שלום וברכה מורי ורבותי!
השעה בה אנו מתחנכים יחד כהורים ובזכות זה זוכים למשאת שאיפותינו, לזכות לראות את ילדינו מחונכים.
והיום נדבר על כך שפעמים רבות כל אחד מאיתנו אומר לעצמו: "זה שהבן שלי לא הולך בדרך הישר", או "זה שהבן שלי מזגזג ולא הולך בדיוק לפי מה שהוריתי לו, זה לא בהכרח באשמתי. יתכן שזה קורה בגלל אשמתם של אנשים אחרים, יתכן שהוא זן מוזר, יתכן שהוא לא אותו ילד אידיאלי שעליו עובדים הכללים השגרתיים בחינוך".
אז שימו לב!
ביום הזה שחלף היה יום פטירתו של רבי יהושע שהרבני.
רבי יהושע שהרבני נפטר לאחר אריכות ימים ושנים וזכה להשאיר זרע קודש ברך ה', בנים, נכדים ונינים, כולם מופלגים בתורה וביראת שמים טהורה.
אחד מהמספידים של רבי יהושע היה מרן רבינו עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שאז היה בחיים חיותו.
והוא אמר: "המנוח חידש לנו חידוש עצום, והחידוש של המנוח הוא, להצליח להשאיר כאן, בארץ הקודש, בדורינו זה, משפחה שלמה שכולם זרע קודש ברך ה'. זה חידוש של המנוח, לא של הסביבה, לא של אף אחד אחר. אין מישהו שיכול לקחת אחריות על הילדים שלך, לא לחיוב ולא לשלילה".
המבחן האמיתי שלך הוא, מה אתה משאיר כאן בעולם הזה, אילו משפחות זכית להקים.
אל תנסה לחשוב שיש מישהו אחר שעליו תוכל לגלגל את האחריות, האחריות היא עליך.
וכיום, כאשר אתה בחיים, והילדים שלך עדיין בגילאי העשרה מינוס או פלוס, זהו הזמן שלך לקבל את ההחלטה מי אלו המשפחות שילוו אותך לאחר מאה ועשרים שנה.
כי האחריות גם אז תהיה אך ורק עליך.
שיזכה כל אחד ואחד מאיתנו לחידוש העצום אותו חידש לנו רבי יהושע שהרבני, להשאיר כאן בארצנו הקדושה, כאן בעולם הזה ובכל מקום בעולם. אבל כאן בדור הזה, עם כל הקשיים ועם כל התירוצים, זרע קודש ברך ה', שכולם הולכים בדרך התורה והמצוות בדיוק לפי משאת נפשינו ושאיפתנו האמיתית.
ברוכים תהיו!
תודה רבה