יש משפטים שאנחנו מכירים כמעט בעל פה. בן חמש למקרא, בן שלוש עשרה למצוות. אלו התחנות הטבעיות שעליהן גדל ילד יהודי, מהפעם הראשונה שהוא פותח חומש ועד היום שבו הוא נכנס בעול תורה ומצוות. אבל יש ילדים יהודים שעבורם התחנות האלה עלולות פשוט לחלוף. בלי מקרא, בלי בר מצווה, בלי החיבור הטבעי למסורת של עם ישראל. מאות ילדי ישראל גדלים בכפרים הערביים בניתוק מוחלט מהיהדות, וזקוקים למי שיסייע להחזיר אותם לחיק עמם. מאחורי המילים "פדיון שבויים" עומדת פעילות יומיומית מורכבת. אנשי יד לאחים פועלים לאורך השנה כדי לסייע לנשים ולילדים שנקלעו למציאות הזו, לחלץ אותם ולהשיבם אל חיק העם היהודי. כל מקרה כזה דורש מאמץ גדול, ליווי ומשאבים, וכל תרומה מאפשרת לארגון להמשיך לפעול למען עוד משפחה ועוד ילד.
לקראת ראש השנה ויום הכיפורים, מבקשים ביד לאחים לחבר בין הזכות הגדולה של השותפות בפדיון שבויים לבין כוח התפילה של הימים הנוראים. בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים יעתירו תלמידי חכמים, שלוחי יד לאחים, על התורמים ועל בני משפחותיהם בשלושה מקומות קדושים: בכותל המערבי מול קודש הקודשים, בהיכל יצחק שבמערת המכפלה ובפתח מערת קברו של רשב"י. התפילות יוקדשו לפרנסה בהרחבה, לבריאות איתנה, לנחת מהילדים ולשנה טובה ומתוקה, ושמות השותפים יוזכרו גם אצל גדולי צדיקי הדור.
ביד לאחים מזכירים את דברי הרמב"ם: "אין מצווה גדולה כמו פדיון שבויים". דווקא בפתח שנה חדשה, כשכל אחד מבקש על ביתו ועל ילדיו, זו הזדמנות לזכור גם את אותם ילדים יהודים שעדיין ממתינים שמישהו יפתח עבורם את הדרך חזרה הביתה.
