כפר עזה, ניר עוז, סופה, נתיב העשרה, ניר יצחק, כרם שלום, עין השלושה, נירים, נחל עוז, כיסופים וחולית, צפויים לחזור לפעילות מלאה, כולל פתיחת שנת הלימודים בתחומיהם. הירי היום מעלה שאלות לגבי תזמון ההקלות והאופן שבו המציאות בשטח עדיין מאתגרת את רצון התושבים והממשלה לחזור לשגרה מלאה. בכירי מערכת הביטחון צפויים לדון בהשלכות האירוע כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד וכדי להבטיח את בטחונם של תושבי העוטף.
לאה מוסקרה (49), אזרחית הפיליפינים שפונתה במצב אנוש מביתה ברחובות לאחר פגיעת טיל איראני ב-15 ביוני, מתה היום מפצעיה והפכה לחלל ה-30 של ההרוגים במלחמה עם איראן.
מותה של מוסקרה, מטפלת שעבדה בישראל, מגיע כמעט חודש לאחר שמטחי טילים בליסטיים איראניים פגעו ברחובות לפנות בוקר של ה-15 ביוני. דירתה נפגעה ישירות באחד מהמטחים הללו. היא פונתה באופן מיידי למרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, שם עברה ניתוחים מורכבים ונאבקה על חייה במחלקה לטיפול נמרץ במשך שבועות ארוכים.
שגרירות הפיליפינים בישראל הודיעה היום בצער על מותה. "במהלך תקופה זו, היא טופלה באהבה על ידי אחותה ג'וי שעובדת גם היא בישראל", נמסר מהשגרירות. "ג'וי שיתפה את החדשות העצובות על מות אחותה והסכימה לפרסם את המידע לציבור. אנו מביעים את תנחומינו הכנים לכל משפחת מוסקרה בפיליפינים, ועובדים על סידורי החזרתה למדינה. נעניק את כל הסיוע הנדרש".
המתקפה על רחובות אירעה דקות ספורות לפני השעה 3:00 לפנות בוקר. בנוסף לפגיעה הקטלנית בדירתה של מוסקרה, מכון ויצמן דיווח על פגיעה במבנים בשטח הקמפוס, אך ללא נפגעים בנפש. בזירת הנפילה הנוספת, במרחק של כשלושה-שני קילומטרים, נפגעו קשות מספר בנייני מגורים אזרחיים. בסך הכול פונו לבתי החולים 37 פצועים: שניים במצב קשה, 12 בינוני ו-23 קל.
נזק רב נגרם למבנים וחנויות ברדיוס של מאות מטרים, ושריפות פרצו בכמה מוקדים בעיר. צוותי כיבוי אש, פיקוד העורף, משטרה ומד"א פעלו במהירות, סרקו דירה אחר דירה וחילצו דיירים רבים, רובם עדיין בבגדי שינה, מתוך ההריסות. מותה של מוסקרה הוא תזכורת כואבת למחיר הכבד שגובה המלחמה בעורף הישראלי.
ח״כ אתי עטיה יו״ר הוועדה לעובדים זרים השתתפה בצערם של בני משפחת מוסקרה ואמרה: "אויבינו האכזריים לא מבדילים בין יהודים וישראלים לעובדים הזרים, חשוב לזכור שגם בשעה זו עדיין ישנם זרים החטופים בשבי חמאס, אנו עומדים בקשר רציף מול משרד החוץ ובני משפחותיהם בנוגע למצבם. יהי זכרה ברוך."
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, דחה היום (א') את הבקשות לצו ביניים שהוגשו במטרה למנוע מוועדת השרים המיוחדת לזמן את היועצת המשפטית לממשלה לדיון לפני שימוע ונגד שינוי בדרכים ובתנאים למינוי והפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה. העתירות, שהוגשו נגד החלטת הממשלה ביקשו לעצור הן את שינוי הליך ההדחה באופן עקרוני והן את הליך הפיטורין הקונקרטי שהחל בעקבותיה.
השופט סולברג התייחס לשני מישורים של טענות שהועלו על ידי הצדדים: במישור העקרוני, העתירות טענו כי החלטת הממשלה פוגעת בעצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה ובמעמדו. השופט סולברג הבהיר כי "מעמדן הנורמטיבי של חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה והחלטות רשויות התביעה – בעינו עומד, ולא חל בו כל שינוי, לבאן או לכאן". הוא הדגיש כי חזקה על הגורמים הרלוונטיים כי ימשיכו לפעול בעצמאות מקצועית מלאה.
במישור הקונקרטי, העתירות ביקשו לעצור הליך פיטורין שהחל. בהתאם לכלל מושרש בפסיקת בית המשפט העליון, השופט סולברג קבע כי "בית משפט זה אינו נדרש לטענות הנוגעות לעניין מסוים, בטרם התקבלה החלטה סופית של הרשות המוסמכת לגבי אותו עניין". כלומר, ביקורת שיפוטית מתבצעת רק לאחר קבלת החלטה סופית, ולא לפני כן. זאת, מכיוון שבהעדר החלטה סופית, אין מדובר בצעד בלתי הפיך.
השופט סולברג ציין כי ההחלטה תקפה במיוחד כשמדובר בבקשה למנוע מהרשות הרלוונטית לקיים דיון בעניין. הוא הוסיף כי ככל שיחול שינוי במצב העובדתי, ניתן יהיה לשוב ולפנות בבקשה מתאימה. משמעות פסקה זו הינה שלאחר החלטת הוועדה שככה"נ תמליץ על הפסקת כהונת היועמ"שית, יוכלו העותרים לעתור שוב וקיים סיכוי סביר כי יתקבל צו ביניים שימנע את ההדחה בפועל.
שורד הטבח המזעזע בנובה הגיע לקבל את ברכת עמוד ההוראה, הגאון רבי יצחק זילברשטיין, לאחר שהתחזק והחל להניח תפילין. ההוראה שקיבל – הייתה מפתיעה.
אלעאי פרץ, החברותא שלו מארגון 'קשר יהודי', שליווה את שורד הטבח, מספר: "הטלפון צלצל, ועל הצג הופיע שמו של משה. שמחה מילאה את ליבי. כשמשה מתקשר, זה בדרך כלל כדי להזמין אותי לשיעור תורה בביתו – איזו זכות! משה, ניצול ממסיבת הנובה, הוא אחד האנשים שהתמזל מזלי ללוות."
"אך הפעם, משה הפתיע אותי. 'יש לי חבר, ליאון, אתה חייב להכיר אותו,' הוא אמר בהתרגשות. 'גם הוא ניצול. הוא התקשר אליי ואמר שהוא רוצה להניח תפילין. באתי אליו, הנחתי לו, ושאל אם יש מצב לסדר לו תפילין?'"
פרץ מוסיף, "איך אפשר לסרב לבקשה כזו? מיד יצרתי קשר עם ליאון. שיחה קצרה, וכבר הרגשתי את החיבור המיוחד. במהלך השיחה, ליאון סיפר לי על רצונו להתחבר מחדש למסורת, והחלטנו לקבוע לו חברותא ללימוד הלכות שבת עם אחד המתנדבים שלנו. טלפון נוסף, והתפילין כבר היו בדרך אליו. כשסיפרתי לו שהתפילין יגיעו תוך ימים ספורים, שמחתו הייתה מדבקת."
"בהיסוס קל, הצעתי: 'ליאון, מה דעתך שניכנס לרב לקבל ברכה?' חששתי שהוא יירתע, אבל ליאון קפץ על הרעיון בהתלהבות. וכך, מצאנו את עצמנו עומדים בכניסה לכולל של הרב יצחק זילברשטיין. האמת? לא היה ברור מי מאיתנו מתרגש יותר."
לדבריו, "הרב זילברשטיין קיבל אותנו בחיוך חם, כזה שחודר לעצמות. 'מה תעשה אם מחבל ייכנס?' הוא שאל את ליאון בחיוך עמוק. 'תחזיק בתפילין,' השיב הרב לפני שליאון הספיק לענות. המילים האלו נחרטו בליבנו. כי זה בדיוק מה שליאון עשה – ומה שהוא ממשיך לעשות. הוא לא ראה רק מחבל אחד, אלא עשרות, אולי יותר, באותו יום נורא בנובה. ועכשיו, התפילין הפכו עבורו לעוגן, לנשק רוחני של ממש."
יו"ר ועדת חוץ וביטחון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, צפוי להיפגש היום (ראשון) עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובהמשך עם נציגים של מפלגות ש"ס ויהדות התורה, על מנת לדון בסוגיית חוק הגיוס.
פגישות אלו מתקיימות על רקע מתיחות גוברת בקואליציה סביב הנושא. בכירים ביהדות התורה איימו כי אם לא תחול התקדמות בימים הקרובים המפלגה עלול לפרוש מהממשלה עוד השבוע.
נתניהו הבטיח לנציגות החרדית לקדם את החוק במהירות אך לפי שעה לא עמד במילתו.
כוחות צה"ל בפיקוד הדרום ממשיכים בפעילותם המבצעית נגד ארגוני הטרור ברחבי רצועת עזה, בהכוונת אגף המודיעין ושב"כ. במהלך היממה האחרונה, כוחות אוגדה 99 ואוגדה 162 הפועלים במרחב בית חאנון שבצפון הרצועה, חיסלו מחבלים והשמידו תשתיות טרור, אמצעי לחימה ותוואי תת-קרקע. כמו כן, הכוחות איתרו והשמידו משגר טילים שנועד לשמש לפעילות טרור. במקביל, כוחות אוגדה 98 הפועלים באותו אזור איתרו והשמידו דירות מבצעיות, חיסלו מחבלים והשמידו תשתיות טרור נוספות.
במרחב חאן יונס שבדרום הרצועה, ממשיכים לפעול כוחות אוגדה 36. במהלך היממה האחרונה, צוות האש של חטיבת גולני זיהה מחבל שניסה לבצע ירי לעבר כוחות הקרקע. בסגירת מעגל מהירה, צוות האש הכווין כלי טיס שחיסל את המחבל. בנוסף, כוחות אוגדת עזה (143) פעלו בדרום הרצועה והשמידו עשרות תשתיות טרור ותקפו מחבלים רבים מהאוויר, בהכוונת מכלול האש של האוגדה.
חיל האוויר השתתף באופן נרחב בפעילות, ותקף במהלך היממה האחרונה יותר מ-150 מטרות ברחבי הרצועה. בין המטרות שהותקפו בסיוע לכוחות הקרקע: מחבלים, מבנים ממולכדים, מחסני אמצעי לחימה, עמדות שיגור נ"ט וצליפה, ומרחבי הטמנת מטענים.
ועדת השרים לחקיקה אישרה הבוקר (ראשון) את הצעת החוק של חבר הכנסת צביקה פוגל, המאפשרת לממשלה חדשה לפטר בעלי תפקידים בכירים, וביניהם היועץ המשפטי לממשלה, בתוך 100 הימים הראשונים לכהונתה.
במהלך הדיון, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייחס לחשיבות הצעת החוק ואמר: "לא יכול להיות שאי אפשר לפטר את אחד ממבצעי התפקידים הבכירים אם יש נתק בינו לבין השר הממונה עליו. בסוף צריך הרמוניה בין שר לרמטכ"ל או מפכ"ל. ההרמוניה היא קריטית להצלחה לטובת עם ישראל. כאשר יש הרמוניה, למשל ביני לבין נציב שב"ס או מפכ"ל המשטרה, יש הצלחות גדולות שכולכם רואים".
השר שלמה קרעי הוסיף כי מדובר ב"הצעת חוק חשובה" שיש "להרחיב אותה לעוד תפקידים. מהממשלה הבאה העם יאמר את דברו – הכי לגיטימי שיש".
שר המשפטים יריב לוין התייחס אף הוא להצעת החוק: "אם הממשלה יורשת את אחד התפקידים הבכירים והיא לא מסתדרת איתו – הלך עליה ועל הציבור. הצעת החוק מאוזנת מאוד ואפילו עם מגבלות גדולות מידי. כל הטענות של היועצת לפוטליזציה הם סיסמאות, והדבר היחיד שיש מאחוריהן זה של אנשים שהפסידו בבחירות ולא מרוצים מהתוצאה, וכל מה שהם עושים זה לסנדל את הממשלה, למנוע ממה לעבוד". לוין ציין כי "יש לנו מפכ"ל ושב"ס שמונו על ידי הממשלה נוכחית, ואין שום פוליטיזציה. ולעומת זאת – יש את היועצת שמונתה על ידי הממשלה הקודמת, והיא תוקעת את עבודת הממשלה ועושה פוליטיקה. הצעת החוק הזו באה לתקן את המצב הזה".
בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, אישר הבוקר (ראשון), בדיון חסוי, פשרה שהוסכמה בין הצדדים בנוגע למינוי ראש השב"כ. על פי הפשרה, בתוך כ-60 יום תסתיים מעורבות השב"כ בחקירת "קטאר-גייט", ובכך תיפתר סוגיית ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
עם סיום תקופה זו, יוכל נתניהו לבחור ולהמליץ על מועמד לתפקיד, ככל הנראה האלוף דוד זיני, בפני הוועדה למינויים בכירים.
הפשרה, שהושגה בשבוע שעבר בין נציגי הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתייחסת לחשש של היועמ"שית כי קיימת מניעה מנתניהו למנות את ראש השב"כ, בשל חקירות "קטאר-גייט" ו"בילד" בהן מעורבים מקורבים אליו. לטענת בהרב-מיארה, 60 הימים הם התקופה הנדרשת לסיום מעורבות השב"כ בחקירה, ובכך תוסר מניעת ניגוד העניינים.
בהחלטת בג"ץ נכלל גם סעיף נוסף שקובע כי "ראש השב"כ שימונה לא יעסוק, במישרין או בעקיפין, בחקירת הפרשות המכונות 'קטאר-גייט' ו'בילד', עד שהנושא ייבחן ויוסדר על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, במסגרת הסדר ניגוד עניינים כמקובל".
הפרלמנט באירלנד צפוי להביא לדיון סופי ביום שלישי הקרוב לדיון חוק שיאסור ייבוא של מוצרים שמיוצרים ביהודה ושומרון ויגדיר אותם כעבירה פלילית – מהלך שמסעיר רבים בישראל בכלל וביו"ש בפרט.
בעקבות זאת, ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, שיגר מכתב לשורת בכירים בממשל טראמפ ובקונגרס בבקשה שארצות הברית תגיב למהלך ותטיל מכסים גבוהים על אירלנד אם החוק יאושר.
במכתבו, מציין דגן כי מדובר ב"חוק אנטישמי שמפלה אך ורק את היהודים החיים ביהודה ושומרון", ומדגיש כי הוא "מהווה פגיעה ישירה בזכויות האדם, מוסרית וביטחונית – וסתירה למדיניות הרשמית של ארה"ב תחת ממשל טראמפ, שהכיר בהצהרה רשמית כי אזור יהודה ושומרון אינו שטח כבוש וכי ההתיישבות בו חוקית ואיינה מנוגדת לחוק הבינלאומי".
לדברי דגן, החוק "מעניק פרס לטרור של הרשות הפלסטינית ופוגע בתושבים שוחרי שלום – והוא מהווה חלק בלתי נפרד ממדיניות החרם הבינלאומית BDS – תנועה אשר ארצות הברית עצמה גינתה שוב ושוב. אם אירלנד תעביר חוק רשמי שמחרים יהודים בלבד – היא תכתיר את עצמה כמדינה אנטישמית. זו תהיה הפעם הראשונה מאז השואה שיעבור במדינה באירופה חוק ספציפי נגד יהודים. מדינה שהופכת לאנטישמית, בניגוד למדיניות ארה"ב, מדינות העולם החופשי לא יכולות להבליג על כך. אני קורא לארצות הברית להטיל מכסים כלכליים על כל מדינה שתומכת בחוקי חרם אנטישמיים שכאלה," כתב דגן.
המועצה האזורית שומרון מציינת כי מדובר בפעם הראשונה בה מדינה מערבית שוקלת להטיל חרם חוקי באופן ממלכתי נגד תוצרת יהודית בלבד – ללא כל התייחסות למפעלים ערביים הפועלים באותו אזור ממש.
המכון הגיאולוגי ומשרד האנרגיה והתשתיות חשפו כי נוהל ההפעלה של מערכת ההתרעה הלאומית מפני רעידות אדמה, "תרועה", הותאם במיוחד בעקבות פעילות צה"ל להשמדת מנהרות.
המערכת הופעלה לראשונה באופן אוטומטי בבוקר ה-26 באוקטובר 2024, כאשר צה"ל פיצץ 370 טון חומר נפץ כדי להשמיד מנהרת חיזבאללה בסמוך לכפר כילא שבדרום לבנון. הפיצוץ גרם להתרעה שהופצה באמצעות צופרים ואפליקציות, ועורר בלבול ובהלה בקרב הציבור.
תחקיר של המכון הגיאולוגי מצא כי המערכת פעלה כפי שתוכננה, אך ההתרעה נבעה משילוב חריג של עוצמת הפיצוץ, הקרבה לחיישני המערכת והעובדה שהאלגוריתם תוכנן במקור לרעידות אדמה ולא לפיצוצים. בעקבות כך, פעלו המכון הגיאולוגי ופיקוד העורף לתיאום נהלים חדשים, שנועדו למנוע התרעות שווא מפיצוצים יזומים מבלי לפגוע במענה לרעידות אדמה. במסגרת הנוהל החדש, נקבע כי פעילות צה"ל להשמדת מנהרות תדווח מראש למכון הגיאולוגי.
