מיקום כתבה: עניין לציבור

הרמטכ"ל הרצי הלוי, מפרסם הערב (א') אגרת מיוחדת למפקדי צה"ל ולוחמיו, במלאת שנה ליום ה-7/10.

"מזה שנה אנו בעיצומה של מלחמה רב זירתית מורכבת, עם הישגים רבים ומשמעותיים, הולכים ומתרחבים. אתגרים רבים עוד לפנינו. כוחות צה"ל פרוסים ונלחמים בעוצמה בכל הגזרות – ללא הפסקה. זו מלחמה ארוכה, שנמדדת לא רק ביכולות, כי אם גם בכוח הרצון ובהתמדה לאורך זמן. בעבור אויבינו – כל חודש, כל שבוע וכל יום גרועים מאלה שקדמו להם. גם בסיום המערכה נדרש לשמור על ההישגים ואויבינו ידעו, מעל לכל ספק, כי לא תהיה תקומה למבקשים להשמידנו. שנה חלפה מאז השבעה באוקטובר, מהיום בו כשלנו במשימתנו להגן על אזרחי מדינת ישראל.

אנו נמצאים בין כסה לעשור, בעיצומם של ימי תשובה. השבעה באוקטובר איננו רק יום זיכרון, אלא גם יום קריאה לחשבון נפש עמוק. להכרה בכישלונות וללמידה מהם, תוך בחינת האתגרים, אלה שהיו ואלה שעוד נכונו לנו. התחלנו את השנה הזאת בנקודה קשה וכואבת, התעשתנו, יצאנו קדימה להילחם והתחזקנו – מתוך הלחימה צמח כאן דור של לוחמים ומפקדים – עתיר ניסיון קרבי, שאין שני לו, עז נפש, המוביל את צה"ל במלחמה מהמורכבות שידענו. האנשים הם המפתח לעמוד במשימות הקשות.

לצידנו אנשי המילואים הנלחמים במסירות שאינה מובנת מאליה ולמשך זמן ארוך ומאתגר. כל אחד ואחת מכם מהווים חלק מהמערכה הזאת, ממלחמתנו הצודקת. אני מבקש לומר לכם היום – המחויבות שלכם, העוז והרוח האיתנה שהפגנתם בשנה האחרונה, הם מקור לגאווה עמוקה בעבור כל אזרחי ישראל ובעבורי כמפקדכם.

בחלוף שנה הכרענו את הזרוע הצבאית של חמאס ואנו ממשיכים להילחם ביכולות הטרור של הארגון; הבאנו לפגיעה קשה בחיזבאללה, שאיבד את כל צמרת ההנהגה שלו. אנחנו לא עוצרים – אנו נלחמים, מתחקרים, לומדים ומשתפרים. אנחנו נוקטים גישה התקפית, תחבולנית ויוזמת בכל הזירות, משנים ומתאימים את תפיסת ההגנה בכל הגבולות, ומבינים שעל צה"ל להיות צבא גדול יותר המטפל באנשיו היטב. אנו משמידים את יכולות האויבים שלנו, ונדע לפעול על מנת שלא ייבנו יכולות אלה מחדש, בכדי שהשבעה באוקטובר לא יישנה.

מפקדים, אתגרים רבים עוד לפנינו עד להשגת מטרות המלחמה – מיגור האויב, השבת החטופים – משימה דחופה בעלת ערך מוסרי עליון והשבת התושבים לבתיהם. נזכור את דבריו של מחבר קהלת: "כל אֲשֶׁר תמצא ידך לעשות – בכחך עשה". יש בכוחנו, בכוחכם, לעשות ולהצליח. אנו זוכרים את מי שהקריב את חייו למען המולדת – את הנופלים ואת משפחותיהם ואת הפצועים בנפש ובגוף, המתמודדים יום יום עם תוצאות גבורתם – בזכותם אנחנו כאן, נמשיך ללכת איתם ולאורם.

הלוי מסיים את האגרת וכותב: "בפתחה של השנה החדשה, נזכור ונזכיר לעצמנו ולאויבינו – זו מלחמה על זכותנו להיות עם חופשי בארצו, כמו גם על ערכינו ואמונותינו ועל צדקת דרכנו, ואנחנו נתמיד בה וננצח. המשיכו בכוחכם זה, עיני האומה כולה נשואות אלינו".

יממה בלבד טרם התקדש השנה החדשה וההמולה ניכרת בכל קרן זווית. ניחוחות החג מתפשטים לכל עבר והמרוץ אחר עוד תפוח בדבש, או בגד חדש. זריזין מקדימין, כבר רוכשים אתרוגים ושאר ענייני החג, בעיצומם.

גם בעולם התקשורת ההכנות רבות ובאתר 'המחדש' על אחת כמה וכמה. הצוותים כולם עסוקים בקדחתנות סביב הפרויקטים המיוחדים של החג, הצלמים עומדים הכן, העורכים והכתבים עמלים בכל כוחם ומעל כולם מנצח העורך הראשי, יוחאי דנינו.

אבל דווקא בשיא העבודה, דנינו מפנה מזמנו עבור אלו שאין להם, עבור משפחות במצוקה וכאלו שנמצאים על סף רעב ממש. למרבה הצער, דווקא השנה בעיצומה של הלחימה, כשהעול הכלכלי קשה יותר מתמיד, הוא הגיע לכדי 10% בלבד מהיעד שהציב לטובת האיסוף.

דנינו, פרסם רשומה מרגשת במיוחד ברשת החברתית ובה הוא מספר על המתרחש: "ערב טוב חברים, אל תדלגו על ההודעה הזאת, היא חשובה לי מאוד" הוא פותח.

"לפני כמה שנים התחלתי לאסוף בחגים כסף עבור כמה משפחות. זה לא היה מבחירה, אלא מתוך הכרת המצוקה. ילד בן 3 ששואל את אמא שלו למה כבר חודשיים שלא הלכו לקניות, אבא שלא יודע להגיד לילדים שלו שאין כסף לקנות אוכל ומי מדבר על ביגוד?! ויש גם משפחות שהן בלי אוכל, ממש בחרפת רעב.

לא יכולתי להישאר אדיש והחלטתי לפתוח במגבית קטנה. מאז אני משתדל לערוך אותה פעמיים בשנה בתקופת החגים. תאמינו לי, זה גדול עליי, זה קשה לי, אפילו קצת מבייש אותי" הוא מודה ומיד מוסיף, "אבל אני מעדיף להתבייש מאשר שהם יתביישו".

"עד כה אספתי השנה סכום קטן מאוד ואין לי מה לתת, אין לי איך להעביר ואין לי גם אומץ לומר להם שאין לי יכולת. בטח לא למשפחה שהילד קופץ משמחה שסוף סוף הולכים לקניות, או ילד שביקש שקל וחצי לקנות לחמנייה כי הוא רעב והאבא אומר שאין לו. עכשיו זו ההזדמנות שלכם להושיט יד אפילו בכמה שקלים. אני מתחנן אליכם, אל תשאירו אותי – אותם לבד. בשבילכם זה אפילו כמה שקלים, אבל עבורם זה קרן אור לחגים".

דנינו הקדיש את מעשי החסד השנה להצלחת עם ישראל, כוחות הביטחון והשבת החטופים במהרה, בריאים ושלמים.

ניתן לתרום באמצעות העברה בנקאית, ביט או פייבוקס למספר 053-3374342 ולציין עבור סיוע למשפחות.

ברקע ההנחיות המגבילות שפורסמו על ידי פיקוד העורף וההצהרות התכופות של דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, בבית הלבן מדווחים על תקיפה איראנית שצפויה לצאת בטווח הזמן הקרוב.

לדברי הבכיר, קיימות אינדיקציות לכך שאיראן מתכוננת לשגר בקרוב מתקפת טילים בליסטיים נגד ישראל, לפחות כמו במתקפה הקודמת באפריל ואף יותר. שלושה גורמים ישראליים שצוטטו בניו יורק טיימס טוענים כי יעדי המתקפה האיראנית הקרובה, יהיו שלושה בסיסים של חיל האוויר ומפקדות של יחידות מודיעין בצפון תל אביב שפונו מיושביהן.

בארצות הברית איימו הערב בתגובה חריפה נגד איראן, ככל ואכן תצא מתקפה שכזו. "אנו תומכים באופן פעיל בהכנות הגנתיות להגנת ישראל מפני מתקפה זו. מתקפה צבאית ישירה מאיראן נגד ישראל תביא לתוצאות קשות על איראן", אמר הבכיר.

בתוך כך, דובר צה"ל דניאל הגרי כינס היום (שלישי) מסיבת עיתונאים נוספת בתוך שעה ואמר כי "שותפינו בארצות הברית עדכנו כי הם מזהים היערכות של איראן לירי טילים לעבר ישראל בזמן הקרוב". עם זאת הוא הוסיף כי "בשלב זה לא זוהה איום אווירי ששוגר מאיראן. לצה"ל יש תכניות ויכולות". הגרי הצטרף גם הוא לאיומים ואמר: "לירי איראני לעבר ישראל יהיו השלכות". בנוסף, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי קיימו הערכת מצב עם בכירי צה"ל.

לדברי הגורמים האמריקניים שמצוטטים בכתבה, המתקפה צפויה ב-12 שעות הקרובות, אך ככל הנראה תתרחש רק לאחר חצות הלילה.

אתם עיתונאים צעירים, מלאים בתשוקה ורעיונות? יש לכם כושר הבעה בכתב, הבנה בנושאי אקטואליה ויכולת חזותית? מחפשים מקום בו תוכלו לתרום את כישרונותיכם ולעצב את השיח בסדר היום הציבורי בישראל והחרדי בפרט? עכשיו זו ההזדמנות שלכם להיות חלק מהצוות הדינמי והמקצועי של 'המחדש'!

אז מה בדיוק אנחנו מחפשים? כותבים ועורכים מצטיינים, שיעזרו לנו לספק לקוראינו חדשות אמינות, מעמיקות, מקוריות ומעניינות.

מה אנחנו מציעים?

הזדמנות להשפיע: תוכל להיות חלק מצוות שיוצר שינוי בעולם העיתונות החרדית.

צמיחה מקצועית: סביבה תומכת ומעודדת, הדרכות והזדמנויות לפיתוח קריירה.

עבודה משמעותית: כיסוי נושאים מגוונים וחשובים, והזדמנות להשמיע את קולך.

מה אנחנו מחפשים?

תשוקה לכתיבה: יכולת להביע את עצמך בצורה ברורה ויעילה, ולהעביר מסרים מורכבים בצורה פשוטה.

הבנה עמוקה: ידע מעמיק בעניינים אקטואליים שעל סדר היום, רגישות לנושאים חברתיים ודתיים.

סקרנות: רצון מתמיד ללמוד דברים חדשים ולגלות סיפורים מעניינים.

יכולת עבודה בצוות: יכולת לשתף פעולה עם עמיתים ולעבוד תחת לחץ.

דרישות התפקיד:

ניסיון קודם בכתיבה עיתונאית (יתרון).

שליטה בשפה העברית ברמה גבוהה (חובה!)

איך מגישים מועמדות?

שלחו את קורות החיים שלכם ודוגמאות לכתבות שכתבתם ל- editor@hm-news.co.il

הצטרפו אלינו ותתחילו לחדש!

המודעה מיועדת לגברים ונשים כאחד

החגים מתקרבים ועמם הניחוחות הנפלאים והטעמים המיוחדים. רגע לפני שמסבים לסעודות חג מלאות אווירה, מארחים קרובי משפחה וחברים לשולחן החגיגי, בוטיק הבשרים הירושלמי 'מיט צ'ויס' מגיש לכם מתכון מיוחד לנתח מובחר של צלי כתף שיעשיר את שולחן החג המשפחתי בטעם מופלא. כדי להגיש לכם את המתכון המושלם, עם חומרי הגלם הטובים והאיכותיים ביותר, חברו מיט צ'ויס למותג הקולינרי יד מרדכי כדי לשלב בו דבש טהור ואיכותי.

השילוב המופלא בין נתח טרי ומוקפד לבין דבש טהור ואיכותי, יביא אליכם לשולחן החג את הטעמים המיוחדים שילוו אתכם לאורך השנה כולה עם זיכרונות חגיגיים ומשפחתיים. 

רכיבים:

רבע כוס דבש יד מרדכי

רבע כוס שמן זית יד מרדכי

3 כפות חרדל

עשבי תיבול טריים: רוזמרין וטימין

2 חצאי ראש שום

חצי כפית פלפל שחור גרוס וחצי כפית מלח גס (אפשר להוסיף לפי הטעם)

הוראות הכנה:

יש להשרות את הנתח יחד עם כל הרכיבים מספר שעות.

לאחר מכן הניחו נייר אפייה בבסיס התבנית, מעליו שימו את הנתח וסגרו את התבנית עם נייר כסף.

חממו את התנור מראש ל-200 מעלות והכניסו את הנתח ל-20 דקות. לאחר מכן, הורידו את המעלות ל-150 למשך 4-5 שעות. חשוב מאד שהנתח יהיה מכוסה מכל הכיוונים. לאחר מכן הסירו את הכיסוי ל-7 דקות, העלו את טמפרטורת התנור ל-220 מעלות עד להשחמת הנתח. חג שמח.

זה סופי: הפגנת הענק שתוכננה בארה"ב נגד גזירת הגיוס תערך ביום ראשון הקרוב. ההפגנה שתוכננה לתחילת השבוע, נדחתה ברגע האחרון בעקבות בעיות אבטחה נוכח הציבור הענק שביקש להשתתף בה – מה שלא אפשר את קיום המעמד בצורה המתוכננת. המתווה שעליו סוכם אמש בוועידה מיוחדת של גדולי ישראל באמריקה היא קיום ההפגנה במתחם ענק במרכז לייקווד. במקביל ייערכו עוד מעמדים מקומיים במדינות נוספות ברחבי העולם שהמעמד יועבר אליהם בשידור חי.

כזכור, מרנן ורבנן גדולי הדור וראשי הישיבות מא"י שיגרו איגרת תמיכה מיוחדת לבאי המעמד שבו הם העלו על נס את החשיבות שבלכידות כל עם ישראל נוכח האיום שמרחף על בני הישיבות באה"ק. על מכתבי התמיכה חתמו מרן הגר"ד לנדו שליט"א, מרן הגרמ"צ ברגמן שליט"א, מרן הגרמ"ה הירש שליט"א מרן הגר"ד כהן שליט"א, מרן הגר"א פילץ שליט"א, מרן הגר"ח פיינשטיין שליט"א.

בימים האחרונים התמיכה בהפגנה התרחבה עוד יותר עם חתימתם של כ"ק מרן אדמו"ר מויזניץ שליט"א, כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א, כ"ק מרן אדמו"ר מסלונים שליט"א, כ"ק מרן אדמו"ר מרחמסטריווקא שליט"א, בנוסף חתמו הגר"ש זעפראני והגר"א סאלים. במכתבים כותבים הרבנים דברי חיזוק למשתתפים ומרחיבים על החשיבות להשמיע קול מחאה "מסוף העולם ועד סופו" נגד גזירת הגיוס.

בהוראת גדולי ישראל הוחלט לאפשר גם השתתפות נשים במעמד, כאשר גם בנות הסמינרים ובני הישיבות ישתתפו בזמן בין הסדרים, מיד אחרי תפילת מנחה בשעה 13:30. המעמד יכלול אמירת סליחות, קבלת עול מלכות שמיים, ודברי חיזוק מאת גדולי הרבנים שליט"א.

"העצרת מיועדת במטרה לתמוך בעולם התורה נוכח ניסיונות הגיוס הבלתי פוסקים" אומרים מארגני העצרת. "דווקא בתקופה זו, בה עם ישראל זקוק לרחמי שמים מרובים יש צורך לחזק ולהתחזק נוכח האיומים על פך השמן הטהור של עולם התורה. אנחנו אומרים לבני הישיבות בארץ ישראל: נמשיך לעמוד לצידכם, הן ברוח והן בממון, כדי שהתורה לא תיפגע ושלא יהיה ח"ו בחור אחד שיתפתה להתגייס".

וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל: (דברים לא,יט)

ובגמ' במנחות (ל,א)  וא"ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב הלוקח ס"ת מן השוק כחוטף מצוה מן השוק, ואם כתבו מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני אמר רב ששת אם הגיה אפי' אות אחת מעלה עליו כאילו כתבו, וכ' רש"י שעשה מצוה, אבל אם היה כותב הרי"ז מצוה יתירה טפי.

ובגמ' בסנהדרין (כא,ב) מצינו, אמר רבא אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה מצוה לכתוב משלו שנאמ' 'ועתה כתבו לכם את השירה', והק' אביי שהרי נאמר במלך שכותב לו ספר תורה לשמו שלא יתנאה בשל אחרים משמע שדוקא מלך ולא הדיוט, ותי' שלמלך יש שתי תורות אחת שהיא יוצאה ונכנסת עמו ואחת שמונחת לו בבית גנזיו אותה שיוצאה ונכנסת עמו, וכ' רש"י ששונה מלך מהדיוטות דאילו היה הדיוט היה מספיק לו אחד ומלך צריך שנים.

ובהלכות קטנות לרא"ש הל' ספר תורה (סי' א') אמר רבי יהושע בן יוסי אמר רב גידל אמר רב הלוקח ס"ת מן השוק כחוטף מצוה מן השוק כתבו מעלה עליו הכתוב כאילו קבלו מהר סיני. ואמר רב יהודה אמר רב אם הגיה בו אות אחת מעלה עליו הכתוב כאילו כתבו. לפי שהיה אצל הראשון באיסור ששהה בביתו ספר שאינו מוגה (ומה) וזה שהגיה והכשירו לקרות בו כאילו כתבו. בפרק האשה שנתארמלה מצינו ס"ת שאינו מוגה א"ר אמי עד ל' יום מותר לשהותו. מכאן ואילך אסור לשהותו משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה.

וברש"י ונמ"י כ' שיש למדת הרחמים ללמוד זכות ולומר כמו שטרח טורח זה כן היה טורח ללכת במדבר כדי לקבל תורה מהר סיני. וכן כ' שמו שתיקן זה כך אם היה מוצא בו טעויות רבות היה מתקן אותם.

אם המוצוה מדאורייתא

ובספר המצוות (מצוה יח) היא שצונו שיהיה כל איש ממנו כותב ספר תורה לעצמו. ואם כתבו בידו מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני, ואם אי אפשר לו לכותבו צריך שיקנהו או ישכור מי יכתבהו לו. והוא אמרו 'כתבו לכם את השירה הזאת'. ואין מותר לכתוב אותה פרשיות פרשיות כי רצה באמרו 'את השירה' כל התורה שכוללת זאת השירה, והלא הפרש יש בין מלך והדיוט כי כל איש חייב לכתוב ספר תורה אחד והמלך שנים כמו שהתבאר בפרק שני מסנהדרין.

אמנם בספר יראים השמיט מצוה זו, וכן הגאונים לא מנו מצוה זו כלל (רס"ג, בה"ג) ואף הרי"ף לא הזכיר זאת.

וכך כתב הגר"י פערלא (פרשה ס, עמ' ריג) שלא מצינו מקור מבואר בשום מקום שיש בזה מצות עשה דאורייתא לכל איש ואיש מישראל שיכתוב לו ס"ת, ומוכיח בהרבה דוגמאות שלשון מצוה בתלמוד אינו דוקא מצוה מן התורה ומבאר שאפשר שאין זה אלא מדרבנן בעלמא והפסוק הוא אסמכתא בעלמא, ואף במה שכתב הרמב"ם שאין כותבים את התורה פרשיות כתב שם שאין לכך מקור מן התורה, ולזה היה נראה לומר שרבא אמר רק משום שזה מצוה מדבריהם בעלמא שאמרו כן כדי להגדיל תורה ולהרבות ספרים, כדי שיהיו שכיחים ומצויים ללומדיהם, אלא שהסמיכו לפסוק, וכן היה אפשר לומר בדעת הגאונים וסיעתם שלא מנו מצוה זו.

וכן בספר החינוך (מצוה תריג) כתב, מצוה לכתוב כל אחד מישראל ספר תורה לעצמו, והוסיף, ודע בני, שאף על פי שעיקר החיוב דאוריתא אינו רק בספר התורה, אין ספק שגם בשאר הספרים שנתחברו על פירוש התורה, יש לכל אחד לעשות מהם כפי היכולת מן הטעמים שאמרנו, ואף על פי שהניחו לו אבותיו מהן רבים, וזהו דרך כל אנשי מעלה יראי אלקים אשר היו לפנינו לקבע מדרש בביתם לסופרים לכתב ספרים רבים, כברכת השם אשר נתן להם, ומבואר שעיקר המצוה היא לכתוב לו ספר תורה אך מ"מ יש גם מצוה לכתוב ספרים נוספים, וסיים דבריו, והעובר על זה ולא כתב ספר תורה אם אפשר לו בשום ענין בטל עשה זה. וענשו גדול, כי היא סבה, ללמד מצות התורה כמו שאמרנו, וכל המקיים אותה יהיה ברוך ויחכם הוא ובניו, וכמו שכתוב כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל.

והוסיף החינוך, דודאי מצוה גדולה היא לכתוב ס"ת וגם אין למוכרו אלא ללמוד תורה ולישא אשה, וכ"כ הרמב"ם (פ"ז מהל' ספר תורה) דמצות עשה היא לכל איש ישראל לכתוב ס"ת לעצמו, וזהו בדורות הראשונים שהיו כותבים ס"ת ולומדים בו, אבל האידנא שכותבין ס"ת ומניחין אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים מצות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושי' להגות בהן הוא ובניו, כי מצות כתיבת התורה היא ללמוד בה כדכתיב 'ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם', וגם לא למכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אשה.

ומבואר מדברי הרא"ש שבזמן הזה שאין קוראים בספר תורה אלא רק משתמשים בקריאת התורה המצוה היא ללמוד תורה להגות בה הוא ובניו, ונראה שאין הרא"ש חולק שיש מצוה לכתוב ס"ת אלא שעיקר המצוה היא ע"מ ללמוד וכיון דהס"ת מונח לקריאה בבית הכנסת בלבד אין בזה את עיקר המצוה, וכ"כ רבינו ירוחם (נ"ב ח"ב) שאם כתבה הוא בעצמו הרי הוא כאלו קבלה מהר סיני, ואם הגיה בה אפילו אות אחת הרי כאלו כתבה, וכ"כ הטור (יו"ד סי' ער) שמצוה לכתוב על מנת ללמוד והביא את לשון אביו הרא"ש בהל' ס"ת.

בזמנינו המצוה בספר תורה או בשאר ספרים

הבית יוסף (יו"ד סי' ער, ב) תמה על דברי הרא"ש, איך פטר ממצות כתיבת ספר תורה ולהחליפה בחומשים ומשניות וגמרות ופירושיהן שהרי לא תלה טעם החילוק בין הדורות הראשונים לדורות הללו אלא שבדורות הללו אין לומדין בהן אלא מניחין אותן בבית הכנסת לקרות בהם ברבים והיה צריך לומר שיכתבו ס"ת וילמדו בהם, אלא נקט הב"י שלא בא הרא"ש אלא לחדש לנו חיוב כתיבת חומשים ומשניות וגמרות ופירושיהם שגם זה בכלל מצות כתיבת ס"ת ושזה יותר מצוה מלכתוב ס"ת ולהניחו בבית הכנסת לקרות ברבים, אבל לכתוב ס"ת לקרות בו הוא ובניו פשיטא דגם בזמן הזה זהו עיקר קיום מצות עשה שהרי הוא נוהג בו כמו שהיו נוהגים בדורות הראשונים.

אולם הפרישה (יו"ד סי' ער ס"ק ח) חלק, שהרא"ש סבר שהמצות עשה נאמר דוקא באלו ולא בס"ת דדוקא בימיהם שהיו לומדים תורה שבעל פה שלא מן הכתב כי אם על פה היו צריכים ללמוד מספר תורה המתוייגת כהלכתה ומדוייקת בחסירות ויתירות ופסקי טעמים כי הם כולם רמזים הם לזכור על ידם תורה שבעל פה, אבל בזמנינו שנתמעטו הלבבות ואמרו (גיטין ס א) עת לעשות לה' הפרו תורתך (תהלים קיט קכו) וכתבו התלמוד בספר וגם בימיהם היה איסור בדבר שלא לכתוב ה' חומשי תורה כי אם בדרך שנכתבה ס"ת בגלילה וא"כ כל ספריהם היו דומים לספר תורה משא"כ בזמנינו שנעשה לנו בהיתר לכתוב ספרים דפין דפין כל אחד בפני עצמו א"כ למה לנו לזלזל בכבוד ס"ת לחנם ללמוד מתוכו שלא לצורך כיון שאין אנו לומדים כלום מחסירות ויתירות ותגין ופיסוק טעמים כבימיהם, וכן הוסיף בדרישה.

הרי נחלקו הב"י והפרישה מה דעת הרא"ש, האם לדעת הרא"ש כתיבת ספרים במקום כתיבת ספר תורה, וא"כ בזמנינו אין חיוב בכתיבת ס"ת, או שעיקר המצוה בכתיבת ספרי תורה ודין הספרים האחרים שכתב כדין ספר תורה.

והנה בשאג"א (סימן ל"ו) כתב יכולני לפטור ממצוות כתיבת ס"ת בזה"ז משום דאפילו בימי אמוראים לא היו בקיאים בחסרות ויתרות ורק הסופרים הראשונים היו בקיאים.

ובהלכות ס"ת לרבינו תם כ', מעתה תן עינך בדקדוק סופרים ובגופן של אותיות לפי מה שאין אנו בקיאים בכל הדקדוק כדאמר רב יוסף בקידושין אינהו בקיאין בחסרות ויתרות ואנו לא בקיאים, ועת לעשות לה' הפרו תורתך, ולכך שלנו גם כשרים, הנה מסר לנו רבינו תם טעם גדול שבוודאי היתה קבלה בידו מרבותיו רבותינו וכנראה שהכלל הזה עת לעשות לה' הפרו תורתך היתה קבלה ביד רבותינו האמוראים דור אחד דור עד משה רבינו.

בהקדמת רבינו מאיר הלוי במסורת סייג לתורה, ואחרי הכרעת רבינו הרמ"ה בכתיבת ס"ת עפ"י רוב הספרים הלכו רבינו המאירי, ולפי דברי רבינו הרמ"ה ז"ל היסוד הוא שקיום מצוות כתיבת ס"ת נוהג אף בזה"ז, כי הספרים שלנו נכתבו עפ"י רוב ספרים וגם בחילופי חסרות ויתירות הלכה היא שהולכים אחר הרוב דכתיב אחרי רבים להטות.

אם נשים חייבות

וברמב"ם (פ"ז מהל' ס"ת ה"א) מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה וכו' וכ' בשם דרך שהרמב"ם כ' כל איש ואיש, ומשמע שאין הנשים חייבות במצוה זו, וכן מפורש כן בדבריו שמנה בסוף מנין מצוה עשה מצוות שנשים פטורות בהם ובכללן מצוה יח, וכן בספר החינוך כ', ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים, שהן חייבין בתלמוד תורה, וכמו כן לכתב אותה, ולא הנקבות.

וביאר בשם דרך כפי שכבר כתב החינוך ששורש מצוה זו היא מצות תלמוד תורה, שמשרשי המצוה, לפי שידוע בבני אדם שהם עושין כל דבריהם לפי ההכנה הנמצאת להם, ועל כן צונו ברוך הוא להיות לכל אחד ואחד מבני ישראל ספר תורה מוכן אצלו שיוכל לקרות בו תמיד ולא יצטרך ללכת אחריו לבית חבריו, למען ילמד ליראה את השם, וידע וישכיל במצותיו היקרות והחמודות מזהב ומפז רב, וכן מבואר בדברי הטור שם כי מצות כתיבת התורה היא כדי ללמוד בה דכתיב 'ולמדה את בני ישראל וכן פסק בשו"ע וכתב בביאור הגר"א שעיקר הכתיבה משום ללמוד בה, ולפי"ז כיון שגדר מצות כתיבת ס"ת היא משום תלמוד תורה שנשים פטורות בה ע"כ נשים פטורות גם בכתיבת ס"ת.

האם יכול לקנות ספר תורה

והנה במנחת חינוך הביא מחלוקת רש"י והרמב"ם שמצינו במנחות (ל,א) הלוקח ס"ת מן השוק כחוטף מצוה מן השוק וכ' רש"י שעשה מצוה, אבל אם היה כותב הרי"ז מצוה יתירה טפי, אמנם ברמב"ם משמע שלא יצא שהרי כתב שאם אינו יודע לכתוב אחרים כותבים לו ולא כתב שיכול לקנות, וכן מבואר ברמ"א שאם קנה אינו יוצא ידי חובת המצוה, ומבואר שנחלקו ביסוד זה האם המצוה היא בכתיבה או שיהיה לו ס"ת, ולכך סבר רש"י שיכול לקנות ס"ת שעיקר המצוה שיהיה לו ס"ת, ולכאורה זה תלוי בגדר הנ"ל שאם המצוה היא תלמוד תורה עניינה שיהיה לו ס"ת מצוי בביתו תמיד, והגר"א פסק כרש"י שיכול לקנות כיון שעיקר המצוה שיהיה לו אפשרות ללמוד בו וכ"כ בפתחי תשובה שתלוי בזה, ולפי"ז נראה שאם היה לו ס"ת ונאבד שחייב לכתוב שוב כיון שהמצוה היא שיהיה אצלו ס"ת.

אם יוצאים בכתיבת ס"ת בשותפות?

והנה נחלקו האחרונים (בחידושי הגרע"א ובפת"ש) האם יוצאים ידי חובת מצות ס"ת כשכותבים ספר תורה בשותפות ומשמע משון הרמב"ם והחינוך שהמצוה היא על כל איש ואיש מישראל ולא בשותפות, ונראה שזה תלוי זה בזה שאם החיוב הוא משום תלמוד תורה היה מקום לומר שחייב שיהיה לו בעצמו ולא יצא ע"י שותפות, משא"כ אם החיוב הוא הכתיבה מועיל גם בשותפות כיון שנחשב שהס"ת נכתב ע"י שניהם, וא"כ לדעת הפוסקים שאפשר לכתוב ס"ת בשותפות נראה דעדיף לכתוב ס"ת שוראים בו בציבור לפי שאפשר לקיים קריאה דוקא בס"ת כשר ורק באופן שכותב ס"ת אפשר לקרוא בו.

ובחידושי הגרעק"א (יו"ד סי' רע) כ' ואינו רשאי למכרו, בתורת חיים כתב דאין לו להקדיש הס"ת לצבור אא"כ כותב אחרת לעצמו דכיון שמקדישה הרי היא של הקדש ולאו שלו ואינו יוצא בזה ידי מצות עשה כתבו לכם עיי"ש משמע דמפשט פשיטא ליה להת"ח דאם יש לו ס"ת בשותפות דאינו יוצא בזה דהא כשמקדיש לצבור גם הוא שותף בו.

אמנם במנחת אשר כתב, שגם הרמב"ם מודה שמצוות כתיבת ס"ת היא כדי שיהיה לו ס"ת ללמוד בו שכן משמעות הפסוק 'ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם', ולכך לא צריך שיכתוב בעצמו ומקיים בכל אופן שתשיג ידו ספר ללמוד בו, אלא שביורש ס"ת לא יצא יד"ח והוכיח כן ממצות מעקה שאם קנה בית שיש בו מעקה שאין מקיים את המצוה רק שאין עליו חיוב ולכך כשאין הספר בא על ידו אין מקיים את המצווה, אמנם נראה שלשיטת הרמב"ם אין מקיים את המצוה בספרי לימוד כדברי הרא"ש, וכן מבואר בצתורת חיים הנ"ל שהעמיד דבריו בדברי הרמב"ם.

לפרנס תלמיד חכם או לכתוב ספר תורה?

וכ' בחיי אדם שלפרנס לומדי תורה קדם לכתיבת ספר תורה, ולא כההמון שחושבים שכתיבת ס"ת מצוה שאין למעלה ממנה ובזה לבד קונים עולם הבא, ואינם נותנים לפרנסת לומדי תורה כלל, והם בחשך ילכו, ומכ"ש שמפזרים בשעת נתינת ספר התורה לבית הכנסת בסעודות וריבוי נרות והוצאות מרובות ואילו ישמעו לדברי החכמים בודאי יותר טוב לפזר לעניים לומדים, ובשם החת"ס אמרו שהכניס ספתר תורה בלי הדלקים ותזמורות.

במלאות 12 חודשים למתקפת הטרור הרצחנית בחג שמחת תורה, התקיים היום בבית הדין הרבני טקס חליצה מרגש, שנערך לבקשת האלמנה, במיוחד ביום השנה למלחמת חרבות ברזל ופטירתו של בעלה, חייל שנרצח על קידוש השם עם פרוץ המתקפה. הטקס בוצע על ידי נשיא בתי הדין הרבניים, הג"ר מיכאל עמוס, שפינה מסדר יומו העמוס לטובת קיום המצווה החשובה.

הרב עמוס ציין בדבריו: "ביום שכזה, יום השנה לפרוץ המתקפה הארורה, אשר הפילה חללים רבים, יום שאנו מתייחדים עם זכר הנופלים, מצוות החליצה מקבלת משמעות עמוקה יותר. זוהי תזכורת לכוחן של המסורת וההלכה לשמור על ערכי המשפחה והקהילה, גם בזמנים קשים."

האלמנה ובני משפחתה שהשתתפו בטקס הודו לדיינים על ניהול הטקס בצורה עדינה ורגישה תוך התחשבות ברגשותיהם.

הרב עמוס סיים בברכה לעם ישראל: "אני מאחל לכולנו שנה של בשורות טובות, של אחדות וחוזק רוחני. יהי רצון שנזכה לשנה של שלום ושלווה, להצלחת כוחות הביטחון, לחזרתם הבטוחה של השבויים והנעדרים, ולהשבת השקט והשלווה למדינת ישראל."

ערב ראש השנה הוא הזדמנות מצוינת לחבר בין לבבות ולשתף באיחולים כנים. בטח אם אתם מאלו שחושבים על כל החברים, האחים, הדודים, בני המשפחה הקרובה והרחוקה ואפילו על החברים שאתם סתם כך רוצים להפתיע בברכת שנה טובה מהודרת.

אחת הדרכים לעשות זאת, היא באמצעות ברכה, עם חותמת שלכם ובדיוק בטעם שלכם. העיצוב, הצבעים, המילים ומה לא?!

גם אתם חשבתם על כך, אבל תמיד זה נתקע לכם בשלב הגרפיקה? הכירו את פרויקט "שתפו את ברכת המשאלות שלכם" מבית רמי לוי שיווק השקמה שמזמין את כולנו להתחבר ולהביע את משאלותינו לשנה החדשה.

בזמן שכולנו מייחלים לשנה טובה יותר, שנה של שקט ושפע, הפרויקט הזה מאפשר לנו להעניק משמעות אישית לאיחולים שלנו.

אז איך עושים זאת? נכנסים לאתר הייעודי שהוקם לשם כך, בחרו עיצוב שמדבר אליכם והכינו ברכה מיוחדת לאנשים שאתם אוהבים, עם תפילה משותפת, ברכה מיוחדת ומעגל של תקווה ואופטימיות. אחר כך כמובן, תוכלו להוריד את הכתבה, או לשלוח באמצעות הרשתות החברתיות.

אז למה אתם מחכים? כנסו לאתר, מלאו את הפרטים: שם הנמען, הברכה, האיחול ושם השולח. לאחר מכן בחרו עיצוב, מבין מגוון עיצובים יפים וייחודיים. לאחר מכן שתפו, שלחו במייל, או ברשתות החברתיות וכמובן שאתם גם יכולים להוריד את הברכה האישית למכשיר.

הצטרפו אלינו כבר עכשיו ושתפו את ברכת המשאלות שלכם!