סכנת מוות ריחפה מעל ראשו מיום היוולדו והוא לא ידע על כך

נהג משאית כבן חמישים מאזור הצפון, חי חיים שלמים מבלי לדעת שהוא עלול למות בכל רגע. בניתוח מורכב שבוצע לאחרונה ברמב"ם, וכמוהו נעשו בודדים בעולם, פגם מולד שאיתו חי מבלי לדעת על קיומו – תוקן, וחייו נצלו.

לפני כשנה החל לסבול משיעול טורדני וקשיים בנשימה. כמי שמעשן ומעביר את מרבית יומו על כיסא הנהג במשאית שבה הוא נוהג למחייתו, החשד הראשוני היה שמדובר בהתפתחות הקשורה לאורח חייו. בצילום סי.טי חזה שביצע במסגרת הבירורים, הסתבר שהסיבה הרבה יותר דרמטית – קנה הנשימה של דעקה, אשר קוטרו אמור להיות סנטימטר וחצי, היה בפועל 3 מ"מ, היצרות של 95 אחוזים.

מדובר במום מולד שהוא חי איתו כל חייו ומעולם לא בא לידי ביטוי, למרות שיכול היה להרוג אותו בכל רגע נתון. "כנראה שהעובדה שמדובר בתהליך שנפרש על פני טווח זמן ארוך, בצירוף היעדר פעילות גופנית מאומצת, תרמו לזה שהגוף של האיל למד לחיות עם המגבלה מבלי שהיא תפריע לו, עד לאחרונה", מסביר פרופ' זיו גיל, ראש צוות המנתחים במרכז ראש-צוואר ברמב"ם, "אבל בפועל, כל יום שהוא התעורר היה לא פחות מנס".

חלקו הראשון של הניתוח נעשה על ידי ד"ר אדלר, אשר חיבר את המטופל למכונת האקמו בזמן שד"ר זיסר משגיח על המדדים שלו ומנשים אותו ידנית עם מסיכה. ברגע שחלק זה הסתיים, התפנה צוות ניתוחי ראש-צוואר לביצוע הסרת החלק המוצר בקנה הנשימה של המטופל ולחיבור שני חלקי קנה הנשימה הנותרים בגוף, לכדי חלק רציף אחד. שלב קריטי בניתוח היה כאשר הצוות המנתח הצטרך לזהות את העצבים שצמודים לחלק הצר בקנה הנשימה והוושט ולהפריד אותם בעדינות ממנו, על מנת לשמר את יכולות הבליעה, הדיבור והנשימה של המטופל.

בתום הניתוח שערך מספר שעות הועבר המטופל אל מחלקת טיפול נמרץ להשגחה של 48 שעות, ולאחר מספר ימי התאוששות במערך הכירורגי, הוא שוחרר לביתו כשהוא חש בטוב.  "הבנתי שחייתי עד עכשיו במזל", ציין דעקה, "פרופ' גיל הוא כמו הסנדק שלי. הוא הציל לי את החיים".

את הסיפור פרסמה אביבית מיסניקוב בN12