מופת מעניין פורסם השבוע בביטאון 'במה' מעשה שנשלח על-ידי אברך מירושלים (שפרטיו המלאים שמורים במערכת 'במה')
האברך הגיע למרן הגר"ח קניבסקי וביקש ברכה להיפקד בזרע של קיימא. מרן אמר לו, כפי שמורה לרבים, להבדיל על היין בדווקא ולא על מיץ ענבים
כעבור שנתיים חזר האברך להגר"ח קניבסקי וביקש שוב ברכה להיפקד בילדים. מרן חזר על דבריו ואמר לו להבדיל על היין. כאן אמר האברך כי הוא מקפיד על כך כבר שנתיים ועדיין לא זכה להיפקד בזרע של קיימא.
אמר לו מרן שליט"א, "אם כך זה יין נסך!"
האברך היה מופתע ולא הבין את התשובה כלל, אך החליט לבדוק את העניין, בפרט לנוכח חשש האיסור החמור שבכך.
אותו אברך היה מתארח עם רעייתו בקביעות בשבתות אצל חמיו וחמותו במוצאי שבת היה מגיע תמיד להבדלה לפי זמן רבינו תם, לאחר שחמיו כבר הבדיל על הכוס. בבית שוהה עובדת פיליפינית והתברר כי תמיד לאחר שחמיו סיים להבדיל על היין – העובדת הנכריה מחזירה את היין ומה שנשאר בכוס ההבדלה למקרר כשהיא נוגעת ביין וכך היין הפך להיות בכל פעם יין נסך.
האברך ההמום לא ידע את נפשו כיצד להודות לד' על שמלבד הברכה הגדולה לה ציפה להיפקד בבנים הרי שהוא זוכה כעת להינצל מאיסור חמור מדי שבוע של שתיית יין נסך.
יהי רצון שיפקד בקרוב בזרע של בזש"ק
