דו"ח מזהיר: יותר משליש מהצוות במחלקות הקורונה עלולים להיכנס לדיכאון

מחקר שנערך ב"שיבא" מגלה: מי שהיה עד למוות של מטופלים במחלקות הקורונה נמצא בסיכון גבוה פי שלושה לפתח פוסט טראומה בהשוואה לצוותים רפואיים ביתר מחלקות בית החולים

מטרת המחקר היתה לבחון מהן ההשלכות הנפשיות שמתלוות למי שנמצא בקו הראשון של הטיפול בחולי הקורונה. את המחקר יזמה ד"ר מריאלה מושבה, מתמחה בפסיכיאטריה ילדים, יחד עם ד"ר רז גרוס, מומחה לפסיכיאטריה ובשיתוף פרופ' דורון גוטהלף, מנהל המערך לפסיכיאטריה של הילד וד"ר איתי פסח, מנהל בית החולים לילדים ב"שיבא".

במחקר, שעליו דווח לראשונה ב-ynet, ובאתר doctorsonly השתתפו 828 מאנשי הצוות הרפואי. 35.3% מהם דיווחו על תסמיני פוסט טראומה לעומת 22.3% בקרב רופאים במחלקות אחרות. הפער מוסבר בכך שהרופאים שמטפלים בחולי קורונה מתמודדים בעיקר עם מוות של מטופליהם. כמחצית מהעובדים במחלקות קורונה דיווחו לעורכי המחקר כי היו עדים לפטירות של מטופלים לעומת כ-25% מהרופאים שעובדים במחלקות אחרות בבית החולים.

ד"ר מושבה: "גילינו בעבודה זאת רמות גבוהות מאוד של תסמינים פוסט טראומטיים בקרב כמעט כל משתתפי המחקר ואחוז גבוה מאוד של תסמינים בקרב העובדים במחלקות הקורונה. מי שהיה עד למוות של מטופלים במחלקות הקורונה נמצא בסיכון גבוה פי שלושה לפתח תסמינים פוסט טראומטיים בהשוואה לחברי צוות רפואי ביתר המחלקות בבית החולים, שגם הם עדים למוות של מטופלים.

"בקרב רבים מהרופאים המטפלים שוררת תחושת חוסר אונים בעיקר כאשר חולי קורונה שנפטרים צעירים יותר משמעותית מאשר מי שנפטר ביתר המחלקות וזה מה שמשפיע על התחושות הקשות. בגלל שבני משפחות לא הורשו להיפרד מיקיריהם, חברי הצוותים הרפואיים במחלקות הקורונה היו צריכים לעשות זאת.

"בעוד כחצי שנה עד שנה נרצה לברר האם שיעור הפוסט טראומה יהיה גבוה או נמוך יותר. להערכתי", אומרת ד"ר מושבה, "החוויה הזאת תהיה משמעותית כי זה משהו שנצרב וחוסר האונים יכול ללוות אדם ולחזור אליו".