עיתוני סוף השבוע של המגזר החרדי
מיקום כתבה: מגזין
למה להישאר במאה 20 כשאפשר לחסוך כאב ראש ולהתקדם לטכנולוגיה של המאה 21?
צפו: עיתוני סוף השבוע – בעברית, איידיש ואנגלית
דמגוגיה, שיסוי וסיסמאות נבובות: מהי המסקנה האסטרטגית של השמאל לצורך השרדותו? – טור חובה
מה עובר על המרחב הציבורי הישראלי -מאת: א. שוורץ
לאחרונה, בעקבות גלי הסתה ושיסוי כנגד הציבור החרדי, החל להשתנות בפועל המרחב הציבורי הישראלי
ולנקוט בקו קיצוני אנטי-דתי המתבטא בעיקר בשלושה תחומים:
- הפגיעה הכואבת והמתרחבת בקדושת השבת.
- אלימות מוגברת כנגד הציבור החרדי.
- הדרה פוליטית של מפלגות חרדיות. לעם היהודי ישנו נסיון רב במלחמת ההשרדות הרוחנית, הדינמיקה של השנאה מוכרת לנו היטב וכרוניקה של רדיפה דתית בניחוח עלילות דם תמיד מתפתחת בשלבים קבועים וידועים לנו מראש. ניתן לחלק את שלבי הרדיפה לארבעה חלקים: 1.שיסוי והתססה באמצעות שמועות וידיעות מגמתיות בכלי התקשורת. 2. דמגוגיה של מנהיגים המוניים ובילבולי מילים גבוהות המשרתות אינטרסים פוליטיים. 3. המון מחומם וצמא אקשן המכשיר את הקרקע לכלי השלטון לנקוט בפעולות מעשיות. 4. ביצוע הפעולות בשטח באמצעות גורמי אכיפת החוק בגיבוי ציבורי.
השלבים הנ"ל בתהליך הרדיפה תמיד חוזרים על עצמם במתכונת זהה.
ניתן לזהות את ארבעת השלבים ותהליכי הדינמיקה חוזרים על עצמם באופן עקבי במספר מאורעות היסטוריים רק מהמאה האחרונה עד לימינו אנו.
פרעות קישינייב במזרח אירופה
בתחילת המאה ה-20 התחוללה מלחמת אזרחים מתמשכת בין האדומים המהפכנים חסידי לנין אשר תמכו
בקומוניזים ושלטון הפרולטריון מבית היוצר של מרקס ואנגלס לבין הלבנים אוהדי הצאר אשר תמכו בהמשך
המונרכיה הקיסרית ברוסיה.
בשנת 1903 הגה שר הפנים הרוסי פון פלווה רעיון מתוחכם ואכזרי אשר נועד להסיט את זעם ההמונים
ברוסיה ממחדלי השלטון. הרעיון היה פשוט לשסות את האספסוף המוסת ביהודים ולהאשימם במהפכנות
ובמרידות.
פרעות קישינייב בגיבוי השלטון, בהם נרצחו עשרות יהודים ונפצעו מאות, היו תוצאה מצערת לאותה הסתה.
הספר הידוע לשמצה "הפרוטוקולים של זקני ציון", המתאר קשר יהודי כלל עולמי לתפיסת מוקדי השלטון, יצא
לאור ברוסיה ממש קודם לפוגרום כחלק ממאמצי השלטון הרוסי לעורר אנטישמיות בדעת הקהל כנגד המהפכנים האדומים שברובם היו יהודים.
בפרשייה זו נעשה שימוש ציני בהסתה מגמתית בכלי התקשורת כדי לנסות לשמר את האינטרס הפוליטי של אחיזה בשלטון.
ניתן להניח שפרשייה חמורה ואנטישמית זו היתה חלק מפיצוצי המשנה של המפץ האנטישמי הלוהט מפריז, שם דיממה פרשיית דרייפוס בשיא רצחנותה.
פרשת דרייפוס
גם במקרה מזעזע זה במערב אירופה, שופרות התעמולה של התקשורת והעיתונות הכתובה של אותם ימים היתה כלי של משחק בידיהם של אינטרסנטים פוליטיים בממשלה ובמטכ"ל הצרפתי.
כדי לחפות על ריגול חמור של קצין רם דרג בן אצולה צרפתי מתוככי המטכ"ל הצרפתי, האשימו השלטונות, תוך שימוש בזיופים ובעדויות שקר, את הקצין היהודי אלפרד דרייפוס במעשה הריגול. ידיעות מגמתיות הודלפו
לעיתונות שחגגה על הפרשייה החדשה וגל של אנטישמיות שטף את צרפת.
האספסוף שנכח בטקס הפומבי והמשפיל שנערך לדרייפוס להורדת דרגותיו צרח במלוא גרונו "מוות ליהודים".
דעת הקהל היתה משולהבת וערכאות בתי המשפט השונים פסקו את דינו כבוגד במשך 11 שנים עד לזיכויו
הסופי והמוחלט של דרייפוס בשנת 1906, שכבר הפך לשבר כלי בעקבות הרדיפות הקשות שעבר.
גם כאן ניתן להבחין בשלבי הרדיפה המתרחשים בדייקנות רצחנית כדי לשרת אינטרסים פוליטיים.
שלטון המפלגה הנציונל-סוציאליסטית בגרמניה
כך גם נהג היטלר כעבור 30 שנה בגרמניה כאשר ביקש לאחד את העם הגרמני תחת דגל שנאת היהודים
והאשמתם במשבר הכלכלי החמור בגרמניה שאחרי התבוסה וההשפלה בתום מלחמת העולם הראשונה. למרות שהעובדות בשטח היו אחרות, חוזה ורסייל להסדר מעמדה של גרמניה לאחר המלחמה העולמית הראשונה הוא שמוטט כלכלית את גרמניה בתשלומי פיצויים בלתי אפשריים ולא היהודים, אך היטלר בחר בשיסוי ובהסתה כדי ליצור בסיס תמיכה רחב בדעת הקהל הגרמנית למפלגתו ולרעיונותיו ועל גבי תמיכה זו להבחר עם מפלגתו אל הרייכסטאג ומשם להכנס אל הממשלה ולאחר מכן אל משרת הקנצלר ומשם כבר הדרך היתה קצרה לדיקטטורה ושלטון הפירהר האבסולוטי. שוב מנגנון הרדיפה מתקדם באותם שלבים, שיסוי והסתה כמכשיר יעיל לקידום האינטרס הפוליטי.
סטאלין והפתרון הסופי של יהודי רוסיה
יוסף סטאלין זכב בכבוד רב בתואר רוצח המונים בעיקר בעקבות גל הטיהורים הנרחב שביצע ברוסיה בשנים שקדמו למלחמת העולם השניה 1937-8. קרוב למיליון רוסים נרצחו בעינויים של רעב וקור בחצר האחורית של אמא רוסיה מגבולות סיביר מזרחה רק בשל החשש הקלוש שהם היו נאמנים לליאון טרוצקי, יריבו של סטאלין על משרת המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית.
סטאלין לא היה צריך גיבוי של דעת קהל כדי לפעול בשנים הללו – הוא פשוט יצר את הקהל ואת דעתו כפי שרצה. במכות ובטירור, בהחדרת תחושת פחד ושלטון מאיים, בהגליות המוניות וביצירה מכוונת של רעב בכל רחבי האימפריה הקומוניסטית הוא שלט ברוסים ביד קשה.
השלטון ברוסיה באותם ימים היה סימביוזה מפלצתית בין שיטה אנטי דתית אדוקה לבין מגלומן כוחני ואלים שהאמין בה בטירוף אידיאולוגי המצדיק רצח וסבל לכל הכופרים באנטי-דת החדשה ובאפיפיור האלילי שמייצג אותה – סטאלין בעצמו.
לאחר המלחמה הגדולה בהיטלר ובגרמנים שהצליחה לאחד את העם הרוסי תחת הדגל האדום, ובעיקר לאחר גאוות כיבוש ברלין המשיך הליך גיבוש כפוי ומואץ על העם הרוסי. המון עממין וזהויות אתניות שונות אשר נלחמו כתף אל כתף בחיה הנאצית החלו חוזרים לשיגרה סובייטית ומתאחדים בכח ובאילוץ תחת המגף האדומה ושלטון הפועלים. ללא בחירה הם נשרפים בחומה הדוקר והצורב של שמש העמים.
גם היהודים היו חלק, לעיתים אפילו פעיל ביותר, מאותו גיבוש חברתי כפוי של דת קומוניסטית ונוצר קושי
אמיתי, אפילו לרוצח המונים כמו סטאלין, להכשיר מהלך של טיהור אתני של כלל היהודים ברוסיה.
לפיכך, כשתכנן סטאלין להגלות ולחסל את כל יהודי רוסיה בשנת 1952 הוא נזקק לגיבוי בדעת הקהל
לביצוע השמדת יהודי רוסיה.
אמנם כבר היתה תוכנית שילטונית מפורטת לביצוע ההשמדה עם מאות רכבות בקרבת ערים מרכזיות ומיליוני
שמות ברשימות מסודרות המיועדים להגלייה המונית מזרחה אל יערות הטייגה, אל מלחמת השרדות אכזרית
ברעב ובקור של מינוס 60, אך הביצוע הקפדני חייב להתבסס על גיבוי ציבורי נרחב בכל רחבי רוסיה הענקית.
לצורך כך, סטאלין ביים והפיק שלושה פרשיות שונות במקביל אשר נועדו ליצור גל אנטישמי בדעת הקהל הרוסי ועל בסיס השטפון האנטישמי בדעת הקהל לרצוח את כל יהודי רוסיה.
פרשיית הרוגי המלכות בבריה"מ – בלילה אחד של אוגוסט 1952 נרצחו בהוראת סטאלין 13 משוררים
וסופרים יהודים, מבכירי האינטלגנציה של יהדות בריה"מ, לאחר משפט פומבי בו הואשמו בריגול לטובת מדינות המערב באמצעות רשת הביון היהודית – הג'וינט.
באותו לילה נרצחו גם כן 10 מהנדסים יהודים שהואשמו בחבלה מכוונת בקומפלקס התעשייתי בו הועסקו.
משפטי פראג – חודשיים לאחר הפרשייה הנ"ל, בנובמבר של אותה שנה, נפתח משפטו הפומבי של מזכיר
המפלגה הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה רודולף סלנסקי היהודי.
כמיטב המסורת האדומה בארץ התלאות הסובייטית, הוא אולץ להודות בריגול ציוני וכעבור שבועיים בלבד הוצא להורג. הבגידה סוקרה בהרחבה בכלי התקשורת ברוסיה.
פרשיית הרופאים – חודש בלבד לאחר הרצח ה"חוקי" של סלנסקי, בינואר 1953, החלו להופיע ידיעות
בכלי התקשורת על קבוצת רופאים יהודים שתכננה כביכול להתנקש בבכירי המפלגה הקומוניסטית באמצעות טיפול רפואי לקוי במזיד. הרופאים הואשמו בקשר עם ארגון הביון היהודי הבין לאומי – הג'וינט.
במהלך המשפטים המבוימים והתססה של דעת הקהל כנגד היהודים, נערך גל פיטורים המוני של יהודים ממוסדות השלטון והתנכלות מגמתית מטעם השלטונות כהכנה לביצוע הפתרון הסופי של יהודי בריה"מ.
ההסטוריה חוזרת
בנס גלוי של הצלה, דוגמת נס פורים, סטאלין התפגר בפסח של אותה שנה וכל תוכניות השמד נגנזו וגזירת
האבדון התבטלה.
ושוב, חוזרת נוסחת הרדיפה בשלבים המוכרים שהוזכרו, מגייסים את יחידת כלבני החצר בתקשורת לשסות
ולנבוח את פרטי העלילה החדשה כדי להתיר את דמם של הקורבנות לפני השחיטה הגדולה.
ממש כמו עלילת דם מודרנית בטרם פוגרום מופצות בציבור שמועות שווא ושקר כדי לייצר דעת קהל המתאימה לאינטרסים הפוליטיים ולהכשיר את הביצוע והרדיפה בפועל.
גם השמאל הרדיקלי בישראל, שצמח על ברכי השיטה המרקסיסטית, נהג בשיטות זהות בשנות שלטונו
הארוכים, החל מבן גוריון שביצע ציד אנושי (סזון) של אנשי מחתרות האצ"ל והלח"י עבור הבולשת הבריטית,
דרך הפגזת 'אלטלנה' ורצח אחים לקרב באשמת נאמנות למנחם בגין, שימוש בזרועות שרותי הביון של המדינה בפרשיית יוסל'ה שומכר, וכלה בפרשיות אוסלו וההתנתקות שעדיין מדממות ואשר הוכשרו מבחינה ציבורית לאחר מסעות שיסוי והסתה בכלי התקשורת כנגד ציבור מתיישבי יש"ע. שיטות הרדיפה היהודית זהות – רק המטרות משתנות.
מקהלת הערב-רב האנטי דתית
וכך גם עדיין בימינו, בישראל של 2019, התהליך של רדיפה דתית ממשיך בשינוי דמויות ואינטרסים פוליטיים.
גם כעת, במסע הרדיפות המתחדש כנגד הציבור החרדי מתגלה לעינינו הדינמיקה של הרשע על ארבעת שלביה כמו תזמורת מתואמת בקצב ובתזמון.
- 1. השיסוי – כמו כלב המשסה בנביחותיו את שאר חבריו לרדוף אחרי דמות מסויימת, כך מסמנים אנשי
תקשורת את דמות הנרדף החרדי האשם בכל צרות המדינה ומתחילים ברדיפה ובסדרת נביחות היסטריות. - 2. הדמגוגיה – שלב שני בדינמיקה של הרשע הינו הצטרפותם של הפוליטיקאים האינטרסנטים אל תזמורת
הנביחות הקלאסית.
הצהרות בומבסטיות בדבר חשיבות זכויות האזרח שלא לנוח יום בשבוע, נאומי רגש על חשיבות השמירה על שלטון החוק האזרחי ועליונותו, הטפות לסגידה מוחלטת לאלת השיוויון והצדק חוזרים בריטוריקה של פזמון קבוע. גם סיסמאות נבובות וחלולות כמו תופי טם-טם אפריקאים מתנגנות ברקע המוזיקלי של מקהלת הנביחות בקצב מונוטוני ופראי, "מדינת הלכה – הלכה המדינה". - 3. דעת הקהל – לאחר שטיפת מוח מאסיבית בפרהסיה באמצעות הפצת תוכן החשיבה הרדוד והמתפרץ
ממלונת הכלבים של יוצרי הסימפוניה הארסית מתחיל טפטוף רעל אנטי-דתי לחלחל אל המרחב הציבורי הישראלי והופך במהרה לשטפון של שנאת דת וחרדים.
השלב השלישי כבר נמצא בעיצומו כשדעת הקהל חרושה היטב ומוכנה לקלוט אל קרבה את זרעי השטנה והמון הציבור מחומם ומשוסה בסף גירוי גבוה וממש מבקש ודורש להתיר בפרהסיה חילולי שבת המוניים ולהכות בחרדים כדי להפגין את כוחנו ולהראות את נחת זרוענו ומי כאן בשטח בעל הבית האמיתי. - 4. פעילות הרשות המבצעת: פעילות זו מתבטאת כיום בעיקר בשלושה תחומים כפי שהוזכרו בתחילה: א: אלימות משטרה – רוח המפקד שורה על השוטרים להכות ולפצוע חוסים מוגבלים ללא רחמים ואפילו מומלץ לשוטרים המהדרין בשליחותם לדקדק במצווה הגדולה ולמשוך בפיאות חרדים כדי לבצע את המשימה בכוונה גדולה מכל הלב האטום. ב: שלטון מוניציפאלי – ראשי ערים רוכבים על הגל העכור והמזוהם של רדיפת הדת ובמקום לנקות את העיר מזבל ולהשקיע בפיתוחה, בוחרים להצחין אותה בחילולי שבת המוניים ולפרק את האחדות החברתית-קהילתית בין תושבי אותה עיר. רמיסת השבת בחוצות קריה ובמימון כספי ציבור כבר הפכה לדבר שבשגרה וכל המוסיף הרי זה משובח. ג: שלטון ארצי – קולות פוליטיים רבים מידי קוראים בגלוי להקמת ממשלת ימין-מרכז ללא "הסחטנות" של
המפלגות החרדיות אשר כל דרישתם מסתכמת בזוטות ביחס לשיקולים מדיניים כבדי משקל כמו יעדי גיוס מדורגים ללא סנקציות פליליות, שמירת הסטטוס-קוו בשמירת השבת, תקציבים לישיבות ומוסדות החינוך העצמאי ועוד מספר פירורי שלטון בתחומים זניחים. כל ממשלה אזרחית במדינה אחרת היתה ממהרת לסגור קואליציה יציבה עם שליש חברים תמורת מחיר פוליטי זניח ולא משמעותי כמו דרישות החרדים, אבל רק כאן, במדינה שטופת רעל אנטי-דתי, ההגיון כבר מזמן מאושפז נגוע וחבול ואינו מתפקד כראוי. במקום להתמקד בעיקר חיי הנפש של אזרחי המדינה בנושאי בטחון וכלכלה, מתמקדים בדברים טפלים וקטנים כמו דרישות החרדים. - נסיון ההשרדות הפוליטית של השמאל הישראלי
- יש מי שעובדים קשה כדי לייצר דמגוגיה של שנאת דת במדינת ישראל, הם נמצאים בעיקר בשמאל הישראלי ובשלוחותיו הענפות בכלי המדיה והתקשורת.
- האינטרס הפוליטי של השמאל הישראלי לשרוד תלוי בסיכויי הצלחתו לטשטש את דעת הקהל בנושא הפתרון המדיני-בטחוני שבעצם אין לו.
- האסטרטגיה השיווקית של מפלגות השמאל בישראל היא להתסיס את דעת הקהל לכיוון הסוגיה של דת ומדינה ובכך ליצור בידול בנושא הדתי-חברתי כיוון שמבחינה בטחונית-מדינית אין לשמאל הישראלי שום פתרון. במגרש הבטחוני-מדיני ביבי מנצח את השמאל כפי שעשה זאת ממש לפני מספר חודשים בקמפיין "שמאל- חלש", אך אם יצליח השמאל להעביר את המשחק אל המגרש הדתי-חברתי, זהו הסיכוי היחיד שלהם לקבל שוב את השלטון. ביבי נתפס בציבור כבן ברית נוח לחרדים וסחטנותם ולסמוטריצ'ים ומשיחיותם הפנאטית. עובדה זו משמשת כעקב אכילס שלו ולנקודת החולשה שבאמצעותה ניתן יהיה לפגוע בו ובכוחו האלקטורלי.
- המסקנה האסרטגית של השמאל לצורך השרדותו היא להציף גל אנטי-דתי ולתקוף את נתניהו בסוגיות של דת ומדינה. הטקטיקה לביצוע בפועל של האסטרטגיה השיווקית הזו נעשה על גבם של החרדים ביצירת גל אנטי-דתי בדעת הקהל כדי להעמיד את הבחירות על הדיון הדתי-חברתי.
אופורטוניזם שמאלני
שוב, ההפקרות הלאומית של השמאל הישראלי מתבטאת בגלוי כאשר בעבור נזיד עדשים של אינטרסים פוליטיים מנהלים מסעי ציד ורדיפה כלפי מגזר שלם של אזרחים נאמנים אשר כל פשעם וחטאתם מסתכם בנסיונות השרדות רוחנית ושמירה על מורשת אבותיו. לא משנה המחיר היקר והכואב של מלחמות אחים ושנאת חינם – העיקר הסיכוי לקדם אינטרס פוליטי ולקבל שוב את השלטון. ממשיכים לשסות איש באחיו כאילו אין אירן וחיזבאללא עם כוונת טלסקופית ואצבע על ההדק אל מרכזי אוכלוסיה במדינה,
מפילים ממשלה ושלטון יציב כאילו החזית הדרומית בעוטף עזה איננה בוערת ברציפות כבר למעלה משנה
במלחמה בעצימות נמוכה,
מנהלים שיח פוליטי נמוך ומלוכלך על סוגיות חברתיות זניחות כאילו הרשות הפלסטינית איננה חבית נפץ העלולה בכל רגע לקרוס ולהתפוצץ לכולנו ישר בפנים.
לא משנה בטחון וכלכלה, לא משנה גיבוש המרקם החברתי וחיזוק כושר ההרתעה מול הערבים, שהכל יתפורר ויחרב רק כדי שהשמאל שוב יעלה לשלטון.
כואב לראות את בכירי הפוליטיקה החרדית עומדים חסרי אונים אל מול השטף האנטי דתי העכור במרחב הציבורי הישראלי. ניתן לומר כי אם לא יצליחו להחזיר את הדיון הציבורי לתחומי הבטחון והכלכלה בבחירות אלו ונציגי השמאל בתקשורת ימשיכו במסע ההתססה והשיסוי כנגד הציבור החרדי ודרישותיו, הנציגים הפוליטיים של הציבור החרדי יאלצו לבלות את הקדנציה הקרובה בספסלי האופוזיציה כפי שקרה לפני 6 שנים בממשלת נתניהו- לפיד-בנט.
ניתן לפנות ישירות אל כותב השורות במייל:
ashwarts111@gmail.com
צפו: כותרות עיתוני סוף השבוע – בעברית, איידיש ואנגלית
תזמון מקרים מפתיע או מלחמת סייבר גלויה בין ישראל לציר הרשע האיראני
*- אזרחים דיווחו בשעות הבוקר כי שמעו פיצוץ בשטח של מפעל התעשייה הצבאית בצומת מורשה וכי ענן עשן גדול מתמר באזור.
אתר החדשות של ישראל היום דיווח כדלקמן:
עשן רב מיתמר ממפעל התעשייה האווירית באזור שבין הרצליה לרמת השרון. דיווחים סותרים המגיעים מהמקום אומרים שלעשן קדם גם פיצוץ. ככל הנראה מדובר באירוע שהחל בקצר או כשל מסוים שהתרחש בחדר בו מאוחסנים, בין היתר, רימוני עשן.
מעיריית הרצליה נמסר: "בעקבות סדרת פיצוצים שהייתה הבוקר בשטחי תע״ש בהרצליה: לסדרת הפיצוצים, שהייתה גם בשבוע שעבר, אין הסבר למעט העובדה שמדובר בשטחים מזוהמים מפסולת של מפעלי התעשיה הצבאית ששכנה במקום עד לפני 30 שנה".
משה פדלון ראש עיריית הרצליה הגיב ואמר כי "העירייה עוקבת מקרוב אחר הנעשה בשטח יחד עם כוחות הכיבוי ואנשי איכות הסביבה.קרקע שהוטמנו בה במשך שנים נפלי פגזים, חומרי נפץ, חומרים כימיים וחומרי בעירה, סופה להתלקח ללא כל התראה. זה בדיוק החשש מקרקעות כאלה. אני מקוה שהותמ״ל שמתכנן בניה המונית על כל קרקע פנויה ללא אבחנה בין שטחים מסומנים או ירוקים יקח את הענין לתשומת ליבו״
*- אתמול,בעיתוי שכנראה מובן רק לו,צייץ ראש ממשלת ישראל נתניהו כדלקמן:
"כנראה שיש כאלה באירופה שלא יתעוררו עד שיפלו על אדמת אירופה טילים גרעיניים איראניים. אז זה כבר יהיה מאוחר מדיי. אנחנו בכל מקרה נעשה הכל כדי למנוע מאיראן נשק גרעיני". והוסיף כי רק ישראל מוכנה להתעמת עם איראן.
*- אמש בסביבות השעה 22:00 החלו אמצעי תקשורת ועדי ראיה ברשתות חברתיות בסוריה לדווח כי הבחינו בפטריית פיצוץ גדולה בשמי עיר הנמל הצפונית-לטקיה וכי בעקבות הפיצוץ הוחשכה העיר כליל למספר שעות. דקות אחר כך דיווחו אמצעי התקשורת הרשמיים של סוריה כי שנאי מרכזי בתחנת הכוח שבעיר לטקיה התפוצץ עקב תקלה טכנית וכי התקלה תתוקן במהרה.
לכאורה 3 אירועים, ברצף די "מקרי",שלא קשורים אחד לשני.
אלא שלאור מה שדווח והמכנה המשותף ההגיוני השזור לאורך 3 המקרים אני מעריך כי מה שחזו עינינו אתמול,לאורך היום, היתה מלחמת סייבר שעלתה מהמחשכים לאור היום והיא ממש כמו קרחון ענק המטלטל לו באוקיינוס כאשר רוב רובו שקוע בים ורק עשירית משטחו גלוי לעיני המתבונן.
אם הייתי צריך לכתוב תסריט לאירוע דמיוני כאשר התנאי הוא להטמיע בתוכו את 3 האירועים שקרו אתמול הייתי מדמיין לעצמי כדלקמן:
איראן מחליטה לגמול לישראל על תקיפותיה הקשות נגדה ב-1 ביולי 2019, ואולי גם על התקיפות הקודמות, אך כדי למנוע תגובה ישראלית קשה נגד נוכחותה בסוריה היא החליטה להעלות את תקיפות הסייבר שלה "לפני השטח" כך שאת התוצאות יראו האזרחים בעין בלתי מזויינת.
לאיראן גם היה ברור כי ביכולתה של ישראל לגלות מיד מה מקור התקיפה ובעיקר את הנקודה ממנה היא התבצעה לכן היא בחרה לבצע את מתקפת הסייבר דרך אחת מזרועות הפרוקסי שלה בסוריה הסובלת מכאוס מערכתי חובק מדינה,כך שישראל תתקשה לאתר את האחראים לתקיפה.
לאחד שסוריה נבחרה ,בחרה איראן במטרה "לגיטימית" , מתקן תעשייה צבאי-אזרחי של מדינת ישראל,כמו מפעל התעשייה הצבאית (תע"ש) בצומת מורשה ליד רמת השרון.
את תוצאות התקיפה ראו כולם. מה בדיוק קרה שם ? מה הותקף ? ולמה דווקא מטרה זאת נבחרה ? את זה אף אחד לא יודע אלא רק את מה שפורסם. האם השרפה אכן הייתה בחדר אחסון לרימוני עשן נשרף או שמא זאת רק תוצאת הלוואי ? את זה נשאיר לאלוקי הפתרונים של ממשלת ישראל.
לאחר שישראל התעשתה והבינה מה מקור העשן ומה הסיבה שמאחוריה ובעיקר מי המושך בקלידים שגרמו זאת ,הבינה ישראל את מלוא משמעות המסר האיראני מה שגרם לראש ממשלת ישראל לצאת בהכרזה פתאומית כמפורטת לעיל.
אלא ,שישראל מבינה, כי בלי תגובה נמרצת תוך כדי משלוח מסר מתאים הן למדינה המארחת והן למדינה המבצעת,אי אפשר,שהרי במזרח התיכון מי שנותן לך אגרוף לפחות מצפה לאגרוף בתשובה,החליטה להוציא לפועל מכת נגד וגם היא באותה שפה-"מכת סייבר". המטרה שנבחרה היתה "תחנת הכוח לייצור חשמל בעיר הנמל הגדול ביותר בצפון מערב סוריה – לטקיה. רק לפני תקופה קצרה התפרסם כי סוריה העניקה לאיראן חלק מנל לטקיה בו איראן שואפת להקים נקודת מוצא ליד התיכון לא רק לאזרחיה אלא גם לכוחותיה הצבאיים.
ב-"מכת סייבר" מתוכננת היטב התקבלה התוצאה שכל תושבי לטקיה ראו במו עיניהם: פטריית אש ענקית שהאירה את שמי האזור שהגיעה כתוצאה מפיצוץ השנאי המרכזי של התחנה.
האם החשבון נסגר והשלווה חזרה לאזורנו ?
לא הייתי מציע לאף אחד אפילו לנחם את עצמו כך!
מלחמת הסייבר,אם אכן האירועים היו קשורים, עלתה מדרגה ואנו צפויים להחלפת מהלומות נוספות עם איראן וגרורותיה.
ישראל גם צריכה להיות אחראית ולהוציא ממרכזי הערים "פצצות זמן מתקתקות " שפגיע מתקפות סייבר בהן יכולה להביא לאסון סביבתי גדול וכבד.
מלחמות תקע ושקע?
הקצר בא-לָּאדִ'קִיַּה: אמר זאת כך – זרם שלילי עובר במפעלי התעשייה הצבאית הסורית.
תארו לעצמכם שבתקשורת המקומית זה בערך נשמע כך:
פיצוץ עז ועשן מיתמר במפעל סולתם עקב קצר, תושבים מאזור רמ-לוד מדווחים על סדרת קולות נפץ ושריפה עזה סמוך למתקני תע"ש, תופעה דומה לחוייה של התושבים באזור השרון.
צירוף מקרים רנדומאלי שתושבי השרון דיווחו בצהרי יום האתמול (שני) על עשן מיתמר מאחד המתקנים שבמפעל תע"ש?
אכן כן, אף הוא ככל הנראה בגין מאבקי שליטה של תקע ושקע.
ההזיות של ליברמן: האיש ששכח שיש גם מציאות
זה שליברמן מדבר מהבטן זה כבר כולם יודעים זה שהוא פעל מיצר הנקמנות כאשר סחב את המדינה כולה לבחירות מיותרת, נדוש. אבל זה שהוא כבר לא מתבייש בהזיוות החמורות שלו על גבול הקריסה הנפשית וחושב שכולם מטומטמים זה התחדש לי הבוקר.
ועל מה אני מדבר: אז ככה, הבוקר יצא לי לשמוע רעיון של ליברמן באחד הערוצים, בראיון כהרגלו של מיודעינו הוא החל להתיז צרורותיו לכל עבר. [כמו הילד ההוא שטוען שכלום רבים איתו אך לרגע לא חושב שאולי הוא זה שרב אם כולם] קבלו את הרשימה השחורה של האיש: ימין – הליכוד: שמאל – מרץ והערבים: דתיים חרדים והציונות הדתית: חילונים – כחול לבן אה וגם הכפיל החדש שלו רון קובי שהריב בין השניים של מי הבעלות להסית נגד החרדים ממש מזכיר את הבדיחה על הפרה שאמרה מהה אז חברתה הפרה הגיבה לה 'גנבת לי את המילים מהפה'.
עזבו שהמציאות שהוא מצייר זה של איש תמים שרק בא לפוליטיקה בשביל לעשות טוב לעם ישראל ולהושיע אותה מהאיום החמור של הכפייה הדתית-חרדית שהשם ירחם הולכת וגואה לה במדינה מבלי שאיש שם על כך את דעתו. מה שגרם לי להתחיל לצחוק בקול רם זה המשפט הבא שהוא אמר: "בבחירות האחרונות היו מעל מאה אחוזי הצבעה במאה שערים" תקראו שוב את ההגיג "מעל מאה אחוזי הצבעה במאה שערים". את הדברים הוא הביא בתור ראיה לכך שהציבור החרדי יצא בהמוניו להצביע אל מול אחוזים גדולים בציבור החילוני שנמנע מלצאת מביתו ולהצביע: עכשיו לך תסביר לטמבל שבמאה שערים היה פחות מחמש אחוזי הצבעה וזאת מפני שבשכונה המיתולוגית מתאכלסים רובם ככולם אנשי הישוב הישן שלעולם לא יצאו לקלפיות וכנראה לעולם גם לא יעשו זאת. נתון שדווקא אמור לעודד אותו.
אמירה נוספת של האיש גרמה לי לצחוק קצת פחות. לפי דבריו כהיום יש במדינה רק כ-50 מפקחי בניה איך נומר נתון בהחלט מדאיג שצריך לתת עליו את המחשבה בפרט כאשר האסונות באתרי הבניה נותנות אותות כמעט כל יום. אך כאשר הוא מצא את האשמים בדבר זה כבר היה מבחיל אז ככה האשמים הם לא אחרים מאשר משגיחי הכשרות לדבריו הסיבה שיש רק 50 מפקחי בניה היא מהסיבה שיש 18.000 אלף משגיחי כשרות כאילו יש תקציב של 18,050 עובדים שמיועד לכשרות ולבניה וחולק באופן בוטה לטובת הכשרות -מגוחך. ושוב הטמבל לא מבין שהמספר הרב של משגיחי הכשרות לא נובע מכך שהמדינה שמה לה למטרה להרבות במשגיחי כשרות שיעמדו ברחוב ויחלקו קנסות למעשני סיגריות בשבת כחלק מתכנית מדינית נרחבת של הכפייה הדתית אלא מהביקוש הרב של אזרחי המדינה החרדיים הדתיים והמסורתיים לאכול אוכל כשר ומושגח.
אז קדימה איווט אם כל כך נעים לך לחיות בעולם מקביל תשאר שם ותעזוב אותנו לנפשנו תן לנו להתמודד עם המציאות גם אם היא קצת מורכבת אבל לפחות אנחנו חיים את המציאות
האם יש אפשרות לחזור מחופשה ולגלות את העו"ש כאילו נשארתם בבית? בהחלט!
אילו מתנות חילק בכיר בחמאס בשישי האחרון במהלך נאומו בצעדות השיבה?
אפילו הפלסטינים עצמם מתפלאים איך ישראל עדיין לא תרגמה את דברי הבכיר לכל שפה אפשרית ולחצה על כפתור ההפצה.
על מה אני מדבר?
פתחי חמאד, מבכירי ההנהגה המדינית של חמאס סיפק בשישי האחרון, בזמן שעשיתם הכנות אחרונות לשבת, תחמושת רבה ואיכותית להסברה הישראלית. התחמושת שנתן חמאד היא גם הסברתית וגם משפטית. ישנה חשיבות גדולה לכך שמדובר בחמאד, שכן הוא חבר הלשכה המדינית של חמאס ולא נמנה רשמית עם הזרוע הצבאית של התנועה. גופים רבים בעולם (במיוחד ביבשת אירופה) אינם רואים בהנהגה המדינית של חמאס ארגון טרור ועושים הפרדה בין הזרוע הצבאית למדינית בעניין זה.
אז אילו מתנות חילק חמאד בשישי האחרון במהלך נאומו בצעדות השיבה, על רקע מותו של פעיל עז אדין אלקסאם מירי צה"ל?
נתחיל מהקטנה לגדולה:
1. "היום הצטרפה יחידה חדשה ליחידות של צעדות השיבה שהן יחידות התיזוז הלילי ויחידות הפרחת הבלונים. היחידה החדשה היא יחידת הרחפנים." החשיבות המשפטית כאן היא הקשירה של חמאד בין צעדות השיבה, הנתפסות בעיני האירופאים כמחאה עממית לגיטימית, לבין יחידות הצמיגים – דבר שישראל התקשתה להוכיח בדיונים בעניין צעדות השיבה באו"ם.
2. "הקמנו מפעלים חדשים לייצור חגורות נפץ עבור צעירים וצעירות כדי שייכנסו לישראל דרך החורים שנפרוץ בגדר ויתפוצצו בתוך תחומי ישראל "
זה ציטוט מדהים בעיני לעולמות ההסברה. חובה לשים את הקטע הזה בריפיט עם תרגום. עומד בכיר בלשכה המדינית של חמאס ומטיף לנוער להתאבד עם חגורות נפץ. זה לא נשמע טוב באף מקום בעולם. חמאד חוטף היום ואתמול הרבה ביקורת על ההתבטאות הזו.
בעיני רוחי אני רואה את קמפיין ההסברה של ישראל: "אנחנו מבקשים להקים להם מפעלי תעסוקה לשגשוג כלכלי של האוכלוסייה ובכירי החמאס מקימים מפעלים לחגורות נפץ ". זה פשוט קמפיין הסברתי מנצח שלעולם לא יתיישן.
3.ולדובדבן שבקצפת: חמאד מסית באופן חד משמעי לרצח יהודים על בסיס דתם, ללא קשר למקום המצאם.
למה זה כל כך שונה ומעניין?
עמדתה הרשמית של חמאס, כפי שמופיעה אף באמנת חמאס וכפי שמדובררת היטב כלפי חוץ, היא שאין לתנועה יריבות עם היהדות אלא עם הציונות. כלומר חמאס הרשמית יוצאת נגד הכיבוש הציוני – ישראלי, וסביב זה היא מגייסת תמיכה. כאן חמאד עצמו מחזק את עמדתה הרשמית של ישראל ומראה שחמאס מבקשת לרצוח יהודים באשר הם יהודים ובכל מקום בו הם נמצאים (גם מחוץ לתחומי "פלסטין").
חמאד קורא לרצח יהודים בצורה מאוד ציורית הוא שואל כמה שווים חיי יהודי? 5 ש"ח ואפילו פחות – שהוא, לדבריו, המחיר של סכין באמצעותו יכולים לרצוח ערביי הגדה את היהודים.
חמאד חוטף ביקורת רבה מגורמים פנים פלסטינים וחמאסיים על כך שהוא פוגע בעמדה הרשמית של חמאס ומשחק לידי ההסברה הישראלית.
[את הדברים כתב הפובליציסט אבו אלי
שערי עיתוני סוף השבוע – צפו:
צפו – כותרות עיתוני סוף השבוע
איך קורה התהליך המדאיג של ערבוב ההזיות והדמיון אל תוך המציאות החברתית – הטור שיסביר לכם איך לקרוא חדשות
בימים האחרונים התגלגל לפתחנו מאורע פוליטי חשוב
אשר משקף באופן ברור את המצב החברתי בו אנו
מצויים.
במהלך סוף השבוע של גל החום האחרון נתבשרנו על
בחינת האפשרות הפוליטית של ביטול הבחירות
החוזרות והמיותרות. פוליטיקאים בכירים עלומי שם
וזהות מהליכוד וממפלגת הלפיגנצים מגששים אופציות
חוקיות להובלת המהלך.
ברור לכולם שמדובר בספין תקשורתי אך השאלה
הנוקבת היא מטעם מי.
חשיפת הפרשיה עוררה פיצוץ פוליטי גדול שעדיין
מתפתח לפיצוצי משנה ואין לשער כרגע להיכן תוביל,
לקבורה בשיבה טובה כפי שמסתבר או לעוד טרלול
מזגזג מבית היוצר של נבחרי הכנסת לבטל את מה
שהחליטו רק לפני מספר שבועות.
בספין התקשורתי האחרון נחשף בפנינו טפח ממסכת
השקר התקשורתי בו ניתן לראות בברור איך מובילה
התקשורת מהלכים פוליטים משמעותיים ואף מציתה
אותם לכתחילה.
זה לא משנה עד כמה רצינית או לא היתה היוזמה
החדשה לבטל את ביטול הבחירות – המסר העקרוני
מבהיל בהיקפו – שנים שלושה אנשי חדשות עם מוח
קודח ויצירתי במיוחד בשילוב צמאון לאקשן החליטו
לטלטל מדינה שלמה ולעורר סערות פוליטיות רק על
סמך בדלי מידע קלוש ומצוץ.
בימים של ערבוב התחומין בשם ערכי אלת הצדק
והשיויון, נראה שגם עולם החדשות התקשורתי נפל
בעת מילוי תפקידו ולקה בעיורון להבחין בין דיווח
חדשות לניפוח חדשות, בין סיקור עובדות ניטרלי
להמצאת עובדות מגמתית לצורך התססה ואקשן.
המדיה התקשורתית מספקת גם בידור וגם חדשות,
לעיתים קו ההפרדה בין שני התחומים דק ומטושטש
וקשה להבחין בין דיווח אירוע באופן אובייקטיבי לבין
הפקתו והפרחתו באופן סובייקטיבי ומניפולטיבי.
כשהנשיא דונלד טראמפ, הציוני הנלהב האחרון בדורנו,
טבע את המינוח FAKE NEWS – חדשות מזוייפות,
הוא התכוון ממש לבעיה זו – יצירתם של אירועים
מבויימים בהפקה חדשותית וניפוח אירועים קיימים
למימד לא פרופורציונלי מעבר לחשיבותם במציאות.
כדי להבין באיזו מגיפה חברתית תקשורתית חולה אנו
נמצאים מומלץ לרדת לעומקם של התהליכים ולהבינם.
על שלושה רגזה הארץ…תחת עבד כי ימלוך
העידן הטכנולוגי המואץ, אשר החל בעיקר בשלהי שנות
המאה שעברה ובתחילת שנות אלפים, יצר המון
שינויים אנושים חברתים.
חוץ מהערך המרכזי של העידן הטכנולוגי הכללי לייצר
צמיחה כלכלית גלובלית באמצעות חיבור מהיר בין
פיתוח ליצור ובין יצרן לצרכן, ישנן תופעות משנה
חברתיות, משמעותיות לא פחות, אשר התפתחו
בחברה האנושית, בעיקר בשלב הטכנולוגי המואץ שבו
אנו חיים כרגע.
המכנה המשותף המרכזי של תופעות משנה אלו הינו
ערבוב תחומין וחלופת התפקידים בתחומים שונים
בחברה, היוצרים מצב הקרוי – עבד כי ימלוך.
מדע ותעשייה
תחום המדע החל את דרכו בחיבור בריא בין סקרנות
אנושית, תאווה לדעת וחכמה, תשוקה לפיתוח וכשרון
מעשי. עלית האינטליגנציה האנושית משכה את
התעשיה קדימה לשיפור וייעול המנגנון התעשייתי.
המדע חיפש את הפרצה החדשה לנוע קדימה –
התעשיה זרמה בעקבותיו. המדע היה אקטיבי לעומת
תעשייה ממושמעת ופסיבית.
בעיקר בדור האחרון התהפכו היוצרות והמדע הפך
לכלב הציד החביב והצייתן של אדון הייצור והתעשיה.
כיום, רוב מוחלט של הפיתוח המדעי בכל תחום, החל
מתרופות ומזון ועד לתעופה, טילים וחלל, מתוקצב
וממומן על ידי אינטרסים המסמנים את המטרה עבור
המדע ושולחים אותו להביא את הציד ולמצוא את
התשובה.
המדע כבר אינו מחפש דרך – הוא מחפש איך למצוא
בשליחות אדונו.
התהפכו היוצרות ועבד כי ימלוך.
יצרן וצרכן
בכל ימות עולם באלפי שנות היסטוריה, הסקטור היצרני
תמיד שימש כספק הביקוש לצרכים המשתנים של
החברה האנושית. היצרן היה משרת את הצרכן, אשר
גם שמו נגזר מהמינוח צורך. אם היו יחסי שעבוד בין
יצרן לצרכן, הרי שהיצרן היה בתפקיד העבד אשר אמור
למלא את הצורך של אותו אדון-צרכן אשר הוא זה
שקבע את אופי המוצרים ויעדי הצריכה. האדם חי את
חייו השגרתיים והיצרניים ורק חלק קטן מחייו הוקדש
לצריכה.
שוב, בדור האחרון אנו עדים לחילוף היוצרות
ולהשתלטות אגרסיבית של היצרן על הצרכן ושעבודו
הטוטלי לרצון היצרן.
מיליארדי שעות מבוזבזות של חיפושים בין עודף
מוצרים על מדפים באורך קילומטרים יעידו על גודל
המשבר האנושי. התופעה כל כך מקיפה עד שהפכה
לנורמלית. החברה האנושית התמכרה לצרכים שאינם
אמיתיים אלא לצרכים שהחדירו לתודעתם מכונות שיווק
אגרסיביות ויצרני מכירות ממולחים.
החברה האנושית כבר שכחה את הביקוש המבוסס על
צורך שימושי מציאותי והחלה לייבא בכמויות מסחריות
מוצרים המבוססים על ביקוש חוייה וסיפוק צורך דמיוני.
המגפה התפשטה בכל העולם והאדם הפך מיצור בעל
אופי יצרני ליצור צרכני מהלך על שתים.
העבד היצרן מרד והשתלט על המלך הצרכן.
שכל ורגש
צורך ההשרדות החברתי אנושי יצר טבע גנטי מושרש
באדם להשתמש בשכל כמדריך ומתווה את הפעולות
וכללי ההתנהגות. רק באופן זה נוצרה עדיפות מובהקת
של המין האנושי על פני שאר בעלי החיים המודרכים
על פי אינסטינקט או רגש פראי.
כל התעלות אנושית למדרגה מפותחת יותר היתה
מבוססת תמיד על פיתוח השכל והחשיבה לרמה
מורכבת יותר.
הרגש אמנם היה חשוב, אך הוא שימש כמנוע לעומת
השכל שהיה הנהג. האנושות תמיד ידעה שהמרשם
הבטוח להשרדות הינו מוח שולט על הלב.
בדורנו האחרון, עקב צריכה מוגברת של סמי מדיה
במינון גבוה של חומרים ערוכים, נתערער הסף הנפשי
של גבולות המציאות והחל תהליך חברתי המוני מדאיג
של ערבוב ההזיות והדמיון אל תוך המציאות החברתית.
במצב חברתי רדוד שכזה, בו העולם מיושב במכשירים
חכמים בבעלות אנשים טפשים, נחלש כח השכל ורמת
החשיבה יורדת אל האפס המוחלט וממילא משתלט
הרגש ומנווט את דרכו של האדם על פי אורות
והרגשים, צבעים וצלילים.
אנשי הדור האחרון כבר אינם יודעים לחשב ברבע דקה
דברים פשוטים כמו 4 כפול 18 ונזקקים למחשבון כדי
לקבל תוצאה.
אנשי הדור של העידן הטכנולוגי המואץ כבר אינם
מסוגלים לקרוא טקסט ארוך ומורכב או משפטים מעבר
לתשע וחצי מילים.
במקרים הקשים של קדחת הרפיון השכלית המטופל
מאבד את יכולת ההבעה השכלית ומתחיל לייצר
משפטים המבוססים ברובם על אימוג'ים, שזו הבעה
חזותית רגשית בהעדר יכולת ההבעה השכלית.
במצב קשה זה מתנדף השכל ואיתו צלם אלוקים מעל
פני האדם שהופך לאימוג' ססגוני ורב אפשרויות.
אנשי הדור הזה הגבירו את כח הרגש על פני כח
השכל. עבד כי ימלוך כבר אמרנו.
תקשורת וקהל
אחת מתופעות המשנה המרתקות של העידן הטכנולוגי
המואץ שבו אנו חיים הינו המהפך העצום שעשתה
תקשורת ההמונים על חיינו בכך שהתפתחה להיות
גורם אקטיבי של השפעה ועיצוב המציאות ממעמדה
הקודם הצנוע שהיה גורם פסיבי של דיווח וסיקור
המציאות.
בעבר שימשה התקשורת החדשותית במדיה כצינור
מידע אמין על המתרחש בזירה המקומית והעולמית.
הדיווחים היו נייטרלים ונטולי פרשנות, נשמר קו מאופק,
הגון ומקצועי המסקר אירועים על פי קצב התרחשותם.
בדורנו המהונדס חברתית הפכה התקשורת לשחקן
מרכזי ביותר בשדה המציאות המתרחשת כאשר היא
זו המייצרת אירועים בעצמה ואחר כך גם מסקרת
אותם כאילו לא היתה מעורבת עד הגג בהפקתם
המלאה.
הצביעות במיטבה משכנעת אותך שהיא רק המלצרית
החיננית המגישה את הארוחה בעוד שהיא האופה
והעורכת, המסיקה והמבשלת, היא הבוחרת את
המרכיבים והטעם והיא גם זו המאכילה את כולנו בעל
כרחנו בעוד אנו סבורים שאנו בוחרים ואוכלים בעצמנו.
בחדר החדשות מתמחים בעריכה ובישול עם מיטב
החומרים – אין ספק שהעבד חזק בשלטון והקהל חסר
הבחירה כבר מזמן לא אדון.
עיתוני סוף השבוע – בעברית, איידיש ואנגלית
יומנו של רשם: הכירו, כך יראה עולם התורה לשנת תש"פ
כך ייראו בזמן אלול הקרוב השיעורים הפותחים את הישיבות הגדולות בארץ ישראל'השינויים בעולם הישיבות הגבוהות לקראת 'זמן אלול' הקרב ובא: כמה בחורים מונה כל ישיבה, כמה התקבלו לשיעור א', ואצל מי יחולו תזוזות בצוות הרמי"ם
הרישום לישיבות הגדולות לקראת שנת הלימודים תש"פ הסתיים השנה מוקדם מהצפוי, התחרות הקשה בין הישיבות הביאה לפיצוץ מוקדם של ההרשמה, הבירורים והמבחנים. הנתונים שנחשפים לראשונה בכתבה זו עשויים אמנם להשתנות במעט משום שהישיבות חברון, פוניבז', ארחות תורה ותפרח, עדיין לא החלו לבחון רשמית, ואת התשובות ימסרו באופן רשמי רק בחודש תמוז, אך גם בישיבות הללו יודעים את הרשימה המסתמנת מבחינתם כך שלא צפויים שינויים דרסטים.
הפרויקט המלא על עולם הישיבות הליטאי הישיבות שזכו השנה לביקוש יוצא דופן הם: ישיבות בית מתתיהו בב"ב, ישיבת שערי שמועות בבית חלקיה, והישיבה שנקראת בפי כל כהפתעת השנה – ישיבת "פינקל" (בית מדרש גבוה) בירושלים שהפתיעה וסגרה רישום מוקדם מכולם עם כ-44 בחורים מצויינים, את ההצלחה לישיבת שערי שמועות מנכסים כולם למשגיח רבי יעקב שטרנשוס שהצליח למתג את שם הישיבה בצורה מיוחדת. גם הישיבות שבאופן עקרוני לא קיימו פעילות רישום כל השנים, ערכו השנה פעילות חלקם בהסוואה של אברכים מהישיבה שעבדו כרשמים, הישיבות כיום הפנימו שבלי להעסיק רשמים שמה הטוב של הישיבה עלול להיפגע ובחורים איכותיים ילכו לישיבות אחרות .הנתונים האמיתיים והמדוייקים נחשפים לראשונה!
• ישיבת 'אור אלחנן' בירושלים, המונה 300 בחורים, התקבלו לשיעור א' 55 בחורים. הבוחנים: ראשי הישיבה רבי אריה חדש, רבי צבי ויינפלד, רבי אברהם פוזן. בשנה האחרונה נכנס הרב צבי וילנסקי בתפקיד משיב לבני הקיבוץ דבר שהוסיף לאווירת השטייגען בהיכל בית המדרש.
• ישיבת 'ארחות תורה' בבני ברק – הישיבה מונה למעלה מ-650 בחורים התקבלו לשיעור א' כ140 בחורים. הבוחנים: ראשי ורבני הישיבה – רבי ברוך דב דיסקין, רבי איתמר גרבוז, רבי צבי יהודה אדלשטיין, רבי יחיאל קלרמן ראש הקיבוץ רבי נחום לבה, ורבי אהרן אוסטרן. המראיין: המשגיח רבי חזקיהו מישקובסקי, ורבי אברהם ויסבלום. בישיבה בניגוד לעולם הישיבות לא בוחנים לפני סוף חודש תמוז , הישיבה נמצאת בעיצומו של בניית קמפוס מפואר לבית מדרש שימנה 1000 מקומות ובנוסף 500 מיטות לפנימייה אשר נקרא שמה "קרית איילת השחר".
• ישיבת 'אור ישראל' בפתח תקוה – הישיבה מונה 380 בחורים, כבכל שנה התקבלו לשיעור א' יותר מ-68 בחורים על אף הלחץ העצום להתקבל לישיבה מצד עשרות ראשי ישיבות קטנות. הבוחנים: ראשי הישיבה רבי יגאל רוזן ורבי מרדכי רבינוביץ. המראיין: המשגיח רבי צבי דיאמנט.
• ישיבת 'באר התורה' (גיל) הממוקמת בקמפוס בבית שמש, ומונה כ-300 בחורים, התקבלו לשיעור א' כ-60 בחורים. הבוחנים: רבי יעקב משה ליבוביץ, ורבי מנחם דויטש כשלאחר מכן עוברים אצל ראש הישיבה הגאון רבי גבריאל יוסף לוי לראיון. השנה הוחלט שלא לעבור את ה-60 בחורים ובכך לא יאלצו לשכן בחורים בדירות וכלל בחורי הישיבה יושכנו בקמפוס החדש אליו עברה הישיבה לפני כשנתיים בבית שמש. גם השנה מגיעים לישיבה קבוצות מהישיבות המובילות בב"ב ובי-ם.
• ישיבת 'באר יעקב' – מיסודו של רבי משה שמואל שפירא זצ"ל המונה 180 בחורים, התקבלו לשיעור א' 48 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי דוד יצחק שפירא ובנו רבי שמעון שפירא, המראיין: רבי יעקב זלושינסקי.
• ישיבת בית מדרש גבוה (פינקל) בירושלים שהתגלתה כ׳הפתעת השנה׳ בעולם הישיבות ונפתחה בהצלחה חסרת תקדים בקיץ האחרון עם 60 בני קיבוץ מופלגים וכ- 70 אברכי כולל צעירים, פותחת לראשונה את שעריה אף ל – 44 בני שיעור א' שנבחרו בקפידה מהישיבות המובילות בארץ מתוך מאות נבחנים, ההצלחה האדירה נזקפת לזכותו של ראש הישיבה הגאון רבי גרשון כאהן והגאון רבי שמואל פינקל אחיינו של רה"י הגרנ"צ פינקל זצ"ל, יחודיות הישיבה בשיעורים לא גדולים, התמסרות ויחס אישי של הצוות, בסגנון ירושלמי שמור.
• ישיבת 'בית מאיר' בבני ברק – המונה 130 בחורים, התקבלו לשיעור א' 30 בחורים. הבוחן: רבי בנימין כץ ורבי דניאל גינצבורג. המראיין: המשגיח רבי ישראל מאיר ויסנשטרן.
• ישיבת 'בית מדרש עליון' בבני ברק – הישיבה מונה 500 בחורים, התקבלו לשיעור א' 100 בחורים. קיים מגוון רחב של בוחנים: ראש הישיבה רבי ירחמיאל אונגרישר וכן הר"מים רבי אברהם יצחק ליפקוביץ, רבי ישראל אדלשטיין, רבי נפתלי קופשיץ, רבי טוביה שפירא ורבי יואל מקלב.
• ישיבת 'בית מתתיהו' בבני ברק – המונה 480 בחורים, התקבלו לשיעור א' 140 בחורים. הבוחנים הם ראש הישיבה הר"ב ויסבקר ורבי שרגא פישהוף, המראיינים רבי שמעון פוחוביץ, רבי יהושע רביץ, השנה הודיע ראש הישיבה על רצונו להקטין משמעותית את שיעור א' כשלא יקבלו יותר מ- 90, מנגד הבחורים בישיבה מאמינים שהסיבה שהשיעור בכל זאת לא הוקטן הוא עקב הלחץ הרב להתקבל לישיבה, בנוסף נערכים להרחבת הישיבה לאחר ההצלחה במגבית המצ'ינג שהתקיימה בניסן האחרון.
• ישיבת 'בית שמואל' בירושלים – המונה 80 בחורים, התקבלו לשיעור א' 18 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי יצחק עהרנפלד. בשנה האחרונה עזב המשגיח רבי נחום בויאר כשלתפקידו נכנס הרב עזריאל פרלמן.
• ישיבת 'ברכת יצחק' באור יהודה – הישיבה מונה 80 בחורים, התקבלו לשיעור א' 15 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי אבינועם פוסטבסקי, המראיין המשגיח רבי שמעון סנדומירסקי, בשנה האחרונה שופץ חלקים נרחבים בישיבה, בימים האחרונים השמועות מדברות על ניסיונות חיבור בין ישיבת דברי אמת לישיבה, הדברים עדין לא סגורים סופי ולא אושרו רשמית, במידה ויתחברו 2 הישיבות יגדל כוחה של הישיבה משמעותית.
• ישיבת 'גאון יעקב' בבני ברק – המונה 150 בחורים, התקבלו לשיעור א' 38 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה הגאון רבי זאב ברלין חתנו של מרן הגראי"ל זצ"ל, והגאון רבי נתן זוכובסקי. המראיין: המשגיח רבי נחום ברנשטיין. בזמן קיץ הצטרף לצוות הישיבה הגאון רבי שרגא ברלין בנו של ראש הישיבה, מה שהוסיף כח ושטייגען רב לישיבה. השנה לקראת אלול הבעל"ט יחנכו את בית המדרש החדש "היכל רבי אהרון לייב" שנבנה ברוב פאר והדר ובימים אלו סיימו את הכנתו.
• ישיבת 'גבעת שאול' בירושלים – המונה 110 בחורים, התקבלו לשיעור א' 25 בחורים, הבוחנים: רבי אליעזר שפירא מראשי הישיבה, והמראיין המשגיח רבי יהודה מנדלסון, יצויין שהישיבה מתייחדת בעבודה על בן אדם לחבירו בדרכו של המשגיח הרב שלמה וולבה זצ"ל.
• ישיבת 'גרודנא' באשדוד המשתייכת לפלג הירושלמי – הישיבה מונה 220 בחורים, השנה התקבלו לשיעור א' 46 בחורים, הבוחנים: ראש הישיבה הר"מ שמידע. בנוסף בוחנים הרמי"ם: הר"י ונדרולדה, הרמ"י פלס, לאחר מכן עוברים לראיון אצל המשגיח הרח"י ברינגר.
• ישיבת 'גרודנא' באר יעקב – המונה 450 בחורים, התקבלו לשיעור א' 80 בחורים כבכל שנה יתחלק שיעור א' ל – 2 שיעורים. הבוחנים: ראשי הישיבה רבי צבי דרבקין ורבי יצחק הקר, והר"מים רבי יצחק פלונצ'ק ורבי חנניה שיף. לראיון עוברים אצל המשגיח רבי ישראל שלום איראם, יצויין כי הישיבה לא מעסיקה רשמים כלל.
• ישיבת 'דברי אמת' במודיעין עילית – המונה 100 בחורים, הבוחנים: ראש הישיבה רבי צבי פוברסקי מייסד הישיבה, ורבי זבולון שוב מראשי הישיבה, בשנה האחרונה עזב את הישיבה הרב יעקב יעקובזון לטובת פתיחת ישיבת קיבוץ בגדרה שלאחר זמן קצר נסגרה, השמועות ברחוב מדברות על אפשרות מיזוג הישיבה עם ישיבה אחרת, ועזיבת הגר"ז שוב את תפקידו בישיבה, בחורי הישיבה לא עודכנו על כך בצורה רשמית מהנהלת הישיבה בשלב זה.
• ישיבת 'דרך חכמה' (סילבר) בירושלים – המונה 250 בחורים, התקבלו 40 בחורים לשיעור א'. הבוחנים: רה"י הגר"י וילנסקי והרמי"ם הרמי"ל זק"ש הר"י גולדשטיין והר"א פרלמן, המראיין: הגר"ב גרילק והרב וילנר.
• ישיבת דעת אליהו (עלזאס) בירושלים המשתייכת לפלג הירושלמי מונה כ-38 בחורים, התקבלו לשיעור א' 18 בחורים, הבוחנים ראש הישיבה רבי נפתלי עלזאס, ורבי אליהו וינר, השנה נערכים להרחבת בית המדרש ובנית חדר שיעורים נוסף במבנה הישיבה.
• הישיבה הגדולה מן ההר בביתר עילית המונה 150 בחורים – התקבלו לשיעור א' 50 בחורים. הבוחנים הם: הראש ישיבה רבי חיים מן ההר, המראיין רבי משה ברמן, לישיבה נרשמו אף בחורים מקול תורה הקטנה לאחר שנפלו מישיבות חשובות.
• 'הישיבה הגדולה עפולה' – מונה 170 בחורים, התקבלו לשיעור א' 40 בחורים. הבוחנים הם ראשי הישיבה הרב בלום והרב לנג. המראיין המשגיח רבי בנימין בויאר. בישיבה חנכו בשנה האחרונה קומת פנימיה חדשה עקב גידול הישיבה. וכעת מתחילים בשיפוץ כללי של הישיבה לרווחת הבחורים. יצויין כי הישיבה בשונה מכינוייה ברחוב נחלת עפולה אינה קשורה כבר לישיבת נחלת הלווים.
• ישיבת 'ראשון לציון' (תפארת ישראל) – המונה 90 בחורים, התקבלו לשיעור א' 20 בחורים, השנה נמצאים בצל האבל הכבד בפטירת ראש הישיבה הגאון רבי יאיר ישראלי ז"ל, הישיבה עברה טלטלה במעברה לירושלים ובעזיבת הרמי"ם רבי שרגא ברלין, רבי מרדכי יוסף קונשטט, והמשגיח רבי נחמיה פרידלנדר הודיע על עזיבתו באלול הקרוב, הבוחנים: ראש הישיבה ורבי ניסן גולדברג. המראיין: רבי אשר הוכברגר, יצויין כי רבי יהודה אריה כץ מישיבת דברי אמת צפוי לעבור באלול הבעל"ט לטובת תפקיד בישיבה.
• ישיבת 'היכל יצחק' (לנדא) בירושלים, הישיבה מונה 240 בחורים, התקבלו לשיעור א' 70 בחורים, הבחורים נבחנים אצל רה"י רבי ישראל לנדא ורבי אהרון שפריי ורבי נפתלי זינגר, המראיין הרב מרדכי זוננפלד, בשנה האחרונה נבנה בהיכל הבית מדרש ארון קודש מפואר ואף הוכנס ספר תורה להיכל.
• ישיבת חברון – גבעת מרדכי – המונה 1350 בחורים, התקבלו לבחינה 220 בחורים, הבוחנים הם ראשי הישיבה רבי דוד כהן ורבי יוסף חברוני, האחראי על הרישום בישיבת חברון הוא הרב ברוך ויסבלום משגיח קטן בישיבה וכן מנהל הישיבה הרב שלמה קרלנשטיין, בשבועות האחרונים נערכים לבניית 2 קומות פנימיה בבנין ב' שבקמפוס הישיבה
• ישיבת חברון "החדשה" המשתייכת לפלג הירושלמי – הישיבה מונה 100 בחורים, התקבלו 34 בחורים לשיעור א', הבוחן הוא ראש הישיבה רבי שמואל אריאלי, המראיין רבי יצחק יחיאל פרבשטיין, ורבי ברוך דוב גרוזבסקי, יצויין שבנין הישיבה בשכונת בית הכרם צר מלהכיל את כלל הבחורים והנהלת הישיבה בחיפושים נרחבים למעבר למבנה גדול יותר בי-ם
.• ישיבת חכמת שלמה (נויברט) – המונה 80 בחורים קיבלה 15 בחורים, הבוחנים ראש הישיבה רבי בנימין דרייפוס, המראיינים המשגיח רבי אברהם אריה לוי, רבי חנוך מונק, ורבי יהושע שטרסברג, בשנה האחרונה סיננה הישיבה עשרות תלמידים שלטענתם לא התאימו לציביון הישיבה.
• ישיבת 'יד אהרון' בשכונת קטמון בירושלים – הישיבה מונה 115 בחורים, כמיטב המסורת וכמידי שנה בשנה בישיבה התקבלו לשיעור א' רק 24 בחורים כחוק ולא יעבור של ראש הישיבה רבי יהושע אייכנשטיין, הבחורים עוברים מבחן וראיון אצל ראש הישיבה, יצויין שהמשגיח רבי ישראל מאיר המניק והמשגיח קטן רבי אברהם וכטהל מכהנים במקביל בישיבת ׳פינקל׳ בי-ם.
• ישיבת 'כנסת הגדולה' (חברון ר' הלל) במודיעין עילית – המונה 180 בחורים, התקבלו לשיעור א' 40 בחורים. הבוחן ר"מ הישיבה רבי שמואל שפירא והמראיין המשגיח רבי יחזקאל פוסרינו. מי שעובר את המבחנים נכנס לבחינה אצל ראש הישיבה רבי יצחק זאב זקס בנו של ראש ומייסד הישיבה רבי הלל זקס זצ"ל, הישיבה מתייחדת בקבלת בנים של בוגרים שלמדו בישיבה.
• ישיבת 'כנסת חזקיהו' (כפר חסידים) ברכסים – הישיבה מונה כ100 בחורים, התקבלו לשיעור א' כ45 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי יהושע מן ורבי יעקב שמואלי. המראיין הוא המשגיח החדש רבי דב שמעון. שהצטרף לצוות הישיבה בחודשים האחרונים ואף אחראי על הרישום.
• ישיבת 'כנסת יחזקאל' (אטינגר) באלעד – הישיבה מונה 320 בחורים, התקבלו לשיעור א' 68 בחורים, הבוחנים: ראש הישיבה רבי ברוך מרדכי אטינגר, והר"מ רבי אריה פרידמן, המראיין: רבי חיים קונצקי. יצויין כי בשנה האחרונה לראשונה השתתף ראש הישיבה בכינוס בחירות בראשות גדולי הדור שליט"א למען רשימת ג' מה שתרם רבות להצלחת הרישום.
• ישיבת 'כנסת יצחק' – חדרה המשתייכת לפלג הירושלמי – מונה 450 בחורים, התקבלו לשיעור א' 70 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי יהושע ארנברג והר"ט נוביק. וכן הר"מים רבי דוד מינצר ורבי דוד דויטש, שבוחנים אף הם בשעות הצורך.
• ישיבת 'כנסת יצחק' במודיעין עילית – הישיבה מונה 350 בחורים, התקבלו לשיעור א' 40 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי שמעון נוביק. ורבי אליעזר שטיינוז. המראיין: המשגיח רבי יהושע עלזאס.
• ישיבת 'מאור התלמוד' ברחובות – הישיבה מונה 370 בחורים, התקבלו לשיעור א' 88 בחורים, הבוחנים: הר"י כהן, והר"א זליבנסקי, המראיין: המשגיח רבי יהונתן קמפה.
• ישיבת 'מאור יצחק' (חמד) – המונה 250 בחורים, התקבלו לשיעור א' 58 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה הגאון רבי מנחם יעקובזון והר"מ רבי יעקב אנגלנדר. לישיבה מתקבלים גם בחורים שלא הצליחו להתקבל לישיבת בית מתתיהו מחוסר מקום.
• ישיבת מאירת שמועה באשדוד בראשות הגר"נ רוזנבלט, הישיבה מונה 80 בחורים, התקבלו לשיעור א' 24 בחורים, הבוחנים: ראש הישיבה, ורבי אהרון כהן. המראיין המשגיח רבי שלמה מרגלית ורבי אריה דוברוב, וכן רבי שמחה רוזנבלום, באלול הקרוב צפוי להיכנס משגיח קטן נוסף.
• ישיבת 'מיר ברכפלד' – הישיבה מונה 650 בחורים, התקבלו לשיעור א' 120 בחורים. הבוחנים הם ראשי הישיבה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, הגאון רבי נועם אלון, והגאון רבי צבי פרצוביץ. המראיינים: המשגיחים רבי ראובן הכסטר ורבי אליהו גודלבסקי, יחד עם הרב יחזקאל זילבר. השיעור גדל באופן ניכר משנים עברו, בעקבות פתיחת שערי הישיבה לבחורים מישיבות במודיעין עילית ומקומות נוספים, למותר לציין שגם השנה הושם דגש על איכות וסגנון בחורים ממשפחות בני תורה.
• ישיבת 'משכן אשר' בירושלים – הסניף של ישיבת 'יד אהרן', הישיבה מונה 100 בחורים, התקבלו לשיעור א' 22 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי יהושע אייכנשטיין וחתנו הגאון רבי צבי שחור. מראיין: רבי יוחנן יעקבס.
• ישיבת 'נחלת דוד' בפתח תקוה – הישיבה מונה 70 בחורים התקבלו לשיעור א' 20 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי דוד סלומון רבי יעקב כהן, ומראיין המשגיח רבי אברהם שפירא, בקיץ האחרון התחיל למסור שיחות בהיכל הישיבה רבי מאיר טוביה פולק.
• ישיבת 'נחלת בנימין' במודיעין עילית – הישיבה מונה למעלה מ- 100 בחורים, התקבלו לשיעור א' כ 25 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי דניאל יעקובוביץ'. והרמי"ם רבי עזרא רוטשילד שמכהן גם כמשגיח בישיבת פונביז' וכן רבי מאיר פלאי המראיין: המשגיח רבי אריה נפתלי לנג.
• ישיבת 'נחלת הלויים' בחיפה – הישיבה מונה 250 התקבלו לשיעור א' 60 בחורים. הבוחנים: רבני הישיבה רבי אליהו וינקלר ורבי דניאל ארנפרוינד. המראיין: המשגיח רבי אורי ויסבלום.
• ישיבת 'נר זרח' במושב הדרומי עוצם – הסניף של ישיבת 'ארחות תורה' בדרום. מונה 150 בחורים, התקבלו קרוב ל 50 בחורים לשיעור א'. הבוחנים: ראש הישיבה הגאון רבי יצחק זאב פיינשטיין. והרמי"ם הרב אליהו ברוורמן, והרב שמואל אנסבכר. המראיין: המשגיח רבי אברהם קוזוקין. הישיבה חנכה בשנה האחרונה בית מדרש חדש ומורחב עקב גידול התלמידים. הישיבה לראשונה לא העסיקה רשמים.
• ישיבת 'נתיב הדעת' (קפלן) בירושלים – הישיבה מונה 300 בחורים, התקבלו לשיעור א' 70 בחורים. הבוחנים: ראשי הישיבה רבי ישראל בונים שרייבר והגאון רבי אברהם זיסקינד. המראיין המשגיח הרב מתתיהו שטיגל.
• ישיבת 'קפלן החדשה' (דעת אהרון) שנפתחה בשנה האחרונה במבנה של מוסדות "אורות התשובה" בשכונת הר נוף בירושלים מונה 90 בחורים, כשלשיעור א' התקבלו 50 בחורים, מרבית הבחורים שלא מתקבלים לישיבת קפלן ה'וותיקה' מנסים להתקבל ל'חדשה'.
• ישיבת 'נתיבות החכמה' (וולפסון) בירושלים – הישיבה מונה 700 בחורים, ובישיבה התקבלו לשיעור א'
130 בחורים מספר קטן יותר משנים עברו. הבחינות והראיונות אצל ראש הישיבה רבי דניאל קלמן וולפסון והרב מנחם זורייבין והרב בצלאל קרויז, כבכל שנה מופעל לחץ גדול על ראשי הישיבה להתקבל לישיבה.
• ישיבת 'נתיבות התורה – אור יהושע' בבית שמש, מונה 100 בחורים, קיבלה לשיעור א' 30 בחורים, הבוחנים בישיבה הם ראש הישיבה רבי יוסף רובינשטיין, ורבי שלמה ברונר. המראיין המשגיח רבי אפרים אדלר, בשבועות האחרונים התקיים כנס בוגרים מיוחד עם הנהלת הישיבה
.• ישיבת 'סלבודקא' בבני ברק – הישיבה מונה כ400 בחורים, התקבלו לשיעור א' 68 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה וחבר מועצת גדולי התורה רבי משה הלל הירש, וחלקם עוברים למבחן קצר גם אצל רבי מרדכי כהן. את הראיון עורכים רבני הישיבה רבי שמואל זקס והרב אהרן הירש. לראשונה עבדו הרשמים בכלל הישיבות הליטאיות, ולא רק בישיבות המזוהות עם קהילת סלבודקה שזהו המרכיב העיקרי של הישיבה, מה שתרם למצב זה הנהגתם של ראשי הישיבה הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש.
• ישיבת 'עטרת ישראל' בירושלים שבראשות הגרב"מ אזרחי חבר מועצת גדולי התורה – המונה 200 בחורים, התקבלו בשלב זה 22 בחורים, הבוחנים: רבי בן ציון אזרחי, מראיין: רבי חיים אזרחי, ורבי יצחק קפלן, בזמן חורף הבעל"ט וייתכן כבר בימים נוראים הקרובים צפויה הישיבה לעבור למשכנה החדש שהולך ונשלם בעיר מודיעין עילית, ברישום האחרון הסתובב הגרב"מ אזרחי בישיבות הקטנות ברחבי הארץ.
• ישיבת 'עטרת שלמה' בקמפוס 'שדי חמד' – הישיבה מונה 600 בחורים, השנה התקבלו לשיעור א' 96 בחורים. השנה ניתנה שימת לב יתרה על מספר קטן יותר של בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי שלום בער סורוצקין ורבי אליעזר לוי. ורבי מנחם חסידא. המראיין המשגיח רבי יוסף דיוויס. בישיבה עמלים כעת על הרחבת בית המדרש הנוכחי בעוד 1000 מ"ר.
• ישיבת פוניבז' בבני ברק – הישיבה מונה 1300 בחורים, בישיבה עדיין אין בחינות והבחינות יתחילו באזור כ"ה תמוז לשיעור א' צפויים להתקבל לא פחות מ– 300 בחורים. הבוחנים: נשיא הישיבה הגר"א כהנמן, וכן אצל הר"מים – הגרח"פ ברמן, הגר"ד מילר, הגר"ד לוי והגרי"ש מלר. הבחורים עוברים לראיון אצל המשגיח הרב אליהו קלרמן, בסיום הבחינות נערכת ישיבה בביתו של אמו של נשיא הישיבה הגר"א כהנמן שם משתתפים ראשי הישיבה וחברי מועצת גדולי התורה הגרי"ג אדלשטיין והגרב"ד פוברסקי ומחליטים על קבלת הבחורים.
• ישיבת פוניבז' בבני ברק של הגר"ש מרקוביץ שם גם כמיטב המסורת עוד לא החלו לבחון – הישיבה מונה 600 בחורים, הצפי לשיעור א' 110 בחורים. הבוחנים הם ראש הישיבה הר"ש מרקוביץ והר"א דויטש וכן הר"י זלושינסקי. בימי עומס של נבחנים מצטרפים לצוות הבוחנים גם הר"מים הרי"מ דז'ימיטרובסקי והר"ח הבלין, כמו"כ עוברים לראיון אצל המשגיח הרא"א דסלר. התשובות לנבחנים נתנים בכ"ג תמוז, בישיבה מציינים שההצלחה היא על אף מספר ישיבות שנפתחו בשנים האחרונות ברישום לבני שיעור א' בפלג הירושלמי.
• ישיבת 'קול תורה' בבית וגן בירושלים – הישיבה מונה 380 בחורים, התקבלו לשיעור א' 70 בחורים, הבוחן ראש הישיבה רבי שלמה שלזינגר.
• ישיבת 'קרית מלך' בבני ברק – המונה 270 בחורים, התקבלו לשיעור א' 82 בחורים. הבוחן: ראש הישיבה רבי יעקב קארפ, ורבי בנימין רימר מראשי הישיבה, המראיין: המשגיח רבי ישראל הבלין, רבי דוד ליכט., לאחרונה מונה הרב שלמה קרלנשטיין בתפקיד הניהול הגשמי בישיבה.
• ישיבת 'רבינו חיים עוזר' בבני ברק – המונה 150 בחורים, התקבלו לשיעור א' 40 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה הגרמ"צ ברלין, הר"מים רבי מנחם מנדל וולפא ורבי יחיאל ברלין. המראיין: הרב שעייה אדלר.
• ישיבת 'רנה של תורה' בכרמיאל – ה'סניף' של ישיבת 'ארחות תורה' בצפון. המונה כ300 בחורים, התקבלו לשיעור א' כ90 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי אברהם סטוארט, והר"מים רבי משה בונים שכטר, רבי יקותיאל פישל. הבחורים עוברים ראיון אצל המשגיח רבי יוסף פלונצק, ורבי שמעון עמנואל.
• ישיבת 'ראדין' בנתניה המונה 80 בחורים, התקבלו לשיעור א' 30 בחורים, הבוחנים הם: רבי מיכאל גוגיג הגר"י וניט, הגר"י שפירא, המראיין: המשגיח הגר"ש ברוורמן.
• ישיבת 'שכר שכיר' בנתיבות מיסודו של הגר"י מאיר זצ"ל, המונה 170 בחורים, התקבלו לשיעור א' 35 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי צבי יהודה גרשנוביץ, ורבי דוב לב, המראיין: רבי שלמה צבי פרוכטר. ורבי שאול פוסטבסקי, בזמן קיץ הנוכחי נפתח בהיכל הישיבה כולל אברכים לבוגרי הישיבה דבר שהוסיף חיזוק לאווירת הלימוד והשטייגען.
• ישיבת 'שערי שמועות' במושב בית חלקיה – המונה 300 בחורים, התקבלו לשיעור א' 60 . הבוחנים: ראש הישיבה רבי אריה שפירא, והר"מים רבי ישראל יעקב פינקוס ורבי יוסף פישהוף. המראיין המשגיח רבי יעקב שטרנשוס. בזמן אלול הבעל"ט צפויים להיכנס להיכל ביהמ"ד החדש 'היכל אברהם יצחק' שנבנה תוך פאר והדר והושלם בימים אלו.
• ישיבת 'תושיה' בתפרח – הישיבה מונה 900 בחורים, התקבלו לשיעור א' 170 בחורים, בשונה מכלל עולם הישיבות רק לאחר יז' בתמוז יתחילו הבחינות הרשמיות לבחורים שעתידים להגיע באלול. הבוחנים: ראש הישיבה רבי אביעזר פילץ והרב יעקב שינברג, לאחמ"כ עוברים אצל רבי מנחם בן מנחם, רבי ברוך לוין, המראיין המשגיח רבי דניאל ארנפריונד, סוג הבחינה: אמירת 'חבורה' בפני הרבנים הבוחנים.
• ישיבת 'תורה בתפארתה' באלעד – השייכת לרשת הישיבות של 'ארחות תורה', המונה 700 בחורים, התקבלו לשיעור א' 190 בחורים. הבוחנים: ראש הישיבה רבי יעקב סטפנסקי, הר"מים רבי אפרים רוטשילד, רבי אלעזר דוד אפשטיין ורבי רפאל גפן, ורבי חיים יעקב כגן. לישיבה צפויים להצטרף באלול הקרוב 4 משיבים חדשים מה שיגביר את הקשר בין הבחורים לצוות הישיבה.
• ישיבת 'תורת זאב' – (סולובייצ'יק) בירושלים, הישיבה מונה 280 בחורים, התקבלו לשיעור א' 50 בחורים, הבחורים עוברים מבחן אצל ראש הישיבה רבי ברוך סולובייצ'יק, וכן אצל הר"מ רבי ישראל יעקב שמואלביץ, המראיין: המשגיח רבי אפרים אנסבכר.
• ישיבת תורת משה (ליזרוק) בירושלים המונה 120 בחורים, התקבלו לשיעור א' למעלה מ -28 בחורים. הבוחנים ראש הישיבה רבי איסר ליזרוק, והרמי"ם רבי שמואל שולמן ורבי פנחס כהן, הישיבה מתעתדת לעבור בקרוב למשכנה החדש בסמוך לירושלים.
(הכתבה הנוכחית על הישיבות הליטאיות, בכתבה הבאה הישיבות לבני עדות המזרח וישיבות הקיבוץ.)
[עריכת הכתבה בשיתוף 'כיכר השבת']
שערי העיתונים של סופ"ש – בעברית איידיש ואנגלית
טור חובה, ברוח אחרת: לא איווט אשם, אלא מנהיגי השמאל הרקוב שמעמידים פנים של אחריות
מאת: א. שוורץ
שחזור הבחירות המיותר לכנסת – לאותה כנסת, שכבר נבחרה באפריל 2019 ואשר עתידה להבחר שוב
באלול בעוד שלושה חודשים, יבהיר לכולנו באיזה מדינה חולה אנחנו נמצאים.
למעט שינויים פרסונליים לא משמעותיים ותגבור כחו של גוש הימין – אותם דמויות ופרצופים ישבו שוב על אותם
מושבי עור מרופדים.
רבים מאשימים את השייגעץ הרוסי הקפוא והאטום מערבות הקרח של סיביר באילוץ הבחירות החוזרות, אבל
המציאות מצביעה על גוש השמאל הישראלי כאשם לא פחות בשחזור הבחירות המיותר, הכפוי על האזרחים
והמבזבז לריק את כספיהם.
ראשית, נתון פתיחה חשוב, רק כדי להעמיד את הסיר על האש לפני הבעבוע:
בעלות ישירה, שחזור הבחירות המיותר למשק הישראלי הינה 475 מליון ש"ח !!! בעיגול פשוט זה נקרא
חצי מיליארד ש"ח.
אם נוסיף בחשבון עקיף את שלל הנזקים הנגרמים לתפקוד הממשלתי של המדינה בשל מגבלות החוק על ממשלת
מעבר, נגיע בוודאי לעלות עקיפה של כמה מיליארדים.
זה הרבה כסף לשפוך לחינם רק בשביל טפשותם של כמה עשרות נבחרי האומה בכנסת הקצרה בתולדות
המדינה.
עם בור של גרעון תקציבי בנפח מיליארדים, אין לנו במדינת ישראל את הלוקסוס לארגן שתי מסיבות בחירות
הוללות בתוך חצי שנה אלא אם כן אתה בגדר מופקר הדורס בשאט נפש אגרסיבית את ממון הזולת.
אותם חברי כנסת מגוש השמאל, שאפילו אחד מהם לא קם לעצור את בזיון הבחירות החוזרות, פשעו באחריותם
כלפי שמירת הקופה הציבורית של אזרחי מדינת ישראל
במקום להגיע למסקנות השלטונית הדרושות בכינון ממשלת ימין הדואגת לאזרחיה ולהתמודד בבגרות עם תוצאות
דבר האזרחים בקלפי – מחזירים חלק מנבחרי העם הנבחר את הבחירה לידי הבוחר בכך שאינם מאפשרים הקמת
ממשלה יציבה במדינת ישראל.
אם זה לא עצוב, זה מבדח, אבל יותר מכל, זה ממש מבעבע ומרתיח.
אפשר לבודד את אותם נבחרים טפשים ומופקרים אשר מתיימרים להקרא אלטרנטיבה שלטונית, אלו לא כל
החכי"ם במשכן הכנסת, אפשר לזהות אותם בקלות, יש להם כחול-לבן בין העינים, ירוק עם מרץ בלחיים,
וקצת קצת עבודה בין הידיים.
זהו גוש השמאל באופן כללי. חבורה הרסנית ומסוכנת אשר דגל אחד מאחד את ראשיה – הפלתו של בנימין
נתניהו.
בעת אשר אפסה תקוותם לכונן ממשלה במדינת ישראל הם החליטו להציק ולמרר את חייה, אפילו על חשבון ממון
אזרחיה.
להפיל את אשמת הבחירות החוזרות על איווט, השייגעץ מנוקדים, זו טעות נפוצה ומלכודת תקשורתית של יצירה
מניפולטיבית של דעת קהל.
לא איווט הפיל את ממשלת נתניהו, אלו מנהיגי גוש השמאל הרקוב אשר מעמידים פנים של אחריות
ממלכתית הדואגת לאזרחי ישראל, אך בפועל משתמשים בכוחם הפרלמנטרי, לא כדי לייצר שלטון טוב ובטוח
לאזרחי ישראל, אלא כדי להפיל יריב פוליטי שנוא.
נכון שאיווט בפועל לחץ על הכפתורים אבל הוא היה שליח של כל כתת הרשעים והטפשים שלחצה עליו ללכת עד
הסוף ולא לוותר.
הם יצרו אווירת חרם כיתתי בסגנון כתה ג' שאף אחד לא יעז להגמיש את עמדותיו ואפילו לנסות לסייע לנתניהו
להרכיב ממשלה.
בזמן שמר גבאי, יו"ר העבודה, החל לגלות סימני אחריות לאומית וממלכתית ולנהל מו"מ לגיטימי עם נתניהו,
הם החלו בסדרת התקפות ארסיות ויללות שבר של טרור פסיכולוגי באמצעות כלי התקשורת, שכבר מזמן
משחקים בפועל ומככבים בסדרת הבידור הפוליטית ובוחשים במהלכים במקום לדווח עליהם.
נתניהו לא הורשע וחזקת החפות עדיין עומדת לו, סעיפי העברות בכתב האישום בפרשיות השונות הם מינוריים,
על גבול הגיחוך והבדיחה, אך הם הטילו וטו על כל הצטרפות לממשלתו כאילו מדובר בפושע פלילי מורשע בדרגת
מאפיונר צמרת.
סיסמת הקרב "רק לא נתניהו" שיבשה את מוחם של מנהיגי גוש השמאל לדרדר את מדינת ישראל לבזבוז כספי
ציבור משווע בשמו של עיקרון טוהר השלטון המסולף שיצרו במוחם ההזוי.
אמנם אין הרבה מה לצפות מאותם חתיכות רקב חברתי של גוש השמאל אשר דמי אחינו מהזיות אוסלו שלהם עדיין
צועקים אלינו מן האדמה מאז סיפקו נשק ביד שונאינו וגרשו יהודים מנחלתם לצורך הקמת מדינת טרור.
מסלול גוש השמאל תמיד היה אובדני, מופקר ומסוכן כלפי נפשות ישראל, אז בטח גם כלפי ממונם.
התיעוב לדת והשנאה לנתניהו ולימין משבשת אצלם כל רגש אחריות מוסרי כלפי אזרחי מדינת ישראל.
ישנו משל ידוע על מלך שהציע לאחד משריו משאלת לב חלומית אך בתנאי שחברו יקבל פי שנים מאותה משאלה.
לאחר מחשבה והתבוננות, גברה האיוולת ורגש השנאה של אותו שר כלפי חבירו והתסיסו את שמרי מוחו לבחור
בהכרה ברורה בעקירת עינו שלו תמורת סיפוק רגשות נקמתו בעקירת שתי עיני חבירו.
זהו המוסר המסולף של השמאל הישראלי במיטבו – גם לי, גם לך לא יהיה.
הם לא יצליחו בוודאי להקים ממשלה אבל אז הם יעשו הכל שגם נתניהו לא, הם לא פועלים כדי להצליח בעצמם
אלא כדי להפיל את היריב אפילו לאחר שכבר ניצח, לא משנה אם בדרך ישרפו מאות מיליונים של שקלים, סתם
בשביל הפקה חדשה נוספת של "הנוקם 2".
הם יודעים שמסקנת הבוחר הישראלי בשחזור הבחירות המיותר תהיה דומה, ואם בכל אופן יהיה שיפור עמדות
ביחסי הגושים, זה בוודאי יהיה לטובת גוש הימין, שאיבד בוודאות בין ששה לשמונה מנדטים מתחת לאחוז
החסימה בבחירות האחרונות, ושבודאי יחזרו בבחירות הבאות, וזאת לעומת גוש השמאל שרק יילך ויצטמק
בב"א.
הם יודעים שבמציאות הפוליטית הקיימת נתניהו שוב יהיה ראש הממשלה גם אחרי בחירות חוזרות, אבל אם
אפשר על הדרך שוב להשמיץ בפרהסיה ולהכות בנתניהו עוד שלושה חודשים על חשבון משלם המיסים – למה לא
?
איווט השייגעץ הוא לא הסיבה לשחזור הבחירות המיותר – הוא התוצאה.
תוצאה של שנאה עיוורת של גוש השמאל האופורטוניסט המעדיף את גחמת עצמו וסיפוק רגשי שנאתו לנתניהו על
פני טובתה של המדינה,
תוצאה של הפקרות לאומית מבית המדרש השמאלני אשר שוב משתמשים בדמי אזרחי ישראל לקידום עקרונות
אובדניים,
תוצאה של טימטום ואיוולת שמאלנית רדיקלית הגוררת מדינה שלמה אל משחקים יקרים כאילו בעקרונות של שלטון
החוק וטוהר המידות,
תוצאה של צביעות מרושעת מטעם פקידי משרד המשפטים אשר אינם מפנימים את דין הבוחר הישראלי בדרישתו
לדחות את הטיפול בתיקי נתניהו עד לאחר סיום מילוי תפקידו כרוה"מ וממשיכים ברדיפה אובססיבית לנהל ציד
מכשפות לסיכול משפטי ממוקד של מנהיג גוש הימין בנימין נתניהו.
אם אצבע אחת ממחנה גוש השמאל הישראלי לא הרגישה אחריות לשלב עצמה בממשלת נתניהו ולמנוע שחזור
בחירות שיספרו לנו את מה שכבר כולנו יודעים ויחסכו לכולנו הרבה כסף לא מיותר, אפשר להצביע בבירור על
פשיטת הרגל המוסרית והלאומית של גוש השמאל המצחין הנרקב למולנו בקיבעון מחשבתי.
אם נשתמש במשל הכדורגל נביא לדוגמה משחק גורלי בין שתי נבחרות יריבות אשר רק אחת משתיהן תעלה
לסיבוב הגמר.
לאחר כתישה רצינית של הגנה לוחמנית והתקפה מוחצת מצד הקבוצה החזקה, נמצאת הקבוצה היריבה במצב
חמור של הפסד בטוח, בערך 9-0 לדוגמה.
המשחק גמור ומוכרע, אין עוד טעם להאבק ולנצח, אבל פתאום,במקום המשך המשחק הספורטיבי, מתחילים
לראות על המגרש עבירות מכוערות של אלימות המנסות לפגוע בחלוצים המוצלחים והכשרוניים של הקבוצה
המנצחת.
רגש נקמנות רע ומכוער החל לשחק על גבי המגרש – כבר לא משחקים כדי לנצח אלא כדי ללכלך ולשבור לשני את
הרגל שלא יתקדם לסיבוב הבא ויצליח.
אלו מעשים שבכל יום על מגרש הכדורגל, בעיקר בליגות התחתונות, אך גם במגרש הפוליטי של נבחרת השמאל
הישראלי אשר אמנם לבושה חליפות כחול-לבן ועניבות חנק משפטיות אך מתנהגת כמו אחרון הבועטים.
האלימות והטרור בשני המגרשים שווים באכזריותם, אך במגרש הפוליטי הם רק יותר מנוסחים ומעודנים ועטופים
במלמלת ענן שלטון החוק.
הבעיה במשל הכדורגל היא שעל פי חוקי מדינת ישראל, לשחק מלוכלך במגרש הפוליטי זה חוקי, כשר ומסריח,
אבל בהשקפה של תורה זו עבירה חמורה ושחיתות המידות בצורה מבהילה.
על פי דעת תורה, גזל כספי ציבור בהיקף מיליארדים לצורך גחמות ועקרונות זרים המבוססים על מקבץ מידות
רעות של שנאת חינם, קנאה ונקמנות נידון כהיזק מוכח וראוי להתבע על פי דיני תורה.
אם כבר מדברים לאחרונה על מדינת הלכה, ניתן למצוא היבט נוסף לשקול בחיוב את הרעיון, במדינת הלכה אף
סמכות תורנית לא היתה מתירה לגוש השמאל לדרדר את מדינת ישראל לבזבוז מטורף של כספי ציבור בשחזור
בחירות מיותרות רק כדי לרוות את צמאון הדמים ויצר הנקמנות של מנהיגי השמאל.
כפי שאמרנו, התורה חסה על ממונם של אזרחי ישראל.
ניתן להגיב ישירות אל כותב השורות ashwarts111@gmail.com