מיקום כתבה: חדשות חמות

רשת התקשורת 'סקיי ניוז' פרסמה את הטקסט המלא לכאורה, של המכתב ששיגר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן ובו הוא קורא לחידוש המו"מ באופן ישיר.

"‏אני כותב מכתב זה כדי לפתוח אופקים חדשים. הגיע הזמן להשאיר את הפעולות האיבה מאחור. ‏אנחנו יכולים להסיר את הסנקציות, לחזק את כלכלת איראן ולפתוח את הדלתות לשיתוף פעולה בין שתי המדינות".

עם זאת, על פי המכתב שנחשף לכאורה, טראמפ מאיים ומזהיר: "אנו מזהירים שאם תדחה את יד הידידות, התגובה שלנו תהיה החלטית ומהירה. שלום אינו סימן לחולשה, אלא הבחירה של החזק. האומה האיראנית היא אומה גדולה שראויה לעתיד טוב יותר, רחוק מבידוד, עוני וסבל.

אם אתה מוכן לנהל משא ומתן, גם אנחנו מוכנים. אבל אם תמשיכו להתעלם מדרישות העולם, ההיסטוריה תתעד שהחמצתם הזדמנות מצוינת. בכבוד רב: נשיא ארה"ב טראמפ".

בתוך כך, הנשיא האמריקני מוסיף ומאיים על השלטון האיסלאמיסטי באיראן: "איראן נמצאת במיקום מאוד גבוה ברשימת הדברים שאני עוקב אחריהם. אם איראן לא תסתדר איתנו, דברים רעים מאוד הולכים לקרות לאיראן" אמר הנשיא טראמפ לעיתונאים.

בימים אלו, ערב חג הפסח, התקיים מעמד נדיר ומרגש בעולם התורה, לאחר שלראשונה בהיסטוריה, הוקמה מאפיית מצות שלמה ומפוארת בתוך חדר לימודו הקדוש של מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א בירושלים, לצורך מעמד אפיית מצות שע"י ישיבת "עטרת שלמה" בראשות ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א.

החדר שבו מרן המשגיח שוקד על תלמודו ומנחיל תורה ומוסר לתלמידיו, הפך בן רגע למאפייה מאובזרת בשיא החומרות וההידורים. תנור לוהט הוצב בכניסה לחדר, שולחנות נפרשו, וכלי אפייה נוצצים הוכנו מראש בדקדקנות. מרן המשגיח שליט"א, בדמותו הנשגבת, עמד במרכז המעמד, ולצידו ישב ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א בתפילה נרגשת להצלחת הישיבה, תלמידיה ותומכיה, תפילה שריגשה את כל הנוכחים עד דמעות.

שיאו של המעמד הגיע כאשר קבוצה נבחרת של ילדי תלמודי התורה של "עטרת שלמה" נעמדו ביראה ובשמחה, ושרו בקול צלול את ניגונו הטהור של מרן המשגיח – "טאטלע". הקולות הערבים התמזגו באוויר, והקהל כולו, שכלל תלמידי חכמים ובחורי ישיבה שהצטופפו סביב, התרגש עד כלות. הדמעות שזלגו מעיני הנוכחים היו עדות אילמת לעוצמת הרגע – תפילה וזמר מתמזגים יחד בלב אחד קדוש.

לאחר מכן ניגש מרן המשגיח בעצמו למלאכת האפייה. בידיים קדושות ורועדות מיראת שמיים שפך את המים על הקמח יחד עם ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א. "לשם מצת מצווה", אמר המשגיח בקולו העמוק. עובדי המאפייה החלו במלאכה בזריזות מופלאה, לישת הבצק, עיצוב המצות והכנסתן לתנור – הכל תחת עינו הפקוחה של המשגיח, שבדק כל שלב ושלב בדייקנות אין קץ.

כשהגיע הרגע להכניס את המצות לתנור, נטל מרן המשגיח את המושכות, ובמו ידיו הקדושות הניח את המצות בתנור, כשכל העיניים נשואות אליו בהשתאות.

צילום: דניאל נפוסי | וידאו: דוד דביר

הכנסת אישרה את השינויים בחוק הועדה למינוי שופטים והשינויים יכנסו לתוקף רק בכנסת הבאה. עיקר השינוי – נטרול כוח הוטו שיש היום לשופטי בית המשפט העליון. מהיום קיימת לנבחרי הציבור השפעה גדולה יותר בוועדה כולל זכות וטו גם לאופוזיציה.

זהו שינוי נכון, בעיני, משום שעד כה לשופטי בית המשפט העליון היה כוח רב מדי בוועדה והכוח הזה נוטרל. המתנגדים למהלך טוענים שמעתה לפוליטיקאים יהיה כוח רב מדי בוועדה.

בעיני, זוהי טענה השוללת בעצם את הדמוקרטיה כמייצגת את רצון העם: אנחנו, העם, בוחרים את נציגינו (הפוליטיקאים) באופן דמוקרטי כדי לנהל את ענייני המדינה בשמנו ועבורנו. מי שטוען על מידת ההשפעה של פוליטיקאים בכל פורום בעצם טוען שהשיטה בה העם בוחר את נציגיו היא שיטה קלוקלת.

ואגב, החוק החדש הוא מאוזן מאד באשר הוא נותן בעצם זכות וטו במינוי שופטים גם לאופוזיציה. כך שכל מי שטוען נגד השיטה החדשה בעצם מערער על עליונותה של הדמוקרטיה ומבקש ליטול מהעם את זכותו להחליט על גורלו.

מצד שני יש לי ביקורת על עיתוי הגשת הצעת החוק להצבעה בכנסת, כאשר זו מצטרפת לפעולות נוספות של הממשלה השבוע – פיטורי ראש השב"כ ופיטורי היועצת המשפטית לממשלה. ניתן לדון ולהתווכח על כל אחד מהצעדים האלה לחוד.

עם זאת, מבלי להיכנס למהות של כל אחת מההחלטות – פיטורי ראש השב"כ והיועמ"שית – אני בדעה שזכותה של ממשלה לעבוד עם מי שיש לה אמון בו. לטעמי, אי אפשר מצד אחד להטיל אחריות על הממשלה אבל מנגד לכפות עליה לעבוד עם בכירים שאינם לרוחה. כמובן שהיא צריכה לבחור אנשים בעלי תנאי סף הולמים מבחינת הניסיון וההשכלה.

ואחרי כל זה – אני בדעה שהבאת כל סל ההחלטות הללו יחד – הפיטורים והחוק החדש – היה מהלך לא ראוי בזמן מלחמה. אין שום דבר קריטי שמצדיק את הפילוג בעם בעת הזאת. בזמן הזה על העם להיות מאוחד באשר למלחמה ובאשר לדבר החשוב ביותר – שחרור 59 החטופים.

הביקורת שלי היא על כך שאנחנו חיים כאילו בני עולמות – עולם הכנסת והממשלה מחד ועולם המלחמה מנגד. הפוליטיקאים מתנהלים כאילו שהמלחמה מתנהלת אי שם רחוק ואילו הדברים הבוערים הם שינויים חוקיים ופיטורי בכירים. יש כאן איזשהו ניתוק מהדבר החשוב באמת – החזרת החטופים וניהול המלחמה עד שתגיע לסיומה.

צה”ל מרחיב את הפעילות הקרקעית בדרום רצועת עזה, עשרות מטרות טרור הותקפו במהלך סוף השבוע

כוחות צה”ל החלו בשעות האחרונות בפעילות קרקעית במרחב שכונת אל-ג’נינה שברפיח, במטרה להרחיב את מרחב האבטחה בדרום הרצועה.
במסגרת הפעילות השמידו הכוחות תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.

במקביל, צה”ל ושב”כ ממשיכים בתקיפות אוויריות נגד מטרות טרור של ארגוני החמאס והגא״פ ברחבי הרצועה.

בין המטרות שהושמדו במהלך סוף השבוע: מחסני אמצעי לחימה, משגרי רקטות, מבנים צבאיים ששימשו את המחבלים ותשתיות טרור נוספות.
בתקיפות חוסלו מחבלים אשר חלקם היו מעורבים בשיגור פצמ”רים לעבר שטח מדינת ישראל.

בתוך כך, בשעות הצהריים שוגרו שלושה פצמ"רים לעבר כוחות צה"ל הפועלים בפאתי חאן יונס. בנוסף, D9 של כוח צה"ל עלה על מטען במרחב. בחסדי שמים, אין נפגעים לכוחותינו. צה”ל תקף עמדה לשיגור פצמ”רים, בתגובה לירי.

• בניסיון להרוויח הפסקת אש, ארגון הטרור חמאס העביר הסכמה על שחרור 5 חטופים חיים בתמורה להפוגה של כחודשיים. בישראל אומרים כי חלה התקדמות במגעים, אך מתעקשים על מתווה וויטקוף שבמסגרתו ישוחררו לפחות עשרה חטופים מבין ה-24 שככל הידוע עדיין בחיים.

בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים אתמול שורת התייעצויות בהמשך להצעה שהתקבלה מהמתווכות. "בשעות האחרונות העבירה ישראל למתווכות את הצעתה הנגדית בתיאום מלא עם ארצות-הברית" נמסר בהודעת לשכת נתניהו.

נציין כי ברקע המגעים ולקראת הפגנות האנרכיסטים, חמאס ממשיך בלוחמה הפסיכולוגית ומפרסם סרטון נוסף של החטוף אלקנה בוחבוט, המבקש לצאת מהשבי.

במקביל, הלחימה ברצועת עזה נמשכת וצה"ל מרחיב את הפעילות ברפיח ונכנס בשעות האחרונות לשכונה נוספת. בצהריים שוגרו שלושה פצמ"רים לעבר כוחות צה"ל בפאתי חאן יונס, ובאירוע נוסף D9 של כוח צה"ל עלה על מטען במרחב – בחסדי שמיים ללא נפגעים בשני האירועים.

• מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף הייכל, מעדכן כי אנשיו עצרו כמה חשודים במעורבות שיגור הרקטות לעבר ישראל. לדבריו, "שיגרור הרקטות מלבנון אל השטחים הפלסטיניים הכבושים משרת את ישראל". לדבריו, צבא לבנון מקיים את ההסכם והמכשול היחיד להשלמת פריסת צבא לבנון מדרום לליטאני הוא נוכחות צה"ל (רועי קייס).

• בביתו של פעיל מחאת השמאל שנעצר בגין תקיפת שוטרת מג"ב נמצאו רובה מסוג קלצ’ניקוב, רובה מסוג קראבין, רימוני הלם, פגז 120 מ״מ, מחסניות מלאות ואלפי כדורים בתפזורת.

חדשות מהעולם:

• טראמפ על ההחלטה למשוך את מועמדותה של אליס סטפניק לשגרירה באו"ם והחשש מקרב צמוד מול הדמוקרטים על המקום שלה בבית הנבחרים: "לא רוצה לקחת צ'אנס במחוז שלה".

• סגן הנשיא ג'יי-די ואנס בגרינלנד: דנמרק במשך שנים לא עשתה עבודה טובה עם גרינלנד והפקירה את הביטחון שלה. סין ורוסיה מחפשות דריסת רגל באזור הארקטי, גרינלנד היום בטוחה פחות משהייתה לפני 40-30 שנה.

• שוב משבר? זלנסקי על הטיוטה החדשה של הסכם המינרלים עם ארה"ב: אוקראינה לא תסכים לחתום על הסכם שמערער על תהליך הצטרפותה לאיחוד האירופי.

• דיווח ברויטרס: קטאר ממשיכה בשיחות התיווך בין קונגו ורואנדה, ושוחחה כי עם המורדים מארגון ה-M23 על הפסקת אש במלחמה במזרח קונגו.

• טראמפ שוחח הערב עם ראש ממשלת קנדה מארק קרני, ואמר: הייתה לנו שיחה טובה, מאמין שדברים יסתדרו עם קנדה. במקביל, נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום הודיעה כי הייתה לה פגישה "טובה" עם כריסטי נואם, השרה לביטחון המולדת של טראמפ המבקרת במדינות במרכז אמריקה.

• דיווח ברויטרס: סומליה מכינה הצעה לארה"ב שתעניק לה גישה חופשית לבסיסים אוויריים ונמלים ימיים ברחבי המדינה.

• דיווח בפוליטיקו: סגן הנשיא ג'יי-די ואנס, ראש הסגל בבית הלבן סוזי וויילס ויועצים בכירים של הנשיא טראמפ המליצו לו השבוע לפטר את היועץ לביטחון לאומי מייק וולץ בעקבות המבוכה שנגרמת בפרשת דליפת המודיעין באפליקציית סיגנל.

• מפקד הצי של משמרות המהפכה עלי-רזא טנגסירי באיום ישיר על ארה"ב: איש לא יכול לתקוף את איראן ולברוח – אפילו אם נצטרך לרדוף אחריו עד מפרץ מקסיקו. אנחנו יכולים לתקוף בסיסים של האויב בכל מקום, ולא ננהל משא ומתן על תוכנית הטילים שלנו או יכולות חזית ההתנגדות.

• לאחר כישלון המבצע הצבאי במחוז קורסק ברוסיה – צבא אוקראינה פלש לעומק של 4-3 ק"מ במחוז בלגורוד ברוסיה, כך לפי דיווח ברויטרס. בתוך כך, סוכנות הידיעות AP מצטטת בכירים בצבא ובממשלת אוקראינה לפיהם רוסיה נערכת לפתוח במבצע צבאי רחב ומשולב לאורך חזית של 1,000 ק"מ שצפוי להימשך לכל אורך 2025, ואין לה שום אינטרס לעצור כעת את הלחימה – ולכן מנסה לדחות ככל הניתן את שיחות המשא ומתן. הערכת המודיעין של אוקראינה היא שצבא רוסיה נערך לכבוש שטחים במחוזות חארקוב, סומי וזפוריז'יה בניסיון למקסם את כוחה במשא ומתן ולהגדיל את השטח שברשותה.

• לשכת ראש ממשלת עיראק: נספק ללבנון דלק בששת החודשים הקרובים.

• מספר ההרוגים ברעידת האדמה במיאנמר עלה ל-1,644. משלחת ישראלית צפויה להגיע לתאילנד מחר בבוקר, שם תסייע בחילוץ לכודים מרעידת האדמה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיב גם הוא לתקיפה הישראלית בלבנון, שהגיעה בעקבות הירי משטח לבנון לישראל, מוקדם יותר הבוקר.

"מי שעדיין לא הפנים את המצב החדש בלבנון, קיבל היום דוגמה נוספת לנחישותינו. המשוואה השתנתה – מה שהיה לפני השבעה באוקטובר, לא יחזור על עצמו. לא נאפשר ירי על ישובינו, גם לא טפטוף" אמר נתניהו.

ראש הממשלה הוסיף והצהיר: "נמשיך לאכוף בעוצמה את הפסקת האש, נתקוף בכל מקום בלבנון נגד כל איום על מדינת ישראל, ונבטיח שכל תושבינו בצפון יחזרו לבתיהם בבטחה".

בתוך כך, נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שעמד בתחילה לימין ישראל והפך את עורו זמן קצר לאחר הטבח, מסר היום (שישי) הצהרה משותפת בפריז עם נשיא לבנון ג'וזף עאון, שבה התייחס למצב הביטחוני באזור. מקרון כי הוא מתכוון לשוחח ביומיים הקרובים עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כדי לדון בהתפתחויות האחרונות". מקרון הוסיף והאשים: "התקיפות האחרונות בלבנון הן הפרה של הפסקת האש".

בשנת תש"י למד אצל הגאון רבי חיים ברים זצ"ל אברך חשוב, תלמיד חכם גדול שארס את בתו, ולא הצליח להשיג את סכום הכסף שהתחייב לנדונייתה.
פנה לרבו ר' חיים ברים זצ"ל ואמר לו: "יש לי שאלה שאני צריך להתייעץ עליה עם ה'חזון איש'. היות ואתה תלמיד המובהק ומקורב אליו, אבקשך שתיסע עמי, כי אני חושש ליסוע לבדי".

רבי חיים נעתר לבקשת תלמידו, אלא שבדיוק באותו היום שנסעו, הודיעו להם שה"חזון איש" אינו מרגיש טוב והוא אינו מקבל אנשים. אחד מבאי הבית, רבי דוד פרנקל זצ"ל, גילה באוזניהם כי ה"חזון איש" יוצא מחדרו לתפילת מנחה, ובין חדרו לבין בית המדרש בהול הקטן, נעצר ה"חזון איש" ליטול את ידיו לפני התפילה. "אם זו שאלה קצרה – תוכלו לשאול אותו שם", אמר. כך עשו. שניהם נצבו במקום. ה"חזון איש" יצא מחדרו וניגש לברז ליטול ידיו.

משראה את רבי חיים פנה אליו ואמר: "הו, רבי חיים, יליד ירושלים. מה אתה עושה כאן?". ענה לו ר' חיים שלאברך הנלווה אליו יש שאלה. משנתקבלה הרשות, שאל האברך: "יש לי בת שהגיעה לפרקה. אין לי כסף לחתן אותה. האם לנסוע לאמריקה לאסוף כסף?". "אמריקה? לעשות כסף? של מי הרעיון הזה"? שאל ה"חזון איש". "הרעיון שלי", השיב האברך והחזון איש אמר: "רעיון שלך? סע והצלח!".

אחרי שהיתה לו הסכמה ממרן ה-"חזון איש", סר האברך למעונו של מורו ורבו, הרב מטשעבין זצ"ל, כדי להפרד ממנו, וסיפר לו שהחזון איש אישר את הנסיעה. "תשמע היטב ! " אמר לו הרב מטשיבין, "ה'חזון איש' אמר לך לנסוע – אז אתה נוסע! אבל החזון איש הרי לא אמר לך לאסוף שם כסף… תסע, כמו שהורה לך ה'חזון איש', אבל שם אתה לא עושה כלום חוץ מאשר לשבת וללמוד, בדיוק כמו שאתה יושב ולומד כאן, והישועה בוא תבוא!".

ביום הנסיעה , הגיע האברך לנמל חיפה לצאת לדרך, שם הוא פגש את ידידו הרב מנחם פרוש ,שהתעניין לסיבת שהותו במקום. "אני נוסע לאמריקה לאסוף כסף כדי לחתן את הבת שלי", השיב. "שמע היטב לעצתי!" אמר לו הרב פרוש. "אני נותן לך עצה טובה! סע בחזרה לירושלים, אל תסע לאמריקה! אתה לא תכסה אפילו את הכסף שעולה כרטיס הנסיעה! ליהודי שכמוך אין מה לחפש שם!".

"אבל החזון איש אמר לי 'סע ותצליח' ואתה אומר לי שלא לנסוע?". "לא סיפרת לי שהחזון איש אמר לך זאת. אני רק אומר לך את המציאות: אפילו את הוצאות הנסיעה באניה לא תצליח לאסוף. חבל על הזמן, על המאמץ והטרחה, ועל הכסף שלך!". אך האברך, כמובן, יצא לדרך… אם "החזון איש" אמר לנסוע – נוסעים! אם הוא אמר שתהיה הצלחה – תהיה הצלחה!

עם האמונה בה' והאמונה בצדיקים, הוא הגיע לאמריקה. נו, מה עושה יהודי מתמיד כמוהו? נכנס לבית המדרש וישב ללמוד יומם ולילה… וכך בדיוק עשה עוד יום ועוד יום. לנסוע היה חייב, ולאסוף כסף הוא לא יכול, אז עמל בתורה בלי הפסק. כפי שהורה לו מורו ורבו הרב מטשעבין.

כעבור שבועיים החלו אנשים להתעניין ביהודי המתמיד, שכמעט ולא זז מבית המדרש יומם ולילה, והוא סיפר להם את מטרת הנסיעה. מה נאמר ומה נדבר, האברך המתמיד נשא חן בעיניהם, ובסיועו של האדמו"ר מסאטמאר זצוק"ל, אספו עבורו סכום כסף נכבד ביותר, שהספיק לכל הוצאות החתונה, ועוד נשאר ממנו לחתונה הבאה….

בן אדם נוסע לאמריקה. יושב כל היום וכל הלילה בבית המדרש ולומד… והישועה מגיעה עד אליו!

וַתֵּ֕כֶל כָּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְקֹוָ֛ק אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ [לט, לב]

במדרש תנחומא מביאים חז"ל "שהיה משה מצר" – היה לו צער על "שלא השתתף הוא עמהם במלאכת המשכן".

את המשכן עשו בצלאל או אהליאב – וכל איש חכם לב שהצטרפו אליהם לעשות את המשכן, את הכלים ואת בגדי הכהונה, אבל לא משה רבינו.

לכן היה בצער: מדוע לא זכיתי. הוא רצה שהגוף שלו והידיים עצמן יבנו את המשכן. מדוע באמת לא עשה? "אמר לו הקב"ה למשה: מלך עשיתיך, מה מלך עמו עושין גזרתו, אף אתה גוזר עליהן והם עושים". הקב"ה אמר לו: משה, אתה מלך ומלך לא עושה – תאמר לאחרים והם יעשו. היה לו ציווי מאת ה' שלא לעשות!

אשאל שאלה חזקה: התורה אומרת "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" [במדבר ז, א]. שואלים חז"ל: וכי משה בנה את המשכן ? ומתרצים: לפי שמשה מסר עצמו על המשכן נקרא על שמו. מה המשמעות הפשוטה של "מסר נפשו"?

מיד בתחילה, כאשר החלו לבנות את המשכן, ביום הראשון של יום טוב, כל אותם ימים ללא הפסקה משה רבינו ע"ה הלך מאחד לשני, מאומן לאומן, ניווט, הדריך ופקד – שיראו באמת לעשות ולכוון את הכוונות הראויות "כאשר צוה ה' את משה". אם כן נשאלת השאלה, מדוע היה משה בצער על שלא עשה? הרי היה אחראי והמנהל של הבניה כולה, הוא השליח, המכוון שבלעדיו אין כלום, עד כדי כך ש"מסר נפשו על המשכן"

התשובה לכך: "אבל בידיים שלי, בעשר אצבעותיי, לא זכיתי ליצור משהו במשכן!!" – זה מה שכאב למשה רבינו ע"ה. הוא רצה שהגוף שלו והידיים עצמן יבנו את המשכן. ניחמו הקב"ה ואמר: תגיע השעה שיהיה צורך להקים את המשכן, ואף אחד לא יוכל להקימו, רק אתה תקים – במעשה הידיים שלך.

הגיע הרגע הגדול, אמר משה לקב"ה: אינני יכול להקימו, כי לא היה שייך להגביה ולהקים בידי בשר ודם. אמר לו הקב"ה: אתה רק תתפוס, וזה לבד יקום. כדברי רש"י בפרשתנו: "… שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים, שאין כח באדם לזקפן, ומשה העמידו . ענה לא הקב"ה: עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר [שמות מ יז] 'הוקם המשכן' , הוקם מאליו".

אם כן מה הולך פה ?! בתחילה כתוב "ויהי בחודש הראשון … הוקם המשכן". ואחר כך נאמר "ויקם משה את המשכן" . הוקם או ויקם משה?! אלא שזהו כלל המיוחד בענייני עבודת ה': כיון שעשה כל מה שהוא יכול כדי להקימו – נפסק עליו בשמים לנצח נצחים: "ויקם משה את המשכן!". כי אם אדם עושה מה שהוא יכול אז יש סיעתא דשמיא למעלה מן הטבע. ולא מפסיד מכך מאומה.

מרן הגר"ח קניבסקי סיפר הרבה פעמים כשאחת מבנותיו התארסה הוא התחייב סכום מסויים שלא היה לו שמץ של מושג מהיכן ישיג סכום גדול זה. אך הוא בטח בה‘ שינהג עמו במידת הרחמים ויהיה לו לשלם את הסכום הנדרש. ממש סמוך לחתונה הגיע מברק שמחכה לו בדואר מעטפה. הוא הלך לדואר ושם הגיע מעטפה ובתוכה צ‘ק שמן.

הוא קרא את המכתב, שבו היה כתוב סיפור מאוד מעניין: כמה שנים קודם הגר‘‘ח ערך את פרוש 'הרוקח' על התורה, לבקשת העורכים הסיכום היה שאם ייצא מזה כסף הם ישלמו. ולא יצא מזה כלום, אז הוא לא קיבל כסף. לימים מישהו לקח ע‘‘ע לשלם את כל ההוצאות, כולל לעורך ולכן כעת הם שולחים את הכסף.

יהיו הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל

הלילה, בהכוונה מודיענית מדוייקת של שירות הביטחון הכללי, פעלו לוחמי הימ״מ – היחידה הלאומית ללוחמה בטרור יחד עם לוחמי צה״ל מחטיבת מנשה למעצר מבוקשים בפעילות טרור במרחב ג׳נין שבחטיבה המרחבית מנשה.

לוחמי הימ״מ עצרו מבוקש ששהה בביתו ואילו מבוקש נוסף החל בניסיון להימלט, נורה ברגלו ונעצר על ידי הכוחות.

בעת יציאת הכוחות הושלכו מטעני חבלה לעברם. בחסדי שמים, אין נפגעים לכוחותינו.

שר הביטחון ישראל כ"ץ פרסם הצהרה אחרי תקיפת בניין הטרור בביירות ובה הוא חוזר על האיום שהשמיע מוקדם יותר הבוקר, כי אם לא יהיה שקט בקריית שמונה ובגליל, לא יהיה שקט בביירות.

"כפי שאמרתי – דין קריית שמונה כדין ביירות. אם לא יהיה שקט בקריית שמונה וביישובי הגליל, לא יהיה שקט בביירות" אמר שר הביטחון. על כל ניסיון פגיעה ביישובי הגליל, גגות הבתים ברובע הדאחייה בביירות ירעדו".

כ"ץ הוסיף והזהיר: "אני שולח מפה מסר ברור לממשלת לבנון: אם לא תאכפו את הסכם הפסקת האש – אנחנו נאכוף. הבטחנו שקט וביטחון לתושבי הגליל וכך יהיה".

בתוך כך, שמונה שעות לאחר הירי מלבנון לישראל, צבא לבנון מודיע כי איתר את משגרי הרקטות בכפר השיעי קעקעית אל-ג'סר שבמחוז נבטיה, בדרום לבנון, תוך שהוא מגנה את תקיפות ישראל בטענה ל-"הפרת הריבונות הלבנונית".

בהודעה של צבא לבנון נכתב: "הצבא הצליח לזהות את מקום שיגור הרקטות באזור קקעית אל-ג'סר בנבטיה, צפונית לנהר הליטני, ופתח בחקירה לבירור זהות מי ששיגרו אותן. יחידות צבאיות הפרוסות ברחבי האזור פועלות לעמוד בקצב התנועה הכבדה של האזרחים. לפיכך, קורא פיקוד הצבא לאזרחים להיצמד להנחיות יחידות אלו כדי להבטיח את שלומם. כמו כן, הצבא ממשיך לנקוט בצעדים הנדרשים ולעקוב אחר ההתפתחויות בגבול הדרום על מנת לשלוט על המצב".

רועה צאן הותקף הבוקר סמוך למצפה יאיר, לאחר שמחבלים מהכפר ג׳ינבה התנפלו עליו עם אלות ופצעו אותו.

הפצוע פונה לקבלת טיפול רפואי, אולם בהמשך התפתחו במקום עימותים נוספים כאשר כוח צבא ומשטרה, הגיע לטפל באירוע.

אלירם אזולאי ראש המועצה האזורית הר חברון, אמר לאחר התקרית: "אני יוצא כרגע מהישוב מצפה יאיר, סמוך אליו התרחש הבוקר ניסיון לינץ׳ כנגד רועה צאן בהר חברון, מספר מחבלים תקפו את הנער באבנים ואלות. בנס הוא הצליח להימלט לחווה הסמוכה בעודו פצוע ולהזעיק עזרה. הפצוע פונה לבי״ח סורוקה להמשך טיפול.

זוהי התקיפה השלישית שמתרחשת כנגד רועים סמוך לישובים בשבוע האחרון. בחודשיים האחרונים אנו רואים עלייה במקרי האלימות. אני שב וקורא ליישם את דרישת המועצה לפרימטר סביב הישובים, לפנות את הבניה הבלתי חוקית הצמודה לישובים. ביטחון תושבינו בראש סדר העדיפויות". הוא הוסיף והודה לכוחות הביטחון "שהגיעו לשטח ומבצעים מרדף ומעצרים כנגד המחבלים".

ממשטרת ישראל נמסר: "הבוקר התקבל דיווח על תקיפת שני רועי צאן יהודים בשטחי המרעה שבין חוות מנחם לחוות טליה, דרומית ליישוב סוסיא. כתוצאה מהתקיפה, השניים נפגעו ופונו על-ידי צוותי מד"א במצב קל (על-פי גורמי רפואה).

כוחות גדולים של משטרת מחוז ש"י וכוחות צה"ל הגיעו למקום. עם הגעת הכוחות בוצעו מעצרים של חשודים במעורבות בתקיפה ובידויי אבנים. עד כה נעצרו 22 חשודים שלקחו חלק פעיל באירוע, והם מועברים להמשך חקירה במשטרת מחוז ש"י. במקביל, פועלים השוטרים בזירה לאיסוף ממצאים ולתשאול עדים".

במשטרה הוסיפו וציינו כי "כוחות הביטחון רואים בחומרה את רצף אירועי התקיפה באזור, ויפעלו ביד קשה למיצוי הדין עם המעורבים. לא תתאפשר פגיעה בביטחון התושבים, והמאמצים נמשכים בנחישות לאכיפת החוק ולשמירה על הסדר בגזרה".

אליה כהן, ששוחרר משבי חמאס בעזה לאחר 505 ימים, מגולל לראשונה את רגעי הפחד, הרעב והכאב, לצד התקווה והאמונה שהחזיקו אותו בשבי.

ברשומה שפרסם ברשת החברתית, תחת הכותרת 'זְכוֹר אֶת הַיָּמִים שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ לַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָךְ הַיּוֹם' מספר כהן: "החלטתי היום, סוף סוף, לשבת ולסכם את התקופה הכי לא הגיונית שהייתי בה. תקופה של 505 ימים שלא דומים לשום דבר שאפשר לדמיין. 505 ימים של שבי. של חושך. של ניתוק מוחלט מהעולם, מהמשפחה שלי, מהחברים שלי, מזיו (ארוסתו – א"ה).

לקח לי קצת זמן לאסוף את עצמי, להבין איך בכלל אפשר להסביר במילים את מה שעברתי שם. את הסיטואציות הכי קשות, הכי הזויות, הכי כואבות שאדם יכול לפגוש. היו שם רגעים ששום סרט לא יכול לשחזר. רגעים של רעב, של פחד, של כאב מטורף בגוף ובלב. והיו גם רגעים קשים, כאלו שהייתה בהם תחושת אובדן, תחושת בדידות מוחלטת.

אבל למרות הכול – דבר אחד לא הצליחו לשבור בי: את הרוח שלי. התקווה הקטנה בלב שבאמת, איכשהו, יקרה פה נס ואני אחזור הביתה. והחיוך… כן, גם כשלא היה על מה, ניסיתי להחזיק את החיוך. כי ככה מנצחים את החושך".

כהן מוסיף ומגולל את התחושות בימים האפלים: "כשאני פה, מסתכל אחורה, אני מבין שהכוח שלי לא היה רק שלי. היה לי פה עם שלם מאחוריי. כל חייל, כל אדם שיצא לרחובות, שהניף שלט, שצעק את השם שלי, שהתפלל, שנלחם פיזית בשביל לראות אותי חוזר – אתם הייתם הנס שלי.

ובתוך כל האור הזה, אני לא שוכח את המחיר הכבד. יש משפחות שלא יקבלו את הבן או הבת שלהן בחזרה. חיילים יקרים שנתנו את החיים שלהם בשביל להחזיר אותי, להחזיר אותנו. משפחות שכולות שכואבות יום יום את הכאב הזה, את הריק הזה שאף אחד לא יכול למלא. אני לא יכול לדמיין את גודל הכאב, אבל אני רוצה שתדעו – בכל נשימה שלי, אני לא שוכח אתכם. החיים שקיבלתי במתנה הם גם בזכותם. בזכות הגבורה והמסירות של היקרים שלכם.

החיבוק שאני מקבל מעם ישראל מהרגע שחזרתי – הוא בלתי נתפס. והחברים שלי, המשפחה שלי, זיו – האנשים שלא ויתרו עליי לשנייה – אין לי מילים להודות לכם".

לקראת סיום, פונה אליה כהן בבקשה: "בכנות, ישבתי לכתוב לא סתם, אני כותב בתור אחד שאיבד את הכל וקיבל את החיים במתנה. אני רוצה שתעצרו רגע ותחשבו: כמה פעמים ביום אתם שוכחים להעריך את מה שיש לכם? המשפחה. החברים. הקפה של הבוקר. השקט הזה בלילה. אל תחכו שמישהו ייקח לכם את זה כדי להבין.

אני כאן היום כדי להזכיר לכם – החיים הם מתנה. תאהבו. תחיו. תעריכו ואל תשכחו – גם ברגעים הכי קשים, מותר להתייאש – אבל אסור לוותר".

שעות לאחר שיגור הרקטות מלבנון לשטח ישראל, צה״ל תקף לפני זמן קצר בשכונת הדאחייה שבביירות תשתית לאחסון כלי טיס בלתי מאוישים (כטב״מים) הנמצאים בשימוש היחידה האווירית של ארגון הטרור חיזבאללה (יחידה 127).

בתיעוד מהתקיפה נראה במקום פיצוץ עז כשלאחריו פטריית עשן כבדה. זמן קצר לאחר מכן נראה פיצוץ נוסף, מה שמעיד על הימצאות אמל"ח לכאורה.

בצה"ל מאשימים ואומרים: "ארגון שהזהירו את התושבים באמצעות 'הקש בגג' מספר פעמים והמונים הצליחו להימלט. הנימוק לכך היה בשל העובדה שמדובר במטרה הממוקמת בלב האוכלוסייה. "טרור חיזבאללה מיקם את התשתית הטרור בלב האוכלוסייה האזרחית. זוהי דוגמה נוספת לשימוש הציני של ארגון הטרור חיזבאללה באזרחי לבנון כמגן אנושי". אמרו בצה"ל.

בצה"ל מוסיפים ואומרים: "הירי בשעות הבוקר למרחב הגליל העליון מהווה הפרה בוטה של ההבנות בין ישראל ולבנון ואיום ישיר על אזרחי מדינת ישראל.
מדינת לבנון נושאת באחריות על שמירת ההסכם. צה״ל ימשיך לפעול על מנת להסיר כל איום על מדינת ישראל".

חמישה חודשים לאחר שנהרג מפיצוץ רימון בצפון רצועת עזה, צה"ל החליט להכיר בסמל שניאור זלמן כהן, כחלל צה"ל שנפל במלחמה. בכך עלה מניין חללי צה"ל מתחילת המלחמה ל-847.

שניאור, בן 20 בנופלו, תושב היישוב יצהר שבשומרון, לחם בגבעתי. הוא גדל בישוב יצהר, למד בישיבת מצפה יצהר ולאחר מכן התגייס. הוא בן למשפחה חב"דית וותיקה בישוב. הותיר אחריו הורים ו-8 אחים ואחיות.

הסאגה סביב ההכרה בנפילתו ארכה כחמישה חודשים וזאת בשל טענת מצ"ח כי לא הצליחו לקבוע את סיבת המוות, אם מדובר בתאונה מבצעית או שמא בטרגדיה אחרת. הקושי בקביעת העמדה של צה"ל ומצ"ח נבעה מכך ששניאור זלמן היה לבדו בעמדת שמירה.

חבריו ובני משפחתו דרשו להכיר בו כחלל שנפל במלחמה. לוחמים ששירתו איתו טענו כי ימים לפני מותו, נמצא בפלוגה רימון תקול שפוצץ באופן מבוקר, וכי ייתכן שהוא נהרג כתוצאה מפיצוץ מאמצעי לחימה שגם היה תקול ושאותו שנשא על האפוד שלבש.

כעת כאמור, חמישה חודשים לאחר התקרית, צה"ל החליט להכיר בשניאור כחלל צה"ל ובכך הגיעה הסאגה בנושא לסיומה.