אברך שביקר בבית הקברות היהודי ביפו כדי להתפלל בקברי הצדיקים הטמונים במקום, נחרד לראות במו עיניו את ההזנחה המשוועת במקום, כאשר עשרות קברים מכוסים בקוצים ודרדרים שצומחים במקום וכן כמה מהקברים שנהרסו ברבות השנים וכפי שנראה אין מי שידאג להם.
בשיחה עם האברך הוא מספר "זמן רב שאני רוצה להתפלל בקברו של הגאון רבי אהרון עזריאל שאני ועוד רבים לומדים מספריו, ולאחר שנודע לי שהוא קבור ביפו, הגעתי למקום בשעות הקצרות שהמקום פתוח, לאחר התפילה בציונו הקדוש, הסתובבתי קצת בעוד קברים במקום וממש נחרדתי מההזנחה, יש קברים שאין אליהם גישה מרוב הערמות של השיחים שגדלו עליהם, יש קברים שפשוט נשברו בגלל עצים שגדלו בצמוד" הוא מספר, "זה לא יתכן שבית קברות יהודי בארץ ישראל יהיה נתון בכזאת הזנחה" הוא מסכם בצער.
בשיחה עם אדם נוסף שמבקר מעת לעת במקום הוא מבקש לעורר על כך שלדבריו "בית הקברות פתוח רק בימי שני וחמישי בין השעות 08:00 ל – 12:00 בבוקר כך יוצא שהמקום פתוח רק לשמונה שעות בשבוע, שהם גם שעות שהרבה מהציבור שיכול ורוצה לבקר במקום, לא עושה זאת משום שהזמנים הללו מקשים עליו" "וכך נוצר מצב" לדבריו "שרבים מהציבור לא מגיעים לבקר במקום וההזנחה חוגגת, ואין מי שיעורר על כך, וחבל".
יצויין, כי מבין הרבנים וגדולי התורה הטמונים בבת הקברות היהודי ביפו ניתן למנות את:
הגאון רבי אהרן עזריאל שכיהן כראש ישיבת המקובלים 'בית אל' בירושלים והיה תלמיד חבר של הרש"ש הקדוש ומחבר הספרים הנודעים שו"ת 'כפי אהרן'
הגאון רבי יהודה מרגוזה שמונה ע"י הראשון לציון הגאון רבי אברהם חיים גאגין לשמש כרבה של יפו.
הגאון רבי יוסף רפאל בן נון שנמנה בין חכמי ירושלים ולימים כיהן כרבה של יפו, וחיבר את הספר 'יאיר מבין'.
הגאון רבי יוסף ארווץ שעלה ממרוקו ושימש תחילה כחבר בית הדין לעדת המערביים בירושלים ולאחר מכן גם כאב בית הדין לעדת הספרדים ביפו, וחיבר את הספרים 'הוד יוסף'.
הגאון רבי אברהם שלוש שעלה ממרוקו וייסד ישיבה ביפו שם למדו כמה מגדולי הדור הקודם.
הרבנית שושנה עזריאל אשתו של הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל.
כמו כן בסיור בין המצבות שבמקום והתוארים שנכתבו על גביהם, ניתן להתרשם כי במקום טמונים עוד צדיקים ואנשי מעשה.
פחד פחדים!
איזה פחד
מזעזע. יש לפנות לשר הדתות. (כל עוד הוא בתפקיד..)
מה זה השם ישמור צריך להקים קול צעקה
צריך פשוט לזעזע את כל העולם על כזה סיפור