שלום וברכה מורי ורבותי!
מוצאי שבת, השעות של החינוך שלנו, חינוך ההורים, שיחד בעזרת ה' נזכה להתחנך, ועל פי זה לחנך את ילדינו המדהימים והמיוחדים.
ישנם הורים שלא מעכלים שהילדים שלהם גדלו, ישנם הורים שלא מבינים שילד בן שבע עשרה אמור לקבל יחס אחר מאשר ילד בן עשר.
ישנם כאלו שחושבים שאם הוא הבן שלי, מותר לי לפגוע בו ולהשפיל אותו כי הוא בוודאי יודע עד כמה אני אוהב אותו,
ואני גם מידי פעם אמור ליישר אותו, כמו שכתוב בפסוק (משלי כט, יז) "יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ".
מורי ורבותי!
לחבוט בילד זה הרבה פחות חמור מאשר לדבר איתו בצורה לא יפה.
לדבר איתו בצורה לא יפה זו חבטה בנפש, היא הרבה יותר חמורה מאשר חבטה בגוף.
אם הילד שלך גדול, הוא אמור לקבל יחס של גדול.
וככל שתתנהג אליו בכבוד יותר, כך הוא יחזיר לך יחס של כבוד.
כי ילד שמרגיש אפס, מתנהג כמו אפס.
לעומתו, ילד שמרגיש עשר, מתנהג כמו בעל מדרגה של עשר.
ואם אתה מסתפק, ואם אתה לא יודע אם אלו המילים הנכונות לומר לבנך בגיל הזה, תמיד תלך לחומרה, כי ככל שתתנהג עם בנך בצורה בוגרת יותר בזמן שהוא צעיר וקטן, תזכה לקבל בן בוגר יותר ומוצלח יותר.
עם שני דברים נולד כל אדם בכל מקום בעולם: עם אהבה למתוק, ועם אהבה לכבוד.
אין מישהו שלא אוהב את שני הדברים הללו.
נס שבכזו קלות ניתן להעניק לילד משהו שיגרום לו לרצון לגדול ולפרוח בדרך הישרה.
לעולם לא נבזבז את הדבר העצום הזה ולא נלך על הדרך הקלה, לכאורה, של לפגוע ולהרים צעקות ולהשפיל את הילד.
כי משם אנחנו רק מאבדים את טובי בנינו.
ברכת הצלחה רבה לכל ההורים שבינינו, באחד מאתגרי החיים המדהימים והיפהפיים והמרווים בנחת ביותר,
וברוכים תהיו!