שלום וברכה מורי ורבותי!
והיום אני רוצה לשתף אתכם בסיפור של השגחה פרטית שקרה לי אישית בשבוע החולף.
ושימו לב טוב!
במסגרת זיכוי הרבים זכיתי להשתתף בשבעה על מנוחה מסויימת שנפטרה מן העולם לאחר אריכות ימים ושנים, ודיברתי שם על השגחה פרטית, בדיוק על הנושא שלנו.
דווח על וידאו זה
לאחר הדרשה, לפני תפילת ערבית, ניגש אלי אחד מהאנשים ואמר לי: "אני מאמין מאוד גדול, אבל אני מאמין רק בהשגחה כללית של הקדוש ברוך הוא על כל העולם, ולא בהשגחה פרטית על כל אחד וחאד. כי לעולם לא תוכל להסביר איך ילד קטן נהרג בתאונת דרכים".
שאלתי אותו: "ולהסביר את השואה אתה יכול? ברור שלא! האם אתה מתייחס אל השואה כהשגחה פרטית או כללית?", הוא אמר לי: "כהשגחה כללית".
"אז אם אין לך הסברים להשגחה הכללית, מה מבדיל בינך לבין האמונה בהשגחה פרטית" שאלתי אותו?
הרי גם את זה וגם את זה אתה לא מבין, אז תסמוך על הקדוש ברוך הוא גם בהשגחה הכללית וגם בהשגחה הפרטית. הוא הודיע לי קבל עם ועולם שהוא בהשגחה פרטית לא מוכן להאמין, הקהל הגיע וניסה להפריד בינינו, התחלנו תפילת ערבית שלאחריה הוא ניגש וביקש ממני ברכה.
שאלתי אותו: "אתה רוצה ברכה כללית או ברכה פרטית?", הוא צחק ואמר לי: "תברך אותי בכל מקרה".
אמרתי: "רבותי! אני חייב לספר לכם סיפור", ואז כולם התכנסו מסביבי וסיפרתי להם סיפור על השגחה פרטית.
הרב ראובן קלרנשטיין, לפני למעלה משלושים שנה, כאשר השתלת הכליה בישראל הייתה שואפת לאפס, או אפילו למינוס, איבד את הכליות שלו. הוא טס לניו יורק אך ורק בכדי להשיג שם תורם כלשהו שיוכלו להשתיל לו את הכליה.
שנתיים וחצי הוא המתין לכליה, ולא מצאו לו כליה מתאימה.
לאחר שנתיים וחצי, כאשר המשפחה שלו חוגגת בישראל את כל החגים ואת כל השמחות לבד, בא אליו אחד מהעסקנים בניו יורק ואמר: "בפלורידה ישנו מרכז גדול יותר להשתלות, בוא ונטוס לשם".
הרב לא הסכים. הוא אמר לו: "עד שהתרגלתי למקום הזה, גם כך היה לי קשה". אבל אותו מקורב לחץ, אותו עסקן הבטיח שהוא יגיע איתו יחד ויעזור לו להתאקלם. עד שהרב נשבר והסכים להגיע איתו מניו יורק לפלורידה.
כשמגיעים לפלורידה התברר שבשעה שהם היו במטוס, מצאו כליה מתאימה. אותו עסקן דגול התחיל לבכות, מרט את שערותיו ואמר: "אוי לי שבגללי לא קיבלת את הכליה". אמר לו כבוד הרב: "להיפך! בוא ונפצח בריקוד. כי אם הקדוש ברוך הוא השאיר אותי כאן על גבי המטוס בזמן שמצאו את הכליה, כנראה שזו לא הכליה שלי. כנראה שהיא לא מאתימה לי".
אותו אחד המשיך לבכות, והרב המשיך לרקוד.
לאחר שלושה חודשים, מצאו בפלורידה את הכליה הדרושה והמתאימה. הוא חזר לישראל וזכה בעוד למעלה משלושים שנה של חיים.
אבל אז הוא שמע שאותו אחד שקיבל את אותה כליה במקומו, מת. בגלל שהכליה הייתה מזוהמת.
אני מספר את הסיפור הזה במקום ומראה להם מה זו השגחה פרטית ואותו אדם שלפני רגע אמר שהוא לא מאמין בהשגחה פרטית לוקח אותי הצידה ואומר לי: "אתה לא יודע מה עשית לי עם הסיפור הזה. אני שואל אותו למה, הוא אומר לי אני לאחר ניתוח כליה ואני מדבר איתך עם כליה אחת בלבד".
אם כל הסיפורים של ההשגחה סיפרת רק את הסיפור של הכליה כנראה שזה אומר משהו לגביי, כל אחד מאיתנו שהתעורר יגלה הרבה מאוד סיפורי השגחה פרטית להתעורר לראות את הקדוש ברוך הוא מלווה אותנו יום יום ושעה שעה ואפילו עוזר לנו לקבל החלטה על איזה סיפור יצא מפינו.
להאמין בו, לבטוח בו ולזכות כבר כאן בעולם הזה לחיים של גן עדן.
ברוכים תהיו!
