בקרב רבים יציינו בליל שישי הקרוב (אור ליום שישי י"ז טבת) את יומא דהילולא של האדמו"ר הקדוש רבי מכלוף ב"ר יעקב אלחרר זיע"א הנודע כצדיק ומצמיח ישועות בקרב כל בית ישראל בכלל ובקרב בני עדתו במרוקו בפרט, כאשר רבים עורכים סעודות הילולא ומזמינים את אחיהם בני ישראל העניים לכבוד נשמתו של הצדיק בעל הילולא והיא סגולה בדוקה לזכות בבני חיי ומזוני רויחי.
הרב הקדוש רבי מכלוף אלחרר זצוק"ל חי ופעל לפני כמאה שבעים שנה במרוקו ונמנה על גדולי חכמי וצדיקי העיירה "איליג" שבדרום מערב מרוקו, ושמו נודע לתהילה כחכם גדול בתורה, מופלג בחסידות ובקדושה יתירה ובפרט בהיותו צדיק בעל מעשים ומצמיח ישועות כאשר מכל הכפרים והעיירות שבדרום מרוקו היו מגיעים ביום ובלילה לקבל את ברכתו ומיד היו נושעים.
גם יוצאי חלציו של הצדיק זכו לכבוד והערכה בזכות אביהם הקדוש ולשמותיהם הצמידו את העובדה שהם בני הרב, כאשר אף "השריפים" חכמי דת המוסלמים, שהיו בעיר איליג נשאו בליבם את זכרו של החכם הקדוש והנערץ שחי בעירם, ושנים רבות אחרי פטירת הצדיק כשהיו מבקרים אצל חתנו הצדיק רבי יעקב שריקי זיע"א היו מבקשים את ברכת "בנת לחזאן" כשכוונתם לאשתו מרת חנינא ע"ה בתו הצעירה של הצדיק.
מלבד חלק הארי באישיותו של הצדיק בהיותו שקדן וחריף נורא בכל חלקי התורה, ביתו של הצדיק היתה אכסניה של תורה לתלמידי חכמים מאיליג ומחוצה לה, בביתו התקבצו החכמים ועסקו עמו בעמל התורה ופילפולה כאשר אף פרנסתם היתה מצויה להם בריוח מידו של הצדיק שזיכהו ה' לשתי שולחנות, שולחן התורה הקדושה ושולחן של עושר למען התורה והעניים.
מידה מיוחדת ובולטת באישיותו של הצדיק היתה מידת החסד והצדקה במידה מופלאה. מנהג חזק היה אצל הצדיק והוא שלא תעבור עליו שבת קודש מבלי שעשרה עניים יהיו סמוכים על שולחנו הטהור במשך כל השבת.
בהקשר לזה מסופר מעשה נורא: הדבר קרה בשנת תרס"ו ביום שבת קודש, בתו הגדולה של הצדיק שהיתה בסביבות גיל העשרים לחייה ונישאה להרה"ק רבי אברהם אמזלג זיע"א נפטרה לבית עולמה בהותירה את בנה יחידה עולל בן שנה וחצי (לימים נודע שמו לתהילה כאותו צדיק, הרה"ק רבי שלום אמזלג זיע"א מאשדוד). אשת הרב, הצדקת מרת רחל ע"ה שידעה על פטירת ביתה לא רצתה לצער את בעלה הגדול ביום קדוש כזה, אך כוחותיה לא עמדו לה עד שנאלצה לבשרו את הבשורה המרה על פטירת ביתם בטרם עת, הצדיק כששמע את הבשורה הקשה לא איבד את עשתונותיו ומיד הורה לאשתו שלא תעשה שום הרגשה בבית שאירע דבר וכן ציוה שהדבר לא יתפרסם בעיירה כלל וטעמו עמו שאם יתפרסם ויורגש הדבר הרי שאותם עניים הסמוכים על שולחנו לא יוכלו להעביר את השבת כראוי באש"ל כדת היום.
הצדיק נתבקש בישיבה של מעלה בי"ז טבת תרע"זבעת ביקורו בעיר הגדולה קזבלנקה אצל בנו איש החסד רבי נסים אלחרר זצ"ל ומנוחתו כבוד בבית העלמין הישן של קזבלנקה סמוך לציונו של הצדיק רבי חיים פינטו זיע"א השני.
בקרב זקני יוצאי עדת מרוקו נודע כי כאשר עורכים סעודה לכבוד הצדיק רבי מכלוף אלחרר ומזמינים עניים לסעודה ודואגים להם בסבר פנים יפות ובמאור פנים, היא סגולה בדוקה לפרנסה בשפע, ורבים מאוד הסיפורים אודות סגולה זו.
כזכור לאחר שנים בהן תרו יוצאי חלציו ורבים ממבקשי הישועות אחר מקום מנוחתו במרוקו שנעלם ברבות השנים והעליה לארץ הקודש, בשנה שעברה אותר הציון ומני אז רבים מהמבקרים במרוקו זוכים לפקוד את מקום מנוחתו ולזכות בדבר ישועה ורחמים. בעקבות הסגרים וההגבלות השונות, מעטים יזכו השנה להשתטח על ציונו הקדוש במרוקו, אך בקרב מוקירי זכרו של הצדיק מצפים כי בעקבות נרמול היחסים עם מרוקו והטיסות הישירות הצפויות מישראל למרוקו, הרי שכבר בחודשים הקרובים בע"ה המוני ישראלים יזכו לבקר בציונו הסמוך לציון רבי חיים פינטו בית העלמין הישן בקזבלנקה ולזכות בישועות גדולות ובפרט בהיות המקום מסוגל לפרנסה בשפע
