מיקום כתבה: עניין לציבור

אירוע חמור התרחש אמש (שני) בפארק אקסטרים בעכו, כאשר תקף עובד המקום באגרוף את ראש ישיבת רכסים, הגאון ר' יצחק סופר שליט"א, וגרם נזק לרכבו.

ממידע שהגיע לידי 'המחדש' עולה העימות פרץ כאשר העובד זעם על כך שתלמידי הישיבה, שהגיעו לנפוש במקום במסגרת הקעמפ, לא שילמו מיד עם הגעתם.

העובד דרש את התשלום עבור הנופש עוד בטרם נכנסו, אך נענה כי ראש הישיבה, שהגיע זה עתה לצפון לאחר נסיעה ארוכה מירושלים, ביקש להיות קצת עם התלמידים ולדבר איתם, וציין כי ישלם לאחר מספר דקות. העובד זעם ודרש את הכסף מיד. 

המתיחות החלה כאשר אחד התלמידים הגיב בדברים לעובד, בתגובה, העובד החל לרדוף אחר התלמיד עם רתמת ברזל. התלמיד, שנמלט על נפשו, הגיע לאזור שבו חנה רכבו של ראש הישיבה והעובד בחר להפנות את זעמו כלפי הרכב, תוך שהוא מכה בו ברתמת הברזל, תוך גרימת נזק לרכב.

ראש הישיבה, שהגיע למקום וביקש להרגיע את הרוחות, הפך בעצמו למטרה להתקפה אלימה. העובד הכה אותו באגרוף בפניו ואף שלף סכין, מה שהוביל את תלמידי הישיבה, שחשו מאוימים על חייהם, לפעול להגנה עצמית.

במהלך העימות, אחד התלמידים זרק אבן לעבר רגלו של העובד בניסיון לעצור את התקיפה, אך העובד השיב בזריקת האבן בחזרה לעבר התלמידים. לבסוף, התלמידים הצליחו להשתלט על העובד ולהפילו לקרקע עד להגעת המשטרה.

מהנהלת הפארק מסרו ל'המחדש': אין תגובה.

סייע בהכנת הכתבה: ישראל שמואל

רגע לפני שהוא יוצא לנאות דשא, המשב"ק לא יכול היה להתיק עיניו מהרה"צ רבי יצחק מאיר מורגנשטרן, שהתפלל בשפיכת הלב והנפש מעומקא דליבא ובדמעות שליש ושאגת הלב בתפלת "נחם" בבברכת "בונה ירושלים" של תפלת המנחה של יום צום תשעה באב ה'תשפ"ה. המשב"ק ענה אמן בכל כוחו.

עריכת טיש של"ס אצל האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט בקרעסטיר

בהמשך, ראה המשב"ק את כ"ק אדמו"ר מקרעטשניף סיגעט שליט"א עם כ"ק אדמו"ר מביטשקוב שליט"א בגבול אוקראינה

הגה"צ גאב"ד סאטמאר מאנסי שליט"א באוהל הקדוש בליסקא‎

והנה תיעוד מתוך הרכב פנימה

למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

הגרי"מ ארלנגר שליט"א שבת בוואדבערי שבקרית יואל, במלוה מלכה עם האדמו"ר מישועות יעקב סקולען שליט"א

בהשתתפות מאות אברכים ובני ישיבות, נערך מעמד 'נקבצו' של "המרכז למורשת מרן" בנשיאות הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א. בין המשתתפים: ראש ישיבת פורת יוסף וזקן ראשי הישיבות הספרדיות הגר"מ צדקה, הגר"י כהן (רב שכונת שמואל הנביא), הגר"מ אלבז, הגר"ח כהן, הגר"ז כהן, הגר"י מימון, הגר"ב גמליאלי, הגר"פ איפרגן, הגר"י שטרית, הגר"ע יוסף, הגר"י כהן (נזר התלמוד), הגרש"ש יחיא, הגר"ר יוסף והגר"ר זיאת קצין.

ערב הכנה מיוחד לבחורים העולים לישיבות גדולות, נערך ביישוב רכסים. נשאו דברים: הגאון רבי דב שמעון שליט״א, הגאון רבי אהרן איראם שליט״א, הגאון רבי אריאל יזדי שליט״א, הגאון רבי זאב הלל שליט״א, הגאון הגדול רבי מרדכי שמואל אדלשטיין שליט"א, הרב שמואל פולק שליט״א, הגאון רבי שמעון ליפשיץ שליט"א והרב חיים כץ.

חבר מועצת חכמי התורה הגר"ש מחפוד כאחד האדם ברחובות בני ברק

האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים בציונו הקדוש של זקנו הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא בבישטנא שאמר כי מי שיבוא אליו בתשעת הימים יפעל עבורו ישועות מעל הטבע.

תלמידי כיתה ז' בת"ת 'מגן אבות' בית שמש, עלו למעונו של מעורר הלבבות, המשפיע הגה"צ רבי אהרן טויסיג שליט"א, כדי להתברך מפי הקודש
ולשיחת חיזוק לקראת ט' באב.

הפוסק הקנדי הגאון הגדול רבי שלמה מילער בסוד שיח עם לשכת הפוסקים ארץ ישראל.

דיון מרתק בעניין גמ"ח חברים התקיים השבוע בלשכת הבד"ץ "לשכת הפוסקים" בהרכב לענייני ריבית בראשות מרן הגאב"ד הג"ר נתן הכהן קופשיץ, אב"ד הגרש"י גלבר בעל מח"ס אורחות שבת ונתיבות שלום על ריבית, אב"ד הגרמ"א שטיינברג בעל מח"ס היתר עיסקה כהלכתו.

רבה של כפר יונה הגאון רבי יוסף הללויה, עלה למעונו של מרן הגר"ד לנדו לרגל שמחת נישואי בתו שתיערך אי"ה השבוע. השיחה נסובה בענייני השעה והדאגה לעולם התורה.

לפני הכינוס ההיסטורי של ועד הישיבות, מרן מנהיג הדור הגר"ד לנדו קרא השבוע ליו"ר ועד הישיבות הגאון רבי חיים אהרן קאופמן והורה לו לכנס את כלל ראשי הישיבות, בשיתוף פעולה עם כלל החוגים.

עשרות אדמו"רים וגדולי ישראל השתתפו בכינוס מיוחד נגד גיוס בחורי הישיבות

הגאון הגדול רבי אהרן בראנדסדארפער ראב"ד ביד"צ לשכת הפוסקים וחבר הבד"ץ העדה החרדית בסוד שיח והתייעצות בענייני שחיטה במעונו של הגר"מ שטרנבוך שליט"א.

המשגיח המיתולוגי של ת"ת 'עץ חיים' בעיה"ק ירושלים המחנך הרה"ח ר' יצחק שלמה שליט"א מניח תפילין לנכדו.

תיעוד נדיר: רשכבה"ג רבינו ראש הישיבה הגרמ"ה הירש הגיע הערב לביקור בבית המשגיח רבי דן סגל בירושלים לבקרו ולאחל לו רפואה שלימה. המשגיח ששמע על כך יצא לקראת רה"י למעלית וביקש ללוות את רה"י שסירב.

המשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א מעתיר בתפילה בקבר רחל.

גאב"ד ביד"צ לשכת הפוסקים, הגאון האדיר רבי נתן הכהן קופשיץ שליט"א כובד בסנדקאות במעונו של הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א

מעמד הכנסת ספר תורה לביהמ"ד מאורות החיים דחסידי שבט הלוי בעיר אלעד.

מן השמים תנוחמו: חבר מוכצת חכמי התורה וגאב"ד 'יורה דעה' הגאון הגדול רבי שלמה מחפוד, הגיע לנחם את חתנו הגר"מ מוגרבי שליט"א, לרגל פטירת אמו ע"ה.

זקן ראשי הישיבות מרן הגר"מ צדקה שליט"א הגיע באורח נדיר לישיבת 'תורת יהודה' שבנשיאות הגר"פ כהן שליט"א, שם בחן את התלמידים על המסכת הנלמדת ומסר שיחת חיזוק לבחורים.

ראש ישיבת מיר הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה פינקל שליט"א, וחבר מועצת גדוה"ת, עלה השבוע להתייעצות ממושכת במעונו של מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א בענייני השעה, לאחר מכן באורח נדיר ליווה עמוד ההוראה את ראש הישיבה עד צאתו מן הבית.

עוד במעונו של מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א: השבוע נערך מבחן עמ"ס קידושין, לעשרות תלמידים מצויינים מישיבה לצעירים שע"י חסידות ויז'ניץ בברכפלד, ותלמידי ישיבת 'בני יששכר' בחדרה.

גאב"ד איגוד עמלי תורה, הגאון הגדול רבי שלמה ידידיה זעפרני, מעיין במפת העירוב השכונתית של 'נוף כינרת' בטבריה.

בבכיות נוראות: כ"ק האדמו"ר מפיטסבורג שליט״א מעתיר בתפילה בציון ר' שעי'ה בקרעסטיר.

יחידי סגולה שנכחו במקום העידו כי התפילות נשמעו עד למרחקים

כ"ק אדמו"ר מבאסטאן שליט"א במעמד תפילה יחד עם בחורי החסידות בשריד בית מקדשינו הכותל המערבי לרגל ימי בין המצרים.

האדמו"ר מסקווירא מאנסי, בביקור באכסניית האדמו"ר מוויז'ניץ לונדון השוהה בארה"ב.

בני ברק: מעמד פדיון פטר חמור, בקהילה הליטאית 'בית השם', נערך בהשתתפות הראשון לציון הגר"י יוסף והרה"צ רבי ניסים בן שמעון.

האדמו"ר ממעז'יבוז' מעתיר בתפילה בציון הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק.

הגאון הצדיק רבי דוד פאם שליט"א, מגדולי רבני טורנטו, בשיעור מעמיק בכולל המרכזי.

האדמו"ר מסאדיגורה לונדון, בניחום אבלים אצל יבלחט"א האברך ר' ישראל משה פריאדמאן היושב שבעה על בנו הילד אהרן ז"ל.

במעונו של האדמו"ר מסאדיגורא ירושלים נערך מעמד 'לחיים' לרגל שמחת אירוסי בת המשב"ק הרב יוסל רוט.

שמחת התנאים לבת הגה"צ רבי יעקב מאיר שפירא שליט"א אב"ד רמה ד 4 בית שמש בן הגה"צ רבי חיים צבי שפירא שליט"א ראב"ד בעלזא וחתן הגה"צ רבי מאיר כ"ץ שליט"א רו"כ ש"ס ברמת ויזניץ בחיפה עב"ג בן הרה"ג יעקב דייטש שליט"א בן הגה"צ רבי מתתיהו דייטש שליט"א אב"ד רמת שלמה.

לקראת שמחת חתונת נכדו של הנגיד הנודע הרב יצחק שפירא הי"ו עם נכדת כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א, העתידה להיערך באלול הקרוב, החתן יחד עם אביו וכמה מחבריו, עלו למעונו של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אברהם סלים שליט"א למעמד בחינה נדיר ורב רושם.

המשב"ק מאחל מזל טוב לאדמו"ר מלעלוב ביתר לרגל הולדת הבת למז"ט ובשעטו"מ

ברוך דיין האמת: הלך לעולמו ר' בצלאל זיסו ז"ל, ששימש בעבר כמנכ"ל מוסדות בישטינא. בתמונה" ר' בצלאל זיסו ז"ל בלימוד עם האדמו"ר מבישטינא שיבדלחט"א.

ולסיום, חידה: מיהו הרב שגילפו את דיוקנו על האבטיח? תשובה במדור הבא…

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם. (דברים א, יב)

במדרש (איכה רבתי פ"א) אמר רבי לוי שלשה אמרו בלשון איכה. משה ישעיהו ירמיהו משל מה הדבר דומה למטרונה שהיו לה ג' שושבינין, אחד ראה אותה בשלותה, ואחד ראה אותה בפחזותה, ואחד ראה אותה בניוולה, כך משה ראה אותם בשלותן אמר איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם ישעיהו ראה אותן בפחזותן אמר איכה היתה לזונה וגו' (ישעיה א). ירמיהו ראה אותה בניוולה אמר איכה ישבה בדד (איכה א).

אסור לאדם למלא פיו שחוק

הנה מצינו בגמ' בברכות (לא, א), אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר (תהילים קכו, ב) 'אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה', אימתי בזמן ש'יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה', ואמרו על ריש לקיש, שמימיו לא מלא שחוק פיו בעולם הזה מאותו זמן ששמע מרבי יוחנן רבו.

האיסור משום החורבן או הרחקה מעבירות

והרמב"ן (תורת האדם ענין אבלות ישנה) מבאר, כלומר בזמן גלות שנאמר 'אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה' אימתי ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, ומבואר בדברי הרמב"ן שכל האיסור הוא בזמן הגלות ואחרי הגאולה לכאורה יהיה מותר, ונראה שהאיסור משום זכר לחורבן.

והרבינו יונה (ברכות כא, א מדפי הרי"ף) הקשה על הרמב"ן, שהרי בלשון הגמ' מבואר שאסור למלא שחוק בעולם הזה ולדברי הרמב"ן היה צריך לומר בזמן הזה משחרב בהמ"ק, ומוכח שאינו תלוי בחורבן אלא אפילו בזמן ביהמ"ק היה אסור למלאת שחוק פיו בעוה"ז, ומבאר שהטעם לפי שהשמחה מרגילה את האדם שישכח את המצוה, ומה שאמרו בגמ' שבזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה אז ימלא שחוק פינו, היינו מזמן שיעשה עמנו נסים ויושיענו ואז באותו הזמן נשמח כדי לגלות נפלאותיו וגבורותיו ויאמרו הגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה ויראו בשמחתנו ויבושו, ושמחה כזו שהוא שמחת הבורא היא מצוה גדולה משום פרסומי ניסא, ומבואר שהאיסור גם בזמן ביהמ"ק שלא יבוא לידי עבירה.

וכתב הטור (או"ח סי' תקס), ואסור לאדם שימלא שחוק פיו בזמן הזה שנאמר 'אז ימלא שחוק פינו', וכתב הבית יוסף (סעי' ה), שמפרש הטור שאסור דוקא בימי הגלות וכך פירש הרמב"ן, אבל רבינו יונה פירש שגם שלא בזמן הגלות אסור לפי ששמחה יתירה מרגילה את האדם לשכוח מהמצוות, ולמד כן בדברי הטור שכתב שאסור למלא דחוק פיו בזמן הזה ולא כדברי הגמ' שאסור למלא שחוק פיו בעולם הזה.

ובספר האשכול (הלכות תפילה) כתב, שיש לנו לדאוג על חורבן בית המקדש, משל לתלמיד אחד היושב לפני רבו ורבו מיצר אף הוא מיצר עמו, ומשחרב בית המקדש אין שחוק לפניו לפיכך אסור לאדם למלא פיו שחוק בעולם הזה, ומבואר כדברי הרמב"ן, וכן מבואר בספר חסידים שכתב, הישמר בכל מאמצי הכח שלא תמלא פיך שחוק בעולם הזה שלא בעתו כי אם בחנוכה ובפורים תשמח לשם שמים, ולעולם גיל ברעדה וזכור ירושלים בראש שמחתך, אבל כל השנה לא תשמח כי דיו לעבד להיות כרבו כי אפי' הקב"ה לא נמצא שחוק לפניו מעת החורבן, וכדברי הרמב"ן.

ובשיטה מקובצת (ברכות שם) מבואר, שמה שאסור לאדם למלא פיו שחוק בעולם הזה אין הטעם שאסור משום אבילות החורבן אלא משום שלא יתגבר יצרו עליו מתוך השחוק אבל לימות המשיח שאין יצר הרע אין לחוש, והוא כדברי רבינו יונה.

ובעמק שאלה, (קנח פירוש ה) הביא בדעת השאילתות, שכתב את הדין שאסור למלא פיו שחוק בהלכות החורבן, ומשמע ששייך לחורבן בהמ"ק וכדברי הרמב"ן, ואי"ז בשחוק של הוללות, אלא אפי' שמחה של ישועה ששמחים בישועתו יתברך אסור בזמן החורבן עד שוב ה' את שיבת ציון, ובמה שהקשה רבינו יונה שהיה צריך לומר מזמן שחרב בית המקדש, כתב ליישב, משום שלא תלוי דוקא בחורבן בהמ"ק אלא אפי' היה בהמ"ק קיים רק שאנו היינו מטורפים בגלות.

אמנם הרי"ף הביא דרשה זו על הפסוק (משלי יד, כג) 'בכל עצב יהיה מותר', ומשמע שהוא משום חורבן הבית, וברבינו יונה (ברכות נז, א – מדפי הרי"ף) כתב, 'בכל עצב יהיה מותר' כלומר, בכל עצב שהאדם עצב, יש בו יתרון, כדי שלא ישמח וימשך אחרי תענוגי העולם הזה, ואינו רוצה לומר שישתדל האדם שיהיה עצב, שהעצבון חולי הגוף, וכשאדם חולה אינו יכול לעבוד הבורא יתברך כראוי, אלא שלא יהיה שמח ולא עצב כי אם על אמצעי.

שחוק בשמחה של מצוה

והנה בשולחן ערוך (או"ח תקס, ה) כתב, אסור לאדם למלא שחוק פיו בעולם הזה, וכתב הט"ז (סק"ז), שמשמע שנקט כדברי רבינו יונה לפי שכתב בעולם הזה ולא כדברי הטור, וכתב שיש לחלק בזה דלענין שמחה שאינה של מצוה ודאי אסור גם שלא בזמן הגלות למלא פיו שחוק, אבל בשמחה של מצוה היה היתר בזמן שביהב"ק קיים, כגון שמחת בית השואבה ושמחת דוד שהיה מכרכר בכל עוז, ובזמן הגלות אסור כל שמחה ואפי' בשמחה של מצוה כגון בחתונה או פורים מ"מ לא ימלא פיו שחוק.

ובשו"ת בני בנים (ח"א סי' טז) דחה את דברי הט"ז שאוסר גם בשמחה של מצוה בה' קושיות והוכיח שאין איסור בשמחה של מצוה כלל.

ובשערי תשובה (או"ח סי' תרצז) כתב, שמבואר (סי' תקנט) שאדם אוכל ושותה ושמח ברגל ולא ימשוך בבשר ויין ובשחוק וקלות ראש, לפי שאין השחוק וקלות ראש שמחה אלא הוללות וסכלות ולא נצטווינו על הוללות וסכלות אלא על שמחה שיש בה עבודת היוצר, וכן מבואר ברמב"ם, ובמפרשים פירשו בפסוק 'לשחוק אמרתי מהולל' דהיינו שיש בשחוק בחינה של הוללות, 'לשמחה מה זו עושה' היינו שיש שמחה שהיא מותרת בשמחה של מצוה, ולכן יש ליתן לב לדעת אם היא שמחה של מצוה או לא.

ובמגן אברהם (סקי"ב) כתב, ששחוק וקלות ראש מרגילין לערוה, וכדברי רבינו יונה, ויש להקשות לדבריו, מדוע הזכיר השו"ע בהלכות האיסורים משום החורבן, ואפשר לבאר שגם לדברי רבינו יונה כשיבנה בית המקדש יהיה מותר השחוק שנא' 'אז ימלא שחוק פינו', לכך כללו השו"ע בהלכות החורבן.

האיסור בשחוק בעולם הזה

וכתב הלבוש (סעי' ד), שמכל מקום אסור לכל אדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, כי השמחה היתרה מרגילה את האדם לעבירה, וכתיב 'אז ימלא שחוק פינו' בעולם הבא שנהיה נהנין מזיו שכינה ולא בעולם הזה, אמנם בדברי רבינו יונה מבואר שבזמן הניסים יהיה מותר בשחוק, וכן מבואר בערוך השולחן (סעי' ח) כתב, אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעוה"ז כי שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה, וזהו אפילו בזמן המקדש אסור וזהו כשעוסק בשחוק זמן מרובה עם אחרים אבל שחוק בעלמא אין לחשוש, וכדברי רבינו יונה.

והמהר"ל (נצח ישראל פרק כג) מבאר, שהאדם בעולם הזה אין ראוי שימלא שחוק פיו, כי מה שממלא שחוק פיו הוא בשביל השלימות, שהוא בפעל הגמור, ולא כך השמחה שהוא שייך בלב, שנאמר (תהלים ד, ח) 'נתת שמחה בלבי', אבל השחוק הוא בפעל, כאשר יש לו שחוק ואי"ז ראוי לעולם הזה כלל, לפי שהאדם אינו בשלימות ובפעל, רק לעתיד, ואז נאמר 'אז ימלא שחוק פינו' כי יאמרו 'הגדיל ה' לעשות עם אלה' כי כאשר יהיה לעתיד שלא היה האדם קודם בפעל השלימות, ומה שאמרו שאסור למלאות שחוק פיו בעולם הזה, אינו מצד החורבן, שהרי אמרו 'בעולם הזה', ודבר זה משמע אף בשעת בנין הבית אסור למלאות שחוק פיו בעולם הזה, עד שיהיה העולם בשלימות בלא חסרון.

ובעין יעקב בברכות כתב, שאסור להיות בשמחה שלימה עד שלא תבוא הגאולה השלימה.

והנה ר' צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק אות רס) כתב, שצד ההיתר בליצנות הוא ליצנותא דעבודה זרה,  ויש להקשות שהרי אסור למלא פיו שחוק אלא שרק מעבודה זרה גמורה שכבר ביטלו ליצרא דעבודה זרה מישראל מזה יוכל כל אחד מישראל להתלוצץ, משא"כ בשאר ליצנות.

אם היה מותר שחוק בבית שני

במהרש"א (חדושי אגדות ברכות לא, א) כתב, שלכאורה היה יותר מבואר אם היו מביאים את הפסוק 'את שיבת ציון היינו כחולמים' שהוא הזמן שימלא שחוק פינו, ולא כפי שהביאו 'אז יאמרו בגוים הגדיל ה' וכו', וכתב לבאר לפי שהפסוק בראשון מדבר בזמן שעלו מבבל שהיתה הגלות שבעים שנה לאחר חורבן בית ראשון, ועדיין לא היתה גאולה שלימה שעדיין היו תחת מלכות פרס ואח"כ מלכות יון ואח"כ תחלת מלכות רומי, ולכך הביאו מסוף הפסוק שמדבר בגאולה העתידה שתהיה לימה שיאמרו הגדיל ה' לעשות עם אלה יותר מהגאולות הראשונות, כמו שנאמר (ישעיה מג, יח – יט) 'אל תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו, הנני עשה חדשה עתה תצמח וכו'.

וברי"ף (על עין יעקב ברכות אות פב) תירץ, ונראה עם מה שאמרו בזוהר (פרשת אחרי מות) שבדברים של חול אסור בשחוק אבל בדברי תורה נאמר 'עבדו את ה' בשמחה', ובתחלת הפרק נראה שאסור גם בדברי תורה, אבל מסוף הפסוק מבואר שבזמן שיאמרו הגדיל ה' לעשות עמנו, שכיון דאיכא קידוש ה' יש למלאות שחוק, ולומדים מזה לעוסקים בתורה שמקדשים שם ה' בתלמוד תורתם שיש למלאות פיהם שחוק, ובתי' השני כתב כדברי המהרש"א.

יאמרו בגוים הגדיל ה' – שמחה בקידוש ה'

וכתב בפרישה, לבאר את דברי רבינו יונה, במש"כ 'אז ימלא שחוק פינו' שאינו בעולם הבא, אלא בימות המשיח או בימי בית שני שהרי הפסוק הראשון עוסק בזמן הגאולה של בית שני, ולכך ביאר שבעולם הזה אפילו בזמן שבית המקדש קיים אסור למלאות שחוק פינו כל זמן שיצר הרע גובר עלינו משום שהשמחה גורמת שישכח את המצוות ואפילו לימות המשיח אסור, עד שיעשה לנו ה' יתברך ניסים ונפלאות שמותר לשמוח משום פרסומי ניסא, דהיינו מתוך שיראו האומות שנהפך לנו אבל ליום טוב ולשמחה אז יכירו בגודל טובותינו ויאמרו הגדיל ה', ואם לא נשמח לא יוכר הבדל בין מה שהיינו בו בזמן השעבוד לזמן הגאולה, ומיד שיפורסם הנס יחזור הדבר לאיסורו והיינו כל זמן העולם הזה, עד שנזכה לעולם הבא ואז אין יצר הרע יגבר עלינו כי בלע המות לנצח, ואז יהיה מותר השמחה על כל פנים, ולזה אי"צ ראיה שמותר, ולפי"ז מה שמביאים ראיה מהפסוק אינה להתיר אלא שרק בזמן הנס יהיה מותר בשביל שיאמרו הגוים וכו', ודלא הלבוש שכתב שכל הפסוק הוא לעולם הבא.

ובחידושי הגר"א כתב, בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, כי העני יש לו שמחה גדולה בטוב שיהיה לו אף בדבר מועט אבל לעתיד לבוא תהיה כל כך טובה לישראל עד שאף האומות יאמרו הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים אף שהאומות היה להם רוב טובה גם קודם לכן אעפ"כ יקנאו לישראל מחמת שגדלותם תהיה הרבה מאוד וזה לא היה עדין אף בזמן הבית כי לא היה להם רב טוב כל כך.

שמחה של מצוה בדברי תורה

ובשערי תשובה (או"ח סי' תרצז) כתב, שכיון שיכול להמשך לשחוק וקלות ראש מתוך שמחה של מצוה, יקח תבלין לבסם השמחה בד"ת וחדוות ה' יהיה מעוזו, ויטב לבו בד"ת, וזה מש שאמר 'וטוב לב משתה תמיד', ויה"ר שיהיה לנו לב אחד לאבינו שבשמים ונשא לבבנו אל כפים אל הפותח יד בתשובה יהיו אמרינו לרצון לפני אדירי כל חפצם לשקוד על דלתות התורה והמצוה ליישר מסילה באורח חיים, ואשר יספוק עלימו בדינים או חתום באפוקי מגינים בשערי תשובה ויד אפרים יאיר עינים, ויקרא שם המקום מחנים, וה' ישיב שבותינו בישיבת ציון וירושלים, והיו לאחדים עץ יהודה את עץ יוסף אשר ביד אפרים.

🙤🙦

החורבן בתורה

טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵה'. (איכה ב, ט)

הרי מבואר, שבזמן הגלות אין תורה, ויש להקשות שהרי יש גם בזמן הגלות את התורה ואם כן מה ביאור הפסוק שאין תורה.

הנה מצינו בגמ' בבבא קמא (נט, א) שאליעזר זעירא הלך עם נעליים שחורות [פירש"י כמנהג האבלים], ואסרו אותו תלמידי ריש גלותא עד שהתברר שהוא אדם גדול בתורה, שאל"כ אינו ראוי להתאבל על ירושלים, ומבואר שהאבלות שייכת במי שהוא ת"ח.

ותן חלקנו בתורתך

והנה כתב הרמ"א (או"ח קכג, א), שנהגו לומר אחרי התפילה, 'יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקינו בתורתך ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות', כי התפלה במקום העבודה ולכן מבקשים על המקדש שנוכל לעשות עבודה ממש, וצריך לבאר את הקשר בין בנין בית המקדש למה שיתן חלקינו בתורה.

והנה מצינו במשנה באבות (פ"ה, מ"כ), יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים הוא היה אומר עז פנים לגיהנם ובשת פנים לגן עדן, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך, וכתב הגר"א, שהיה צריך לומר את היהי רצון בסוף הפרק, ובסוף הפרק כתב, שהיה צריך לומר יהי רצון וכן בסוף מסכת תמיד, לפי שהוא כלל התורה שמשה קבל תורה מסיני וכו', ואין תורה בלא בית המקדש, כמש"כ 'מלכה ושריה בגוים וגו', וכמו שכתוב (ישעיה יא, ט) 'לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'.

חכמת התורה שהסתלקה

ובאורות הגר"א (ליקוט תקו"ז נג, א) כתב, שכן הוא בתורה שעכשיו אין אנו מקבלים שום דבר חידוש בתורה כמו בזמן בית המקדש אלא מה שאנו מוצאים כתוב בספרי הראשונים, ובמן בית המקדש היו משקים לתורה, כמו שכתוב על ר"ע (במד"ר יט, ד) 'דברים שלא נתגלו למרע"ה ודריש על כל קוץ וקוץ' וזו היא השקאת התורה, משא"כ עתה 'מלכה ושריה בגוים אין תורה' ואין לנו אלא ספיחי הראשונים הלואי שנוכל להבין דבריהם, וכתב הגר"א (אד"א מלכים א א, כא), וזה שאמר על ר' יוחנן בן זכאי עמוד הימיני פטיש החזק, שהם כנגד ג' עמודים שהעולם עומד עליהם, אך שבעונותינו אין בית המקדש, ושני עמודים נחסרו, עבודה ותורה, כי מלכה ושריה בגוים אין תורה, לכך לא נזכר עמוד אצל הימיני שהוא גמ"ח וכנגדן מצות עשה, ופטיש החזק הוא כנגד מצוות לא תעשה שמתגבר על יצרו ומפוצץ אותו כפטיש יפוצץ סלע, ונר ישראל הוא נגד התורה אור, וכן מבואר בגר"א (משלי ז, כ), נגד החכמה אמר כי אין האיש בביתו שבית המקדש חרב והקב"ה אינו שוכן בציון שמשם באה החכמה.

הרי מבואר בדברי הגר"א שאמנם נשאר בידינו התורה אבל אין את החכמה, וכל מה שנשאר בידינו הוא ספיחי הראשונים והלואי שנוכל להבין דבריהם.

השפעת החכמה מבית המקדש

ובשו"ת הרשב"א (ח"א סי' צד) כתב בביאור מצות השבת, שנתפרש בתורה הטעם (שמות לא, יז) 'כי ששת ימים עשה ה' וגו', יש בענין השבת סוד נשגב מאד, ואולם גם הטעם הזה הנגלה כולל ענינים לא יכילום ספרים, למי שדעתו יפה, שיכולתו יתברך לברוא נבראים רבים ונכבדים מן האפס הגמור כשמים וכל אשר בם והארץ וכל אשר עליה ולעשות שאינו ישנו, כי זה כלל כל מעשה בראשית ומי בראו ברוך הוא, וכן במצות הסוכה וכן מקצת מן המצות כל שכן את אשר לא נתפרש טעמם בתורה, ודע כי לכל אלו יש לבעלי סודות התורה טעמים נכבדים מאד, אף כי בעון הדור נסתתמו מעינות חכמה אחר שגרם החטא ונחרב בית קדשנו ותפארתנו שמשם היה משך הנבואה והחכמה נמשך לחכמים ולנביאים.

ובתוספות (בבא בתרא כא, א) כתב, שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון לבו יותר ליראת שמים וללמוד תורה, כמו שדרשו בספרי למען תלמד ליראה וגו' גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד לפי שהיה עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה היה גם הוא מכוון ליראת שמים ועוסק בתורה, הרי מבואר שהטעם שהיו עוסקים בתורה ביותר יראת שמים.

בדרשות הר"ן (דרוש ח) כתב בענין החכמה והנבואה, שכמו שבזמן שבית המקדש קיים, היה המעון ההוא המקודש, מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא, היה שופע על כל ישראל, כן ראוי שיהיו הנביאים והחכמים מוכנים לקבל החכמה והנבואה, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים מבני דורם גם אם לא ישתתפו עמם, אבל מצד המצאם בדורם, שהם עצמם כמו המקדש המקודש.

החורבן בחלק הנשמה הרוחני

ובמהר"ל (נצח ישראל פרק ט), מבאר בדברי הגמ' בחגיגה (ה, ב), שנאמר (ירמיה יג,יז) 'במסתרים תבכה נפשי', ומעמידים שבוכה ומוקי ליה בבתי גואי, אבל בבתי בראי 'הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו', כי בתי גוואי הם כלפי הנשמה שהיא יושבת בחדרי חדרים, וכמו שאמרו בברכות (י, א) מה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים, אף הנשמה יושבת בחדרי חדרים, ואל הנשמה נגלה בבכיה, כי הנשמה שהיא יושבת בחדרי חדרים, בודאי חסירה כאשר חרב בית המקדש, שבזמן שבית המקדש קיים היה לנשמה כפרה על ידי קרבנות בבית המקדש, והיה הנבואה והתורה וכל הדברים אשר הם שייכים לנשמה, ועתה הם חסרים, אבל הגוף, שהוא כנגד בתי בראי, שם לא נגלה רק בשמחה ובהדר, כי אין לדבר הזה שום חסרון.

והנה בשיר השירים (ח, א) 'מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי', וכתב הגר"א, שאז תהיה אהבה גלויה שגם אם אמצאך בחוץ אשקך ולא יהיה בוז לי, והנמשל הקב"ה הוא האיש וישראל היא האשה וסודות התורה הם הנשיקות, והענין שאחר החורבן אין רשאין לגלות פנימיות התורה והן הסודות, אך הש"ס והוא הפשוטין יכולין ללמוד, ובאבן שלמה (פכ"ח, כו) כתב שהאגדות שלפי הנראה הם דברים בטלים בהם גנוז כל הסודות, וזה מרומז במש"כ 'והוא מחולל מפשעינו' שלעתיד יתגלה הסוד שבתוכו והיא התורה החדשה שתתגלה לעתיד, ועכשיו א"א לגלות את הסוד שבתוכו, וכן מבואר בגמ' בחגיגה (ה, ב) שכיון שגלו ממקומם אין לך ביטול תורה גדול מזה.

החורבן בבנין בית שני

עוד מצינו בגמ' בבבא בתרא (ג, ב) שבבא בן בוטא ניצל מכל החכמים שהרגם הורדוס, ונתן לו עצה לכפר על מעשיו שישבור ויבנה את בית המקדש יותר יפה, וכתב החתם סופר (נדרים סו, ב) לבאר לפי"ז את דברי הגמ', שהאשה השליכה שתי נרות על בבא בן בוטא, לפי שהשיא עצה להורדוס לבנות את בהמ"ק שמיום שנבנה בית שני ע"י רשיון כורש נסתמה הנבואה, ומיום שנבנה בנין המפואר ע"י הורדוס העבד אז נחלקו ב"ש וב"ה ונעשה תורה כאלפים תורות, מפני שהיה יד עכו"ם באמצע, הרי גרם בבא לכבוי ב' המאורות נר תורה ונר עבודה, וסבר שלך השליכה עליו את הנרות, ולכך אמר שיצא ממנה שני בבא כיון שאם היה עוד חכם שנשאר לא היה משיא עצה להורדוס.

ובכסף משנה (פ"ב הל' ממרים ה"א) כתב, מדוע אין האמוראים חולקים על התנאים, לפי שמיום חתימת המשנה קיימו וקבלו שדורות האחרונים לא יחלקו על הראשונים וכן עשו גם בחתימת הגמ' שמיום שנחתמה לא ניתן רשות לשום אדם לחלוק עליה, ולכאורה זה תלוי בחורבן ביהמ"ק שנטלה התורה.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

בימים האחרונים הופצה ברצועת עזה תמונתו של הנער עבדול קאדר אל-פיומי, בן 14, בטענה שמצבו הבריאותי מידרדר בשל רעב. אולם, תחקיר מעמיק שנערך על ידי מערכת הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים חושף כי הסיבה למראהו השדוף של עבדול אינה קשורה לתזונה לקויה.

על פי הממצאים, עבדול טופל בישראל לפני כשבע שנים בשל מחלה גנטית במערכת העצבים. מצבו הרפואי, כפי שהוצג בתמונה, תואם את השפעות המחלה ולא נובע ממחסור במזון.

בתוך כך, ישראל ממשיכה במאמציה לסייע רפואית לעזתים, שרובם תומכי טרור. על פי הנתונים של מתפ"ש, מאז תחילת המלחמה, פונו מהרצועה כ-38,000 עזתים לצורך טיפול רפואי, כאשר 80% מהם ילדים.

החולים ובני לוויתם נקלטו במגוון מדינות ברחבי העולם, ביניהן: איחוד האמירויות, ירדן, מצרים, ארצות הברית ומדינות שונות באיחוד האירופי, כמו צרפת, איטליה, ספרד, גרמניה, בריטניה, הולנד, נורווגיה ורומניה.

הרב אברהם זרביב, דיין בית הדין באריאל, המשרת במילואים מזה מאות ימים ומוכר בפיתוח שיטה ייחודית להריסת מבנים באמצעות דחפור D9, בביקורת חריפה על בכירי צה"ל ומפקדיו, בכך שמכניסים לוחמים לגיא צלמוות ולסכנת נפשות, רק כדי לתפוס מספר מחסניות.

בתיעוד שפורסם על ידי איש התקשורת ינון מגל, נראה הרב זרביב כשהוא מקריא הודעה לפיה לוחמי כפיר, שפעלו באזור חאן יונס, גילו מחסנים שבהם אוחסנו אמצעי לחימה רבים, ובהם מחסניות, רימונים, תחבושות, ציוד קליעה ומדי לחימה. הרב זרביב, שבעצמו עוסק בהריסת תשתיות טרור, התלונן על כך שחיילי צה"ל נאלצים להיכנס שוב ושוב לבתים כדי לחפש ולסלק פריטים אלו באופן ידני.

"פשוט בושה וחרפה", אמר הרב זרביב בקול נסער, "חיילי צה"ל נכנסים לבתים לחפש מחסניות. בושה וחרפה. במקום להפיל את הבתים, את כל תשתיות הטרור האלו, חיילי צה"ל מסכנים את עצמם שוב ושוב, חיילי כפיר שוב ושוב מסכנים את עצמם בשביל פשוט לא יאומן. אני אומר לך, זו פשוט בושה וחרפה. אני לא מצליח להבין את הצבא הגדול של ישראל. מה אתם עושים? חטיבת כפיר, מה אתם עושים? לא חרם על הילדים שלנו? לא חרם?"

דבריו של הרב זרביב, שתועדו במהלך הביקורת, משקפים תסכול עמוק מהתנהלות הצבא בשטח, ובמיוחד מהצורך שלדבריו לסכן חיילים בפעולות שאפשר היה למנוע באמצעות פעולה נחרצת יותר. כשהרב הבחין בכך שדבריו מתועדים, הוא ביקש לסיים את התיעוד, שפורסם על ידי איש התקשורת ינון מגל.

רגעים דרמטיים עברו היום (שני) על לוחמי צה"ל בחאן יונס, כשניסיון חדירה נועז של מחבלים, היה עלול להסתיים באסון כבד ובחסדי שמים עירנות יוצאת דופן ותגובה הרואית של לוחמי חטיבת כפיר מנעו פיגוע תופת בלב המתחם הצבאי.

על פי הדיווח ב"כאן חדשות", הכל החל בשבריר שנייה גורלי, בעת שלוחם בודד, עמדו על משמרתו בשער הכניסה וקלט לפתע תנועה חשודה, שהתבררה כצלף של ארגון הטרור אשר התמקם בעמדה מוסתרת. אך הלוחם לא היסס, ירה – וחיסל את המחבל לפני שהוציא לפועל את זממו.

במקביל, צוות טנק מחטיבה 188, הבחין במחבל נוסף, שהתחבא במקום, כיוון את קנה התותח אל עבר המחבל, שברגע האחרון הרים את ידיו לאות כניעה, זרק את נשקו הארור ונלקח בחיים – היישר לחקירה על ידי חוקרי יחידה 504 של אמ"ן בשיתוף השב"כ.

האירוע המצמרר הזה מצטרף לשרשרת אירועים נוספים, בהם מחבלים של ארגוני הטרור בעזה, מנסים בכל דרך להשיג "הישגים" באמצעות לוחמת גרילה פחדנית, שמיד לאחריה הם שבים למקומות המסתור. הפעם בחסדי שמים, האירוע שיכל להסתיים באסון כבד, הסתיים ללא כל פגע.

מוחמד מג'אדלה, פרשן חדשות 12, שזכה לא אחת לביקורת ציבורית על התנהלותו מאז פרוץ המלחמה, שיתף היום בחשבון ה-X שלו "ציור נוגע ללב של אסיה, ילדה בת 5 מעזה, שציירה את עצמה ואת אחיותיה עומדות בתור למרכז סיוע – כולן חולמות על בננה". מג'אדלה הוסיף וכתב: "כבר חודשים שהיא חולמת על בננה, אמה שלחה לי וביקשה לשתף. זהו."

הציור ה-"עצוב" הדהד את המחסור והמצוקה בעזה, והצית דיון ציבורי, בחסות ההד התקשורתי של פרשני חדשות 12 שמרבים להדהד את השקר בנוגע לרעב בעזה. אלא זמן קצר לאחר מכן, הגיעה תגובה חריפה מהפעיל החברתי ערבי, יוסף חדאד, שחשף את הצביעות שמאחורי הפוסט של מג'אדלה.

חדאד שיתף תמונה שפרסם דובר צה"ל, אל"מ אביחי אדרעי, ובה נראים בכירי חמאס בתוך מנהרה, יושבים סביב שולחן עמוס, ובין היתר – גם בננות טריות. חדאד לא היסס וכתב בתגובה למג'אדלה: "הנה מוחמד מצאתי את הבננות של עזה, מסתבר שהם במנהרות אצל מחבלי חמאס…"

מדובר בתמונה ששיתף דובר צה"ל בערבית, אל"מ אביחי אדרעי, ביום רביעי שעבר, אשר סיפקה הצצה לאורח חייהם של מחבלי חמאס בעומק האדמה. "תיעוד מתוך המנהרות: כך מתנהגים מחבלי החמאס במנהרות מתחת לאדמה הרחק מסבלם של התושבים מעליהם," נכתב בפוסט של דובר צה"ל.

צה"ל חשף תיעודים נוספים שמציגים את אורח החיים המפואר של מחבלי חמאס במנהרות במהלך המלחמה. בעוד הארגון מאשים את ישראל ב"הפצה שקרית של הרעבה", הסרטונים מראים את המחבלים מתפארים בארוחותיהם העשירות במנהרות. הודגש כי המזון שנראה בסרטונים לא נכנס במסגרת העברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה.

"תושבי עזה, זו האמת," מסרו גורמים בצה"ל, "המחבלים הללו אינם גיבורים, הם גנבים שדואגים לעצמם על חשבונכם ומתחבאים במנהרות מחשש להשלכות של מעשיהם."

המשב"ק חושף: ישיבת מיר בירושלים תקיים גם השנה קעמפ בין 3 לילות וארבעה ימים לכלל הבחורים הישראלים במתחם מיוחד שיעמוד לטובת הישיבה. עלות הקעמפ תמומן על ידי הישיבה, לבחורים ששמרו על סדרי הישיבה בחודש תמוז ואב.

•

המשב"ק חושף: לאחר נתק של 35 שנה, הגיע האדמו"ר מגארליץ לביקור חולים במעונו של אחיו הגדול, האדמו"ר מגארליץ, המתאושש מניתוח שעבר בעקבות אירוע מוחי שעבר בשבוע שעבר.

•

המשב"ק חושף: כ"ק האדמו"ר מסלונים שליט״א נסע השבוע לפגישה חשאית עם אישיות בטחונית בכירה בדירה פרטית ברחביה. תוכן השיחה תחת צא"פ.

•

למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

מעמד מפואר של סיום מסכת עירובין על סדר 'העמוד היומי' שע"י ארגון 'דרשו' התקיים במעונו של מרן ראש הישיבה הגר"א סלים שליט"א.

הגר"מ שטרנבוך שליט"א במעמד הקריישמע ליינען לנינו, בן לנכדו נאמנו, הרה"ג ר' פנחס שטרנבוך.

בשמחת הברית השתתפו רבני העיר בית שמש מרן הגאב"ד רבי נתן הכהן קופשיץ, הגאון רבי אלימלך קורנפלד, והגאון רבי יצחק יעקב אולמן שליט"א.

על רקע סערת חוק הגיוס: ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א הגיע במיוחד לחזק את זקן ראשי הישיבות מרן חכם משה צדקה שליט"א בעמידתו האיתנה על שמירת יסודות הדת.

תלמידי תלמוד תורה "תורת השם" בבית שמש עלו להתברך אצל רה"י הגאון רבי משה צדקה שליט"א והגאון הרב יצחק כהן שליט"א רב שכונת שמואל הנביא בירושלים. צילום: ש.פ.ה

לרגל חידוש כסא המלכות של כ"ק מרן אדמו"ר מסקווירא שליט"א, בחדרו הפרטי אשר בביתו נאוה קודש, המשב"ק חושף את הסיפור המיוחד מאחורי כיסאותיו של הרבי שליט"א. היה זה לפני שנים רבות, כאשר הגאון הדומ"ץ בעל ה"שבטי ישראל" שליט"א, בראשית ימי נישואיו, טרם זכה לפרי בטן. כסגולה לישועה, הביא במתנה לרבי שליט"א שני כיסאות:

האחד כיסא גדול ומפואר בצבע חום, גבוה מאוד, בראשו כתר מלכות, שיועד לשימוש בעת עריכת השולחן הטהור. והשני כיסא נמוך יותר, בצבע כחול, שיועד לחדרו הפרטי של הרבי, לשימוש בשעת קבלת קהל וכדו'. זמן לא רב לאחר מכן נפקד הדומ"ץ שליט"א ונולדו לו תאומים. והנה פלא: התאומים גדלו, ואחד מהם גבוה, עיניו בצבע חום, והשני נמוך יותר, ועיניו בצבע כחול, ממש כדוגמת הכיסאות. שניהם כאחד גדלו לתלמידי חכמים ומורי הוראה בישראל, ויהי הדבר לפלא..

בתמונה: הכסא החדש בבית האדמו"ר.

המשב"ק זכה להיכנס השבוע לבית מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א ברח' רזיאל ברמת-גן, וחזה במראה המיוחד: הרב יושב בכובד ראש, מאזין ומכריע בשאלות הלכתיות הרות-גורל שהצטברו על שולחנו, כאשר את השאלות מציע נכדו חביבו הרב חיים מלין, לצידו עומד מקורבו ואיש אמונו הרב מרדכי פורגס, עם שאלות רפואיות דחופות הממתינות על קו הטלפון.

האדמו"ר מסאדיגורא שליט״א בתפילת שחרית באנטוורפן. המשב"ק מזכיר, כי קודם עלותו על כס האדמו"רות שהה באנטוורפן סמוך לבית חמיו.

כ"ק האדמו"רים מאלכסנדר ופינסק קרלין בטרקלין פתאל לפני יציאתם לשוויץ.

קודם לכן נצפה כ"ק האדמו"ר מאלכסנדר שליט״א נכנס לטרמינל פתאל מלווה באיש החסד שי גראוכר.

והנה כבר תמונה בה נראה האדמו"ר בנאות דשא ממש.

מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל בשיחה לרגל ימי בין המיצרים בהיכל כולל "עטרת שלמה" בשכונת 'נאות יוסף' בבני ברק.

המשגיח ביקר גם במעונו של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א.

למשלוח תיעודים ועדכונים: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

ראש ישיבת עטרת ישראל הגרב"צ אזרחי שליט"א שנמצא בימים אלה במסע לטובת הישיבה נצפה מתהלך כאחד האדם יחד הרב משה בוסקילה רב קהילת יוצאי מרוקו ברחובות בורו פארק

מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני במסירת שיעור בשבת גיבוש בעיר צפת לבחורים בני עליה נציגים מכל הישיבות הגדולות המובחרות בארה"ק לצידו נראה יו"ר איגוד עמלי התורה הרה"ג ר’ שלמה טוויל שליט"א.

מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת בית המדרש בעלזא מאנסי בהשתתפות כ"ק מרן האדמו"ר מטעמעשוואר.

האדמו"ר מסאדיגורא ירושלים, בנאות דשא ברחובות שוויץ.

בחרדת קודש: כך התקבל מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש במעמד סדר הכנה שע"י 'דרשו'. מרן שליט"א נשא בפני אלפי בני התורה דברי חיזוק והשקפה בהירה עקב גזירת הגיוס המאיימת על עולם הישיבות.

לאחר המעמד, שוחח מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, עם רבה של ב"ב הגר"מ בן שמעון, יחד עם נשיא ארגון דרשו הגר"ד הופשטטר.

הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף בשיחה עם רב צפון תל אביב, רבי אריה לוין, ביום עיון והשתלמות לטוענים רבניים.

הרה"צ רבי שלמה זלמן לייפער בן אדמו"ר מדנדבורנא באניא ורב קהל חסידים רמה ד' בבית שמש מתברך מהבנש"קים לבית אבוחצירא צאצאי הבבא סאלי הגיסים הגאונים הצדיקים רבי ישראל דוד אבוחצירא ורבי ישראל יהודיוף שליט"א.

שבת אחים: בטיש היארצייט שנערך בחצר הקודש צאנז זימגראד, האדמו"ר חילק מהיין לאחיו.

אב"ד אמונת ישראל נצפה בקברי האבות בחברון

כדברי הראשון לציון: ראב"ד העדה החרדית הגר"מ שטרנבוך שליט״א קורע צו גיוס של בחור ומבטל את הגזירה.

האדמו"ר מישועות יעקב סקולען בביקור אצל דומ"ץ קרית יואל.

הגאון רבי חיים עוזר שטרנבוך ראש הכוללים תשובות והנהגות בעיר התורה לייקווד ארה"ב.

ת"ת בית אברהם מלייקווד בקודש פנימה בבית כ"ק האדמו"ר מסאטמאר שליט״א

עשרות ראשי קהילות וגבאי בתי כנסת ברמות התכנסו להשקת פרויקט "מפי עוללים" – חבורות מתמידים לילדים אחר הצהריים, שינוהלו בפיקוח רבני השכונה ובנשיאות מרן ראש הישיבה הגר"א סלים. בכינוס השתתפו ונשאו דברים הגר"י שרבאני שליט"א, רבני השכונה ואישי ציבור.

ברכת מזל טוב לרב שמואל יוחנן גראס שליט"א משב"ק הרבי מקאליש שליט"א להולדת בתו בשעטו"מ.

המשפיע הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א, הגיע לשיחת חיזוק בהיכל ישיבת מכנובקא בעלזא בעיר בית שמש לרגל ימי בין המצרים, ומסר דברי הדרכה לבחורים לקראת סיום הזמן וימי בין הזמנים.

כ"ק האדמו"ר מזוועהיל שליט"א בתפילה בציון הרה"ק הצדיק משטפנשט זיע"א לרגל ההילולא יחד עם שורד הנובה ברק ניקסון ובקריאת קוויטל על הציון.
ולאחמ"כ בביקור ב'חדר הסודות' של הצדיק ובמעמד לחיים יחד עם ראש המוסדות הגאון רבי אברהם יעקב סלמון שליט"א. 

בשכונת הסופרים בבני ברק התקיים כנס חנוכת תלמוד תורה ובית יעקב 'שירת יוסף', במעמד הראשל"צ פוסק הדור הגר"י יוסף שליט"א, המרא דאתרא הגאון רבי מסעוד בן שמעון שליט"א, רב השכונה הרה"ג אברהם זכותא שליט"א ובכירים.

נדיר: כ"ק האדמו"ר מפינסק קרלין הגיע בחצות לילה אל ביתו של היועץ הרפואי הרב יוסי ערבליך יו"ר ארגון 'למענכם', להוקיר אותו על פועלו הרב למען החולים ומשפחותיהם, הביקור נמשך זמן רב, כאשר בהמשך הסתגר עמו ביחידות במרפסת ביתו.

ראש ישיבת אור לציון, הגר"ב אבא שאול שליט"א, ביקר במעונו של הנגיד הרבני ר' יצחק שפירא שליט"א. הביקור התקיים כהוקרה על הקמת קרן "שופרא דאליהו" לעילוי נשמת הגר"א אבא שאול זצוק"ל. במהלך הביקור שארך כשעתיים התפלפלו השניים בדברי תורה, וראש הישיבה בירך את הנגיד על היוזמה המבורכת.

מרגש: רבה של רמת אלחנן, עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מבקר חולים בבי"ח איכילוב. חבר המועצת הרב מברך ומחזק את משפחות החולים ובני משפחותיהם.

לאחר זמן קיץ מרומם, הגיע מרן גאב"ד קהילות עמלי תורה הגאון רבי שלמה ידידיה זעפרני למסירת שיעור כללי ומבחן עיוני בישיבת "שער המלך" לבני האברכים. את פניו קיבלו ראש הישיבה הגאון רבי אלעד כהן והמשגיח הגה"צ רבי ברוך גינדי. הגאב"ד בחן את הבחורים בעיון על פרקי "האשה נקנית" ו"האומר", והביע התפעלות מהרמה הלימודית של בני הישיבה.

האדמו"ר משאץ ויזניץ בביקור בלונדון.

כ"ק אדמו"ר מצאנז שליט"א מעיין בהוצאה החדשה של הספר 'באר שבע' של הטאלטשאווער ז"יע

ראש הישיבה הגרש"ר אורצל שליט"א בסנדקאות לבנו של אחד מתלמידיו.

מבחן פומבי שנערך השבוע בחסידות גור, בהשתתפות זקני החסידות.

האדמו"ר מטרעבישאן נצפה באתר שילה הקדומה.

בעיר ליסקא הולך ומוקם בימים אלו הכנסת אורחים 'אוהל שרה' על שם לאה אינדיג נדבת הרה"ח נפתלי משה אינדיג הי"ו סמוך ונראה לציון רביה"ק מליסקא זי"ע.

הפוסק הקנדי הגאון הגדול רבי שלמה מילער שליט"א, בדיון מעמיק.

המשב"ק שולח ברכת מזל טוב לדיין הגאון רבי ארי'ה ליב קרויזר תלמיד מובהק למרן הגאב"ד הגר"נ הכהן קופשיץ שליט״א, המכהן כחבר הבד"ץ לשכת הפוסקים לרגל הולדת הבן בשעטו"מ. נצפה: הדיין הצעיר ביותר בארץ הגאון המובהק רבי יעקב שרגא רוזנבך שליט"א חבר הבד"ץ לשכת הפוסקים וראש כולל ש"ס אידן ירושלמי עיה"ק ירושלים.

לאחר שעבר ניתוח מסובך בידו: ראש הישיבה הגרש״ב סורוצקין, נצפה בעת הנחת תפילין בבית הכנסת מונקאטש בבורו פארק, כשהוא נעזר במקורבו הרב אלחנן שרבאני.

ראש מוסדות פתח הדביר בבני ברק, הרב ליאור גלזר שליט”א בתפילה בציון רשב"י במירון.

לרגל היארצייט, המשב"ק נבר בארכיון, משם דלה תמונות נוסטלגיות של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

לקראת חג הסוכות הקרב ובא, המשב"ק נצפה במרוקו עם תרבוש מסורתי, במיון אתרוגים לחג הבא עלינו לטובה.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27 א'. אם הנכם בעלים של אחד מהתיעודים ומרגישים עצמכם נפגעים, או אם יש לכם תיעוד מעניין, הנכם מוזמנים ליצור קשר במייל: yossifeld.h@gmail.com או 0555570205

הכאב, ובעיקר תחושת האכזבה, ניכרים היטב בקולו של הרב משה גפני, גם כשחלף כבר למעלה משבוע מאז הכריזה יהדות התורה על פרישה מהקואליציה, בעקבות פגישת הפיצוץ בלשכת יולי אדלשטיין. "לא הפרישה היא שמכאיבה לי", מבהיר הרב גפני בשיחה עמי שלשום –  שעות ספורות לאחר החלטת הליכוד להדיח את אדלשטיין מראשות ועדת חוץ וביטחון ולמנות תחתיו את ח"כ בעז ביסמוט. "מה שמכאיב זו ההתנהלות של יולי. על כך האכזבה".

מדוע אתה כה מאוכזב ממנו, האם תלית בו תקוות מיוחדות? אני שואל. "אני אישית לא הייתי בוועדה שעסקה בזה", משיב הרב גפני (חברי הכנסת הרב מקלב והרב אשר היו מטעם דגל התורה – א.ז), "אבל אני חבר של אדלשטיין שנים ארוכות בכנסת. ולכן הרמתי לו פעמיים טלפון ושאלתי אותו ישירות: 'יולי. מה קורה. מה עם החוק'. הוא ענה לי: 'מחר אני מציג אותו', והמחר הזה נמשך ונמשך, ונדחה בכל פעם בתירוצים אחרים. בינתיים עד לרגע זה, למרות שכבר התפטרנו, הוא לא הציג את החוק. האיש לצערי לא דיבר אמת".

במשך שנים קימת מחלוקת סמויה בכנסת – איזו ועדה חשובה ויוקרתית יותר  – ועדת חוץ וביטחון או ועדת הכספים. בשני המקרים, ראשי הוועדות הללו שקולים לתפקיד של שר בממשלה. אדלשטיין שהבין לאחר הקמת הקואליציה שלא יקבל תפקיד שר בכיר (נבחר בפריימריז רק במקום ה-18 בליכוד), ביקש להתמנות ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, ונתניהו נענה לבקשתו. בדיעבד יש להניח, שהוא מתחרט על כך.  

גפני שכיהן עד התפטרותו כיו"ר ועדת הכספים, שכאמור נחשבת בסדר גודל דומה לוועדת חו"ב, מנדב מניסיונו כדי להסביר את המחדל של אדלשטיין. "בכל חוק, לבטח בחוק עם משמעות ציבורית רחבה, מגיש היו"ר נייר מסודר עם נוסח הדברים כדי שהצדדים יראו, יתרשמו, יביעו הערות ויתקדמו. והנה כאן במשך יותר משנה, אין כלום. המשמעות: במשך חודשים ארוכים ויותר, לא התקדמנו לשום מקום. כאשר הגענו לגדולי ישראל, הם ביקשו מאתנו שנציג את החוק ולא היה לנו שום נייר מסודר. הכול היה בעל פה. אנשים חשבו שהמצאנו ובדינו מליבנו את הפרטים. כך לא עובדים".

אני מחזיר את גפני לאותה ישיבה סגורה, שבה נדרשו הנוכחים להשאיר את הטלפונים בחוץ, ולצפות במסמך רק על מסך מחשב. מדוע, אני שואל, נקט אדלשטיין בצעדים קיצוניים כאלה? "הוא פחד", עונה הרב גפני. "זו דעתי. הוא ידע שהחוק הזה יקומם עליו גם את הציבור החרדי וגם את נציגי המילואימניקים. אז הוא התחמק. כאמור אפילו אחרי ההתפטרות, כשנדרש להציג את הנוסח הוא סירב. אמר: 'תביטו במסך, אבל לא תקבלו עותק'. אינני מכיר דבר כזה. גם לא אחרי כל כך הרבה שנים בכנסת".

המפלגות החרדיות לא היו מעורבות בהדחת אדלשטיין ובבחירת ביסמוט תחתיו

כאמור, הרב גפני מדבר על הדברים הללו במרחק של שבוע וחצי, ועדיין הוא נסער. "אני ממש לא מבין מדוע הוא התנהג באופן הזה. לא עשינו לו מעולם כל רע והוא נהג בחוסר שקיפות ובצורה לא הוגנת, כאשר נמנע מלומר לנו את האמת. אף אחד לא מבין את זה. אין הסבר ברור. אני לא מחדש בדברים הללו שום דבר. אלו העובדות שהיו וגם אתה מכיר אותן".

בסביבתו של אדלשטיין ניסו להמציא השבוע גרסה מחודשת על מה שהיה. הדברים נשמעו גם בתקשורת על ידי כתבים (מטעם) שתודרכו כנראה על ידו. לדבריהם, אדלשטיין הסכים ערב התקיפה באיראן לחלק מפרטי נוסח החוק, רק כדי לצמצם את חילוקי הדעות כמה שאפשר, על מנת למנוע את פיזור הכנסת. אולם הוא לא הסכים לכל פרטי החוק.

אלא שגרסה זו סותרת את עדותו המפורטת של ח"כ הרב יעקב אשר, שאמר כאן. בשבוע שעבר: "כל הסעיפים, לרבות השנויים במחלוקת, נדונו באותה ישיבה, אני מוכן לעבור בדיקת פוליגרף", הדגיש אז.

שאלתי את הרב גפני אם הוא מכיר את גרסת "ליל התקיפה". "שמעתי", הוא משיב ביובש, "אבל איני מבין את הקשר. הרי מדובר במחדל של שנה שלמה. לא נייר, לא נוסח, לא כלום. זה לא עניין של ערב התקיפה. החוק היה אצלו זמן רב קודם. אז על מה אנחנו מדברים?"

הוא ממשיך ומחדד: "תאר לעצמך אותי כיו"ר ועדת הכספים, מקבל חוק מהממשלה ומתדיין סביבו שנה שלמה בלי לפרסם שום דבר. לא מתקבל על הדעת. אבל זה בדיוק מה שהיה. ומה התוצאה? הסתה גוברת נגד לומדי התורה ונגד הציבור החרדי. זו הייתה הפגיעה האמיתית".

על השאלה האם היו מעורבים מאחורי הקלעים בהדחתו של אדלשטיין, משיב הרב גפני בפשטות: "אנחנו לא מינינו אותו, ולא דרשנו את הדחתו. דרשנו רק דבר אחד: שיעביר את החוק שעליו התחייב נתניהו בהסכם הקואליציוני. אם יולי מסוגל בבקשה. אם לא שיבוא מישהו אחר".

גם על הפרסומים לפיהם החרדים העדיפו את מינויו של ח"כ ביסמוט, מבהיר גפני: "הוצאנו הודעה מפורשת שאין לנו שום העדפה. איננו קובעים לליכוד ולא מעורבים בשיקוליו. רק דרשנו את העברת החוק. התקשורת ייחסה לנו עמדות שלא היו, דיווחים שקריים. גם אנחנו וגם ש"ס הודענו שאין לנו יד ורגל במינויים הללו".

הסיטואציה החריגה בוועדת הכספים וחידוד המסר לנתניהו: "נחזור רק עם חוק"

מאז פרישתו הדרמטית מראשות ועדת הכספים, זוכה הרב משה גפני, לשטף של מכתבים ושיחות טלפון מראשי המשק, אישי ציבור, מנכ"לים ובכירים במשק הישראלי, כולם מבטאים  צער על עזיבתו. התדמית שהותיר אחריו בראשות הוועדה הנחשבת למורכבת ביותר בכנסת, של ניהול מקצועי, מיומן ואחראי מחלחלת היטב גם מחוץ לגבולות הפוליטיקה.

השבוע, ביום שני, נצפה לפתע ח"כ גפני כשהוא יושב על כיסא היו"ר באולם ועדת הכספים. הדבר עורר מיד גל ספקולציות תקשורתיות: האם ההתפטרות הייתה סמלית בלבד? האם פרישת דגל התורה מן הקואליציה הייתה מהלך טקטי ותו לא? לאור הדברים הללו, אין מנוס מלשאול: האם אתם באופוזיציה על מלא?

בפעם הראשונה מאז תחילת השיחה, הרב גפני מעלה חיוך. "לא נשארתי לשבת על שום כיסא. פרשנו לאופוזיציה על מלא, ולא נחזור לקואליציה עד שהחוק יעבור. עם זאת, נשארתי חבר ועדה. לא עזבתי את הכספים, עזבתי את ראשותה".

ומה באשר לישיבה הנשאלת? הרב גפני מסביר: "זה היה דיון על חוק הפיצויים לאזרחים בעקבות המלחמה. חוק שאני עצמי קידמתי עוד בטרם הפרישה. היו"ר הזמני, ח"כ אופיר כץ, ביקש ממני לנהל את הדיון בהיעדרו, עם ח"כ הרב ינון אזולאי. היה לי עניין לגמור את זה.  הציבור מחכה לפיצויים. לאחר שהחוק עבר, חזרתי למקומי כחבר ועדה מן המניין, כפי שיהיה מעתה והלאה עד העברת חוק הגיוס".

ההומור לא נעלם מעיניו. "קראו לזה 'מ"מ של המ"מ', בדיחה נחמדה. אבל אנו באופוזיציה, ולא נשוב כל עוד החוק אינו עובר".

האם בינתיים מתקיימות שיחות בינך לראש הממשלה? אני מנסה להבין. "נתניהו רוצה שנחזור. הבהרנו לו שנחזור רק בתנאי אחד: העברת החוק. אין לנו עניין להיות סתם באופוזיציה, אבל אין לנו עניין להיות גם בקואליציה ללא חוק הגיוס. הוא מנסה לקדם את החוק. מעבר לזה אין לנו שום דיבורים אחרים".

אתה מאוכזב ממנו? אני שואל בהקשר של נתניהו. "בוודאי שכן. הוא האחראי. אמרתי לו את זה ישירות. זה נכון שיותר ויותר התברר שיולי אדלשטיין עיכב ומעכב. אבל נתניהו נושא באחריות לדברים. איתו יש לנו דין ודברים וממנו אני מבקש את החוק. לא מיולי".

איך זה מקרב אותנו לבחירות? אני מנסה לחדד. "אם לא יהיה חוק, יהיו בחירות. חד משמעי. אבל אני עדיין מקווה שלא נגיע לבחירות מוקדמות. אני לא רוצה שאנחנו נגרום לממשלה ליפול. ואני לא אוהב את זה. אבל ברור לכולם: אם לא יהיה חוק, אין ממשלה ויהיו בחירות".

כיצד השיב גפני על השאלה הישירה: האם ידע מראש על התקיפה באיראן? 

מיד לאחר בחירתו ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, התייצב ח"כ בעז ביסמוט בפני המצלמות והצהיר כי מטרתו הראשונה היא להעביר את חוק הגיוס. האם להערכתך הוא אכן יוכל לעמוד במשימה? אני שואל את ח"כ הרב משה גפני. "אדלשטיין נמנע מלעשות זאת, כי כנראה נבהל מהלחצים ומההפגנות הקשות שהופנו נגדו. אף אחד לא אוהב שמפגינים לו מול הבית. גם נגד ביסמוט כבר החלו הפגנות. אגב, הם מפגינים גם ליד ביתי. אלה התקפות לא פשוטות. אני מקווה שביסמוט יעמוד בלחץ ויביא את החוק".

שעה קלה לפני שיחתנו, התפרסמה ב"כאן 11" ידיעה של הכתב מיכאל שמש לפיה יו"ר ש"ס, ח"כ הרב אריה דרעי, שוקל לפנות למועצת חכמי התורה כדי לדון בחזרה לממשלה, לאחר שאדלשטיין הודח סופית ובאם ייקבע מועד מוסכם לאישור חוק הגיוס. אני שואל את הרב גפני: האם גם אתם שוקלים לפנות לגדולי ישראל בבקשה לחזור לממשלה באותם תנאים?

"למיטב ידיעתי, הרב דרעי הכחיש את הדיווח", משיב הרב גפני ומוסיף: "למדנו מהטעויות של תחילת הקדנציה. לא שמנו את נושא הגיוס בראש סדר העדיפויות, לפני הרפורמה ולפני התקציב. זה התגלגל כפי שהתגלגל, כי לא היינו נחרצים די הצורך מול ראש הממשלה. זו הייתה טעות – ולא נחזור עליה".

לדבריו, "גם אם נגיע למצב של חקיקה, נשאל את גדולי ישראל האם לחזור בתחילת התהליך או רק לאחר אישור סופי. מה שיורו לנו, נעשה. אבל כל עוד לא החלה חקיקה של ממש, ההוראה היא: לא לחזור. גם לא לאחר הדחת אדלשטיין".

לקראת סיום השיחה, אני שואל את השאלה שרבים רצו לשאול: האם ידע מראש על התקיפה באיראן, והאם הדבר השפיע על המשא ומתן הלילי עם ח"כ אדלשטיין? לרגע, קצב הדיבור נעצר. הרב גפני בוחר את מילותיו. "לא הייתה שום השפעה על החוק או על ההשלכות הפוליטיות שלו. לגבי מה שידעתי או לא ידעתי, לא דובר על כך בפגישה".

אני מזהה התחמקות, אז אשאל אותך ישירות לסיום: לפי מקורות חוץ, חתמת על פי בקשת נתניהו על מסמך סודיות ואז הוא גילה לך מראש על התקיפה. היו מתי מעט שידעו. האם היית ביניהם? "תשובתי היא כזו", משיב הרב גפני: "אני מודה לקב"ה על הניסים והנפלאות שהוא עשה עמנו. כולם אומרים את זה, ואני אומר זאת ביתר שאת בגלל מידע נוסף, ולא אוסיף".

לא הרבנים ולא הנציגים החרדים: מי באמת עומד מאחורי הדחת אדלשטיין?

למרות ההכחשות התקיפות מצד יהדות התורה וש"ס על כל מעורבות בהדחת חה"כ יולי אדלשטיין מראשות ועדת חוץ וביטחון, בחרו גופי תקשורת מהשמאל ובראשם עיתון "הארץ" לקבוע כעובדה מוגמרת כי הרבנים הם שהחליטו, והנציגים החרדיים הם שביצעו.

הכותרת הראשית בעיתון נוסחה כך: "הרבנים החליטו ונתניהו הדיח את אדלשטיין כדי לקדם השתמטות". שורות הכתבה נכתבו בטון עכור שנשאב, כך נדמה, משיח תעמולה משנות השלושים של המאה הקודמת. רק החליפו את המילה "יהודים" ב"חרדים" וקיבלתם את אותה תבנית ארסית: "מאחורי הקלעים במחשכים, החרדים ניהלו את התהליך כולו".

ואם לא די בכך הושלם הדמיון בקביעה המקוממת שזו הפעם הראשונה בה יו"ר ועדה ביטחונית בכנסת מונה "בידי כמה רבנים ישישים" לצורך קידום חוק "השתמטות המוני". גם אם לא היה שום קשר בין הרבנים לבין ההדחה, מה חשוב? השנאה כבר הופצה, והכתם הוטבע.

אלא שמי שטרח לבדוק, שמע גרסה אחרת בתכלית: לא הרבנים, אלא ראש הממשלה עצמו, הוא שיזם את ההדחה, בין היתר בשל משקעי עבר מול אדלשטיין, שניסה לייצר מהלך עצמאי (פוטש עם גלנט) אחרי השבעה באוקטובר. בליכוד, אגב, לא מכחישים זאת. אלא שזה לא מפריע למהנדסי התודעה לשוב ולהצביע על החרדים, כי הם תמיד אשמים, גם כשאין היגיון.

כך בדיוק הפך גם חוק הגיוס ל"חוק ההשתמטות", בדיוק כמו שהרפורמה המשפטית הפכה בזמנו ל"מהפכה המשפטית". הדבר נעשה בדיווחים רשמיים בערוצי החדשות, כאשר המאזינים מתרשמים בתמימות, שכך באמת נקרא החוק. מכאן ועד לסקרי דעת הקהל הדרך קלה והתוצאות בהתאם נגד החוק.

מי שניסה לקעקע את הטענה הזו השבוע היה השר מיקי זוהר. בראיון לחדשות 12, כשהופנתה אליו השאלה על "חוק ההשתמטות", השיב בשקט: "זה בדיוק ההפך. החוק מדבר על ערך לימוד התורה, ובמקביל כולל יעדי גיוס". זוהר אף טרח להביא נתונים.

המראיין, עודד בן עמי, נותר ללא מילים. הכינוי התקבע, אבל לא תאם את המציאות. הכתבת הפוליטית ניסתה לחלץ אותו עם הסבר מגומגם, אך המספרים שהציב זוהר לפניה דיברו בעד עצמם.

חוק הגיוס כקפיץ פוליטי: מי מתלהם, מי מתקדם, ומהן ההערכות למועד הבחירות?

לצד לוח הזמנים הצפוי להעברת חוק הגיוס, נרשמת בזירה התקשורתית תופעה מקבילה של "הנדסת תודעה" מסוג אחר: קידום אישי של דוברים, פרשנים ומרואיינים קבועים שמצטיינים בהתלהמות אנטי-חרדית או בביקורת בלתי מרוסנת נגד הממשלה.

כך, למשל, הפך הפרשן ברק סרי, לדובר שטוף מסרים בנושא חוק הגיוס. סרי, שניסה בעבר את כוחו באשדוד ונכשל, מסתמן כמי שמבקש לפלס את דרכו לכנסת הבאה ברשימתו של בנט, ואולי אף ברשימת ליברמן. את תעודת הכניסה הוא מנסה להרוויח דרך קמפיין אגרסיבי נגד חוק הגיוס.

לצידו בולטת עו"ד שבות רענן, מהציונות הדתית, שהתבלטה בשיח תקשורתי חריף בנושא הגיוס. גם היא, כך נראה, תמצא עצמה באחת ממפלגות המחאה, אולי בזו של יועז הנדל, המכונה "מפלגת המילואימניקים". גם שמות כמו שקמה ברסלר ודומיה כבר מסומנים כמי שישוריינו על ידי יאיר גולן ב"הדמוקרטים".

התהליך כולו לגיטימי כמובן, אך כשהוא מלווה בהסתרה ובהכחשה תקשורתית, יש בו טעם מר. הציבור סבור כי מדובר בפרשנים "אובייקטיביים", בעוד בפועל מדובר במועמדים פוליטיים בהכנה מוקדמת.

ובחזרה לעיקר: לפי גורמים בכנסת, יו"ר ועדת חוץ וביטחון החדש, ח"כ בועז ביסמוט, מתכוון לכנס את הוועדה גם בימי הפגרה בניסיון להכשיר את הקרקע להצבעה על חוק הגיוס כבר בפתיחת כנס החורף בעוד שלושה חודשים.

פרשן חדשות 12 עמית סגל העריך השבוע כי ראש הממשלה נתניהו פועל להעברת החוק במהירות, כחלק מתכנית מקיפה להקדמת הבחירות לספטמבר 2026, מעט לפני המועד המקורי. ככל שהחוק יועבר מוקדם יותר, כך יוכלו לחלוף מספיק חודשים עד שיגיעו למערכת הבחירות, ובכך לדלל את ההשלכות התקשורתיות והציבוריות של ההכרעה.

בינתיים, סקר חדש שערך יוסי טאקיטה עבור "זמן ישראל", מגלה סדרי עדיפויות ברורים בקרב הציבור: בראש עומדת המלחמה בעזה. רק אחר כך ניצבים להם חוק הגיוס, יוקר המחיה, המאבק במשילות והדיפ סטיט, נושא שמקדם נתניהו. תוצאה אחת בלטה במיוחד: לפי הסקר, הליכוד שב להוביל עם 30 מנדטים, עם גוש חוסם. ממשלה חלופית בראשות האופוזיציה? רק עם עבאס.

בשמאל ובמחאה החלו במסע תירוצים והאשמות מפני הפסד אפשרי בבחירות הבאות

עד לאחרונה עוד היו בטוחים אנשי השמאל והמחאה, כי הניצחון בבחירות הבאות מונח בכיסם. ביטחונם ניזון מסקרי הערוצים (כולם חוץ מ-14), ובעיקר מהשכנוע העצמי לפיו "רוב העם איתנו", כך נטען שוב ושוב. אלא שבזמן האחרון, ניכרים בקיעים ראשונים בתודעת הניצחון. הביטחון מפנה מקומו להיסוס, והשיח משתנה: לא עוד ודאות לניצחון, אלא תחילתה של מסכת תירוצים: אם נפסיד, זו תהיה אשמת הימין ונתניהו. כמובן.

מובילת התזה, שקמה ברסלר, שיתפה השבוע את תכניותיה לשלוש משימות מרכזיות בשלוש חזיתות: הראשונה  – עצירת "מלחמת השולל בעזה", כהגדרתה. השנייה – "הבטחת מערכת בחירות דמוקרטית ללא הדרת ציבור". השלישית  – "גיוס 'צו שמונה דמוקרטי' כדי לממש את שלטון הרוב ולהחזיר את ישראל למסלול הנכון". במילים אחרות: מחאה פוליטית במדים.

האירוניה היא, שעד לא מזמן הביע השמאל "חשש", שנתניהו יבטל כליל את הבחירות הבאות בנימוק ש"לא עושים בחירות באמצע מלחמה". עכשיו יש כבר תזה חדשה: הבחירות יתקיימו, אך לא יהיו "דמוקרטיות באמת". הנרטיב משתנה לפי הצורך, אבל הפאניקה נשארת.

לפי התרחיש המדומיין החדש, מביעים בשמאל חשש מפגיעה בטוהר הבחירות לקראת, במהלך, ולאחר הבחירות הבאות לכנסת. הדבר עלול מבחינתם להיעשות באמצעות "השתלטות" של הקואליציה הנוכחית על ועדת הבחירות המרכזית. או בפגיעה ביכולתן של מפלגות ערביות להתמודד בבחירות הבאות.

עוד פורסם כי אם הליכוד יחוש שהוא מפסיד את הבחירות, הוא יטען לזיופים בקלפיות, וינסה לבצע מהלך אלים למנוע את פרסום התוצאות, על פי מודל ההשתלטות של אנשי טראמפ על גבעת הקפיטול, לאחר ניצחנו של ביידן בבחירות הקודמות בארה"ב.

מדובר כמובן בהאשמה של "הפוסל במומו פוסל", כיוון שזה בדיוק מה שעשו אנשי השמאל והמחאה מיד לאחר הבחירות האחרונות, כאשר סירבו להכיר בתוצאות והחלו בהפגנות על הגשרים, עוד לפני שהחלה החקיקה המשפטית.  

כך או כך, ה"חשש" הזה, מגובה כמובן (וכרגיל) ב"סקרי אמת" המותאמים במדויק לרוח הדברים. תרשים הזרימה מוכר וידוע: קודם ממציאים "תזה" הזויה, אחר כך מזמינים סקר "מדעי" שיתאים את הנתונים לאותה תזה, ואז מגיעים לציבור ומכריזים: "גם הסקרים מוכיחים שאנחנו צודקים". כך פועלת מכונת התעמולה.

מי שמתעקש להביט בעובדות מגלה שהתמונה הפוכה לחלוטין: מדד השוואתי שניתח מערכות בחירות ב-170 מדינות בינלאומיות בין השנים 2013–2022, מעניק לישראל ציון ממוצע של 8.7 מתוך 10 – מהגבוהים בעולם. ישראל דורגה במקום ה-23, מעל מדינות רבות. לשם השוואה: ארצות הברית דורגה במקום ה-60 בלבד, עם ציון 7.3, ואילו דנמרק, במקום הראשון המכובד, עם ציון 9.8.

אלא שכל זה אינו מונע מראשי השמאל ומחנה הדמוקרטים לפתוח כבר מעתה בקרב מנוסה והכנה לתבוסה בקלפי בטענות של "זיופים אפשריים" ו"גניבת קולות בקנה מידה נרחב", שיגיעו כביכול ממפלגת הליכוד והימין הפוליטי. הקמפיין כבר החל. התירוצים מוכנים, הכתובת ברורה, והנרטיב מגובש: אם הימין ינצח, זו תהיה אשמתו.

מחלת רל"ב כרונית: כך הפכה דלקת מעיים שגרתית לקונספירציה פרועה והזויה

קבלו את הדילמה הבאה: מצד אחד קיימת כאן נטייה טבעית קבועה ובסיסית, להגן ולהזדהות עם ראש הממשלה נתניהו, שנרדף שוב ושוב על ידי התקשורת והשמאל. מדובר במעין אחוות נרדפים על ידי אותם רודפים.

מצד שני – הנרדף הזה, לוקה בבעיה חמורה של חוסר יכולת (שמא חוסר רצון) לקיים את הבטחותיו והתחייבויותיו, מה שמוביל להצדקת אותם שטוענים נגדו (במישור של אי קיום ההבטחות). הדילמה הזו מלווה אותנו שנים, אך בתקופה הנוכחית לאור האירועים מסביב היא גוברת ומתחדדת. תמצית הדילמה בקטע שלפניכם. 

דלקת מעיים תמימה ושגרתית בעקבות אכילת מזון מקולקל, הפכה השבוע לקונספירציה בקרב חלק מאנשי התקשורת הישראלית. היה זה לאחר הודעת לשכת ראש הממשלה כי "נתניהו חש ברע עקב אכילת מזון מקולקל, קיבל טיפול רפואי בבי"ח הדסה עין כרם, יצטרך לנוח שלושה ימים בביתו בהתאם להנחיית הרופאים, וינהל משם את ענייני המדינה".

ההודעה הזו גרמה לפרץ תיאוריות קונספירציות בקרב אנשי התקשורת הנמנים על אנשי הרל"ב ("רק לא ביבי"), שהיא כידוע מחלה חשוכת מרפא. בזה אחר זה הם החלו להתלוצץ על המחלה של נתניהו, תוך שהם מציינים כי מדובר במחלה מדומה לצורך אי הגעה למשפט.

כך לדוגמא העיתונאי רביב דרוקר, "אוהד" נתניהו ידוע, סיפר לשומעיו כי "נתניהו אכל במכוון אוכל מקולקל… והכל כדי לא להיפגש עם יותן תדמור" (התובע במשפטו). החרה אחריו "אוהד מושבע" אחר של נתניהו, בן כספית, שציין בהתלהבות ש"דרוקר צודק". כספית נידב זיכרונות ילדות, כשסיפר שבבית ספרו, נהגו ילדים לאכול גירים כדי להעלות את החום ולהשתחרר הביתה. הנמשל ברור.

רל"ביסט נוסף, גיא פלג, לעג (במילות רחוב) על מחלת המעיים של נתניהו וכמו דרוקר, ייחס אותם ל"משפט שיוצא לפגרה".  ג'קי לוי, עוד עיתונאי מהסוג הנ"ל, הביע תמיהה, כיצד המחלה הזו לא תוקפת אף פעם את נתניהו, כאשר הוא נדרש לטוס לחו"ל. לוי התעלם כמובן מהעובדות: בעבר דחה נתניהו נסיעה לגרמניה בשל מחלה. אבל למי אכפת מהעובדות, אם אפשר להתעלם מהחסינות הרפואית וללעוג לבעיות בריאותיות. כשזה מגיע לנתניהו ההיגיון יוצא לחופשה, והעובדות הולכות לישון.

והנה אנו שבים לדילמה שהצגנו לעיל: אפשר וצריך למתוח ביקורת על נתניהו, ובעיקר על מחדליו והפרות הבטחותיו. שלא תטעו: הוא האשם המרכזי והעיקרי באי העברת חוק הגיוס.  אבל כאשר ביקורת לגיטימית הופכת לרעל קונספירטיבי, קשה שלא להתרעם על מפיצי השנאה, שהפכו הודעה רפואית תמימה לקונספירציה פרועה. לא כל כאב בטן הוא תרגיל פוליטי, אלא אם כן אתה חולה במחלת רלב"ת.

שורה תחתונה: גם אם נתניהו היה מגיע השבוע למשפט, היו מוצאים בו פגם. אם היה מתעטש במהלך העדות, היו כותבים שהשיעול נועד להשפיע על השופטים. זו לא ביקורת, זו תסמונת, שנכון להיום אין לה תרופה ואין לה חיסון.

האם תושבי עזה רעבים באמת לאוכל, או שתקשורת השמאל רעבה יותר לכותרות?

הנה שוב זה קורה: קמפיין חדש, ישן, מטעם השמאל והפעם על "הרעב בעזה". הכותרות דרמטיות, הנתונים "קשים", והכל מלווה בתמונות נבחרות שממחזרות עצמן בגלים. מאחורי הקמפיין הזה ניצבים אנשי תקשורת בכירים, ובעיקר עיתון "הארץ", שיוצא בכותרות הנשענות על "משרד הבריאות בעזה", גוף שתכליתו להעצים שקרים, לנפח מספרים ולהפיץ תעמולה. וכך, על בסיס גוף תעמולתי של ארגון טרור, מביא "העיתון לאנשים חושבים" טענות על "רעב מתגבר", "תת־תזונה" ו"מחדל הומניטרי".

לקמפיין הזה שותפים עוד אנשי תקשורת משמאל, חלקם מחזיקים בתפקידים בערוצי החדשות הגדולים. כך לדוגמה פורסמה תכתובת פנימית ב"חדשות 12" בה דנו הכתבים על המצב בעזה, תוך שהם מציינים כי אין די בדיווחים על הרעב בעזה, "גם אם משפחות החטופים לא מגלות אמפטיה למתרחש שם". כך, לפתע, גם החטופים מאבדים את הבכורה התודעתית, כאשר נרטיב הרעב נדרש לחיזוק.

באותו קו ממש צועדת גם "התחנה הצבאית", בה מהדהדות כותרות כמו "רעב מחריף", "משבר חמור" ו"ילדים גוועים ברעב". די בכותרת כזו והיא כבר משוכפלת עשרות פעמים בכלי תקשורת זרים, משמשת חומר בערה בקרב הדה-לגיטימציה הבינלאומי נגד ישראל.

ומה עם העובדות: הן נותרות מחוץ לשיח. אותם כתבים ופרשנים אינם טורחים לשאול שאלות בסיסיות: מי מחלק את הסיוע (חמאס), מדוע מחסני אונר"א עדיין מלאים (חמאס), ואיך ייתכן שאין כל תיעוד של מקרי רעב אותנטיים ברצועה? גם ארגוני הסיוע עצמם, אם בודקים לעומק, אינם טוענים לרעב המוני. יש מחסור, יש קושי, יש אזורים מורכבים, אך אין רעב המוני, ודאי לא כזה שתואם את מה שמציירים כלי התקשורת משמאל.

האבסורד מגיע לשיאו כאשר מתברר כי מדובר בקמפיין שקרי, מבוסס תעמולה, המשוכתב בעברית רהוטה ועטוף באנגלית מתוקנת. ככל שהוא שקרי יותר, כך קל יותר להפיץ אותו. בסופו של יום, מדובר בשקר אחד גדול, שמשרת צד אחד בלבד: את החמאס.

ראוי אפוא להזכיר למי ששכח: חמאס הוא שפתח במלחמה אכזרית נגד ישראל והוא זה שמרעיב את תושבי עזה ואת החטופים שבידיו. מדינת ישראל מתירה הכנסת סיוע הומניטרי, והצבא  עצמו מאבטח שיירות סיוע. העיכובים, כמעט כולם, מקורם בהשתלטות חמאס על המחסנים, או בהתפרעויות מקומיות.

דובר צה"ל בערבית, אף פרסם השבוע תיעוד מתוך המנהרות, בו נראים מחבלי חמאס כשהם מתפארים בארוחות שלהם במנהרות, מנותקים מסבלם של תושבי הרצועה ומשווקים שקרים לעולם על הרעבה מכוונת מצד ישראל. "המחבלים הללו הם גנבים שדואגים לעצמם על חשבון תושבי עזה ומתחבאים במנהרות מחשש להשלכות על מעשיהם", כותב דו"צ.

העובדות האלו פחות מעניינות את המחנה שזועק "רעב". הם רעבים, אך לא ללחם, אלא לכותרת, שמהדהדת את תעמולת האויב.  

דו עט – המילים המרכזיות שהדהדו השבוע

ריבונות ביו"ש: לראשונה מאז מלחמת תשכ"ז, הכנסת מצהירה ברוב מובהק כי מדינת ישראל תומכת בהחלת ריבונות ביהודה ושומרון. ההצבעה סמלית והצהרתית בלבד, אך משמעותית מבחינה מדינית: 71 ח"כים משני צדי המתרס הפוליטי תמכו, 13 התנגדו.

פגרת הכנסת: הכנסת יצאה לפגרה רשמית, אך במערכת הפוליטית יודעים: הפגרה הנוכחית עשויה להפוך לתקופת רתיחה. ועדת חוץ וביטחון תמשיך לפעול וממנה עשויים להגיע מהלכים שישפיעו על כל הקואליציה.

אולי הפעם: גם השבוע נרשמת אופטימיות זהירה, רמזים דיפלומטיים ודיווחים זהירים שמרמזים כי עסקה קרובה. אך כמו בכל סבב, גם הפעם מרחפת התחושה שמדובר בעוד ניסיון שיתפוגג ברגע האמת. האם הפעם תהיה פריצת דרך אמיתית?

הצבעה גלויה: ההצבעה על הדחתו של ח"כ יולי אדלשטיין מראשות ועדת חו"ב הפכה לקרב אמון אישי. דרישה להצבעה חשאית נדחתה, וההצבעה הייתה גלויה לעין כל. רק ארבעה תמכו בו בגלוי, הוא עצמו והח"כים ביטן, דלל ורביבו.

רעבים לפייק: תמונות ממוחזרות, מספרים מנופחים, ודיווחים ממשרד הבריאות של חמאס.  כך נראה קמפיין הרעב החדש מעזה. מחסני אונר"א מלאים, סיוע נכנס, אבל הכותרות ממשיכות לזרום. גם אם הן רעבות לאמת.

עשרים שנה להתנתקות: עברו שני עשורים מאז גירושם של אלפי יהודים מגוש קטיף. השמאל מנסה להשכיח, הימין מתקשה לשכוח. עזה הפכה מאז לממלכת חמאס וישראל משלמת עד היום את מחיר ההתנתקות.

מתנקשת פוטנציאלית: גבולות המחאה מיטשטשים. אישה בת 70 נעצרה בחשד שתכננה לפגוע בראש הממשלה באמצעות מטען חבלה. תיעוד מהפגנות עבר מעלה כי מדובר בפעילת מחאה בולטת. שוב מתברר כי הסכנה איננה רק בתוכן ההסתה, אלא גם באלה שעלולים ליישם אותה.

מסר לטראמפ: שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, ביקר השבוע בביתו רבנו מרן הגר"ד לנדו שליט"א, והוזמן להעביר לנשיא טראמפ מסר כפול: תודה על התמיכה הנחרצת בישראל בזירה הבינלאומית, ובעיקר מול איראן; ותזכורת לפיה כל פגיעה בעולם התורה פוגעת בעם ישראל ובעולם כולו.

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של 'יתד נאמן'