ישיבה בירושלים במלחמת המפרץ צילום פלאש 90
ישיבה בירושלים במלחמת המפרץ צילום פלאש 90

מדוע הורה הגר”ח שבב”ב לא צריך מסכות? | הרש”ב גנוט

30 שנה למלחמת המפרץ: מדוע מרן שר התורה טרח להרגיע את הציבור? הרב הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א במאמר השקפתי מיוחד שהיה למראה עיני מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי ואישר לפרסמו

מדוע הורה הגר”ח שבב”ב לא צריך מסכות? | הרש”ב גנוט

30 שנה למלחמת המפרץ: מדוע מרן שר התורה טרח להרגיע את הציבור? הרב הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א במאמר השקפתי מיוחד שהיה למראה עיני מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי ואישר לפרסמו
ישיבה בירושלים במלחמת המפרץ צילום פלאש 90
ישיבה בירושלים במלחמת המפרץ צילום פלאש 90

30 שנה חלפו ממלחמת המפרץ וניסיו הגדולים. כולנו זוכרים את הטילים שנפלו מסביב לב”ב ובגבולה, כשבב”ב עצמה לא נפלו טילים, כהבטחת מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי שליט”א.

ליל שישי ב’ בשבט זכור לכל תושבי “אזור א'” כליל כל החרדות. האזעקה העירה אותנו בערך בשתיים בלילה וכולנו אצנו רצנו לחדר האטום, הדלת נסגרה ומיד החלו פעולות הדבקת סדקי הדלת והחלונות ביריעות ניילון ודבק, כשמיד החלו רעמי הטילים.

למחרת אותו הלילה, בו שהו כולם מספר שעות בחדר האטום, הגיעו המונים לשמוע את הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט”א, בשיעור שנערך ברמת אלחנן. השיעור עסק בהלכות פיקוח נפש בשבת הקרבה, כאשר הגר”י פתח את שיעורו וסיפר שבשעת האזעקה, פתח מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א את חלון ביתו, נשם אויר מלוא ראותיו ואמר באידיש: “”א, אזא גוטע לופט”, (“איזה אויר מצוין”…), ובכך הוריד בבת אחת את מפלס הלחץ והחרדה, לפחות בעיר התורה בני ברק.

מרן הגר”ח שליט”א הורה לכל השואלים שבבני ברק אין צורך במסכות אב”כ ולא צריך לאטום חדרים, ואין ספור יהודים ניצבו בתור, כדי לשמוע זאת במו אזניהם.

מספר הרה”ג ר’ יוסף שלום מאיר שליט”א מאלעד: “אף אני אזרתי אומץ ויחד עם חבר מהישיבה נעמדנו בתור הארוך. נכנסנו ושאלנו במה להתחזק לקראת המלחמה. השיב מרן שליט”א: “אתם בישיבה? תמשיכו ללמוד תורה ולהתחזק בתפילה”. שאלנו: “ומה עם המסיכות וכל הדברים?”… ר’ חיים הניף ידו בביטול והפטיר לעברינו: “שוב פעם השטויות האלו?!”…

-מדוע טרח מרן שר התורה שליט”א להרגיע כל כך את הציבור?

תשובה לכך נמצאת בספרו של מרן שליט”א “אורחות יושר” (עמודים עה- עו), ואלו הדברים: “יש אנשים שמפחדים תמיד ומתייראים מכל מיני פורענויות, כגון מחלות ומלחמות ומאנשים רעים וכו’, והם כל ימיהם בפחדים ורעדות ודאגות מכל מיני דברים שמא יהיה כך, ויש שמרוב פחדים מתייראין לנסוע למקום אחר, ויש שמתייראים לצאת מביתם ר”ל, וזו הנהגה מאוד לא טובה. וגם הדאגות מזיק לגוף וגורם לכל מיני מחלות ר”ל, כמ”ש בסנהדרין (ק, ב) “לא תיעול דויא (דאגה) בלבך דגברי גבורין קטיל דויא”. וכל זה ממיעוט אמונה, שאם היה מאמין באמונה שלימה שהכל בא מהקב”ה ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא”כ מכריזין עליו מלמעלה, א”כ מה לו לפחד.

אם ח”ו נגזר עליו, אין חכמה ואין תבונה לנגד ה’, ואם לא נגזר, אין לו מה להתיירא. ואנחנו תמיד כל רגע ביד ה’, בין בזמן שלום ובין בזמן מלחמה, והרבה דרכים למקום, ואין לפחד אלא רק מהקב”ה. יש להתפלל להקב”ה שיהא הכל טוב ולא יותר, ושיבחו חז”ל (תענית כ”ב א’) לאנשים ששמחים תמיד ומשמחים אחרים ואמרו שהם בני עולם הבא”.

(בחודש שבט בשנה שעברה הצגתי את הנ”ל בפני מרן הגר”ח שליט”א, באמצעות נכדו הרה”ג רבי אריה קניבסקי שליט”א, שהתעניין האם אכן, זאת הסיבה שמרן שליט”א כה טרח אז להרגיע את הציבור, ומרן שליט”א השיב בחיוך: “אולי”…).


חז”ל החשיבו את בני האדם שדואגים ומפחדים כל הזמן כחוטאים, כשהפחד שלהם מגיע מחטאים. “ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון, חזייה דקא מפחיד. אמר ליה: “חטאה את, דכתיב “פחדו בציון חטאים”. אמר ליה: “והכתיב “אשרי אדם מפחד תמיד”? אמר ליה: ההוא בדברי תורה כתיב”.

המסילת ישרים (פ”ט) כותב לנו ש”ממפסידי הזריזות הוא רוב הפחד וגודל המורא מן הזמן ותולדותיו, כי פעם יירא מהקור או מהחום, ופעם מהפגעים, ופעם מן החלאים, ופעם מן הרוח, וכן כל כיוצא בזה… וכבר גינו חז”ל את המידה הזאת ויחסוה אל החטאים, ומקרא מסייעם דכתיב “פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים”, עד שאמר אחד מן הגדולים אל תלמידו בראותו אותו מתפחד, חטאה את”.  

בזוהר הקדוש (הקדמת הזוהר די”א ע”ב) מבואר שהפחד בענייני העולם הזה אינו אלא דמיון שנדמה לאדם שמפחד מפני סכנת העולם הזה. אך בקרב ליבו האדם מפחד מפני חטאיו. כלומר, הפחד בענייני העולם הזה אינו אלא תחליף לפחד מפני החטא. המכתב מאליהו (ח”ד עמו’ 232) מסביר זאת כך: “נצא נא ונחשוב ונתאר לנו את הפחד שיפחד האדם כשחרב חדה של שונאו בנפש מונחת על צווארו, כשברור לו ששונאו רוצה ויכול לרצחו נפש. מכל מקום פחד זה אינו אלא תחליף.

שורש פחדו הוא פחד מפני עונשי הגיהינום על חטאיו, כי אילו היה שלם בנפשו בלי שום פגם, לא היה מפחד כלל. הרי הדבק בדבקות גמורה לה’ יתברך, מה יש לו לפחד? – “ה’ לי לא אירא מה יעשה אדם לי”!!”.

כאשר הפחד נצרך, כמו להיזהר ממקומות סכנה, לא לחבור לאנשים מסויימים העלולים להזיק ולהתרחק מעסקאות מחשידות וכדומה, הרי שיש סיבה ותכלית מעשית לפחד. אך מסתם כך לפחד ולחשוש מה יקרה ומה יהיה, איך נסתדר ומה יקרה אילו, לא ייצא דבר מועיל, מלבד כאבי לב וחרדות. הפחד אינו מוביל לשום מקום.

▪︎▪︎▪︎▪︎

אלינו, אנשים פשוטים שכמותינו, לא מגיעים המוני בית ישראל כדי להרגיע חששות ופחדים. אך לכל אחד מאיתנו ישנה משפחה ואותם צריך להרגיע כל העת, לסלק חששות רחוקים ולסלק פחדים מיותרים. אין סיבה להילחץ מכל דבר מה, ואדרבה, עלינו להרגיע את הסובבים אותנו ולשמחם. הגה”צ רבי חיים פרידלנדר זצ”ל כותב (בקונטרס ‘וידעת כי שלום אהלך’): “דבר נוסף הנובע משליטת הרגש אצל האישה הם הפחדים השונים. הבעל או הילד מאחר להגיע הביתה והאישה נמוגה מפחד וחוששת כבר לגרוע ביותר… על הבעל לדעת שפחדים אינם מעוגנים בהגיון אלא נובעים מהרגש. ככל שהרגש שולט יותר, כך הפחדים גדלים”. לפיכך, כותב הגר”ח פרידלנדר זצ”ל, הבעל צריך להרגיע את רעייתו ואת בני ביתו, בכל פעם שהם חרדים ומפחדים, ולהשתדל לא להגביר את הפחדים והלחצים.

מקודם

משרד התיווך שכובש את ירושלים

מקודם

כך תגדילו את ההכנסה שלכם

מקודם

נס גלוי: מאות נושעו בזיווג הגון באותה השנה

מקודם

לחתן את כולם בכבוד? איתנו זה אפשרי כל הפרטים≥≥≥

בתקופה כה לחוצה, בה כולם חוששים מנגיף הקורונה המאיים על העולם, אולי הגיע הזמן להירגע מעט, לשנן את דברי הרמב”ן הנודעים בפרשיות אלו, ש”כל דברינו ומקרינו כולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו, הכל בגזרת עליון”. 

*פורסם ב’קוראים אלעד’

3.1 12 votes
דרג כתבה זו

אל תתביישו, בואו ללמוד איך לחתן ילדים≥≥≥

16 תגובות
ישן ביותר
חדש ביותר הצבעות
Inline Feedbacks
View all comments
ארנבון
1 חודש לפני

יפה…..
הרב גנוט כותב טוב….
אין מה לומר…..

רק אמת
1 חודש לפני

איזה כיף לקרוא תענוג אמת לאמיתה מתאים מאוד לתקופה וגם לכל שדרני הרדיו שיודעים להאשים ושוכחים שיש בורא לעולם שמחליט !!!!!!

מאמין
Reply to  רק אמת
1 חודש לפני

האמונה מתחלקת ל13 עיקרים
ובעיקר שתי קטגוריות
1 בה’
2 בתורתו
לבטוח בה שהוא טוב לכל והכל מאיתו יתברך זו חובה
ויש חובה באמונה נוספת שתורת משה אמת
אך מה לעשות ששם כתוב מצוות של בן אדם לחבירו וכן ונשמרתם כך שגם בזמננו האדם מחוייב לשמור מצוות אלו
ולסיום על תלמידי רבי עקיבא שנהרגו במגפה בשל שלא נהג כבוד זה בזה אנו מתאבלים עד היום אך מישום מה במגפה הזאת אנו לא נוהגים כבוד במי ששונה ממחשבתינו או במי שרבותיו הורו לו אחרת ממה שהורו רבתינו או ממה שנראה לנו שכך צריך לנהוג.

Last edited 1 חודש לפני by מאמין
יהודי חרד!!!
1 חודש לפני

כדאי לשנות את הכותרת ממנה משתמע שמרן הגר”ח פסק שבבני ברק לא צריך ללכת עם מסכות עכשיו בזמן הקורונה.

Bluo sky שמים כחולים ויפיםםםם😍😍😍
1 חודש לפני

וואי איך זה נירא אני מקווה שבסוף לא יגידו לנו לחבוש את זה………… זה נירא מפחיד ביותרררררר

ד"ר קורדובירו
1 חודש לפני

תשובה לכל אלו המזלזלים בהוראות רב חיים וחושבים שאפשר ח”ו לעבוד עליו… עפרא לפומייהו

טוסטוס לא יעבור
1 חודש לפני

מזכיר לי שאני רעב

מבין
1 חודש לפני

דברים ברורים
עכשיו…..בא נפתח החיידרים בב”ב

אהרון
1 חודש לפני

האם דברי הרב נאמרו גם במקום שמסכנים אחרים?
הרי במלחמת המפרץ זה היה מבחן אמונה כל אחד לעצמו .אתה חושב שהזכויות יגנו עליך ,תסתכן .
אך כאן מסכנים אחרים שאולי לא כל כך “צדיקים”
כמוך ..
האם אפשר באמת להשליך מהמקרה אז להיום.
הרי גם גדולי ישראל קוראיים להשמר ולהזהר ,ולא אומרים שהכל בסדר.
אני מעריך את הרב ואת דבריו,וקטונתי מלהביע דעה או לחלוק עליו,אני פשוט שואל ..

אהרון
1 חודש לפני

כששלחתי את תגובתי נכנס חשש בליבי שמא דברי יפורשו שלא כהוגן.
רציתי להבהיר לפני שתתפרסם התגובה שלי שלא הפנתי את שאלתי לרב ישירות אלא שאלתי אם הרב התכוון שיש להסיק מאז להיום מסקנות כיצד לנהוג . ,חס ושלום שלא ישתמע שכשכתבתי”צדיקים”,התכוונתי להפנות את זה לרב,חס ושלום…אני עפר ואפר לרגלי הרב
הפניה שלי היתה פניה בעלמא ואני יודע שהרב צדיק ,ומטרתו רק לחיזוק ולהשפיע יראת שמיים .
לכן מחילה אם דברי השתמעו שלא כפי שהתכוונתי.

אהרון
1 חודש לפני

בתגובה המתקנת חסרה המילה “לא”
כלומר כך צריך להיות כתוב -“שכתבתי “צדיקים” לא התכוונתי חס ושלום להפנות זאת לרב ,אלא פניה בעלמא ,
למערכת המחדש ,נא לתקן כדי שחס ושלום לא תצא תקלה.

מישהו
1 חודש לפני

‘המחדש’ אולי תעלו קצת תמונות וסרטונים מתקופת מלחמת המפרץ?

יון יון
1 חודש לפני

לא צריך לקיים את מצוות ונשמרתם?

יצחק
Reply to  יון יון
26 ימים לפני

הכתבה הזו היא שכתוב היסטוריה אמיתית

יצחק
Reply to  יון יון
26 ימים לפני

י

בני
Reply to  יון יון
24 ימים לפני

זה לא במנין תרי”ג

אתר המחדש מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל:

news@hm-news.co.il

אתר המחדש מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל:

news@hm-news.co.il