חולים יותר מתחסנים פחות: היישובים העניים מופלים שוב ושוב

ניתוח נתוני החיסונים לקורונה שבוצעו עד כה בישראל חושף תופעה מטרידה עליה דיווח הבוקר (א') דורון ברויטמן ב"כלכליסט": שיעור המחוסנים ביישובים המשתייכים לעשירונים הגבוהים במדד הסוציו־אקונומי גדול יותר מאשר ביישובים המשתייכים לעשירונים הנמוכים, זאת בניגוד למגמה ההפוכה בשיעור התחלואה.

התופעה זו חוזרת על עצמה גם לגבי שיעור המחוסנים מעל גיל 60 בכל ישוב: בעוד ששיעור המחוסנים בקרב בני 60 ומעלה ביישובים המשתייכים לעשירון העליון (העשירי) הוא 87% ובעשירון ה־9 הוא 72%, שיעור המתחסנים בקרב בני ה־60 ומעלה ביישובים המשתייכים לעשירון התחתון הוא 24% ובעשירון השני הוא 42%. באוכלוסיה הכללית הזכאית לחיסון בני 16 ומעלה, שיעור המתחסנים בעשירונים 10 ו־9 הוא 51% ו29% בהתאמה, לעומת 6% בעשירון התחתון ו11.7% בעשירון השני.

היישובים שבהם שיעורי החיסונים בקרב בני 60 ומעלה הוא הגבוה ביותר: בית אל (97%), שוהם (93%) וסביון (87%). היישובים שבהם שיעור החיסונים הוא הנמוך ביותר הם: ח'ורה, ערערה בנגב וכסיפה עם 8% כ"א. ביישובים הערביים רק 33% מבני ה־60 ומעלה התחסנו עד כה לעומת 45% בישובים החרדיים ו־57% בישובים יהודיים שאינם חרדים.

העיר מודיעין עילית נמצאת במקום ה-258 עם 2.59%, העיר אלעד מקום אחד גבוה יותר עם 2.61% מתחסנים. העיר בני ברק נמצאת במקום 214 עם 6.19% מתחסנים. כאמור, יש לקחת בחשבון כי בישובים הערבים והחרדים שיעור הצעירים גדול יותר.

החיסונים הם חינם לכולם, מה שאמור לבטל את הפערים בנגישות אליהם בין אוכלוסיות שונות, אך ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון פרופ' נדב דוידוביץ',  מסביר הדברים לא כל כך פשוטים. "נגישות לשירותי בריאות מורכבת מהרבה היבטים לא רק נגישות כספית. יש גם נגישות פיזית, שבהתחלה הקמת מרכזי החיסון הייתה מהירה יותר במרכז, בערים גדולות ובישובים בעלי רוב יהודי, ואיטית יותר בפריפריה, בישובים קטנים ובישובים ערביים".

"סך הכל המבצע היה מאוד מהר ובהמשך חלק ניכר מהבעיות תוקנו אבל עדיין לא עד הסוף. בנוסף לנגישות הפיזית יש את העניין של נגישה תרבותית, איך מגישים את המידע, איך קוראים לתושבים בצורה אקטיבית להתחסן, וניהול קמפיינים אקטיביים נגד הפייק ניוז, וגם שם היה דיליי מסוים כלפי האוכלוסייה הערבית. זה לא מפתיע לצערי ואנחנו רואים פערים בנגישות הפיזית בהרבה תחומי בריאות הציבור, בין מרכז לפריפריה גאוגרפית ותרבותית. סך הכול משרד הבריאות מבין את זה ומטפל בבעיות ונראה כאילו הפער המצער הולך ומצטמצם".