מיקום כתבה: חדשות חמות

החלטה תקדימית נתקבלה לאחרונה, ובמסגרתה יתאפשר לציבור הישראלי לבקר באזורים שמעבר לגבול הסורי, לאחר תקופה ממושכת שבה נחשב השטח לאסור בכניסה ורווי סכנות. מדובר בהחלטה שמשקפת את השינוי הדרמטי במציאות הגיאופוליטית באזור, בעקבות התמוטטות המשטר בדמשק לפני כארבעה חודשים והשתלטות צה"ל על שטחים בצד הסורי של הגבול.

הגופים האחראים על הפקת הסיורים הם מדרשת קשת יהונתן ומדרשת הגולן, אשר פועלים בתיאום הדוק עם פיקוד הצפון ואוגדה 210 של צה"ל. יעד הטיולים יהיה נחל הרוקאד, אזור טבעי מרהיב הממוקם בשטח סוריה, שעד כה רק מתי מעט מאזרחי ישראל זכו לבקר בו.

התוכנית כוללת קיום שני מחזורי סיורים ביום במהלך חול המועד פסח – אחד בשעות הבוקר והשני בשעות אחר הצהריים. פתיחת האזור לביקורי אזרחים התאפשרה הודות להצלחת מבצע "חיצי הבשן", במסגרתו השתלטו כוחות צה"ל על שטחים בסוריה לאחר נפילת המשטר של בשאר אל-אסד.

עם זאת, לא כולם רואים בעין יפה את המהלך של הכנסת אזרחים לשטח שעד לא מזמן היה אזור לחימה פעיל. מבקרים מצביעים על המקרה הקודם והטרגי בלבנון, שבו התרחש מה שהוגדר כמחדל כאשר האזרח זאב זאבו ארליך ז"ל הוכנס לשטח לחימה, אירוע שהסתיים במותם של ארליך ושל סמל גור קהתי מגולני, וכן בפציעתם של שני קצינים. המבקרים תוהים האם צה"ל הפנים את הלקחים מהאירוע הטרגי, ומביעים חשש שמא ההיסטוריה עלולה לחזור על עצמה.

שר הבטחון ישראל כץ נשא דברי ברכה מוקלטים בפתח ועידת הבטחון של תנועת הביטחוניסטים בשיתוף ערוץ 14 בכותרת 'שנת ההזדמנות'. בפתח הדברים שיגר איום ברור לחות'ים ולקח גם אחריות על פגיעה בפעילי טרור על אדמת איראן "אין ספק שהמסר שאותו מקבלים אויבנו הוא חד וברור מתמיד, מי שירים יד על ישראל, ידו תגדע וזורעה הארוכה של צה"ל תפגע בו ותבוא איתו חשבון בכל מקום".

עוד הוסיף השר כ"ץ "כשם שפגענו אנושות בחמאס, ניצחנו את חיזבאללה, מוטטנו את שלטון אסד בסוריה והיכנו קשות בציר הרשע האיראני . כך נמשיך להלום בעוצמה בכל מי שיאיים עלינו, נכה קשות גם בארגון הטרור החות'י ונערוף את ראשי מנהיגיו בתימן, בדיוק כפי שעשינו באיראן, בעזה, בלבנון ובזירות נוספות"

שר הבטחון התייחס למתרחש ברצועת עזה ואמר כי "מדינת ישראל נחושה להשיג את מטרות המלחמה ובראשן החזרת כל חטופינו החיים והחללים והשמדת ארגון הטרור חמאס. זוהי מחויבות לאומית וערכית שניצבת לנגד עיננו"

כ"ץ ציין עוד כי הוקמה מנהלת להגירה מרצון מהרצועה "הקמת מנהלת מעבר מרצון לתושבי עזה שיהיו מעוננים לעזוב את הרצועה. אנחנו פועלים בכיוון הנכון לפי חזונו של נשיא ארה"ב טראמפ ועובדים קשה כדי שזה יצליח" לקראת סיום הודה שר הבטחון לאנשי המילואים והקבע ואמר "עקרון מרכזי ונוסף שאותו חידדה וחיזקה המלחמה האחרונה, המחויבות שלנו לתגמול, הוקרה והערכה ככל הניתן למשרתי המילואים והקבע"

גל מחאה רחב היקף התעורר לאחרונה ברחבי רצועת עזה, כאשר תושבים רבים התגייסו להביע התנגדות לשלטון חמאס ולמלחמה המתמשכת. חרף מאמצי הדיכוי האלימים מצד הארגון בימים האחרונים, ממשיכים להגיע עדויות מצולמות מאזורים שונים ברצועה, המתעדות את האירועים. באחד מאירועי המחאה אף דווח על מותו של איש משטרה מקומי.

למרות שלא מדובר בהתקוממות בעלת פוטנציאל להפיל את שלטון ארגון הטרור בשלב זה, הרי שמדובר בביטוי ההתנגדות העממי החריף ביותר שנרשם מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, שבעקבותיה נחתו על עזה הרס וחורבן כתוצאה ממעשי הארגון ופשעי המלחמה שביצע.

אחד המשתתפים במחאה, מוחמד אבו סאקר, אב לשלושה ילדים המתגורר בבית חאנון, התייחס לסיבות שהביאו אותו להצטרף למפגינים. בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות AP, הצהיר: "המחאה היא לא על פוליטיקה אלא על חיי אדם. אנחנו לא יכולים למנוע מישראל להרוג אותנו, אבל אנחנו יכולים ללחוץ על חמאס שיסכים לוויתורים במשא ומתן". דברים אלו עשויים להתקבל בחיוב בישראל ולתמוך בקו המדיניות הנוכחי.

ברשתות החברתיות ניתן למצוא שפע של ביקורת אנונימית כלפי המצב, אולם ישנם גבולות ברורים למה שניתן לומר בפומבי. כפי שהסביר מרואיין המזוהה בשם מוסטפא, "יש קו אדום בשיח הלאומי הפלסטיני. אתה פשוט לא מבקר התנגדות חמושה". לדבריו, "לעשות את זה יספק אז את סוג העילה שישראל והקהילה הבינלאומית מחפשים" כדי להצדיק את פעולותיה של ישראל. מעבר לכך, ישנו חשש אמיתי שאזרחים שיעזו להפגין במישרין נגד אנשי הזרוע הצבאית של חמאס עלולים לשלם על כך בחייהם.

לפי סוכנות הידיעות AP, הסקרים מצביעים על כך שהתמיכה בחמאס בקרב תושבי עזה, שידעה עלייה מסוימת אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, חזרה בחודשים האחרונים לרמות דומות לאלו שנמדדו טרם המתקפה. עם זאת, הסוכנות מדגישה כי "הסקרים בזמן מלחמה בעזה מאתגרים במיוחד, בשל חוסר גישה לאזורים מסוימים ועקירה המונית". מעבר לכך, מציינת הסוכנות כי "יש כמובן גם פוטנציאל לחץ גדול עוד יותר על המשיבים, לענות בדרך מסוימת שתהיה נוחה לחמאס", דבר המטיל ספק מסוים במהימנות התוצאות המתפרסמות.

העיתונאי מוחמד אל-באשא, המתמחה בסיקור המזרח התיכון ותימן ומשמש כיועץ תקשורת אסטרטגית, העלה לרשת מידע מעניין ביום חמישי. בפרסומיו הציג אל-באשא תוכן שמקורו באזרחים תימנים המפיצים נתונים על מיקומי פעילות של ארגון הטרור החות'י במדינה. הפרסומים מגיעים מצד אזרחים המביעים התנגדות לשליטת החות'ים בתימן, ושואפים להעביר את המידע האסטרטגי לידי ארצות הברית ובעלות בריתה במערב. מטרתם המוצהרת היא לסייע בידי הכוחות התוקפים לפגוע באופן ממוקד במטרות החות'יות.

בין החומרים שהופצו ניתן למצוא תיעוד המראה את מיקומן המדויק של מערכת מנהרות המשויכות לחות'ים באזור הררי בסעדה, דרומית לאזור אל-אשש בתימן. בהתייחסו לתופעה כתב אל-באשא בחשבון ה-X שלו: "מרתק לראות יותר תימנים חולקים בגלוי קואורדינטות ומיקומים של עמדות החות'ים".

בנוסף לכך, העיתונאי האמריקאי העלה תהייה מעניינת לגבי היעדרותו של מנהיג ארגון הטרור החות'י, עבד אל-מלכ אל-חות'י, מהזירה הציבורית. לאחר תקופה ארוכה בת 25 ימים בה הקפיד אל-חות'י להופיע בציבור מדי יום, ולעיתים אף פעמיים ביום, נרשמה היעדרות בולטת שנמשכה שישה לילות רצופים. נראה כי העיצום בהופעותיו הפומביות של מנהיג החות'ים מתרחש על רקע הגברת הפעילות הצבאית האמריקאית בתימן. המתקפות האמריקאיות, שכוונו כנגד יעדים המזוהים עם ארגון הטרור, עשויות להסביר את הימנעותו של אל-חות'י מלהיחשף בציבור בתקופה זו.

על רקע פרשת קטארגייט, שר הכלכלה ניר ברקת תוקף בחריפות את קטאר בועידת הביטחון של תנועת הביטחוניסטים בשיתוף ערוץ 14. בראיון לעיתונאית ליטל שמש אמר: "קטר היא מממנת הטרור הגדולה בעולם. הם מממנים את הטליבן, דאעש, חמאס, חיזבאללה. הם גם מממנים את האחים המוסלמים בכל העולם. קטר משקיעה טריליון דולר. בקמפוסים בארה"ב, הם קונים קבוצות ספורט, קונים כל דבר שזז. הם זאב בעור של כבש, אנחנו צריכים להרחיק אותם מאיתנו בכל דרך".

"אין להם מקום פה. אמרתי את זה כבר במאי 2024, להרחיק כל מי שעסק איתם בעבר. לך תדע מה הם עושים שם מאחורי הקלעים, הם קונים את כולם. ואנחנו צריכים לשים חקיקה ולהגדיר אותם כמדינת תומכת טרור, להתייחס אליהם כאויב מר. צריך פשוט להוציא אותם, לזרוק אותם, הם נזק גדול לתפיסתי גם במשא ומתן להשבת החטופים".

על החזרה לצפון אמר ברקת : "קו התפר היום הרבה יותר מסוכן מהצפון" בהתיחסותו לסוגית הרשות הפלסטינית אמר ברקת: "הרשות הפלסטינית, בדיוק כמו חמאס, זו נבלה וזו טריפה. הם לא רוצים לחיות איתנו. אני מתנגד בתוקף להכניס עובדים מהרשות הפלסטינית שמשלמת לרוצחי יהודים מיליוני דולרים. כל עוד זה מה שהם עושים, לא נכניס עובדים מהרשות הפלסטינית."

על הפיתרון למדינה הפלסטינית אמר ברקת: "מדינה פלסטינית לא תקום. זה לא יקרה בשום אופן. היום דעת הקהל בישראל מבינה את זה, גם הפלסטינים מבינים את זה. מדינה פלסטינית לא תהיה. מצד שני, גם מדינה אחת לא תהיה. לכן, אנחנו מציגים מודל שנקרא מודל האמירויות – אוטונומיות שפועלות יחד, שחיות עם ההתיישבות, ובעיקר שיכירו במדינת ישראל . כאן נכנס הקונספט של "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי: תכירו בנו, נעזור לכם. לא תכירו בנו? נהפוך אתכם לעזה. תושבי יהודה ושומרון צריכים להחליט – מה הם רוצים להיות כשהם יהיו גדולים? עזה או דובאי?"

תא"ל במיל' פרופ' יעקב נגל, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר מזהיר מפני משבר כוח האדם בצבא, באיום הנשקף מצד איראן ובצורך בשינוי תפיסתי בצה"ל בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר

"כבר לפני השבעה באוקטובר, ובמיוחד אחרי – יש משבר כוח אדם בצה"ל וצריך לטפל בו כמה שיותר מוקדם, גם בחובה וגם בקבע", הזהיר פרופסור נגל. הוא ציין כי ועדתו גיבשה המלצות מגוונות לפתרון המשבר, כולל הקצאת תקציבים וביצוע תוכניות, וכי ראש הממשלה הנחה ליישם אותן. עם זאת, הדגיש נגל כי אירועי ה-7 באוקטובר לא נבעו ממחסור בגודל הצבא או בתקציב, אלא מחוסר מוכנות, בין היתר בתחומי המילואים והחימושים, וכי המלצות הוועדה בנושא הועברו לגורמים הרלוונטיים.

תובנה מרכזית נוספת ששטח פרופסור נגל נגעה לשינוי הנדרש בתפיסת הביטחון של צה"ל. "אם עד אוקטובר 23 צה"ל התבסס על הגנה והכלה, מה שצה"ל עושה היום, וזו גם הייתה ההמלצה המרכזית של הוועדה, זה לעבור למצב של התקפה ומניעה", הסביר נגל. הוא הדגיש כי "צריך למנוע את האיום לפני שמגיע" וכי התפיסה של "שקט בכל מחיר" אינה יכולה להיות המטרה המרכזית. "רוצים שקט אבל זו לא המטרה המרכזית. צריך להיות יוזם ופרואקטיבי, וברגע שזה קורה צה"ל מנצח בצורה יותר קלה", קבע נגל.

בהתייחסו לאיום האיראני, אמר פרופסור נגל כי "איראן היא היום המרכז שעומד מול עם ישראל ומולה צריך להשקיע את מירב בניין הכוח וההיערכות". הוא ציין את רצונו של חמינאי ליצור "חגורת אש סביב ישראל", שחלקה קרס לאחר ה-7 באוקטובר, אך הזהיר כי "איראן עדיין מאמינה, חושבת ומתכוונת להשמיד את מדינת ישראל וצריך לקחת את האיום ברצינות". נגל פירט כי ההמלצות צריכות להתמקד בחיזוק היכולות ההתקפיות של ישראל, שיפור מערכות ההגנה האווירית והגבולות, התאמת הכוח הצה"לי בזרועות השונות בדגש על כוחות היבשה, והיערכות לתרחישים משתנים. בנוסף, הדגיש את הצורך במוכנות הגנתית גם במרחב התת-קרקעי ובבניית עצמאות חימושית של ישראל.

מעצר הלוחמים בבנימין: יממה אחרי שבלשי ימ"ר ש"י ואנשי המחלקה היהודית בשב"כ עצרו את רבש"ץ הישוב מלאכי השלום אברהם מרציאנו ושני תושבים נוספים המשרתים במילואים, יצא היום (חמישי) מפקדו של מלאכי פרל – אחד הלוחמים שנעצרו להגנתו ומתח ביקורת חריפה על מעצרו.

מלאכי הוא לוחם מצטיין שמגיע לכל משימה ועושה הכל כדי להגן על המדינה למרות כל הקושי של המילואים", סיפר גלעד, מפקדו ביחידת המילואים שנלחמת כעת ברצועת עזה. "הוא עשה יותר מ200 ימי מילואים מתחילת המלחמה, ונלחם בעזה ובלבנון כבר בשלושה סבבים".

"כעת הוא התחיל איתנו ביחד את הסבב הרביעי, יצא הביתה לאפטר לפני מספר ימים והיה אמור לחזור ללחימה בעזה בתחילת שבוע הבא, אך נעצר לפתע. אפילו לא נותנים לו לפגוש בעו"ד או זכויות בסיסיות אחרות שמגיעות לכל אזרח במדינה, קל וחומר ללוחם שנותן את הנשמה ואת הלב לטובת הגנת המדינה. זה פשוט דבר שהוא בלתי נתפס, שלוחם מילואים שצריך אותו מחר במלחמה נמצא כעת במעצר", תקף מפקדו.

מעצר הרבש"ץ והלוחמים שאחד מהם נמנה על כוח ההגמ"ר בישוב, התרחש ביום השנה להירצחו של רועה הצאן בנימין אחימאיר הי"ד בשטחי המרעה של הישוב בידי מחבל שפל מהכפר דומא. כעת נותר הישוב ללא רכז ביטחון, חרף ההתקפות בשטחי המרעה שהלכו והתגברו לאחרונה.

שר החוץ גדעון סער קיים פגישה עם שר החוץ של צרפת ז'אן-נואל בארו בביקורו בפריז. המפגש כלל פגישה ארוכה בארבע עיניים בין שני השרים, שלאחריה התקיימה פגישה מורחבת. בפגישה דנו השניים בכל הסוגיות האיזוריות שעל הפרק – חמאס והחטופים בעזה, לבנון, סוריה, והאיום הגדול ביותר – איראן. שר החוץ סער הזמין את מקבילו הצרפתי לבקר בקרוב בישראל.

לאחר מכן, קיים השר סער מסיבת עיתונאים בשגרירות הישראלית. במהלך הצהרתו אמר שר החוץ סער: "איראן היא מדינה מסוכנת עם משטר קיצוני שפועל לערעור היציבות האזורית, ייצוא המהפכה האיסלאמיסטית והפצת טרור. אסור שהמשטר הכי קיצוני בעולם ישיג את הנשק הכי מסוכן בעולם. *מניעת נשק גרעיני מאיראן היא יעד משותף לצרפת ולישראל. חמאס דוחף לחידוש המלחמה בכך שהוא מסרב לשחרר את 59 חטופינו ומסרב להניח את נשקו. ישראל לא תוותר על אף אחד מאזרחיה החטופים ולא תסכים לחזור למציאות של לפני ה-7 באוקטובר, שבה נשקף איום מתמשך לביטחון אזרחיה מרצועת עזה".

"צרפת וישראל מעוניינות ביציבות בלבנון, בהמשך הפסקת האש ובשחרור לבנון מהכיבוש האיראני. לישראל מחויבות עליונה לשמור על בטחונה וביטחון אזרחיה. כל הפעולות שלנו נועדו לשרת מטרה זאת. אסור לאפשר לחיזבאללה להתאושש ולהתחמש. יש שיתוף פעולה בין איראן, חיזבאללה וחמאס. לא נאפשר פעולות כנגד ישראל מלבנון ולא נאפשר לחזור למציאות של ה-6 באוקטובר באף אחד מהגבולות שלנו", אמר סער.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, פתח היום (רביעי) את ועידת הביטחון של תנועת הביטחוניסטים בשיתוף ערוץ 14 תחת הכותרת "שנת ההזדמנות", ובדבריו התייחס למצב הביטחוני והחברתי המורכב של ישראל.

הנשיא קרא לשינוי תפיסות ביטחוניות, ניצול המשבר הנוכחי להזדמנויות מדיניות, בדגש על נורמליזציה עם סעודיה והעמקת שיתוף הפעולה האסטרטגי עד הודו. כמו כן, הדגיש את הצורך הדחוף בהשבת החטופים ובשיקום הביטחון בגבולות.

"אין ספק שאנו נמצאים בתקופה קריטית בה יש צורך לחשוב לעומק על הקונספציות הביטחוניות שהיינו נטועים בהן ועל הפרדיגמות הביטחוניות שעלינו לאמץ בדחיפות", פתח הנשיא את דבריו. הוא הוסיף כי הוא מאמין כי "עלינו להפוך את המערכה הזו שנכפתה עלינו להזדמנות, לא רק להדוף את האיומים מצד איראן ושלוחותיה אלא גם לפתח בריתות והסכמים באזור כולו, במיוחד לנוע לעבר נורמליזציה עם סעודיה, לפתח את הקשר עד הודו תוך שינוי המציאות לדורות".

בהמשך התייחס הרצוג לאתגרים המיידיים ביותר: "האתגרים המיידיים הכי דחופים, קודם כל שינוי המציאות בעזה ובצפון, להשיב את הביטחון לכלל תושבי ישראל וכמובן להשיב את כל החטופים, עד האחרון שבהם". הנשיא שיתף בכאבו לאחר פגישות רבות עם משפחות שכולות וציין כי "משפחות רבות קוראות שוב ושוב להקים ועדת חקירה ממלכתית, מקצועית, מגוונת, רחבה, עניינית ובלתי תלויה בהרכב שיזכה לאמון הציבור".

בסיום דבריו, התייחס הנשיא לשסעים החברתיים העמוקים: "המשפחות דורשות מאיתנו להיות ראויים לקורבן הנורא, להמנע מדברי בלע והכפשות, להקשיב למגוון דעות, לתת כבוד ולא להגיע לקצה ולשרוף את הגשרים ביננו, עם אחד אנחנו! אעשה הכל למנוע מאבק בלתי הפיך בתוכנו". הרצוג הדגיש את הצורך באחדות לאומית בשעה קשה זו.

השר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) סיפר על המסע שעבר בשנה האחרונה, מאז אושפז בבית החולים לאחר שחש ברע בליבו. את הדברים אמר באירוע הרמת כוסית עם עובדי משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי, לקראת חג הפסח ולאחר שהמשרד עמד בחזית הטיפול בחזרת תושבי הצפון לביתם.

השר וסרלאוף סיפר: "לפני שנה בדיוק חזרתי מישיבת ממשלה. בדרך הביתה אני מרגיש שמשהו עם הלב שלי לא בסדר. אני מרגיש שהלב שלי פיצוצים. זה היה בעיצומה של המלחמה, הרבה כאב בחוץ, הרבה אחריות על הכתפיים, ואני אומר לנהג קח אותי לאיכילוב".

הוא המשיך: "אני מגיע לאיכילוב גמור, מחברים אותי למכשירים וכל מה שצריך, עטים עליי רופאים, הרבה מתח. אחרי שעה וחצי מגיע אליי הדוקטור ואומר לי אנחנו מתלבטים אם לצנתר אותך, אנחנו מזהים גבשושיות בעורקים, יש לך בעיה. הייתי מעשן כבד, קצת הרבה עודף של שומן וברגע אמרתי לו אני אקבל את ההחלטה, אתם לא מצנתרים, אני מפסיק לעשן, אני מתחיל לאכול בריא ומתחיל לעשות כושר גופני".

הרופא היה סקפטי. "הרופא מסתכל עליי", אמר השר וסרלאוף, "מחייך, ואומר לי רבים וטובים ממך היו כאן ואמרו את זה וחזרו אחר כך. אמרתי לו אין לי ברירה. יצאתי משם וזרקתי את חבילת הסיגריות שלי. הרגשתי שאני יוצא ממסע של עבדות לחירות, ובסוף זה השתלם".

"אני חושב שבכל שנה אנחנו חווים איזה אירוע אישי או החלטה פנימית, וגם החלטה לאומית במקרה שלנו", אמר, "זה מה שמחבר בין כולנו, המשמעות של העבודה המשותפת במשרד הנגב והגליל עבור הציבור, עבור אזרחי ישראל עבור מדינת ישראל".

באירוע הרמת הכוסית אמר מנכ"ל המשרד יוחנן מאלי כי "בשנה הזאת המשרד עשה צעדים מאוד משמעותיים. המשרד היה שותף בהחזרת חבל תקומה, נפגענו נורא קשה והמשרד היה חלק מאוד משמעותי במאמצים להחזיר את התושבים. המשרד היה מאוד משמעותי באתגר להחזיר את התושבים לצפון. אני יכול להגיד לכם באחריות שתושבי הצפון לא היו מתחילים את החזרה שלהם לבתים במרץ אם המשרד לא היה עושה את מה שעשה בקרית שמונה, בשלומי ובמטולה".

הוא התייחס גם לחודשיים האחרונים, בהם השר יצחק וסרלאוף לא כיהן כשר הנגב והגליל עקב פרישת עוצמה יהודית מהממשלה. "בתקופה של חודשיים וקצת הרגשתי כמה משמעותית הדחיפה והגב והחזון שהשר הציב ומציב לנו. וראינו בסיורי השטח כמה שהאנשים, ולא משנה איזו דעה פוליטית יש להם, כולם התגעגעו לשר ואני חושב שזאת הזדמנות להגיד תודה מכל הלב וגם בשם עובדי המשרד, שמחים מאוד שחזרת ומחכים לעבודה המשותפת שתתחיל

שר הביטחון ישראל כ"ץ השתתף הבוקר (חמישי) בטקס לקראת חג הפסח עם עובדי ועובדות משרד הביטחון.

במהלך הטקס, התייחס שר הביטחון ישראל כ"ץ למהומות הלילה בסוריה והבהיר כי "ישראל לא תאפשר להפוך את סוריה לאיום על יישוביה ועל האינטרסים הביטחוניים שלה".

לדברי השר כ"ץ: "כוחות צה"ל ימשיכו לשבת ולפעול בפסגת החרמון ובאזורי הביטחון והחיץ, כדי להגן על יישובי רמת הגולן והגליל מול כל איום – כפי שגם עשינו אתמול כשפגענו במחבלים שאיימו על כוחותינו".

שר הביטחון הוסיף ושיגר מסר מאיים: "אני מזהיר את שליט סוריה ג'ולאני: אם תאפשר לכוחות עוינים לישראל להיכנס לסוריה ולסכן אינטרסים ביטחוניים ישראלים – אתה תשלם מחיר כבד ביותר. פעילות חיל האוויר אתמול מול שדות התעופה ב-T4, בחמה ובמרחב דמשק היא מסר ברור ואזהרה כלפי העתיד – לא נאפשר לפגוע בביטחון מדינת ישראל".

כוחות צה"ל, שב"כ ומשטרה ממשיכים לפעול בצפון השומרון במסגרת המבצע לסיכול טרור במרחב.

בצה"ל מעדכנים כי אמש (ד׳), מספר מחבלים השליכו מטענים לעבר כוחות סיירת נחל אשר בסילת אל חרת׳יה שבמרחב ג׳נין כחלק מהמבצע. הכוחות הגיבו בירי לעבר המחבלים להסרת איום, חיסלו מחבל אחד ופגעו בשני מחבלים נוספים, אין נפגעים לכוחותינו.

בפעילויות נוספות במהלך הלילה, כוחות הביטחון עצרו שמונה מבוקשים והחרימו שני כלי נשק מסוג ׳קרלו׳. המבוקשים שנעצרו ואמצעי הלחימה שהוחרמו הועברו להמשך טיפול שב״כ ומשטרת מחוז ש״י.

"כוחות הביטחון ימשיכו לפעול לסיכול טרור ביהודה ושומרון למען שמירה על ביטחון אזרחי מדינת ישראל" נכתב בהודעת צה"ל.

בשו"ת שיח יצחק (סימן רד) כתב בשם החק יעקב (תל, ג), שכשחל ערב פסח בשבת דורשים דרשת שבת הגדול בשבת שלפניה, וכן מפורש במחזיק ברכה (תל, ג) נהגו לדרוש בשבת הגדול ואין פוחתים לעולם משלשה ימים לפני פסח, ולכך אם ערב פסח חל בשבת שהוא שבת הגדול דורשים בשבת שלפניה, ויש סמך נכון בדבר.

שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּלאֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי. (שמות יב, טו) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ. (שמות יג, ז) שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּלאֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ. (שמות יב, יט).

מצינו בגמ' בפסחים (ב, א) אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה, וברש"י שם כתב, שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא, והק' בתוס' שהרי אמרו שם בגמ' (ו, ב) שהבודק צריך שיבטל ומדאורייתא מועיל ביטול בלבד כמו שמצינו בגמ' (ד, ב) שבדיקת חמץ מדרבנן שמדאורייתא מספיק ע"י ביטול, וכ' רש"י שם שנא' 'תשביתו' ולא תבערו שהשבתה בלב היא השבתה, וא"כ מדוע הצריכו חכמים גם בדיקה, ותי' ר"י שמצד הדין מועיל רק ביטול מ"מ החמירו חכמים לבדוק את החמץ שלא יבוא לאוכלו, וכמו שמצינו שם בגמ' שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתו עליה, ומה שהחמירו יותר בחמץ כיון שהוא מותר כל השנה ונאסר רק בפסח לכך יותר חוששים, ועוד כתבו, שמא יבוא לאוכלו.

איך מבטל את החמץ

ובעיקר דין הביטול כתבו בתוס' בפסחים (ד, ב) שמועיל ביטול מדאורייתא שאחר שביטלו הוא הפקר ויצא מרשותו ולמד ממה שנא' 'לא יראה לך', שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים, ומה שמצינו בנדרים (מה, א) שהפקר צריך דוקא בפני שלשה, לגבי דין דאורייתא אין צריך.

אמנם ברש"י נקט שנלמד מהפסוק (שמות יב, טו) 'תשביתו' ופי' תרגום אונקלוס תשביתו תבטלון, וכן נראה מדברי הרמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ב ה"ב), וביאר הר"ן את דבריו שמשמע מלשון 'תשביתו' גם ביטול וגם ביעור, וכתב המהרי"ק בדברי רש"י שביטול הוא שמבטלו מתורת לחם ומשחשבו כעפר, וכן דעת הריטב"א (פסחים ו, ב), ואינו מדין הפקר, וכ' הקה"י (פסחים סי' א) שאם היה הפקר לא היה צריך לכך פסוק מיוחד, אמנם הרש"ש שם כתב שגם לרש"י הוא משום הפקר.

הר"ן כתב, שהרי חמץ אינו ברשותו של אדם ועשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו להתחייב עליו, כשמבטלו ואינו רוצה בו, ממילא התורה לא עשאתו כאילו הוא ברשותו, ויש לדון בדבריו האם הביטול מסלק את דין עשאן הכתוב כאילו הן ברשותו, וממילא מועיל משום שהחמץ חוזר להיות אינו ברשותו (כשאר איסורי הנאה), או שמועיל מדין הפקר.

באבן האזל (הלכות חמץ ומצה פ"ב ה"א) כתב, שאין נראה שהרמב"ם סובר שלומדים מ'תשביתו', שהרי בהפסוק 'והשבתי חיה רעה' פי' ג"כ התרגום ואבטל, ולכן נראה דהרמב"ם סובר דהלימוד על דין ביטול הוא מדרשת הספרי 'לא יראה לך' בטל בלבך וכמש"כ הר"ן, והיינו שנאמר 'לך' שהאיסור הוא דוקא אם מחזיקו שיהיה אצלו, אבל בדין 'תשביתו' לא נאמר לך, ואף דאם הוא באמת אינו ברשותו וכגון שגזלו ממנו את החמץ, אינו מחויב גם בתשביתו, אבל דין היתר ביטול נלמד מהפסוק 'לא יראה לך' בטל בלבך, ולגבי תשביתו לא נאמר 'לך'.

שכח לבטל והיה רוצה לבטל

בקצות החושן (רסב, א) כתב, לגבי מי ששכח מחמת אונס לבטל את חמצו בערב פסח קודם שש שעות ואחר כן נזכר וביטל חמצו, דמותר בהנאה אחר פסח כיון שנקטו האחרונים שמועיל ביטול גם בלא מכירה, ונהגו לבטל בנוסח כל חמירא וודאי שיעשה כסדר הזה ולכך ודאי ביטלו קודם, אלא שבנדון זה הרי לא ביטל בזמנו, וכתב ללהוכיח כיון שקודם לכן היה נוח לו לבטל את החמץ משום שזה מצוה רק שבפועל שכח מועיל מה שהיה בדעתו לבטל גם אם לא ביטל בפועל, אמנם חלילה להקל בזה כיון דמדברי הפוסקים (או"ח תלד, ב) לא משמע כן אלא שזה צד להתיר שיש הרבה צדדי היתר.

ובנתיה"מ הק' על הקצוה"ח וכתב שאין לומר כן, אלא נקט כיון שמעיקר הדין אינו ברשותו והתורה העמידה את החמץ כאילו הוא ברשותו הרי מה שהיה ניחא ליה לבטל את החמץ הרי חייב לבטל את החמץ בפה או בלב.

והגר"ש שקאפ כתב, שכל מה שמועיל באופן שניחא ליה שיקרה הדבר ומעיל גם ללא ידיעתו וכוונתו היינו דוקא במקום שאי"צ כוונה ומחשבה ולכך מועיל באופן שהיה רוצה רק ששכח, משא"כ במקום שצריך מחשבה וכוונה לא מועיל באופן זה, ולכך בביטול חמץ לא יועיל כשהיה ניחא ליה ושכח כיון שצריך ע"י מחשבתו או שיהיה הפקר או לבטל ומועיל רק ע"י ידיעתו וכוונתו או בפה או בלבו, ולא כדברי הקצוה"ח שמועיל גם באופן שניחא ליה.

אם מועיל ביטול במחשבה

כתב הר"ן, שדין הביטול הוא כדין הפקר, ומועיל כשמגלה בדעתו שאין רוצה שיהיה לו זכויות בדבר ומועיל גם לחמץ שיודע עליו, כמו שמצינו שההולך לשחוט את פסחו ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזור ואם לאו יבטל בלבו, הרי מבואר בדבריו שצריך גילוי דעת ולא מועיל ביטול בלב ממש.

אמנם המאירי (פסחים לא, ב) חלק וסבר שמועיל גם כשבטלו בלב, שכל מה שאומרים דברים שבלב אינם דברים היינו דוקא בדברין שבין אדם לחברו שחייב רק מה שסכמו בפה או בשטר משא"כ בדברים שבין אדם למקום שהעיקר תלוי בכוונה הרי מועיל גם באופן שבטל בלב, שהרי רחמנא ליבא בעי.

ובמחנה אפרים (הל' זכיה מהפקר סי' ג) כתב, שמועיל ביטול בלב בדברים שהם מוכחים שזה כוונתו, וודאי יודעים שביטל בלבו כדי שלא יעבור באיסור, וכן מצינו לגבי ע"ז שמור לבטל בלב, והביא ראיה מהניחוה עובדיה בשעת שלום דמותרת דאי לא ביטלה לא היה מניחה והולך ומוכח בודאי שביטלה, ובמקום שלא הביא ישראל דמים יודע הגוי שהישראל ישברנה כדי לאבדה וגם הוא גמר וביטלה.

וא"כ שדברים שבלב מועילים לבטל חמץ הרי גם במקום שהתכוון בלב שלא לבטל את החמץ גם אם בטלו בפיו לא יועיל הביטול כיון שכל עיקר הביטול הוא בפיו.

ביטול לאחר הזמן

בקובץ שעורים (פסחים אות ח) כתב, שאם בטלו לאחר הזמן כיון שכבר עשאהו הכתוב כאילו הוא ברשותו הרי לא יפקע ממנו החיוב ע"י גילוי דעתו, ולשיטת רש"י שהביטול הוא השבתה בלב אפשר לומר שדוקא בשעה שהחמץ חשוב שייך לומר שע"י מחשבתו מבטלו מחשיבותו ומחשיבו כעפר, אבל לאחר שנאסר שהוא כבר כעפר לא יועיל לבטל שכבר התחייב בבל יראה, והקשה לשיטה זו ממה שסבר רבי יהודה שביעור הוא רק בשריפה, הרי אין ביטול גדול מזה שמפררו וזורה לרוח.

ובתורת הקנינים (פרק טו ענף ג) כתב, שמה שאין יכול לבטל לאחר שנאסר, לפי שכל מה שיכול לבטל קודם משום שנחשב שאינו ברשותו ע"י הביטול וגם אחרי שיבוא הזמן הרי אינו ברשותו, משא"כ אם כבר עבר הזמן ונאסר וכבר עשאו הכתוב כאילו ברשותו הרי אינו יכול לבטל ולהוציא מרשותו ע"י הביטול כיון שכבר עשאו הכתוב, אמנם הקשה שהרי מצינו שאינו יכול לבטל מה שנגזל ממנו והרי שם אינו ברשותו ומדוע לא יכול לבטל, והרי בגזל אינו יכול להקדיש לר' יוחנן לפי שאינו שלו.

וכ' לבאר ע"פ הגר"ש שקאפ (שער ה פרק כג) שיסוד הביטול הוא גילוי דעת שאינו חפץ בחמץ ועי"ז מסתלק ממנו ונחשב שאינו שלו כמו הקדש, ולאחר זמן האיסור אינו יכול להסתלק כיון שאי"ז שלו וכשם שאין יכול להקדיש דבר שאינו שלו כך אין יכול להסתלק ואפי' שעשאו הכתוב כאילו ברשותו מ"מ אי"ז נחשב שלו.

אמנם הביא בשיעורי הגרש"ר (פסחים אות קיד) מהמקור חיים שכתב דאפילו בחמץ לאחר ביטול שכבר אין חיוב של 'תשביתו' ובל יראה יש חיוב שריפה, שהחיוב שריפה הוא מצד דין איסור הנאה ואינו ענין כלל לתשביתו, אכן באחיעזר השיג על המקו"ח בכמה פליאות דא"א לומר כן.

בל יראה ובל ימצא

בשו"ת שאגת אריה (סימן פא) כתב שדעת תוס' שהוא לאו הניתק לעשה ומותר להשהותו בשביל לבערו בתוך פסח ואם בטלו אינו עובר גם למפרע, ודעת רש"י שהוא לאו הניתק לעשה ואין לוקין עליו אבל מ"מ אפי' אם ביערו בתוך הפסח ואפי' משהה אותו כדי לבערו וביערו אפ"ה כל מה שעבר עליו מימי הפסח קודם הביעור עובר על בל יראה ובל ימצא.

שיטת הרמב"ם שבל יראה אינו ניתק עשה

והנה הרמב"ם (פ"א מהל' חמץ ומצה ה"ג) כתב, שאינו לוקה משום לא יראה ולא ימצא אלא אם כן קנה חמץ בפסח או חמצו כדי שיעשה בו מעשה, אבל אם היה לו חמץ קודם הפסח ובא הפסח ולא ביערו אלא הניחו ברשותו אף על פי שעבר על שני לאוין אינו לוקה מן התורה מפני שלא עשה בה מעשה.

והקשו איך לוקה על לאו של לא יראה ולא ימצא, והרי בפסחים דף (צה, א) מבואר שהלאוין של לא יראה ולא ימצא הם לאו הניתק לעשה של 'תשביתו', וקשה על הרמב"ם שפסק שאם קונה חמץ בפסח שעושה מעשה ולוקה.

וכתב בחידושי רבינו חיים הלוי, לתלות ע"פ מש"כ הגר"ע איגר האם מותר להנות מהאפר לאחר ששרפו את החמץ, שיש חילוק האם המצוה היא רק ע"י שריפה כשיטת ר' יהודה כיון שעיקר המצוה היא רק ע"י השריפה הרי"ז מותר ע"י השריפה כדין כל הנשרפים כיון שכבר נעשה בו דינו, משא"כ אם המצוה היא לער את החמץ בכל אופן כחכמים הרי עיקר המצוה שלא יהיה לבעלים חמץ ולא ניתר ע"י השריפה כיון שלא קיים במעשה עצמו את הביעור אלא את התוצאה שאין לבעלים חמץ ולכך גם אפרו אסור, וכן כתב הטור לחלק.

ולפ"ז מיושבים דברי הרמב"ם שלוקין על לאו של לא יראה ולא ימצא, ואינו חשוב לאו הניתק לעשה משום שעיקר 'תשביתו' הוא איסור עשה שלא יהא לו חמץ ולא נחשב ניתק לעשה לפי שאין העשה מתקן את הלאו, וכ"ז רק אם השבתתו בכל דבר שעיקר הפסוק שלא יהיה להם חמץ, משא"כ אם מצותו רק בשריפה הרי"ז מצוה שנעשית בגוף החפץ, והוא ניתק לעשה כמו שריפת נותר וכדו', וא"כ דברי הגמ' בפסחים הם בשיטת ר' יהודה וכמבואר בסוגיא שם, ולר"י מצותו בשריפה הרי"ז ניתק לעשה, משא"כ הרמב"ם פסק (פ"ג מהל' חמץ ומצה) דהשבתתו בכל דבר, הרי שאינו ניתק לעשה ולוקין עליו.

אם צריך שיהיה לו חמץ לבערו

והנה במנחת חינוך (מצוה ט) הסתפק האם מצות השבתת חמץ היא מצוה שיהיה החמץ מושבת והוא מקיים את המצוה באופן של שב ואל תעשה, ולכך אם אין לו חמץ אינו חייב שיהיה לו חמץ ולבערו כיון שמקיים את המצוה במה שאין לו חמץ וכן אם בא אחר וחטף לו את החמץ וביערו שאין חייב לו את המצוה לפי שהמצוה היא במה שכבר אין לו חמץ, או שהמצוה היא בקום ועשה ולכך יהיה מוטל עליו שיהיה לו חמץ ולבערו, וכן יש נ"מ אם מצוות צריכות כוונה אם צריך כוונה במה שיבער את החמץ, וכן הביא אם ביער את החמץ ע"י שאכלו באיסור שאם המצוה היא בקום ועשה הרי"ז מצוה הבאה בעבירה ולא יצא, והביא שמדברי החינוך משמע שהוא בשב ואל תעשה וכן למד בשי' רש"י והרמב"ם אמנם בתוס' מבואר שע"י הביטול הוא כהפקר הרי המצוה היא בקום ועשה.

אופן ביעור החמץ

והנה בשו"ע (תמה, א) כתב, כיצד ביעור חמץ שורפו או פוררו וזורה לרוח או זורקו לים, וכ' במשנה ברורה (סק"ה) כתב שכמה פוסקים מחמירים אפילו בפת שאינו קשה שצריך שיפורר כשמטילים לים ולנהר, אכן אם משליכו לבית הכסא הרי הוא כמבוער מן העולם לגמרי כיון ששום אדם לא יוכל ליהנות ממנו ואין צריך לפררו קודם שמשליכו אפילו הוא פת קשה, וכתב הרמ"א שהמנהג לשורפו, ובסעיף ג כתב, קודם זמן איסורו יכול להשליכו במקום שהעורבים מצויין שם ואם מצאו אחר זמן איסורו שלא אכלוהו העורבים אע"פ שהמקום הפקר לא יניחנו אלא יבערנו, ובמ"ב (סק"ו) כתב שאחר שעה חמישית צריך לשרפו או לכה"פ שעה שישית, ובחזו"א (קיח, ג) כתב שלאחר זמן איסורו לא מועיל להטילו לבה"כ וחייב לבערו שנחשב עדיין בעולם.

ביעור חמץ באשפה

ובאגרות משה (או"ח ח"ג סי' נז) כתב לגמי מי שהשיך את החמץ לאשפה שלמחרת יבוא הגוי וישרפנה, כיון שנמצא ברשותו או שנמצא סמוך לרשותו לא מועיל מה שמבער באופן זה ולכך צריך לבער ע"י שריפה ואם משליך במקום הפקר צריך שיפקיר בפירוש, ובחלקת יעקב (סי' קצו) כתה עצה שכשמוכר את חמצו לגוי שימכור גם את הכלי של האשפה ויקנה הגוי את החמץ המונח שם ומועיל גם אם לא יפנו עד הלילה, ובקנין תורה (ח"ב סי' פו) כתב שודאי מגלה בדעתו שמפקיר לגמרי לפי שהשליכו במקום מאוס, ואי"צ למכרו, וכתב שודאי אם הגוי הניח שם חמץ בפסח שאין חשש לפי שהוא חמץ של הגוי, ובזמנינו, כתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ד סי' נו) שנכיון והמקום של הפח קנוי לעירייה נחשב כאינו ברשותו שאינו חייב בביעור.

ובתשובות והנהגות (ח"א סי' רצב) כתב, שצריך לשרוף את החמץ עד שיעשה פחמים ולא מספיק מה שמשליכו באש ולכך יש שנהגו לפורר את החמץ לפירורים קטנים שישרפו יותר מהר, וכתב שיש ששורפים את החמץ בתוך רשותו או בתוך כלי שלו וכדברי הרמב"ן עה"פ 'תשביתו שאור מבתיכם' שיש דין לבער את החמץ שנמצא בביתו דוקא.

חמץ ומצה – יצר טוב ויצר הרע

הנה מצינו שנקרא החמץ בשם 'שאור' שנא' (שמות יב, טו) 'שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כלאכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי', והנה מצינו בגמ' בברכות (יז, א) ר' אלכסנדרי לאחר שהתפלל היה אומר רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך, ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכויות, וכ' רש"י ומי מעכב, שאין אנו עושים רצונך, שאור שבעיסה, יצר הרע שבלבבנו המחמיצנו, ובזוהר כתב שחמץ ומצה הם יצר טוב ויצר הרע, וכן מצינו שא"א לבטל חמץ כלל ולא כשאר איסורים שבטלים בשישים.

בכד הקמח (פסח) כתב, מן הידוע באיסור החמץ שיש בו רמז ליצה"ר והאדם חייב להגביר יצ"ט על יצה"ר, והנה לשון חמץ מלשון (שופטים עג) 'כי יתחמץ לבבי', וכן אמרו בפירוש גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה כלומר יצה"ר הרי שהמשילו יצה"ר לשאור, ואמרו במדרש כי הוא ידע יצרנו אוי לה לעיסה שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה, ועל כן היה החמץ מרוחק מן המזבח.

וע"ז אמרה תורה 'לא יראה ולא ימצא', לא יראה במעשה ולא ימצא במחשבה אלא שיבטלנו בלב, ולפי שהמצות שלשה חלקים מצות הפה והלב והמעשה כמ"ש (דברים ל) 'בפיך ובלבבך לעשותו', באה התורה לבטלו בלב כנגד המצות התלויות בלב, ובאה הקבלה לבערו מן הבית או לשרפו כנגד מצות המעשה ולומר כל חמירא כנגד מצות הפה, כדי שיתקיימו שלשה חלקי המצות באיסור החמץ והא למדת שאיסור החמץ כולל כל המצות.

וכיון שהחמץ יש בו רמז ליצה"ר מכאן יש לנו רמז שכשם שאנו מצווים לבטל החמץ בלב מן התורה כך אנו חייבים לבטל יצה"ר מהלב ושלא ימשול בנו וזש"ה 'תשביתו', וכשם שבאה הקבלה לבער החמץ ולבדוק הבית בחורין ובסדקים כך אנו חייבים לחפש ולבדוק מהרהורים רעים, וכשם שבדיקת החמץ אינה לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר, כך בדיקת יצה"ר אינה אלא לאור הנשמה הנקראת נר הוא שכתוב (משלי כ) 'נר ה' נשמת אדם וגו' ומה שהיה זמן איסורו ז' ימים לרמוז על האלף הז' שאין בו יצר הרע ואם היה האיסור ו' או ח' לא היתה הכונה מתבארת כל כך.

ובשו"ת הרדב"ז (חלק ג סימן תקמו) כתב, על כן אני סומך על מה שאמרו חז"ל בדרשות כי חמץ בפסח רמז ליצה"ר והוא שאור שבעיסה ולכן כלה גרש יגרש אותו האדם מעליו ויחפש עליו בכל מחבואות מחשבותיו ואפילו כל שהוא לא בטיל והרי זה אמת ונכון.

במכילתא דרבי ישמעאל (מסכתא דפסחא פרשה ט) מבואר, ושמרתם את המצות, ר' יאשיה אומר אל תקרא כן אלא ושמרתם את המצוות כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה אלא אם באה מצוה לידך עשה אותה מיד, וכתב בפחד יצחק (פסח א) שמדת הזריזות נתבעת היא מכל עובד השם בכל עניני עבודתו, ומכל מקום מצינו שייכות פרטית למדת הזריזות עם עבודת חג הפסח, 'ושמרתם את המצות', מכאן שאין מחמיצין את המצות, מתוך דקדוק הדברים אנו למדים חידוש גדול בתוכנה של מדת הזריזות, כי חסרון הזריזות בעבודת השם ובקיום מצות אין פירושו שיש כאן העדר המעלה של זריזות, אלא שיש כאן קלקול חיובי המפסיד את שלימות צורתה של מעשה המצוה, שהרי השוו חכמים קיום מצוה מבלי זריזות לעיסה מחומצת בפסח.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

הליכוד מאבד מכוחו – כך עולה מסקר שפורסם לקראת סוף השבוע בחדשות כאן 11 (חברת קנטר בראשות דודו חסיד).

אותי הנתון הזה לא הפתיע, והוא נובע ממדיניות מכוונת של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו להעדיף כרגע את חיזוק הקואליציה על פני חיזוק הליכוד בדעת הקהל. כדי לחזק את הקואליציה נתניהו פיטר את ראש השב"כ, שהיה מתפטר תוך שבועות בודדים בלאו הכי, הממשלה החליטה על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, למרות שברור שבג"ץ יפסול את הפיטורים והקואליציה העבירה את החוק לשינוי הרכב הועדה למיוני שופטים, שתכלס לא היתה שום סיבה עניינית להביאו עכשיו לאור העובדה שהוא יכנס לתוקף רק בכנסת הבאה.

כל ההחלטות האלה ובנוסף העברת תקציב שנוי במחלוקת הביאו לכך שהקואליציה התחזקה והגיעה מספר שיא של 68 חברי כנסת התומכים בה. האם נתניהו ידע שיש מצב שהצעדים, שבחלקם, אינם פופולריים בתומכי ליכוד שאינם מחסידי נתניהו, יביאו להיחלשות הליכוד? להערכתי כן, הוא לקח זאת בחשבון. אבל בעת הזאת היה לראש הממשלה חשוב יותר להדק את הקואליציה.

החרדים מרוצים, לפי שעה ובאופן זמני בלבד, מכך שהממשלה הצביעה על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה כצעד לקראת חוק גיוס נוח להם, בן גביר מרוצה גם מחידוש המלחמה וגם מפיטורי ראש השב"כ והיועמ"שית, סמוטריץ' מרוצה מחידוש הלחימה בעזה ומהעברת התקציב וכולם מרוצים מהכספים הקואליציוניים הכלולים בו.

כלומר, עד למועד התקציב הבא בשנת 2026 אין צפי להפלת הממשלה. באשר לנשירת המנדטים מהליכוד, המגיעה לרמה של אובדן כשליש מכוחו, אומר נתניהו לעצמו – די לצרה בשעה. או במילים אחרות – כשנגיע לבחירות אדע להתמודד ולהחזיר הביתה מצביעי ליכוד שנטשו את המפלגה. ימים יגידו.

בינתיים המועמד הלוהט הוא נפתלי בנט שצובר קולות הן מגוש המרכז שמאל, אבל לא רק – הוא מקבל גם מספר מנדטים ממצביעי ליכוד רך, ימניים בהשקפתם, שאינם תומכים בנתניהו. נכון לעכשיו בנט אינו מתראיין בישראל ולכן גם אינו ניצב בפני שאלות קשות בדבר שינוי עמדותיו בסוגיות שונות והבעת דעות שלא בהכרח ימצאו חן בעיני כל תומכיו שכרגע הם ברובם, כאמור, מהמרכז, אבל גם מהימין הרך. קשה לרצות את כל הקהלים יחד.

בעיקרון, כדי לנצח בחירות בישראל אתה צריך להיות ממוצב מעט ימינה מהמרכז. להערכתי לשם מכוון בנט ובצדק, כי חלק הארי של הישראלים ממוקמים בדיוק בנקודה הזאת. העבר לימד שבנט היה חזק בסקרים אבל חלש יותר בקלפי. מעניין מה יהיה הפעם.

ומילה על פרשת קאטר-גייט. החשד המרכזי שנבדק הוא שעוזרי ראש הממשלה – אוריך ופלדשטיין – נשכרו לבצע עבודת יחסי ציבור למען תדמיתה של קטאר במהלך המלחמה בעת ששימשו בלשכת נתניהו.

איני יודע האם מדובר כאן בעבירה פלילית, אבל, אם ראש הממשלה לא ידע שעוזריו נשכרו על ידי קטאר במקביל לתפקידם בלשכתו, ואני מעריך שלא ידע, מדובר בצעד מקומם של יועציו. אגב, לא רק בגלל מעמדה השנוי במחלוקת של קטאר, אלא בגלל שאתה לא יכול לעבוד עבור ראש הממשלה ובמקביל עבור מדינה אחרת כלשהי. זו בעיני הסוגיה המטרידה, גם אם יסתבר בעוד זמן שהמעשים לא היו פליליים.