שאלה: שאלה מעניינת הונחה של שולחנם של פוסקי ההלכה על ידי מוהל ירא שמיים: פנה אלי יהודי ביום שלישי, ובישר שנולד לו בן בשעה טובה. האב ביקש להזמין אותי למול את בנו ביום שישי הקרוב. שאלתי אותו מספר פרטים, על מצב בריאותו של הילד, על משקלו וכו', ולבסוף כששאלתי מתי בדיוק הוא נולד, השיב הלה: הוא נולד בשבוע שעבר, ביום רביעי בבוקר…".
ניסיתי להסביר לו כי טעה בחישוב, והברית אמורה להיערך מחר, כמצוות התורה "וביום השמיני ימול", אך נענה ה'עם-ארץ' בגאווה: "לא טעינו, אני יודע היטב שהבן נימול לשמונה ימים. אלא שיום רביעי אינו יום כל כך מתאים לנו, משום שרבים מהאורחים עסוקים וטרודים במלאכתם ולא יוכלו להגיע ביום זה )וממילא יקבלו פחות מתנות וצ'קים(… ומכיוון שיום שישי הוא היום הכי נוח לכולם, החלטנו לדחות את הברית ליום שישי… בסך הכל מדובר ביומיים, זה לא נורא כל כך".
לאחר ריבוי ההפצרות בו להניאו ממחשבתו הרעה, האב עמד ואיים: "תשמע, אם אינך רוצה, אין שום בעיה, אני אפנה אל ד"ר פלוני )שהינו חילוני גמור(, הוא בטח יסכים לתנאי שלנו…". שאלתי אפוא היא: כיצד יש להתייחס לדרישה זו? האם יש להימנע מלהשתתף בברית מילה שדוחים אותה בידיים נגד ציווי התורה. או שמא בכל זאת יש למול את התינוק האומלל, שאילו לא אמול אותו, ילך אביו וימולו אצל רופא שאינו מקיים את המצוה כהלכתה )ללא פריעה וכו'(, ובנוסף הרי יש סוברים שמילתו של מוהל המחלל שבת בפרהסיא – מילתו פסולה.
תשובה: כבר מצינו שנשאל בזה הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרת משה: "הנה בדבר אחד שיום השמיני הוא ביום חמישי, והאב אינו חושש למצוות ה' יתברך, ואינו מניח למולו עד ליום ראשון, ואם לא ירצה מוהל כשר למולו שלא בזמנו, יקח האב רופא שאינו שומר תורה ומצוות שפסול למילה לפסק הרמ"א", השיב האגרות משה: "פשוט שצריך מוהל כשר למולו ביום ראשון כדי שתתקיים מצות המילה אף שלא בזמנה, שהרי כל ישראל מחוייבים למולו, ונמצא שכאשר המוהלים הכשרים לא ימולו אותו, אלא רופא פסול למילה ימולו, יעברו הם על חיובם, כיוון שהיה הדבר באפשרותם, שהלא האב רצה שמוהל כשר ימול אותו ביום ראשון.
אבל המוהל צריך להשתדל בכל האפשר לו שימול האב בזמנו. ע"כ דבריו. ועל כל פנים, נראה שצריך המוהל למחות באב, וידגיש בפניו שאינו שלוחו כלל, אלא שליח התינוק העשוק, וכל בואו הוא רק על מנת להושיעו ולהכניסו בבריתו של אברהם אבינו. לפיכך, מן הראוי שימנע המוהל מלקבל שכר על הברית, שהלא אם ימחה ויוכיח, ובכל זאת יטול תשלום, יראה הדבר בעיניהם שהעיקר מבחינתו זה הכסף, ולא הצלת התינוק. ולכן יאמר המוהל שהאב וממונו אינם מעניינים אותו, וכל מעשיו הם רק כדי לקיים את מצוות התורה. )מתוך ספר והערב נא(
