צוות מומחי בריאות הציבור של האוניברסיטה העברית קובע שהסגר לא רק שלא הפחית את התחלואה של ילדים ונשים אלא גרם לה והחריף אותה. בדו"ח שכתבו המומחים ופורסם ע"י שחר אילן ב'כלכליסט' נאמר ש"עליית התחלואה בקרב ילדים ונשים התרחשה גם ואולי בעיקר בתקופת הסגר". לדבריהם, "ההדבקה התרחשה במשקי בית, וכנראה בשיעורים גבוהים יותר במשקי הבית הגדולים והצפופים, המאפיינים חלקים גדולים של האוכלוסייה הישראלית, בכלל זה האוכלוסייה החרדית והערבית". הדו"ח מחזק למעשה טענה מרכזית של החרדים כי סגירת מערכת החינוך אצלם מחזקת את התחלואה.
הצוות קורא לפתוח מיד את גני הילדים ומעונות היום ביישובים ירוקים וצהובים. זאת, תוך הקפדה על כללי היגיינה ריחוק חברתי והוראה בחוץ ככל שניתן. כמו כן קורא הצוות לפתוח את שאר מערכת החינוך כשלב ראשון בפתיחת המשק, כלומר לפני המסחר.
הצוות קובע במסמך שפורסם ב'כלכליסט' כי "במצב החדש ישנו סיכון מוגבר שילדים יידבקו, אך לא נראה שהסיכון יגבר עם חזרתם ללימודים בהשוואה להישארותם בבית, אולי להפך! מאידך, הנזק החינוכי, החברתי, הבריאותי והרגשי של סגירתם בבתים, כמו גם הנזק להורים ובעיקר לאימהות שיאלצו להישאר איתם, יגברו ללא ספק במידה שהמסגרות החינוכיות תשארנה סגורות".
הם מציינים ש"עדויות מישראל ומהעולם מצביעות על כך, שהנזקים עליהם התרענו הולכים ומתממשים לנגד עינינו. בנוסף לנזק החינוכי המשמעותי ישנן עדויות ברורות על עלייה במצוקה בקרב הילדים (בכלל זה חרדות, הפרעות אכילה ושינה). הצוות מציין ש"אנו דבקים בעמדתנו שהנזק הכרוך בסגירה גורפת של מסגרות החינוך עולה על התועלת וקוראים לפתיחה זהירה ודיפרנציאלית של מסגרות החינוך בהקדם האפשרי".
לדבריהם, "מבחינת הסיכון הבריאותי לקהילה, הרי במצב שבו מרבית העובדים במערכת החינוך יהיו מחוסנים, כמו גם הורים ובני משפחה אחרים בקבוצות סיכון, הסיכון מפתיחת מוסדות החינוך ירד. לכן יש לעודד את השלמת מבצע החיסונים לכל עובדי החינוך ולתלמידי כיתות יא יב". הם סבורים ש"פתיחת מוסדות חינוך ביישובים בהם יש כיסוי חיסוני גבוה של אנשי ההוראה והמבוגרים יכולה להוות תמריץ להתחסנות בד בבד עם הגנה על מערכת החינוך".
הצוות קורא לשנות באופן מיידי את מדיניות הבידודים במסגרות החינוך. לדבריהם, ניתן לקצר את משך הבידוד ולהקטין את היקף המבודדים. זאת, רק לאוכלוסייה שנחשפה בפועל לסיכון ממשי להידבק וכפי שנעשה במערכות גדולות אחרות בישראל כמו צוותי רפואה ומערכת הבטחון. כך, לדבריהם, "ניתן יהיה ליצור רצף לימודים ולצמצם את הפגיעה הכלכלית למשפחות ולמשק כולו".
כאמור החוקרים מתבססים דווקא על כך שחודש האחרון, כלומר במהלך סגר השתנה אופן ההדבקות לפי גילאים ומגדר. ישנה האצה בהידבקות בקרב ילדים ובני נוער בני מתחת ל-18 וביחוד בקרב ילדים בני מתחת ל-9. עד הגל השלישי, היוו ילדים בני 0-9 עשרה אחוז מכלל חולי הקורונה היתה, למארות שהם 19% מכלל האוכלוסייה. כיום חלקם מתוך החולים הכפיל את עצמו ודומה לחלקם מכלל האוכלוסייה. לראשונה, ילדים בני – 9 מאובחנים בשיעור יותר גבוה ממבוגרים בני 18 פלוס.
המסמך הוכן ע"י הצוות הבין תחומי לילדים וקורונה של הדסה והאוניברסיטה העברית: ד"ר אלכס גיללס-הלל, ד"ר חגית הוכנר, פרופ' דוד חיניץ, ד"ר קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, פרופ' חן שטיין-זמיר. ופורסם ע"י שחר אילן ב'כלכליסט'
