מיקום כתבה: חדשות חמות

מגן דוד אדום קיבל החלטה לצמצם את התרמות הדם לבנק הדם ב-50% פחות מימי שגרה, וזאת החל מהימים הקרובים. המהלך נועד למנוע השמדת מנות דם שהותרמו בעודף משמעותי במהלך המלחמה וטרם נעשה בהן שימוש, עקב תוקפן המוגבל.

במהלך המלחמה הכפיל מספר תרומות הדם לבנק הדם את עצמו, והגיע לכ-13 אלף מנות. מאחר שתוקף השימוש במנות דם מוגבל ל-35 ימים בלבד, בבנק הדם פועלים בימים אלה לעשות שימוש במנות הקיימות במלאי עבור צורכי בתי החולים וצה"ל, לפני שיפקע תוקפן.

בכירים סורים הצהירו בשיחות סגורות על קיומו של דיאלוג ישיר ומתמשך עם ישראל, המתנהל על בסיס יומיומי בימים האחרונים, כך דווח בכאן חדשות. מקור סורי המעורה בנושא מסר כי סוריה אינה פוסלת את האפשרות להגיע להסכם שלום עם ישראל עוד לפני תום כהונתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

לפני כשבוע, נטען כי סוריה, אף שאינה מעוניינת להתערב ישירות במלחמה בין ישראל לאיראן, לא התנגדה לכך שישראל תסכל מתקפות איראניות בתוך המרחב האווירי הסורי – כפי שאכן התרחש בפועל.

הממשל הסורי, בראשו עומד אחמד א-שרע, נמנע לחלוטין מגינוי המתקפה הישראלית על איראן. לעומת זאת, סוריה גינתה בחריפות את המתקפה האיראנית נגד הבסיס האמריקני הממוקם בקטאר.

פרטים חדשים מתפרסמים היום (רביעי) על האסון שאירע אמש בחאן יונס, במהלכו נהרגו שבעה לוחמים מגדוד ההנדסה הקרבית 605, במסגרת התקפה רחבה של חטיבה 188 בדרום רצועת עזה. הפרטים נחשפו בגלי צה"ל.

מתחקיר ראשוני שצה"ל ערך, עולה כי לא שהו חומרי נפץ השייכים לכוח ההנדסי בתוך הפומ"ה, למעט תחמושת הכוננות של הלוחמים. עוד דווח כי בצה"ל מקיימים בדיקת מומחים מעמיקה לפגיעה בנגמ"ש.

התקרית התרחשה במסגרת ההתקפה של חטיבה 188 בחאן יונס, במהלך אירוע לחימה שבו הוזנק מטוס קרב כדי להטיל פצצה על מטרה שהייתה סמוכה מאוד לכוח.

זמן קצר לפני התקרית, הופעל מטען חבלה ובוצע ירי RPG לעבר כוח אחר של לוחמים, וכתוצאה מכך נפצעו שני לוחמים באורח קשה וקל. הגדוד היה בעיצומה של יממת לחימה עצימה, שבמהלכה גם זכה לליווי של חיל האוויר לתקיפת מחבלים.

בהתאם לנהלי הבטיחות של צה"ל, כאשר מטוס קרב מטיל פצצה בסמוך לחיילים, הם נדרשים להיכנס לתוך הכלים המשוריינים כדי שלא ייפגעו מרסיסים או משברי מבנים העפים כתוצאה מהתקיפה האווירית. שבעת הלוחמים נכנסו לתוך הפומ"ה לפרק זמן קצר לטובת תקיפת מטוס הקרב.

בזמן שהותם של הלוחמים בתוך הפומ"ה, מחבל הגיח מאחור מבלי שיבחינו בו, התקרב לנגמ"ש, ובפרק זמן של שניות בודדות טיפס על הפומ"ה. לאחר מכן, המחבל הצליח להשליך את המטען לתוך הנגמ"ש, בזמן שהחיילים שהו בפנים. ההערכה היא שהלוחמים נפגעו כבר מיד עם פיצוץ המטען, בשניות הראשונות של תחילת האירוע.

בתוך מציאות ביטחונית מתוחה שפקדה את ישראל, עם איום אסטרטגי חסר תקדים מצד איראן, נדרשה עיריית בית שמש להיכנס למצב חירום מלא, והפכה לדוגמה ומופת לניהול עירוני אחראי, שקול ומדויק. כבר בשעות הראשונות של המערכה, כשהאזעקות פילחו את הלילה, קיבל ראש העיר שמואל גרינברג החלטה: לא להמתין – לפעול מיד.

המערך העירוני כולו הופעל בתוך דקות. כל אגפי העירייה, בהובלת מנכ"ל העירייה ויחידות הביצוע, התכנסו לישיבת הערכת מצב דחופה. מאז אותו לילה – בכל יום, בוקר וערב, נערכו ישיבות הערכת מצב מקצועיות במרכז ההפעלה העירוני בהובלת רה"ע הרב גרינברג ובהשתתפות כלל מנהלי המכלולים, נציגי פיקוד העורף והגורמים המקצועיים. "הקמנו שגרה של חירום", סיפר גרינברג. "בלי דילוגים, בלי השהיות, עבדנו לפי מתודולוגיה ברורה אותה תרגלנו חודשים ארוכים, מתוך הבנה שדווקא ברגעים כאלה – מנהיגות נמדדת ביכולת להכניס סדר למציאות כאוטית".

ההחלטות התקבלו בזמן אמת. הגבלות על מערכת החינוך, פתיחת מקלטים, תגבור המוקד העירוני, סיורים בשטח, הצבת מיגוניות והכשרת מבני ציבור כמקלטים חלופיים. כל שינוי בשטח לווה בהחלטה ממוקדת בשולחן הפיקוד העירוני. "זה לא זמן לתגובות – זה זמן לניהול", הדגיש גרינברג. "מי שממתין לפקודות עלול לפספס את הדופק של העיר. אנחנו היינו שם – עם היד על הדופק, כפשוטו".

לצד ההיערכות התפעולית, בלט מענה עומק מקצועי. מערך הרווחה, בהובלת המשנה לרה"ע שלמה ברילנט, יצר קשר אישי עם מאות קשישים ונתמך במרכז חוסן עירוני שסיפק סיוע רגשי. מוקד 106 טיפל בכפול מהתפוקה הרגילה, תוך הקפדה על מענה אישי, מהיר ורציף. צוותי התחזוקה תיקנו מקלטים, חיברו מערכות חשמל, פינו פסולת, והחזירו עשרות מקלטים למוכנות מלאה. צוותי החינוך, בראשות ראש מינהל החינוך הרב יוסי גולדרינג וסגן רה"ע הרב יצחק אלמליח, העניקו מענה חינוכי ורגשי, כולל למידה מרחוק ותמיכה פרטנית לתלמידים ובני משפחותיהם.

בתוך המערכה, הקפיד ראש העיר על שקיפות, דיוק ושיקוף יומי לציבור. שמועות כוזבות שצפו ברשתות נבלמו בהודעות בהירות של גרינברג עצמו, שלקח אחריות גם על הרגעת הציבור. "דווקא בזמנים כאלה, הציבור זקוק למנהיגות רגועה ומקצועית. לא לכלי תקשורת – אלא למי שאחראי באמת", אמר. ואכן, הציבור החרדי בעיר, על כל גווניו, גילה אמון במערכת העירונית והגיב במשמעת ובערבות הדדית מעוררת הערכה.

גם רשת המרכזים הקהילתיים בעיר התגייסה, הפסיקה את פעילותה הרגילה והעמידה את אנשיה למענה קהילתי מותאם – לילדים, לקשישים ולמשפחות במצוקה. ולצד הכל, המשיכו עבודות הפיתוח בעיר כסדרן, כולל בשכונות החדשות. "חירום לא מבטל שגרה. הוא רק מוסיף עליה רובד נוסף", ציין גרינברג.

כשנתבקש לסכם את ימי המבצע, מדגיש ראש העיר הרב שמואל גרינברג כי תושבי בית שמש גילו אחריות יוצאת דופן. "ברוך ה', העיר עמדה איתנה לאורך כל התקופה", הוא אומר. "התושבים נהגו באיפוק, במשמעת ובערבות הדדית מעוררת הערכה, והדבר איפשר לנו לנהל את המשבר באופן יעיל, מסודר ושקול".

לדבריו, כעת עם תום מבצע "עם כלביא" והסרת כלל ההגבלות על ידי פיקוד העורף, חוזרת העיר לשגרה מלאה. מערכת החינוך נפתחת מחדש – בכלל הגילאים והמסגרות – כולל החינוך המיוחד, ההסעות והצהרונים גם התחבורה הציבורית חוזרת לפעול כסדרה, ומשרדי העירייה ישובו לקבלת קהל, בכלל זה מחלקת הגבייה. המקלטים שהוסבו לשימוש ציבורי ייסגרו.

"אני מודה לקב"ה על חסדיו, ולצוותים שפעלו ללא לאות – עובדי העירייה, אנשי התחזוקה, הרווחה, החינוך, התפעול, כוחות הביטחון והחירום – שפעלו יחד סביב השעון כדי לשמור על הרציפות העירונית ולהעניק ביטחון לתושבים", הוסיף ראש העיר. "זו הייתה תקופה לא פשוטה, אבל גם רגע שבו אפשר היה לראות את עומק האחריות, המקצועיות והאמונה שמרכיבים את הרוח העירונית של בית שמש. כעת, אנחנו חוזרים לשגרה – וממשיכים קדימה, מתוך אחדות, בכל הכח".

מתחילת מבצע ״עם כלביא״ חיל האוויר יירט מאות כלי טיס בלתי מאוישים ששוגרו מאיראן לעבר שטח הארץ. אנשי מערך הבקרה האווירית פרוסים ברחבי הארץ ואחראים על גילוי מטרות אוויריות חשודות מחוץ לגבולות הארץ ובתוכה.

במסגרת שיתוף הפעולה בין מערך הבקרה האווירית למערך ההגנה האווירית וטייסות מסוקי הקרב, נסגרו מאות מעגלים על כלי טיס בלתי מאוישים שיורטו בהצלחה.

מסוקי ומטוסי הקרב טסים בשמי המזרח התיכון תחת אש ופועלים על מנת ליירט מטרות אשר מהוות איום על שטח מדינת ישראל. מרבית מכלי הטיס הבלתי מאוישים ששוגרו מאיראן, יורטו מחוץ לגבולות המדינה.

מדובר צה"ל נמסר כי "חיל האוויר ימשיך לפעול על מנת להסיר כל איום אווירי בשמי הארץ ולהגן על אזרחי ותושבי מדינת ישראל".

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, ביקר היום בחברת רפאל וקיים הערכת מצב עם יו"ר החברה, ד״ר יובל שטייניץ, המנכ"ל, יואב תורג'מן ובכירים נוספים. מנכ"ל משרד הביטחון סייר במספר אתרי ייצור, ביניהם בקו הייצור של מערכת "כיפת ברזל" ושוחח עם העובדים.

מנכ"ל משרד הביטחון אמר במהלך ביקורו לעובדות ועובדי רפאל: "בשם מערכת הביטחון כולה, הגעתי לכאן כדי לומר לכם תודה. רפאל הייתה שותפה מלאה בכל הממדים: בהתקפה, במכת הפתיחה, בסיכול שיגור הטילים בשטח איראן וכמובן בהגנה על העורף. מדינת ישראל חייבת לצאת כעת למערכה מואצת של הצטיידות".

לדבריו, "איראן לא נעלמה ולא ויתרה על שאיפותיה. המירוץ לקיזוז היתרון הטכנולוגי הישראלי וההתחמשות לקראת העימות הבא החלו. על אף ההצלחה המבצעית הבלתי רגילה, עלינו לפעול בתחושה של דחיפות, להאיץ דרמטית את כל מערכי הייצור ולפתח את הדורות הבאים של מערכות הלחימה. נדרשת התגייסות לאומית של כלל גופי המדינה למערכה על ההצטיידות"

בתגובה לתקיפות הגרעין האמריקאיות, האקרים הפועלים בחסות טהרן ניסו לחדור למערכות מחשוב של בנקים, קבלני ביטחון וחברות אנרגיה בארה"ב – אך בשלב זה ללא נזק נרחב, לפי הערכת גורמים בממשל. מומחים מזהירים כי יכולות סייבר מהוות נשק זול אך אפקטיבי ביותר, שעשוי להפוך לכלי מרכזי בארסנל של מדינות עוינות. למרות עליונותה הצבאית המסורתית, תלותה הגוברת של ארה"ב במערכות דיגיטליות חושפת אותה לסיכונים חדשים.

גל המתקפות הסייבר האיראניות האחרון התרחש בצל תקיפות אמריקאיות על מתקני גרעין באיראן. גורמים אמריקאים דיווחו כי במסגרת זאת, האקרים הנתמכים על ידי משטר האייתוללות כיוונו לבנקים מובילים, ספקי שירותי ביטחון ותאגידי נפט אך הצליחו לגרום עד כה רק לשיבושים מקומיים ולא פגעו ביציבות התשתיות הלאומיות הקריטיות.

אולם המקרה ממחיש את הפוטנציאל ההרסני של לוחמת רשת. כפי שציין בפני ABC ארני בליני, איש הון סיכון בתחום הטכנולוגיה, "פעולות פריצה של האקרים זולות בהרבה מכדורים, מטוסים או נשק גרעיני מה שאנליסטים בתחום הביטחון מכנים לוחמה קינטית." הוא הוסיף כי בעידן הדיגיטלי, על אף היותה המעצמה הצבאית הדומיננטית, ארה"ב פגיעה בגלל תלותה במערכות ממוחשבות.

בליני, מנכ"ל חברת ההשקעות Bellini Capital, העריך שהמתקפות האמריקאיות האחרונות דווקא עשויות לדרבן את איראן, סין, רוסיה וצפון קוריאה להגביר משמעותית את ההשקעה ביכולות סייבר התקפיות. תחזית מדאיגה בהינתן הנזק העצום שתוקפים וירטואליים מסוגלים לחולל במינימום משאבים.

ההתפתחויות האחרונות מדגישות את הצורך של ארה"ב לשריין את מרחב הסייבר שלה כחלק בלתי נפרד מביטחונה הלאומי. האתגר אינו פשוט אך ללא התמודדות יסודית עם פגיעויות במערכות המחשוב הלאומיות, העליונות הצבאית של וושינגטון עלולה להתברר כחסרת מועילה מול יריבים דיגיטליים נחושים.

דובר צה"ל פרסם היום כי אתמול נהרגו שבעה לוחמי צה"ל בפיצוץ מטען שהוצמד לנגמ"ש שלהם ברצועת עזה, בצה"ל המחישו שוב את האיום הקטלני שמהווים מטעני חבלה על כוחותינו הפועלים במובלעת.

מומחי חבלה של ארגוני הטרור ברצועה השקיעו שנים בפיתוח מגוון סוגי פצצות ממטעני צד נגד שריוניות ועד מלכודות רב שלביות המוטמנות בקירות בטון. לצד שימוש במטענים מוסווים לאורך צירי תנועה ובמבנים ממולכדים, לוחמי חמאס מנצלים גם אזרחים תמימים כמגן אנושי כולל ילדים קטנים הנושאים סירים בתואנה שהם מבקשים אוכל, בעוד מחבלים מתחבאים מאחור ומנסים להתקרב ללוחמינו.

ההתקלות הטראגית אתמול, שבה נהרגו שבעה חיילים, התרחשה כאשר נגמ"ש מסוג פומ"ה עליו נסעו הלוחמים הותקף במטען שהוצמד אליו ככל הנראה בידי מחבלים שארבו בהריסות. רוב האבדות הכואבות שספג צה"ל בלחימה הנוכחית ברצועת עזה נגרמו ממטעני חבלה, המהווים את אחד האיומים המשמעותיים ביותר על הכוחות.

מטעני החבלה של החמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגוני טרור נוספים כוללים מגוון רחב של אמצעי לחימה קטלניים ומתוחכמים ממטענים רבי עוצמה, דרך מוקשים נגד טנקים ומלכודות דו-שלביות, ועד פצצות מוסוות היטב בתוך אלמנטים אזרחיים כמו קירות בטון. המטענים מוטמנים ומוסווים מראש לאורך צירים שבהם צפויים לוחמי צה"ל לעבור, במבנים אזרחיים הפכו למלכודות מוות, ואפילו מתחת לפני הקרקע.

הם מופעלים לעיתים מרחוק בשלט, לעיתים באמצעות חיישני תנועה ודריכה. אך שיטה נפוצה במיוחד היא הצמדת המטען ישירות לכלים הנדסיים כמו דחפורים – טקטיקה שגבתה מחיר כבד מצוותי הנדסה קרבית שאיבדו חברים יקרים בפיגועים שכאלה בחודשים האחרונים.

דיווחים מהשטח חושפים עד כמה אכזריות ומתוחכמות השיטות של החמאס. מחבלים מנסים להיצמד ללוחמינו דרך מנהרות ותוך הסוואה בהריסות, אבל הם גם מנצלים ציניות את האוכלוסיה האזרחית כמגן אנושי. מפקדים בשטח מספרים איך ילדים תמימים נשלחים לעבר החיילים עם סירי אוכל במטרה למשוך אותם קרוב יותר, כשמאחור מסתתרים מחבלים המנסים להתקרב ולתקוף. בצה"ל מבהירים כי כל מפגש כזה עם אזרחים הוא סיכון עצום.

למעלה משבוע לאחר הפגיעה הישירה ממנה סבל מבנה בית הספר "גשרים", מוסד בו לומדות 150 בנות עם מוגבלות שכלית התפתחותית, המופעל על ידי ארגון אהל שרה, נכנסו לראשונה למקום חיילי יחידת חילוץ והצלה של פיקוד העורף, כשהם מצויידים בקסדות וציוד הגנה מלא.

עד לכניסת החיילים, לא התאפשרה כניסה לאף גורם לתוך המבנה, גם לא להנהלת בית הספר, שניסתה להיכנס כדי לאמוד את הנזק, למבנה, לכיתות, לציוד, לחדרי הספח ולרכוש התלמידות.

מדובר בכניסה ראשונה למתחם מאז יום התקיפה האיראנית, וזאת לאחר סגירה מוחלטת מחשש לקריסות נוספות. הכניסה בוצעה לצורך תרגיל ייעודי של היחידה, אך לראשונה יכלה הנהלת הארגון לצפות מקרוב בממדי החורבן שנגרם.

מתוך התיעוד עולה תמונה קשה: כיתות שלמות שהתמוטטו, תקרות שקרסו, חדרי ספח מושקעים שהפכו לרסיסים, ציוד טיפולי וייעודי שהתפזר לרסיסים, קירות מנופצים, ומתחם שלם שנותר מיותם והרוס. המקום שפעל במשך שנים כמוקד חינוכי-טיפולי ל־150 תלמידות, אינו ראוי עוד לשימוש.

הנהלת אהל שרה, פועלת בימים אלו לאיתור חלופה זמנית, שתאפשר את חזרת התלמידות עם הצרכים המיוחדים ללימודים ולמסגרת שהייתה עבורן עוגן יציב ויומיומי.

מנהלת בית הספר "גשרים", הגב' יהודית שטיינמץ, אמרה בכאב: "קשה לתאר את התחושות כשאת רואה את המקום שאת חיה בו יום־יום, חרב. כל ציור של ילדה, כל שולחן, כל פינה שנבנתה באהבה, נעלמו ברגע. אבל אנחנו לא נשברים. בעז"ה נבנה מקום חדש, בטוח יותר, עם מרחבים מתקדמים וראויים באמת למה שהילדות האלו צריכות. כי הן, לא פחות מכל אחת אחרת, זכאיות ללמוד בכבוד ובשמחה."

מנהלת ארגון אהל שרה, הגב' מלכה וינברג, הוסיפה: "מהרגע שבו התבשרנו על הפגיעה, היינו בהלם מוחלט. עמדנו על ההריסות, וכשרצינו להיכנס פנימה כדי לבדוק את היקף הנזק, מנעה מאיתנו הכניסה לתוך המבנה. כעת ראינו את התמונות, אנחנו מעכלים את עוצמת האובדן והנזק, לאחר השקעה של שנים ומאות אלפי שקלים. למרות הכאב והדאגה, בלב פנימה, אנחנו כבר רואות את העתיד. את האולמות החדשים, את החדרים שמצוידים בטכנולוגיה חינוכית מתקדמת, את החיוך של הילדות כשייכנסו למקום משודרג ובטוח. כרגע אנחנו עסוקים במציאת פתרון דחוף ל-150 בנות שזקוקות ליציבות יותר מכל".

הממשלה אישרה היום (רביעי) את הצעת שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, לקבוע את מתווה הניהול של בית הכנסת תפארת ישראל (ר' ניסן בק שול), לפיה החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי ינהלו יחד את פעילות המקום. זאת לאחר מספר פעמים שההצעה נדחתה בישיבת הממשלה, בשל התנגדות מפלגת הציונית הדתית למתווה, אבל המתווה אושר בתמיכת ראש הממשלה וסגנו יריב לוין.

בהחלטה נאמר כי לבנייתו מחדש של בית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי חשיבות רבה כיוון שהוא מהווה סמל לרצף של התיישבות יהודית בירושלים, ונודעת משמעות לשיקום בית הכנסת שהיה אחד מסמלי היישוב היהודי בירושלים לפני קום המדינה.

בית הכנסת תפארת ישראל הוא נכס שיפעל ואשר צפוי למשוך אליו מתפללים ומבקרים רבים, והממשלה משקיעה בו תקציבים רבים לאורך שמונה השנים האחרונות.

האגף המקצועי במשרד ירושלים ומסורת ישראל אשר בחן את המודל המיטבי להפעלת בית הכנסת תפארת ישראל לטובת ציבור המבקרים והמתפללים העתידי מצא כי הפעלה משותפת של בית הכנסת על ידי שני הגופים המפורטים – החברה לפיתוח הרובע היהודי והקרן למורשת הכותל – הם המתאימים למטרה זו.

החברה כאמור יישמה את החלטות הממשלה האמורות בנוגע לפרויקט הבינוי ומהווה זרוע ביצוע של הממשלה המנהלת נכסים במתחם הרובע היהודי, והקרן, כעמותה ממשלתית, שמהווה גם היא זרוע ביצוע של הממשלה, היא בעלת ניסיון עתיר ורב שנים בניהול הכותל המערבי, המהווה אתר תפילה מושך קהל רב במרחב המדובר.

מודל הניהול המשותף של שני הגופים מתקיים כיום בבית כנסת החורבה, ולאחר בחינה, נמצא כי מודל זה, בו כל צד מביא את המומחיות שלו הוא המודל הנכון.

לאחרונה הנחה שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, להעביר במסגרת תוכנית החומש לחיזוק ומיצוב מרחב אגן העיר העתיקה בירושלים, 17 מיליון שקלים נוספים לבנייה המשוחזרת של בית הכנסת תפארת ישראל (ר' ניסן בק שול), שנהרס על ידי הירדנים במלחמת השחרור – מתוך מטרה להביא להשלמתו בקרוב.

השר פרוש סייר לאחרונה מספר פעמים במתחם העבודות לשחזור בית הכנסת תפארת ישראל, בכדי לעמוד מקרוב על קצב ההתקדמות לקראת השלמת הפרויקט ופתיחתו לקהל הרחב.

במהלך הסיורים ופגישות העבודה בנושא התעדכן השר פרוש על התקדמות העבודות והקשיים שנערמו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל בעקבות ההגבלות על כניסת עובדים פלסטינים לישראל, והנחה לאתר בהקדם כוח עבודה יהודי שישלים את העבודות – כפי שאכן בוצע.

שר ירושלים ומסורת ישראל, הממונה על החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, הנחה להאיץ את העבודות בכדי להשלים את הפרויקט בהקדם האפשרי. על פי ההערכות, היעד להשלמת הפרויקט עומד על מספר חודשים, בציפייה כי כבר בחג סוכות תשפ"ה, נזכה להתפלל במקום, לאחר ביאת משיח צדקנו.

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: "ההחלטה היום היא נדבך נוסף בעבודה שלנו במשרד ירושלים ומסורת ישראל לקראת השלמת השחזור של בית הכנסת תפארת ישראל ופתיחתו לקהל הרחב. פרויקט שחזור בית הכנסת 'תפארת ישראל' הינו פרויקט בעל חשיבות היסטורית ומרגשת כל מי שירושלים פועמת בליבו".

בישיבת הממשלה שהתקיימה בשבוע שעבר, העלה סגן השר אורי מקלב את הסוגיה החמורה של אי-הגעת התרעות החירום לציבור החרדי. לדבריו, ציבור רחב שאינו עושה שימוש באמצעים דיגיטליים – כדוגמת טלפונים חכמים ואפליקציות תקשורת – אינו מקבל את התרעות פיקוד העורף בזמן אמת.

"פניות רבות שהגיעו אל לשכתי מראשי רשויות ואזרחים חרדים מלמדות על בעיה עמוקה ומתמשכת", אמר סגן השר מקלב. "מדובר בפיקוח נפש. הציבור החרדי מנותק ממערכות ההתרעה, ויש לפעול בדחיפות כדי לתקן את המחדל".

סגן השר הדגיש כי הרשות החרדית במשרד ראש הממשלה כבר גיבשה והציגה פתרונות מותאמים לצרכי המגזר החרדי, אך עד כה נרשמה התעלמות מצד הגורמים האחראיים בפיקוד העורף.

בעקבות פנייתו של סגן השר, ראש הממשלה הנחה את שר הביטחון והגורמים הרלוונטיים לבחון את הסוגיה ולהציג פתרונות שיבטיחו את הגעת התרעות החירום גם לאוכלוסיות שאינן מחוברות לאמצעים דיגיטליים, ובפרט לציבור החרדי.

המערכה האחרונה עם ישראל הותירה את המשטר האיראני בנקודת מפנה היסטורית, שם מתעוררות שאלות מכריעות על עתידו הפוליטי. למרות שישראל נמנעה מניסיון להפיל את משטר חומיני, הרי שהדיונים על אפשרות השינוי הפנימי הולכים ותופסים תאוצה. בניתוח מעמיק שפורסם בערוץ האופוזיציה "איראן אינטרנשונל", נחשפים שלושה תרחישים מרכזיים להפלת שלטון חומיני במדינה.

התרחיש הראשון והסביר ביותר מצביע על אפשרות הפיכה פנים מערכתית, שבה גורמים בצבא או במשמרות המהפכה יחליטו לפעול נוכח סימני קריסת המשטר. מטרתם המוצהרת תהיה מניעת אנרכיה ושימור יציבות המדינה, תוך נטילת יוזמה להחלפת ההנהגה הנוכחית.

התרחיש השני מציג תמונה של שיבת קבוצות אופוזיציה מהגולה, בעלות תמיכה מערבית ישירה או עקיפה. בין הגורמים הפוטנציאליים נמנים הנסיך רזא פהלווי, תנועות ליברליות, ארגוני שמאל חילוניים, וקבוצות אתניות כגון הכורדים. הצלחת תרחיש זה מותנית ביצירת ואקום שלטוני ברור ובתנאים בינלאומיים ופנימיים תומכים.

התרחיש השלישי, המהווה את החלופה העממית ביותר, הוא התקוממות המונית רחבת היקף. תרחיש זה יתממש אם מוסדות השלטון יתמוטטו והמונים יצליחו לתפוס את רגע השינוי היסודי.

כל אחד מהתרחישים טומן בחובו הן הזדמנויות והן אתגרים, כאשר המשותף לכולם הוא הרצון העמוק לשינוי פוליטי מהותי במבנה השלטוני האיראני.