במשרד הבריאות שוקלים הקמת מערך ניטור מיוחד שיעקוב בקפדנות אחרי תופעות לוואי שעלולות להתגלות בקרב קבוצות באוכלוסייה שיקבלו את תרכיבי החיסון לקורונה. בשלב ראשון תהיה התמקדות בקבוצה מקרב עובדי מערכת הבריאות שכנראה יהיו בין הראשונים לקבל את החיסון. כך מדווח הבוקר (ה') עידו אפרתי ב"הארץ".
בישראל, כמו במדינות נוספות בעולם שהתקשרו בהסכמים לרכישת תרכיבי החיסון של "פייזר" ו"מודרנה", ממתינים לקבל את המידע המפורט על תוצאות הניסויים הקליניים שנעשו בתרכיבים החדשים. עד כה במידע שפורסם בהודעות לתקשורת חסרים פרטים ספציפיים לגבי בטיחות ויעילות תרכיבי החיסון החדשים על פי פילוח לקבוצות גיל שונות, קשישים מעבר לגיל 65 ותת קבוצות שמוגדרות כקבוצות סיכון כגון נשים הרות, ילדים ומתבגרים, מדוכאי מערכת החיסון וחולים עם מחלות רקע כרוניות ספציפיות.
עד כה לא ברור אם בניסויים נכללו נסיינים מתת הקבוצות הללו ואילו תוצאות הושגו בהם. "פייזר" למשל דיווחה באופן כללי כי תרכיב החיסון שלה נמצא יעיל בשיעור של 94% בקרב בני 65 ומעלה מבלי לפרט וסיפקה מידע מוגבל לגבי תופעות לוואי מדווחות על ידי הנסיינים. יש להניח שמומחי ה-FDA יקבל את מלוא המידע על תוצאות הניסוי שערכה אך בדיקת החומרים בנוסף לפרסום מאמר מפורט בכתב עת רפואי שיעבור ביקורת-עמיתים עשויים להימשך זמן רב.
בדיווח שפורסם גם באתר doctorsonly נמסר כי אנשי מקצוע במערכת הבריאות ובמשרד הבריאות סבורים שעדיף אולי לישראל להמתין לרבעון השני של 2021 לתחילת מבצע החיסון באוכלוסייה, בהתאם להחלטת התיעדוף שהצוות שיוקם אמור לקבל וכן לקבלת מידע מעוד מדינות לאחר שבהן יחלו מבצעי ההתחסנות. הצוות יקבע מי ייכלל ב"גל הראשון" של מבצע ההתחסנות ואחר כך, שלב אחרי שלב, ב"גלים" הבאים. לערך כפי שנקבע לפני חודשיים לקראת פתיחת מבצע חיסוני השפעת העונתית.
מקור בכיר מסר עוד להארץ, כי במסגרת ההיערכות לקליטת תרכיבי החיסון החדשים יהיה צורך במסע הסברה בעברית, ערבית, אנגלית, רוסית, יידיש ואמהרית – ואולי בשפות נוספות – תוך שיתוף פעולה עם ראשי קהילות שונות באוכלוסיה כדי שלא להיתקל בסרבנות והססנות-חיסון וגם כדי להתגבר על מתנגדי חיסונים שינסו לטרפד את המבצע באמצעות שימוש ברשתות החברתיות.
ממש אפשר לסמוך עליהם
כפי שהוכח במהלך החדשים האחרונים
אני לא יודע עם אפשר לסמוך על החיסון רק דבר אחד אני יודע:
יש תופעות לוואי שבאות אחרי שנים! איך הם יכולים לקחת אחריות על זה?
ומה אם נשים יפסיקו ללדת? ומה אם הממוצע חיים ירד? ומה אם זה גורם בעיות בראיה?
רק אחרי לפחות חמש שנים ללא שום תופעה הם יכולים לקבוע שזה בטיחותי