מיקום כתבה: חדשות חמות

לאחר ניסיונות רבים לפתור את משבר חוק הגיוס ולהגיע לפתרון שיעמוד במבחן בג"ץ, נראה כי השיחות הגיעו למבוי סתום. מפלגת דגל התורה אף קיבלה הוראה מהגר"מ הירש לצאת לבחירות, מה שמצביע על הסלמה חמורה.

במפלגות החרדיות מפנים אצבע מאשימה כלפי יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, בטענה שהוא האחראי למשבר. לטענתם, דרישותיו "מופרכות" ומנעו את האפשרות להגיע לחוק מוסכם. בין הדרישות שהועלו: החלת סנקציות אישיות חמורות גם במקרים של עמידה ביעדי הגיוס, ושלילה גורפת של תקציב הישיבות גם בעמידה של 94% מהיעדים.

רשימת הסנקציות הנדרשות כללה ביטול הנחות בארנונה, ביטול נקודות זיכוי מס בתלוש שכר, ביטול הטבות "מחיר למשתכן", חובת מס רכישה גם על דירה ראשונה, ביטול סבסוד לימודי אקדמיה, מניעת הוצאת רישיון נהיגה, מניעת יציאה מהארץ, מניעת סבסוד מעונות ומניעת הנחות בתחבורה ציבורית.

מנגד, גורם בכיר בקואליציה טוען כי הן דגל התורה והן ש"ס אינן ממהרות לבחירות. לדבריו, מדובר במהלך טקטי שנועד להפגין רצינות, בתקווה שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעיל לחץ וישהה מהלכים כדי להעביר חוק מוסכם.

בינתיים, ראש הממשלה זימן ללשכתו את יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, בניסיון לשכנעו להגיע להסכמות. עוד דווח כי הרב דוב לנדו והרב משה הירש סירבו להיפגש עם נתניהו, בטענה ש"אין טעם בשיחות נוספות ועל הכול דיברנו".

בצל הדיווחים על המגעים לעסקת חטופים בין ישראל לארגון הטרור חמאס, בהובלת שליח הנשיא דונלד טראמפ, סטיב וויטקוף, תא"ל (במיל') ארז וינר, בראיון שהעניק היום (רביעי) לגלי ישראל, מתריע בחריפות: "השיח אתמול מדבר על כך שצה"ל מגביר את הלחץ כדי להגיע למתווה של עסקה. זה אבסורד", לדבריו.

עוד הוסיף תא"ל (במיל') ארז: "חמאס יודע שבכל זמן נתון הוא יכול לעצור את הלחץ הצבאי ולנהל משא ומתן, וגודל האבסורד הוא שהמשא ומתן יהיה על מתווה שלפני חודש ישראל אמרה שהוא מוגבל בזמן, ואם חמאס לא יקבל אותו – מתקדמים קדימה בעוצמה".

הוא הדגיש את עמדתו הנחרצת: "אני לא מכיר משא ומתן בו אתה חוזר אחרי חודשיים לשולחן ומקבל את אותה הצעה. הצבא צריך אך ורק להילחם, לדהור קדימה להכרעה".

לוחמי צוות הקרב של חטיבת הנח״ל בפיקוד אוגדה 162 פועלים בבית לאהיא שבצפון רצועת עזה, כחלק ממבצע ״מרכבות גדעון״. בשבועות האחרונים, מטרות טרור רבות הותקפו מהאוויר ומהקרקע, בהן מחבלים, מצבורי אמצעי לחימה, מבנים ממולכדים, משגרים ופירי מנהרות.

באחת הפעילויות, הכוחות השמידו מבנה ממולכד שאותר באמצעות רחפן. במבנה שהושמד, הוסתרו מטענים בתוך שק במטרה לפגוע בכוחותינו. מדובר צה"ל נמסר כי "כוחות צה״ל ממשיכים לפעול נגד ארגוני הטרור ברצועת עזה על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל".

ועדת החוקה דנה בימים אלו בהצעת חוק שנויה במחלוקת של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), הקובעת הטלת מס בשיעור 80% על כל תרומה מישות מדינית זרה לעמותה. על פי ההצעה, שר האוצר יהיה רשאי לקבוע פטור ממס זה בנסיבות מיוחדות, באישור ועדת הכספים.

בין העמותות שעלולות להיפגע מההצעה יש לא מעט עמותות חרדיות, והחוק עלול להביא לקריסתן המיידית. גורמים המעורבים בפרטי החוק טוענים כי שר האוצר ישתמש בסמכותו כדי להחריג אותן, אולם קיים חשש טבעי שעם שינוי הרכב הממשלה המצב ישתנה לרעה.

בתוך כך, בעולם הישיבות מזהירים מפני תקדים מסוכן. "היום זה מיסוי על כספים ממדינות, מחר זה יכול להיות גם מיסוי כללי על כסף זר – מה שיקריס את עולם התורה הנשען במידה רבה על תרומות מחו"ל, בפרט לאחר הקמת קרן עולם התורה", הסביר בכיר בעולם הישיבות.

על פי הדיווחים, ביהדות התורה מתכוונים לתמוך בחוק, אולם אחד מבכירי המפלגה, בשיחה עם 'המחדש' הכחיש הסכמה כזו ואמר: "זה נשמע מדאיג מאוד. נצטרך לדון על זה". מנגד, בש"ס טען אחד הח"כים שהסיעה לא תתמוך בהצעת החוק, אולם עד למועד פרסום הכתבה טרם הושגה התייחסות רשמית של הסיעה.

אחד מראשי העמותות שייפגעו מההצעה הביע כעס רב על ההצעה בשיחה עם "המחדש": "לא מספיק שהנציגות החרדית לא מצליחה לפתור את מצוקת התקציב של עולם התורה, כעת הם גם מאפשרים להטיל עלינו מכת מחץ".

מנהל ישיבה מוכרת בירושלים הביע דאגה מהשלכות רחבות יותר: "מנוסח הצעת החוק עולה אצלנו חשש חמור שזה יתפתח בהמשך גם לפגיעה בקבלת תרומות מאזרחים מחו"ל. לא ברור למה הנציגות החרדית נותנת מתנה כזו לליכוד בזמן שהם רודפים אותנו בעניין חוק הגיוס".

משרד מבקר המדינה מביע שאט נפש לנוכח עתירת הסנגוריה הצבאית לבג"ץ, המבקשת למנוע את המשך הביקורת על אירועי 7 באוקטובר. בהודעה שפרסם המשרד נמסר כי "מצופה ממי שהצהיר על קבלת אחריות לאחד המחדלים החמורים בתולדות המדינה שלא לנסות לחמוק מביקורת".

המבקר מציין בחומרה שהסנגוריה הצבאית מתעלמת מההסכמות שהושגו לאחרונה בין מבקר המדינה לבין הרמטכ"ל וראש השב"כ, שקיבלו תוקף של פסק דין. הסכמות אלו אפשרו את כניסת הביקורת ל"ליבת הכשל" של 7 באוקטובר. "הסנגוריה מתעלמת מפסק הדין שניתן על בסיס מתווה ההסכמות ומהעתירות שנמחקו לבקשת כל הצדדים, לרבות היועצת המשפטית לממשלה, אשר כבר עיכבו את הביקורת במשך 14 חודשים", נכתב בהודעה.

מבקר המדינה מביע אמונה כי בג"ץ ידחה את העתירה, אותה הוא מגדיר כ"מופרכת ושערורייתית", וככזו המבקשת "לעשות פלסתר מפסק הדין". לדבריו, דחיית העתירה תאפשר למשרד מבקר המדינה להמשיך את הביקורת על כל הדרגים, על מנת לספק בהקדם תשובות לאזרחי ישראל על כשלי 7 באוקטובר.

עוד הודגש בהודעה כי בניגוד לטענות מסוימות, ביקורת המדינה אינה סותרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית. "כאשר זו תקום ייקבעו איתה גבולות גזרה", מציין המבקר. יתרה מכך, חוק מבקר המדינה קובע כי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת תוכל להקים ועדת חקירה ממלכתית בהתבסס על דוח מבקר המדינה, מה שמחזק את חשיבות הביקורת הנוכחית.

מועצת הביטחון של האו"ם תצביע היום (רביעי) על הצעת החלטה הקוראת להפסקת הלחימה ברצועת עזה. ההצעה, שהוגשה על ידי עשר החברות הלא קבועות במועצה, צפויה להיתקל בווטו מצד ארצות הברית.

הצעת ההחלטה כוללת הבעת חשש עמוק מהמצב ההומניטרי הקשה בעזה, ובפרט מסכנת הרעב המרחפת על האוכלוסייה. היא קוראת לכל הצדדים לציית באופן מלא לדין הבינלאומי ולמשפט ההומניטרי.

עיקרה של ההצעה הוא דרישה ל"הפסקת אש מיידית וקבועה" בעזה, המבוססת על העקרונות שנקבעו בהחלטה 2735. עקרונות אלו כוללים: שחרור כל החטופים, החלפת אסירים, נסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה והפעלת מנגנון שיקום משמעותי לאזור.

זוהי הפעם הראשונה שבה מוגשת למועצת הביטחון הצעת החלטה בנוסח כה מפורט מאז כניסתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבית הלבן.

שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, צפוי לשאת נאום חריף במהלך הדיון. דנון יבהיר כי "מי שתומך בהחלטה חד צדדית ומוטה מעניק בפועל סיוע לחמאס".

לדברי דנון: "במקום ללחוץ על חמאס לקבל את המתווה שנמצא על השולחן, יש מי שסבורים שלחץ בינלאומי יעצור את ישראל. המסר שלנו ברור: שום דיון או החלטה לא יגרמו לנו להשאיר את החטופים מאחור".

ההצבעה צפויה להיות סוערת ולשקף את הפערים העמוקים בין מדינות העולם ביחס למלחמה בעזה ולפתרון המשבר ההומניטרי.

"הגיע הזמן להפסיק להשלות את עצמנו – ולסיים את העבודה", כך מצהיר עו"ד מארק צל, יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל וסגן נשיא המפלגה הרפובליקנית העולמית, בהתייחסו לשיחות המתנהלות בין ארצות הברית לאיראן. צל מביע חשש עמוק מפני המהלכים הדיפלומטיים, וטוען כי "גם אם איראן תסכים לתנאים של טראמפ – ישראל והמזרח התיכון יישארו בסכנה. אין תועלת במו"מ עם ממשלת האייתוללות".

לדברי צל, "מי שחושב שאפשר לחזור להסכמים ישנים עם איראן – לא למד מההיסטוריה". הוא מדגיש כי "החלון לפעולה נגד האיום הגרעיני של איראן הולך ונסגר", וקורא לפעולה נחרצת נוכח האיום המתגבר.

עו"ד צל מכיר במאמצים הדיפלומטיים של הנשיא טראמפ ומביע הערכה כלפיהם: "אני מעריך מאוד את המאמצים הדיפלומטיים של הנשיא טראמפ, ומבין אותם, ומתפלל להצלחתו בפעולותיו. ארה"ב והנשיא טראמפ הם ידידיה הגדולים ביותר של ישראל". יחד עם זאת, הוא מצביע על פער תפיסתי ביטחוני: "גם בין ידידים יכולה להיות זווית הסתכלות שונה על אירוע מסוים. בעוד שהאיום האיראני על ארה"ב אינו קיומי, עבור ישראל איראן צריכים רק 2-3 טילים גרעיניים כדי להשמיד אותה."

מכאן גוזר צל את המסקנה כי "טראמפ פועל נכון לפי 'America First' – וישראל צריכה לפעול לפי 'Israel First'". הוא קובע נחרצות שישראל אינה יכולה לסמוך על המשטר הנוכחי באיראן, "ממשל האייתוללות – משטר שהפר כל הסכם שחתם עליו והכריז על השמדת ישראל כמטרה". צל מבהיר כי "המאבק הקיומי של ישראל הוא לא נגד איראן ואזרחי איראן. באם המשטר באיראן ישתנה, הסיפור יהיה שונה לחלוטין. אך בעוד ממשל האייתוללות נשאר – ישראל לא יכולה לסכן את קיומה".

בסיכום דבריו, צל מציג תמונת מצב מדאיגה של "מרוץ נגד הזמן מה יקרה קודם: נפילת המשטר באיראן, או שאיראן תגיע לנשק גרעיני מוכן כנגד ישראל". דבריו מבטאים דרישה לפעולה מיידית וחד-משמעית נוכח האיום האיראני על ביטחונה של מדינת ישראל.

איך דובאי הפכה למקום הבטוח ביותר להשקעות נדל"ן.

בעשור האחרון, דובאי התבססה כמעצמה כלכלית אזורית עם תשתיות מרהיבות, מיסוי כמעט אפסי ותיירות משגשגת. אבל מאחורי הקצוות המלוטשים והאסתטיקה האורבנית המרשימה, מסתתר אחד היתרונות המשמעותיים ביותר למשקיעי נדל"ן מכל העולם: רמת ביטחון ואמינות  גבוהות בהשקעה.

למעשה, בכל הקשור לשקיפות, הגנה פיננסית, רגולציה ופיקוח. דובאי מציבה רף חדש לשוק הבינלאומי, המשרת את המשקיעים ו'משאירה אבק' לשאר המדינות.

חשבון נאמנות: הכסף של המשקיעים מוגן לחלוטין.

על מנת לשכנע לקוחות אמידים מכל העולם להשקיע ברכישת נדל"ן במדינה זרה, היזמים והמדינה נדרשים לספק לרוכשים וודאות וביטחון מלא שהשקעתם בטוחה.  הלב הפועם של מערכת הביטחון והוודאות הזו הוא מנגנון חשבון הנאמנות (Escrow Account). כל יזם שמעוניין להתחיל פרויקט נדל"ן בדובאי מחויב לפתוח חשבון נאמנות בפיקוח ממשלתי ובו 100% מכספי המשקיעים מנותבים לחשבון נאמנות.
הכספים אינם זמינים ליזם, הם משתחררים אך ורק בהתאם לקצב הבנייה ובהתאם לאבני דרך מדויקות, לאחר ביקורת פיזית בשטח של נציג הממשלה והנפקת דו״ח רשמי שמוגש לרשות המקרקעין של דובאי (Dubai land department – DLD). גם את הדו"ח הזה ניתן לראות באתר ובאפליקציה הממשלתית!

הכל מנוהל ומפוקח ע״י מחלקת הקרקעות של דובאי והיא מאפשרת לכל משקיע להיכנס לאתר הרשמי או לאפליקצייה של DLD, להזין את שם הפרויקט ולראות בזמן אמת:

• את סטטוס הפרויקט.
• תמונות עדכניות מהפרויקט.
• את פרטי חשבון הנאמנות.
• פרטי היזם והפרויקט.
• את אחוזי הבנייה שהושלמו בכל שלב.
• דוחו"ת עדכניים.
• ניתן לקבל ולהפיק אישורים, נסח טאבו ועוד
• ניתן לראות כל עסקה שמתבצעת.

שקיפות ברמה הזאת לא קיימת באף מדינה אחרת.

לא רק פיקוח צמוד –  אלא ערבות מדינית מלאה!

בנוסף למנגנון הנאמנות, דובאי מספקת למשקיעים שכבת ביטחון נוספת: המדינה עצמה מפקחת על התהליך ומספקת וערבות מלאה על הפרויקט עד שיושלם במלואו. נציגי ממשל מבקרים באתרי בנייה לעיתים תכופות, בודקים את ההתקדמות בפועל, ורק לאחר אישורם  משתחררים כספים ליזם.
יתר על כן, רק לאחר שנת "בדק", שבה נבדקת הדירה ע"י הרוכש בפועל, משתחררים 5% נוספים מהתשלום. כך המדינה מוודאת שהמוצר הסופי נמסר באיכות גבוהה, ללא ליקויים.

וכמובן לכל תלונה ניתן לפנות לרשות המקרקעין ישירות, (תנסו ותופתעו מהמענה המהיר).

רגולציה נוקשה ליזמים. למה זה טוב למשקיעים?

הדרך להיות יזם נדל"ןבדובאי איננה פשוטה. כדי לקבל אישור לבנייה, על היזם לשלם מראש את עלות הקרקע, ובנוסף לכך – להפקיד 20% מעלות הבנייה מכספו האישי. זהו מסנן טבעי שמוציא מהשוק יזמים חסרי גב כלכלי חזק.

בנוסף, הרשות הרגולטורית לנכסי נדל"ן (RERA), מפקחת על כל חוזה, עסקה, הבטחה שיווקית או סטייה מהתכנון. במקרה של הפרה, מוטלים קנסות כבדים. כך מבטיחים שההבטחות שניתנו למשקיעים מקוימות בפועל.

סיכוי אפסי לקריסת פרויקטים

מערכת כזו של פיקוח ומגבלות על היזמים מייצרת יתרון ברור מאד: רמת הסיכון הנמוכה ביותר בעולם. דובאי מחזיקה ברקורד מרשים של פרויקטים שהושלמו בזמן, תוך עמידה בתקנים מחמירים. כל אלו הפכו את העיר ליעד מבוקש עבור משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד, המחפשים לא רק תשואה גבוהה, אלא בעיקר שקט נפשי.

שוק דינמי, תשואות אטרקטיביות – עם רמת ביטחון של בנק שווייצרי

היתרונות הללו לא באים על חשבון הרווחיות ולמעשה תומכים ברווחיות. שוק הנדל"ן של דובאי ממשיך לרשום צמיחה דו-ספרתית ברבעונים האחרונים, עם ביקוש גבוה מצד תושבים, משקיעים זרים ועסקים בינלאומיים. המחירים עדיין נחשבים נמוכים יחסית למטרופולינים דומים באירופה ובארה"ב, אך המגמה ברורה –  דובאי עולה, ובמהירות.

דובאי לא רק "בטוחה" – היא גם מובילה עולמית

אם בעבר הייתה תחושת "חוסר ודאות" בכל הקשור להשקעות במפרץ, הרי שכיום דובאי הפכה לדוגמה ומופת. עם מערכת רגולטורית מוקפדת, שקיפות מלאה, פיקוח בזמן אמת וערבות ממשלתית, היא מוכיחה שאפשר לבנות אקוסיסטם של השקעות עם אפס פשרות ורווחים נדלנ"יים הגבוהים בעולם

ב 5 משפטים:

• 100%  מההשקעה עובר לחשבון נאמנות מוגן
• פיקוח ממשלתי ישיר על כל פרויקט
• ערבות של המדינה, רגולציה חזקה ושקיפות נדירה
• דרישות סף מחמירות ליזמים, המסננות מראש סיכונים.
• כשהכסף מוגן, הבירוקרטיה שקופה והביקוש רק עולה – נשאר רק להרוויח!

בעולם שבו השקעה בנדל"ן הפכה לא אחת למשחק של מזל – דובאי מציעה אלטרנטיבה בטוחה, מדויקת, ומבוססת על אמון.

כשהכול שקוף, מבוקר ומפוקח – מה כבר נשאר לעשות?
רק לבחור פרויקט, להירגע – ולתת לרווחים לטפס לגובה.

[elementor-template id="555097"]

הסנגוריה הצבאית הגישה היום (רביעי) עתירה דחופה לבג"ץ נגד מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדרישה להפסיק את הליכי הביקורת בנושאי הליבה הקשורים לאירועי 7 באוקטובר ולפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". המהלך המשפטי מעורר הדים ודן בסוגיות מהותיות של סמכות, אחריות וזכויות בתקופה רגישה.

לטענת הסנגוריה, המבקר חורג מסמכותו ופוגע פגיעה קשה ובלתי הפיכה בזכויותיהם של משרתי צה"ל. עוד נטען כי הביקורת, באופן שבו היא מתנהלת כיום, עלולה לפגוע בעבודתה של כל ועדת חקירה ממלכתית שתקום בעתיד לחקור את האירועים. בעתירה נכתב במפורש כי "משרתי צה"ל העלולים להיפגע מהליכי הביקורת חשופים לפגיעה אנושה בשמם הטוב, שתיחרט בדברי הימים של המדינה, מבלי שניתנות להם הזכויות הדיוניות הבסיסיות הנדרשות להליך הוגן".

עמדת הסנגוריה הצבאית מגיעה על רקע הודעתו של מבקר המדינה בחודש מרץ השנה. אז, אנגלמן ציין כי סיכם עם הרמטכ"ל לשעבר, אייל זמיר, על "פתיחה בביקורת מלאה על סוגיות הליבה לכשל ב-7 באוקטובר". לדברי אנגלמן, "בימים אלו ביקורת המדינה עוסקת רבות בסוגיות הקשורות לכשלי 7 באוקטובר. כ-200 עובדי משרדי עוסקים בביצוע 60 ביקורות הבוחנות את כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי".

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם וראש אגף הייצוא הביטחוני (סיבט), תא"ל (מיל') יאיר קולס, הגישו לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, את דו״ח הייצוא הביטחוני לשנת 2024, שנה שבמהלכה חתמו התעשיות הביטחוניות על חוזים חדשים בהיקף של 14.795 מיליארד $ (כ-52 מיליארד ₪).

מדובר בנתון הגבוה אי פעם ובשנה הרביעית ברציפות, שבה נקבע שיא חדש בהיקף הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל. במהלך השנה הצליחו התעשיות הביטחוניות, בסיוע ובהכוונת משרד הביטחון, לחתום על מאות חוזים משמעותיים ברחבי העולם, כאשר יותר ממחצית (56.8%) הן מגה-עסקאות בהיקפים של לפחות 100 מיליון $, כל אחת.

מפרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' ב-7 באוקטובר 2023, עבר משרד הביטחון למתכונת חירום וכך גם התעשיות הביטחוניות, שנרתמו למאמצי המלחמה ועברו לייצר, סביב השעון, עבור צה"ל, במקביל להמשך הייצור עבור לקוחות זרים. ההישגים המבצעיים חסרי התקדים, יחד עם הניסיון המבצעי שצברו הפיתוחים הישראליים במהלך המלחמה, יצרו ביקוש גדול לטכנולוגיה הישראלית בקרב מדינות רבות. ואכן גם שנת 2024 הסתכמה בשיא חדש והתאפיינה בעסקאות ייצוא משמעותיות.

בשנת 2024 נמשכה מגמת העלייה בהיקף הייצוא הביטחוני של מערכות הגנה אווירית- 48% מהיקף העסקאות, (לעומת 36% בשנת 2023); זינוק מרשים חל בתחום מערכות הלוויינות והחלל, שעמד בשנת 2024 על 8% מהיקף העסקאות (לעומת 2% בלבד בשנת 2023). בנוסף, נרשמה צמיחה משמעותית בחתימת החוזים אל מול מדינות אירופה- 54% מהיקף העסקאות בשנת 2024 (לעומת 35% אשתקד).

הנדבכים המשמעותיים בייצוא הביטחוני: מערכות הגנ"א טילים ורקטות (48%), כלי רכב ורק"מ (9%), לווינות וחלל (8%), מכ"מ ומערכות ל"א (8%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (8%), תצפית ואופטרוניקה (6%), מודיעין מידע וסייבר (4%), תחמושת וחימוש (3%), אמצעי ירייה ושיגור (2%), מערכות תקשוב וקשר (2%), מל"טים ורחפנים (1%), ופלטפורמות ומערכות ימיות (1%).

נתוני הייצוא הביטחוני לפי פילוח גיאוגרפי: אירופה (54%), אסיה והפסיפיק (23%), מדינות הסכמי אברהם (12%), צפון אמריקה (9%), אמריקה הלטינית (1%), ואפריקה (1%).

התפלגות חתימת חוזים ע"פ היקף כספי: עסקאות גדולות ביותר מ-100 מיליון $ (56.8%), עסקאות בין 50-100 מיליון $ (9.5%), עסקאות בין 10 ל-50 מיליון $ (16.3%), ועסקאות עד 10 מיליון $ (17.4%).

שר הביטחון, ישראל כ"ץ: "דווקא בשנת מלחמה קשה ומורכבת, ישראל שוברת שיא של כל הזמנים בייצוא הביטחוני – 15 מיליארד דולר. ההישג האדיר הזה הוא תוצאה ישירה של הצלחות צה"ל והתעשיות הביטחוניות נגד חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן, משטר האייתולות באיראן, ובזירות נוספות שבהם אנו פועלים נגד אויבי ישראל. העולם רואה את העוצמה הישראלית ומבקש להיות שותף לה. נמשיך לחזק את צה"ל ואת הכלכלה הישראלית באמצעות חדשנות ביטחונית שתבטיח עליונות ברורה מול כל איום – בכל מקום ובכל זמן".

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: ״השיא החדש בייצוא הביטחוני הישראלי, בשנת מלחמה, מבטא יותר מכל הערכה עולמית הולכת וגוברת לביצועי הטכנולוגיה הישראלית. המערכות הישראליות הדהדו בשנה החולפת ברחבי המזרח התיכון. יותר מדינות רוצות להגן על אזרחיהן באמצעות אמל״ח ישראלי.
על מנת לתמוך את צרכי צה"ל בטווח המידי והרחוק, עלינו להמשיך את התנופה בייצוא הביטחוני, שמאפשרת להעצים את צה"ל ביותר מערכות, לפתח את הדורות הבאים ולחזק את כלכלת ישראל. עלינו להרחיב את בסיס הייצור הביטחוני הישראלי, כדי להבטיח כשירות ביטחונית רציפה ומתמשכת לאורך זמן ובימים קשים וגם כדי שנוכל לייצא יותר. נפעל להרחיב את השווקים הקיימים, לפרוץ לשווקים חדשים ולמצות טוב יותר את האקוסיסטם הישראלי הייחודי בתחום הדיפנס-טק".

בימים האחרונים הגיש מטה משפחות החטופים, בשם משפחות החטופים והחטופות ושורדי השבי, פנייה תקדימית לבג"ץ. מטרת הפנייה היא שבית המשפט העליון ידון בהפרת זכויותיהם החוקתיות של החטופים ושל בני משפחותיהם, נוכח המצב המורכב והמתמשך.

הגשת העתירה מגיעה על רקע הצטברות עדויות מדאיגות משורדי שבי רבים, המצביעות על סיכון ממשי ומיידי הנגרם לחטופים כתוצאה מהרחבת הלחימה ברצועת עזה. בנוסף, העתירה מדגישה את הפגיעה הבריאותית הקשה הנגרמת למשפחות החטופים, הנשארות שרויות בחשיכה ובמצב של אי-ידיעה מתמשך לגבי גורל יקיריהן.

חשוב לציין כי העתירה אינה מבקשת להביא להפסקת המלחמה. תחת זאת, היא דורשת מבית המשפט לחייב את הממשלה לספק מענה סדור ומנומק בנוגע לאופן התנהלותה ומדיניותה בסוגיית החטופים – מענה שלטענת המשפחות, לא ניתן להן או לציבור עד כה.

ארגון RIAS, המנטר תקריות אנטישמיות בגרמניה, פרסם היום (רביעי) את דו"ח האנטישמיות השנתי שלו לשנת 2024, והנתונים מצביעים על עלייה מדאיגה של 77% במספר התקריות האנטישמיות במדינה בהשוואה לשנה הקודמת.

הדו"ח חושף כי בשנת 2024 נרשמו בגרמניה, בממוצע, 24 תקריות אנטישמיות מדי יום – כלומר, תקרית אנטישמית אחת בכל שעה.

ממצא מטריד במיוחד עולה מהדו"ח בנוגע למצב באוניברסיטאות בגרמניה, שם מספר התקריות האנטישמיות שילש את עצמו. נתון זה מצביע על הסלמה חמורה בשנאת יהודים במוסדות אקדמיים, מה שמעלה חשש כבד לגבי ביטחונם ורווחתם של סטודנטים וחברי סגל יהודים.

במסגרת עדותו בבית המשפט ב"תיק 1000", ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לקשר הממושך עם איש העסקים ארנון מילצ'ן ולמתנות שקיבל ממנו, וטען כי אלו ניתנו בתקופות בהן לא כיהן בתפקיד פוליטי.

"מילצ'ן נתן לי סיגרים כל הזמן. הוא הבין שאני אוהב סיגרים. הקשר איתו היה הרבה יותר הדוק ממה שאתה אומר. הייתה לו אחוזה בפריז, היינו נפגשים שם כמה פעמים. בהזמנתו, באירוחו המלא, על כל נסיעה הוא שם סכומים מנופחים. הוא היה מוציא במפגשים האלה סיגרים ושמפניות", פירט נתניהו.

עוד הוסיף כי טס על חשבונו של מילצ'ן "פעם אחר פעם אחר פעם, אבל לא כשהייתי בפוליטיקה. כי זה אסור. את השהייה הוא היה מממן, שילם בכרטיס אשראי, אני יודע איך?".

נתניהו ניסה לחזק את גרסתו כי הקשר עם מילצ'ן בשלהי שנות ה-90 התפתח ללא קשר למעמדו הציבורי. "הייתי פגר פוליטי פעמיים. מי חשב שאחזור ואהיה ראש ממשלה? ארנון מילצ'ן ידע שאין לי כוונה לחזור", אמר נתניהו לשופטים. הוא חזר על דבריו מהיום הקודם לפיהם לא התכוון לשוב לפוליטיקה לאחר "הפסד צורב, 12 מנדטים, הייתי על סף מוות פוליטי. אחרי שהיית ראש ממשלה זה פגר פוליטי".

עם זאת, התביעה, טענה כי נתניהו מעולם לא העלה טענות אלו בחקירותיו הקודמות, וכי הטענות אינן עולות בקנה אחד עם אירועים שהתרחשו בזמן אמת.

בהובלה של משרד האנרגיה והתשתיות, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה אתמול (ג') להעביר לאישור הממשלה תכנית לרצועת תשתית משולבת בין סדום לאילת, בסמוך לכביש 90. מדובר במקטע באורך של כ-160 ק"מ, במסגרתו, תוקם רצועה משולבת של קווי תשתיות תת קרקעיות, הכוללים, בין היתר, קווי חלוקת גז טבעי, חשמל, דלקים, מים וביוב ותקשורת. בעתיד, תוכל הרצועה אף להעביר מימן, זאת בהתאם להליכי תכנון משלימים שמקדם המשרד בנושא.

התכנית המדוברת היא במסגרת תמ"א 37 תיקון 3, תכנית המקדמת הקמת רצועות תשתיות משולבות יחד ברחבי המדינה. הרצועה קיימת מאלון תבור שבצפון ומסתיימת, כאמור, בסדום. המטרה של התכנית היא לשמור רצועה משותפת לכלל התשתיות התת קרקעיות, לרבות גז טבעי, דלק, חשמל, תקשורת, מים וביוב – כל אלה במסדרון אחד, על מנת לייעל את השימוש בקרקע, לחסוך בהליכי תכנון נפרדים לכל תשתית, לצמצם זמנים להקמת קווי התשתיות שייכנסו לרצועה וכן לפנות שטחים וקרקעות לטובת שימושים אחרים. עד היום קידם משרד האנרגיה והתשתיות למעלה מ-600 ק"מ של רצועות משולבות ומשותפות לתשתיות תת קרקעיות.

המסדרון המוצע בתוכנית עובר בסמוך לכביש 90, כאשר במסגרת הליך התכנון, הוכן מסמך סביבתי מקיף. מדובר בבשורה לצרכני חלוקת הגז הטבעי בדרום, כל זאת בתיאום ובשיתוף עם ראש עיריית אילת וראשי המועצות האזוריות חבל אילות וערבה תיכונה. יש לציין כי על מנת לשמור על מסדרון תשתיות משותפות, משרד האנרגיה והתשתיות אחראי לוודא כי כל הנחת תשתית חדשה במסדרון שומרת מקום לשאר התשתיות.

גורם בכיר בליכוד מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין, בטענה שהתעקשותו הפוליטית בנושא חוק הגיוס גוררת את המדינה למשבר חמור.

"ההתעקשות הפוליטית של אדלשטיין גוררת את כולנו לבחירות בזמן של מבצע הכרעה בעזה, כשהחטופים עדיין אצל החמאס, וכשברקע איום הגרעין מאיראן. זה טירוף הדעת וחוסר אחריות מוחלט – והכול משיקולים פוליטיים צרים ונקמנות אישית", נמסר מהגורם הבכיר.

מעין סמון, דוברו של יולי אדלשטיין, הגן על עמדתו וטען בתגובה: "אם לגייס חרדים במציאות של מלחמה על הבית, כשאחים שלי נשחקים במילואים, כשהמשפחות שלהם קורסות וכשזוגות מתגרשים כי הן לא עומדות בעומס המילואים זו 'נקמנות אישית' – אז אני בעד נקמה".