בפתח דבריו, הציג גמזו את החשיבות שהוא מייחס לשיח עם הציבור, ולשקיפות. "תמיד לדבר עם הציבור, עם העיתונאים ולתת הסברים ותמונת מצב. זה הדבר החשוב ביותר באירוע הזה", אמר גמזו. "החשיבות הגדולה כל הזמן לתת הסברים ולענות על שאלות. נפרדתי באמירת תודה לקבינט הקורונה של ממשלת ישראל".
הוא ציין כי לפני כניסתו לתפקיד, משבר הקורונה "לא תמיד היה מנוהל עד הסוף", ולכן, לדבריו, "החשיבות הגדולה ביותר הייתה לנהל – הקמת מטה מסודר שהוא לא משרד הבריאות, לא הממשלה ולא הצבא".
לדברי פרויקטור הקורונה היוצא, המשך התהליך של ניהול הקורונה חייב להתנהל בכלים דיפרנציאליים בכל יישוב. "הסיפור הוא מודיעין טוב", אמר גמזו בעניין הבדיקות. הוא ציין כי יכולת האכיפה וההרתעה רשמה הצלחה חלקית. "הייתה הרבה עבודה טובה של המשטרה, אבל עדיין הצלחה חלקית. חייבים לבקש מהציבור דברים תמיד – ולתת לו דברים. צריך להעביר מידע מסודר".
גמזו אמר כי "כל דבר שקורה היום במדינת ישראל במיקוד במגפה – עומד על-פי הרמזור. התנפלנו התנפלות חיובית על החברה הערבית – ואנחנו לאט לאט רואים את התוצאות. אנחנו חודש אחרי הסגר ושומרים על קבוצה יחסית קטנה של ערים אדומות. מי שחושב שאפשר לנהל את המגפה מלמעלה – ברמה הלאומית – לא מבין קורונה".
בהמשך דבריו הציג את תמונת המצב הנוכחית, וסיכם את הפעולות שהוא עשה במהלך שלושת החודשים שלו כפרוייקטור. "יחד עם צה"ל, פיקוד העורף והממשלה הקמנו מטה, גיבשנו את תכנית הרמזור, הגדלנו את מספרי הבדיקות, והתחלנו להקים מערך לקטיעות שרשראות הדבקה" סיכם. "הדבר החשוב ביותר שעשינו זה הקמת תשתית ניהולית – שזה הכרחי כדי לטפל במשבר מורכב כזה. למעשה הקמנו את 'משרד הקורונה', שהוא נפרד ממשרד הבריאות".
גמזו התייחס גם לתכנית הרמזור והטענות על הכישלון שלו בעקבות הלחצים הפוליטיים. "אף אחד לא רוצה להיות אדום, ואף אחד לא רוצה לזוז מהירוק. אבל מי שחושב שאפשר לטפל בהכל במודל ארצי ולא עירוני – לא מבין קורונה" הבהיר. "ההתפרצות מתחילה מרחוב, משכונה או מעיר, וחייבים לטפל בדברים באופן נקודתי. ביציאה מהסגר הבנו שלפני שהעיר תהיה אדומה, היא תהבהב לנו – שיעור הבדיקות החיוביות עולה ויחס החולים המאומתים עולה. תכנית הרמזור מאפשרת לנו לנתח כל יישוב ולהתנפל על המקומות הבעייתיים אוטומטית. הרמזור חי וקיים, וזו הדרך היחידה לנהל את זה".
גמזו הוסיף: "רוב ההדבקות מתרחשות לפני שאנשים יודעים שחלו. אחד הדברים שאנחנו רוצים לעשות זה לקטוע. המחלה מופצת על ידי הענן של החולים הבלתי מזוהים. אלה שלא מרגישים חולים. כשאנחנו מזהים ביום 600 אנחנו מפספסים אלפים אחרים. כדי להתגבר על הקורונה צריך לדעת מי חולה. במיוחד אם אתה אדם שפוגש הרבה אנשים. זו הקטיעה הטובה ביותר. מדינות שבדקו מליונים מצאו ביום- יומיים 25,000. בישראל יש חולי קורונה שאם לא נמצא אותם מקדם ההדבקה יטוס למעלה.
כל יום שלא עשינו 100,000 בדיקות הוא יום מבוזבז. רוצים להגיע למליון בדיקות בתוך שבועיים. זה ימנע את הסגר הבא. כרגע לא צריך לחזור אחורה בהקלות. מה שנפתח עד כה זה דברים בסיסיים. בעוד שבוע – שבועיים צריך לחזור לתוכנית הרמזור. ברגע שנחזיר את הרמזור נוכל לשקול הקלות לערים ירוקות".
מי שיחליף את גמזו כראש תכנית "מגן ישראל" הוא פרופ' נחמן אש, לשעבר קצין רפואה ראשי בצה"ל. אש סיים לפני כחודשיים את תפקידו כראש חטיבת הבריאות ומשנה למנכ"ל קופת החולים מכבי. במקביל, הוא משמש גם כפרופסור חבר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל בשומרון, ובעברו שימש גם כחבר בוועדת סל התרופות בשנים 2018 ו-2019.
זה או סגרים ואי עידוד לבדיקות או עידוד לבדיקות בלי סגרים יושבים שם למעלה בממשלה אנשים עם כפית של זהב ולא יודעים איך ניראה אזרח פשוט תעודדו אנשים לעשות בדיקות בלי סגרים בלי בידוד כל כך ארוך שבין כו לא עוזר תיראהו שתוך כמה ימים אין קורונה בארץ