שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו!
אחת מהסגולות הגדולות לשלום בית היא 'שלוות נפש'.
מיד אנחנו שואלים מה זאת אומרת? הרי שלום הבית מארגן לנו את שלוות הנפש, ולא להיפך לכאורה?
התשובה היא, ככל שהאדם טרוד יותר וחסר שלוות נפש יותר, כך כל דבר מפריע לו. ככל שהוא מיושב בדעתו יותר, ובעל שלוות נפש, כך פחות ופחות דברים מפריעים לו.
זה אומר לגבינו שני דברים. זה אומר קודם כל, שלפני שנכנסים לבית, אמורים לשים בצד את כל הטרדות ואת כל הבעיות ולעשות ככל יכולתנו להגיע לבית נקיים.
אבל זה אומר משהו אחד נוסף חשוב הרבה הרבה יותר.
אם בן הזוג העדין והנחמד שלנו חטף היום 'קריזה' והרים צעקות, השתולל והגיב בצורה לא יפה על אי-אלו מילים או על אי-אלו מראות אותם הוא ראה בבית, אנחנו אמורים לדון אותו בקלות מאוד לכף זכות: כנראה בחוץ הוא עבר איזושהי שואה קטנה, ואיתה הוא התגלגל לבית והתחושה הרעה והחמוצה מלווה אותו גם כאן.
כלומר, אנחנו לא צריכים יותר מידי לחפור ולחפש מה קרה כאן בבית שגרם לו להגיע למימדים הללו, אלא להבין שהבעיה התחילה משם, ולא מכאן.
ככל שבן הזוג השפוי בו-ביום מבין שהשני, שכעת מתפרץ, לא התחיל את הבעיה הזו בבית אלא מחוצה לו, יהיה לו קל יותר לספוג אותו, יהיה לו קל יותר להבין אותו, יהיה לו קל יותר לומר: "כנראה שבבית הכל בסדר ושלוות הנפש שלי לא אמורה להיפגע. אם בן זוגי, ששלוות נפשו נפגמה בחוץ גרם לעצמו להיכנס לבית בסערה ולהטיח מילים לכל עבר. אני, המיושב, אהיה זה שארגיע את האווירה, אאציל עליו את ברכותי, אדבר איתו מילים יפות. ולהיפך, אפתור לו גם את הבעיות שמחוץ לבית".
שלווה, שמחה ונחת, אלו המפתח הראשון לבית מדהים ונפלא, בית שבו לאף אחד לא מפריע שום דבר. אם ישנם דברים שמפריעים בבית, צריכים לעבור דירה. אם ישנם דברים שמפריעים מחוץ לבית, צריכים לחסל אותם. כי בסופו של תהליך הכל מתגלגל לתעלת הניקוז הנקראת 'שלום בית'.
מסירים את המפריעים וזוכים לחיים מאושרים כל הימים.
ברוכים תהיו!
